I make plenty of mistakes…That's part of the game. You just got to make sure that the right things overcome the wrong ones
וורן באפט בראיון ל CNBC במרץ 2009
החודש חטפתי מכה די חזקה. אחת מההחזקות הכי גדולות שלי – מטה (סימול CASH) הסתבכה עם הרגולטור של הבנקים, דבר שהפיל את המניה ביותר מ-50% תוך מספר ימים. ככה נהפכה מטה מאחת ההשקעות הכי רווחיות שלי השנה להשקעה הכי גרועה שלי. תוך 3 ימים נחתכה התשואה השנתית שלי במשהו כמו 5 נקודות האחוז. לשמחתי, בדיוק כמו בציטוט של באפט, ההשקעות שלי בסאונדוויל וב ETM עלו במקביל ופיצו על האבדן במטה. כמובן שזה תמיד כואב להפסיד כסף – במיוחד שזאת הייתה השקעה כל כך גדולה אצלי, וההפסד הכספי היה גדול במיוחד.
אחרי הפסד שכזה חייבים להמשיך להביט קדימה. הפסדים בבורסה הם חלק מהמשחק וצריך לדעת להתמודד איתם. הדרך שלי להתמודד עם הפסד גדול (וזאת לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שאני אפסיד הרבה כסף), היא למצוא השקעה חדשה שתפצה על הכסף שהפסדתי. למשל החודש השקעתי את הכסף ממטה באופציות ה TARP של וולס-פארגו. ככה שאמרתי לעצמי – בסדר, הפסדתי בערך 30% על מטה, אבל אני אקח עכשיו את הכסף, אשים אותו באופציות ואשלש אותו תוך 3-5 שנים. זה יותר מיפצה על האבדן במטה.
כמובן שאף אחד לא יכול להבטיח לי שאני באמת ארוויח על האופציות, אבל זאת דרך טובה לנחם את עצמי ולחשוב קדימה, במקום לחפור יותר מדי בעבר. מן הסתם, חייבים גם להסיק מסקנות ולבדוק איפה טעיתי. בכל השקעה ממנה יצאתי בהפסד, ניסיתי להסיק מסקנות. אני חושב שהמסקנה שלי ממטה היא להיזהר יותר מחברות פיננסיות. האמת היא שחברות פיננסיות תמיד הרתיעו אותי, ודי נמנעתי מלהשקיע בהן לאורך השנים. הרבה משקיעים שאני מאוד מעריך נפלו במגזר הפיננסי. אפילו באפט נפל עם סלומון. זה קצת מצחיק שאני אומר את זה ובאותה נשימה מגדיל את ההשקעה שלי בוולס-פארגו. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, אבל תמיד יש יוצאי מן הכלל. כרגע יש לי החזקה בשתי חברות פיננסיות – סטיוארט (סימול STC) ווולס-פארגו. אני מרגיש בטוח לגבי שתי השקעות אלו, ומתכוון להמשיך ולהחזיק אותן. בעתיד אני אחשוב טוב טוב לפני שאכנס שוב להשקעה בחברה פיננסית.
אני לא ארחיב כאן על מה שקרה במטה, כיוון שכבר דשנו בנושא זה בתגובות לפוסט החודשי הקודם.
כיוון שהמחשב שלי התרסק בדיוק בסוף אוקטובר, לא יכולתי לחשב את התשואה שלי מתחילת השנה. אני מעריך שהיא הייתה באזור ה-25%, אבל אין לי מספר מדויק.
כמה מילים על מאקרו
אין ספק שאני הולך לאכול את הכובע עם התחזיות שלי מתחילת השנה. חשבתי שהכלכלה האמריקאית תתאושש הרבה יותר מהר, ואפילו ניבאתי צמיחה של יותר מ-4% בתל"ג השנה. מן הסתם, אין סיכוי שהצמיחה תתקרב למספר זה. אני לא היחידי שצריך לאכול את הכובע. גם כל רואי השחורות טעו בתחזיות שלהם. הכלכלה האמריקאית לא נכנסה למיתון חוזר, האבטלה לא עברה את ה-10% ובנקים גדולים לא התרסקו. הכלכלה האמריקאית מתאוששת, אפילו אם מדובר בהתאוששות אטית.
תסתכלו על הגרף הבא, שמציג את ההון הנדל"ני של האמריקאי הממוצע (כלומר שווי הנכס פחות המשכנתה).
תראו איזה נפילה ענקית התרחשה תוך שנתיים – מ 2006 עד ל-2008. לא פלא שהצרכן האמריקאי הפסיק לעשות שופינג.
בשבועות האחרונים הכלכלה ממשיכה להתאושש באטיות, והדרך הטובה לראות זאת היא דרך תעבורת הרכבות.
בינתיים הפדרל ריזרב בראשותו של ברננקי הודיעו על רכישת אג"ח בשווי של 600 מיליארד. מה שזה אומר בעצם זה הדפסת כסף. ארה"ב פועלת כיום תחת גירעון תקציבי ענק – בערך 8% מהתל"ג. ישנן שתי דרכים לממן את הגירעון הזה – או לגייס כספים (כלומר גיוס חוב ע"י אג"ח) או להדפיס כסף. מה שברננקי אמר בעצם בהודעה שלו מלפני שבוע זה שהפדרל ריזרב ידפיס עוד כסף כדי שהממשל לא יצטרך לגייס עוד חוב. לכל אחת מהדרכים (אג"ח או הדפסת כסף) יש חסרונות. החיסרון הגדול של הדפסת כסף הוא כמובן יצירת אינפלציה גבוהה. ברננקי טוען שהוא לא רואה סימנים של אינפלציה, ולכן הוא מעדיף להדפיס כסף. המבקרים שלו טוענים שמהלך זה יביא בהכרח לאינפלציה גבוהה אי שם בעתיד הלא רחוק.
דבר זה הביא משקיעים רבים לחפש תחלופות לדולר והשקעות שיגנו עליהם מפני אינפלציה. וזאת הסיבה לעלייה החדה בזהב וכסף בימים האחרונים כמו גם לירידה בערך של הדולר. בהקשר זה אפשר לראות גרף מעניין דווקא מארצנו הקטנטונת. אפשר לראות איך הבורסה הצליחה להדביק את קצב האינפלציה בתקופת ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80. ככה שמי שמנסה להגן על עצמו מפני אינפלציה, גם הבורסה נראית כמפלט לא רע. (שלא נדבר על האופציות של וולס, שבמקרה כזה בכלל יכולות לעוף לשמיים).
אם כי אני בכלל לא כל כך בטוח בתסריט הזה של אינפלציה גבוהה. כרגע ממש קשה לדעת לאיפה דברים יתגלגלו. אם ניקח שוב את ארצנו כדוגמה, ניתן לראות שהצלחנו לצאת מאוד יפה מהגירעון הגדול בתחילת העשור הקודם וזאת ע"י קיצוצים בתקציב וללא אינפלציה. כרגע כשהקונגרס נתון בשליטה רפובליקאית, בהחלט ישנו סיכוי לריסון תקציבי שיכול למנוע תסריט של אינפלציה גבוהה.
הונג-קונג, בניגוד לרוב ארצות המערב, ממש פורחת. התיירים (במיוחד מסין) ממשיכים להציף את העיר – עם עלייה של 30% במספר התיירים הסינים בחג הלאומי השנה ביחס לשנה שעברה. אלו חדשות מעולות לאסיה-סטנדרד (סימול 129), שון-הו-טק (סימול 219) וכמובן סאונדוויל (סימול 878). גם כאן התסריט שצפיתי של פיצוץ בועת הנדל"ן בסין לא התממש (לפחות בינתיים), והכלכלה ההונג-קונגית כמו גם הבורסה המקומית מראים חוזקה מרשימה מאוד השנה.
דוחות ודיווחים
כיוון שכבר כתבתי רשומה מיוחדת על הדוחות של וולס-פארגו, אני אתחיל עם ההשקעה הגדולה האחרת שלי – סאונדוויל.
החברה השתלטה על עוד נכס – הפעם ברחוב School מספרים 18, 19, 20 & 21. מדובר על אותו אזור כמו הנכס WarranWoods.
