מתחילת השנה ההאנג-סנג ירד ב-0.4% ה SPY עלה ב-5.9% וה DIA עלה ב-6%. התיק שלי גם כן עלה מתחילת השנה ב-6%.
דוחות ודיווחים
זה היה חודש עמוס מאוד ואתחיל עם חברות הרדיו.
קומולוס דיווחה על שתי רכישות – אחת שכמעט בטוח תצא לפועל והשנייה בשלבים מוקדמים של משא ומתן. הרכישה הראשונה תעשה ללא מינוף, אבל לשם מימון הרכישה, תנפיק קומולוס מניות. אומנם, על פניו, קומולוס תשלם מחיר הוגן, אבל אחרי עליות יפות במניה, החלטתי לממש שליש מההחזקה שלי. הסתבר שמיהרתי מדי לממש, והמניה זינקה אחרי שמכרתי.
הרכישה השנייה הזויה לגמרי – כאשר קומולוס (CMLS) תקנה חברה עם שווי שוק גבוה משלה, ותגדיל את המינוף לשם כך. בשלב זה החלטתי לצאת לגמרי מהמניה – גם כאן יצאתי מוקדם מדי, וצפיתי מהצד איך המניה ממשיכה לזנק.
אנטרקום (סימול ETM) פרסמה את תוצאות הרבעון האחרון של השנה. הדוח לא הכיל שום דבר מיוחד או מפתיע. הרווח בשנה שעברה עמד על $1.23. שנה הבאה כמעט בוודאות תהיה מוצלחת יותר – הן בגלל שההכנסות תעלנה והן בגלל שאנרטקום תשלם פחות ריבית. החברה עדיין זולה, אבל פחות מאשר היא הייתה לפני כמה חודשים כשקניתי אותה תמורת 5$-6$. אני שוקל לממש – לפחות חלק.
גם סטיוארט (סימול STC) פרסמה דוח. החדשות הרעות בדוח היו הגידול בהפסדי הביטוח שהגיעו ל-11% מסך הפוליסות שנכתבו הרבעון. החברה מצפה שהמספר הזה יירד ל-7.5% השנה ול-5% ב-2012. אני לא יודע אם זה יקרה כל כך מהר, אבל גם אם זה ייקח עוד רבעון או שניים זה לא ממש קריטי. זה יגיע מתי שהו, ואז הרווחים של סטיוארט יזנקו. ההפתעה הרבעון הגיעה מכיוון חטיבת הייעוץ שלהם (REI) אשר מראה על צמיחה מרשימה בהכנסות. זה בונוס נחמד מאוד, אבל אני מצפה שההכנסות מחטיבה זו דווקא יירדו כשהכלכלה תשתפר, כיוון שחטיבה זו מייעצת ללקוחות שמתקשים לעמוד בהחזר החובות שלהם, ועוזרת להם להגיע להסדר מול המלווים.
ברזל
In all of these sets of ore bodies that we spoke about so exhaustively today, there is the potential to double and triple the output and it is not a resource constraint, it really is on how quickly you can get the money into the ground
– מנכ"ל BHP טוען בשיחת הוועידה האחרונה שאין להם שום בעיה להכפיל ואף לשלש את קצב הכרייה.
שלושת ענקיות הכרייה (VALE ,BHP ו RIO) דיווחו על התוצאות לשנה החולפת. כולן דיווחו על תוצאות שיא, וזה די ברור שהשנה הרווחים שלהם ימשיכו לעלות. קחו למשל את ואלי – החברה הרוויחה 17.3 מיליארד דולר, או $3.25 למניה. וזה עוד עם מחירי ברזל נמוכים משמעותית מהמחירים היום. החוזים על הברזל של ואלי נסגרים אל בסיס רבעוני לפי שלושת החודשים האחרונים, אבל עם תזוזה של חודש אחד. למשל, מחיר הברזל לרבעון הראשון של השנה נקבע לפי ממוצע המחירים של הברזל בחודשים ספטמבר-אוקטובר-נובמבר. ברבעון הרביעי של השנה ממוצע מחירי הברזל עמד על כ-120$, ברבעון הראשון של השנה, המחיר לפיו מוכרת ואלי כבר עלה ל-150$ ולפי המחירים של שלושת החודשים האחרונים, ואלי תמכור ברזל תמורת 170$ לטון ברבעון השני של השנה. מה שאומר שואלי כבר סגרה חצי שנה של רווחים סופר גבוהים.
למרות זאת אני מאוד פסימי לגבי עתידה של ואלי. קראתי את הדוחות של שלושת ענקיות הכרייה, ואני משוכנע שהן הולכות לחטוף חזק. שלושת החברות אופטימיות מאוד לגבי עתידן, אבל ואלי היא האופטימית מכולן. למשל, מנכ"ל RIO צופה שמחירי הברזל יירדו אל מתחת ל-100$ לטון, מנכ"ל BHP צופה שהמחירים יישארו ברמתם הנוכחית ואילו ואלי צופים שמחירי הברזל ימשיכו לעלות. כנראה שבגלל אופטימיות זו, ואלי היא האגרסיבית ביותר מבין שלושת החברה, ומשקיעה את הסכומים הכי גבוהים בפיתוח מכרות חדשות ורכישות של חברות.
אבל כשבודקים את המספרים, רואים שאין שום מקום לאופטימיות הזאת. כמו שהסברתי בפוסט הראשון על ואלי, אני מאמין שסין צריכה לצרוך בערך 300 מליון טון של פלדה בשנה, או בתרחיש ממש אופטימי – 400 מליון. אם אני צודק, אז לסין יש מספיק מקורות ברזל משל עצמה. כיום כמות הברזל שסין כורה מספיקה בערך ל-200 מליון טון של פלדה בשנה. ככה שחסרים לה לכאורה עוד 200 מליון, אבל אלו יכולים להגיע ממחזור. מדינות אירופה וארה"ב ממחזרות 70% מהפלדה, אם סין תגיע למצב שהיא ממחזרת 50%, היא לא תצטרך לייבא ברזל.
נכון, זה יכול לקחת הרבה מאוד שנים עד שסין תמחזר כמות כה גדולה של פלדה, אבל אפילו אם נניח שהיא תייבא ברזל בשביל 200 מליון טון של פלדה (שזה תרחיש סופר אופטימי), מדובר על בערך 300 מליון טון ברזל – או כמחצית ממה שהיא מייבא היום. אם צריכת הפלדה תרד ל-300 מליון וסין תמחזר רק 30% מהפלדה, שוב נגיע למצב שסין לא תצטרך לייבא ברזל בכלל. לסיכום – תוך שנתיים-שלוש סין תייבא בין 0 ל 200 מליון טון של ברזל בשנה.
נקודה נוספת היא, כמובן, האם תהיה עלייה בצריכת הפלדה במדינות אחרות. הצריכה במערב היא די קבועה, ואין שום סיבה שמשם תגיע הישועה לתעשיית הברזל העולמית. המקום היחידי שיכול אולי לשנות משהו זה הודו. אבל גם מדינה זו לא תוכל להציל את כורי הברזל, ויש לכך 3 סיבות:
– צריכת הפלדה בהודו עומדת על כ-60 מליון טון בשנה – או כעשירית מהצריכה בסין (זה, דרך אגב, עוד מדד לעד כמה הבועה בסין גדולה). אפילו אם נניח שגם בהודו הצריכה תעלה ל-300-400 מליון, זה ייקח שנים רבות.
