אחרי שדיברנו על החשיבות של הכנסה גבוהה ושל חיסכון, הגיע הזמן לדבר על הסוד הגדול של העשירים – תשואה.
איינשטיין אמר שהכוח הכי חזק ביקום הוא ריבית דריבית. אבל מה שאיינשטיין ידע כבר אז, רבים גם היום עוד לא מבינים (תיקון – מסתבר שהאמרה הזאת של איינשטיין היא אגדה אורבנית). הבורות של האדם הרגיל לגבי הכוח הגדול של התשואה תמיד מפתיעה אותי. אני זוכר שכשרק נכנסתי לתחום של השקעות ערך וקראתי את פיטר לינץ', התלהבתי מאוד מהעובדה שניתן להרוויח תשואה של עשרה אחוזים או יותר בשנה. יום אחד דיברתי עם עובד בכיר בחברה. העובד היה מנהל פיננסי בתפקיד די בכיר, וסיפרתי לו על הספר של פיטר לינץ'. הפתיעה אותי מאוד העובדה שלמרות שעובד זה מרוויח משכורת מאוד גבוהה, הוא פשוט שם את הכסף שלו בתכנית חיסכון בבנק. כששאלתי אותו מדוע הוא לא משקיע בבורסה (במיוחד לאור העובדה שהוא שוחה בכל העניין של כספים ודוחות כספיים), הוא ענה לי "מה כבר ההבדל הגדול אם אני ארוויח 4% בשנה או 8% בשנה". אני כמעט נפלתי מהכיסא.
למרות שבאותה תקופה לא הבנתי כלום בשוק ההון, הכרתי טוב מאוד את הכוח של התשואה. הייתי יושב שעות, משחק במחשבון של MSN ומחשב כמה כסף יהיה לי בעוד מספר שנים, אם אשיג תשואה שנתית של 10%, 12% או יותר טוב – 15%. כבר אז ידעתי שההבדל בין 4% בשנה לבין 8% בשנה הוא עצום.
בואו נעזור למנהל הכספים, ונחשב בשבילו כמה כסף הוא מפסיד בגלל הבורות שלו. (בחישוב הנ"ל כמו בכל החישובים פה אני מתעלם ממסים). נניח שבאותה תקופה הוא כבר הצליח לשים בצד מאה אלף דולר, וכל חודש הוא מסוגל לחסוך עוד 4,000$ (סכום סביר לעובד בכיר כמוהו). עם תשואה של 4% בשנה, עוד 30 שנה לאיש הכספים יהיו 3 מליון דולר, אבל עם 8% בשנה, הוא ישב על 6.4 מליון דולר. יחי ההבדל הקטן!
העצלות שלו או הבורות שלו גורמים לו להפסד של כ-3.4 מליון דולר. למעשה הריבית שהוא ירוויח אם הוא ישיג תשואה של 8% בשנה, תגיע לסכום אגדי של 4.9 מליון דולר. וזאת בהשוואה ל-1.5 מליון בלבד שהוא יחסוך באותה תקופה. יתרה מזאת – סביר להניח שה 4.9 מליון הוא סכום גבוה יותר מאשר תהיה המשכורת שלו לאורך אותה תקופה של 30 שנה. כלומר איש הכספים הנכבד מוכן לעבוד קשה מאוד כל יום מצאת החמה עד צאת הנשמה, אבל הוא אינו מוכן לבצע כמה פעולות פשוטות אשר יניבו לו סכומי כסף גדולים יותר.
זה משהוא שאף פעם לא הבנתי. איך אנשים מוכנים לעבוד כל כך קשה בשביל הכסף – פעמים רבות בעבודות שהם שונאים, אבל הם לא מוכנים להשקיע פרומיל מזמנם בשביל לנהל את הכסף שלהם. וזאת למרות שניהול הכסף יכול להוות הכנסה לא קטנה בכלל, אולי אפילו יותר גדולה מההכנסה מעבודה.
העשירים חושבים אחרת
אני תומך נלהב של חסכנות. כמו שציינתי בפוסט הקודם, חסכנות היא דבר הכרחי בשביל רובנו על מנת לצבור הון סביר. כמו כן גם משכורת גבוהה יכולה לעזור. אבל האמת היא שאנשים עשירים לא הגיעו לאן שהגיעו בגלל משכורת גבוהה או בגלל חסכון.
כמה מעשירי העולם היו שכירים שחסכו חלק נכבד ממשכורתם, ושמו את הכסף בתכנית חסכון?
רוב העשירים מבינים טוב מאוד את עניין התשואה. בשביל להתעשר צריך למקסם כמה שיותר את התשואה. עשירי העולם משקיעים את כספם בעסק שלהם, בבורסה או בנדל"ן. אתם לא תמצאו הרבה עשירים שיושבים על תכניות חיסכון, או שמים מליוני דולרים בפק"ם.
אני רוצה לשתף אותכם בשיחה שהייתה לי לפני מספר שבועות עם חברה טובה שלנו. בעלה של החברה הוא בכיר בחברה תעשייתית אירופאית, ומרוויח משכורת מאוד גבוהה. שני בני הזוג הם סינים שכילדים, כמו כל הדור ההוא, גדלו בתנאי עוני. השניים הצליחו יפה מאוד לאורך השנים. לא רק שהם הרוויחו משכורות יפות אלא שהם גם ידעו לחסוך יפה, ולכן הגיעו לסכום די נכבד של כסף. בשיחה שלי עם החברה (נקרה לה גב' צ'ן), סיפרתי לה ששמתי לי מטרה להגיע לסכום כספי מסוים תוך 10 שנים או פחות. הסכום הזה הוא בערך פי 5 ממה שהיה לי באותו זמן, ובערך פי 2.5 מהכסף שיש לגב' צ'ן.
גב' צ'ן אמרה – וואו זהו סכום מאוד נכבד.
הפתיע אותי שהיא חשבה כך, במיוחד לאור העובדה שיש לה פי 2 יותר כסף מאשר לי. אבל לאחר מכן חשבתי על כך, והבנתי מדוע גב' צ'ן התלהבה מהסכום. קו המחשבה של גב' צ'ן הוא כזה – בעלי עבד קשה מאוד במשך עשרים שנה בשביל שנגיע לאן שהגענו. לאורך רוב התקופה הזאת לא היו לנו ילדים, אז הצלחנו לחסוך יפה. עכשיו בשביל להכפיל את הכסף הזה, בעלי צריך לעבוד עוד 20 שנה, וגם זה לא בטוח, כי אנחנו עוד צריכים לשלוח את הילדים שלנו לאוניברסיטה.
קו המחשבה של גב' צ'ן שונה מאוד משלי. אני חושב במושגים של תשואה ולא במושגים של חסכון. כשחושבים במושגים של תשואה, העולם נראה אחרת לגמרי. קו המחשבה שלי הוא – עם 20% תשואה שנתית אני צריך פחות מ-9 שנים להכפיל את הכסף שלי פי 5. לכן זה אפשרי לעשות זאת תוך 10 שנים.
מי שחושב במושגים של תשואה אינו מתייחס לסכום הכספי אלא רק לאחוזי התשואה. כלומר, מבחינתו להגדיל את הכסף מעשרת אלפים שקל למאה אלף שקל, זה בדיוק אותו הדבר כמו להגדיל את הכסף ממילון לעשרה מליון. פי עשר זה פי עשר, והסכום הנדון אינו רלוונטי. רוב האנשים, לעומת זאת, חושבים במונחים של חסכון, ולכן מבחינתם להגדיל את הכסף ממליון לשני מליון, הרבה הרבה יותר קשה מאשר להגדיל את הכסף ממאה אלף למאתיים אלף.
דוגמה ריאלית
למרות שאני חושב במושגים של 20% בשנה, אני מודע לכך שיכול להיות שאני מכוון גבוה מדי, כמו כן זה ברור לי שתשואה שכזאת היא מחוץ לתחום בשביל הרוב המוחלט של הקוראים. אז בואו נחזור לקרקע המציאות, וניתן דוגמה ריאלית.
בני הזוג כהן הם בני 30 ולמרות גילם הצעיר, הם הצליחו להתברג בתפקידים בכירים, להרוויח יפה ולחסוך 12 אלף שקלים כל חודש. לעומתם בני הזוג לוי עובדים בתפקידים פחות בכירים. גם הם בני שלושים, אבל בגלל שהמשכורות שלהם נמוכות יותר, הם מצליחים לחסוך 4,000 ש"ח כל חודש.
