לא לרחם על עצמך ולא לקנא באחרים

אלו שתי העצות שמחלק צ'ארלי מנגר למאזיניו.

למי שלא מכיר – צ'ארלי מנגר הוא השותף של וורן באפט ויד ימינו מזה שנים רבות. מנגר החל את הקרירה שלו בתור עו"ד. בגיל 37-38 הוא פגש את וורן באפט, והבין שהוא לא בעסק הנכון. הוא פתח שותפות השקעות דומה לזו של באפט, וכמה שנים לאחר מכן הצטרף לברקשיר האת'ווי. בעבר הוא טען שהוא רוצה להיות מאוד עשיר אבל לא להיכנס לרשימה של 500 האנשים העשירים ביותר, כך שהוא יוכל להישאר מחוץ לאור הזרקורים. זה לא עזר לו – עקב הצמיחה המרשימה של ברקשייר, נכנס מנגר לרשימה.

כיום מנגר הוא אומנם אחד מהאנשים העשירים בעולם, אבל זה לא אומר שהחיים שלו היו תמיד דבש. לפני גיל 30 הספיק מנגר לאבד את אחד מילדיו למחלת הלוקמיה – ולכן כשמנגר אומר בראיון "אף פעם על תרחם על עצמך – אפילו אם הבן שלך מת מסרטן, אל תרחם על עצמיך", הוא יודע על מה הוא מדבר.

טענה מעניינת של מנגר בראיון היא שקוסקו (רשת סופרמרקטים) עושה יותר טוב לאנושות מאשר קרן הצדקה של רוקפלר. זאת נקודה מאוד מעניינת שאני בטוח שהרבה יחלקו עליה, אבל כשאני רואה לאיפה הולכים כספי הצדקה של באפט וגייטס (שלא נדבר על סורוס), אז אני די נוטה להסכים אתו.

האם אנשים כמו רמי לוי שהוריד מחירים למליוני צרכנים, תורמים לאנושות פחות מאשר קרנות הצדקה?

למרות שהראיון די ארוך (כמעט שעתיים), אני ממליץ בחום לראות אותו – במיוחד לאלו שלא ממש מכירים את הרעיונות של מנגר.

הנה הלינק

פורסם בקטגוריה כלכלה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
Subscribe
Notify of
guest
127 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
יהונתן
יהונתן
13 years ago

עוד לא ראיתי את הראיון, אבל מעניין אותי מהי הביקורת שלך על הצדקה של באפט וגייטס.

אין ספק שהקפיטליזם הוא הברכה הגדולה ביותר לאנושות, יותר מכל פעילות צדקה כלשהי, כל עוד זה קפיטליזם שאינו קרטליסטי או כרוך בתשלובות הון-שלטון מושחתות.

ארי
ארי
13 years ago

כן מסכים עם כל מילה שלכם…
התרומות של גייטס די מפוקפקות. באמת תרומות שעושות יותר נזק מתועלת וחבל.
זה באמת תמוה, האם מדובר בטיפשות בלבד. אבל יש לי בראש שגם באפט תורם לאותן מטרות, לא?
היו להם כמה מיזמים משותפים.

והיופי בקפיטליזם שה"קפיטליסט החמדן" מחויב לתרום למעשה לחברה שלו.
זה מראה כמה המערכת של קפיטליזם אינטלגנטית שבדרך העקיפה הקפיטליסטים תורמים מאשר בדרך הישירה.
שוב, כפי שצוין, כאשר מדברים על קפיטליזם שוק חופשי ולא על קפיטליזם ממשלתי (וגם פאשיזם הוא מין "קפיטליזם").

לירון
לירון
13 years ago

מה שאתם אומרים ממש מעניין כי לי היה בראש בדיוק את התמונה ההפוכה.

אם באפט תרם לקרן של ביל ומלינדה גייטס, הרי שהם שיכנעו אותו ולא ההיפך. מעבר לזה פעם קראתי על הנושא וגייטס עשה מהפך בנושא הפילנטרופיה. עד אליו פילנטרופיה היה לרכוש ארוחות ערב יקרות במחיר מופקע תמורת עזרה לא ברורה למוסדות שונים והוא הכניס את הנושא של התייחסות אל פילנטרופיה כאל ביצועים של חברה. אתן דוגמא, אם ארגון צדקה מספק ארוחות לנזקקים אז הוא בתמורה לתרומות הוא יצטרך להראות איך כל שנה הוא מאכיל יותר אנשים לכל דולר השקעה, איך הוא מגוון בארוחות וכו'
למיטב ידיעתי זה גם מה שגרם לבאפט להתחיל לתרום כי עד גייטס לדעתי הוא לא תרם דבר.

כמובן גם שכולנו ניזונים מתדמיות שאנו מואכלים על ידי התקשורת העולמית. אני לא קונה את זה שבאפט הוא סבאלה טוב ולא שגייטס הוא השטן הגדול. רק לשם דוגמא, ברקשייר היא אחת המחזיקות הגדולות בוול-מארט, שהיא מונופול דורסני לא פחות ממיקרוסופט שעוברת באופן קבוע על חוקי העבודה. ואני אומר זאת למרות שאני לחלוטין מסכים עם עדו שחברה כמו רמי לוי או וול מארט מביאה המון תועלת לעולם. באפט גם מושקע בנייקי שמעסיקה ילדים בסדנאות זיעה שלא יאפשרו להם לצאת ממעגל העוני ובמקדונלדס וקוקה-קולה שגורמות להשמנת ילדים.
האם באמת אתם יכולים לומר שמיקרוסופט יותר גרועה מקוקה-קולה או וול-מארט?