סאונדוויל השתלטה על לפחות חמישה נכסים באזור זה בשנים האחרונות. שטח האדמה של הנכס עומד על 2,250 רגלים מרובעות, ולפי אנשי נדל"ן מקומיים ניתן לבנות שם לפחות 18,000 רגלים מרובעות של דירות מגורים. לפי סאונדוויל, ניתן לבנות בשטח בניין מגורים עם נוף לים (בקומות הגבוהות), אבל יכול להיות שהחברה תחליט למכור את הנכס ולא לפתח אותו בעצמה. זהו כאמור נכס מאוד קטן, אבל הוא בטח יכניס לחברה לפחות כמה עשרות מליוניי דולרים. כבר הפסקתי לספור כמה נכסים קנתה החברה השנה, אבל זה ברור שהיא תרוויח עליהם הרבה יותר מ-100 מליון דולר – שזה היה המספר המקורי שלי כשטענתי שהחברה שווה לפחות 15$ למניה.
סטיוארט (סימול STC) פרסמה את הדוח הרבעוני שלה, כאשר הצבע האדום חזר לשלוט. אף על פי כן, אני לא מאוכזב מהדוח. מספר הבתים הנמכרים נמצא היום בשפל, וכשהמצב ישתפר, סטיוארט תחזור להרוויח יפה. בינתיים יש לה כרית מזומנים מספיקה בשביל לשרוד את המשבר, ולי יש את הסבלנות לחכות שלוש או ארבע שנים. החברה הולכת להגדיל את העמלה שהיא גובה מהסוכנים החיצוניים איתם היא עובדת. בנוסף לכך, לפי המספרים האחרונים של מכירות הבתים ולפי הדוח של וולס-פארגו, אני מצפה לראות צמיחה בהכנסות החל מהרבעון הרביעי של השנה.
חברות הרדיו אנרטרקום (סימול ETM) וקומולוס (CMLS) פרסמו את התוצאות הרבעוניות שלהם.
קומולוס פרסמה דוח מרשים מאוד, והמניה הגיבה בהתאם. המניה של אנטרקום התרסקה עם פרסום התוצאות למרות שהדוח היה לא רע. שתי החברות דיווחו על צמיחה של כ-4% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל. זהו מספר נמוך משמעותית ממה שציפיתי שיקרה לפני שנה (דיברתי אז על צמיחה של 10% בהכנסות), אבל עדיין מדובר בצמיחה. מה שמפתיע אותי לטובה זה המשמעת התקציבית של שתי חברות אלו. ההוצאות התפעוליות שלהן ממש נמוכות. הייתי מצפה לזינוק בהוצאות השנה, אבל שתיהן מבזבזות הרבה פחות מאשר הפחת אותו הן רושמות, ויותר חשוב – הן צופות שהן תצלחנה לשמור על הוצאות דומות בשנים הקרובות. עובדה זאת גורמת לכך שהחברות מדווחות על תזרים מזומנים חופשי גבוה משמעותית מהרווח הנקי. הן עומדות בקלות בתשלומי הריבית שלהן, וחותכות את החוב בקצב יפה.
תזרים המזומנים של קומולוס, אפילו אם נתאים אותו לתשלום מס נורמלי (כי כעת החברה לא משלמת מסים) עומד היום על כ-25 מליון דולר בשנה. וזה עוד לפני שיפור בכלכלה. לכן אני מעריך שהחברה שווה לפחות 300 מליון דולר או 7$ למניה. התזרים של ETM עומד על 80 מליון דולר בשנה! אפילו אם נתאים אותו למסים, נקבל בערך 50 מליון. מדוע החברה לא נסחרת בשווי של 700-800 מליון דולר?
התוצאות של ETM הפילו את המניה כנראה משתי סיבות, הראשונה היא שההכנסות עלו רק בקצב חד ספרתי נמוך, והשנייה היא כנראה תשלום המס הגבוה. אולם בשיחת הוועידה אמר סמנכ"ל הכספים כי מדובר באירוע חשבוני בלבד, ושהחברה (בגלל הפסדי העבר) לא משלמת מסים ואיינה צפויה לשלם מסים בעתיד הקרוב. ככה שבזמן הקרוב החברה תמשיך להקטין את החוב של בקצב של לפחות 80 מליון דולר בשנה. עוד 3-4 שנים חברות אלו תהיינה ממונפות הרבה פחות ורווחיות יותר.
פעולות בתיק
אני אתחיל דווקא מהפעולה הכי פחות משמעותית מבחינה כספית – מכרתי את כל ההשקעה שלי ב MAJC. למי שזוכר בחודש שעבר דיברתי על השקעת ארביטרז' קטנה שביצעתי, ובגלל המסחר הנמוך במניה, לא חשפתי את שם החברה. ובכן, מדובר במג'יסטיק-קפיטל (סימול MAJC). החברה דיווחה על הסכם עם חברת השקעות פרטית למכירת החברה תמורת 45 סנט. אני קניתי את המניה תמורת 36-38 סנט. ציפיתי לקבל 45 סנט עוד בערך חצי שנה כשהעסקה תיסגר – כלומר בערך 19% לפני עמלות ומס. שזאת תשואה מאוד יפה בשביל חצי שנה. יש לי מזל גדול שחלק מהקוראים דואג לי ומצ'פר אותי מדי פעם, ואחד הקוראים שגם קנה את המניה כתב לי אימייל בשבוע שעבר שהמניה עולה. מיד מכרתי את המניה תמורת 43 סנט. עשיתי 12% תוך פחות מחודשיים לפני עמלות. מה שעוד יותר מתוק בעסקה הזאת היא שהיא הייתה בחשבון הממונף שלי ככה שעשיתי כסף מכלום. מה שלא היה כל כך מתוק הוא שמדובר בסכום מאוד קטן – רווח של כמה מאות דולרים בלבד.
הסיבה שאני רוצה להרחיב על השקעה זו היא שלדעתי זהו תחום שצריך לעניין יותר משקיעים קטנים כמוני וכמו רוב הקוראים כאן. אני שומע (וקורא) הרבה פעמים על כך שהיום כבר אין יותר הזדמנויות השקעה כמו שהיו בשנות ה-50 כשבאפט הרוויח תשואות מדהימות. אף פעם לא הסכמתי עם הטענות האלו. וההשקעה ב MAJC (כמו גם כמה השקעות דומות שעשיתי בשנים האחרונות) מוכיחה זאת. אחרי שפורסם הסכם הרכישה של MAJC במשך ימים היה מסחר מאוד גדול של מניות במחירים 36-38 סנט. אח"כ המסחר אומנם נרגע, אבל במשך חודש שלם עדיין היה ניתן לאסוף מניות באזור ה 39 סנט ולפעמים 38 סנט. נכון שתמיד יש סיכוי שעסקאות שכאלו לא תצאנה לפועל, אבל בממוצע ההחזר על השקעות כאלו הוא גבוה מאוד. ולמעשה לא צריך הרבה פעולות ארביטרז' שכאלו כל שנה בשביל להשיג את ה-20% תשואה. מן הסתם צריך לקרוא את חוזה הרכישה ולהעריך את הסיכויים. במקרה של MAJC האמנתי שהסיכויים שהעסקה תיסגר הם גבוהים מאוד כיוון שהצד הקונה הוא קרן פרטית אשר לא צריכה אישור מבעלי המניות, ההנהלה של MAJC תמכה ברכישה ובעלי המניות מקבלים מחיר כפול מהמחיר בו נסחרה המניה לפני ההסכם. היו עוד כל מני התניות בחוזה, אבל כולן נראו לי סבירות.
פעולות נוספות החודש – מכרתי את כל ההשקעה שלי במטה תמורת יותר מ-15$ למניה. הפסד כואב של כ-30%. כמו כן מכרתי את כל ההשקעה שנשארה לי ב SSRAP תמורת 19.1$. למי שלא זוכר מדובר באג"ח של חברת סירס. קניתי אותו לפני כשנתיים תמורת 4$-5$. לאורך תקופה זאת קיבלתי ריבית שנתית של 1.8$, ובנוסף הרווחתי יותר מפי 4 על הקרן. מכרתי גם את כל מה שנשאר לי בסון-הינג-וישן תמורת 3.33$. אני עדיין מאמין שהחברה שווה לפחות 5$, אבל אני מעדיף לקנות בכסף זה את WFC.WS. קניתי החודש כמות די רצינית של WFC.WS במחיר ממוצע של פחות מ 8.3$. אני כנראה אוסיף לקנות בימים הקרובים, ככה שהמחיר הממוצע שלי צפוי לעלות משמעותית.
