איך להתפרנס מדיבידנדים בבורסה
הכנתי את הפוסט הזה בעקבות הכנת הפוסט כמה כסף צריך בשביל לפרוש. ניסיתי להראות שניתן להתפרנס מדיבידנדים בדרך פשוטה, אולם המחקר שלי הראה שהמציאות יותר מסובכת. הממצאים הפתיעו אפילו אותי.
הייתי משוכנע שאני פשוט אראה שניתן לשים את כל כספי הפנסיה בתעודת סל, ולחיות מהדיבידנדים בלי דאגות. כדי לאמת את העובדות, עשיתי חיפוש באינטרנט על צמיחת הדיבידנדים לאורך השנים לעומת האינפלציה ולעומת העלייה ברמת החיים. משום מה לא מצאתי שום דבר על נושא חשוב זה, מה שאילץ אותי לבצע עבודת נמלים בעצמי.
דיבידנדים של תעודות סל
המטרה שלי הייתה לבדוק האם המשקיע הפסיבי יכול להסתמך על דיבידנדים כמקור מחיה. משקיע פסיבי הוא משקיע אשר לא רוצה או לא יכול להשקיע מאמץ וזמן בבחירת מניות. הוא מעוניין להשקיע את הכסף "ולשכוח" ממנו. הפתרון הטוב ביותר למשקיע כזה הוא להשקיע בתעודת סל.
אבל האם תעודת סל יכולה לספק מקור בטוח ויציב לקבלת דיבידנדים?
החלטתי לבדוק את תעודת הסל SPY, שהיא תעודת הסל של מניות ה S&P 500 (כלומר של 500 המניות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה האמריקאית). הסיבה שהחלטתי לבדוק תעודת סל אמריקאית ולא ישראלית היא שהמדדים הישראלים מאוד מרוכזים – מספר קטן של חברות אחראי לאחוז מאוד גבוה מהמדד. תעודת סל שכזאת לא מתאימה למשקיע הפסיבי.
לא הצלחתי למצוא שום אתר שמחשב את אחוז הצמיחה השנתי של הדיבידנדים במדד ה S&P 500. אולם הצלחתי למצוא את האתר של רוברט שילר הכולל נתונים רבים על ה-S&P 500 מלפני יותר ממאה שנה ועד היום. החלטתי לבדוק את הנתונים רק משנת 1950 ואילך, והרכבתי את הטבלה הבאה:
| תאריך | מדד S&P | דיבידנדים | רווחי S&P | מדד המחירים | העלייה באינפלציה | העלייה בדיבידנדים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 12.1950 | 19.75 | 15.18 | 2.84 | 25.00 | ||
| 12.1951 | 23.41 | 18.09 | 2.44 | 26.50 | 6.00 | 19.17 |
| 12.1952 | 26.04 | 17.19 | 2.40 | 26.70 | 0.75 | 4.98- |
| 12.1953 | 24.83 | 17.06 | 2.51 | 26.90 | 0.75 | 0.76- |
| 12.1954 | 34.97 | 17.70 | 2.77 | 26.70 | 0.74- | 3.75 |
| 12.1955 | 45.37 | 19.07 | 3.62 | 26.80 | 0.37 | 7.74 |
| 12.1956 | 46.44 | 21.23 | 3.41 | 27.60 | 2.99 | 11.33 |
| 12.1957 | 40.33 | 20.98 | 3.37 | 28.40 | 2.90 | 1.18- |
| 12.1958 | 53.49 | 20.98 | 2.89 | 28.90 | 1.76 | 0.00 |
| 12.1959 | 59.06 | 21.52 | 3.39 | 29.40 | 1.73 | 2.57 |
| 12.1960 | 56.80 | 23.25 | 3.27 | 29.80 | 1.36 | 8.04 |
| 12.1961 | 71.74 | 23.51 | 3.19 | 30.00 | 0.67 | 1.12 |
| 12.1962 | 62.64 | 24.82 | 3.67 | 30.40 | 1.33 | 5.57 |
| 12.1963 | 74.17 | 26.37 | 4.02 | 30.90 | 1.64 | 6.24 |
| 12.1964 | 83.96 | 28.73 | 4.55 | 31.20 | 0.97 | 8.95 |
| 12.1965 | 91.73 | 31.40 | 5.19 | 31.80 | 1.92 | 9.29 |
| 12.1966 | 81.33 | 33.96 | 5.55 | 32.90 | 3.46 | 8.15 |
| 12.1967 | 95.30 | 34.87 | 5.33 | 33.90 | 3.04 | 2.68 |
| 12.1968 | 106.50 | 35.97 | 5.76 | 35.50 | 4.72 | 3.15 |
| 12.1969 | 91.11 | 37.53 | 5.78 | 37.70 | 6.20 | 4.34 |
| 12.1970 | 90.05 | 38.06 | 5.13 | 39.80 | 5.57 | 1.41 |
| 12.1971 | 99.17 | 37.18 | 5.70 | 41.10 | 3.27 | 2.31- |
| 12.1972 | 117.50 | 37.03 | 6.42 | 42.50 | 3.41 | 0.40- |
| 12.1973 | 94.78 | 38.89 | 8.16 | 46.20 | 8.71 | 5.02 |
| 12.1974 | 67.07 | 42.17 | 8.89 | 51.90 | 12.34 | 8.43 |
| 12.1975 | 88.70 | 44.23 | 7.96 | 55.50 | 6.94 | 4.88 |
