כסף – מה שלא לימדו אותך בבית-הספר – זמן

DALI TIMEמה היא הדרך הבטוחה להתעשר?

לשים קצת כסף בתעודת סל של מניות ולחיות כמה מאות שנים.

פיטר לינץ' בספרו One Up On Wall Street
מביא דוגמה מהעבר השחור של הקולוניאליזם האירופי. בשנת 1625 מכרו האינדיאנים שגרו במנהטן את האי לקבוצת מתיישבים הולנדים תמורת סכום זעום של 24$. אין ספק שהאדם הלבן ניצל את בורותו של היליד האמריקאי, וקנה אותו בזול. נכון?

בואו נראה. נניח שבאותה תקופה היה שוק הון מפותח כמו היום, והאינדיאנים יכלו להשקיע את כספם בתעודת סל. אם הם היו משיגים תשואה נומינלית של 8% בשנה, אחרי 362 שנה (הספר נכתב בשנת 1987) 24$ היו צומחים להם לסכום מדהים של 30 טריליון דולר. בשנת 1987 כל הנדל"ן במנהטן הוערך בכ-28 מיליארד דולר. כלומר האינדיאנים היו יכולים לקנות בחזרה את כל האי מנהטן, ולהישאר עם עודף של יותר מ-29 טריליון דולר. יותר ממספיק בשביל כמה בירות לחגוג את טיפשותם של ההולנדים.

כל עוד אין פריצת דרך במדע אשר תנפץ את תקרת הזכוכית של 120 שנה שנכפתה עלינו מימי נוח, נוכל רק לפנטז על חיים ארוכים ועל עושר של טריליוני דולרים. בינתיים בואו נחזור לקרקע המציאות, ונבדוק את החשיבות של הזמן בפרספקטיבה של חיסכון במשך עשרות שנים.

דוגמאות מהחיים

בואו ניקח שתי דוגמאות מחיי היום יום שיכולות להמחיש לנו את החשיבות של חיסכון מגיל צעיר.

גב' לוי סיימה את הלימודים באוניברסיטה בגיל 25, והתחילה לעבוד. מיד עם קבלת העבודה הראשונה שלה, החלה גב' לוי לחסוך כל חודש 2,000 ש"ח. לגב' לוי עוד לא הייתה משפחה, ולכן, למרות משכורת התחלתית נמוכה, היא חיה בצמצום ולכן הצליחה לחסוך. במשך השנים היא התחתנה הולידה ילד ראשון. בד בבד המשכורת שלה גם עלתה, ולכן היא הצליחה להמשיך בחסכון של 2,000 ש"ח כל חודש עד גיל 35.

בגיל 35 בהריון שני החליטה גב' לוי להפסיק לחסוך. עם ילד אחד ושני בדרך, העדיפה גב' לוי להשקיע יותר בחוגים ובילויים לילדים. היא אומנם לא נגעה בחסכון שצברה, אבל מאז ועד גיל 67 היא לא הוסיפה עוד לחסכון.

מר כהן התנהל בצורה שונה. גם הוא סיים לימודים בגיל 25 וישר התחיל לעבוד. אולם, בניגוד לגב' לוי, מר כהן העדיף ליהנות כמה שיותר מהחיים כל עוד הוא צעיר. הוא נהג לאכול במסעדות ולטוס כל שנה לחו"ל. במשך 10 שנים מר כהן לא חסך אגורה, אולם בגיל 35, עם שני ילדים, החל מר כהן לדאוג יותר לעתידו, ולכן החליט לחסוך כל חודש 2,000 ש"ח. במשך 32 שנה מר כהן חסך בקפדנות כל חודש 2,000 ש"ח. סך הכל ברור שהוא הפקיד כמות גדולה יותר של כספים מאשר גב' לוי, אבל למי משניהם היה יותר כסף בגיל פרישה?

בואו נניח שגב' לוי ומר כהן השקיעו באותו אפיק השקעה – נגיד תעודת סל של מניות, והשיגו תשואה נומינלית ממוצעת של 7% בשנה. בגיל 67 מר כהן הצליח לחסוך סכום של 2.8 מליון ש"ח. לעומתו, גב' לוי הצליחה לחסוך 3.2 מליון.

כלומר, למרות שמר כהן חסך במשך 32 שנה וגב' לוי חסכה רק במשך 10 שנים, הצליחה גב' לוי לצבור סכום גבוה מאשר מר כהן. כל זאת בזכות העובדה שגב' לוי החלה לחסוך בגיל מוקדם יותר. דרך אגב, אם גב' לוי הייתה מתמידה בחיסכון של 2,000 ש"ח מגיל 25 עד גיל 67, היא הייתה צוברת סכום מרשים של קצת יותר מ-6 מליון ש"ח. הרבה יותר מאשר מר כהן אשר התחיל "רק" עשר שנים אחריה.