שוב, אני לא רוצה לנפח את הרשומה הזאת יותר מדי. מי שרוצה לפתח דיון פרטני על אחת החברות, מוזמן לעשות זאת בתגובות למטה.
אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.
רציתי דעת אם אתה משתמש במודל מסויים בשביל להכנס או לצאת ממניות, או שאתה פועל לפי כמות הכסף הפנוי שיש לך ?
בגלל שלרוב אני מצפה מחברות שאני קונה שירדו, אז אני לא רוצה להכנס בשלב אחד ובגלל שאין לי מושג עד מתי חברה מסויימת תעלה, אז אני יוצא לרוב כשהחברה שוברת שיא מחיר ( אם זו השקעה קטנה ) או לפי מצב הרוח שלי, שנראה לי שזו לא שיטה מוצלחת ( לטווח רחוק )
דוגמת PLPC, יצאתי מהחברה בגלל שהיא הגיע למחיר שקבעתי ויום לאחר מכן היא פרסמה דוחות ועלתה ב 10 אחוז.
טדי, אין לי מודל ליציאה מהשקעה. כניסה היא תמיד עניין קל. אני קונה כשאני רואה הזדמנות טובה. אין לי בעיה לקנות את הכל במכה אחת, אם זה מתאפשר מבחינת המסחר.
לצאת זה יותר בעיתי, אבל אני מפשט את זה – אני יוצא כאשר אני מוצא משהו יותר טוב. נקודה. נכון שלפעמים זה בעייתי – למשל אם אני מוכר משהו שנסחר בחצי מהערך האמיתי שלו תמורת משהו שנמכר ברבע. אז בהחלט יכול להיות שהמניה שמכרתי תכפיל את עצמה מאוד מהר, ומה שקניתי ימשיך לדשדש זמן רב. אבל ככה זה, יש גבול לכמה אפשר לסחוט את התשואות. אי אפשר להיכנס בתחתית ולצאת בשיא.
אלעד, אני לא מכיר את הציטוט הזה של באפט. יש לך לינק?
יש הבדל בין חברות ביטוח לבנקים. חברות ביטוח מקבלות כסף על התחיבויות עתידיות, ולכן אינפלציה היא עניין מאוד בעייתי בשבילן. נניח למשל שבעל דירה בישראל רוכש ביטוח נגד רעידת אדמה. מאז קום המדינה לא הייתה רעידות עדמה, אבל חברות הביטוח מפרישות כל שנה כסף לפצות על רעידת עדמה עתידית. אם פתאום בחמשת השנים הקרובות תהייה אינפלציה מאוד גובהה, ואז רעידת אדמה קשה, זה משהו מאוד בעייתי לחברות הביטוח כי ערך הרכוש יקפוץ עם האינפלציה, אבל אין להם דרך לגבות יותר כסף רטרואקטיבית. לבנקים אין את הבעיה הזאת.
ההון שלהם אומנם יקטן, אבל זה יהיה משהו זמני. ההכנסות שלהם יגדלו לפחות בקצב האינפלציה. למשל, אם ערך הבתים עולה, ככה גם ערך המשכנתאות החדשות שהם נותנים.
בקשר למכפיל העתידי של וולס-פארגו. אין לי מושג מה יהיה המכפיל שלה ב-28 לאוקטובר 2018, אבל אני יודע דבר אחד די בוודאות – מעכשיו ועד אז הבורסה הולכת לעבור הרבה תנודות, ומצב הרוח של המשקיעים ישתנה עשרות פעמים לאורך תקופה זאת. אני די משוכנע שמתי שהוא המשקיעים יהיו אופטימים לגבי הבנקים ויעניקו מכפיל סביר לוולס-פארגו. אם זה יקרה, אני אמכור את ההשקעה ולא אחכה ל-2018. גם אם זה לא יקרה, אני ארוויח תשואה סבירה על האופציות. זאת דעתי.
אני אסתכל על ZZ.
רועי, ל STC אין חוב מעבר לאג"ח להמרה, שזה מבחינתי אקווטי ולא חוב.
דוד, בעשר השנים האחרונות לא הייתה אינפלציה גבוהה.
כמה דברים,
השיטה שציינת לא גרועה, בסה"כ היא מגנה עליך, אתה מוציא כסף כשהחברה הגיע לסכום שהצבת לעצמך כיעד.
יש כאלה שמשאירים סכום מסויים אחרי היעד(רבע או שליש) ומגדירים את היעד כנקודת יציאה במקרה של ירידה.ואז אם המניה מתחילה לרדת וחוזרת את היעד אתה מוציא את כל הכסף. אחרת אתה משאיר על מנת להגיע ליעד גבוהה אחר.
אבל נשמע שהיה כשל יותר בסיסי. תאריך פרסום דוחות זה משהו שאתה אמור לדעת ולעקוב אחריו.
אם ידעת שיש פרסום דוחות ואתה עוקב אחרי החברה היית אמור לדעת בכלליות האם כדאי להישאר או לא. אם אתה משקיע ערך בוודאי לא נכנסת לחברה לתקופה קצרת מועד.
אם לא עקבת מספיק אחרי החברה ושיערת מה יניבו הדוחות או אם החלטת לצאת כדאי לא לקחת סיכון אזי אין לבכות על חלב שנשפך.
לטובת מי שעוקב אחרי חברת הרדיו – ROIAK. החברה הוציאה היום הסדר חוב חדש.
החלפה של האג"ח 2011,2013 באג"ח חדש, ל – 2016 עם ריבית של 12.5% (!) או 15% במקרה שהתשלום נעשה באופן חלקי או באמצעות הנפקת אג"ח חדש). סה"כ מדובר על החלפה של בערך 300 מיליון דולר באג"ח.
לחברה יש גם Revolving Credit Facility בסך של 323 מיליון. את החוב הזה הם מתכוונים להחליף ב – Term Loan שאת פרטיו הם לא סיפקו.
החברה כן סיפקה הערכה שסך הריבית שהם ישלמו ב – 2011 הוא 74.8 מיליון (קצת פחות מ – 12.5% על 646 מיליון חוב).
מדובר בהכפלה כמעט של הריבית המשולמת כיום (סך של 43.4 ל – 2010).
לפי חישובים שהחברה נותנת, ה – Adjusted EBITDA אחרי תשלום הריבית ל – 2011 יהיה 4.8 מיליון בלבד (לעומת 32.6 ל – 2010).
לפי חישוב שלי, בעקבות הוצאות הריבית הגבוהות, התזמ"ז החופשי לשנת 2011 צפוי להיות שלילי.
בנוסף, תוצאות הרבעון השלישי לא היו מזהירות, הייתה ירידה קטנה בהכנסות ולעומתה, הוצאות הנה"כ עלו.
יכול להיות שאני מפספס משהו אבל לדעתי קצת מפתיע שהמניה עולה.
ברק, אל תהיה בטוח שהתזמ"ז יהיה שלילי, כיוון שיכולה להיות עלייה יפה בהכנסות הפרסום.
עברתי מהר על ההסדר. אם אני מבין נכון זאת רק הצעה חדשה, ולא מדובר על הסכם סגור. אני לגמרי לא מבין מה ההנהלה עושה כאן ולמה היא לא הלכה להסדר דומה לזה של קומולוס. אני גם לא מבין למה ETM ו CMLS יכולות לשמור על הוצאות נמוכות ו ROIAK לא. בגלל זה אני לא מתכוון לחדש פוזיציה בחברה. אבל מאחל בהצלחה מכל הלב לכל מי שמחזיק במניה.
TA פרסמה דוח היום והמניה מזנקת. אין לי כוח לקרוא אותו היום (אני גם מזמן לא מחזיק במניה), אבל מרפרוף מהיר נראה כי מכירות הדלק עלו יפה – עלייה של 5.6% בכמות הדלק שנמכרה. למישהו עוד יש ספק שהכלכלה האמריקאית מתאוששת?
eyal, שאלה ראשונה אם אתה אייל מהבלוג "trader eyal" ?