– הודו היא יצואנית ברזל. כריית הברזל בהודו עומדת על כ-250 מליון טון שנה. מה שאומר שאפילו אם צריכת הפלדה בהודו תעלה פי 3, עדיין יש להודו מספיק ברזל והיא לא צריכה לייבא אותו מברזיל או אוסטרליה.
– גם ההודים מגדילים את קיבולת כריית הברזל שלהם. הצצתי בשתי חברות כרייה הודיות (אחת בשם Sesa Goa) ולמדתי שכל אחת מהן מתכוונת להגדיל את התפוקה מ-20 מליון טון בשנה ל-50 מליון.
איך שאני רואה את זה – סין והודו לא ייבאו ברזל, ואולי אפילו ייצאו ברזל. במצב שכזה אוסטרליה וברזיל תצטרכנה לחלק את הקצת שנשאר ביניהן. בגלל הקירבה הגאוגרפית זה אומר שאוסטרליה כנראה תייצא ליפן וקוריאה, וואלי תישאר עם דרום-אמריקה ואירופה. זה ייתן לואלי שוק של כ-100 מליון טון בשנה לעומת 300 מליון כיום. הגרוע מכל זה כמובן שכל הכורים מגדילים את התפוקה. ואלי לבדה הולכת להגדיל את תפוקת הברזל מ-300 מליון טון בשנה ל-500 מליון.
מכירות הברזל של ואלי ייחתכו ביותר מחצי, מחירי הברזל ירדו אל מתחת ל-60$ וההוצאות של החברה תעלנה חדות בגלל כל האופרציה הגלובלית שהחברה בונה. ולזה אני קורא – הסופה המושלמת – או השורט המושלם.
אני צופה שב-2012 או 2013 החברה תפסיד לפחות מיליארד דולר עקב הסביבה העסקית הקשה ועקב מחיקות.
פעולות בתיק
החודש שוב החלפתי חלק מהמניות של וולס-פארגו (סימול WFC) באופציות (WFC-WT). מכרתי מניות תמורת 33.15$ וקניתי אופציות תמורת 11.2$.
ככל שקראתי יותר על עסקי כריית הברזל, כך התחזקה אצלי התחושה שההימור שלי לגבי ואלי נכון. חשבתי על כך שכל שנה יש לי בסך הכל 2-3 רעיונות שאני ממש אוהב, אז זה יהיה טיפשי מצדי לא להמר בגדול על כך שואלי תרד. לאור זאת, יותר מהכפלתי את השורט שלי על המניה. כיום עומד מחיר המכירה (קרי – מחיר השורט) הממוצע שלי בואלי על 34.26$.
כמו שציינתי למעלה, מכרתי את כל ההחזקה שלי בקומולוס (סימול CMLS) החל ממחיר 3.85$ ועד ל 4.9$.
את הכסף מקומולוס פיצלתי בין סטיוארט (סימול STC) לבין אנטרפרייז-אינס (סימול בלונדון ETI).
אנטרפרייז-אינס היא השקעה חדשה אצלי, וגיליתי אותה בזכות לירון (שגם מגיב כאן בבלוג לפעמים). זאת חברה שמחזיקה נדל"ן שמיועד לפאבים ומפעילה אותם באמצעות זכיינים. לחברה כ-6,800 פאבים בבריטניה.
שווי השוק של החברה עומד על פחות מ-500 מליון פאונד, כאשר החברה מרוויחה כיום יותר מ-100 מליון פאונד בשנה. לפני מספר שנים הרווח היה הרבה יותר גבוה, אבל המיתון פגע קשות בעסקים של החברה. בנוסף, הממשלה הבריטית הגדילה את המס על האלכוהול – כל שנה מחירי האלכוהול עולים ב-2% מעל לאינפלציה. למען האמת, זה לא משהו שממש מדאיג אותי. כבר היום מחירי הבירה באנגליה הם מהגבוהים באירופה, ולכן אני מאמין שהממשלה תרד מתי שהו מרעיון המיסוי. אין לי ספק שברגע שיגמר המיתון, הפאבים הבריטים יפרחו שוב.
עם מכפיל רווח נמוך מ-5 ומכפיל הון של כ-0.3, יש הרבה מאוד טווח ביטחון בחברה. החיסרון הגדול כאן הוא המינוף המאוד גבוה – הון עצמי של 1.4 מיליארד לעומת חוב של 3.3 מיליארד. אם כי הריבית על החוב נמוכה, ולא פחות חשוב – החוב פרוס על הרבה מאוד שנים – חלק מהאג"ח פוקע רק ב-2032!
מי שמעוניין ללמוד עוד על החברה יכול, בין השאר, לעקוב אחר השיחה שהתפתחה בפורום לונג.
קניתי פעמיים במחירים של 104.5 ו 101.6.
שונות
ברקשיר האת'וואי פרסמה את הדוח השנתי, וכמו תמיד הדוח נפתח עם מכתב למשקיעים מוורן באפט. מומלץ לקרוא!
בנוסף התארח באפט אצל CNBC במשך שלוש שעות. מומלץ להקשיב לראיון אתו או לקרוא את התזכיר של הראיון.
אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.
חודש שעבריי ייחודש הבא
ברוך שובך, התגעגענו.
יפה מאוד.
כאמור גם אני מכרתי את קומולוס ויש לי גם מחשבות על ETM.
לאחר הרבה מחשבות מכרתי השבוע את FR (לאחר העליות והדוח האחרון נראה לי שהיא לא זולה והיא גם התחילה להנפיק מניות ולדלל שוב) וETI היא אחת המתמודדות המובילות להחלפה, עדיין לא קניתי כי לא גמרתי לקרוא את הדוחות אבל על פניו זה נראה טוב מאוד.
ותודה ללירון!
אגב מישהו מכיר סקינר טוב על המניות באירופה?
אכן – תודה ללירון!
בדיוק אני רואה את התאריך – כמעט שנתיים לשפל הגדול של מרץ 09.
הזמן רץ…
עם כל ההערכה שיש לי לבעל הבלוג המוכשר, שמנהל כאן בלוג מרתק ומלא תובנות, אני חושב שהניתוח של שוק העפרה והברזל הגלובאלי שגוי ולא יניב את הפירות המצופים במסגרת הזמן המדוברת. את תפוקת העפרה בסין אסור למדוד בטונות, אלא בטונות בשקלול ריכוז העפרה. הריכוז בסין יורד בעקביות, ובמקומות מסוימים הגיע ל-25%. לשם ההשוואה, ריכוז העפרה של ואלה עומד על 65%. המחשבה שסין תשתמש במקורותיה הפנימיים לברזל ולא תייבא שגויה מיסודה, שכן עלויות ההפקה השוליות בסין מגיעות ל-130$-150$ לטון, מול עלות הפקה והובלה של 60$ לואלה. אם המחיר ירד ל-100 $, ואלה תנקה את השוק הסיני מיצרנים מקומיים. ואלה תהיה בנקודה מסוימת שורט אדיר, אבל רק זעזוע גלובאלי עוצמתי יהפוך אותה לשורט בשנה-שנתיים הקרובות.יתירה מזאת, השוק מאוד סקפטי לגבי מחירי העפרה הנוכחיים, ולראייה ואלה נסחרת במכפיל Ev/Ebitda נמוך של 4.9, כך שהשוק מתמחר ירידה דרמטית של מחירי העפרה בשנה הקרובה.
