איך להתפרנס מדיבידנדים בבורסה

דיבידנדים בבורסה שוק-ההון מניות פנסיה תעודת-סלהכנתי את הפוסט הזה בעקבות הכנת הפוסט כמה כסף צריך בשביל לפרוש. ניסיתי להראות שניתן להתפרנס מדיבידנדים בדרך פשוטה, אולם המחקר שלי הראה שהמציאות יותר מסובכת. הממצאים הפתיעו אפילו אותי.
הייתי משוכנע שאני פשוט אראה שניתן לשים את כל כספי הפנסיה בתעודת סל, ולחיות מהדיבידנדים בלי דאגות. כדי לאמת את העובדות, עשיתי חיפוש באינטרנט על צמיחת הדיבידנדים לאורך השנים לעומת האינפלציה ולעומת העלייה ברמת החיים. משום מה לא מצאתי שום דבר על נושא חשוב זה, מה שאילץ אותי לבצע עבודת נמלים בעצמי.

דיבידנדים של תעודות סל

המטרה שלי הייתה לבדוק האם המשקיע הפסיבי יכול להסתמך על דיבידנדים כמקור מחיה. משקיע פסיבי הוא משקיע אשר לא רוצה או לא יכול להשקיע מאמץ וזמן בבחירת מניות. הוא מעוניין להשקיע את הכסף "ולשכוח" ממנו. הפתרון הטוב ביותר למשקיע כזה הוא להשקיע בתעודת סל.
אבל האם תעודת סל יכולה לספק מקור בטוח ויציב לקבלת דיבידנדים?

החלטתי לבדוק את תעודת הסל SPY, שהיא תעודת הסל של מניות ה S&P 500 (כלומר של 500 המניות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה האמריקאית). הסיבה שהחלטתי לבדוק תעודת סל אמריקאית ולא ישראלית היא שהמדדים הישראלים מאוד מרוכזים – מספר קטן של חברות אחראי לאחוז מאוד גבוה מהמדד. תעודת סל שכזאת לא מתאימה למשקיע הפסיבי.

לא הצלחתי למצוא שום אתר שמחשב את אחוז הצמיחה השנתי של הדיבידנדים במדד ה S&P 500. אולם הצלחתי למצוא את האתר של רוברט שילר הכולל נתונים רבים על ה-S&P 500 מלפני יותר ממאה שנה ועד היום. החלטתי לבדוק את הנתונים רק משנת 1950 ואילך, והרכבתי את הטבלה הבאה:
[table “18” not found /]

יציבות הדיבידנדים

קודם נבדוק את יציבותם של הדיבידנדים – האם הם מהווים מקור הכנסה אמין. מהטבלה ניתן לראות שרק ב-6 מתוך 58 השנים שנבדקו נרשמה ירידה בחלוקת הדיבידנדים. בנוסף לכך ניתן לראות שהירידה החדה ביותר הייתה של 4.98% בשנת 1952. זאת לא ירידה כל כך חדה, במיוחד אם משווים אותה לתנודתיות הגדולה של המדדים בבורסה. עובדה נוספת שניתן ללמוד מהטבלה היא שרק פעמיים הייתה ירידה רצופה במשך שנתיים בכמות הדיבידנדים, ואף פעם לא הייתה ירידה רצופה של יותר משנתיים.

ניתן לראות שדיבידנדים אכן מהווים מקור הכנסה אמין. כל אחד יכול לחיות עם נפילה זמנית של 5% בהכנסה.

עמידות הדיבידנדים מול אינפלציה

חשוב מאוד לבדוק האם הדיבידנדים צומחים בקצב האינפלציה. כמעט כל שנה הערך של הכסף שלנו נשחק עקב העלייה במחירים. לכן חשוב לוודא שהדיבידנדים צומחים בקצב האינפלציה.

מהטבלה ניתן לראות שהדיבידנדים צומחים מהר יותר מהאינפלציה – קצב צמיחת הדיבידנדים הוא 5.5% בשנה, ואילו האינפלציה צומחת בקצב של 3.7% בשנה. כך שפנסיונר שמשקיע את כספו במדד ה-S&P 500 יכול להבטיח שערך כספו יישמר.
אולם, למעשה, אין זה מספיק לשמור על כוח הקניה של הכסף, חשוב גם לדאוג לכך שרמת החיים שלנו תעלה כל שנה. רמת החיים של האנשים עולה לפי רמת השכר שלהם. ככול שאנשים מרוויחים יותר, כך הם מבזבזים יותר.