אם כן, אני קורא ונהנה.
ידעתי שיהיה פרסום דוחות ומכיוון שהיו רכישות של אנשי פנים ואחרי שברבעון הקודם הם רכשו מתחרה, נחשתי שהדוחות יהיו טובים, אבל הם עקפו את הציפיות של האנליסטים בהרבה
אני לא מתלונן, רציתי לדעת אם למישהו יש שיטה יותר טובה.
כמו כן, אני מגדיר את עצמי בינתיים כספקולנט, אני נכנס להרבה מקומות עם מינוף ואני לא קורא את כל הדוחות.
כמו כן, אם למשהו יש דעה על OPEN ( רעיון שורט )?
היי עידו,
כשאתה מחשב את שיעור המינוף שלך האם אתה מתחשב בכך שלקנות אופציות של וולס פארגו (במקום לקנות את המניה) זה מינוף בפני עצמו?
בכל אופן, נראה לי קצת מפחיד להיות ממונף על חברה פיננסית בתקופה שבה אני חושש מהיפר אינפלציה.
כי בניגוד למה שרשמת בתקופה של היפר אינפלציה, הגופים הפיננסים סובלים משום שהונם, שהוא בדרך כלל נומינלי, נשחק (ראה את הסיפור של באפט על חברות הביטוח שהם DEAD MAN WALKING).
מעבר לכך, ולמרות שאני מחזיק אישית בוולס פארגו,אני רואה קצת בעייתיות להגיד שוולס פארגו תתומחר במכפיל 15. אני חושב שרגולציה נוספת על המגזר הפיננסי, יכולה לפגוע ביכולת הצמיחה של החברות הללו ויכולת ההחזר שלהם למשקיעים (עקב דרישת הון גבוהה יותר)מה שבצירוף רמת ריבית גבוה יותר יכול להתבטא בכך שהחברה תתומחר במכפיל נמוך יותר ולאורך זמן.
עד כאן הרהורים על וולס פארגו.
חברה נוספת שאני מוצא מעניינית וחושב עליה בזמן האחרון היא יצרנית המזרנים סילי (סימול:ZZ).
האם יצא לך להסתכל עליה ?
מדובר בחברה שהיא מובילת שוק באמריקה, ובשנים האחרונות סובל מהסיקליות של שוק הדיור ומהירידה בהוצאות הצרכנים.
SKX 1.
קניתי את SKX ב 20, להערכתי היא בחסר רק בגלל ספקולציות אנליסטים שהעלו והורידו אותה כמו בובה.
כמו עדו גם אותי קצת מדאיג שמבוססים כביכול כרגע על מוצר אחד — בדקתי אותו באופן כללי ויש לו בסיס אמיתי (קלוש אולי, אבל יש). מה גם תגובות טובות ברשת. בכלל מאוד מרשים אותי שהם הצליחו לחדש ככה בתחום המשמים של הנעליים ולהצליח. נקודה לזכותם. כרגע הם תקועים עם מלאי גדול אבל נראה שהם יפרסמו אגרסיבית ואני חושב סלש מקווה שיצליחו להיפתר מחלק ניכר. בקרוב חג המולד ולאחר מכן שנה סינית חדשה — האנליסטית באמת מתעלמים קצת מההצלחה הגדולה שלהם בחול. אני מעריך שיעלו לפחות בחמישים אחוז תוך שנה.
2.
לגבי STC
תוכל להסביר את האופטימיות לגבי החזר החוב? זה יהיה תלוי בריבית החדשה שיקבלו, לא? זכור לי מהדיון על רדיו אחד שלא ממש הצליח להם עם הריבית, מה אם זה יקרה גם ל אס טי סי
יש הנחה סמויה בתיאור של ההיפראינפלציה בישראל. ההנחה היא שהממשלה לא שיקרה בנוגע לאינפלציה. היפראינפלציה היא למעשה פשיטת רגל של הממשלה. החלק הארי של החוב של מדינת ישראל באותו הזמן היה צמוד מדד, כך שליצור אינפלציה לא היה עוזר להוריד את נטל החוב. רמז לכך שהנתונים לא היו מדוייקים ניתן למצוא בכך שהבורסה(והנדל"ן) ירדו בלמעלה מ70 אחוז במונחים דולריים.
אז כן, בהיפראינפלציה בורסה עדיפה על מזומן, אבל עדיף מטבע קשיח ונזיל. בשביל הישראלים הדולר עשה את העבודה, ובארה"ב בשנות ה-70, וגם בעשור הנוכחי הזהב עשה את העבודה.
אבל גם אני מסכים שהסצנריו של היפראינפלציה הוא כלל לא בטוח
עדו, לא הבנתי כל כך מה מסגרת הזמן שלך למסחר, האופציות הנ״ל הם לטווח ארוך מאד יחסית לשאר השקעותיך….
אין לי מסגרת זמן. אני מוכר כשמחיר נכון.
לא בדקתי את זה אף פעם, אבל אני חושב שממוצע ההחזקה אצלי הוא בערך שנתיים – אולי יותר.
עדו, גם עם 100 אחוז ביטחון, יכולה להיות לך השקעה כמו הסיפור משקיע ערך ( אני ממש גרוע בשמות) עם של הרלי דיבינסון.
הוא התחיל לקנות את הרלי ב 2.7 דולר מכיוון שהיא נסחרה מתחת לשווי נכנסי, המשיך לקנות במשך שנה עד שהיא ירדה בכ 70 אחוז ומכר אותה כשהיא הגיע לפי 2 ממחיר הרכישה הראשוני, תוך שנתיים-שלוש ( מצטער שאני לא מדיק) החברה עלתה למעל ל 30 דולר.
מכיוון שגם ב5 דולר היא היתה חברה זולה, אבל עם פחות מרווח ביטחון הוא צדק שיצא.
השיטה שאני חושב שאשתמש בהמשך היא אם משהו מוצא חן בעיניי נכנס ב 0.25 ממה שאני מתכוון ( גם בשביל להשאיר את עלות הרכישה בכ 1%) ולהכניס עוד כסף, כל ירידה של 20 אחוז, אם לא השתנה משהו מהותי בחברה שיגרום לי לצאת.
אני לא מאמין בכל שיטות הוודו למיניהן. על כל דוגמה של מישהו שקנה מוקדם מדי, יש דוגמה של מישהו שלא קנה מספיק והמניה עפה. כנ"ל לגבי מכירה – על כל אחד שמכר והמניה עלתה, יש מקרה שמישהו לא מכר והמניה ירדה.
בשביל לא להתחרפן מכל הדברים האלו, הדרך הכי טובה היא פשוט לקנות ולמכור על פי בסיס כלכלי, ולדעת שלא תצליח לקנות במחיר הכי נמוך ולמכור במחיר הכי גבוה. זה מה שכל המשקיעים שאני מעריך עושים, והתשואות שלהם גבוהות מספיק.
בשביל אינפלציה צריך שהביקוש יעלה על ההיצע, ונראה לי שיש מספיק עתודות ייצור בעולם לחולל היצע כדי שזה לא יקרה בעתיד הנראה לעין. יכולה להיות אינפלציה במחיר הסחורות כמו שהייתה ב-2008, אבל לא נראה לי שזה מספיק כדי לחולל אינפלציה בקנה מידה גדול. והסחורות החקלאיות הן עניין תנודתי מאוד שמגיב היטב למחירי השוק. ראו באיזה מהירות מחיר העגבניה המטורף הגיע לאיזון. שלמה מעוז התייחס לכך – http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=yf20101109_17294.
אנשים מאוד מדוכדכים מהסיטואציה הכלכלית הנוכחית, אבל הרבה מבעיותיה נובעות מהניצחון האולטימטיבי של הקפיטליזם. יכולת הייצור כל כך השתפרה שהבנקים המרכזיים לא מצליחים ליצר אינפלציה, אפילו על ידי הדפסה מסיבית של כסף, מה שהוליד רעות חולות כמו ריבית נמוכה והלוואות זולות מדי.