סיכום

רוב האנשים חושבים שבשביל לצבור סכום כסף נאה עד לגיל פרישה צריך פשוט למצוא עבודה מכניסה. משכורת גבוהה היא אומנם חלק חשוב ביצירת הון, אולם היא מהווה רק חלק אחד מפזל שמורכב מ-4 חלקים. שלושת החלקים האחרים לא פחות חשובים והם:

1 – חיסכון – מי שרק מרוויח ולא חוסך, לא ממש צובר הון.

2 – תשואה – ככול שהכסף שנחסך ישיג ריבית גבוהה יותר, כך הוא יגדל מהר יותר. באותה נשימה חשוב להזכיר לקוראים לשים לב ולא להשקיע באפיקים מסוכנים.

3 – זמן – ככול שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, כך הכסף צומח לסכומים משמעותיים יותר.

פורסם בקטגוריה כסף. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

11 תגובות על כסף – מה שלא לימדו אותך בבית-הספר – זמן

  1. מאת פלדשטין בנימין‏:

    לעידו שלום רב
    קורא בעיון רב את הכתבות שלך ומלא התפעלות על צורת החשיבה שלך בגילך היחסית צעיר מבחינתי
    ביחס לכתבה האחרונה אכן חיסכון מרכיב עיקרי לצבירת הון כוון שכל אחד מרוויח סכומים שונים אני שואל אותך איזה אחוז מההכנסה של אדם באזור 25 ואחר כך כל עשר שנים נוספות
    בחייו לדעתך צריך לחסוך לדעתי המידע חשוב יותר לצעירים שלא כל כך רואים את המחר.

  2. מאת שחר‏:

    אין ספק שזה שיעור חשוב לחיים
    תודה על הטור

  3. מאת עדו מרוז‏:

    בנימין, תודה על התגובה.

    כמובן שכל המרבה הרי זה משובח. תמיד עדיף לחסוך יותר מאשר פחות. לדעתי, כל אחד צריך לשאוף לחסוך לפחות 10% מהמשכורת ברוטו שלו. (זאת בנוסף להפרשות השונות).
    אני פשוט מרגיש שכל אחד מסוגל לשים 10% מהמשכורת בצד, בלי קשר לרמת ההכנסה שלו.
    אבל שוב, כמה שיותר – יותר טוב. אני חסכתי הרבה יותר מאשר 10%. אני חושב שהיו שנתיים או שלוש שחסכתי קרוב ל-50%, אבל אף פעם לא ממש חישבתי זאת.

    יש אנשים שזה בגנים שלהם לחסוך, ולכן הם יכולים בקלות לחסוך חלק נכבד מהמשכורת. אבל גם הבזבזנים שבינינו צריכים לשאוף לפחות ל-10%.

  4. מאת איתי‏:

    מחכים מאוד.אפילו שזה ידוע תמיד מדהים להבין זאת מחדש.

    חשוב מאוד גם לתרום לפחות 10%. זה נותן ברכה לשאר ה-90% שלא יתבזבזו על קנסות למיניהן.

    לגבי ערך הנדל"ן במנהטן- נראה לי מאוד נמוך,לא?
    אם דירה ממוצעת עולה מליון דולר זה נותן רק 28 אלף דירות,שלא לדבר על כל בניני המשרדים העצומים.במרכז הסחר העולמי היו 1.24 מליון מ"ר משרדים למשל.

  5. מאת עדו מרוז‏:

    איתי, אכן שווי הנדל"ן של מנהטן נשמע נמוך, אבל צריך לזכור שמדובר ב-1987.
    אני חושב שלינץ' ביסס שווי זה על סמך דיווח של מס הכנסה או משהו כזה (כנראה לפי כמות מס רכוש ששולמה). הוא אמר בספר, שאפילו אם המחיר הוא כפול, עדיין האנדיינים עשו עסקה מעולה.

    עד כמה שזכור לי, בדירות רבות בניו-יורק גרים דיירים מוגנים. אני לא בדיוק מכיר את ההסדר, אבל אחוז מסויים מהדירות שמור לבעלי הכנסה נמוכה. יכול להיות שאני טועה, אבל זה מה שהבנתי. זאת כנראה עוד סיבה לשווי הנמוך.