אבירן,
סין חוצבת ברזל בקצב של 230 מליון טון בשנה מותאם לריכוז של 63%, והיא מגבירה את קצב הכרייה כל שנה. לכן אני די בטוח שיהיה לה מספיק ברזל בשביל 200 מליון טון של פלדה בשנה.
מעניין אותי מאיפה הבאת את הנתון שעלויות הפקת הברזל בסין עומדות על 130$-150$ לטון. האם יש לך מקור לנתון זה?
זה נשמע לי מאוד מוזר בגלל שסין הסתמכה על מקורות מקומיים מאז ומתמיד – גם כשמחירי הברזל עמדו על 30$ לטון לפני פחות מעשור, וגם לפני שנתיים כשהמחירים עמדו על 70$ ופחות.
יש דבר נוסף חשוב שלדעתי אתה מפספס – לרוב חברות הפלדה הסיניות יש מקורות ברזל משל עצמן בסין. נניח שאני צודק וצריכת הפלדה בסין תרד פלאים תוך שנתיים. חברות הפלדה יאלצו לפטר עשרות או מאות אלפי עובדים.
האם אתה חושב שיש מצב שתחת אווירה שכזאת, הם יפטרו את כל כורי הברזל שלהם בשביל לייבא ברזל מחו"ל?
אין מצב שבעולם שממשלת סין תרשה זאת. הם ישתמשו בברזל מקומי אפילו אם זה יגרום להם להפסדים.
בנוסף לכך, חברות הפלדה הסינית קונות מכרות מחוץ לסין. רק שלשום הודיעה CITIC שהיא מפתחת מכרה באוסטרליה עם יכולת כרייה של 28 מליון טון בשנה.
ואלי גמורה – השאלה היחידה האם זה יקרה עוד שנה או עוד ארבע שנים.
(שאני אומר "גמורה" אני לא מתכוון לכך שהיא תפשוט רגל, אבל היא תשאר צל של מה שהיא היום)
אבירן, לפי המקור הזה מחירי הברזל צריכים לרדת מתחת ל-60$ לטון כדי שהמכרות הסיניות לא תהינה רווחיות.
עמיחי – זה בדיוק היום לפני שנתיים שמדד S&P נגע בשפל של 666 – ב 6 למרץ 2009 (יש לי חולשה לתאריכים)
מנוע חיפוש בינלאומי למניות יש כאן – http://markets.ft.com/screener/customScreen.asp
אני חושב שגם אותו לקחתי מהמלצה של לירון כאן (בדיוק אתמול התחלתי להציץ בו:)
אגב, סקרינר פשוט באתר זה העלה את אסיה סטנדרט בהונג קונג ועוד כמה מניות ערך מוכרות בארה"ב
תודה על הקרדיט חברים, נקווה שהרעיון יעבוד לכולנו. זה המינימום שאני יכול לעשות אחרי כל הרעיונות שקיבלתי מפה.
אלי, זה אכן הסקרינר שאני משתשמש בו והוא אמין בנתונים וגלובלי, אבל הוא מאוד פשוט. אני מקווה שאחרים מכירים כלים טובים יותר. בכל מקרה הגעתי דרכו ל3 השקעות עד כה, ככה שאני לא מתלונן.
מענין למה חברה כמו קומולוס שקנתה מניות חזרה בשפל של 2009 ודאגה לאינטרסים של בעלי המניות תרצה לדלל מניות בצורה משמעותית כדי להשתלט על חברה גדולה ממנה ושקרסה תחת החוב שלה
אלי, מנסיון שלי – חברות ממונפות נוטות להישאר ממונפות, וחברות עם הרבה מזומן, נוטות להשאיר הרבה כסף בכיסים.
לא מפליא אותי בכלל ההתנהלות של קומולוס. זאת אותה הנהלה שמלחתחילה העמיסה את החברה בחוב גדול, אז היא ממשיכה עם אותה צורת חשיבה.
זאת, דרך אגב, אחת הסיבות שאני ממש לא מתחבר לחישובים כמו EV / EBITDA
עמלות, אני משלם 1% על כל קנייה ומכירה באנגליה! בנוסף יש 0.5% מס באנגליה כשקונים מניות.
זה הרבה, אני יודע, אבל זה מה ש HSBC מציעים לי, ולא בא לי לפתוח עוד חשבון ברוקר (כבר יש לי שלושה).
דניאל, אני חושב ש interactive brokers מאפשרים מסחר בבורסות רבות כולל השתיים שציינת.
שלמה, ב ETRADE הסימול של האופציות הוא WFC.WS
ידידיה, BOOM לא מאפשרים לתושבי ארה"ב לקנות מניות בבורסות האמריקאיות. אמריקאים יכולים לסחור דרכם בשאר הבורסות באסיה.
סקינר נחמד מאוד – תודה רבה!
ברוח המכתב השנתי של באפט החלטתי להסתכל על STC בצורה דומה למה שבאפט מציע:
השקעות למנייה ~ 20 דולר.
תשואה על השקעות ~ 5.2 אחוז = 1.06 דולר למנייה.
רווחים מ REI למנייה ~ 1 דולר למנייה.
חיתום: -1.24 דולר למנייה.
ניתן לראות שהתשואה על ההשקעות ומגזר REI תורמים יחד משהו כמו 2 דולר למנייה לפני מס.
אם נניח מס של 25% (אני לא בטוח איזה שיעור מס נכון לקחת בחברה זו) ונשים מכפיל 12 נקבל 18 דולר למנייה.
אם פעילות החיתום תתחיל להתכנס חזרה לכיוון האפס וגידול ב FLOAT (נראה שזה הכיוון ברבעון האחרון) אז אפשר בקלות לצפות למנייה להגיע לכיוון ה 20 דולר ואף יותר. כמובן שאם פעילות החיתום תחזור לריווחיות ואז השווי יהיה הרבה הרבה יותר מ 20 דולר למנייה.
אני לא מומחה בניתוח חברות ביטוח ואשמח לתגובות בנושא…
יניב, אני לא מסתכל על סטויארט ככה, וזאת בגלל שהיא לא באמת חברת ביטוח.
בתחום של ה TITLE INSURANCE החתמים מרוויחים (חוץ מבשנים חריגות כמו ה-3-4 שנים האחרונות).
העסק הזה מאוד שונה מעסקי ביטוח, למרות שהוא נקרא ביטוח. כש STC מבטחת בית היא לא מבטחת מפני משהו עתידי שיכול לקרות. במצב אידיאלי, אם הם עושים בדיקה טובה של ה TITLE, הם לא צריכים בכלל להפסיד על אף עסקה – או כמעט אף עסקה. כלומר אם הם בודקים טוב, הפסדי החיתום צריכים להיות מינימלים.