בתור פנסיונר אתה רוצה לדאוג לכך שההכנסה שלך תדביק את קצב הצמיחה של המשכורות במשק.
רמת ההכנסה של האמריקאי הממוצע עלתה בקצב של 6.99% מאז שנת 1950 (לפי BEA), כך שהצמיחה בדיבידנדים לא הצליחה להדביק את הצמיחה בהכנסה. ניתן לראות פער של 1.5 נקודות האחוז לטובת רמת ההכנסה.

זהו, בעצם, הנתון שהפתיע אותי – הצמיחה בדיבידנדים אינה מדביקה את קצב הצמיחה במשכורות. מה שאומר שלא ניתן לקנות את מניות ה-SPY, ולחיות מהדיבידנדים ללא דאגות. למרות זאת, ההשקעה בתעודת סל היא עדיין הדרך הבטוחה והטובה ביותר להשקעה לטווח ארוך, ועולה על כל אופציה אחרת (כמו שהראתי בפוסט על נדל"ן – הסתמכות של שכר דירה כמקור מחיה היא אופציה פחות טובה מאשר דיבידנדים).

איך ניתן להתקיים מדיבידנדים

ישנה אפשרות שתאפשר השקעה בתעודת סל, וגם תגרום לקצב צמיחת הדיבידנדים להדביק את קצב הצמיחה בהכנסה. הדרך להתמודד עם הפער בין הגידול במשכורות במשק לבין הגידול בדיבידנדים היא להוסיף כל שנה 1.5% לתיק המניות. ניתן לעשות זאת ע"י השקעה מחודשת של הדיבידנדים.
נניח שאתה צריך למחיה עשרת אלפים שקלים בחודש, כלומר 13,500 לפני מס, או 162,000 שקל לשנה. תשואת הדיבידנדים כיום של ה-SPY היא 2.7%. זאת אומרת שצריך 6 מליון שקלים לפני ההשקעה מחדש של הדיבידנדים. בשביל להוסיף 1.5% ל-6 מליון, תצטרך עוד 120 אלף שקל כל שנה (לפני ניקוי מס). בשביל כך תצטרך עוד 4.44 מליון שקלים, ובסך הכל בערך 10.5 מליון.

אם הסכום הזה נראה לך מופקע, זה כנראה בגלל שרוב האנשים לא מביאים בחשבון את העלייה ברמת החיים, וזאת גם אחת הסיבות שכמעט כול האנשים נאלצים לרדת ברמת החיים שלהם בפנסיה, או לעבוד.
אני מוכרח לציין שגם אני הופתעתי מכמות הכסף שצריך לפנסיה, אבל קשה להתווכח עם העובדות.

סיכום והסתייגויות

לסיכום ניתן להגיד שהכנסה מדיבידנדים היא דרך טובה להתפרנס בפרישה. לאדם הרגיל מהיישוב מאוד קשה להשקיע בבורסה בגלל התנודתיות הגדולה שלה. ההשקעה בבורסה לצורך דיבידנדים, מורידה ממנו את הלחץ, וזאת בגלל שהדיבידנדים די יציבים. המשקיע יכול להתעלם לחלוטין מהתנודתיות של הבורסה, ולהתמקד אך ורק בדיבידנדים.
למרות שהצמיחה בדיבידנדים לא מצליחה להדביק את קצב הצמיחה ברמת החיים, זאת עדיין צמיחה מהירה יותר משאר האופציות העומדות בפני האדם הפשוט (תוכנית חיסכון, אג"ח, נדל"ן וכו'). למרות זאת ישנן כמה הסתייגויות שחשוב לציין:

– החישוב שלי מבוסס על נתונים משנת 1950, ולכן הוא לא כולל את המשבר הגדול של שנות ה-30. בתקופה זו תשלומי הדיבידנדים של ה-S&P 500 ירדו בכ-50%. ירידה מאוד גדולה, אם כי עדיין נמוכה משמעותית מהירידה במחירי המניות, אשר ירדו ביותר מ-90%. זאת אומנם הייתה תקופה מאוד חריגה, עם אחוזי אבטלה של למעלה מ-30%, כך שכולם נפגעו, ולא רק אלו שהחזיקו מניות, אבל בכל זאת ירידה של 50% היא לא דבר של מה בכך.

– אין שום ביטחון בכך שמה שהיה הוא מה שיהיה. אני מאמין שרמת ההכנסה של חברות ה-S&P 500 תמשיך לפגר רק במקצת אחרי העלייה ברמת החיים, אולם יש סיכוי שמדיניות הדיבידנדים של חברות רבות תשתנה עם השנים, דבר שיכול לגרום לעלייה מתונה יותר בדיבידנדים.

