VALE – השורט הראשון שלי

כבר כמעט שנה אני מבלבל לכם את המוח על הבועה הסינית. במשך כל הזמן הזה למדתי המון על מה שקורה בסין, וככל שהתעמקתי בנושא הבנתי שהבועה כבר מזמן גלשה מעבר לנדל"ן הסיני.

האינסטינקט הראשון שלי היה לא לנסות לשחק על הבועה הזאת. כלומר, לא ניסיתי לחשוב איך אני יכול להרוויח מכך שהבועה תתפוצץ. המטרה שלי הייתה יותר למנוע נזקים לתיק שלי מאשר להרוויח כאשר הבועה תתפוצץ, ולכן מכרתי בשנה האחרונה כמה חברות נדל"ן עם חשיפה גדולה לשוק הסיני.

אבל ככל שקראתי יותר ולמדתי יותר על המצב בסין, הבנתי שישנם ארבעה תחומים שהולכים לחטוף חזק מאוד בשנים הבאות:
1- חברות נדל"ן עם חשיפה גבוהה לסין – במיוחד חברות נדל"ן סיניות ממונפות.
2 – תעשיית המלט בסין.
3 – תעשיית הספנות של סחורות (אניות צובר).
4 – תעשיית הברזל והפלדה.

ההימור הכי בטוח זה כמובן ללכת על מספר 1, ולעשות שורט על כמה מניות נדל"ן סיניות שנסחרות בהונג-קונג. יש כמה חברות די ממונפות שנסחרות במכפילים די מכובדים, ושורט עליהם זה הימור די בטוח. קצב התחלות הבנייה בסין עומד על יותר ממיליארד מטר מרובע כל שנה. זה אומר שהסינים בונים בתים לבערך 30 מליון אנשים כל שנה. הבעיה עם קצב הבנייה הזה היא שאוכלוסיית סין צומחת בערך בקצב של 5 מליון אנשים בשנה – וזה נתון שיורד כל שנה. הטיעון של השורים הוא שישנה הגירה מאוד גדולה מהכפרים לערים, ולכן הבנייה העודפת מוצדקת. רק שמה שהשורים שכחו לבדוק הוא כמה כפריים באמת מהגרים לערים.

כמו רוב הנתונים בסין, אין מידע מדויק על מספר המהגרים, אבל לפי הלשכה לסטטיסטיקה בסין, המספר עומד על כ-15 מליון בשנה. מה שאומר שהסינים בונים פי 2 יותר משצריך. כמה שנים ניתן לבנות פי 2 יותר משצריך? בארה"ב זה קרה בערך 3 שנים לפני שהבועה התרסקה. סין כבר שברה את השיא הזה, ולכן הסוף נראה קרוב מתמיד. לאור זאת, ברור לי שהקבלנים הסינים הולכים לחטוף חזק. בום הבנייה שסין ראתה בשנים האחרונות הולך להסתיים בקרוב והוא לעולם לא יחזור יותר (בגלל הדמוגרפיה הסינית). הבעיה היא שאני לא יכול לעשות שורט על מניות בהונג-קונג אז אפשרויות 1 ו 2 נופלות.

אפשרות 3 היא אופציה שאני עוד צריך לחשוב עליה, אבל בינתיים לא נכנסתי לעובי הקורה של ענף הספנות. מה גם שהחברות בתחום כבר נסחרות מאוד בזול, דבר שמוריד מכדאיות השורט שם. ככה שמה שנשאר זה להסתכל על ענף הברזל.

על הברזלים

ענף כריית הברזל קשור בטבור לענף הפלדה. 98% מהברזל שנכרה מומר לפלדה. כאשר לפלדה יש בגדול שני שימושים – בנייה ומכוניות. הפלדה משמשת לבניית בתים ולייצור מכוניות. יש לה גם שימושים אחרים כמו למשל בניית אניות. אבל בגדול שתי התעשיות ששואבות את החלק הארי של הפלדה בעולם הן הנדל"ן והמכוניות.

דבר נוסף שחשוב לדעת על הברזל זה שזאת לא מתכת נדירה בכלל. העולם מפוצץ בברזל. הבעיה היחידה היא שבד"כ ריכוז הברזל באבן לא כל כך גבוה. ככל שהריכוז נמוך יותר, ככה תהליך הפקת הברזל יקר יותר ודורש יותר אנרגיה. זאת למעשה הבעיה של הברזל הסיני. סין עשירה מאוד בברזל, רק שהאיכות שלו נמוכה, ועומדת בממוצע על 33%. הברזל מהודו, אוסטרליה וברזיל איכותי יותר, כאשר הריכוז עומד על יותר מ-60%. לפי מה שהבנתי, הברזל מברזיל הוא האיכותי יותר.

לאורך השנים תעשיית כריית הברזל נחשבה למשעממת. שולי הרווח היו נמוכים וכמעט שלא הייתה צמיחה. כמו שניתן לראות מהגרף בראש העמוד, מחירי הברזל כמעט ולא זזו במשך 20 שנה, ועמד על כ-30$ לטון. כל זה השתנה בשנת 2004. לפתע החל זינוק עצום במחיר הברזל, עד שהוא הגיע כיום לשיא של כ-150$ לטון.

אז מה קרה ב-2004 שהקפיץ ככה את מחיר הברזל?
מן הסתם לעלייה במחיר האנרגיה הייתה תרומה קטנה לעלייה זו, אבל זה לא מסביר את הזינוק הגבוה במחיר המתכת.
התשובה היא פשוטה – סין!

בתחילת שנות ה-2000 סין החלה לשפוך כספים רבים על תשתיות ונדל"ן וזה הביא לביקוש חסר תקדים למתכת הזאת. סין דרשה כל כך הרבה ברזל בשביל כל המגדלים ופסי הרכבת שהם בונים שהם פשוט שתו את כל הברזל שקיים בעולם. כל תפוקה חדשה, נשלחה ישר לסין. זהו דבר די מדהים. הרי גם לאורך ה-20 שנה שקדמו ל-2004 העולם צמח. מזרח אירופה השתחררה מהקומוניזם, יפן חוותה צמיחה מרשימה, קוריאה פרחה, דרום מזרח אסיה הצמיחה מספר נמרים ואפילו סין צמחה בקצב מסחרר. חייתי בסין בשנות ה-90, ואני יכול להעיד ממקור ראשון שכבר אז סין הייתה בפריחה כלכלית מרשימה מאוד ואתרי בנייה נראו תחת כל עץ רענן. ובכל זאת לאורך כל התקופה הזאת הברזל המשיך להיסחר באזור ה-30$ לטון.

בתחילת שנות ה-2000 סין התחרפנה בעוד הצריכה בשאר העולם די קבועה

מה שקרה זה שבתחילת שנות ה-2000 סין התחרפנה לגמרי והחלה להשקיע בתשתיות בלי שום פרופורציה לצורך האמיתי של המדינה. כבר דיברתי על כך רבות בעבר, אז אני לא רוצה לחזור יותר מדי על מה שכבר אמרתי. אני רק אוסיף שבימים האחרונים בדקתי טוב טוב איפה נמצאת סין מבחינת ההשקעות בנדל"ן ותשתיות, ולדעתי לסין כבר אין הרבה לאן לצמוח בתחום הזה. השיא של ההשקעות הסיניות מאוד קרוב. ככה שאם מסתכלים על צד הביקוש של הברזל, אנחנו די קרובים לשיא לדעתי. רוב הפלדה הסינית הולכת לענף הבנייה, וכבר הסברתי מדוע קצב הבנייה בסין לא יכול להמשיך עוד הרבה זמן במהירות הנוכחית. שאר הפלדה הולכת לתעשיית הרכב, אניות וכמובן לתשתיות. האם מקומות אלו יכולים להחליף את הנפילה הצפויה מהנדל"ן?