לכהנים אין כוח להתעסק עם הכסף, הם שמים אותו בתכנית חיסכון ומקבלים 4% בשנה. אחרי 35 שנים של עבודה קשה וחיסכון מרשים, הכהנים צברו חיסכון נאה מאוד של 10.6 מליון ש"ח. בהחלט חיסכון מרשים. הלוים עבדו פחות קשה ובתפקידים פחות בכירים, אבל הם קראו בצעירותם על כך שניתן להשקיע בצורה די בטוחה בבורסה ע"י השקעה חודשית קבועה בתעודת סל. לכן הלוים שמו חודש אחרי חודש את כספם בתעודת סל, וזאת בלי להשקיע דקת מחקר או מאמץ. בזכות זאת הם הצליחו להשיג תשואה שנתית של 9% בשנה. למרות שהם חסכו רק רבע מהכהנים כל חודש, בגיל 65 הם הצליחו לחסוך סכום מרשים מאוד של 10.4 מליון ש"ח.
כלומר למרות משכורות נמוכות משמעותית מהכהנים, הצליחו הלוים, בלי כל מאמץ מצידם, כמעט ולהדביק את כמות ההון של הכהנים.
עכשיו בואו נגיד שהלוים החליטו להשקיע חלק מזמנם הפנוי בלימוד שוק ההון. הם קראו ספרים, למדו לנתח חברות, קראו הרבה דוחות כספיים וע"י השקעות חכמות לאורך השנים הם הצליחו להשיג תשואה שנתית של 12%.
כמה חסכו הלוים אחרי 35 שנה?
הם חסכו סכום מדהים של 20.7 מליון ש"ח, ובכך השאירו את הכהנים הרבה הרבה מאחור. וזאת למרות שהם חסכו שליש ממה שחסכו הכהנים.
למעשה מצבם של הלוים אפילו יותר טוב, וזאת כיוון שהחיים אינם מפסיקים בגיל 65. הפער בינם לבין הכהנים רק ילך ויגדל.
הנה טבלה אשר מסכמת את התשואות השונות לחסכון למשך 30 שנה:
[table id=19 /]
תשואה היא הפרמטר החשוב ביותר
דוגמה זאת מראה לנו בברור שתשואה חשובה הרבה יותר מאשר הכנסה או חסכון. מי שמצליח להשיג תשואה גבוהה יותר, בד"כ ידו תהיה על העליונה. זה נכון שבתחילת דרכנו, כשעוד אין לנו ממון רב, נראה כי התשואה היא חסרת משמעות. למשל, אם למישהו יש 10,000 ש"ח, זה נראה לו חסר משמעות אם הוא ישיג תשואה של 4% או 10%, אבל מה שרוב האנשים אינם מבינים הוא את הכוח המדהים של הריבית דריבית. כוח זה הוא מה שהופך את התשואה לכל כך חשובה.
הכוח של ריבית דריבית הוא עצום, ולא צריך להיות איינשטיין בשביל להבין זאת. מי שמבין את הכוח הזה יכול לשפר את מצבו הכלכלי בצורה משמעותית גם אם הכנסתו לא גבוהה. עובדה זאת נכונה במיוחד אם אתה עדיין צעיר, אבל את זה אני אשאיר לפרק האחרון בסדרה…
כשמעבירים את הסמן על הגרף מתגלה שם המניה… קצת עצוב להסתכל על גרף המניה ולראות את גורלו העצוב של מי שהשקיע בה בשנת 98'. קראתי בספר של סיגל שהמניה הגדולה המוצלחת ביותר להשקעה בעשרות השנים האחרונות הייתה פיליפ מוריס. בדומה להשקעה שלך במניות הרדיו, סקטור הסיגריות נראה מאוד לא אטרקטיבי, וקיבל תמחור זול. שם הכוח המניע היה בעיקר הדיבידינדים שהושקעו מחדש. (בחישוב לא הוכנס מס על הדיבידנדים, וזה קצת בעייתי). ברדיו אין כרגע דיבידנדים, אבל קניית המניות העצמית של ROIAK אפקטיבית לא פחות.
תודה יהונתן. תיקנתי את זה. נראה אם קוראים אחרים יוכלו לנחש מה המניה.
גורלן של מניות רבות היה זהה ב-10 השנים האחרונות. זהו היה ללא ספק עשור אבוד, וזה רק ממחיש עד כמה חשוב לקנות מניות במחיר זול או סביר. מי שקונה במחיר יקר, אפילו אם הוא קונה מניה של חברה טובה, ישיג תשואה נמוכה.
שלום עדו,
אני קורא חדש של הבלוג ונהנה ממנו, למרות שאני חושב שצריך לקחת את הדברים עם טיפה מלח.
ספציפית לגבי הפוסט הזה, יש כאן משחק במספרים שהוא ללא ספק מאיר עיניים למי שלא חשב על זה, אך מאידך הוא קצת תיאורטי. להגיד "על ידי השקעות חכמות הצליחו לצבור תשואה של 12%" זה אפילו גובל בהטעייה. אני טוען (ויכול לעמוד מאחורי זה) שלהשיג את תשואת השוק זה הישג יפה מאוד, ולהכות את השוק ב30%-40% זה פנומנלי. זה יביא בטווח ארוך לתשואה שנתית של 7%-8%, ויקרה רק לחלק קטן מהאנשים שינסו זאת. יתכן כי אתה עושה 20% ואף 50% בשנה, אך אם אכן כך הדבר, הרי שאתה מקרה נדיר ביותר, ולבוא לספר על כך בבלוג זה שקול למשל לאלוף העולם בריצה שיגיד "לא צריך לעבוד, תבואו לאולימפיאדה ותרוצו ממש מהר".
איתמר, להשיג תשואה זהה לזה של השוק, זה פשוט מאוד – כל אחד יכול בלי הרבה מאמץ לקנות תעודת סל. שוק המניות, סביר להניח, יתן תשואה גבוהה מ-7% ב 20 או 30 השנים הבאות (כולל דיבידנדים).
בשביל לעקוף את תשואת השוק צריך לעבוד יותר קשה. אין לי ספק שרובם המוחלט של האנשים אינו מסוגל לעשות זאת. אבל זה לא בגלל חוסר באינטליגנציה, אלא בגלל סיבות אחרות – בעיקר פסיכולוגיות.
גם אלוף העולם בריצה עובד מאוד קשה בשביל להיות אלוף. לא טענתי שניתן להשיג תשואה של 12% בשנה ללא מאמץ. זה דבר שדורש עבודה אבל אפשרי. אני רואה את האתר הזה גם כאתר לימודי. יכול להיות שרוב הקוראים לא יצליחו להשיג תשואה עודפת על השוק, אבל זה לא אומר שלא צריך לעודד אותם לנסות. זה שקול למורה לשח אשר בא לתלמידים שלו ואומר להם – עזבו, אין לכם סיכוי להיות בוב פישר, אז על תתאמצו. עדיף כבר שתלכו לצפות בטלביזיה כל היום.
אני מאמין בלב שלם שחלק מהקוראים כן מסוגל להשיג תשואה יפה אם הם יתאמצו – ילמדו את עקרונות השקעת הערך, יקראו דוחות כספיים וכו'.
זה שרוב האנשים אוהבים לא להתאמץ, זה סיפור אחר.
אגב, מיסים על דיבידנד – הבנתי ממך שאין כזה מס בהונג קונג. אבל אני מניח שאתה משלם 25% מס על דיבידנדים שמקורם במניות ארה"ב (האם אני טועה?). האם זה שיקול עבורך לא להשקיע במניות אמריקניות? בישראל יש פער של 5% בין 20% מס על מניות ישראליות – ו-25% על מניות אמריקניות ואפילו זה מרגיז.
בטווח הארוך אפשר לצפות למשהו כמו 5 אחוזים במניות לא הרבה יותר
הנה מחקר די מקיף על הנושא
http://www.inbest.co.il/Articles.aspx?PageID=78&utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+Inbest+%28INBEST%29&utm_content=Google+Reader
יהונתן, אני משלם 30% מס על דיבידנדים בארה"ב. מבחינתי זה אינו שיקול. אני מנסה לחפש מניות שלפחות יכפילו את עצמן תוך 3 שנים, אז המס על הדיבידנדים לא ממש משפיע על השיקולים שלי.