עידו,
אני מצרף לינק למכתב משנת 1984 שבו הוא מדבר על המתים המהלכים
http://www.berkshirehathaway.com/letters/1984.html
בכל אופן, לדעתי, היפראינפלציה לא טובה לאף עסק, ובמיוחד לא לעסקים פיננסים משום שהונם הוא בדרך כלל נומנלי.
לגבי האופציות, שוב האם כשאתה מחשב את רמת המינוף אתה מתחשב בכך שלקנות אופציות זה מינוף בפני עצמו?
אלעד, תודה על הלינק. אבל לפי מכתב זה, המתים המהלכים לא ממש קשורים לאינפלציה. הוא מדבר על חברות ביטוח שלמרות שהן כבר חייבות יותר כסף מאשר הן יכולות לשלם, עדיין מתפקדות במשך שנים רבות – מעיין תרמית פירמידה כאשר פרמיות חדשות משלמות את ההתחיבויות משנים עברו. אחת הסיבות לעלייה בתשלום פיצוי-ביטוח היא אינפלציה, אבל זאת לא הסיבה העיקרית. לפי באפט שתי הסיבות העקריות הן ניהול כושל וחברי-מושבעים שפוסקים פיצויים גבוהים לנפגעים.
בסוף המכתב הוא אומנם אומר שהאינפלציה היא דבר שלילי לרווח הריאלי של חברות, והוא צודק לגבי חלק גדול מהחברות (אבל אם למשל אתה משקיע בחברת נדל"ן, אז אתה לא צריך לפחד מאינפלציה). מה שיפה במכתב זאת הנבועה שלו שארה"ב תמשיך לראות אינפלציה גבוהה בשנים הבאות בגלל חוסר ריסון תקציבי של הממשלה. שזה בעצם מה שכל המומחים אומרים היום (וזה גם הפחד שלך). אבל אם תבדוק מה באמת עשתה האינפלציה מאז 1984, תראה שבאפט טעה בגדול!
לכן הייתי נזהר מכל הנבואות האלו. כן, כולם בטוחים שתבוא עלינו אינפלציה גבוהה. אני לא מוכן להמר על נבואות שכאלו עם הכסף שלי. דווקא בגלל שכולם בטוחים שזה מה שיקרה, אני ספקן לגבי כך.
אני בטוח שזה מה שגם כולם אמרו על ישראל בשנת 2002. החוב שלנו אז היה הרבה יותר גבוה מאשר החוב הנוכחי של ארה"ב. הוא עמד על 120% מהתל"ג. ההימור הבטוח אז היה פשוט למכור את השקל ולקנות דולרים. אבל בתכלס קרה בדיוק ההיפך, והשקל דווקא התחזק. מה שקרה הוא שנתניהו מונה לשר האוצר, הפריט חברות, חתך בהוצאות, עשה רפורמות והממשלות שבאו לאחר מכן המשיכו במשמעת תקציבית, וזה שינה לגמרי את התמונה.
אלעד, בקשר למינוף – שכחתי לענות. המינוף שאני לוקח הוא מעבר לאופציות. האופציות הן לא ממש מינוף, כי אני לא משלם עליהן ריבית. מבחינתי האופציה זאת מניה עם סיכון גבוה יותר להפסיד 100%. למרות זאת יש לי שם עכשיו יותר מ-10% מהכסף – אולי באזור ה-15%, וזה כולל את האופציות שקניתי ע"י מינוף. יש סיכוי שזה יגדל לאזור ה 20%-25%, אבל עוד לא ממש החלטתי. אני בטח אמכור WFC כדי שהמינוף שלי ישאר בתוך ה-20% מהתיק.
כשכמות השטרות עולה בצורה חדה מאוד ,זאת עובדה שערכו[כח הקנייה] של כל שטר בודד נשחק.
באפט בכתבה לfortune מ1977 על השפעת איפלציה על חברות-מניות.
http://www.valueinvesting.de/en/inflation-equity-investor-by-warren-buffett.htm
מאוחר יותר באפט הגיע למסקנה שניתן להתגונן במידה מסויימת מאינפלציה ,ע"י החזקה בחברות שאינם capital intensive ,ויכולות לגלגל עליית מחירים על הלקוח כגון:קוקה קולה.
אבל ההגנה הטובה ביותר היא,להשקיע בעצמך כך שאם אתה רופא תהיה הכי טוב.
עדו,
לגבי באזל 3,וולס אומרים מפורש בפרזנטציה האחרונה שהדרישה היא 7%.
https://www.wellsfargo.com/invest_relations/presents
אבל לבנקים גדולים כנראה יגיעו דרישות גבוהות יותר,נקווה שהם ירגעו קצת עם הרגולציות.
לגבי מה שדיברנו על צורות השקעה ,אינני מתכוון לחזור לדיון בזה,אך רק אצטט את תחילת ספרו של גראהם [המשקיע הנבון]:
השקעה מול ספקולציה
למה כוונתנו במונח "משקיע"? לאורך הספר ישמש אותנו המונח להציג את הבדליו מול "ספקולנט".
בשנת 1934, בספרנו ניתוח ניירות ערך, ניסינו ליצור ניסוח מדויק של ההבדל בין השניים, כדלקמן: "פעולת השקעה היא זו שבאמצעות ניתוח מעמיק מבטיחה את ביטחון הקרן ותשואה נאותה.
פעולות שלא עומדות בתנאים אלה הן ספקולטיביות."
גראהם גם אמר שהוא מוכן לקנות כמעט כל מניה אם המחיר נמוך מספיק. הוא גם דיבר על כך שלקנות חברות מאוד ממונפות בדיוק בשפל כלכלי, יכולה להיות השקעה מעולה.
בקשר לוולס, הסברתי את העניין בפוסט שלי על תוצאות הרבעון ה-III. אולי ההסבר לא היה טוב, אז אני אנסה שוב.
אני יודע שהדרישה של באזל היא ל TIER 1 של 7%, אבל יש הבדל בצורה בה מחשבים יחס זה בין GAAP לבין דרישות באזל. למשל, לפי באזל נכסי מס (deferred tax assets) לא נחשבים לנכסים, אבל לפי GAAP הם כן. אתה יכול לשמוע שוב את שיחת הועידה האחרונה שלהם, הם הסבירו נושא זה – או שפשוט תבדוק את עמוד 25 כאן.
לכן, לפי באזל מדובר ב-7%, אבל כשמתאמים את זה ל GAAP, מדובר על בערך 8%.
טוב יוני – אתה צודק ואני טועה.
לפי באזל צריך 7%. היום וולס לפי GAAP עומדים על 8%, ולפי באזל על 6.9%. לכן חסרה להם באמת רק 0.1 נקודת האחוז. ככה שאתה צודק.
סליחה על הבלבול.
דרך אגב, מה שזה אומר (חוץ מכך שאני צריך לעבוד חזק על הבנת הנקרא אצלי!) זה שאין שום סיבה שוולס לא תתחיל לשלם דיבידנד הרבה יותר גבוה. כמובן שזה צריך אישור מהרגולטור, אבל זה לדעתי יקרה תוך שניים-שלושה רבעונים.
אם אני לא טועה,tier 1 לא קשור לgaap ,ה tier 1 שלהם הוא 8% לפי ההגדרות של באזל 2,אך לפי באזל 3 הם ב6.9% כך שחסר להם 0.1% להגיע ל7%.
אגב,לגבי הקישור שהבאתי לעיל לכתבה של באפט.
זה אחד הכתבות המעמיקות ביותר שאני קראתי מבאפט על הערכות שווי של מניות.
כתבנו יחד.
לדעתי בשבוע שבועיים הקרובים תצא הודעה כללית ע"כ מהרגולטור וכבר ברבעון הקרוב נראה העלאת דיבידנדים.הבאתי לינק בנושא בפוסטים קודמים.
עדו, כמשקיע באופציות, דיבידנדים של וולס לא עובדים לרעתך?
עקרונית כן, אבל אם הם ישלמו, נגיד 1.5$ למניה בשנה, אז די ברור שהמניה תעלה. אני חושב שיש סיכוי לכזה דיבידנד. לא ב-2011, אבל אולי ב 2012.
חוץ מזה, מחיר המימוש יירד אם וולס תשלם יותר מ-34 סנט ברבעון. כך שלדעתי יש סיכוי לא קטן שמחיר המימוש יירד עד 2018.