– לפי החישוב שהבאתי למעלה, הסכום הדרוש לפרישה הוא מאוד גבוה. מעל ומעבר ליכולתו של האדם הממוצע (ואף לזה שמעל לממוצע) לחסוך. אולם אני עדיין עומד מאחורי המספרים האלו, אולם ישנן דרכים שיכולות להוריד מהסכום הכספי הנדרש לפנסיה. דרך אחת היא כמובן לעבוד במשרה חלקית. בסביבה בה אני חי, אני רואה יותר ויותר פנסיונרים שממשיכים לעבוד. אם יש לך רק חלק מהסכום שדרוש בשביל לפרוש, ניתן לצאת לפנסיה חלקית, ולהמשיך לעבוד במשרה חלקית.

– דרך נוספת שמאפשרת לפרוש עם פחות כסף, היא "לאכול" גם את הקרן ולא רק את הדיבידנדים. הפיתרון הזה מתאים יותר לאנשים שפורשים בגיל מבוגר. החישוב שאני הבאתי יגרום לכסף שלכם לגדול כל שנה בקצב של העלייה ברמת החיים. דבר זה יביא לכך שתהיה לכם בוכטה מאוד רצינית כשתמותו. אבל מי באמת צריך כסף בעולם הבא?
לכן אתם יכולים כל שנה להשתמש גם בכסף הקרן ולא רק בדיבידנדים, או, למשל, לא להוסיף לקרן את ה-1.5% כל שנה. זאת אפשרות מאוד טובה לדעתי, אלא שצריכים להיות זהירים, ולחשב טוב את כמות הכסף שאתם מורידים מהקרן כל שנה, כדי שלא תגיעו למצב שבגיל 113 תישארו בלי כלום – 7 שנים לפני המוות.

פורסם בקטגוריה מניות, עקרונות השקעה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

66 תגובות בנושא איך להתפרנס מדיבידנדים בבורסה

  1. מאת רבקה דלאל‏:

    הריני מתעניינת בבורסה של הוול סטריט. רציתי לדעת האם קיים אתר שמפרט את רשימת הסימבולים של כל מנייה. יש מנייה שנקראת nime pall. איך היא מופיעה למשל בסימבול?

  2. מאת עדו מרוז‏:

    רבקה, את יכולה לחפש כאן:
    http://www.morningstar.com/

  3. מאת אבי‏:

    עדו שלום
    גיליתי את האתר שלך רק אתמול – נראה מאוד מעניין. משהו שאני גם רציתי לעשות. מעין חינוך פיננסי להמונים כזה במיוחד במדינה כמו שלנו. רציתי לשאול אותך בקשר לדיוידנדים. אני עשיתי קצת עבודת נמלים בקשר ל DRIP. קנייה של מניות תאגידים גדולים שהדוידנדים שם עולים לאיטם כבר עשרות שנים והקנייה היא ישירות מהחברה (או סוכן ישיר שלהם) בצורה של הפקדה חודשית ואת הדוידנדים החברה משקיעה שוב במניות שלה. כך שכל רבעון אתה מקבל דוידנד על מניות נוספות שקיבלת מהן וכך הלאה – מעין ריבית דריבית. היפה הוא שאם אתה במסלול הזה יש חברות מסוימות שלא מחייבות על התהליך הזה!! ללא עמלות! העניין הוא שאתה לא מקבל כסף כל חודש – הוא נבנה ומתרבה … האם יצא לך לבדוק את הנושא הזה – ואם כן האם יש לך תובנות בעניין . אשמח אם תשתף. אבי.
    אתרים –
    http://dripinvesting.org/
    http://www.firstshare.com/

  4. מאת עמוס גרפונקל‏:

    יש משהו שעד היום לא הצלחתי להבין.
    למה אנשים רוצים חשיפה למניות\תעודות סל שמחלקות דיבידנדים ? זה רק דבר רע.
    הרי אם אני משקיע במניה 100 אלף שקל ומקבל דיבידנד של 10 אלף שקל אני משלם עליו מס של 25% (2500 שקל) והשווי של המניה שלי ירד ל90 אלף +7500 שקל מזומן.
    בסך הכל הפסדתי מהסיפור הזה.
    לא עדיף להחזיק מניה ב100 אלף שקל לצורך הדוגמא ושמודיעים על חלוקת דיבידנד אז למכור אותה ?.
    ואם רוצים הכנסה קבועה אני חושב שכדי מדי תקופה למכור מניות של החברה ובכך לייצר הכנסה עם מס נמוך יותר.