מאור, 5% ריאלי זה יותר מ-8% נומינלי (ובפוסט הזה התשואות הן נומינליות!). בנוסף לכך, כל המחקרים האלו בעייתים, כי נקודת ההתחלה שלהם ונקודת הסיום שלהם מאוד חשובים. למשל, אם אני זוכר טוב, בשנת 1999-2000 כל המחקרים דיברו על תשואה של 10%-11% בשנה. עכשיו התוצאות נמוכות יותר, בגלל שהעשור האחרון היה אבוד. אבל דווקא בגלל זה יש סיכוי שהעשרים-שלושים שנה הבאות תהיינה יותר טובות. אני חושב שלצפות ל 7%-10% בשנה זה לא מוגזם בכלל.
אין לי שום דבר מעניין לומר חוץ מכל הכבוד על המאמרים המעניינים
באמת תודה שאתה גורם לשבירת מחסומים פסיכולגיים בנושא
שלום עדו
מאוד נהנת לקרוא את הבלוג שלך, חשוב לציין שמה אתה אומר כאן על להשקיע בתעודה סל לאורך השנים, למי שלא מבין בשוק ההון, חשוב מאוד.
הוספתי אותך ככקישור באתר שלי שמיועד לנשים.
http://sites.google.com/site/nashimbekesef/
שלום לך עדו
ראיתי את הכתבה שלך בעיתון דה מרקר, מצא חן בעיני, אבל בזמן העבודה קשה לי לשבת לקרוא מול המסך. אולי תבנה אופיה של הדפסה? ניסיתי להעתיק ולהדביק לWORD אבל השורות התכרבשו לי והחומר יצא על הפנים. תודה מראש. שמוליק
שמוליק, אני אנסה להדפיס ואראה איך זה יוצא. יכול להיות שהטמפלט בו אני משתמש אינו תומך בעברית.
למשקיע המדדי – למרות שבאפט תומך בריכוז ההשקעות שלו, לא כל משקיעי הערך תומכים בריכוז. גראהם, למשל, החזיק תיק השקעות מאוד מפוזר. לדעתי, השקעה בתעודת סל היא פיתרון מעולה בשביל רוב האנשים, אבל לא צריך להגזים בפיזור יתר. מי שמשקיע ב SPY, למשל, כבר מפוזר על פני 500 חברות. מקסימום הייתי ממליץ על שתי תעודות סל – לא יותר מזה.
נסי, מי שמשקיע בתעודת סל, לא משלם עמלה כה גבוהה, וגם לא משלם מס (חוץ מהמס על הדיבידנדים), כך שהתשואה הריאלית יותר גבוהה ממה שציינת. גם מי שמשקיע באופן אקטיבי משלם הרבה פחות עמלות ומיסים ממה שציינת. עמלה על רכישה של מניות בארה"ב עומדת על בערך 10$. אם אתה מחזיק מניה בממוצע במשך 3 שנים, העמלות הן ממש זניחות, כמו כן אתה לא משלם מס עד שאתה לא מוכר את המניה, ולכן אתה מרוויח תשואה על המס הנדחה. כלומר כל עוד אתה לא קונה ומוכר יותר מדי, העמלות תהיינה זניחות, והמס יהיה נמוך מ-25%.
גלעד, תודה על התיקון. גם אם אתה לא מסכים עם מה שכתבתי, אני מבקש להתנסח בצורה יותר מנומסת. לעצם העניין – לא דיברתי על תשואה של 29% בשנה. אם תקרא רשמים ממשקיעים אחרים, תגלה שיש בינהם כאלה שהשיגו תשואות מאוד גבוהות – חלקם השיגו תשואות גבוהות בהרבה מ-20% בשנה. באפט וגרינבלט, למשל, השיגו תשואות של עשרות אחוזים כל עוד הם ניהלו סכומי כסף קטנים. ולא באפט ולא גרינבלט הונו או גנבו.
היי עידו,
הבעיה העיקרית בעיני שרוב האנשים בכלל לא מצליחים לחסוך וחיים מעבר למשכורות שלהם
כלומר נכנסים למינוס ומתחילים להיות עובדי בנק.
יש כאלו שחוסכים בגלל שיש להם מינוס וזה יותר גרוע כי החיסכון בבנק נותן פחות מהמינוס.
והבעיה העיקרית שרוב האנשים האלו לא קוראים את המאמרים הנהדרים שלך.
הדאון-סייד בהשקעות ערך זה חוסר הפיזור. אם טעית בהערכתך, אתה מסתכן בקילקול התשואה לזמן רב.
וורן באפט עם ברקשייר היכה ב 2.5% בכל שנה את מדד S&P ב 20 השנים האחרונות. במצטבר זה כ 68%. הרבה מאוד תשואה עודפת. אבל באפט יש רק אחד. אני לא.
לכן אני מעדיף פחות תשואה ופחות סיכון, ולפזר השקעתי על מדדים כלליים במדינות שונות, עם משקל יתר מסויים למדדים כלליים בשווקים מתפתחים.
ריבית דריבית היא אכן כוח אדיר, אך יש לזכור שבהשקעה במניות יש שותפים (מס רווחי הון, עמלות, אינפלציה). אם לדוגמא משקיע מצליח להשיג תשואה נומינלית של 7% בשנה, ובהנחה שהעמלות הן 0.5%, האינפלציה היא 4%, והמס הוא 25%, הרי שהתשואה הריאלית יורדת אל 0.8% שנתית. האם תשואה ריאלית שכזו עדיפה על אג"ח צמוד מדד, או תוכנית חיסכון צמודת מדד? נדמה לי שלכך התכוון אותו "עובד בכיר בחברה" שסיפרת לו על ספרו של פיטר לינץ'.
בכל מקרה, פוסט מעניין מאוד, מחכה לבאות.
למשקיע מדדי, אומנם המניה של ברקשייר נמצאת היום ב 101,000, אבל מבחינת ערך החברה אתה יכול לראות בשנתיים האחרונות באפט חיזק מאוד את תיק החברה, אם על ידי קנית חברות, אג"ח או מניות בכורה במספר מוסדות.
בתור משהו שהשבוע קנה מניות של באפט ושל FFH ומתכוון בשבועות הקרובים להשקיע ב LUK, אני לא מבין איפה הייתרון בלהשקיע במדד, כשאפשר למצוא מנהלי השקעות עם תשואה ממוצעת מעל ל20 אחוז בשנה.
האם אתה יכול להגיד אם במדד של שווקים מפותחים מחיר החברות שמאחורי המניות מנופח, האם ל P/E ול P/S יש משמעות בסביבת ריבית כל כך נמוכה ?
קודם כך מדובר ובריבית דריבית, שזה בארמית הריבית של הריבית, ולא ריבית דה ריבית, שזה בצרפתית משהו לא ברור.
מעבר לכך – אתה מציג תשואות בלתי אפשריות. מי שהיה מבטיח לי 29 אחוז בשנה, בממוצע, הייתי בודק אם הוא אח של פונזי או גיס של מיידוף.
לגלעד, קשה בהונאת פונזי לתת תשואה של 29 אחוז שנתית, במקרה והכסף לא מושקע בפועל, אז לאחר 3 שנים, משקיע שנתן 100 ש"ח יקבל בחזרה 215 ש"ח.
במסחר באופציות יש סיכוי קלוש, שמעט מאוד אנשים משיגים אותו ( ואני לא בינהם) להגיע לתשואות כאלו.
בהשקעות ערך בטווח ארוך, עם רכישה של נכסים אטרקטיבים בזמנים שהשוק מפחד, קיים להערכתי סיכוי יותר גבוה להגיע לתשואות כאלו.
בשביל למצוא נכסים אטרקטיבים, צריך לעבוד קשה, לקרוא דוחות ולהגיע למחט בערמת השחת.
הי טדי, עלית על העניין. אני כמשקיע מדדי סומך עליך ועל מאות אלפי שכמותך שמתמחרים יום יום את החברות ועושים את העבודה הקשה. בפקודות הקניה והמכירה שלכם אתם מאזנים את שווי השוק עם ערך החברות, ודואגים שבטווח הארוך מחיר המניה יתאים ליחסים הפינסיים קרי לביצועי החברה. כבר אמרו חכמים " בטווח הקצר השוק הוא מכונת הצבעה, בטווח הארוך השוק הוא מישקל". אני סומך יותר על המישקל ויש לי זמן וסבלנות.