הפעם,כתבה ע"כ שעוד אין כרגע בועה בהונג קונג:
http://www.cnbc.com/id/40083833
סאונדוויל עצרה את ההנפקה,ודחו את פתיחת הקניון ל 2013 ,מה קורה שם?
עדו,אנחנו מחכים לעדכונים חיים מהשטח.
וגם אני מחכה לשמוע שקראת את הכתבה של באפט.[אני פשוט מרגיש טוב עם הלינק הזה (: ].
יוני, מצחיק לקרוא עד כמה באפט טעה בהערכות שלו.
אינפלציה: "However, it seems quite possible to me that inflation rates will average 7 percent in future years"
במציאות האינפלציה אפילו לא התקרבה למספר הזה, והייתה באזור ה-3%.
מס חברות: "Lower corporate income taxes seem unlikely".
במציאות – בשנה שהוא כתב את המאמר המיסוי על חברות הגיע לשיא, ומאז הוא ירד:
http://www.taxfoundation.org/research/show/2140.html
מס השקעות: " it seems reasonable to assume that federal, state, and local income taxes will average perhaps 50 percent on dividends and 30 percent on capital gains."
במציאות – מס רווחי הון ומס על דיבידנדים ירד חזק מאוד מאז.
לפי כל אלו הוא צופה תשואה ריאלית אפסית למשקיעים: "So there we are: 12 percent before taxes and inflation; 7 percent after taxes and before inflation; and maybe zero percent after taxes and inflation."
במציאות התשואה הריאלית עמדה על בערך 7% בשנה.
אבל הכי מצחיק זה מה שהוא כותב על רוסיה 🙂
Large gains in real capital, invested in modern production facilities, are required to produce large gains in economic well-being. Great labor availability, great consumer wants, and great government promises will lead to nothing but great frustration without continuous creation and employment of expensive new capital assets throughout industry. That's an equation understood by Russians as well as Rockefellers
וזה היה בשנות הקומוניזם!
בקיצור, זה רק מראה כמה קשה לדעת מה צופן העתיד. עוד לא ראיתי אף אחד שמצליח לנחש נכון באופן עקבי מה יקרה לכלכלה. מה שטוב אצל באפט זה שהוא לא פעל לפי השטויות שהוא אמר בכתבה הזאת. כלומר, הוא לא אמר – וואו הולכת להיות אינפלציה של 7% בשנה והמס על הבורסה כל כך גבוה, אז אני אוציא את כל הכסף שלי מהמניות ואשים אותו בזהב.
בגלל שהוא ידע להתעלם מכל ניחושי המקרו ההזויים שלו, הוא נהפך לאחד האנשים העשירים בעולם. למרות שהוא נכשל פעמים רבות בניחושי מאקרו, הוא עשה יפה מאוד בבורסה, וזאת בגלל שהוא לא פעל לפי ניחושים אלו, אלא נצמד למה שהוא למד אצל גראהם – וזה לקנות מניות זולות.
בקשר לסאונדוויל, כבר דיברתי על הקניון בעבר (אני חושב). לדעתי הדחייה היא בגלל שהם החליטו לבנות קניון במקום בניין משרדים.
הנפקת חטיבות התשתיות בוטלה, וזה קצת מבאס, כי ציפיתי למכור את המניה המפוצלת ישר עם ההנפקה. אבל בתכלס זה לא ממש קריטי. אני מניח שהם היו מנפיקים אותה בערך בשווי של 50 מליון דולר. רק מהבניין החדש ברחוב SCHOOL הם ירוויחו לפחות פי 2 מזה לדעתי.
עידו,
אני מסתכל על אופציות בצורה שונה.
נניח והסכום שעומד לרשותך הוא 100$.
כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות:
1)אתה יכול לקנות אופציה לקנות מניה של וולס פארגו ב34$ במחיר של 10$ דולר כלומר קנית 10 אופציות כאלה.
2)ואתה יכול לקחת את ההון שלך, לקחת הלוואה של 185$ ולקנות 10 מניות של וולס פארגו ב28.5 דולר למניה.
לא משנה מה יהיה מחיר המניה של וולס פארגו (כל עוד הוא יהיה גבוה מהמחיר היום), אם תעשה את הפעולה השניה אתה תרוויח יותר כסף, כלומר מי שמאמין בעליית המניה בתקופה הזאת צריך להעדיף את האופציה השניה.
החישוב הוא מאוד פשוט, בשני המקרים יהיו לך 10 מניות של וולס פארגו בשווי X, באופציה הראשונה אתה צריך להחזיר בעת המימוש (נקרא לזה לבנק) 34$ דולר בשביל על כל מניה ובאופציה השניה אתה חייב רק 18.5$ על כל מניה.
אבל אליה וקוץ בה, משקיע שבוחר באופציה השניה צריך להבין שהאופציה השניה טומנת בחובה סכנה.
הסכנה בלקיחת ההלוואה היא שאתה חשוף להפסד הגדול מההון העצמי שהושקע (בניגוד לאופציה שהיא סוג של הלוואת נון-ריקורס) בדוגמא הנוכחית זה יקרה כאשר ביום המימוש (2018) מניית וולס פארגו תעמוד על פחות מ18.5$.
התמחור של האופציות נגזר בעיקר מכל מה שרשמתי למעלה (מחיר המניה, ריבית ותאריך מימוש)
הרי אחד מהתחומים הכי רווחיים לבנקי ההשקעות הוא ארביטראג' ואם גולדמן זאקס או דומיו מזהה שהאופציה מתומחרת בעודף הוא מיד ימכור אופציות כאלה (יפתח עליהן שורט) יקח הלוואה ויקנה מניות להחזקה עד 2018. כנ"ל ההפך.
אני רושם את כל זה כי אני מאוד מעריך את מה שאתה עושה בתחום ואני באופן אישי חושש להשתמש במינוף, לא מזמן באפט אמר, ולדעתי בצדק, שאחד הלקחים הגדולים מהמשבר הוא להיזהר עם המינוף.
ולעניות דעתי, אם אתה מאמין שוולס פארגו תעלה כל כך הרבה בשנים הקרובות אולי כדאי להיות סבלני ולהסתפק בתשואה קצת יותר נמוכה.
אלעד, אני לא יכול למנף את עצמי כל כך.
לגבי אינפלציה, העובדה היא שזה לא תמיד קורה. למשל ביפן ב-15 השנים האחרונות. עם עובדות אי אפשר להתווכח, וזה רק מראה למה צריך לקחת את כל לימודי הכלכלה מהאוניברסיטה בערבון מוגבל. המון משקיעים ניסו להרוויח מכך שהם היו בטוחים שתהיה אינפלציה גבוהה ביפן, וכל מי שעשה את זה הפסיד את התחתונים.
וכמו שאמרתי בתגובה הקודמת, זאת עובדה שגם בישראל זה לא קרה. אם התיאוריה שלך לא עומדת במבחן המציאות, אתה צריך להחליף תיאוריה ולא להתעלם מהמציאות!
לגבי אינפלציה, אני מסכים עם יוני בנושא.
אחד הדברים הכי בסיסיים בלימודי כלכלה אומרים שכאשר מדפיסים כסף נוצרת אינפלציה, אני לא חסיד של התורה הכלכלית אבל המשוואה הזאת עושה הרבה שכל.
בכל מקרה דעתי האישית היא שלא צריך להיכנס לבונקר ולקנות חברות נפט או אפילו TIPS אבל אני בהחלט מנסה להימנע מכניסה לחברות שאני חושב שאינפלציה גבוה יכולה לרסק אותם.
�Soundwill (00878) said controlling shareholder
Ko Bee Limited has sold 250,000 shares to Ajia Partners Asset Management (HK) Limited and
another 250,000 shares to Insight China Focus Fund at HK$7.7 apiece on 11 November 2010.
The sold shares represent about 0.21% of entire issued share capital of Soundwill. (HL)"
What are the implications?
מה שבטוח שזה אומר שהמנכ"ל לא מתכוונת למחוק את המניה מהמסחר.
לא מבין למה הם צריכים לקנות ממנה. כולה 250 אלף מניות. הם לא יכולים לקנות בבורסה?