  5. מאת עדו מרוז‏:

    ואם אתה מוכר את המניה, אתה לא משלם מס?

  6. מאת עמוס גרפונקל‏:

    עדו מרוז :
    ואם אתה מוכר את המניה, אתה לא משלם מס?

    אתה צודק זה לא יותר טוב.
    אבל אתה לא חושב שעדיף להשקיע בחברה שבמקום לחלק דיבידנד (שבפועל המשקיע מפסיד ממנו 25% מהדיבידנד) משקיעה את הכסף העודף בחזרה בחברה ? אם נצא מנקודת הנחה שלחברה יש 25%+ תשואה על ההון שלה

  7. מאת עדו מרוז‏:

    "….אם החברה עם תשואת ההון של 15% תחליט לחלק 60% מהרווחים כדיבידנד, לפתע מכפיל הרווח שלה צריך לרדת מ-21.5 ל-15.9. מה שאומר שחברה שמייצרת תשואה גבוהה על ההון לא צריכה לחלק הרבה דיבידנדים (אם בכלל) – וזאת גם הסיבה שבאפט התנגד לשלם דיבידנדים."

    מתוך רשומה ישנה שלי:
    איך התשואה על ההון משפיעה על המכפילים

  8. מאת עדו מרוז‏:

    אבל, חשוב לציין, שחברות עם תשואה גבוהה על ההון לא יכולות לרוב להשקיע בחזרה את כל הרווחים ועדיין לשמור על תשואה גבוהה על ההון. נגיד קוקה-קולה, היא פשוט לא יכולה לצמוח בקצב של יותר מ-20% בשנה. אחרת תוך כמה שנים כולנו נעשה מקלחות קולה.

  9. מאת אייל‏:

    עמוס גרפונקל :

    עדו מרוז :
    ואם אתה מוכר את המניה, אתה לא משלם מס?

    אתה צודק זה לא יותר טוב.
    אבל אתה לא חושב שעדיף להשקיע בחברה שבמקום לחלק דיבידנד (שבפועל המשקיע מפסיד ממנו 25% מהדיבידנד) משקיעה את הכסף העודף בחזרה בחברה ? אם נצא מנקודת הנחה שלחברה יש 25%+ תשואה על ההון שלה

    עמוס,

    המטרה הסופית של כל חברה ציבורית צריכה להיות לשלם דיבידנד לבעלי המניות (אחרי שתכבוש את כל שווקי כדור הארץ והיקום כמובן…)

    בתור פחדן וחששן אני מעדיף חברות שמחלקות דיבידנד, מהסיבה הפשוטה שאלו חברות בוגרות שהסכינו עם העובדה שיתכן שאין להם מה לעשות עם הרווחים מבחינת תשואה וכדאי להחזיר קצת לבעלי המניות. בדרך כלל המכפיל על מחיר המניה ישקף את זה ולא חלומות צמיחה. יש פה עדות לבגרות מסוימת מצד ההנהלה והורדת סיכון מסוימת.

    נתקלתי בהרבה חברות "צמיחה" שזרקו כסף על מיזמים מטופשים או רכישות הזויות רק כדי שלא יאלצו להודות שהגיעו לתקרת הצמיחה שלהן, והן צריכות להיות מתומחרות נמוך יותר, וזה הביא אותם למשבר.

    כמובן שיתכן שיהיו חברות שיחלקו דיבידנד מרווחי שערוך או הפחתות הון וכו', אבל בדרך כלל קל יותר לזהות הדברים הנ"ל בדוחות החברה. לעומת זאת, כאשר משקיעים הרווחים בהגדלת כח האדם, או רכישות, או בניית מפעלים נוספים, קשה למשקיע הפשוט לזהות בזמן אמת עד כמה זה נכון או לא לטווח ארוך.

    ולגבי המס, כמו שעידו כתב, בסוף תשלם מס על הכל, אז מה זה משנה?