| 12.1976 | 104.70 | 45.68 | 9.91 | 58.20 | 4.86 | 3.28 |
| 12.1977 | 93.82 | 52.54 | 10.89 | 62.10 | 6.70 | 15.02 |
| 12.1978 | 96.11 | 59.00 | 12.33 | 67.70 | 9.02 | 12.30 |
| 12.1979 | 107.80 | 64.52 | 14.86 | 76.70 | 13.29 | 9.36 |
| 12.1980 | 133.50 | 71.40 | 14.82 | 86.30 | 12.52 | 10.66 |
| 12.1981 | 123.80 | 76.99 | 15.36 | 94.00 | 8.92 | 7.83 |
| 12.1982 | 139.40 | 81.51 | 12.64 | 97.60 | 3.83 | 5.87 |
| 12.1983 | 164.40 | 83.60 | 14.03 | 101.30 | 3.79 | 2.56 |
| 12.1984 | 164.50 | 87.76 | 16.64 | 105.30 | 3.95 | 4.98 |
| 12.1985 | 207.30 | 93.05 | 14.61 | 109.30 | 3.80 | 6.03 |
| 12.1986 | 248.60 | 97.51 | 14.48 | 110.50 | 1.10 | 4.79 |
| 12.1987 | 241.00 | 102.46 | 17.50 | 115.40 | 4.43 | 5.08 |
| 12.1988 | 276.50 | 111.19 | 23.76 | 120.50 | 4.42 | 8.52 |
| 12.1989 | 348.60 | 124.68 | 22.90 | 126.10 | 4.65 | 12.13 |
| 12.1990 | 328.75 | 139.74 | 21.34 | 133.80 | 6.11 | 12.08 |
| 12.1991 | 388.51 | 146.15 | 15.97 | 137.90 | 3.06 | 4.59 |
| 12.1992 | 435.64 | 148.05 | 19.09 | 141.90 | 2.90 | 1.30 |
| 12.1993 | 465.95 | 150.10 | 21.88 | 145.80 | 2.75 | 1.38 |
| 12.1994 | 455.19 | 154.38 | 30.60 | 149.70 | 2.67 | 2.85 |
| 12.1995 | 614.57 | 161.15 | 33.96 | 153.50 | 2.54 | 4.39 |
| 12.1996 | 743.25 | 172.68 | 38.73 | 158.60 | 3.32 | 7.15 |
| 12.1997 | 962.37 | 182.55 | 39.72 | 161.30 | 1.70 | 5.72 |
| 12.1998 | 1190.05 | 191.15 | 37.71 | 163.90 | 1.61 | 4.71 |
| 12.1999 | 1428.68 | 196.52 | 48.17 | 168.30 | 2.68 | 2.81 |
| 12.2000 | 1330.93 | 198.42 | 50.00 | 174.00 | 3.39 | 0.97 |
| 12.2001 | 1144.93 | 189.95 | 24.69 | 176.70 | 1.55 | 4.27- |
| 12.2002 | 899.18 | 190.53 | 27.59 | 180.90 | 2.38 | 0.31 |
| 12.2003 | 1080.64 | 197.79 | 48.74 | 184.30 | 1.88 | 3.81 |
| 12.2004 | 1199.21 | 223.61 | 58.55 | 190.30 | 3.26 | 13.05 |
| 12.2005 | 1262.07 | 251.80 | 69.93 | 196.80 | 3.42 | 12.61 |
| 12.2006 | 1416.42 | 282.97 | 81.51 | 201.80 | 2.54 | 12.38 |
| 12.2007 | 1479.22 | 316.23 | 66.18 | 210.04 | 4.08 | 11.75 |
| 12.2008 | 877.56 | 342.09 | 14.88 | 210.23 | 0.09 | 8.18 |
| גידול שנתי מורכב | 3.74 | 5.52 |
יציבות הדיבידנדים
קודם נבדוק את יציבותם של הדיבידנדים – האם הם מהווים מקור הכנסה אמין. מהטבלה ניתן לראות שרק ב-6 מתוך 58 השנים שנבדקו נרשמה ירידה בחלוקת הדיבידנדים. בנוסף לכך ניתן לראות שהירידה החדה ביותר הייתה של 4.98% בשנת 1952. זאת לא ירידה כל כך חדה, במיוחד אם משווים אותה לתנודתיות הגדולה של המדדים בבורסה. עובדה נוספת שניתן ללמוד מהטבלה היא שרק פעמיים הייתה ירידה רצופה במשך שנתיים בכמות הדיבידנדים, ואף פעם לא הייתה ירידה רצופה של יותר משנתיים.
ניתן לראות שדיבידנדים אכן מהווים מקור הכנסה אמין. כל אחד יכול לחיות עם נפילה זמנית של 5% בהכנסה.
עמידות הדיבידנדים מול אינפלציה
חשוב מאוד לבדוק האם הדיבידנדים צומחים בקצב האינפלציה. כמעט כל שנה הערך של הכסף שלנו נשחק עקב העלייה במחירים. לכן חשוב לוודא שהדיבידנדים צומחים בקצב האינפלציה.
מהטבלה ניתן לראות שהדיבידנדים צומחים מהר יותר מהאינפלציה – קצב צמיחת הדיבידנדים הוא 5.5% בשנה, ואילו האינפלציה צומחת בקצב של 3.7% בשנה. כך שפנסיונר שמשקיע את כספו במדד ה-S&P 500 יכול להבטיח שערך כספו יישמר.