מוזר.
במחשבה שנייה, יכול להיות שהחברות האלו גם אוספות מניות בבורסה. אולי בגלל זה המניה עלתה כל כך בזמן האחרון.
טוב, זאת סתם ספקולציה, אז תקחו את זה בערבון מוגבל. אבל למה שקרנות השקעות יקנו רק 500 אלף מניות? הרי זה ממש לא כסף בשבילן. יכול להיות שהן אוספות עכשיו מניות.
המסחר בסאונדוויל עלה מאוד חזק בשבועות האחרונים. במשך שנים המסחר עמד על 100-150 אלף מניות ביום. בשבועות האחרונים זה זינק ליותר ממליון ביום. היום בטח יסחרו איזה 3 מליון מניות.
לעומת זאת סך המסחר בבורסה ההונג-קונגית דווקא לא עלה, ככה שזה ברור שזה משהו ספציפי לסאונדוויל.
כנראה שמישהו אוסף מניות.
I've also been wondering about this, considering previous purchases:
"01/11/2010 Foo Kam Chu, Grace 121(L) +224,000(L) HKD 7.915(L) 173,852,630(L) 72.29
01/11/2010 Ko Bee Limited 115(L) +224,000(L) HKD 7.915(L) 171,956,028(L) 71.50"
It looks a bit manipulative considering the quantity, when a main shareholder acts in this way is that a positive thing?.
אלעד, רק שני דברים לגבי ההבלדים שציינת על מינוף.
א -בגרסה השניה אתה כמובן תלוי ברצונו של הבנק להלוות לך סכומים כאלו. כפי שעידו ציין, יש גבול מסוים שבו אתה יכול למנף את עצמך ובנקים לא נוטים להלוות סכומים גדולים להרפתקאות פיננסיות (הכל תלוי כמובן בלווה הספציפי ובמעמדו)
ב- בחישוב שלך באופציה השניה אתה צריך לקחת בחשבון גם את הריבית שתשלם לבנק על ההלוואה. ההלוואה אינה מסתכמת ב-185 דולר בלבד מאחר וזו רק הקרן ללא הריבית. הדבר תלוי כמובן בריבית שתקבל (שתהיה מן הסתם טיפ טיפה גבוהה מזו של גולדמן זקס, אך ההפרש בין האופציות לאורך שנים קטן הרבה יותר מזו שהצגת, בזמן שהסיכון בשניה גדול יותר)
לעדו,
הכוונה של התגובה המקורית הייתה להבהיר למה אני חושב שכאשר אתה קונה אופציות של וולס פארגו מדובר במינוף.
כפי שרשמתי אני מחזיק מניות של וולס פארגו, אני מסכים איתך שצריך להיזהר בתחזיות מאקרו, ושצריך להיזהר עם התיאוריות הכלכליות.
אבל מנקודת מבטי, ההבדל בינינו הוא רמת השמרנות.
שוב לא רשמתי שלא צריך לקנות וולס פארגו אלא שצריך להיזהר בלקחת מינוף על נכס שהוא מטבעו ממונף (אופציה) ובמיוחד אם הנכס הזה יכול לסבול מבעיות מאקרו או מיקרו משמעותיות.
גיא,
א- אתה צודק, הכוונה הייתה להראות למה אני מחשיב את האופציה כמינוף.
מבחינתי לקנות אופציה זה לקחת הלוואת נון ריקורס, אבל בריבית גבוהה יותר, כלומר אני מפצה את הבנק על הנון ריקורס- בכך שאני משלם לו ריבית גבוה יותר.
ב- בכוונה רשמתי שאני מתעלם מריבית, כי אם מחשבים את הריבית אז צריך לחשב גם את הדיבידנדים.
בכל אופן גם אם תיקח ריבית של 5% לשנה (ומבדיקה שערכתי אפשר לקבל הלוואה דולרית בפחות), זה לא ישנה משמעותית את התוצאה. 185*1.05^7= 260.
יוצא פער של 8$ למניה,שוב בלי הדיבדנדים.
אלעד, טוב שאנחנו מסכימים. בסוף השנה אני אבדוק איך ניחושי המקרו שלי מתחילת השנה עבדו, ולפי מה שנראה עכשיו, טעיתי בכל החזיתות. לכן אני כל כך זהיר מכל הנבואות שנראות כדבר בטוח. אפילו באפט, שבאמת מבין יותר מכולנו, טועה המון פעמים בנבואות שלו.
האמת שטעיתי כל כך שזה ממש יהיה מביך לבדוק את זה בסוף השנה, אבל למרות הנבואות האלו, אני עדיין באיזה פלוס של 30% על ההשקעות שלי מתחילת השנה. והסיבה לכך היא שאני לא נותן לניחושי המאקרו להכנס יותר מדי להחלטות שלי לגבי השקעות. זה גם הויכוח שהיה לי כאן עם גבי זי לפני כמה ימים. אני כבר צועק "בועה בסין" יותר משנה. אם בגלל זה הייתי מוכר את סאונדוויל, התשואה שלי הייתה הרבה יותר נמוכה. סאונדוויל עלתה ביותר מ-50% מתחילת השנה. מזל שלא מכרתי אותה בגלל פחד מהבועה בסין.
לגבי המינוף שלי, עקרונית אני לא רוצה להתווכח איתך על כך, כי אני מאוד מכבד את מה שאתה אומר, ואני באמת חושב שעדיף להיות שמרני מדי ולא להיות ממונף. אני מתכוון לשמור על מינוף של כ-20% או פחות. אני מוכן להיכנס למינוף הזה כי ממש קשה לי לראות תסריט שוולס תרד יותר מדי. גם אם זה יקרה, יש לי די הרבה תחמושת שאני יכול למכור – כי ההשקעות הממונפות שלי בסאונדוויל, CMLS, ETM ושון-הו-טק עלו בעשרות אחוזים כל אחת, אז אני תמיד יכול לממש אותן.
אבל מינוף זה בהחלט לא משהו שהייתי ממליץ לקוראים, ואני שמח שנכנסתי למפולת של 2008 בלי מינוף.
אני מצטרף באיחור לדיון על חברות הביטוח.
אני חושב שצריך להבדיל בין חברות שמבטחות רכוש לחברות שמבטחות חיים / עובדים / בריאות וכו'. בביטוח חיים אם אתה מבטח ביטוח בריאות לנער בן 15 אז אתה לוקח פרמיה של כמה שקלים בחודש ואם אתה לא מתמחר את זה נכון ולא משקיע את זה נכון אז כשהבחור יהיה בן 70, בהנחה ויש לו רצף ביטוחי, אם הוא חו"ח יחלה במחלה סיעודית תצטרך לשלם לו פי אלפים מהפרמיה שלו (וכאן גם לדעתי נכנס הקטע של האינפלציה). לעומת זאת בביטוח נכסים זה לא כך כי אתה מבטח רכוש בשווי מסויים, מוכן לספוג עד הפסד מסויים והחל ממנו אתה רוכש ביטוח משנה ובכל מקרה, גם אינפלציה של 10% בשנה לא תשפיע מהותית על העסק (מה גם שלדעתי הביטוח חסום בעלויות נומינליות). במקרה של ביטוח החיים לעומת זאת, אתה עלול להתפתות לרשום ביטוח למבוטחים חדשים בני 15 כדי לממן את ההפרשות לבני ה70 ולדעתי זו הייתה הכוונה.
להבנתי הזנב הארוך של הביטוח שבאפט מדבר עליו מתייחס לנושאי בריאות ולא רכוש ואשמח להבהרה אם מישהו חושב אחרת.
לירון.
בקשר לאנטרקום, היא הצגיה אתמול בWells Fargo Conference. (יש לינק באתר שלהם).
מה שאני לוקח ממה שנאמר:
David Field, CEO: "Local in November and December looks considerably better than it has for the past year,” Field said. “Having said that, we’ll have to see when the dust clears over the next few weeks whether that’s a timing difference or whether it’s real,"
כמו כן, הוא שב והזכיר שאנטרקום כבר השנה הגיע בחזרה לFCF כמו שהיא יצרה ב2007, מה שפותח אופציות מבחינת המודל הכלכלי שהחברה תוכל להכנס אליו.