זה לא המצב בחברת ביטוח רגילה – שם תמיד יש הפסדי חיתום, כי תמיד יש בתים שנשרפים, רעידות אדמה, הוריקנים וכו'.
ככה שהמצב שקיים בביטח רגיל – שחברות מפסידות על החיתום אבל מרוויחות בהשקעות, אינו קיים ב TITLE INSURANCE. למעשה הרגולטורים מפקחים על המחירים של STC ושאר המתחרות שלה, ולא נותנים להם למכור במחירי הפסד.
אני מנתח את STC לפי חזרה להפסד נורמלי של 5% מהפוליסות שנכתבו.
אם נסתכל על 2010, זה אומר שהפסדי החיתום יורדים מ-150 מליון ל 75 מליון, ואז נוספים לנו עוד 75 מליון לרווח לפני מס.
מהצד השלילי – הייתי מוריד 20 מליון מרווחי REI ועוד 20 מליון של רווחי ההון ושונות. (למעשה בשנים הבאות החברה תפסיד על ההשקעות שלה, כי הריבית תעלה).
זה יותיר אותנו עם רווח לפני מס של 38 מליון או משהו כזה.
מס החברות בארה"ב עומד על 35%, ויש להוסיף לכך מיסים מקומיים, מה שבד"כ מביא אותנו לאזור ה-40% מס.
אז הרווח הנקי הנורמלי של החברה היה צריך להיות השנה כ-20 מליון דולר.
אני בונה על כך שתוך שנה שנתיים יהיה שיפור משמעותי בשוק הנדל"ן האמריקאי – דבר שיקפיץ את הרווחים.
בנוסף לכך, בשלושת השנים האחרונות היו לחברה הרבה מאוד הוצאות – משפטיות ומנהלתיות – בגלל כל הבלגאן של הנדל"ן, וגם כאן אני צופה שיפור תוך שנה שנתיים.
ודבר אחרון, לפי מה שאני קורא בין השורות, לדעתי הפסדי החיתום עומדים לרדת אל מתחת ל-5%. זאת בגלל שהחברה עשתה ניקוי אורוות רציני בשנים האחרונות – נפטרה מסוכנים גרועים ומושחטים, ושיפרה תהליכים אצלה.
על כן אני חושב שרווח של 30-50 מליון בשנה הוא משהוא שנראה תוך שנתיים-שלוש.
אני אשמח לשמוע ממי שממוקם בישראל כאן איך הוא סוחר בבורסה בלונדון. אני מנהל את התיק שלי במגדל ומסתבר שהם לוקחים עמלות לא סבירות בעליל על פעולות שאינן בארץ או בארה"ב.
אגב, יניב_שנחאי – אתה רשאי לחזור לשם המקורי והמקוצר שלך. אני עברתי ליקלי.
באירופה IBI נותנים 0.3% עם עמלת מינימום של 30 (יורו\פאונד), בנוסף יש איזה מס על קניה של תושבי חוץ של עוד 0.5% כך שקניה יוצא 0.8% ומכירה 0.3%. אני מאמין שעם ברוקר חיצוני זה יעלה הרבה פחות.
ממה שאני זוכר (ויכול להיות שאני טועה) מס רווחי הון בבריטניה הוא 20% ובארה"ב 25% -כך שיש הטבת מס יחסית לארה"ב.
היי עמיחי, יקלי,
אני משלם בבנק שלי (פועלים) 0.7% לקניה ו 0.3 למכירה בלונדון.
עמיחי – לגבי מס – המס שציינת לא רלוונטי היות ואת המס אתה משלם בארץ ולא בחו"ל. המס בארץ הוא 20% על הרווח הריאלי, לאחר התחשבות בשינויי מטבע.
בנוסף, אם כבר, מס רווחי הון בארה"ב מוצמד למס השולי שלך ואינו קבוע, ובכלל, הוא רלוונטי רק לתושבי אמריקה, כל עוד אתה גר בארץ זה לא משנה.
לדעתי, אתה בטח מתכוון למס על דיבידנדים מחברות אמריקאיות לתושבי חוץ, שם ה IRS גובה 30% פלאט. באמנת המס בין ישראל לארה"ב נקבע שעל דיבים מארה"ב תושב ישראל ישלם 25% פלאט (ולא ישלם מס בארץ).
אם יש לכם שאלות לגבי מיסוי השקעות הון הנעשות בחו"ל בארץ, אשמח לענות, אני מכיר את התחום טוב מאוד. (שווקי אירופה, סנגפור, HK וארה"ב. לא מכיר דרום אמריקה ואחרים).
אסף, מה המינימום שאתה משלם על מסחר בלונדון? גם אני במגדל והעמלות שם לכל מה שמחוץ לארה"ב לא קשורות למציאות.
נכון ,גם אני במגדל שוקי הון והם דיברו איתי על 100 פאונד עמלת מינימום לקניה
או מכירה ,נשמע לי הזוי .
במגדל העמלות זה 0.25% משווי העסקה, כאשר בלונדון יש מינימום של 100 מטבע מקומי (פאונד, אירו או דולר) ובהונג קונג יש מינימום של 700 דולר הונג קונגי.
לחלוטין לא רלוונטי עבור הסכומים בהם אני התכוונתי להיכנס.
כן, דפני, אלה הסכומים. טיפשות שלהם לדעתי מאחר ואנשים פשוט מעדיפים לא לסחור דרכם בגלל זה. 100 פאונד מינימום לכל פעולה זה כבר סכום לא זניח.
אסף תודה על תיקון הטעות אתה בהחלט צודק – את המס על הדיבידנדים אני רואה כל הזמן ולכן הוא התקשר לי עם הזמן עם שיעור המס בארה"ב.
כלל פיננסים:
0.25% מעיסקה , מינימום 15 פאונד.
זה מה שנאמר לי…
נראה…
מישהו מכיר ברוקר אמריקאי שדרכו אפשר לבחור ב:
LONDON
HONG KONG
???
*לסחור
אסף, יש לי שאלה בנושא מיסוי השקעות הון הנעשות בחוץ לארץ.
כתבת: "המס בארץ הוא 20% על הרווח הריאלי, לאחר התחשבות בשינויי מטבע".
האם הכוונה שמתרגמים את סכומ הקניה והמכירה לשקלים, כל אחד לפי התאריך בו התבצע,
ואז ממסים את הרווח השיקלי הריאלי (תוך התחשבות במדד המחירים לצרכן)?
צאלון, לא יודע עד כמה ההסבר ברור ואולי אסף יוכל להסביר זאת טוב יותר, אבל כאן ניתן הסבר רשמי של בנק המזרחי לתהליך:
https://www.askmizrahi-tefahot.co.il/?p=7373&postName=%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99%20%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D
תודה, יהונתן.
לפי הקישור שהבאת החישוב שתיארתי (תרגום לשקלים והתחשבות במדד) נכון בשני מקרים:
1. אם מדובר בחברה דואלית;
2. אם הנישום הוא חברה.
אבל בשאר המקרים, במקום להתחשב במדד המחירים לצרכן מתחשבים בשינויי השער של המטבע הרלוונטי. כלומר, ההצמדה היא למטבע חוץ, מבלי להתחשב במדד המחירים לצרכן של המדינה הרלוונטית.