אולם, למעשה, אין זה מספיק לשמור על כוח הקניה של הכסף, חשוב גם לדאוג לכך שרמת החיים שלנו תעלה כל שנה. רמת החיים של האנשים עולה לפי רמת השכר שלהם. ככול שאנשים מרוויחים יותר, כך הם מבזבזים יותר.
בתור פנסיונר אתה רוצה לדאוג לכך שההכנסה שלך תדביק את קצב הצמיחה של המשכורות במשק.
רמת ההכנסה של האמריקאי הממוצע עלתה בקצב של 6.99% מאז שנת 1950 (לפי BEA), כך שהצמיחה בדיבידנדים לא הצליחה להדביק את הצמיחה בהכנסה. ניתן לראות פער של 1.5 נקודות האחוז לטובת רמת ההכנסה.
זהו, בעצם, הנתון שהפתיע אותי – הצמיחה בדיבידנדים אינה מדביקה את קצב הצמיחה במשכורות. מה שאומר שלא ניתן לקנות את מניות ה-SPY, ולחיות מהדיבידנדים ללא דאגות. למרות זאת, ההשקעה בתעודת סל היא עדיין הדרך הבטוחה והטובה ביותר להשקעה לטווח ארוך, ועולה על כל אופציה אחרת (כמו שהראתי בפוסט על נדל"ן – הסתמכות של שכר דירה כמקור מחיה היא אופציה פחות טובה מאשר דיבידנדים).
איך ניתן להתקיים מדיבידנדים
ישנה אפשרות שתאפשר השקעה בתעודת סל, וגם תגרום לקצב צמיחת הדיבידנדים להדביק את קצב הצמיחה בהכנסה. הדרך להתמודד עם הפער בין הגידול במשכורות במשק לבין הגידול בדיבידנדים היא להוסיף כל שנה 1.5% לתיק המניות. ניתן לעשות זאת ע"י השקעה מחודשת של הדיבידנדים.
נניח שאתה צריך למחיה עשרת אלפים שקלים בחודש, כלומר 13,500 לפני מס, או 162,000 שקל לשנה. תשואת הדיבידנדים כיום של ה-SPY היא 2.7%. זאת אומרת שצריך 6 מליון שקלים לפני ההשקעה מחדש של הדיבידנדים. בשביל להוסיף 1.5% ל-6 מליון, תצטרך עוד 120 אלף שקל כל שנה (לפני ניקוי מס). בשביל כך תצטרך עוד 4.44 מליון שקלים, ובסך הכל בערך 10.5 מליון.
אם הסכום הזה נראה לך מופקע, זה כנראה בגלל שרוב האנשים לא מביאים בחשבון את העלייה ברמת החיים, וזאת גם אחת הסיבות שכמעט כול האנשים נאלצים לרדת ברמת החיים שלהם בפנסיה, או לעבוד.
אני מוכרח לציין שגם אני הופתעתי מכמות הכסף שצריך לפנסיה, אבל קשה להתווכח עם העובדות.
סיכום והסתייגויות
לסיכום ניתן להגיד שהכנסה מדיבידנדים היא דרך טובה להתפרנס בפרישה. לאדם הרגיל מהיישוב מאוד קשה להשקיע בבורסה בגלל התנודתיות הגדולה שלה. ההשקעה בבורסה לצורך דיבידנדים, מורידה ממנו את הלחץ, וזאת בגלל שהדיבידנדים די יציבים. המשקיע יכול להתעלם לחלוטין מהתנודתיות של הבורסה, ולהתמקד אך ורק בדיבידנדים.
למרות שהצמיחה בדיבידנדים לא מצליחה להדביק את קצב הצמיחה ברמת החיים, זאת עדיין צמיחה מהירה יותר משאר האופציות העומדות בפני האדם הפשוט (תוכנית חיסכון, אג"ח, נדל"ן וכו'). למרות זאת ישנן כמה הסתייגויות שחשוב לציין:
- החישוב שלי מבוסס על נתונים משנת 1950, ולכן הוא לא כולל את המשבר הגדול של שנות ה-30. בתקופה זו תשלומי הדיבידנדים של ה-S&P 500 ירדו בכ-50%. ירידה מאוד גדולה, אם כי עדיין נמוכה משמעותית מהירידה במחירי המניות, אשר ירדו ביותר מ-90%. זאת אומנם הייתה תקופה מאוד חריגה, עם אחוזי אבטלה של למעלה מ-30%, כך שכולם נפגעו, ולא רק אלו שהחזיקו מניות, אבל בכל זאת ירידה של 50% היא לא דבר של מה בכך.
- אין שום ביטחון בכך שמה שהיה הוא מה שיהיה. אני מאמין שרמת ההכנסה של חברות ה-S&P 500 תמשיך לפגר רק במקצת אחרי העלייה ברמת החיים, אולם יש סיכוי שמדיניות הדיבידנדים של חברות רבות תשתנה עם השנים, דבר שיכול לגרום לעלייה מתונה יותר בדיבידנדים.
