תיק המניות בפברואר 2011

מתחילת השנה ההאנג-סנג ירד ב-0.4% ה SPY עלה ב-5.9% וה DIA עלה ב-6%. התיק שלי גם כן עלה מתחילת השנה ב-6%.

דוחות ודיווחים

זה היה חודש עמוס מאוד ואתחיל עם חברות הרדיו.

קומולוס דיווחה על שתי רכישות – אחת שכמעט בטוח תצא לפועל והשנייה בשלבים מוקדמים של משא ומתן. הרכישה הראשונה תעשה ללא מינוף, אבל לשם מימון הרכישה, תנפיק קומולוס מניות. אומנם, על פניו, קומולוס תשלם מחיר הוגן, אבל אחרי עליות יפות במניה, החלטתי לממש שליש מההחזקה שלי. הסתבר שמיהרתי מדי לממש, והמניה זינקה אחרי שמכרתי.

הרכישה השנייה הזויה לגמרי – כאשר קומולוס (CMLS) תקנה חברה עם שווי שוק גבוה משלה, ותגדיל את המינוף לשם כך. בשלב זה החלטתי לצאת לגמרי מהמניה – גם כאן יצאתי מוקדם מדי, וצפיתי מהצד איך המניה ממשיכה לזנק.

אנטרקום (סימול ETM) פרסמה את תוצאות הרבעון האחרון של השנה. הדוח לא הכיל שום דבר מיוחד או מפתיע. הרווח בשנה שעברה עמד על $1.23. שנה הבאה כמעט בוודאות תהיה מוצלחת יותר – הן בגלל שההכנסות תעלנה והן בגלל שאנרטקום תשלם פחות ריבית. החברה עדיין זולה, אבל פחות מאשר היא הייתה לפני כמה חודשים כשקניתי אותה תמורת 5$-6$. אני שוקל לממש – לפחות חלק.

גם סטיוארט (סימול STC) פרסמה דוח. החדשות הרעות בדוח היו הגידול בהפסדי הביטוח שהגיעו ל-11% מסך הפוליסות שנכתבו הרבעון. החברה מצפה שהמספר הזה יירד ל-7.5% השנה ול-5% ב-2012. אני לא יודע אם זה יקרה כל כך מהר, אבל גם אם זה ייקח עוד רבעון או שניים זה לא ממש קריטי. זה יגיע מתי שהו, ואז הרווחים של סטיוארט יזנקו. ההפתעה הרבעון הגיעה מכיוון חטיבת הייעוץ שלהם (REI) אשר מראה על צמיחה מרשימה בהכנסות. זה בונוס נחמד מאוד, אבל אני מצפה שההכנסות מחטיבה זו דווקא יירדו כשהכלכלה תשתפר, כיוון שחטיבה זו מייעצת ללקוחות שמתקשים לעמוד בהחזר החובות שלהם, ועוזרת להם להגיע להסדר מול המלווים.

ברזל

In all of these sets of ore bodies that we spoke about so exhaustively today, there is the potential to double and triple the output and it is not a resource constraint, it really is on how quickly you can get the money into the ground

– מנכ"ל BHP טוען בשיחת הוועידה האחרונה שאין להם שום בעיה להכפיל ואף לשלש את קצב הכרייה.

שלושת ענקיות הכרייה (VALE ,BHP ו RIO) דיווחו על התוצאות לשנה החולפת. כולן דיווחו על תוצאות שיא, וזה די ברור שהשנה הרווחים שלהם ימשיכו לעלות. קחו למשל את ואלי – החברה הרוויחה 17.3 מיליארד דולר, או $3.25 למניה. וזה עוד עם מחירי ברזל נמוכים משמעותית מהמחירים היום. החוזים על הברזל של ואלי נסגרים אל בסיס רבעוני לפי שלושת החודשים האחרונים, אבל עם תזוזה של חודש אחד. למשל, מחיר הברזל לרבעון הראשון של השנה נקבע לפי ממוצע המחירים של הברזל בחודשים ספטמבר-אוקטובר-נובמבר. ברבעון הרביעי של השנה ממוצע מחירי  הברזל עמד על כ-120$, ברבעון הראשון של השנה, המחיר לפיו מוכרת ואלי כבר עלה ל-150$ ולפי המחירים של שלושת החודשים האחרונים, ואלי תמכור ברזל תמורת 170$ לטון ברבעון השני של השנה. מה שאומר שואלי כבר סגרה חצי שנה של רווחים סופר גבוהים.