לא הבנתי מהפוסט אם כך נוהגים רק בבנק הספציפי, או בכל הבנקים ובתי ההשקעות.
דעתי האישית:
מיסוי מתוך הצמדה למטבע חוץ נראה לי גרוע עבור המשקיע.
זה בטח שריד לימים בהם הלירה נחשבה זבל והדולר נחשב זהב.
כיום, כאשר ברננקי מדפיס לא פחות מפישר, החישוב הזה נראה לי אנכרוניסטי.
החישוב "מעניש" את המשקיע על אינפלציה דולרית מבלי להתחשב במדד המחירים לצרכן האמריקאי או הישראלי.
חיפשתי במשך זמן רק איך אני סוחר באופציות של וולס פרגו. מסתבר שבחלק ממערכות המספר הטיקר שונה. לי יש חשבון ב-ZECCO וכדי לסחור שם יש לכתוב: WFC/WS.
מקווה שזה עוזר.
יום טוב,
שלמה
לשלמה ולאנשים נוספים שאולי מחפשים ולא מוצאים:
יצא לי לראות את הסימונים הבאים לאופציות של וולס פארגו
WFC/WS
WFC/WT
WFC-WT
WFC-WS
WFC' (הגרש בסוף)
ממה שאני יודע, החישוב של המזרחי נכון גם לכל הבנקים ובתי השקעות ומוכתב על ידי מס הכנסה. אני מניח שהוא נכון גם למי שממלא באופן פרטי דו"ח שנתי למס הכנסה, על סמך עבודה עם ברוקר בחו"ל.
צאלון, גם אני חושב שעדיפה הייתה הצמדה למדד בישראל או בארה"ב, אבל כדאי לשים לב שיהיו מקרים שבהם המשקיע יצא מורווח דווקא מהשיטה הנהוגה. לפי השיטה הנהוגה, מי שצבר רווח שקלי ממניה אמריקנית, אבל לא רווח דולרי, לא ישלם על כך מס. לחילופין, אם הוא צבר רווח דולרי ממניה אמריקנית, אבל לא צבר רווח שקלי, הוא גם כן לא ישלם על כך מס.
כשאני חושב על כך, נראה לי ששיטה של הצמדה למדד הייתה מיטיבה עם משקיעים ארוכי טווח שקונים פעם אחת ומוכרים כעבור שנים רבות. השיטה הנוכחית למיסוי השקעות בחו"ל עשויה להיטיב עם מי שמרבה לבצע פעולות של קניה ומכירה.
יש למישהו המלצה על ברוקר לא אמריקאי (ולא ישראלי) שאפשר לסחור דרכו בארה"ב ובאירופה?
עדו, הבנתי שאתה משתמש ב-BOOM – האם ידוע לך אם הוא סביר גם לתושבי חוץ?
ידידיה תבדוק את הברוקר האמריקאי NOBLE TRADING
שמעתי עליהם לאחרונה שניתן לסחור בבורסות מרכזיות בכל העולם והעמלות אטרקטיביות.
יהונתן,
לגבי המקרים שבהם המשקיע יוצא מורווח מהשיטה הנהוגה, מדבריך עולה שיש פה סוג של הגנה מוגבלת נגד אינפלציה:
אם האינפלציה היא רק באחד המטבעות, המשקיע מוגן, אבל אם היא בשניהם, הוא נענש.
ליתר דיוק, אם האינפלציה במטבע אחד היא X ובשני Y, המשקיע נענש לפי הקטן מביניהם.
הבנתי מה שאמרת לגבי טווח קצר וארוך. הנושא מבלבל מדי עבורי מכדי להסכים או לשלול…
האם מסחר דרך ברוקר זר משפיע על אופן המיסוי, מעבר לדחיה בתשלום המס?
צאלון, אני לא יודע להשיב על השאלה לגבי מי שסוחר עם ברוקר זר. אני מניח שהכללים זהים.
שלמה,
תודה על ה SYMBOL של WFC/WS
ב ZECCO אמרו לי ,לפני חודש, שישנה אפשרות לקנות את נייר רק דרך טלפון…
או שהם הוסיפו את זה או שהם בעצמם לא יודעים.
שמת לב ש ZECCO מבטלת את המסחר החינמי שלה? (אין יותר 10 פקודות חינם בחודש)
?
עדו, למה לקחת שיעור מס של 40%? מאז 2003 שיעור המס הכי גבוה שהחברה שילמה היה 34 וקצת אחוז, היו שנים עם 28 ו 24 אחוז. בשנים האחרונות אפילו נצברו הפסדים מסויימים שאני מניח שינוצלו בשנים הקרובות ככה שלא הייתי ממהר להחמיר יתר על המידה. אני מבין שאתה רוצה להראות שגם תחת הנחות שמרניות ההשקעה עדיין כדאית.
ד"א את החישוב שהראתי למעלה עשיתי לאחרונה אחרי שקראתי את המכתב של באפט ועוד כמה מאמרים על חברות ביטוח. החישוב המקורי שלי היה דומה לזה שהצגת פה. עם כל זאת, אני חושב שיש מקום לניתוח בסגנון דומה לחברות ביטוח "קלאסיות". למרות שזה ביטוח טייטל עדיין מתקיימים פה המאפיינים של ביטוח קלאסי: יש פוליסות שיהיו עליהן הפסדים (למרות שההפסדים הם כתוצאה של משהו שקרה בעבר, אבל אפשר לחשוב על זה כעל ביטוח נגד טעויות במחקר של הסוכנים) ויהיו שנים שבהם ההפסדים יהיו גבוהים יותר (הרבה טעויות בכתיבת הפוליסה, כמו שנים עם הרבה הוריקנים לחברת ביטוח "קלאסית"). זה שהביטוח הוא על משהו שקרה בעבר או יקרה בעתיד לא משנה בהרבה את המאפיינים המתמטיים שיש אלמנט בלתי צפוי ויש ממוצע ארוך טווח שלפיו עובדים. ההבדל היחיד שיכול להיות שבביטוחי טייטל סטיית התקן של הטעויות בפוליסות כנראה תהיה קטנה יותר, מה שיכול אפילו להצדיק מכפיל גבוה יותר משל חברת ביטוח רגילה.
בקשר לתשואה על ההשקעות: הייתי רוצה לקוות שגם בסטיוארט מבינים שהריבית תעלה בשנים הקרובות ושהם פועלים בהתאם בתיק ההשקעות (אג"ח צמודות ריבית, אג"ח קצרות, גידור ריבית וכו').
יניב, לי זה לא משנה מה ההגדרה של STC. מה שחשוב לי זה איך נראה הביזנס שלה, והוא לא דומה לחברות ביטוח. הרווחים שלה מתנהגים אחרת.
חברות ביטוח בד"כ לא מרוויחות על חיתום אבל STC כן מרוויחה, אז זאת טעות להתעלם מכך.
בקשר למיסוי, מס החברות בארה"ב עומד על 35%, וחוץ מזה צריך להוסיף מסים מקומיים. אבל אתה צודק שבשנים הקרובות המסים יהיו נמוכים יותר בגלל גלגול הפסדים.