התשובה היא – לא!

בשביל להבין למה התשובה היא לא, צריך ללמוד קצת על רמת הצריכה של ברזל בסין לעומת מדינות אחרות.

יצור פלדה עולמי

סין מייצרת יותר מ-600 מליון טון של פלדה בשנה. לעומת זאת ארה"ב מייצרת רק 70 מליון טון בשנה. אפילו בשנות בועת הנדל"ן בארה"ב, כשבנו פי 2 יותר בתים ממה שהיה צריך, הייצור עמד רק על כ-100 מליון טון בשנה. בסין יש פי 4 יותר תושבים מאשר בארה"ב, ככה שאין שום סיבה שסין תייצר יותר מ-400 מליון טון בשנה. לדעתי המספר צריך להיות נמוך מ-400 מליון טון כיוון שצריכת הרכב בסין פר בן-אדם נמוכה משמעותית מאשר בארה"ב.

כן, בסין ישנה הגירה של 15 מליון אנשים כל שנה מהכפרים לערים – או הגירה של קצת יותר מ-1% מכלל האוכלוסיה כל שנה, אבל האוכלוסיה האמריקאית גדלה בקצב של כ-1% בשנה, ועדיין צריכת הפלדה לנפש קטנה מאשר בסין. מדינות כמו ישראל והודו חוות צמיחה של 1.8% באוכלוסיה, ועדיין צריכת הפלדה לנפש נמוכה משמעותית מזאת של סין. אין שום סיבה שסין תצרוך יותר מ-400 מליון טון של פלדה בשנה. לדעתי המספר יכול להגיע אפילו ל-300 מליון, ובשנות משבר כלכלי אף מתחת לכך. כלומר, אני מאמין שיצור הפלדה בסין צריך לרדת לכמחצית אם לא פחות.

הרי הצריכה לנפש של מכוניות בסין לא תגיע לרמה של הצריכה בארה"ב (לפחות לא בעשר השנים הקרובות), והבנייה של נדל"ן לנפש לא צריכה לעבור את הבנייה בארה"ב כי בשתי המדינות יש ביקוש לבנייה בקצב של 1% מהאוכלוסיה, אז אין שום סיבה שצריכת הפלדה לנפש תהיה גבוהה מזאת בארה"ב.

ומה עם שאר צרכני הפלדה – קרי תשתיות, אניות וכו'?
דבר ראשון, מדובר כאן על נתח קטן מצריכת הפלדה בסין, אבל גם את זה בדקתי קצת. למשל ההשקעה במסילות ברזל כנראה נמצאת עכשיו בשיאה. פרויקטים גדולים כמו הרכבת המהירה מבייג'ינג לשנחאי עומד להסתיים ב-2011 והרכבת המהירה להונג-קונג תסתיים ב-2012, ככה שרוב המסילה מונחת בימים אלו. אם עדיין לא הגענו לשיא כאן, אז השיא קרוב מאוד – הוא יגיע לכל המאוחר ב-2012, ומאז תחל ירידה בהשקעות של תשתיות.

בקשר לאניות, מה שמצחיק זה שחלק נכבד מהאניות שנבנות כיום מיועדת לשילוח של הברזל מאוסטרליה וברזיל לסין. ככה שברגע שבום הבנייה בסין יגמר, גם יצטרכו לבנות פחות אניות.

שוק הברזל העולמי

מהטבלה הזאת ניתן לראות שסין היא היבואנית הגדולה של ברזל והיצואניות הגדולות הן ברזיל ואוסטרליה. כל מי שמשקיע בשתי יצואניות אלו, או קנה דולר אוסטרלי לאחרונה, צריך לחשוב טוב טוב מה יקרה להשקעות שלו כסין תפסיק לקנות ברזל. מה שלא מובן לי משתי הטבלאות הנ"ל זה לאיפה נעלם הברזל הסיני. גם סין כורה ברזל – בערך 300 מליון טון בשנה, אז איך זה שהיא מייצרת רק 600 מליון טון של פלדה בשנה ולא 900 (300 מברזל מקומי ו-600 מיבוא). זה משהו שלא הצלחתי להבין.

בכל מקרה כשבום הבנייה בסין יגמר או יאט, הביקוש לברזל מסין ייפול חזק. השאלה עכשיו היא האם ישנן מדינות אחרות שיפצו על הנפילה מהביקוש בסין?
לדעתי התשובה היא לא. למשל, הביקוש לברזל מארה"ב נפל מ-100 מליון בשיא ל-60 מליון כיום. ככה שגם אם הביקוש יחזור לרמות השיא, מדובר סך הכל בעוד 40 מליון טון בשנה, וגם זה בטח יגיע ממחצבות מקומיות. ככה שה-40 מליון האלו לא יצליחו לפצות על נפילה של 200-300 מליון טון בסין.

ומה עם הודו?
הודו כורה בערך 200 מליון טון של ברזל בשנה. למעשה עד לפני מספר שנים, הודו הייתה היצואנית העיקרית של ברזל לסין בגלל הקרבה הגאוגרפית בין השתיים, העלות הזולה של הברזל ההודי והאיכות הגבוהה שלו. רק בשנים האחרונות עקב עלייה בביקוש לברזל הן בסין והן בהודו נכנסו ברזיל ואוסטרליה לתמונה.

עד לפני מספר שנים ברזיל כמעט ולא יצאה ברזל לסין

בעבר הודו השתמשה בכ-100 מליון טון ברזל בשנה וייצאה לסין 100 מליון. כיום, בגלל שהביקוש בהודו גדל, היצוא לסין קטן לכ-60 מליון טון בשנה.
השאלה היא האם הביקוש בהודו ימשיך לעלות. סביר מאוד להניח שהתשובה היא – כן, אבל קשה לי להאמין שזה יהיה בקצב ובמהירות שיצליחו לפצות על הנפילה בסין. מה גם שההודים מגדילים מאוד את קצב כריית הברזל שלהם. למעשה לא רק הם מגדילים את כריית הברזל, ובאמת אחרי שכיסיתי את צד הביקוש לברזל, הגיע הזמן להגיע לצד ההיצע.

העלייה של מחירי הברזל לא הזיקה לרווחים של חברות הכרייה. אם תסתכלו על שולי הרווח של חברות המחצבים – כמו ריו-טינטו (סימול RIO) או ואלי (סימול VALE), תגלו ששולי הרווח שלהם עצומים. למשל שולי הרווח של ואלי עומדים על כ-30%, וזה אחרי מסים, ריבית ותרומות נדיבות שהחברה מחלקת לקהילה הברזילאית (נגיע לזה בהמשך). עלות כריית הברזל בהודו למשל עומדת על כ-7$-15$ לטון. בגלל שהודו כל כך מפגרת, עלות המשלוח מהמחצבה לנמל עולה עוד כ-30$ לטון (תלוי כמובן במיקום המחצבה). עם מחיר לטון של כ-150$, הכורים ההודים עדיין נשארים עם הרבה מאוד כסף ביד.