אני נותן משקל יתר מסויים לשווקים מתפתחים מסיבות מאקרו-כלכליות:
א.בגלל שהם יותר מסוכנים (country risk) ותמורת הסיכון אני מקווה להשיג תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך.
ב. בשווקים מתפתחים יש ביקושים (מקומיים כתוצאה מעליה ברמת החיים או לתוצרת מקומית זולה לשווקי חוץ) שגורמים למשקים לצמוח. החברות צומחות בד"כ עם המשקים.
לעדו, מסכים איתך. אני מחזיק 4 תעודות סל בתיק. זהו. חוץ מזה אני משבח אותך על האתר. גדול.
למשקיע מדדי, לפי הספר של ג'רמי סיגל שכבר ציטטתי פה פעמים רבות, יש קורלציה שלילית בין צמיחה לבין תשואת שוק המניות. שווקים שמציגים צמיחה חזקה מניבים תשואה עלובה למדי. אני לא מבין את זה בדיוק, וגם אני משקיע סכום נכבד במדינות מתפתחות מתוך אינטואציה אחרת, אבל כדאי לדעת את זה.
יהונתן, לא קראתי את הספר, אבל אולי זה בגגל שפעמים רבות מחירי המניות בשווקים מתפתחים נסחרים במחירים גבוהים מדי, דבר שמשפיע לרעה על התשואה. כך למשל את הונג-קונג, מדד ההאנג-סנג הוסיף מניות סיניות (בעיקר בנקים) קרוב מאוד למחירי השיא שלהם. עובדה זאת בטוח תביא לתשואה נמוכה יותר מאשר אילו לא היו משנים את תכולת המדד.
יובל, ה S&P לא הניב תשואה כה גבוהה. הגרף הוא של מניית דיסני. אחת המניות היותר מוצלחות בעשורים האחרונים.
מי שהימר לפני 30 שנה על מיקי מאוס עשה יפה מאוד.
הגרף הוא של ה – S&P 500.
יופי של אתר.
מה קורה?
עדו, אני לא בדיוק מבין האם לדעתך צריך להשקיע 100% מהכסף המושקע במניות. הרי הדעה הרווחת היא שמניות הן אפיק מסוכן יותר מאג"ח מדינה למשל. אם אני מתכנן לקנות דירה למשל, נניח בעוד 5 שנים, האם לא מסוכן מדי להשקיע 100% במניות?
אני שומע לא מעט על פיזור של התיק. אחוז מסוים באג"ח מדינה, חלק בקונצרני, חלק במניות, אולי תעודות סל, חלק בארץ, חלק בחו"ל, וכולי… אתה לא חושב שכדאי לפזר קצת את הסיכון באפיקים השונים ולצפות לתשואה של 7% במקום 9%, אבל בתמורה לקבל תיק יציב יותר?
גם מי שלא מתכוון לקנות דירה בקרוב, תמיד יש מצב שיצטרך פתאום כסף זמין. תחשוב על מישהו שחס וחלילה התגלתה אצלו מחלה שדורשת טיפולים יקרים והוא צריך לפתע כסף. תחשוב על מישהו שהשקיע לפני 30 שנה בבורסה והיה צריך לפרוש ב- 2008. יכול להיות שבחצי שנה הוא איבד כחצי מחסכונותיו. אם חצי מחסכונותיו היו מושקעים באג"ח מסוג גליל, מצבו היה טוב בהרבה.
בקיצור, נניח ויש לי 100,000 ש"ח ואני יכול לחסוך כמה אלפים בחודש. האם אתה היית משקיע הכל במניות, או שאתה ממליץ על פיזור כלשהו באפיקים נוספים?
תודה רבה,
גיא שגב.
גיא, מי שלא מסוגל לראות את תיק המניות שלו יורד ב-50%, לא צריך להשקיע בבורסה. הכל עניין של אופי, והבורסה לא מתאימה לכל אחד. כמו כן, מי שצריך כסף לעוד 5 שנים, כדאי שישים אותו בתוכנית חיסכון.
הייתי ממליץ לך לקרוא את הפוסט איך להתפרנס מדיבידנדים.
אילן, אתה יכול להתחיל עם המדריך למשקיע המתחיל שכתבתי.
לעידו שלום!
אני נהנה לקרוא את המאמרים שלך(אומנם זה רק ההתחלה) וגם אני חושב שלא צריך לבנות הרבה על תשואות הבנקים(0.5% בשנה).אני מתחיל להתעניין חזק בכל הקשור לפיננסי ואני קצת אובד עצות,אולי תוכל לכוון אותי ולומר לי עם מה כדאי להתחיל?
דרך אגב צורת הכתבה שלך מזכירה לי נוסך של הספר שאני קורא היום "לפרוש צעיר-לפרוש עשיר" וגם "אבא עשיר-אבא עני"(כנראה לאנשים שיודעים לעשות כסף יש שפה זהה)
גיא ממש אהבתי.
מניות יכולות לעלות או לרדת, לכן הן מסוכנות, אג"ח יכול רק לרדת לכן התנודתיות שלו יותר נמוכה ולכן הוא לא מסוכן.
אם הייתי בונה תיק היום אז 30 אחוז באג"ח מדינה צמוד מדד, בשביל שבמקרה הכי גרוע ישאר 30 אחוז מהכסף, אחוזים בודדים במתכות יקרות (5), אחוזים נוספים באנרגיה (18) ואחוז מסויים בשורט (2) בסה"כ כ 60 אחוז מהתיק, בשביל גידור, בחלק הנותר קנית BRK, LUK או FFH או מניות שנראות לי אטרקטיביות.
אבל כשאני חושב על קיימת מגבלה שהתיק לא יכול לרדת יותר מידי בגלל מינוף.
חוץ מזה, אג"ח מדינה נותן תשואה קרובה מאוד ל 0, כאשר מחשבים את עמלות הקניה, החזקת ניירות ערך ומכירה של הבנקים ( בערך אחוז לפעולה ו0.7 אחוז להחזקה שנתית) ועל אג"ח מדינה משלמים מס, כלומר אם המדד השנתי הוא של 10 אחוז, האג"ח החזיר לך 10% אך מתוכם צריך לשלם 20% מס, כלומר, אג"ח מדינה צמוד מדד, קניה כיום, פדיון בעוד שנה, תקבל עליו 6%
עדו וטדי, תודה על התגובות.
טדי, יש לי כשנתיים את תעודת הסל קסם גליל 2-5. העמלה היא 0.4%, ב- 2008 התעודה עשתה 8.8%, מתחילת 2009 היא עשתה 11.8%. למזלי, בזמן המשבר חלק לא קטן מהכסף שלי היה מושקע בתעודה הזו. האם זה אחוז תשואה אפסי?
עדו, אני לא מסכים לגמרי עם תגובתך. לא הכל שחור ולבן. אתה אומר שהבורסה לא מתאימה לכל אחד וזה עניין של אופי. אני לא חושב שצריך להיות כל כך קיצוני. האם הבורסה מתאימה רק למי שמוכן לשים 100% מכספו במניות, או שהיא מתאימה גם לאנשים המוכנים לשים 50% מכספם במניות? אני בן 27 ולא מפחד לשים כסף בבורסה מאז גיל 18, אבל זה לא אומר שתמיד שמתי את כל מה שחסכתי במניות. בזמן המשבר, כ- 40% מההשקעות שלי היו במניות. כמובן שזה לא היה נעים לראות אותן יורדות ב- 8% ביום, אבל לא נגעתי בהן לאורך המשבר, והיום אני מודה על כך לאור העליות של 2009. האם זה אומר שאני "לא מפחד"? האם זה אומר ש- "יש לי אופי"? כל אחד שקונה מניות צריך לדעת שהן יכולות לקרוס בשיעורים כאלה, אבל מצד שני, כשהן נופלות זה לא נעים, וכאשר 100% מההון שלך מושקע שם, לא בטוח שזה הדבר הכי חכם.
כפי שניסיתי להסביר בתגובתי הקודמת, אני חושב שאתה אף פעם לא יכול להגיד בוודאות מלאה שאתה לא תצטרך כסף זמין בעוד 5 שנים מהיום. יש דברים שיכולים לקרות לכל אחד…
התגובה שלך עדיין לא מבהירה לי את עמדתך לגבי מה ששאלתי. נניח ש- "יש לי אופי", האם לדעתך אני אמור לשים את כל כספי במניות? האם אתה משקיע בדברים נוספים? אג"ח מדינה? זהב? או שאת כל מה שיש לך אתה משקיע במניות?