  6. מאת אלדד‏:

    פוסט מעולה עידו, אהבתי 🙂

  7. מאת עמיחי‏:

    בפעם האחרונה שבדקתי ניתן היה לרכוש דירת סטודיו קטנה של 35-50 מטר במנהטן במיקום סביר ב350-200 אלף דולר.
    בו נגיד שהמרכז של תא וירושלים לא כל כך רחוק… ויחסית לפערי שכר רחוק מאוד.
    כמובן שיש גם דירות בעשרות מיליונים אבל הממוצע נמוך בהרבה.

    כרגיל פוסט מעולה.

  8. מאת פלדשטין בנימין‏:

    לעמיחי שלום

    ציינתה שבדקתה מחירי דירות קטנות במחיר מעל 200 אלף דולר במקום סביר האם אתה יכול
    לפרט איכן בדקתה.
    בנוסף אשמח לשמוע האם יש למישהו מידע עדכני או איכן ניתן לחפש מידע כזה על דירות
    קטנות במנהטן וכדאיות קניה והשכרה.

    בתודה
    בנימין פלדשטין

  9. מאת עמיחי‏:

    היי בנימין הנושא נבדק בשביל להראות לקרוב משפחה שניתן גם לחשוב "מחוץ לקופסה" הוא חיפש לקנות נכס נדל"ני בארץ במחיר גבוה מאוד יחסית לתשואה שלו (מתחת ל3%). אני ממש לא איש נדלן מדופלם אבל רכישה של נכס באזור מבוקש בארה"ב\אירופה בזמן אחד המפולות הגדולות שקרו ב50 השנה האחרונות נראית לי יותר רווחית לטווח הארוך מאשר קנייה של נכס במחיר זהה ובתשואה נמוכה מאוד.

    יש חברות ישראליות שמתעסקות בנושא ויש כמובן משרדי תיווך אמריקאים, תחפש בגוגל הינה חלק מהתוצאות ואם תחפור תמצא עוד הרבה:
     http://www.nestseekers.com/Properties/Sales/Manhattan?min_price=&max_price=350000&min_bedrooms=0

    http://www.manhattanapts.com/sales/saleslist.php?sect=ALL&size=ALL&price=price+%3C%3D+350000&submit.x=39&submit.y=16&submit=GO

    בגדול אתה צריך לזכור שיש דמי ניהול לבניין שחלים עליך (ראה בהודעת המכירה) משהו בין 600-800 דולר (חדר כושר, שומר, ועוד כל מיני דברים) דמי השכירות הם בסדר גודל של 2500$ מאוד מאוד תלוי בנכס.

    אתה צריך גם חברת ניהול שתתעסק עם הדיירים והתעסקות עם מיסים ותנאים שאתה לא מכיר – תפנה לעורך דין שמתעסק בנושא הזה, לרוב המתווכים ישמחו לעזור לך בנושאים הללו.
    http://www.kcpa.co.il/article.asp?artid=76

    המימון שם נוח יחסית (הרבה יותר מקל מבארץ) וכפי שאתה רואה תשואה גבוהה בהרבה בהתחשב בכך שמחיר נמצא בשפל רציני אני מניח שאם תעשה זאת בחכמה ובזהירות תוכל להכות את שוק הנדל"ן המקומי בפער גדול מאוד בעשור הבא.

    אני מבין שהמחיר נשמע לך נמוך אבל זה בגלל שאתה לא מכיר את מחירי הנדל"ן בשאר ארה"ב ומשווה לארצנו – יש מספיק אזורים טובים בארה"ב שתוכל לקנות בהם בית פרטי במחיר של 40-80 אלף דולר ולהשכיר בתשואה גבוהה. כך שלא חייבים להיכנס עם סכומים גדולים דווקא למנהטן בשביל ליהנות מתוצאות המפולת. ראה כאן

    http://www.atar-realestate.com/

    בכל מקרה תעשה תחקיר רציני תתייעץ עם הרבה אנשים מסביב ותיסע לשם בעצמך ואל תסמוך על אף אחד בנושא הזה ותבדוק לעומק כל דבר חשוד. אני חוזר ומדגיש אני ממש לא נדלניסט או אפילו קרוב לזה פשוט קנייה בזמן מפולת מחירים נראה לי רעיון טוב יותר מקנייה נכסים עם תשואה שלא מגרדת את האינפלציה.

    עדו – אם חרגתי מהנושא את ראשי למחוק את התגובה

  10. מאת פלדשטין בנימין‏:

    לעמיחי

    תודה רבה על התשובה המושקעת.

    בנימין פלדשטין

  11. מאת לידור‏:

    פוסט מעולה ! תודה @

סגור לתגובות.