למרות זאת אני מאוד פסימי לגבי עתידה של ואלי. קראתי את הדוחות של שלושת ענקיות הכרייה, ואני משוכנע שהן הולכות לחטוף חזק. שלושת החברות אופטימיות מאוד לגבי עתידן, אבל ואלי היא האופטימית מכולן. למשל, מנכ"ל RIO צופה שמחירי הברזל יירדו אל מתחת ל-100$ לטון, מנכ"ל BHP צופה שהמחירים יישארו ברמתם הנוכחית ואילו ואלי צופים שמחירי הברזל ימשיכו לעלות. כנראה שבגלל אופטימיות זו, ואלי היא האגרסיבית ביותר מבין שלושת החברה, ומשקיעה את הסכומים הכי גבוהים בפיתוח מכרות חדשות ורכישות של חברות.

אבל כשבודקים את המספרים, רואים שאין שום מקום לאופטימיות הזאת. כמו שהסברתי בפוסט הראשון על ואלי, אני מאמין שסין צריכה לצרוך בערך 300 מליון טון של פלדה בשנה, או בתרחיש ממש אופטימי – 400 מליון. אם אני צודק, אז לסין יש מספיק מקורות ברזל משל עצמה. כיום כמות הברזל שסין כורה מספיקה בערך ל-200 מליון טון של פלדה בשנה. ככה שחסרים לה לכאורה עוד 200 מליון, אבל אלו יכולים להגיע ממחזור. מדינות אירופה וארה"ב ממחזרות 70% מהפלדה, אם סין תגיע למצב שהיא ממחזרת 50%, היא לא תצטרך לייבא ברזל.

נכון, זה יכול לקחת הרבה מאוד שנים עד שסין תמחזר כמות כה גדולה של פלדה, אבל אפילו אם נניח שהיא תייבא ברזל בשביל 200 מליון טון של פלדה (שזה תרחיש סופר אופטימי), מדובר על בערך 300 מליון טון ברזל – או כמחצית ממה שהיא מייבא היום. אם צריכת הפלדה תרד ל-300 מליון וסין תמחזר רק 30% מהפלדה, שוב נגיע למצב שסין לא תצטרך לייבא ברזל בכלל. לסיכום – תוך שנתיים-שלוש סין תייבא בין 0 ל 200 מליון טון של ברזל בשנה.

נקודה נוספת היא, כמובן, האם תהיה עלייה בצריכת הפלדה במדינות אחרות. הצריכה במערב היא די קבועה, ואין שום סיבה שמשם תגיע הישועה לתעשיית הברזל העולמית. המקום היחידי שיכול אולי לשנות משהו זה הודו. אבל גם מדינה זו לא תוכל להציל את כורי הברזל, ויש לכך 3 סיבות:

– צריכת הפלדה בהודו עומדת על כ-60 מליון טון בשנה – או כעשירית מהצריכה בסין (זה, דרך אגב, עוד מדד לעד כמה הבועה בסין גדולה). אפילו אם נניח שגם בהודו הצריכה תעלה ל-300-400 מליון, זה ייקח שנים רבות.

– הודו היא יצואנית ברזל. כריית הברזל בהודו עומדת על כ-250 מליון טון שנה. מה שאומר שאפילו אם צריכת הפלדה בהודו תעלה פי 3, עדיין יש להודו מספיק ברזל והיא לא צריכה לייבא אותו מברזיל או אוסטרליה.

– גם ההודים מגדילים את קיבולת כריית הברזל שלהם. הצצתי בשתי חברות כרייה הודיות (אחת בשם Sesa Goa) ולמדתי שכל אחת מהן מתכוונת להגדיל את התפוקה מ-20 מליון טון בשנה ל-50 מליון.

איך שאני רואה את זה – סין והודו לא ייבאו ברזל, ואולי אפילו ייצאו ברזל. במצב שכזה אוסטרליה וברזיל תצטרכנה לחלק את הקצת שנשאר ביניהן. בגלל הקירבה הגאוגרפית זה אומר שאוסטרליה כנראה תייצא ליפן וקוריאה, וואלי תישאר עם דרום-אמריקה ואירופה. זה ייתן לואלי שוק של כ-100 מליון טון בשנה לעומת 300 מליון כיום. הגרוע מכל זה כמובן שכל הכורים מגדילים את התפוקה. ואלי לבדה הולכת להגדיל את תפוקת הברזל מ-300 מליון טון בשנה ל-500 מליון.

מכירות הברזל של ואלי ייחתכו ביותר מחצי, מחירי הברזל ירדו אל מתחת ל-60$ וההוצאות של החברה תעלנה חדות בגלל כל האופרציה הגלובלית שהחברה בונה. ולזה אני קורא – הסופה המושלמת – או השורט המושלם.

אני צופה שב-2012 או 2013 החברה תפסיד לפחות מיליארד דולר עקב הסביבה העסקית הקשה ועקב מחיקות.