תודה רבה,
גיא שגב.
גיא, אני לא יכול להמליץ לאף אחד איך לנהל את הכסף שלו. הקוראים כאן הם ילדים גדולים, וכל אחד צריך לקבל החלטות בעצמו.
חוץ מסכום קטן אשר מושקע באג"ח SSRAP (אשר נתן ריבית של בערך 40% כשקניתי אותו), וסכום כסף אשר מספיק לי למחיה של כמה חודשים אשר נמצא בעו"ש, כל הכסף שלי מושקע כעת במניות. בתחילת כל שנה אני מפרסם כאן את התיק שלי וכל חודש אני מעדכן בשינויים.
סבבה.. ממש לא ביקשתי שתחליט בשבילי.
רק שאלתי איך אתה חושב צריך להתפלג תיק ההשקעות, ואני אדגיש שוב, ביקשתי את דעתך, לא אמרתי שתגיד לי בדיוק מה לעשות.
אני אוסיף ואומר שמאד מאד אהבתי את הכתבות בדה מארקר, דרכן גם הגעתי לאתר הזה, והתחום של השקעה במניות מאד מעניין אותי, אבל אני אהיה כנה ואומר שקצת "התבאסתי" מתגובתך הקודמת. שאלתי רק האם לדעתך כל הכסף אמור להיות מושקע במניות, ללא קשר לגילך למשל, ולא רק שלא ענית לי על מה ששאלתי, אלא גם כתבת לי ש- "הכל עניין של אופי" וש- "לא כל אחד צריך להשקיע במניות", ולא ממש הבנתי מה הקשר של התגובה הזאת למה ששאלתי.
אני אמשיך לקרוא כאן בכל מקרה כי באמת שהנושא מעניין ואתה כותב בצורה מובנת ומעניינת.
שוב תודה,
גיא שגב.
גיא, התכוונתי למה שכתבתי מקודם.
כמעט כל הכסף שלי מושקע במניות, ומעבר לכך, בערך 60%-70% מהכסף שלי נמצא ב-3 מניות – סאונדוויל, וולס-פארגו ורדיו-וואן. יותר מזה, בערך 30% מהכסף שלי מושקע במניה אחת – סאונדוויל.
אבל מה שמתאים לי, לא בהכרח מתאים לך. לא כולם יכולים לישון בלילה כש-30% מהכסף שלהם מושקע בחברה קטנה מהונג-קונג. לכן אני חושב שזה מאוד עניין של אופי. יש אנשים שלא מוכנים לגור בשכירות וחייבים לקנות בית.
או כמו שאמרת, יש אנשים שמרגישים שהם חייבים לשים הרבה כסף בתוכנית סולידית בשביל לכסות מקרי חרום. אני לא מרגיש בצורך הזה, אבל עוד פעם – זה עניין של אופי. יכול להיות שזה גם עניין של כמות ההון שיש לך. ככול שיש לך יותר כסף, אתה פחות מודאג ממקרי חרום.
בגדול, אני לא מאמין בחוכמה הקונבנציונאלית שאומרת שצריך לחלק את הנכסים – נדל"ן, מניות ואג"ח. כל עוד אני רואה הזדמנויות בשוק המניות, אני אחזיק 100% מהכסף שלי במניות. אני אקנה בית רק כשיהיה לי הרבה מאוד כסף, ואוכל להרשות לעצמי לבזבז איזה שני מליון ש"ח על בית, וזאת בגלל שאני לא רואה בבית למגורים כנכס מניב.
השורה התחתונה היא שאני לא יכול להגיד לך משהו כמו – שים 30% במניות, 30% אג"ח, 30% נדלן ו-10% מזומן, כי אני לא מאמין בזה. מצד שני אני גם לא יכול להגיד לך לשים את כל הכסף שלך בתעודת סל של מניות, וזאת בגלל שרוב האנשים לא יכולים לישון בלילה עם פיזור כזה של נכסים. אם תבדוק את הפוסטים שלי משנה שעברה תראה שהתיק שלי ירד ביותר מ-50%. לא כל האנשים מוכנים ש-50% מהנכסים שלהם יעלמו בשנה אחת, אז איך אני יכול להמליץ להם לקנות רק מניות?
סבבה, עכשיו הבנתי הרבה יותר טוב את הגישה שלך בנושא הזה.
תודה רבה,
גיא.
לגיא
הכסף שאני מנהל בפועל משמש כבטחונות לבנקים, תעודות סל ישראליות מתקבלות בבנקים כאפס אחוז ביטחונות, זו סיבה אחת שאני לא אשקיע בתעודות סל.
העובדה שהתעודת סל עלתה ב 10 אחוז ( ואני משקיע בקרן דומה שגם עלתה כ 10 אחוז) לא משנה את העובדה שהסיבה שהאג"ח הממשלתי עלה כל כך מהר היא בגלל הורדת הריבית על ידי בנק ישראל, אני לא מצפה לעוד 10 אחוז מהאג"ח הממשלתי בשנה הבאה, הייתי בונה על 3-4 אחוז לפני מס, אבל אני מחזיק אותו מסיבה אחרת.
כמו כן, בזמנים נורמלים, אג"חים נמכרים במחירים שהתנודתיות שלהם יכולה להיות רק כלפי מטה, אבל קיימות קרנות אג"ח שמרוויחות 10-15 אחוז בשנה לאורך תקופות ארוכות ( אני מכיר 2 בארה"ב).
בתיק האישי שלי, יש לי אופציות לטווח ארוך ומניות, אני יודע שירידה בערך התיק לא תגרום לי למכור מניות.
לעדו, אני מניח שיש אמת רבה במה שאתה אומר. ייתכן שקניית 20 מניות שמייצגות שוק מסוים עשויה להיות רעיון טוב יותר מקניית תעודת סל על המדד, בשל הבעיה של חברות חדשות שנכנסות למדד בשיא (וגם מקבלות פרמיה על עצם כניסתן למדד). כבר כתבתי שהמחקר תומך בכך. בנוסף, גם אין על כך דמי ניהול. (אבל יש עמלות מינימום).
טדי,
לא בדיוק הבנתי את הקטע עם בטחונות הבנקים. מה זה אומר שתעודות סל מתקבלות כאפס אחוז בטחונות?
עד לפני כשנתיים לא היו לי תעודות סל, אלא קרנות נאמנות ומניות, אבל עצבנו אותי העמלות הגבוהות של קרנות הנאמנות והעובדה שבמקרים רבים לא רק שהם לא מכים את השוק, אלא משיגים תשואות נמוכות ממנו. זה גורם לך לשאול על מה בכלל אתה משלם כזאת עמלה. מאז עברתי ליותר מניות ספציפיות, אג"ח ספציפיות ותעודות סל, ללא קרנות.
איזה עוד חסרונות יש לדעתך בתעודות סל?
הסיבה שתעודות סל בארץ אינן נחשבות כבטחונות לבנק היא מכיוון שהן לא מחויבות להחזיק את נכס הבסיס שאליו צמודה תעודת הסל, תעודות סל נקראות באנגלית ETN, לעומת ETF שמחויב להחזיק בנכס הבסיס, בעברית ETF נקרא "קרן מחקה".
הייתה לי תקופה ארוכה שהחזקתי בתכלית סילבר ומכיוון שתעודת הסל משקיעה בחוזים עתידים ובחוזה עתידי צריך להשקיע 10 אחוז עם מינוף של 1 ל 10, תכלית שומרת על 90 אחוזים מערך תעודת הסל באג"ח מדינה ( אני לא זוכר אם מדינת ישראל או ארה"ב, בכל מקרה זה אג"ח בטוח, בתשואה קרובה ל 0)
SLV מחזיק בכסף פיזי, עם זאת, יש לSLV בעיות אחרות.
אני גם מעדיף תעודות סל על קרנות, מצד שני, כשקונים קרן דרך הבנק העמלה היא לרוב פחות מעשרה שקלים לעומת קנית תעודת סל או מניות שהעמלה המינימלית היא 26 ש"ח או אחוז מהקניה, הגבוה בינהם ( לפני התמקחות עם הבנק)
אני קוראת ולא מאמינה שאתם מנהלים את התיק שלכם דרך הבנק שגובה כל כך הרבה עמלות על קניה ומכירה ובנוסף דמי שמירה וכו…..כל כך הרבה דנו בזה באתר של ינון בזמנו.