  10. מאת יובל‏:

    עמוס, יש אופי מיוחד לחברות איתנות שמחלקות באופן קבוע דיווידנד – זה אפיק השקעה/פנסיה להרבה אמריקאים מבוגרים. זה לא דורש קבלת החלטות של משקיע מתקדם, הרי למניות, אפילו כמו קוקה קולה יש שנים שבהן המניה יורדת ואילו דיווידנד הוא קבוע (גם בשנים מפסידות). זה נותן תזרים ידוע (פחות או יותר, יש שינויים אבל הם לא יעזו לעשות שינוי גדול כלפי מטה) וקבוע ובתמורה החברה יודעת שיש לה משקיעים נאמנים והיא לכן נחשבת יותר סולידית. אני חושב שאם משקיעים בכאלו חברות זה כמו לקנות דירה להשקעה – אתה מצפה לדמי שכירות סבירים (לפחות 3.5-4%) אבל תנסה לקנות דירה שיש לה UPSIDE כלומר שערכה עשוי לעלות. כך גם הייתי מחפש מניות מחלקות שהן זולות.

  11. מאת יואב‏:

    במקום לחלק דיבידנד חברות יכולות לעשות בייבק שזה בעצם יוצר את אותו האפקט אבל ללא חבות המס.
    אני חושב שבגדול גם המשקיעים וגם החברות מעדיפים בייבק.
    עניין המס הוא קצת יותר מורכב כי רוב המניות של האמריקאים לדעתי נמצא בחשבונות הפנסיה שלהם, ה-401K וה-IRA, שלהם יש חוקי מס אחרים.

  12. מאת גלעד‏:

    הבעיה בבייבק בק היא שלעיתים קרובות הוא מבוצע דווקא כשמניה יקרה (ואז אינו יעיל כהקצאת הון), וכן הוא מסייע להסתיר השמדת ערך במצבים בהם ההנהלה מקבלת בקביעות כמויות גדולות של אופציות כתמריצים.

  13. מאת עמוס גרפונקל‏:

    אני לא חושב שההשוואה של דירה להשכרה ומניה שמחלקת דיבידנד טובה.
    הרי אם יש לך בית בשווי מיליון שקל ואתה משכיר אותו באלפיים שקל אחרי שזה תאורתית נשארת עם בית בשווי מיליון שקל +24 אלף שקל מזומן.
    להבדיל ממניות בשווי מיליון שקל שמחלקות דיבידנד של אלפיים שקל בחודש-אחרי שנה נשארת עם מניות בשווי 976 אלף שקל ו18 אלף שקל מזומן.

    עדו מרוז-מעניין אותי אם שאתה מחפש מניות אתה מחפש מניות שמחלקות דיבידנדים או לא-או שהתשובה היא "תלוי…" ?

    תודה!

  14. מאת אייל‏:

    עמוס גרפונקל :
    אני לא חושב שההשוואה של דירה להשכרה ומניה שמחלקת דיבידנד טובה.
    הרי אם יש לך בית בשווי מיליון שקל ואתה משכיר אותו באלפיים שקל אחרי שזה תאורתית נשארת עם בית בשווי מיליון שקל +24 אלף שקל מזומן.
    להבדיל ממניות בשווי מיליון שקל שמחלקות דיבידנד של אלפיים שקל בחודש-אחרי שנה נשארת עם מניות בשווי 976 אלף שקל ו18 אלף שקל מזומן.
    עדו מרוז-מעניין אותי אם שאתה מחפש מניות אתה מחפש מניות שמחלקות דיבידנדים או לא-או שהתשובה היא "תלוי…" ?
    תודה!

    אתה כמובן טועה.

    מניה היא לא ישות עצמאית. היא מייצגת בעלות על חלק מעסק. בהנחה שהדיבידנד חולק מרווחים, הבעלות הנ"ל על חלק מהעסק לא השתנתה (העסק לא השתנה והחלק לא השתנה).

  15. מאת יואב‏:

    "עדו מרוז-מעניין אותי אם שאתה מחפש מניות אתה מחפש מניות שמחלקות דיבידנדים או לא-או שהתשובה היא "תלוי…"
    בכל ינואר עדו מפרסם את התיק שלו. תקרא את הפוסטים האלו ותספר לנו האם עדו מחפש מניות שמחלקות דיבידנד.

  16. מאת תון‏:

    עמוס האבחנה שלך פשטנית להחריד.
    השאלה היא כמה לדעתך "שווה" נכס שמייצר 24 אלף ש"ח בשנה? זה יכול להיות בית להשכרה, אג"ח, מניות או כל עסק אחר.
    אם תוכל לקנות אג"ח צמוד של הממשלה ב-480 אלף ש"ח, שנותן 24 אלף אחרי מס (5%) / מכולת עם מנהל מעולה ובמקום מעולה שמרוויחה 24 אלף נקי כל שנה, שנמכרת ב-240 אלף? (מכפיל של 10), עדיין תעדיף לקנות את הבית?

סגור לתגובות.