אבל מה קורה לתעשייה ששולי הרווח שלה פתאום מזנקים ככה?
כל מי שלמד כלכלה צריך לדעת את זה (ואפילו בורים כמוני שלא למדו כלכלה) – אם יש ביקוש גבוה, ההיצע יגיע. כלומר אם שולי הרווח בכריית הברזל כל כך גבוהים,  ויש כל כך הרבה ברזל בעולם, אז כל חברות הכרייה יתחילו להגדיל את התפוקה שלהן. וזה אכן מה שקורה היום. תפוקת הברזל העולמית הולכת להכפיל את עצמה תוך 4-5 שנים. מה שברוניי-הברזל חושבים זה שהצמיחה בסין תמשיך, הודו תלך בעקבות סין והביקוש ממדינות כמו אינדונזיה יעלה גם הוא.

בקיצור ברוניי-הברזל חיים להם בארץ של אליס בארץ הפלאות. הם מאמינים שהביקוש לברזל יכפיל את עצמו ולכן הם מתכננים להכפיל את התפוקה.
כמובן שאם הביקוש העולמי לברזל יירד (כמו שאני צופה) והתפוקה תעלה פי 2, חברות הכרייה תכנסנה לצרות.

אז למה עשיתי שורט?

ועוד יותר גרוע, למה עשיתי הימור מאקרו?

הרי זה סותר לגמרי את כל מה שאמרתי כאן בשנים האחרונות.
טוב, אז התשובה הראשונה היא שזכותי לשנות את דעתי :). לעשות שורט על מניה זה בהחלט עסק מסוכן (ולא הייתי ממליץ לאף אחד מהקוראים לחקות אותי בהשקעה זו). החיסרון הגדול בשורט זה שהרווח מוגבל ל-100% – וגם זה רק במקרה שהחברה פושטת את הרגל. מצד שני, ההפסד יכול להסתכם במאות אחוזים. לכן צריך להיזהר מאוד בבחירת המניה שעושים עליה שורט. אני, למשל, לא הייתי מעז לעשות שורט על מניית חלום. למשל לא הייתי עושה שורט על מניית היי-טק רק בגלל שהיא נסחרת במכפיל רווח של 50. הסיבה לכך היא שאם יש מספיק מטומטמים בעולם שמוכנים לקנות מניית חלום במכפיל 50, יש גם מספיק מטומטמים שיהיו מוכנים לקנות אותה במכפיל 200 (לא אני המצאתי את האמירה החכמה הזאת – אני חושב שזה היה פיטר לינץ').

המקרה של ואלי הוא שונה, כיוון שלא מדובר במניית חלום. איך שלא מסתכלים על זה, אין שום סיכוי שבעולם שצריכת הברזל העולמית תעלה פי 3 או פי 4, ולכן ההפסד שלי מאוד מוגבל.

בקשר להימור המקרו – ההימור כאן הוא מאוד ממוקד. למשל, לא הייתי מעז לעשות שורט על הריאל הברזילאי, כיוון שיש מספר גדול של גורמים שקובעים את ערך המטבע הברזילאי ולא רק ייצוא הברזל. זאת גם הסיבה שאני נמנע מלנחש מה תהיה האינפלציה או הריבית או מחירי הנפט העולמיים. ישנם הימורי מאקרו שהם פשוט קשים מדי. אבל, לדעתי, להבין את הגורמים לביקוש והיצע של הברזל, זה דבר מאוד פשוט. אני די בטוח שאני צודק בהימור הזה. השאלה היחידה היא האם התזמון שלי היה נכון. אבל זה לא דבר שמדאיג אותי, כי אין לי שום בעיה לשבת על השורט הזה במשך שנתיים ואפילו שלוש. עד אז אני בטוח שהשיגעון בסין ירגע, ועמו גם שיגעון הברזל.

למה בחרתי בואלי?

1 – קודם כל הגעתי למסקנה שתעשיית הברזל העולמית הולכת להיכנס לצרות. זאת מהסיבות שהסברתי למעלה – הביקוש יירד וההיצע יעלה.

2 – מעבר לכך שכמות הברזל שהעולם צורך תרד, גם מחירי הברזל ירדו כיוון שיהיה עודף תפוקה. כלומר חברות הכרייה גם יחצבו פחות ברזל וגם יקבלו מחיר נמוך יותר על כל טון שהן מוכרות.

3 – אם אכן תהיה ירידה גדולה בביקוש הסיני לברזל כמו שאני צופה, הסינים יפסיקו כמעט לגמרי את יבוא הברזל שלהם. הרי יש להם תפוקה מקומית, אז ברור שהם יעדיפו להשתמש בברזל המקומי. במקרה שכל חברות הברזל בעולם יסבלו, סביר מאוד להניח שהממשלה הסינית תתן הוראה ליצרניות הפלדה לקנות ברזל מקומי.
אני אפילו לא פוסל את האפשרות שסין תהפוך מיבואנית ברזל ליצואנית ברזל (למשל לקוריאה וליפן). אם זה אכן יקרה, זה יהרוג לגמרי את תעשיית הברזל העולמית.

4 – ברזיל נמצאת במצב הכי גרוע משאר יצואניות הברזל בגלל המרחק שלה מסין (ומהודו אם אכן הביקוש יעלה שם). אם סין עוד תייבא קצת ברזל, להודו ואוסטרליה יש יתרון ברור על ברזיל בגלל הקרבה הגאוגרפית.

5 – ואלי ממוקדת בברזל. אם למשל תיקחו את ריו-טינטו או את ביליטון (סימול BHP), תראו שהפעילות שלהן הרבה יותר רחבה. הן גם כורות אורניום, זהב, כסף וכו'. לואלי ישנן גם פעילויות אחרות, אבל הן מאוד קטנות והרוב הנכבד של הרווחים שלהם מגיעים מברזל.

6 – ואלי הולכת להכפיל את קצת כריית הברזל שלה בחמשת השנים הקרובות. החל מ-2012 קצב כריית הברזל יזנק, דבר זה יביא לגידול ניכר בהוצאות החברה. למעשה כבר היום ואלי הרבה יותר גדולה מאשר היא הייתה עד לפני מספר שנים. מספר העובדים בחברה עלה מ-11 אלף ב-1997 ל-60 אלף היום. אם תהיה ירידה בצריכת הברזל, החברה תתקשה להתמודד עם העלויות הגבוהות שלה.

7 – ואלי השקיעה וממשיכה להשקיע סכומי עתק בצמיחה של החברה. חלק ארי מהשקעות אלו הולך לפיתוח מחצבות ברזל, אבל החברה גם מתפשטת לתחומים אחרים שלא כולם כל כך רווחיים. למשל – היא הולכת לפתוח מפעלי פלדה שישמשו את השוק הברזילאי. או הכי מצחיק – החברה בונה מערך לוגיסטי ענק בשביל לתמוך ביצוא הברזל העתידי. ואלי בונה נמלים ומרכזי לוגיסטיקה בברזיל, אפריקה אינדונזיה ועוד. בנוסף לכך החברה בונה מסילות ברזל בשביל לשנע את הברזל וקונה צי אניות כיוון שהיא מאמינה שאם היא תשנע בעצמה את הברזל, זה יחסוך לה הוצאות. מה הם יעשו עם כל האניות האלו כשהיצוא יקטן?