לפי מה שנראה, STC לא הולכת לשחק על העלאת הריבית. הם מושקעים באגח"ים כשחלק גדול מהם פוקע עוד יותר מ-5 שנים.
בכלל נראה שהשקעות זה לא הצד החזק שלהם.
אני לקראת סיום ה-10K של STC, וזה אחרי שקראתי את ה 10K של WFC. אצל וולס רואים בפירוש שהם מכינים מזומנים ובונים על כך שהריבית תתחיל לעלות (כשזה יקרה, יתווספו כמה מיליארדים לרווח PTPP). בכלל הדוח של וולס היה ממש טוב. אני בקלות רואה את הרווחים שלהם קופצים ב-2012, ואולי אפילו קצת ב-2011.
מעבר לדברים שכתבתי כאן עליהם בעבר (שהרווחים יעלו בגלל – הריבית, הפרשות מופחתות לחומ"ס ושיפור בכלכלה), השנה היו עוד שתי הוצאות חד פעמיות מאוד גדולות שלא תחזורנה על עצמן – 1.4 מיליארד על קניית משכנתאות שהם מכרו בעבר והתגלו כבעייתיות, ומיליארד דולר הפסד על MBS (בשקלול הגידור).
גם בלונג יש דיון בנושא מיסוי השקעות הון בחו"ל.
http://www.long.co.il/index.php?option=com_kunena&Itemid=53&func=view&catid=26&id=9484
ETI
מחירי הבירה באנגליה רחוקים מלהיות הגבוהים באירופה
בכל בר באנגליה ניתן לקנות כוס בירה ב 2 – 3 פאונד. חצי מחיר מהארץ ושליש משוודיה למשל.
מחריר הבירה זה הדבר האחרון שירד באנגליה שם מחפשים דרכים להתמודד עם בעית האלכוהול ולא להקל עליה. ממשלת בריטניה בחובות לעוד שנים ואלכוהול זה איזור שיש הצדקב בריאותית למסות בכבדות כמו שעושים היום במדינות רבות באירופה
אריאל, נראה שאתה צודק. הסתמכתי על כתבה בעיתון, אבל נראה שהיא לא הייתה מדוייקת.
הנה אתר שמשווה מחירי בירות בעולם. אני לא בטוח אם הוא מדוייק.
לפי האתר:
מחיר באנגליה – 2.8 פאונד
ישראל – 3.25
שוודיה – 5
גרמניה – 2.2
ובסין – 0.86 (איפה הימים שהיו קונים כאן בקבוק של 750 מ"ל תמורת חצי שקל!)
לא שזה משנה הרבה את הערכה שלי ש ETI מאוד זולה. ניצלתי את הירידות בימים האחרונים והוספתי עוד די הרבה מניות באזור ה-90 פניס.
מעבר לעובדה שהחברה נסחרת בזול ביחס לרווחים שלה, צריך לזכור שהם יושבים על נדל"ן, ומכפיל ההון עומד על בערך 0.3. אפילו אם הבריטים יפסיקו בכלל לקנות בירה, אני חושב שהחברה עדיין זולה. מצידי שימירו את הפאבים לבתי קפה.
אריאל, השאלה את מה ימסו- את הבירה בפאבים, שגורמים לפשיטות רגל ולסגירת פאבים שמורידים את גביית המס מאלכוהול או את המס על הבירות בסופרמרקטים שיכולה להביא אנשים לצרוך יותר בירות בפאבים, לעודד את הכלכלה, להגדיל את שיעור המס שהם מקבלים(חצי ליטר בפאב נותן יותר למדינה) ולשפר את התדמית של הממשלה שפחות או יותר שמה לעצמה למטרה לשמור על הפאבים השכונתיים.
אם היה אפשר ממשלות להיות הגיונית, אז המצב שלנו יחסית טוב, אבל גם אם לא – בבריטניה יש פאב ממש בכל חור, כשבעלי פאבים פרטיים פושטים את הרגל בכאלה כמויות (ניתן לראות את מספר הפאבים כאן: http://www.guardian.co.uk/news/datablog/2010/apr/12/general-election-labour-manifesto-pub-closures ) והפאבקו הגדול השני במצב לא מזהיר- יהיה מעבר לקוחות לפאבים השורדים. אולי זה קצת מוזר, אבל יכול להיות שהירידה בצריכה תשפר את המצב של אנטרפרייז, הם רק צריכים לשרוד עד השיפור.
הי עדו,
"תאוריית הברזל" נשמעת מאוד הגיונית וככל שאני קורא חומר בנושא אני נוטה יותר להאמין שמשבר נדל"ן בסין מאוד קרוב וישפיע על מחירי הברזל. הייתי רוצה לעקוב אחר השקעה בשורט בואלי וגם להכנס לפוזיציה בעצמי.
אני מניח שרכשת אופציה לטווח הארוך ביותר. ממה שראיתי מדובר בינואר 2013.
האם צודק? איזו אופציה רכשת (או האם כתבת אופציה?)
תודה
אייל
http://www.nasdaq.com/aspxcontent/options2.aspx?symbol=VALE&selected=VALE&qm_page=41440&qm_symbol=VALE
עדו,
ETI נסחר במכפיל 0.3 על הון עצמי, אך 405M זה מוניטין ונכסים לא ממשיים.
אם נהיה שמרניים אז נוריד ממחיר הנדל"ן של החברה חצי מיליון (-10%).
כי יכול להיות שהערכות של נדל"ן הם לא נכונות…
כך מגיעים למכפיל הון 0.76 .
עדיין לא יקר אך לא זיל הזול.
הי דניאל, אתה צודק בהחלט. וזאת טעות שלי.
אני פשוט שלפתי את המספר מהזיכרון, ואני חושב שנדבק לי מכפיל של 0.3 בגלל שקיזזתי את הנכסים הלא מוחשיים עם המס הנדחה.
בגלל שהחברה לא תפורק, היא לא הולכת לשלם את המס הזה, ולכן אפשר להתעלם ממנו (לפחות על חלק ממנו).
שלומי, אריאל, מעולם לא הייתי באנגליה, אז יכול להיות שמה שאני אומר זה שטויות – תרגישו חופשי לתקן אותי.
יש לי הרגשה שפאבים באנגליה זה קצת כמו בתי קפה בארץ. בביקור האחרון שלי בארץ ממש נדהמתי מכמות בתי הקפה בארץ, ויש לי הרגשה שהפאבים באנגליה ממלאים תפקיד די דומה, וזאת הסיבה שיש שם כל כך הרבה פאבים.
כלומר הפאבים שם הם מעבר לבילוי של חברה צעירים באמצע הלילה, אלא גם מקום מפגש חברתי. למשל, מקום לחגוג בו ימי הולדת ואפילו פגישות עסקיות.
כשגרתי בהונג-קונג הכרתי משקיע ניו-זילנדי ונהגנו להחליף רעיונות השקעה. הוא קבע להיפגש איתי בפאב על בקבוק בירה + המבורגר. זה משהו שממש לא מקובל בארץ (אלא אם כן אני ממש לא מעודכן), ונראה לי שזה משהו שנהוג לעשות באנגליה.