פעולות בתיק

החודש שוב החלפתי חלק מהמניות של וולס-פארגו (סימול WFC) באופציות (WFC-WT). מכרתי מניות תמורת 33.15$ וקניתי אופציות תמורת 11.2$.
ככל שקראתי יותר על עסקי כריית הברזל, כך התחזקה אצלי התחושה שההימור שלי לגבי ואלי נכון. חשבתי על כך שכל שנה יש לי בסך הכל 2-3 רעיונות שאני ממש אוהב, אז זה יהיה טיפשי מצדי לא להמר בגדול על כך שואלי תרד. לאור זאת, יותר מהכפלתי את השורט שלי על המניה. כיום עומד מחיר המכירה (קרי – מחיר השורט) הממוצע שלי בואלי על 34.26$.
כמו שציינתי למעלה, מכרתי את כל ההחזקה שלי בקומולוס (סימול CMLS) החל ממחיר 3.85$ ועד ל 4.9$.

את הכסף מקומולוס פיצלתי בין סטיוארט (סימול STC) לבין אנטרפרייז-אינס (סימול בלונדון ETI).
אנטרפרייז-אינס היא השקעה חדשה אצלי, וגיליתי אותה בזכות לירון (שגם מגיב כאן בבלוג לפעמים). זאת חברה שמחזיקה נדל"ן שמיועד לפאבים ומפעילה אותם באמצעות זכיינים. לחברה כ-6,800 פאבים בבריטניה.

שווי השוק של החברה עומד על פחות מ-500 מליון פאונד, כאשר החברה מרוויחה כיום יותר מ-100 מליון פאונד בשנה. לפני מספר שנים הרווח היה הרבה יותר גבוה, אבל המיתון פגע קשות בעסקים של החברה. בנוסף, הממשלה הבריטית הגדילה את המס על האלכוהול – כל שנה מחירי האלכוהול עולים ב-2% מעל לאינפלציה. למען האמת, זה לא משהו שממש מדאיג אותי. כבר היום מחירי הבירה באנגליה הם מהגבוהים באירופה, ולכן אני מאמין שהממשלה תרד מתי שהו מרעיון המיסוי. אין לי ספק שברגע שיגמר המיתון, הפאבים הבריטים יפרחו שוב.

עם מכפיל רווח נמוך מ-5 ומכפיל הון של כ-0.3, יש הרבה מאוד טווח ביטחון בחברה. החיסרון הגדול כאן הוא המינוף המאוד גבוה – הון עצמי של 1.4 מיליארד לעומת חוב של 3.3 מיליארד. אם כי הריבית על החוב נמוכה, ולא פחות חשוב – החוב פרוס על הרבה מאוד שנים – חלק מהאג"ח פוקע רק ב-2032!
מי שמעוניין ללמוד עוד על החברה יכול, בין השאר, לעקוב אחר השיחה שהתפתחה בפורום לונג.

קניתי פעמיים במחירים של 104.5 ו 101.6.

שונות

ברקשיר האת'וואי פרסמה את הדוח השנתי, וכמו תמיד הדוח נפתח עם מכתב למשקיעים מוורן באפט. מומלץ לקרוא!

בנוסף התארח באפט אצל CNBC במשך שלוש שעות. מומלץ להקשיב לראיון אתו או לקרוא את התזכיר של הראיון.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

חודש שעבריי      ייחודש הבא

 

פורסם בקטגוריה מניות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

151 תגובות על תיק המניות בפברואר 2011

  1. מאת גיא א‏:

    אני לא מומחה לאנרגיה גרעינית, אבל לא צריך להיות מומחה לכך כדי להבין כשמסתכלים על המספרים יהונתן צודק. לפחות כרגע אין באמת אלטרנטיבה אחרת לאנרגיה גרעינית.
    אולי ימצאו דרכים נהדרות להגדיל בסדרי גודל את הנצילות של התאים הפוטו וולטאים, אולי ימצאו דרכים יעילות הרבה הרבה יותר להפיק אנרגיה, אולי סוף סוף מישהו ימצא איך מבצעים היתוך גרעיני. אולי. אבל זה לא המצב כרגע וכרגע יש לא מעט ממשלות שחייבות לבנות כל הזמן עוד תחנות כח אם הן לא מעוניינות שהאזרחים שלהן ישבו בחושך.

    כל עוד זה לא קורה, אין לנו למעשה פתרון טוב יותר מזה כתחלופה לפחם ונפט. הפקת אנרגיה מפחם ונפט רוצחת היום הרבה יותר אנשים מאשר אנרגיה גרעינית, רק שהיא עושה את זה בשקט וכל הזמן ולא בבומים גדולים.
    מצורף קישור שמצביע על משהו מאד נכון בנושא:

    http://andrewsullivan.theatlantic.com/the_daily_dish/2011/03/chart-of-the-day-7.html

סגור לתגובות.