8 – ואלי היא חברה ממשלתית. הממשלה הברזילאית מחזיקה ברוב מניות החברה והיא למעשה נותנת הטון בואלי. לא צריך להזכיר שמדובר בממשלה סוציאליסטית שדאגה לבעלי המניות לא ממש עומדת בראש מעיינה. הממשלה היא זאת שאילצה את ואלי להקים מפעלי פלדה בברזיל. בנוסף ואלי תורמת כספים רבים לפרויקטים חברתיים בברזיל.

לאור כל זאת, אני מעריך שואלי נמצאת ממש בעין הסערה. לא ייקח עוד זמן רב עד שהרווחים שלה ירדו בצורה חזקה. החיסרון הגדול של השורט הזה הוא שמכפיל הרווח של ואלי לא כל כך גבוה – משהו באזור ה-10. מכפיל זה מבוסס לדעתי על רווחים מנופחים, אז זה לא משהו שממש מדאיג אותי.
אני חושב שבמקרה הטוב (מבחינת החברה), ואלי תרוויח 4-5 מיליארד דולר בשנה – מה שהיא הרוויחה ב-2005. וזה תרחיש מאוד אופטימי מבחינת החברה (בשנים 2000-2004 החברה הרוויחה מיליארד עד שני מיליארד דולר בשנה).

כיוון ששולי הרווח של התעשייה יפלו וכך גם תחזיות הצמיחה, אני חושב שמכפיל רווח של 12 זה מכובד מאוד לחברה כזאת. כלומר קשה לי להצדיק שווי שוק גבוה מ-60 מיליארד דולר – או פחות מחצי משווי השוק כיום. בתסריט האופטימי מבחינתי, שווי השוק של ואלי יכול לרדת גם ל 30 מיליארד דולר ופחות.

בינתיים פתחתי פוזיציית שורט קטנה במחיר 33.84$, ואני חושב להגדיל אותה בעתיד.

חשוב לציין שניתוח זה של ואלי הוא דעתי האישית בלבד, ואין זה אומר שהניתוח נכון או מדויק. אין לי מושג כמה החברה תרוויח בעתיד, והניחוש שלי לגבי הרווח של החברה הוא ספקולטיבי. כמו כן עשיתי שורט על המניה, אבל אני יכול לסגור את השורט בכל עת מבלי לדווח על כך כאן או בכל מקום אחר. ובשום פנים ואופן אין לראות בניתוח זה המלצה לעשות שורט על מניה זו (או על כל מניה אחרת לצורך העניין).

פורסם בקטגוריה מניות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
Subscribe
Notify of
guest
200 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
טדי
טדי
13 years ago

שאלה של פחדן: למה לא לקנות אופציה, PUT 35 או PUT 25, לשנת 2013, ההפסד שלך מוגבל לגובה ההשקעה ויש לך תאריך יעד שבוא אתה מחליף את האופציה באחת רחוקה יותר או יוצא מהפוזיציה?

ספורטאי כורסא
ספורטאי כורסא
13 years ago

עדו – ניתוח מקיף ובהיר, כמו שרק אתה יודע.
עד כמה לדעתך ישפיעו על צריכת הברזל המקומית בברזיל מונדיאל בברזיל (2014) ואולימפיאדה בריו (2016)?
עד כמה לדעתך תתערב ממשלה סוציאליסטית כדי למנוע נפילה של חברה ממשלתית כל כך גדולה (בעיקר בתקופה שבה ברזיל, כאמור, תהיה בפוקוס)?

ניר
ניר
13 years ago

בועת הנדל"ן בסין בתמונות:
http://www.businessinsider.com/pictures-chinese-ghost-cities-2010-12#

ניר
ניר
13 years ago

עדו – ניתוח מעולה.
דבר אחד לגבי הבנייה בארצות הברית בשנות הבועה. צריך לזכור שמרבית הבנייה היא מעץ ולא מברזל. האמריקאים אוהבים את הבתים צמודי הקרקע שלהם שעשויים עץ. נכון אז נבנו גם בניינים וקונדואים אבל זה מיעוט.

ארן
ארן
13 years ago

עדו,

יש לי הערה אחת. בוא נניח שאין בועה ממשית בסין, ושהם יכולים להמשיך לבנות באותו קצב אך לא להגדיל את הקצב. (כלומר להמשיך לבנות ל30 מליון במשך 10 שנים, אבל לא להגדיל את קצב הבנית כמו שהם עשו בעשר השנים האחרונות)

עדיין יש מקום לשורט של ברזל לפי הניתוח שלך. שהרי אם כל כורי הברזל (ודרך אגב כורים ברזל במכרה לא במחצבה בעברית) מכפילים את התפוקה הרי מחיר הברזל צריך לרדת בחצי (בהנחה נאיבית שכל שאר המשתנים נשארו אותו דבר כגון עלות הההפקה) כלומר הרוחים של כל כורי הברזל יחתכו בחצי לפחות.

ניר
ניר
13 years ago

עדו –
יש לי שאלה. אמרת שפוטנציאל הרווח המקסימאלי בשורט הוא 100%, דהינו במידה והחברה פושטת רגל ולא צריך לקנות חזרה את המניות. כמו כן אמרת שאתה מוכן לשבת על המניה כשנתיים שלוש עד שהיא תרד, בוא נניח ב 75% (לא סביר שהיא תפשוט רגל). האם כאחד שכל הזמן מחליף מניות במניות זולות יותר, המניה הזו היא מניה אטרקטיבית על פני כל האחרות. לדעתי יש לך כבר בתיק מניות עם פוטנציאל של מעל 100% עם כרית ביטחון נאה, או לחילופין אני בטוח שניתן יהיה למצוא מניה חדשה עם פוטנציאל הרבה יותר גבוה וסיכויי הפסד נמוכים יותר. רוצה לומר כאחד שתמיד דוגל בהחלפת מניות "יקרות" בזולות יותר האם הצעד הזה לא מנוגד לאסטרטגיה הזו?
מה דעתך?

יאיר
יאיר
13 years ago

מה לגבי שורט על היואן הסיני, הדולר האוסטרלי והריאל הברזילאי?

עמיחי
עמיחי
13 years ago

מהמעט שאני מבין אין שום הבדל בין לקחת מינוף לבין לעשות שורט. אגב הייתי בטוח שישנה פרמיה (אחרת למה שמישהו ילווה מניות למישהו אחר?) ושבעל המניה המקורי יכול לדרוש אותה חזרה בהתראה די קצרה, אין דבר כזה?

בכל מקרה אני חושב שהמהלך של המינוף היה טוב בהרבה על שורט על בסיס מקרו כלשהוא, ימים יגידו אם זה היה מהלך חכם. עם כל זה אני גם בדעה שמתי שהו כל העסק יתמוטט שם אבל לא הייתי מעז להמר על כך בשביל כמה עשרות אחוזים שאפשר לעשות דברים טובים בהרבה במקומות אחרים (כפי שהראת לנו בשנים האחרונות).

שלומי
שלומי
13 years ago

שלום עידו, הבלוג שלך מאוד מעניין ואני צופה בו זמן רב.
בזמנו השקעת ברדיו וואן. מאז השקעתך המניה עלתה בחדות ואז ירדה בחדות.
האם יצאת מהמניה כשהיא עלתה? האם אתה עדיין מחזיק בה?

בנימין
בנימין
13 years ago

עדו האם בדקתה את כמות השורט שעושים כיום על המניה
והאם הכמות הזאת גדלה לאורך זמן?
בארץ לפי מה שידוע לי ניתן לבדוק על מניות ישראליות

אייל
אייל
13 years ago

ניתוח מעניין. תודה.