אם זה אכן המצב, זה הגיוני שבמצב כלכלי קשה תהיה ירידה חדה בעסקים של הפאבים. כמו שבמיתון בארץ תהיה ירידה בעסקים של בתי הקפה כי אנשים יעדיפו לשתות בבית. אבל ברגע שהמצב הכלכלי משתפר, אנשים חוזרים לבתי-הקפה או לפאבים.
אייל, אני מנסה לא להתקרב לאופציות. פשוט עשיתי על המניה שורט – כלומר מכרתי אותה. אין לזה קשר לאופציות.
בצורה הזאת אני לא מוגבל בזמן, כי אין לשורט תאריך פקיעה. אבל אני מקווה שאתה מודה היטב לסיכונים שבעשיית שורט. יש סיכוי שהמניה תעלה במאות אחוזים, ואז תפסיד הרבה יותר מאשר כמות הכסף שקיבלת מהשורט.
למשל, נגיד שעשית שורט של 1,000 מניות על ואלי במחיר 34$. אתה מקבל 34,000 דולר. עכשיו נניח שהמניה עולה ל-100$, אז אתה צריך להחזיר 100,000$!
אני השקעתי את הכסף מהשורט ב WFC-WT וב STC. לדעתי אני ארוויח כאן פעמיים – גם על הקנייה של WFC-WT ו STC וגם על המכירה של VALE – וכל זאת בלי להוציא גרוש מהכסף שלי.
אבל אם אני טועה והמניות שקניתי יירדו ו VALE תעלה, אני יכול להפסיד את התחתונים.
זאת אומרת :
1.4B – 0.5B – 0.405B = 0.5B
זה המחיר שחברה נסחרת היום.
עדו,
עברתי על ה דוח …
הבנתי שחוב יורד כל שנה ב 1% עקב חוק שמוריד את המס חברות עד 2014 מ28% ל 24%.
אשמח לקבל ממך הסבר למה לחברה יש 0.5B מס נדחה בחובות לא שוטפים, ולמה חברה לא תצטרך לשלם את החוב למס הכנסה?
עידו,
מהביקורים שלי בלונדון התרשמתי שפאבים באנגליה זה די דומה לבית קפה בארץ.מה שמטריד אותי בחברת הפאבים זו רמת הצמיחה.לידיעתכם מהניתוח של MERRILL LYNCH עולה שהיא זולה מאוד היום וממליצים גם כן על קניה. האם האנליסטים מתחילים לראות אותה?
אני קניתי ותודה ללירון.
מה לגבי ניתוח נחושת ? לעומת ברזל? האם מזהים קורלציה בין שתי המתכות ואם הנחושת יכולה לשמש אינדיקטור למצב.עוצמת וכיוון השוק
אשמח לשמוע את דעתכם לגבי מתכת זו
@Daniel
הי דניאל, אתה צודק הירידה השנתית באחוז גם תוריד את המס שהם משלמים וגם את חבות המס הנדחה.
לגבי מה זה חוב נדחה, תאר לעצמך שהם קנו פאב ב100 אלף פאונד בשנת 2000 ובשנת 2001 עשו שיערוך לנכס וגילו שהשווי שלו הוא 200 אלף. כלומר, עכשיו יהיה להם במאזן פאב בשווי 200 אלף במקום פאב בשווי 100 אלף. לכאורה זה בסדר אבל זה יהיה קצת לרמות את המשקיעים, כי כשימכרו את הפאב הם יצטרכו לשלם מס על ה100 אלף הזה וכך מתווספת לה חבות מס נדחית.
זה למעשה חוב בלי ריבית לטווח אינסופי כל עוד העסק מתפקד כעסק חי.
אגב, לדעתי אם בחישוב שלך על הBook value אתה מניח 10% ירידה של הערך הנדל"ני אז אתה צריך לקזז במקביל את החבות מס נדחית כי הוא כבר משקף את העליה במחיר הנכסים.
אני אחדד את ההסבר של לירון.
החברה רכשה פאב בשווי 100 אלף ושיערכה אותו ל 200 אלף.
זאת אומרת שהחברה צריכה לרשום רווח של 100 אלף באותה שנה. רווח שנובע משיערוך הפאב.
אבל על רווחים צריך לשלם מסים. אז במקביל לרווח, החברה צריכה לשלם מס של 35% או 35 אלף. את המס החברה לא צריכה לשלם בשנה שהיא שיערכה את הפאב, אלא בשנה שהיא מוכרת את הפאב.
מה שקורה זה שהחברה רושמת בשנת 2001 רווח של 65 אלף (100 אלף שיערוך פחות 35 אלף מס).
במאזן מה שיקרה זה שהחברה תוסיף 100 פאונד לשווי הנכסים שלה (תחת נכסים וציוד) אבל במקביל היא תצטרך לקזז את זה עם תוספת של 35 אלף בצד ההתחיבויות – כלומר היא תוסיף 35 אלף לחובות מס נדחה.
כל עוד החברה לא מוכרת את הפאב, היא לעולם לא תצטרך לשלום את ההתחיבות הזאת.
השאלה היא האם צריך בכלל להתעלם מההתחיבות הזאת ואם לא אז עד כמה. לדעתי כל עוד נראה שהעסק הוא עסק חי ולא הולך לפשוט רגל, אין שום סיבה להחשיב את כל ההתחיבות הזאת.
בביאורים לדוח ניתן לראות בדיוק איזה אחוז מהמסים הנדחים הם כתוצאה של שיערוך נכסים (לא כל המסים הנדחים נובעים משיערוך נכסים – וצריך לזכור את זה!).
בביאור 27 ניתן לראות שמדובר בכ-400 מליון פאונד של מס נדחה כתוצאה משיערוך נכסים. כל אחד יכול להפעיל שיקול דעת כמה מתוך זה לעולם לא ישולם (נגיד 70% או 80%).
עוד משהוא חשוב זה לדעת מה מצב הנדל"ן כיום בבריטניה. אני מודה שלא התעמקתי בנושא וזה לא משהו שאני מכיר כמו הנדל"ן בסין, הונג-קונג או ארה"ב. אולי לירון או מישהו אחר יכול לעזור כאן.
אם המצב באנגליה הוא כמו בארה"ב – כלומר שהייתה ירידה מוגזמת במחירי הנדל"ן בשנים האחרונות, אז יכול להיות שדווקא צריך להניח שההון של החברה גבוה יותר ממה שרשום בספרים, ולא להיפך.
יאיר, אני לא ממוחה למתכות. קראתי קצת על נחושת, אלומיניום, ניקל וכו', אבל לא התעמקתי בהם כמו בברזל.
בגדול עד כמה שהבנתי גם השימושים בנחושת הם בעיקר לתעשיית הבנייה – במיוחד לצנרת. זאת גם הסיבה שסין היא צרכנית הנחושת הגדולה בעולם.
לדעתי יש איזה שהיא קורלציה בין צריכת הנחושת לברזל, אבל זה לא משהו שאני סגור עליו ב-100%.
הסיבה שלא התעמקתי בנחושת היא שלא מדובר בהכנסה כל כך משמעותית אצל ואלי.
אסף, אתה צודק שחברות הביטוח של ברקשייר מרוויחות מהחיתום (אני לא חושב שאמרתי שכל החברות לא מרווחיות מחיתום). אני גם חושב שפייג'ר (מתחרה של גייקו) מרוויחה מחיתום.