בכלל, היה מעניין, מי שמושקע בETM – אני ממליץ להקשיב אם עוד לא עשיתם זאת.
pimodlen, תודה על הקישור.
3 דברים מעניינים מהשיחה:
1 – רדיו לא הולך למות. זה גם היה הויכוח כאן לפני יותר משנה כשדיווחתי על ההשקעה שלי בחברות הרדיו. הויכוח אז היה האם הנפילה ברווחי הרדיו הם עניין זמני בגלל המיתון או תופעה שנופעת ממותו של הרדיו כמדיה.
ב-2010 הכנסות הפרסום ברדיו עלו, ונראה שהסיבה לנפילה בעבר הייתה באמת כתוצאה של המיתון. המספרים לנובמבר ודצמבר גם נראים טוב (וזה גם דבר שעלה בשיחת הוועידה של CMLS). מנכ"ל ETM טוען שבשנים האחרונות יש עלייה בהאזנה לרדיו, ככה שמדיה הזאת ממש לא מתה (דרך אגב, אני כותב שורות אלו בזמן שאני מקשיב לגלגל"צ – משהו שלא הייתי יכול לעשות לפני 10 שנים).
לפני כמה ימים נשאלתי כאן לגבי LEE. הסיבה שאני לא חושב להיכנס שוב ל LEE היא שאני הרבה פחות בטוח לגבי עתיד העיתונות. בעוד הכנסות הרדיו עלו השנה ב-4% ההכנסות של LEE ירדו ב-4%. אם המינוף הגבוה של LEE וסיכוי גבוה לעלייה בריבית בשנים הקרובות, אני לא כל כך בטוח בעתיד של חברה זאת. אני הרבה יותר בטוח ש ETM ו CMLS יהיו במצב הרבה יותר טוב בעוד 5 שנים.
2 – חייכתי מאוזן לאוזן כששמעתי את מנכ"ל ETM אומר שההעדפה שלהם בעתיד תהיה לחלק דיבידנדים או לרכוש מניות, והם פחות להוטים לרכוש חברות אחרות. זה נתן לי הרגשה שאני ביידים טובות, ושהם לא יעשו משהו טיפשי עם המזומנים שלהם. בינתיים הדגש הוא על החזר החוב, וטוב שכך.
3 – ההכנסות מפרסום מקומי מתחילות לעלות. כיוון שרוב ההכנסות של ETM ו CMLS מגיעות מפרסום מקומי, לדעתי 2011 תהיה יותר חזקה מ 2010.
לאחר מחשבות וכמה תחשיבים פסימים ואופטימים העברתי את רוב האחזקה שלי בוולס לאופציות. אני חושב שבסבירות גבוהה למדי אני יוכל ממש אותם ברווח נאה הרבה לפני 2018.
לא זוכר מי העלה אותם לדיון אבל מגיע לו כל הכבוד
עמיחי, גיא ל העלה כאן לראשונה את רעיון ההשקעה באפוציות. באמת מגיע לו על כך כל הכבוד, וכמובן תודה.
אני גם מתכוון להחליף את רוב המניות שלי מ WFC ל WFC.WS. בינתיים קניתי בערך 3/5 ממה שאני מתכנן לקנות. WFC.WS כנראה תהפך להשקעה השניה הכי גדולה אצלי (אחרי סאודוויל).
חברה אני בתחילת דרכי כמשקיע ולומד מכם המון -מאד משמח אותי שהתמזל מזלי ויצא שתרמתי משהו חזרה 🙂
אני כעת בהונג-קונג, ואין לי זמן להגיב כאן, אבל הנה משהו מעניין שקראתי הבוקר:
http://chovanec.wordpress.com/2010/11/17/sex-and-the-city-housing-market/
חוץ מזה, הונג-קונג זה מקום פשוט מדהים. כבר כמעט ושכחתי עד כמה העיר הזאת שונה ממקומות אחרים בסין. ביקרתי גם באתרים של סאונדוויל, ואני אעדכן כשאחזור לבייג'ינג.
הונג-קונג ממשיכה לנסות לקרר את מחירי הנדל"ן.
מישהו ראה את פרק 4 של "המדריך למליון הראשון"?
נחמד לראות מול מי אנחנו מתחרים 🙂
@עדו מרוז
היי עידו, קראתי מה שכתבת לגבי "מודל ליציאה".
הטייק שלי, הוא שאתה חייב לקחת את האספקט הטכני.
אם חברה 1 זולה מחברה 2, אך חזקה טכנית יותר (יותר התעניינות במנייה, עלתה יותר בתקופה האחרונה) הייתי מעדיף להשאיר את הכסף עוד קצת זמן במנייה 1 לפני שאני מעביר ל2.
תוך כדי עושה מעקב על התנועה במניה 2 (אני אוהב לשים קצת כסף על מנייה 2 כדי שיתן לי מוטיבציה מעקב).
הדרך טובה ליציאה מפויזציה עולה לפוזיציה טובה יותר, הוא להשתמש בפקודת טריילינג, כך אתה נותן לסוס לרוץ עד שהוא מתפגר.
* כמובן, אם אין התעניינות גוברת בשניהם אז הייתי מעדיף להעביר לטובה וזולה יותר, מין הסתם.
@עדו מרוז
שלום לכולם
אני נמצא בתחילת דרכי כמשקיע ועוקב אחר מספר אתרים בארץ ובחו"ל,
האתר הזה הוא באמת יוצא דופן גם ברמת המאמרים של עדו וגם בנועם של הדיונים
כך שדבר ראשון חשוב לי להגיד לעדו ולכל המגיבים תודה אני לומד מימכם המון.
לאחר שעלה פה הרעיון של ההשקעה באופציות של וולס בניתי טבלת אקסל עם גרף
כדי לראות באופן ויזואלי את ההבדלים בתשואות התאורתיות של המניה ושל האופציה
תהנו
https://spreadsheets.google.com/pub?key=0ApJjEmzEl4RAdHctTHcybkRVa0JQdHpBeG1Xdk9yRVE&hl=en&single=true&gid=0&output=html
משה – תודה רבה!
עידו, האם ל-STC יש חשיפה כלשהי לבלאגן בשוק המשכנתאות? האם לא ייתכן שהיא תחטוף תביעות מבעלי דירות שה-TITLE שלהם נמכר במסגרת איגוח זה או אחר?
ארנב, STC מבטחת את ה TITLE ולא מבטחת את המשכנתאות. כל עוד הם לא עשו טעות בביטוח של ה TITLE (למשל – לא גילו שלנכס כבר יש משכנתה), אז זה לא עניינם מה הבנק עושה עם המשכנתאות על הנכסים המבוטחים.
למה אתה קומנה WFC.WS ולא את wfc ? מה זה אומר ws?
מדובר באופציות לטווח ארוך על WFC. אתה מוזמן לקרוא את התגובות לרשומה של חודש יולי. שם הרעיון הועלה לראשונה.
שים לב שקנייה של אופציות הרבה יותר מסוכנת מקניית המניה.
מי שמתעניין בSTC אולי ימצא עניין בסקירה הבאה על חברה קטנה יותר באותו תחום
http://seekingalpha.com/article/239170-investors-title-company-represents-value-in-midst-of-housing-turmoil?source=feed
גיאל, תודה. על פניו STC נראית יותר זולה מ ITIC.
שני דברים מוזרים ב ITIC – האחד זה שההפסדים ההסטורים שלה עומדים על 10%-15% מהמחזור, וזה גבוה משמעותית מהממוצע בתעשייה שעומד על 5%
השני זאת העובדה שעמלת הסוכנים נמוכה יותר ממה שנהוג בתעשייה. 70% אצל ITIC לעומת 80% שנהוג בתעשייה. אם הייתי מתעניין ב ITIC הייתי מנסה לוודא למה הסוכנים שלהם מקבלים פחות. אם הסוכנים יעברו לבסיס של 80%, אז הרווחים של החברה יחתכו בכמחצית.
מצד שני, יכול להיות ששתי הנקודות למעלה קשורות אחת לשניה – ITIC בוחרת סוכנים פחות טובים, לכן מצד אחד היא משלמת להם פחות, מצד שני הם פחות ממושמעים בבדיקה שהם עושים על ה TITLE.