למה לא לפתוח חשבון אישי במגדל שוקי הון או אחרים שגובים 15 ש"ח לחודש.
קניה או מכירה 0.1% ללא עמלת מינימום או דמי שמירה.
לי אישית יש חשבון במגדל שוקי הון ואני מאד מרוצה.
תודה טדי.
דפני, זה מעניין.. אני אבדוק את זה..
עדו, ראית את הכתבה שהתפרסמה היום בשער האחורי של דה-מארקר? הם בדקו את התשואה לאורך זמן באפיקים השונים: נדל"ן, אג"ח ומניות, בארץ ובחו"ל. ההשקעה הטובה ביותר ב- 15 השנה האחרונות היתה השקעה בת"א 25, אשר נתנה 8.5% תשואה ריאלית בשנה. אני מניח שעם בחירת מניות ספציפיות מתוך המדד היה ניתן להגיע גם ליותר..
גיא שגב.
הנה הלינק לכתבה.
הבעייה היא ש-15 שנה זהו טווח קצר. לשוק המניות (וגם לנדל"ן) יש נטייה להיות תקוע במשך תקופה ארוכה, ואז לזנק במשך תקופה ארוכה. מעניין כמה מהתשואה היפה בשוק הישראלי הייתה בזכות מניית טבע. אני לא יודע, כי אני לא עוקב אחרי השוק בארץ.
כמו שהראתי בגרף למעלה, בחירה נכונה של מניות תתן תשואה עוד יותר גבוהה. לפני 30 שנה לא היית צריך לנחש איזה סוג של זיכרון ינצח או איזו תרופה תרפה את הסרטן, כל מה שהיית צריך זה לראות את כח המיתוג הגדול של דיסני, והיית משיג תשואה של כ-15% בשנה. אני מנחש שגם ב-30 שנה הבאות מיקי, דונאלד וחבריהם ימשיכו לנצח את המדדים.
דפני תודה.
את צודקת, התיק שאני מנהל בבנק, משמש כבטחונות, אני יכול להגדיל את החלק הבטוח בתיק, בשביל שהחברה תוציא את החלק המניתי מהבנק ותפתח עוד חשבון, ידרש המון ברוקרטיה, אבל אני מניח שתוך כמה שבועות אני אוכל לסיים עם זה.
את התיק שלי אני מנהל בכלל פיננסים ( בלי סיבה מיוחדת), העמלות שלי הרבה יותר יקרות, אז אני אבדוק את האפשרות של מגדל.
http://www.snopes.com/quotes/einstein/interest.asp
איינשטיין ככה"נ לא אמר זאת מעולם
וואלה. תודה על התיקון.
אז עכשיו אני צריך לשכתב את הפוסט? ממש לא בא לי!
שלום עדו,
רציתי לדעת האם בדקת את הנושא של השקעה באופציות במקום במניות/אג"ח/נדלן (או בנוסף). הכוונה היא להשקעה באופציות כהשקעה לטווחים של שנה-שנתיים, ללא רצון לתזמן את השוק במסגרת נמוכה יותר של זמן, אלא בכדי להינות/לסבול מהמכפיל הגבוה של האופציות?
האם ניתן לבנות תיק בעל תשואה זהה לזו של תיק מניות, בעלות נמוכה בהרבה (פי 2, ולעתים אפילו בעלות אפסית או ברווח כאשר המשקיע בעצם מהמר גם על טווח המחיר וגם על טווח הזמן), כאשר עקום הסיכון משתנה לפי דרישת המשקיע (טווחי זמן, מקסימום הפסד)?
אני מתייחס בעיקר למסחר באופציות בחו"ל (ארה"ב), כך שהשוק משוכלל, והסחירות גבוהה.
שוחחתי עם מס' מנהלי תיקים (אקסלנס, תמיר פישמן וכו'), הם לא עוסקים בנושא בכלל (אפילו לא לצורך הגנה נגד תנודות מטבע), ולא הבנתי אם זה בגלל כמות העבודה שצריך להשקיע והמעקב הדינמי, או מסיבות אחרות.
עדו וחברים יקרים,
אני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים של עדו וגם את התגובות של האנשים ובעיקר ללמוד ולהשכיל. לפעמים ניתן למצוא כאן תובנות שגם אחרי קריאה של הרבה ספרים / מאמרים לא תמיד ניתן להגיע אליהן, אלא רק לאחר ניסיון.
אני מכבד מאוד את זה שאנשים כאן משלבים ידיים בשביל לקדם את עצמם והאחרים.
בקשה אחת, אנא שימרו על רמה ולא להגיב בצורה מתלהמת גם אם אתם לא מסכימים עם הדברים של עדו או של האנשים שהגיבו. זה קצת לא נעים.
יישר כוח עידו.
נסי,
הסיכון גדול פי כמה כיוון שאת מוגבלת בזמן ולכן אירועים לא מהותיים לטווח ארוך יכולים להשפיע מהותית על הקרן שלך ובחלק מהמקריים להביא להפסד מלא של הקרן (היה לי בעבר) במניות אף פעם לא הפסדתי 100% אגב בהחלט יש ניסיון לתזמון השוק כיוון שהיא מוגבלת בזמן.
אני מדבר פה על השקעה באופציה לטווח ארוך מול קניית המניה כי אנחנו מדברים על השקעות ערך ולא על מסחר באופציות עם כל מיני אסטרטגיות- שם אין שום קשר להשקעות ערך.
אם היה אפשר לרכוש אופציות ל5-10 שנים הייתי חושב על זה בכובד ראש מצד שני בטח היו גובים עליהם מחיר בהתאם.
@עמיחי
הפסד מלא של הקרן קורה רק כאשר לא מגבילים את ההפסד – כנראה שקנית אופציות ללא הגנה (כלומר קנייה או מכירה אופציות שתוחמות את ההפסד ואת הרווח). תיאורטית, נראה לי שבאמצעות השקעה דינמית (כלומר מעקב ובניית הגנות מפני הפסד) ניתן להגיע לאותם ביצועים, עם הרבה פחות $$$ מושקעים.
לדוגמא – נניח שבחרת להשקיע בסיסקו (לאחר בחינת הדוחות, ההנהלה, המתחרים, המוצרים, וכו'), ואתה חוזה שבתוך שנה אין סיבה שהכנסות החברה לא ימשיכו לעלות בקצב של כ- 20% לשנה, וכך גם ערך המנייה (סליחה על הפישוט, הוא רק לצורך הדוגמא). נניח שברצונך להרוויח 5K$, כלומר תידרש לקנות מניות בסכום של 25000$, מחיר המנייה היום הוא כ- 23$, ואתה צופה שהמנייה תגיע ל- 28$.
לעומת זאת, אם תקנה פוזיציה של: קניית 13 חוזים של Cjan11-15 במחיר של 9.1$ לחוזה (סה"כ 11830$, כלומר מחצית ממהשקעה במניות), וגם (אך לא חובה) מכירת 37 חוזים של CJan11-30 במחיר 0.85$, אזי מובטח שכל עוד, במהלך השנה הקרובה, מחירה של סיסקו יהיה בין 20 ל- 32, ההפסד יהיה חסום ב- 2K$, והרווח יהיה חסום ב- 5400$, וככל שהזמן יעבור, הרווח יגדל.
מחיר הפוזיציה כולל ההגנה יהיה בסה"כ כ- 6000$ (בהשוואה ל- 25K$ במניות !)
כמובן שלפוזיציה הזו ניתן לבנות הגנות נוספות, או למכור אותה לחלוטין (הריסק המכסימלי במקרה של פשיטת רגל של סיסקו יהיה 6200$, ובמקרה של קפיצה מיידית למעלה, ניתן לבנות הגנות נוספות, או לקנות בחזרה את האופציות שמכרנו, אבל העניין דורש מעקב ודינמיות, כפי שציינתי בתגובה קודם).
לסיכום – אם אנחנו באמת מאמינים בחברה, ולא מתייאשים במקרה של "אירועים לא מהותיים" שעלולים להוריד זמנית את ערך המנייה, ניתן להרוויח את אותם 5000$, בעלות של 12000$, או 6000$, כאשר הטווח הוא שנה קדימה.נראה משתלם, לא?