- לפי החישוב שהבאתי למעלה, הסכום הדרוש לפרישה הוא מאוד גבוה. מעל ומעבר ליכולתו של האדם הממוצע (ואף לזה שמעל לממוצע) לחסוך. אולם אני עדיין עומד מאחורי המספרים האלו, אולם ישנן דרכים שיכולות להוריד מהסכום הכספי הנדרש לפנסיה. דרך אחת היא כמובן לעבוד במשרה חלקית. בסביבה בה אני חי, אני רואה יותר ויותר פנסיונרים שממשיכים לעבוד. אם יש לך רק חלק מהסכום שדרוש בשביל לפרוש, ניתן לצאת לפנסיה חלקית, ולהמשיך לעבוד במשרה חלקית.
- דרך נוספת שמאפשרת לפרוש עם פחות כסף, היא "לאכול" גם את הקרן ולא רק את הדיבידנדים. הפיתרון הזה מתאים יותר לאנשים שפורשים בגיל מבוגר. החישוב שאני הבאתי יגרום לכסף שלכם לגדול כל שנה בקצב של העלייה ברמת החיים. דבר זה יביא לכך שתהיה לכם בוכטה מאוד רצינית כשתמותו. אבל מי באמת צריך כסף בעולם הבא?
לכן אתם יכולים כל שנה להשתמש גם בכסף הקרן ולא רק בדיבידנדים, או, למשל, לא להוסיף לקרן את ה-1.5% כל שנה. זאת אפשרות מאוד טובה לדעתי, אלא שצריכים להיות זהירים, ולחשב טוב את כמות הכסף שאתם מורידים מהקרן כל שנה, כדי שלא תגיעו למצב שבגיל 113 תישארו בלי כלום – 7 שנים לפני המוות.
סקירה מעניינת וחשובה, תודה!
אבל, אם אני לא טועה, לא לקחת בחשבון את העמלות של תעודות הסל, שאוכלות גם הן במקרה הטוב רק כמה עשיריות אחוז מהדיבידנד…
אתה צודק לחלוטין. העמלה השנתית של ה SDY היא כ-0.1% בשנה, ולכן צריך להוסיף זאת לחישוב.
בגלל התחרות העזה בתחום, אני חושב שיש סיכוי שהעמלות עוד תרדנה.
דרך נוספת היא לקנות דירה ולהשכיר ,נכון שיש קצת בלבול מוח אבל זה שווה את זה.
יש להתחיל לקנות תעודות סל מגיל צעיר בתקווה שהמיליונים התפתחו בבורסה.
פנסיונרים יכולים לקבל החזר מס הכנסה כך שבארץ זה תוספת של 20% (לא בדוק).
השקעה בנדל"ן מהווה אופציה פחות טובה כמו שאני אראה בפוסט הבא.
את מתכוונת שפנסיונרים יכולים לקבל החזר על דיבידנדים?
אני מתכוונת שבעצם כל מי שלא עובד יכול בסוף השנה לאסוף את המס שהורידו לו מרווחים.
לגבי פנסיונרים זה תלוי בגובה הפנסיה שלהם ,אבל אם פנסיונר חי רק מדיבידנדים אז אפשר לקבל החזרים ,תלוי בסכומים.
ומה עם אגרות חוב? אגרות חוב של חברות מבוססות/מדינה/תעודות סל של אגרות חוב
יכולות לתת תשואה של כ 6% בממוצע לשנה, יותר מדיבידנדים, אך אין את רווחי ההון שיכולים להיות במניות.
אם יש לי 10 מליון ש"ח אני יכול להשקיע חצי מזה באגרות חוב ואת השאר במניות וככה גם לחיות מהריבית וגם להנות מרווחי הון על המניות לאורך זמן.
שכחת לחשב את האינפלציה והעלייה ברמת החיים עליהם כתבתי למעלה.
אגרות חוב הם לא אופציה למי שרוצה לשמור על רמת החיים שלו.
יש אגרות חוב עם הצמדה מלאה למדד, זה אמנם לא נותן הצמדה מלאה לרמת החיים אך הריבית הגבוהה יותר מפצה גם על זה.
מבדיקה מהירה – אג"ח צמוד נותן 4%-5%. כלומר כ-7% עם ההצמדה. זה לא ממש עוזר.
7% זה פי 2.5 מתשואת הדיבידנדים של S&P, כלומר תצטרך הרבה פחות כסף בכדי לפרוש ולחיות מהריבית.
כמו כן, חברות יקצצו במשבר תחילה את הדיבידנדים אך לא את התשלומים של אגרות החוב.
לכן אתה מוגן יותר במשברים.
אג"ח גליל נותן היום 3.8%. כמו שהראתי למעלה, רמת החיים עולה ב-3.3 עשיריות האחוז יותר מאשר האינפלציה. מה שאומר שאתה צריך להוסיף כל שנה 3.3% לאג"ח שלך, ולחיות רק על ריבית של 0.5%!
כשהגליל נסחר ב-5%, אז אפשר לשקול לקנות אג"ח, כי נשאר לך 2.7% למחיה. אולם שים לב למספר המדינות ב-100 השנה האחרונות שהפסיקו את תשלומי הריבית על האגחים, בעוד הדיבידנדים של ה-S&P 500 שולמו לאורך כל התקופה – כולל בזמן מלחמות העולם.
בתור אחד שגר במדינת ישראל ולא רואה את עצמו עוזב בזמן הקרוב, אם המדינה תפסיק לשלם את האג"ח אז גם אני לא אהיה פה.
בכל מקרה, ברור שמדינת ישראל לא באותה רמת סיכון כמו ארצות הברית אבל אני חי בישראל ולכן הסיכון שלי גבוה יותר משל אזרח אמריקאי.