האמת שאני קורא הרבה משקיעים שמתלבטים לגבי הבועה הסינית, האם קיימת, ומתי תתפוצץ.

אחד מאלו שאני מאד מעריך, כותב שהסיבה שהוא לא עושה שורט על הצריכה הסינית זה שהסטטיסטיקות של הממשלה על הכלכלה הסינית חשודות ביותר, ואי אפשר להסתמך עליהם. זכור לי שראיתי גם מישהו בכיר בסין אומר את זה (אוכל למצוא הכתבה). נזכרתי בזה פשוט כי ראיתי שמספרי יצור הפלדה לא הסתדרו לך … (900K) . מה דעתך על זה? זה משפיע על שיקוליך?

אייל
אייל
13 years ago

הנה כתבה רלבנטית:

Provincial Gov't Data in China Fake and Unreliable: WikiLeaks

http://www.wantchinatimes.com/news-subclass-cnt.aspx?cid=1101&MainCatID=11&id=20101207000072

בנימין
בנימין
13 years ago

עדו, בכל סיכוי להצליח יש גם סיכון מה לדעתך הסיכון בשורט שאתה עושה על vale.
בנוסף ראיתי היום שהמניה עומדת על 34.2 דולר ותאר לעצמך רק לצורך ההבנה שלי שהמניה
תכפיל את עצמה ונפילה של הצריכה הסינית תדחה בשנתים או שלש ו/או תיהיה הקפאה בביקושים
לא יעלו אבל גם לא ירדו הכוונה לביקושים העולמים אז עד מתי תתמיד בשורט שלך?

שלומי
שלומי
13 years ago

היי עידו, בדקתי ואכן שיתפת את מכירת רדיו וואן באוגוסט וקנית את etm,
שעלתה מאז משמעותית(ברכותיי 🙂 ). אילו מניות רדיו אתה מחזיק היום? אתה עדיין מחזיק בetm וsalm?

בנימין
בנימין
13 years ago

עדו, קבלתי את ההסבר שלך אבל נראה לי שאתה קצת מקדים את המאוחר
התחלתי לעקוב השורט תמיד מעניין אבל כמו תמיד התזמון הוא הכי
חשוב מבחינתי.
תמיד אשמח בהצלחתך !!!

Jim Cramer
Jim Cramer
13 years ago

אני יודע שכולם מזלזלים בי. אבל אני די טוב בחברות ענק ומכה את המדדים בעקביות לאורך שנים
זה מתוןך תיק ההשקעות שלו

Vale (VALE:Nasdaq, $33.93, 2,300 shares, 2.34%) INDUSTRY SECTOR — MATERIALS: This remains one of my favorite mining stocks because of its exposure to iron ore, copper and aluminum — all of which continue to work higher due to stronger industrial mining around the world. Vale is the lowest-cost producer, it has the highest exposure to the fast-growing BRIC countries and it boasts a strong balance sheet (for dividends, share buy backs and small acquisitions). Its increase in capex was a clear signal that demand in the pipeline remains strong and visibility is good. It's also one of the cheapest stocks in the group. My target remains $40.

אלון
אלון
13 years ago

עדו, נהניתי לקרוא את הניתוח שלך, כל פעולת שורט היא בעלת סיכון אינסופי ובעלת אופצית רווח מקסימלי השווה למחיר בזמן הכניסה לפוזיציה.
קניית אופצית פוט לטווח ארוך היא הרבה יותר משתלמת בעלת אותם אפשרויות רווח בסיכון מינימלי ומוגבל.
כפי שכבר הזכרתי בעבר בפורום אם המקצוע של בן אדם הוא מניות הוא חייב להוסיף ידע בנגזרים לארסנל שלו.
בנוגע לניתוח המקרו בהחלט ייתכן שהעולם ייכנס לתקופה של מלחמות ואז צריכת הברזל תרקיע שחקים. 

בנימין
בנימין
13 years ago

רבותי במלחמה העולמית הבאה רק נתפלל ולא בעולם הזה ואולי גם שם יש
מניות?

שלומי
שלומי
13 years ago

חשבתי על חוסר הסימטריה בין להחזיק במניה לבין לעשות שורט עליה, אפשרות ההפסד האינסופית הייתה נראית לי לא הגיונית. אחרי מחשבה הגעתי למסקנה הבאה: נניח שאנחנו בעולם מקביל ונמצאים בתחילתו של עשור אבוד כלומר, מדד המניות יישאר באותו ערך (עולם ללא דיבידנד). במשך העשור אין ספק שחלק מהמניות יעלו במעל 100 אחוז, וחלקן אפילו יעלו בהרבה יותר. מניה לא יכולה לרדת מעל 100 אחוז ולכן על כל מניה שעולה 250 אחוז יהיו מספר רב של מניות שירדו באופן משמעותי (10 מניות שירדו ב25 אחוז למשל). מכאן יוצא, שבמדד בעשור אבוד רוב המניות יורדות! כלומר, אומנם פוטנציאל הרווח מוגבל וההפסד לא מוגבל, אך מבחינה הגיונית רוב המניות אמורות לרדת, ולכן, בשוק תאורטי בעשור אבוד, התוחלת, הן של לונג והן של שורט הן 0. הדבר דומה להבדל בין חישוב שכר ממוצע לבין שכר חציוני. האם ידעת שכ75 אחוז מהאוכלוסיה מרוויחים פחות מהשכר הממוצע? ככה זה כשיש אנשים ומניות שגוררים את הממוצע מעלה.
הבעיה בתאוריה שלי היא הרווחים שהחברה עושה- 6-7 אחוז בשנה מהשווי שלה. במקרה שלנו הרווחים של החברה משמשים מעין תשלומי ריבית – אם המניה תרוויח חזרה את שוויה תוך 15 שנים, אז אחרי 15 שנים כבר שילמת את המחיר שקיבלת עבור המכירה בחסר.
האמירה שלא אכפת לך לשבת ולחכות אינה מדוייקת, מכיוון שהתשלומי דיבידנד דומים מבחינתך לתשלומי ריבית- 2-3 אחוזים לשנה, אך זוהי הסתכלות לא נכונה, מכיוון שעליך להסתכל לא רק על הדיבידנד אלא על כלל הרווח של המניה. אם נניח ששקל שהמניה מרוויחה שווה שקל בשווי שלה, אז ה"ריבית" שאתה משלם על ה"הלוואה" שנקראת שורט היא הרווח של החברה, אך אם מתעלמים מרווחי החברה החישוב הראשון תקף והתוחלת צריכה להיות שווה.
אגב , איני מסכים עם הדעה ששורט ואופציית פוט הם זהים מכיוון שבמקרה שלנו מגבלת הזמן היא מאוד חשובה.
מה דעתך עידו?

שלומי
שלומי
13 years ago

אלא אם כן אתה מניח שגם מה שלא משולם כדיבידנד יגיע לערך של החברה. האם היית עושה שורט על חברת reit שמחלקת 8 אחוז דיבידנד?