אבל רוב חברות הביטוח לא מרוויחות מחיתום. באפט גם אומר את זה בפירוש במכתבים שלו למשקיעים.
ל STC תמיד יהיו הפסדי חיתום. אי אפשר לצפות מהם ל-0 תביעות.
היי עדו,
אני לא מבין גדול בביטוח, אבל איך שאני הבנתי את זה הוא שהפסדי חיתום נובעים מתשלומים העולים על גודל הפרמיה שנגבתה.
לגבי מה שציינת שכל חברות הביטוח עובדות בהפסד חיתומי, זה לא נכון – גייקו לא עובדת בהפסד חיתומי וגם לא המתחרות שלה. כמו כן כמעט כל חטיבות הביטוח של ברקשייר רושמות כבר 5-6 שנים ברציפות של רווח חיתומי, באפט מדבר על זה במכתב השנתי שלו, והן רובן בביטוח P&C.
לצורך העניין – ברקשייר גובה מ 1000 איש 100 דולר בשנה ביטוח נגד שריפות ומשלמת בשנה העשירית את כל הסכום חזרה למישהו שנשרף לו הבית (מיליון דולר), אז הם באיזון חיתומי אבל הם הרוויחו את זמן הכסף בחינם – נניח רווח ראלי של 7% בשנה "חינם" על כסף שלא שלהם.
יש פה שני מושגים – הקליימים כנגד החברה ותוצאות החיתום. במידה והקליימים לא עולים על הפרמיות, הרווחנו, רווח חיתומי, שהוא מעבר לרווח ההשקעתי (זמן הכסף).
לדעתי מה שהתכוונת הוא של STC לא צריך להיות בכלל קליימים, כלומר שבעצם הרווח שלהם צריך להיות 100% מהפרמיה – מה שבאמת לא יתכן בחברות ביטוח אחרות.
אני צודק?
הי עדו, זה קצת קשה לדעת בדיוק מה הערך האמיתי של הפאבים שלהם כי כל תת קבוצה של פאבים (לפי חברת בת) משערכים באופן שונה (ראה נספח 18 בדוח השנתי). השיערוך כולל מספר דברים כולל ההכנסות של הפאב, התשואה של שאר הפורטפוליו, הערכה שמאית של הפאב עצמו וכו'. חלק נעשה על ידי גופים מטעמם, חלק על ידי עובדים שלהם וחלק על ידי גופים מטעם הנושים.
הם אומרים את הדבר הבא, שיכול לתת אינטואיציה לא רעה:
Decreasing the
yield used in the revaluation at 30 September 2010 by 0.25% would increase the valuation of the estate by £118
million, increasing the yield by 0.25% would decrease the valuation by £112 million. Increasing the income streams
used in the revaluation at 30 September 2010 by 0.25% would increase the valuation by £124 million, decreasing
the income streams by 0.25% would decrease the valuation by £124 million.
כך שלהניח ירידה של 10% בערך הנדל"ן מקביל בערך לירידה של נקודת אחוז בתשואה או של משהו כמו 15% בהכנסות.
הקישור היחיד שמצאתי למחירים הוא מלפני שנתיים וחצי:
http://www.thepublican.com/story.asp?storyCode=62009
והוא מדבר על ירידה של 20% במחירי הפאבים ל540 אלף פאונד בממוצע, מה שהיה משקף לתיק הנכסים של אנטרפרייז שווי של 3.7 מיליארד לעומת 4.6 מיליארד בפועל. אני לא בטוח איך הנכסים שלהם משתווים לממוצע ומה אמינות הנתונים האלה מ2008.
התכוונתי – מה מצב הנדל"ן באופן כללי. בלי קשר לפאבים.
עדו, משהו פה לא ברור לי – לפי הבנתי, כשאתה מחשב את ערך הנכסים ה'אמיתי' אפשר לחשב בשתי דרכים: 1. כמה תקבל תמורתו אם תמכור אותו, 2. כמה רווחים אתה יכול להפיק מבעלות על הנכס, והנחת תשואה 'נורמלית'.
אם אתה מחשב את ערך הנכסים של eti לפי 1, מובן שצריך לשקלל פנימה את המס הנדחה. לעומת זאת, אם אתה מחשב את ערך הנכסים לפי 2, אתה מבצע חישוב שהוא בעצם מקביל לכמה החברה זולה לפי נירמול רווחים. כלומר, אם אתה רוצה להעריך שווי של חברה לפי נכסים כדי לקבל אינדיקציה בנוסף להערכת השווי לפי רווח נורמלי, אתה צריך לענ"ד להשתמש בשיטה הראשונה, ולכן להפחית את המס הנדחה.
איפה לדעתך אני טועה?
רן, אני לא חושב שאתה טועה.
איך שאני רואה את הדברים זה שהחברה לא הולכת לפירוק, אז אין שום טעם בהערכת שווי לפי פירוק. זאת נקודת המוצא שלי.
עכשיו, מכפיל הון מבחינתי הוא רק סקרינר – רק רמז לכמה החברה זולה. לכן במצב זה, אני חושב שזה נכון להתעלם מהתחיבות המס. ככה אתה רואה מה ההון האמתי של החברה כל עוד היא חיה ונושמת.
מה שחישוב כזה נותן לי זה הערכה כמה החברה שווה לפי הנכסים שלה ובמצב שהיא לא הולכת לפירוק. למשל, נניח שעסקי הבירה רק מתדרדרים, אבל החברה עדיין מחזיקה בנדל"ן ששווה משהו, והיא יכולה להשתמש בו למטרות אחרות (למשל להפוך אותו לבתי-קפה). סביר להניח שזה לא מה שיקרה, אבל תסריט יותר נורמלי יכול למשל להיות שהפאבים יהפכו יותר למסעדות-פאב, כלומר יסתמכו יותר על מזון מאשר על אלכוהול. במצב זה ETI עדיין מחזיקה בנכסים, והיא פשוט יכולה לשנות את תמהיל ההכנסות שלה – לעלות את דמי השכירות כדי לפצות על הפגיעה בהכנסות מהבירה. במצב כזה, מכפיל ההון יכול לרמוז לי כמה זולה החברה.
מכפיל ההון רק יכול לרמוז לי על ערך החברה, אבל השיטה הכי בטוחה וטובה זה להשתמש במכפיל רווח.
עדו,
תודה על הסברים המצויינים שלך!!!
תודה, אכן הגיוני@עדו מרוז
שלום לכולכם,
חיפשתי את ETI, וחוץ מהסימול ETI-L בו מצאתי את המניה שמדובר עליה כאן, יש גם מניה תחת הסימול ETINY.PK, שגם היא משוייכת ל- Enterprise Inns plc.
מישהו יודע מה זו המניה הזו ולמה יש שתי מניות שונות? מה ההבדל ביניהם?
אני לא רואה את ETI-L. בקשר ל ETINY – המסחר עומד על 160 מניות ביום, לי זה נראה מסחר דליל מדי.
מוזר שהיום הבורסות ביפן ובקוריאה מתרסקות, אבל בהונג-קונג ובסין יש עליות קטנות. מוזר, לא?