בכל מקרה לעניין התשואה של אג"ח גליל, התשואה שלו כרגע נמוכה משמעותית מהתשואה ההיסטורית שלו עקב הריצה לנכסים בטוחים בכל העולם, לדוגמא תראה גם את האגחים האמריקאים.
בכל מקרה, אני לא תומך אך ורק באגחים, אני תומך גם במניות, גם של חברות המחלקות דיבידנדים וגם כאלו שלא.
אבל לצורך מחיה מריבית, אני חושב שאג"ח נותן בטוחה גדולה יותר ממניות, אל תשכח שאם מחיר המניה יורד יורד גם הדיבידנד וכנ"ל הפוך.
במניות יש לך את האופציה לרווח הון בעוד שבאג"ח אם אתה מחזיק אותו עד לפקיעה אין לך רווחי הון.
שים לב שבפוסט שלי בדקתי את תשואת הדיבידנדים של ה S&P 500 ולא של מניה מסוימת אחת, והראתי שרק במספר מועט של שנים נרשמה ירידה בדיבידנדים, וגם אז הירידה הייתה קטנה.
בקשר לתשואות של האג"ח – גם תשואת הדיבידנדים של ה S&P נמוכה היום יותר מאשר הממוצע בעבר.
בהחלט יכול להיות שישנן שנים מסוימות בהן השקעה באג"ח עדיפה על מניות, אולם אני נגד פיזור ההשקעה לשם פיזור. צריך להשקיע באפיק ההשקעה שמניב תשואה גבוהה יותר באותה תקופה.
והכי חשוב – לא לשכוח את האינפלציה ואת העלייה ברמת החיים.
שתי שאלות,
1. כשאני קונה תעודת סל, איך אני מרוויח דיודינדים? האם תעודות סל מחלקות דיוידנדים?
2. מה ההבדל בין אינפלציה לרמת חיים? הרי אינפלציה מחושבת על ידי השינוי במדד המחירים לצרכן. כך שאם אני אקנה השנה רק מה שקניתי בשנה שעברה, השינוי היחיד שמעניין אותי הוא מדד המחירים לצרכן, קרי אינפלציה, לא?
היי נדב,
1 – רוב תעודות הסל מחלקות דיבידנדים. שתי התעודות הפופולאריות ביותר – DIA (על מדד הדאו ג'ונס) וה SPY (על ה S&P 500), מחלקות דיבידנדים. התשואה של ה SPY למשל היא כ 2.5% כיום.
2 – רמת החיים שלנו עולה בקצב מהיר יותר מאשר האינפלציה. זה נכון אומנם שאם תקנה השנה אותם דברים שקנית בשנה שעבר, כל מה שצריך לעניין אותך הוא האינפלציה. הבעיה היא שזה לא עובד ככה. אולי על פני שנה שנתיים ניתן להתעלם מהעליה ברמת החיים, אבל מי שיוצא לפנסיה ויש לפניו 30 שנה או יותר, פשוט לא יכול להתעלם מהעליה ברמת החיים. תחשוב על כל המוצרים שיש היום ולא היו קיימים לפני 30 שנה. כך למשל את המחשב האישי והאינטרנט – הם הגיעו לעולם לפני 20 שנה ו 10 שנים בהתאמה. כיום כל אחד מרגיש שהוא חייב מוצרים אלו למרות שלפני 30 שנה הם לא היו קיימים. היכולת שלנו לרכוש אותם היום נובעת מהעלייה ברמת החיים. כלומר אלו מוצרים חדשים שנכנסו לחיינו ולא קשורים לעלייה באינפלציה.
אדם שהיה יוצא לפנסיה לפני 30 וחישב רק את העלייה באינפלציה היה מוצא את עצמו נאלץ לוותר על המחשב האישי כמו על מוצרים רבים אחרים – טלפון סוללארי, טלביזיה בכבלים, מוצרי מזון רבים, מיקרוגל. אפילו חיתולים חד פעמיים לא היו אז.
אני זוכר שקראתי שצריכת המים לנפש בישראל עולה בממוצע ב-1% בשנה. זאת המציאות – אנחנו משתמשים ביותר מים, יותר חשמל, אוכלים אוכל מגוון יותר, קונים יותר בגדים ונוסעים יותר לחו"ל. מי שיצא לפנסיה לפני 30 שנה עם הכנסה של מעמד בינוני, והתאים את ההוצאות שלו רק לאינפלציה, יחשב היום לעני.
אין ספק שהניתוח שלך חשוב ומועיל לכל מחשבי הקיצין.
שזה כמעט כולנו. גם ההסברים הקולחים מהוים בסיס
לחשיבה והתאמות אישיות, כמו אכילת הקרן וכו'
אני מצטרף לאלו שהיו מגוונים את ההשקעה המקובעת הזו
כי בכל אופן שחיקת הדולר יחסית לשקל היא סיכון הדורש
התיחסות שמא יש לתקנן את בסיס החישוב
היי מנחם,
מי שמודאג מירידת ערך הדולר, יכול להשקיע בתעודת סל ישראלית.
מה שכן צריך לזכור זה שהתחזקותו של השקל היא עניין של השנים האחרונות (בגלל מדיניות כלכלית אחראית של ישראל). אבל המצב לא תמיד היה ככה. אני עוד זוכר בתור ילד אינפלציה של יותר מ-400%, וירידה חזקה בערך הלירה ואז בשקל.