טדי
טדי
13 years ago

ברמת עלויות כזו, יש יתרון לשורט, אני כרגע לא יכול לעשות שורטים ( בגלל שהתיק שלי קטן מידי ) אולי אחרי שממשלת סין תוציא הודעה שיש בועה בענף הבניה ( ושקומוניסם נכשל )

איתי
איתי
13 years ago

עדו, אין לך בעיה לעשות שורט דרך הברוקר שלך? בזמנו ניסיתי לעשות על אפריקה והברוקר שלי פשוט לא אפשר לי וחבל. זה היה כסף במתנה. השורט שלך לא מוגבל בזמן? אני אשמח אם תפרט יותר על הצד הטכני של שורט גרך הברוקר שלך

דפני
13 years ago

אינני מבינה הרבה בשורטים ,שנאתי אותם בירידות הגדולות ולמדתי להבין שהם חשובים
לאיזון המחירים כדי לאזן בועות .
כשהם מצליחים להוריד במחיר חברות טובות זה עוזר לנו לקנות יותר בזול.
ממה שהבנתי יש לשלם אחוז קטן לחברה שמלווה את המניות ללא ידיעת האנשים שלהם המניות שייכות ,אחרת למה שהחברה תשאיל מניות ??

Edward
13 years ago

בנוגע לשורט עצמו, זה לא בדיוק נכון להגיד שהרווח מוגבל מ-100% מקסימום, מהסיבה שהכסף שהשורט מייצר משמש לרכישת מניות. התשואה על המניות שנרכשו במזומן שהתקבל מהשורט לא מוגבלת, ולכן גם התשואה הכוללת על השורט לא מוגבלת.

בנוגע ל-VALE עצמה – ייתכן תיאורטית מצב בו הבועה בסין תתפוצץ אבל VALE לא בהכרח תצנח. מצב התשתיות בארה"ב מזעזע וצריך השקעה של כמה טרליונים שם. יכול להיות שבמקביל לירידה בביקושים מסין תהיה עליה בביקושים מארה"ב שאולי תהיה אפילו גבוהה יותר, וארה"ב קרובה יותר גיאוגרפית מסין.

ארנב
ארנב
13 years ago

עידו, האם אין אף חברה סינית מתחום התשתיות שנסחרת בארה"ב ששווה לבדוק לצורך העניין הזה?

איתי
איתי
13 years ago

עדו, מה זה חשבון מרג'ן? אשמח אם תאיר את עיניי

רונית
רונית
13 years ago

עידו לא נראה לי סביר שהממשל הסיני לא מודע לעודף הדיור.בסין כולם מדברים על זה שיש המון דירות ריקות….מספיק להסתובב ברחוב ולראות.לא נראה לי סביר שהממשל כל כך מנותק.
דרך אגב הרבה עירוניים חזרו לכפר בשנה הקודמת כיון שיש הטבה כיום למי שעובד בחקלאות במקום בתעשייה.הם פשוט לא חזרו לעבודה אחרי ראש השנה הסיני.
הממשל הסיני עושה הכל בגדול – ואף אחד לא יודע מה התוכניות העתידיות שלהם ואם הם לא יצטרכו ברזל לתוכניות….
אתה חושב שהתפוצצות בועת הנדל"ן תשפיע על הצמיחה המטורפת בסין? תשפיע על תעודת סל של השווקים המתעוררים?

ניר
ניר
13 years ago

עידו שלום,
האם לא יותר פשוט ואפקטיבי לעשות short על הסחורה הברזל.
אני מניח ששם גם ניתן למנף את זה ולהרוויח יותר מאחוז הירידה בפועל.
ניר

רונית
רונית
13 years ago

אני מקווה בשבילך שתחזור לארץ לפני הפיצוץ…לא נראה לי שזה יהיה נעים להיות שם בזמן הזה.
אני קצת מהורהרת לגבי כמות האנשים בסין כי זה בעצם המפתח אם יש צורך בדירות או לא…
יש כל כך הרבה סינים ללא תעודת זהות שלא רשומים בשום מקום…הממשלה יודעת את זה ולכן המפעלים יכולים להצהיר על כל כמות עובדים – לא ניתן לביקורת.כלומר הבעיה היא לא רק המעבר מהכפר לעיר אלא כמויות של אנשים ללא זהות…
במידה והממשל יחליט לבנות גם בכפרים ולהעביר אנשים לדירות במקום המגורים בצריפים – הרי אצלם מחליטים ומבצעים מייד – פינוי,הריסה העברת אוכלוסיה.ראה מה קרה בביג'ן לפני ואחרי האולמפיאדה או מה קרה בשנזן בשנה לפני שהונג קונג חזרה לסינים.
יש לקחת בחשבון מרכיב נוסף שנובע מהתרבות- כיום ילדים נתקעים בבית ההורים עד שהם מתחתנים – בחורה בת 40 שלא התחתנה תשאר אצל הוריה .בסין לא מקובל לשכור דירה עם חבר/חברה ולצאת מבית ההורים.
ככל שיש ערבוב עם המערב לדעתי יותר צעירים יצאו מהבית לפני נשואים ויצטרכו דירות להשכרה בדיוק כמו בארץ או בארה"ב.
היבט אחר יש להרבה גברים מהונג קונג שתי נשים אחת בסין ואחת בהונג קונג ולשתיהן יש ילדים ממנו – שתי משפחות שתי דירות.
נראה לי לא פשוט להחליט לגבי עודף הדיור שכרגע בא לידי ביטוי בשטח…

Yaniv_Shanghai
Yaniv_Shanghai
13 years ago

מחזק את עדו בקשר לתופעת הבתים הריקים. זאת ממש תופעה מוזרה. אני גר באזור מאד מרכזי בשנחאי ויש פה בניינים שלמים, רבי קומות שפשוט עומדים כמעט ריקים. בכל ערב כשאני יוצא החוצה או חוזר הביתה אני נדהם מכמות האורות שאני רואה בחלונות הבתים, בניין שרואים אור דולק ב 20% מהחלונות שלו הוא מראה מאד נדיר פה (כי רוב הבניינים כמעט חשוכים אפילו ב 8 בערב). גם כשחיפשתי פה דירה, המון דירות שהוצעו לנו עמדו ריקות, והיה ניתן לראות שחלקן ריקות כבר זמן מה. לשם השוואה, לפני שבוע חזרתי מהונג קונג, שם בשעות הערב חלונות בנייני המגורים נוצצים מאורות.
חשוב לזכור שזה המצב במרכז שנחאי שזה אזור מאד מבוקש, אני מתאר לעצמי שבערים פחות מרכזיות הבעיה הרבה יותר חריפה. ממש מול הקומפלקס שלנו יש מרכז קניות חדש שעומד ריק לגמרי! מעולם לא ראיתי דברים כאלה במקום מרכזי בעיר גדולה. אפילו בקריית מוצקין שם גרתי בארץ מרכז מסחרי אף פעם לא היה עומד ריק, אז באמצע שנחאי ?!?
ליד מקום העבודה שלי יש בניין משרדים ענק שגם הוא עומד ריק, ליד הבניין יש שני פארקים גדולים, דיי חדשים (אחד עם פסלים מברזל 🙂 ), המקום מאד נחמד אבל נטוש לחלוטין. אני לא גר בסין הרבה זמן אבל אני יכול להמשיך עם עוד המון דוגמאות כאלה.
גם בשיחות שאני עורך עם סינים אי אפשר שלא לשים לב לשיגעון לדירות. למשל, בחורה סינית ממוצעת לא תתחתן עם גבר בלי לדעת שתהיה להם דירה משלהם. וכמו שעדו רשם, הרבה סינים שקונים דירה שנייה או שלישית לא משכירים אותה. בסין יש הרבה מקרים בהם קבלן מוכר דירה כשהיא ריקה, לפעמים אפילו בלי ריצוף ובלי הרבה קירות פנים. אחרי המכירה הקונה מעצב בעצמו את החלל הפנימי, מרצפות וכו'. הרבה סינים קונים דירה אבל משאירים אותה ריקה כי אין להם כסף לשלב הגימור ואז כמובן שאי אפשר להשכיר אותה.