נסי, לא הבנתי. מחיר הפוזיציה יהיה 6K או 11.8K?
@עדו מרוז
11.8K ללא הגנה, ו- 6K עם הגנה (ההגנה היא "מכירת" או "כתיבת" אופציות לפי 3700*0.85$ ), אבל במקרה של קניית הגנה, הייתי קונה רק 10 חוזים, ולא 13 חוזים, כך שההוצאה הראשונית היא 9.1*1000 = 9100, ולאחר קבלת התקבולים מהכתיבה, העלות היא כ- 6000$
אני לא מבין באופציות, אבל נראה לי שאתה טועה. אתה מקבל כסף אם אתה מוכר אופציות? אתה לא צריך מזומן כערבון?
חוץ מזה מה יקרה אם סיסקו תרד למתחת ל-20$? נגיד ל-15$ או 10$ או 5$?
@עדו מרוז
אז התשובה הבסיסית לשאלה המקורית שלי היא "אני לא מבין באופציות" (אין בכך כל פגם). אני מציע בחום להשקיע בללמוד את הנושא, לדעתי זו דרך טקטית די טובה, ואשמח לקרוא את דעתך, או את דעת המגיבים האחרים בנושא.
ד"א – במקרה שסיסקו תרד אל הטווחים שציינת, ההפסד יהיה חסום ב- 6200$ (כפי שציינתי קודם), מפני שהכסף עבור האופציות שמכרתי יישאר אצלי (שכן הן מאבדות מערכן ככל שהמנייה יורדת מ-30$, והקונה שלהם מאבד את השקעתו), והסכום ששילמתי (9100$) מאבד גם הוא מערכו, עד 0 לצורך העניין, כך שההפסד המכסימלי הוא כ- 6200$, בעוד שבהשקעה במניות, אם סיסקו תרד ל- 15$, הרי שהפסדנו (גם אם על הנייר) 35%, שהם 8700$, וההפסד גדל ככל שהמנייה תרד כמובן …
נסי, משהו לא מסתדר לי עם המספרים. אם השקעת 6000$ והפסדת 8700, לא מדובר ב 35%, אלא ביותר מ-100%.
עידו שלום,
רציתי לשאול אותך שאלה בקשר למצב כרגע. אני אישית לא מתעניין מספיק בדוחות מניה וכאלה והגעתי למסקנה שהדבר הכי יעיל שאני יכול לעשות זה פשוט לקנות תעודת סל שעוקבת אחרי ת"א 25. שאלה ראשונה היא – לא עדיף להשקיע בתעודת סל שהיא פי 2 או 3 מהמדד? ככה ארויח יותר, לא?
שאלה שנייה היא כזו – כרגע לקראת שוף שנת 2010 מדד ת"א 25 נמצא על שיא כל הזמנים. נכון שאם להסתמך על העבר גם אם אתחיל להשקיע(ע"י סכום חודשי קבוע) אני ארויח, אבל עדיין – לא עדיף לי לחכות שהבורסה תתמוטט? הרי ירידה של 10% 20% מתרחשת כל כמה שנים ואז אני אקנה. גם אם לא בנקודה הכי נמוכה בשפל, עדיין, עם סבלנות בלי בעיה אפשר לחכות שמדד יהיה מתחת לשיא של עכשיו. אני טועה? צודק? ומדוע?
תודה מראש,
אמתי
1 – התשובה היא לא. בגלל שהתעודות האלו ממונפות באופן יומי. כלומר יכול להיות מצב שהבורסה תעלה ב-2011, ותעודת סל פי 2 תרד באותה השנה.
2 – באופן עקרוני אני חושב שהמשקיע הפסיבי לא צריך לנסות לתזמן את השוק. ראיתי מספר מחקרים בעניין שמראים שהמשקיע הממוצע ששם כסף בתעודת סל מרוויח הרבה פחות מאשר התשואה של התעודה, וזאת בגלל שהמשקיעים מנסים לתזמן כל הזמן את השוק.
אם החלטת שאתה לא מתעניין בדוחות כספיים, פשוט שים כסף כל חודש בתעודת סל כמו רובוט, ואל תנסה לתזמן את השוק. אם אתה רואה שאתה לא מצליח להשאר רגוע בתקופה של קריסה של הבורסה (משהו שבטוח יקרה בעתיד כל כמה שנים), אז עדיף לך לא להתקרב לשוק ההון בכלל.
לאמתי, הסבר על תעודות ממונפות:
נניח שת"א 25 עלה ביום א' 10 אחוז, ביום ב' ירד 10 אחוז, אז ללא מינוף, אתה נמצאה ב 99% ( השקעה* 1.1* 0.9 ), בתעודה ממונפת פי 2, עליה של 10 אחוז במדד, התעודה עולה ב 20 אחוז, ירידה של 10 אחוז במדד, התעודה יורדת ב 20 אחוז ואתה עם 96%, בתעודה פי 3, אתה ב91% אחרי יומיים.
גם תעודות סל שורט ממונפות הן בעלות תוכלת השקעה שלילית, לכן תעודות ממונפות טובות רק לספקולציות לטווח קצר מאוד.
@עדו מרוז
עידו אני חייב לשאול –
עם יד על הלב , אתה רגוע גם כשהבורסה מתמוטטת?
זה תלוי. כל עוד זאת נפילה קטנה, זה ממש לא מזיז לי.
במפולת הגדולה של 2008-2009 – בהתחלה זה בכלל לא הזיז לי. ואפילו צחקתי על כל אלה במשרד שלי שנלחצו כשהבורסה נפלה ב 10%-20%.
אבל אח"כ כשהירידות המשיכו, כבר לא הייתי כל כך רגוע. התיק שלי ירד באיזה 60% מהשיא, ותוסיף לזה שבדיוק עזבתי את העבודה שלי כשכיר, אז זה לא היה הכי קל. אבל גם אז לא נלחצתי יותר מדי, כי היה לי ברור שזה זמני.
בזמן המסחר הייתי רואה כל יום איך הכסף שלי הולך ונעלם וזה השביז אותי. כל יום לא האמנתי מחדש שהבורסה לא יכולה להמשיך ולרדת, אבל כשהתחיל המסחר, התברר שטעיתי והירידות המשיכו, וזה היה מעצבן ללא ספק.
אבל ברגע שהפסיק המסחר, חזרתי למצב רוח נורמלי. הייתי מרגיע את עצמי. ידעתי שהשוק השתגע ושזה משהו זמני. היה לי ברור שסאונדוויל שווה יותר מ-2$ (היום המחיר שלה גבוה מ-8$) והיה לי ברור שוולס-פארגו שווה יותר מ-10$ (היום המחיר שלה עומד על 30$). פשוט הכרתי את החברות בהן אני מחזיק, ידעתי שהן שוות הרבה יותר ולכן לא ממש נלחצתי.
גם ידעתי שבמקרה הכי גרוע אני יכול לחזור לעבוד. הרי סך הכל מדובר בכסף. יש דברים יותר גרועים מאשר להפסיד כסף.
אז כן, זה לא היה הכי קל, אבל עובדה ששרדתי את זה ולא מכרתי את המניות שלי. היום יש לי יותר מפי 2 יותר כסף מאשר היה לי כשעזבתי את העבודה בקיץ 2008 ופי 4 יותר מאשר בתחתית של מרץ 2009.
הטעות הכי גדולה זה להילחץ בירידות. אני מכיר כמה שעשו את זה, והם בטוח מתחרטים היום.
בכלל העניין המנטלי הוא הדבר הכי חשוב בהשקעות.
כל אלו שמתלהבים כשהם מכפילים את הכסף שלהם באיזה השקעה, ופותחים בקבוקי שמפניה או רוקדים משמחה בבית והולכים לחגוג במסעדה, הם גם אלו שיכנסו לדיכאון כשמניה שהם קנו תרד ב-50%. ולדעתי אין לאנשים כאלו סיכוי להצליח בבורסה. בכלל אני לא מבין איך אנשים כאלו שורדים בחיים בלי כל קשר לבורסה 🙂
מי שמצליח בבורסה אלו תמיד אנשים עם אופי מסויים שלדעתי הוא הרבה יותר מאוזן. לא צריך להיות גאון בשביל לעשות 20% בשנה, אבל צריך אופי מסויים שכנראה לרוב המוחלט של האנשים אין אותו.