מי שמסתכל עכשיו קדימה עשרים שנה או יותר, לא יכול לנבא מה יהיה עתידו של הדולר ביחס למטבעות אחרים. כיוון שאני מאמין גדול מאוד בארה"ב, אני לא חושב שתהיה ירידה משמעותית בערך הדולר לעומת השקל.
אבי "מרוויח" בערך 9000 שקל כל חודש משתי דירות שבבעלותו, שקנה לפני 10 ו 20 שנה לערך בסכומים סבירים מאוד בהתחשב שהרוב בא מהבנק וחלק ניכר מאוד כוסה ע"י שכירות. הדירות שוות היום כמעט 3 וחצי מליון, כך שבבוא היום אם ירצה יוכל למכור אחת ועדיין לקבל אלפי שקלים בחודש. בחירה טובה של נדלן קלה יותר ובפחות סיכון מאשר מניות. הקושי היחידי הוא להשיג את הסכומים הראשוניים כמובן, ובשביל להגיע לשלב הזה האתר שלך מצויין.
9000 ש"ח על דירה של 3.5 מליון – זאת אומר CAP RATE של 3%.
אם זאת דוגמה מייצגת של שוק הנדל"ן בארץ, אז או שמחירי הדירות בארץ הולכים ליפול, או שמחירי השכירות הולכים לזנק.
חוץ מזה, לא הייתי אומר שלהחזיק שתי דירות בישראל זאת השקעה יותר בטוחה מאשר להחזיק תיק של 500 החברות הגדולות בעולם. הסיכוי ששתי הדירות האלו תעלמנה גבוה פי כמה וכמה מאשר שורה של חברות כמו קוקה-קולה, דיסני, גוגל, אקסון-מובייל וכו' תפשוטנה רגל באותו זמן.
לידו
את מתעלמת מנושא המס (הכנסה מעל 4500 לחודש מנדלן חייבת במס) מפחת\עלויות ביטוח (דירה בת כמה עשרות שנים) מהזמן שמשקיעים בנושא, מתקופות בהם הדירה ריקה, כל אלו יורידו את CAP RATE לך את התשואה אל מתחת ל3% כלומר התשואה הראלית קרובה לאפס ללא עליית ערך הנכס וזהו מצב שצריך להדליק לך נורה אדומה.
כמו גם התעלמות ממצב מקרו מרכזי שהתרחש בשנתיים האחרונות בישראל ואני לא בטוח שעדו מכיר אותו – עליית ערך נדלנית של 20-50% ברוב רחבי הארץ דבר שאיננו יודעים כיצד ומתי הוא יגמר.
(במודיעין אני יכול להעיד על עלייה ממוצעת של 30% מתחילת 2008) דבר אחד אני יכול להגיד אם הנדלן ימשיך להתייקר הרבה מעבר ליכולת ההשתכרות של האנשים זה רק יוריד את רמת החיים של כולנו כולל בעלי הדירות (הפערים בהחלפת דירות יהיו גדולים מיכולות ההחזר). כך שאני מעריך שעלייה קטנה בריבית תעצור את הנדלן אם לא תביא אפילו לירידה. שוב עניין הסיכון שהולך וגדל עם ירידת הCAP.
לא צריך להשוות לריבית מקבלים בפקמ או בנק ישראל מי שמחזיק נדלן מניב לוקח על עצמו הרבה הרבה יותר סיכונים ממי שקונה איגרות כאלו. אני באותה הדעה עם עדו בעניין הזה.
היי עדו,
לא הבנתי היכן אם בכלל אתה מחשב את הרווח מעליית מדד הs&P?
לא חישבתי את העלייה במדד בגלל שהמטרה של הפוסט הייתה להתרכז בדיבידנדים. ניתן לחשב את ההחזר במדד לפי העמודה "מדד S&P". אני מניח שהתשואה תהיה יותר נמוכה מאשר קצב גידול הדיבידינדים, וזאת בגלל שהעשור האחרון היה מאוד חלש.
בטווח הארוך, אני חושב שהמדד צריך לעלות בקצב קצת יותר מהיר מקצת העלייה בדיבידנים (בעיקר בגלל שחברות רבות מבצעות קנייה עצמית של מניות).
היי עידו ושלום לכולם.
ראשית תודה על כל המאמרים ממש מעולה .
יש לי שאלה שנוצרה בעיקבות כל המאמרים על חיסכון וזמן וההשוואה בין נדל"ן למדד S&P.
לדוגמא יש לי נכס בשווי 1.5 מליון שקל כאשר יש עליו משכנתא של 350 אלף. אני אחד שחושב מחוץ לקופסה אמרתי לעצמי נמכור אותו ישאר לי מליון ו 150 אלף שקל נשקיע "סולידי" במדד S&P ונשקיע את הדיוידנדים נגיד בממוצע נקבל 7.5% בשנה כעבור 20 שנה יהיה לי קרוב ל4.9 מליון ש"ח(אני בגיל 30)כך שזה אפשרי מעולה.
אבל צריך לקחת בחשבון כמה דברים.
א.היום אני משלם משכנתא 2200 ש"ח ל20 שנה אם אני ימכור אני ישלם 4500 ש"ח שכירות
על דירה דומה הפרש 2300 שקל .אם אני משקיע את ההפרש באותו מדד אני יקבל כמליוןו240
אלף ש"ח.