עוד תופעה ששמתי אליה לב, לפחות בשנחאי, היא שהרבה מהדירות הריקות היותר יקרות שייכות לסינים\טאיוואנים\הונג קונגים\סינגפורים שבכלל לא חיים בסין. יש לי חבר סינגפורי שיש לו 3 דירות בשנחאי. למשל הדירה שאני גר בה שייכת לאשה טאיוואנית שחיה באמריקה. אחרי בירור הבנו שנערך יום מכירות בלוס אנג'לס לסינים שחיים באמריקה וכך מכרו הרבה דירות בקומפלקס הזה. סביר להניח שבמוקדם או במאוחר האנשים האלה ירצו למכור את הדירות בשביל לקנות בית במקום אחר (הם הרי לא חיים בסין והם בטח יתאכזבו כשהם יגלו שהדירה שלהם מניבה 1.2% לשנה בלי לדבר על אינפלציה). כשזה יקרה כנראה שיהיה מצב בו כולם רצים ליציאה בו זמנית. מספיק שתחל ירידה במחירים של הבתים היקרים יותר בשביל להתחיל כדור שלג של ירידת מחירים גורפת, במיוחד בסין פה אפקט העדר חזק יותר מבכל מקום אחר.

ניר
ניר
13 years ago

@עדו מרוז
אני לא בקיא בתחום אבל ניתן לעשות זאת באמצעות חוזים עתידיים או חוזי הפרשים בדיוק כמו שעושים על מטבעות.
חפש בגוגל futures commodities או cfd commodities

צאלון
צאלון
13 years ago

אילו הייתי שליט סין הייתי מוטרד מהאפשרות שערימת הניירות הירוקים שצברתי תיאכל על ידי עש אמריקאי (המכונה "ברננק"), והייתי שמח להחליף לפחות חלק מהניירות הללו בנכסים חסיני עש.

אחת הדרכים לעשות זאת היא להשקיע בתשתיות ונדל"ן. דרך אחרת היא לצבור כמויות אדירות של מחצבים ולאחסן אותם במאגרים. בעתיד יהיה אפשר להשתמש בהם או לסחור בהם עם מדינות אחרות. מאגרים שנמצאים בשטח סין עשויים לספק מידה של עצמאות לסין במקרה של מצור כלכלי אמריקאי.

אולי החשיבה הזאת נראית לנו טיפשית ולא כלכלית, אבל גם בניה מוגברת של בתים ותשתיות נראית לנו טיפשית ולא כלכלית והנה הסינים עושים אותה.

אם זהו ההסבר למדיניות הסינית (ואין לי מושג אם זה אכן כך) אז צריכת הברזל של סין בשנים הבאות לא תיקבע על ידי צורכי המגורים אלא על ידי כמות הניירות, עוצמת הכרסום של העש וחלופות ההשקעה. ייתכן ש"מנהלי הפורטפוליו" הסיני פשוט יחליטו לקנות ולאגור כל כמות של ברזל שהברזילאים יצליחו לשלוח.

אני מקווה שאני לא מדבר שטויות – אני לא מתמצא בנתונים.

דפני
13 years ago

מה שאני לא מבינה זה שאם יש שם כל כך הרבה ביניינים ריקים אז למה מחירי הדירות בסין עלו למרות עודף הבניה .??
חוץ מזה הסינים מוזמנים לבנות דירות בישראל בתקווה שהמחיר ירד בארץ כי מי שמרוויח מהעליות זה רק הממשלה והמיסים שהיא גובה.

צאלון
צאלון
13 years ago

עדו, נראה לי שאתה לא עושה מספיק הבחנה בין השלטון לאזרחים.
ייסוף היואן הוא כמו מיסוי הפוך – החזרת כסף מהשלטון לאזרחים.
ההנחה שלי היא שהשלטון דואג לאזרחים כשם שבעל הלול דואג לתרנגולות, ולא מעבר לכך.
הוא לא ימהר להחזיר להן את כל הביצים שאסף עד כה כדי לשפר את רמת חייהן.

לגבי בניית בתים – אתה שוב חוזר על כך שזה לא הגיוני בעיניך.
אם הצעדים הקודמים של שליטי סין מנוגדים להיגיון שלך, מה גורם לך לחשוב שהצעדים הבאים שלהם כן יהיו לפי ההיגיון שלך?

גם כשאתה אומר "בתים שאף אחד לא יגור בהם" אתה בעצם נותן תחזית.
לדעתי קיימת אפשרות שמחיר הדירות יצנח והן יימכרו בזיל הזול או יושכרו בזיל הזול כך שרובן דווקא כן ישמשו למגורים.

צאלון
צאלון
13 years ago

כשהמחיר יורד הביקוש עולה.
אולי רצית לדבר על צרכים ולא על ביקוש.

צאלון
צאלון
13 years ago

אני מסכים אתך שהרבה פעמים יש בביקוש יסוד מעגלי, גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה.
משקיעי מומנטום הם דוגמה מובהקת לכך.

אבל כדאי להבדיל בין ביקוש להשקעה ובין ביקוש למגורים.
הביקוש למגורים צפוי דווקא לעלות עם ירידת המחיר.
(ובאותה העת הביקוש להשקעה עשוי להמשיך לרדת בחדות כך שבסך הכל הביקוש ירד).

***

הבהרה כללית:
אני לא חולק עליך שיש בועת נדלן בסין, וגם לא טוען שההשקעה הסינית בנדל"ן ובתשתיות מהווה שימוש נבון או יעיל במשאבים.

אבל הטענה שלך (אם הבנתי נכון) שהרוב המכריע של הבתים הנבנים כיום לעולם לא יאוכלסו נשמעת לי מוגזמת.

גיא
גיא
13 years ago

ובנתיים בגלובס: VALE מגיעה למקום שמיני ברשימת 30 המניות הטובות ל2011 של ברקליס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000610829

צאלון
צאלון
13 years ago

אה, אוקיי – אז אנחנו תמימי דעים לגבי אכלוס הדירות.

לגבי הברזל הברזילאי (זה ממש לשון נופל על לשון! 🙂 ), הנה נקודה שחשבתי עליה קודם אבל שכחתי לכתוב אותה:

חברת VALE מפיקה עפרות ברזל בריכוז גבוה, שעלות עיבודן נמוכה, נכון?
אם מחירי הברזל יירדו מי שצפוי לחטוף את הפגיעה הכי קשה הם מכרות של ברזל בריכוז נמוך, שכדאיות הכריה שלהם גבולית, לא?
(אם נתעלם ממשתנים נוספים כמו פרוטקציוניזם).

אז ניתן לתאר תרחיש שבו כתוצאה מירידת מחיר הברזל שולי הרווח של VALE אמנם מצטמצמים אך היא עדיין מצליחה לשווק את מלוא יכולת ההפקה (המוכפלת) שלה, בזכות יציאת שחקנים בעלי ברזל פחות מרוכז מהשוק.

ודאי תסכים אתי שבעיקרון היה עדיף לעשות שורט על חברה בעלת כדאיות גבולית ולא על החברה עם הברזל הכי איכותי בשוק.
(אני יודע שבחיים אין שום דבר מושלם).