@עדו מרוז
קודם כל עידו,
תודה על התשובה הכנה. אני חייב לומר שבדרך כלל כשאתה שואל אנשים שהצליחו , איך הם עשו את זה, אז אתה מקבל רק התחמקויות ולא כך זה אצלך וסחטיין.
יש לי תוכנית שאני קורא לה פרויקט 20,000. מהותה היא להגיע ל 20000 שקלים שיהיו לי ואז להכניס כל חודש לתעודת סל ( לא ממונפת בעקבות מה שכתבת) 500 ש"ח.
להשקיע בממונפות ושורט אנ מבין שלאכדאי, אבל מה בדבר תעודה שעוקבת במקום אחרי תל אביב 25, אחרי יתר 50?
הסתכלתי על גרף וראיתי שמשנת 2005 היתר עלה יותר מהמעוף. אז לא עדיף להשקיע בתעודת סל שעוקבת אחריו?
ועוד שאלה – אתה קונה גם מניות מהבורסה בתל אביב?
תודה
אמתי
אני לא משקיע בתל-אביב ולכן לא כל כך מכיר את השוק המקומי. אם אני לא טועה חברת טבע מרכיבה חלק נכבד מהבורסה המקומים. זה לפחות היה המצב עד ללפני כמה שנים.
אם זה עדיין נכון, אז תעודת סל על תל-אביב הם יותר השקעה בטבע מאשר פיזור ב-25 או 50 חברות.
בגלל זה אני חושב שעדיף להשקיע בתעודת סל SPY שהיא תעודת הסל של ה S&P 500. ככה אתה מקבל פיזור יפה על 500 חברות גדולות.
כמו כן הבורסה האמריקאית לא עלתה כבר 10 שנים והמחירים שם היום סבירים ביותר, ככה שנקודת הכניסה שלך תהיה לא רעה. אין לי מושג מה רמת המחירים בתל-אביב.
בת"א 25 יש הגבלה של 9.5 אחוז לחברה במדד( בזמן עדכון המדד) , נכון להיום טבע מייצגת 9.4 אחוז מהמדד למרות שבפועל היא צריכה להיות כ 20-40 אחוז ממנו.
אם אתה רוצה להשקיע בישראל בפיזור עדיף ת"א 100, על ת"א 25 ( לפי דעתי ), אני משקיע בפיזור רק כשאני לא בטוח בחברה מסויימת אבל אני רוצה חשיפה לענף, לכן אני לא משקיע בת"א 25 או ת"א 100.
שלום עדו,
יש לך בלוג נהדר שמסביר דברים מאוד חשובים בגובה העיניים ובלי בלבולי שכל. תודה.
נראה לי שיש איזה בלבול בחישוב התשואה. אתה מחשב את התשואה השנתית שלך (לפי מה שהבנתי), על פי כמה שווה התיק בתחילת שנה כמה הוא שווה בסוף שנה וההפרש זה בעצם התשואה.
אבל חישוב התשואה בפוסט מחשב את התשואה השנתית לא בסוף כל שנה (כמו שאתה עושה) אלא בסוף כל חודש. לדוגמא: אם התשואה היא 24% לשנה, אז החישוב הוא שכל חודש נוספים 2 אחוזים לקרן.
בדוגמא שאתה הבאת של חיסכון 3000 ₪ בחודש בתשואה של 20% אם מחשבים את ה20 אחוז רק בסוף שנה ולא בסוף כל חודש זה יוצא במקום 68,933,513 "רק" 10,073,493.
הנה אקסל עם שתי צורות החישוב. https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AtvU4ntwFl4ldHQ5ZlBuRjZtOE00NldwMkxzOVhVQWc
שיר, התשואה, כמו שגם אתה ציינת, זהה בשני המקרים. בשני החישובים שלך התשואה היא 20% בשנה, נכון?
הסכום שהגעת אליו שונה בשני המקרים בגלל שבאחד התחשבת בהפקדות החודשיות ובשני התעלמת מהן. אבל זה לא משנה את התשואה השנתית.
כשאני מחשב את התשואה שלי אני אכן מתעלם מההפקדות החודשיות. אני רק בודק את התשואה של הכסף בו החזקתי בתחילת השנה. אם הייתי מחשיב את ההפקדות החודשיות, אני מניח שהייתי מגיע לתוצאות דומות של תשואה, אבל זה היה מסבך מאוד את החישוב.
היום, אני כבר לא מפקיד יותר אלא רק מושך כסף. כיוון שגם ככה יש לי מרג'ין, אני מושך מהמרג'ין כל פעם שאני צריך מזומן. מה שזה אומר זה שהריבית שאני משלם היא גבוהה יותר מאשר אם לא הייתי מבצע משיכות. אבל אני מתעלם מעובדה זו כשאני מחשב את התשואה שלי, ואני מוריד את כל הריביות שאני משלם. אומנם זה יוצר מצב שבו התשואה שאני מדווח כאן קצת יותר נמוכה מאשר התשואה האמיתית שלי, אבל מדובר בסכום לא משמעותי, וזה לא שווה את הסיבוך של החישוב.
אין קשר להפקדות החודשיות.
התשואה לא זהה בשני המקרים. בשתי המקרים משתמשים במילים 20 אחוז אבל מתייחסים לשתי דברים שונים לגמרי. ההבדל הוא שבחישוב במחשבון של msn המספר שהכנסת כתשואה, מתחלק במספר החודשים והתשואה מחושבת כל חודש, ובחישוב של התשואה בתיק שלך החישוב הוא בסוף שנה.
אני אתן דוגמא בלי הפקדה חודשית כדי שתראה שאין קשר. ניקח תשואה של 24 ל-30 שנה על מאה אלף ש"ח.
מה שקורה במחשבון של msn שאיתו עשית את החישובים לפוסט הוא כזה- 24 אחוזי התשואה מתחלקים ב12 (מס' החודשים)כלומר 2% לחודש. בסוף החודש הראשון הקרן גדלה ל102 אלף, בסוף החודש השני הקרן גדלה ל104 אלף וכן הלאה. אחרי 12 חודשים שכל חודש הוסיף את הריבית גם על הריבית של החודש שלפניו- הסכום הוא 126,824 שהם 26% (לא 24) אם מחשבים את התשואה כהפרש בין כמה היה בתיק בתחילת השנה לסוף השנה. אחרי 30 שנה התיק יהיה שווה 124,756,113.
לעומת זאת כשאתה אומר שעשית השנה 24 אחוז זה אומר שממאה אלף התיק עלה ל124 אלף. אחרי 30 שנה שווי התיק הוא 63 מיליון, כמעט חצי מהחישוב הקודם.
תסתכל באקסל, בגיליון "תשואה לפי חודש" כל שורה מייצגת חודש ומראה כמה התיק עלה כל חודש. בגיליון "תשואה לפי שנה" כל שורה מייצגת שנה. https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AtvU4ntwFl4ldHQ5ZlBuRjZtOE00NldwMkxzOVhVQWc#gid=0
שיר, תודה רבה על התיקון. אתה צודק – המחשבון של MSN מחשב תשואה חודשית, ולא לזה התכוונתי. אני אצטרך לערוך את הרשומה הזאת מחדש כשאחזור מהחופשה.
בינתיים, אם זה בסדר מבחינתך, תשאיר את המסמך בגוגל כדי שאוכל להסתמך עליו.
עדו,
הייתה לי טעות חמורה באקסל בחישוב התוספת החודשית (הוספתי את התשלום החודשי פעם אחת במקום 12) – ולכן מה שכתבתי שבמקום 68 מיליון יוצא 10 מיליון הוא טעות. זה יוצא 42 מיליון. מצטער על הטעות.
אבל כן יש הבדל בין ריבית שמחושבת כל חודש לריבית שמחושבת בסוף שנה. יש נוסחה שממירה בין שני הריביות. מחלקים את הריבית הנקובה במספר התקופות בשנה שהריבית משולמת. אצלנו זה 0.2 (20% בשנה) לחלק ל12 (חודשים) למספר שמתקבל מוסיפים 1. את המספר הזה מעלים בחזקה של מספר התקופות (חזקת 12)ובסוף מחסירים 1. זה יוצא 21.93911%. אם תכניס את המספר הזה למחשבון של msn התוצאה תהייה שווה.
עדכנתי את הרשומה. עכשיו התשואות אמורות להיות נכונות.
שיר, תודה על הזמן שהקדשת לנושא.