ב.הדירה היום שווה כמליון וחצי עוד 20 שנה לפחות תכפיל את עצמה כך הגענו ל3 מליון.
ג.לפי הבנתי יש מס 20% על תעודות סל כך שמ4.9 מליון ישאר 4.15 מול 3מליון מחיר הדירה
בעתיד פלוס מליון ומאה אלף ש"ח מתוכנית ההפקדה התוצאה זהה.
ואני כבר חשבתי שאני מליונר. אולי אני מפספס כאן משהו .
בתודה מראש
היתרון הגדול שברכישת דירה הוא המינוף – כלומר המשכנתה. אם, למשל, אתה לווה כסף ב-5% ומקבל החזר של 7%, אז זה יתרון גדול.
החישוב בין השקעה בדירה לבין מניות הוא לא פשוט. למשל, לא החשבת עלויות שיפוץ שהיית צריך לשלם לאורך השנים, או אם היית מניח אפילו 8% תשואה במניות במקום 7.5%, היית מקבל תוצאה שונה לגמרי.
אני לא הייתי ממליץ לאף אחד להיכנס לבורסה במקום לקנות דירה. לדעתי לרוב האנשים כדאי קודם כל לדאוג לקורת גג. ברגע שיש להם דירה אחת, אז הם כבר צריכים להתלבט האם כדאי לקנות עוד דירה להשקעה או להשקיע בבורסה / אג"חים. מה שכן, ככל שיש לך יותר כסף, תעודת סל מציאה דרך הרבה יותר קלה לנהל אותו. זה לא קל להחזיק 4 דירות או יותר.
עדו, כתבת בעבר שאתה מתקיים בשוטף בעזרת הדיבדנדים. הבעיה שרוב מניות הערך אינן נותנות דיבדנדים או שהדיבדנד יחסית קטן. האם חשבת על האפשרות להשקיע חלק מכספך במניות מבוססות דיפנסיביות עם דיבדנד גדול כגון JNJ קוקה קולה ועוד?. האם לא כדאי לאדם הרוצה לחיות מדיבדנדים להשקיע במניות כגון אלו מאשר להשקיע במדד ה-S&P?
ירון, לא הייתי ממליץ למשקיע הפסיבי לנסות ולבחור מניות. מי שלא קורא דוחות כספיים ומשקיע זמן בניתוח חברות, לא יכול לנצח במשחק הזה של בחירות מניות. זה כמו להיכנס לזירה מול מייק טיסון כששתי הידים שלך קשורות מאחורי הגב. צריך לזכור שחברות גם יכולות לקצץ בדיבידנדים שלהן. עד ללפני שנתיים, למשל, החברות הפיננסיות חילקו דיבידנדים שמנים, אבל מי שהשקיע בהן סבל הפסדים מאוד גדולים.
כמו כן זה לא נכון שמניות בהן אני משקיע לא מחלקות דיבידנדים. כשקניתי את סונג-הינג-ווישן תשואת הדיבידנדים שלה הייתה יותר מ-15% בשנה, תשואת הדיבידנדים של טאי-פינג היום היא בערך 5%, כשקניתי את SSRAP (האג"ח של סירס) הריבית על האג"ח הייתה בין 30%-40%! ויש לי עוד הרבה דוגמאות כאלו.
הבנתי היכן הטעות שלי. הסתכלתי על המניות האמרקיאיות שתופסות חלק נכבד בתיק שלך. הרדיו ווולס פרגו.
דווקא וולס פארגו כן מחלקת דיבידנדים וכך גם CASH. כשאני קונה מניות אני לא נותן משקל רב לדיבידנדים. הרבה פעמים מניות שמחלקות דיבידנדים שמנים מפסיקות את החלוקה, ולהפך – חברות שלא חילקו דיבידנד פתאום מתחילות לחלק.
בסופו של דבר העלייה בערך המניות חשובה הרבה יותר מאשר הדיבידנד. למשל, הרווחים שלי מחברות הרדיו היו הרבה יותר גבוהים מאשר אם הייתי קונה מניות של קוקה קולה במקום, וזאת למרות שחברות הרדיו לא מחלקות דיבידנדים.
אתה צודק. כנראה שהדיבידנד של וולס פרגו קטן רק זמנית וסביר להניח שהוא יעלה בעתיד.
בקשר לחברות קוקה קולה והדומות לה… אני מתלבט בימים אלו האם להיות משקיע ערך "לגמרי" שאני משער שזה מה שאתה עושה, כלומר כמעט הכל מושקע במספר מצומצם של מניות אשר יכול להיות שהסיכון בהם יהיה גבוה משמעותית במיחוד כאשר השוק יורד בחדות. או לשים לפחות חלק מהתיק בחברות דפנסיביות, ענקיות עתירות דיבדנדים כגון קוקה קולה אשר הסיכון בהם נמוך יותר במיוחד בשוק יורד. מצד שני הם כמובן גם לא יעלו בהרבה בשוק עולה. יכול להיות שנכון יהיה לגוון את התיק עם העליה בגיל המשקיע ובכך להוריד את הסיכון. אני מצרף לך לינק של בלוגר שמשקיע בעיקר על פי דיבדנדים ומנסה לשלב גם ערך. אולי יעניין אותך http://dividendsvalue.com/
ירון, תודה על הלינק. עיינתי קצת בבלוג, אבל זה לא סגנון ההשקעות שלי. אני מעדיף לחפש מניות סופר זולות.