שלומי ארדן
שלומי ארדן
13 years ago

http://www.youtube.com/watch?v=kCvCCGC-M_c&feature=channel
סרטון מעניין על סין. בדקה השישית מדברים על בניית אוניות והקשר בין סין לאוסטרליה בכל הנוגע לברזל.

צאלון
צאלון
13 years ago

איזה אחוז מהווה הבניה בסין מתוך צריכת הברזל העולמית? (בערך 25% ?)
האם נתוני צריכת הברזל העולמית כוללים גם צריכה מקומית או רק סחר בין-לאומי?

צאלון
צאלון
13 years ago

תודה, עדו.

רונית
רונית
13 years ago

עידו
לא ברור לי מצד אחד אתה עושה שורט על VALE מצד שני VALE מומלצת לקניה-ראה כתבה בגלובס שהציג גיא למעלה….נראה לי ששווה בדיקה מחודשת או שאני מפספסת כאן משהו בהבנה.

רונית
רונית
13 years ago

עידו בנתיים שאלתי את הסינים שלי – מתברר שכבר שנה הממשל הסיני עושה צעדים לצמצום הבניה .עד כמה שאני מכירה את פעולות הממשל כשהם מחליטים הם מבצעים….
הסינים שלי חושבים שהפעולות האלו יצמצמו את היקף הבניה ולכן הבועה או העודף דירות ילך וירד.לא נראה להם שהולך להיות משבר או בעיה כלכלית בסין שנובעת מכך.
אני מבינה את תפישתך שלא אכפת לך מה אחרים חושבים יחד עם זאת לדעתי כן חשוב לאסוף אינפורמציה , לשקול ,לשמוע דעות של אחרים ושכל אחד יחליט בסוף מה שנראה לו.
אני מניחה שככל שיעבור זמן נראה יותר את הכיוון …לדעתי שווה לשקול מחדש את השורט …אם אני אשמע אינפורמציה חדשה מהסינים אעדכן אותך.

ידידיה
ידידיה
13 years ago

אדרבא, רונית – אם תופסק הבניה, יצומצם השימוש בברזל, לא? זה לא שעדו מנסה להרוויח ממשבר כללי בסין או מירידת מחירי הדירות – הוא מיקד את השורט בירידה של צריכת הברזל.

א לוי
13 years ago

לגבי ירידה של ביקוש ביחד עם ירידת המחירים (בניגוד גמור לחוקי הכלכלה הקלאסיים) – זה הנושא המרכזי (לדעתי) בספר הלא פשוט של סורוס – "האלכימיה של הפיננסים" והוא טוען שזה הבסיס להשקעות הקרן "קוונטום" שלו ושל רוגרס שנתנה תשואה של 4000% בעשור שנות ה 70

pimodlen
pimodlen
13 years ago

שאלה/ות לי לעדו ושאר החברים, מה יקרה לבורסות בארה"ב אם וכאשר תהיה אינפלציה גבוהה בארה"ב?
בוא נגיד לצורך הדיון, 30% סה"כ לאורך 3-4 שנים (הכוונה היא בעיקר האם הם יעלו באותה מידה פחות או יותר).
איטואטיבית, זה נשמע לי כמו סביבה שבה מאוד לא משתלם לעשות שורט, אבל אולי אני מפספס משהו.
אישית, אני מעדיף לא לנחש ניחושי מאקרו אלא להמשיך ולנסות לקנות חברות ספציפיות עם טווח ביטחון גדול, לכן, אם שוב אשאל את אותה שאלה בצורה נוספת, האם במצב של אינפלציה גבוהה ערך הכסף שמושקע בפוזיציות לונג של מניות ישמר?
מהמעט שמצאתי על זה באיטרנט (זימבבואה, ארגנטינה) קיבלתי את הרושם שכנראה שכן, אבל אשמח לשמוע את הדעות של אנשים שכבר ראו הרבה יותר ממני במשחקים האלה.

יהונתן
יהונתן
13 years ago

נראה לי שאפשר להסתכל בהיסטוריה. תקופת האינפלציה הגדולה בארה"ב בין 1969 ל-1981 הייתה תקופה איומה למניות, אבל נדמה לי שאג"ח היה יותר גרוע. בספר של ברטון מלכיאל הליכת אקראי בוול סטריט יש סקירה של הנושא. בישראל מניות הבנקים נחשבו להגנה מפני האינפלציה המטורפת וכולנו יודעים איך זה נגמר.

אני מניח שאינפלציה גבוהה אכן נראית דבר בעייתי כשקונים אופציית פוט, אבל כשעושים שורט זה פחות משנה כי מקבלים כסף ואפשר להשקיע אותו באפיקים שיצמחו עם האינפלציה.

טדי רביב
טדי רביב
13 years ago

להוסיף על יהונתן:
בזמן אינפלציה ערך הכסף יורד ( ביחס לסחורות – כגון זהב ) לכן שווי חברות במונחים כספיים עולה כפי שקורא בשנה וחצי האחרונות, אך שווי החברות ביחס לזהב הוא יכול להשאר קבוע.

אם יש אינפלציה אז הממשלה מעלה את הריבית, בטווח קצר מחירי המניות ירדו בגלל שאנשים שלקחו הלוואות יעדיפו להחזיר אותן עקב ריבית גבוה ואנשים שונאי סיכון יעבירו את החיסכונות שלהם לפיקדונות שיתנו ריביתי יותר גבוה מהריבית כיום.

בטווח ארוך מחיר מניה משקף את ערך החברה, לכן אם חברה תרווח יותר מהריבית בבנק או תחלק דיבידנד יותר גבוה, אנשים יעדיפו להשקיע בחברה.
לכן התשובה של עידו היא מדויקת, באינפלציה יש השפעה לשתי הכיוונים על מחיר המניות ואי אפשר לדעת מה יקרה.

עופר
עופר
13 years ago

עידו,
אני מנסה להבין את התזמון. שורט מוגבל בזמן לא? (לא כוונתי שמתפוגג כמו אופציה אלא שהלחה העמלת השאלה)
אם כן לא עדיף להמתין קצת לאינדיקציה כזו או אחרת שתרמוז (לא תבשר , תרמוז) על עתיד בואו של פיצוץ הבועה הסינית?
לדוגמא – דיוני ממשלה בנושא\הגדלת מיסוי על ברזל מיובא וכיוצ"ב.

צאלון
צאלון
13 years ago

כמו מסים אחרים, גם מס האינפלציה פוגע בעסקים מסויימים יותר מאשר באחרים.

וורן באפט כתב מאמר על השקעה במניות בתקופת אינפלציה (ונדמה לי שגבי זי תרגם לעברית).
אם הבנתי נכון באפט טוען שהאינפלציה פוגעת מאוד דווקא בחברות עם הרבה רכוש קבוע, כי בסופו של דבר הן חייבות לחדש את הציוד ולשלם על כך מחירים גבוהים, בעוד שחברות עם מעט רכוש קבוע, ובעיקר כאלה בעלות מוצר נחשק, עשויות להצליח להעביר את ההתייקרות לצרכנים.

כמו כל מגיפה, כמובן שפה ושם יש כאלה שמרוויחים ממנה, אבל יש לזכור שמדובר במגיפה שבסך הכל גורמת נזק ולא תועלת.

(למי שלא מבין למה אינפלציה היא מס – אני יכול להסביר).