אבל זאת בהחלט יכולה להיות גישה שמתאימה למשקיעים אחרים. בכל מקרה למשקיע הפסיבי הייתי מציע להשקיע בתעודת סל מקיפה כגון SPY, ולא לנסות לשבור את השוק.
עדו, שלום
מדוע אתה מסתכל בעיקר על שווי המניה ולא על הדיבידנד?
אתה בטח מכיר את האימרה "את הכסף סופרים במדרגות". אז האם לא עדיף לראות את הכסף עכשיו ואפילו להשקיע אותו חזרה במקום לחכות לעליית ערך ולמכור את המנייה ביוקר?
תודה
יאיר
יאיר, אני מסתכל על הערך של החברה.
זה לא נכון להסתכל רק על תשואת הדיבידנדים, כי חברות יכולות לחתוך או לבטל את הדיבידנדים – ולמעשה הן עושות את זה הרבה פעמים. מצד שני ישנן חברות שבעבר לא חילקו דיבידנדים אשר מחליטות להתחיל לחלק דיבידנדים לבעלי המניות.
הגישה של גראהם לדעתי נכונה – כשהוא חישב מכפיל רווח של מניה הוא כפל בשליש את הרווחים שלא מחולקים כדיבידנדים. למשל אם ישנה חברה שמרוויחה 100 מליון בשנה, אבל מחלקת רק 40 מליון כדיבידנדים, גראהם קבע שהרווח לצורך חישוב מכפיל הרווח הוא 40 ועוד 60 חלקי 3. כלומר 40 ועוד 20.
לעדו, תודה.
אני כרגע לא סגור לגמרי על התשובה שלך אבל אני אהיה בעתיד.
אני חדש בנושא אבל אני רוצה להמשיך ולהיכנס לתוכו.
אני לומד הרבה מהבלוג שלך (וממספר מועט נוסף של בלוגים ואתרים) ועל-כך תודה נוספת.
בעתיד יהיו לי שאלות נוספות, כמו ת'כלס איך קונים מניות והיכן מחפשים מידע על חברות והמניות שלהם – אך כשנגיע לגשר נעבור אותו.
מדובר בעולם שלם של ידע אבל כגודל העושר (של הידע) כן הזמן והאנרגיה הנפשית שיש להשקיע בכך.
אני מאוד מזדהה עם מה שאתה מספר שהפסקת לעבוד ויש לך את הזמן לעצמך לבחון דברים, לשאול שאלות וגם להרוויח מכך.
אני מאוד מקווה למצוא את הזמן והאנרגיות ללכת בנתיב כזה גם-כן.
יאיר
לעידו שלום רב
היום פעם ראשונה שאני רוכש מניות בעקבות המידע שקיבלתי כאן בבלוג הכוונה ל-STC רכשתי מנה קטנה 300 יח בשער 9.50 מתחיל לעקוב מאחל לכולם הצלחה
שלום עידו וערב טוב.
יש לי כמה שאלות בנוגע לתעודות סל על מדד ה S&P
לפי מה שנכתב (7% לשנה בממוצע ועוד הדיוידנד) אני מגיע לאזור 8.5% לשנה?
מי הגוף שעומד מאחורי התעודה ? מה הביטחון שהוא לא יפשוט רגל?(ומה יקרה אם יפשוט)?
האם יש כמה גופים שיש להם תעודה על המדד הזה?
והאם לאחד שמשקיע בשיטת שגר ושכח ל10-15 שנה לא שווה להשקיע בתעודה על המדד*2(ממונף).
האם תוכל להסביר מה הסיכונים ומה הסימבול של התעודה הממונפת(גם על התעודה הממונפת
יש לי את אותם שאלות מה הסיכון של פשיטת רגל,האם יש כמה תעודות וכו').
בתודה מראש.
ושנשמע חדשות טובות יותר.
אף אחד לא יכול להבטיח תשואה של 8.5% לשנה. אני נוטה להאמין שב 10-20 שנה הבאות התשואה כן תהיה באזור הזה (7%-9%), אבל אם תסתכל אחורה 10 שנים, אז תראה שזה לא תמיד המצב.
יש הרבה תעודות סל על ה S&P 500. למשל SPY שמנוהלת ע"י S&P. זה לא משנה אם S&P תפשוט רגל או לא. כשאתה קונה את ה SPY, אס-אנד-פי מחזיקים בשבילך מניות של 500 החברות שמרכיבות את האינדקס. כך שגם אם S&P תפשוט רגל, המניות עדיין שייכות לך.
על תעודות ממונפות דיברנו כאן בעבר. אני ממליץ להתרחק מהן כמו מאש. שים לב שהמינוף שם הוא יומי, ויכול להיות מצב שהמדדים עולים בשנה מסויימת, אבל התעודה הממונפת תרד.
http://www.tih.co.il/Baskets/paper.asp?id=58 – לפי מה שאני מבין, התעודה הזו על מדד ת"א 25 מספקת מינוף אמיתי, לא יומי, בהתאם לשער של 757. זאת אומרת שבכל רגע נתון השער יהיה כמו 757+(המדד פחות 757)*2. אבל יש עלויות ניהול וריביות. ובדרך כלל זה לא באמת יהיה פי 2 משיעור העלייה, אלא הרבה פחות, בהתאם לנוסחה.