לירון

Yaniv
Yaniv
13 years ago

עדו, שאלה לגבי ההתנגדות לתרופות. אני לא מומחה בתחום (וגם לא מושקע בו), אבל נראה לי שההתפתחות של הרפואה המערבית (והתרופות שמהוות חלק בלתי נפרד ממנה) שיחקה תפקיד מרכזי בהכפלת תוחלת החיים בעולם הממוצעת בעולם המערבי ב100 ומשהו השנים האחרונות. אנשים כבר לא מתים משפעת או דלקת ריאות. אני מכיר המון אנשים, כולל סבתי, שלולא ה"נזק" מהתרופות כנראה כבר מזמן לא היתה בחיים. אני בטוח שרובנו מכירים אנשים שחיים חיים טובים יותר בזכות התרופות ולא רק בעניין של הצלת חיים.
כמובן שיש לתרופות האלה אספקטים פחות טובים שנובעים משימוש לא מושכל וגם מתאוות בצע של חברות התרופות שהרבה פעמים מעודדות שימוש ומכירות של תרופות בדרכים לא כשרות. עם זאת, נראה לי שתחת פיקוח, בקרה, איזונים ובלמים ראויים, התועלת שרוב החברות האלה מביאות עולה על הנזק. אני אשמח לשמוע למה אתה חושב שהזנק מהתרופות הוא כל כך חמור.

תודה על הקישור לראיון המעניין. חבל שלא שאלו אותו שאלות קצת יותר ספציפיות לתחום העיסוק המרכזי שלו, אבל היה מאד משכיל גם ככה.

אהבתי את הפרגון שלו לסינגפור ב 10 הדקות האחרונות, עכשיו אני בטוח שהוא מבין עניין 🙂

alterk
alterk
13 years ago

לירון, למעשה היה זה דווקא באפט שהעלה את הרעיון בפני גייטס, ולא להיפך. ניתן לשמוע את גייטס מדבר על זה בסרט של ה- BBC על באפט (the world's greatest money maker)…
לא שזה כזה משנה לכאן או לכאן.
לגבי הנושא של "איזו חברה מביאה יותר תועלת או יותר נזק לעולם, קוקה-קולה (באפט) או מייקרוסופט (גייטס)?" – זו לדעתי שאלה שאין לה כלל מקום. זה דיון סובייקטיבי לחלוטין, וכמו שצוין בצדק באחד הפוסטים הקודמים, הכנסת שיקולים של "מוסר" בבחירת מניות זה נתיב חלקלק…

א לוי
13 years ago

אני מאמין שקשה למצוא צדיקים בעולם העסקים ובכלל אך עם זאת אני נוטה להסכים לתמונה הכללית שבה באפט מצא את עושרו בדרכים פחות אלימות ויותר ידידותיות לסביבה מאשר ידידו גייטס. ממה שידוע לי מייקרוסופט התחילה את דרכה תוך כדי "שאילת" רעיונות מאפל זירוקס יבמ ומאסטרנט שתרם את חלקו ללא תמורה למ"ה דוס. לגבי אופי התרומות של גייטס – מענין לשמוע למה הם לא במקום ובכלל לאן הם הולכים. מצד שני לא ניתן לשפוט את גייטס לחומרה בלבד – ללא הוא כנראה עולם ההיי טק לא היה כפי שהוא כיום והעולם הטכנולוגי היה הרבה פחות מפותח כולל הרבה מקומות עבודה שנוצרו כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית – שיתכן שהיו נוצרים בכל מקרה אך בתחומים אולי פחות רצויים. אני זורק הימור פרוע שבאפט בחן את גייטס כיורש וכנראה שלא התרשם אז נשאר באיתו במיזמי תרומות – בכל זאת שניהם מהחמישיה העשירה בעולם – צריך לעשות משהו עם הכסף..
אני גם מנחש שבאפט שכנע את גייטס לא להוריש את כל ההון לילדים כדי להשאיר להם מקום להתפתח – נדמה לי שבאפט היה הראשון עם הרעיון.
מוזר שגייטס תורם בסין כאשר בארה"ב יש 40 מיליון עניים. אני נוטה להסכים שיש כאן איזה קמפיין ולאו דווקא דאגה אמיתית למי שבאמת זקוק. עוד יותר מוזר שבאפט שותף לרעיון.

לירון
לירון
13 years ago

הי alterk, מעניין לדעת זאת. אנסה לראות את התוכנית בהזדמנות. ההתיחסות שלי למיקרוסופט מול קוקה-קולה או וולמארט היא כי לדעתי יש בעייתיות בטיעון גייטס –> מיקרוסופט –> רע, באפט –> משקיע חביב –> טוב. אחרי הכל באפט משקיע בחברות הכי שנויות במחלוקת בעולם המערבי מבחינת מונופוליזם, תזונה, מוסר (גולדמן) וכו' אני לא טענתי שלא כדאי להשקיע בחברה בגלל מוסר.

הי אלי, לא חשבתי אף פעם על גייטס כיורש של באפט, זה רעיון מעניין ומקורי. כמו שאתה אומר, לא בטוח שזה נכון מבחינתו של באפט (העסקה של יזם כמנהל השקעות היא לא תמיד נבונה).
אני תמיד חשבתי שהם התחברו כי יש להם הרבה במשותף באופי האישי ופחות באופי העיסקי. שניהם מיליארדרים שיצרו הון בעצמם, באו ממשפחות מהמעמד הבינוני עליון, ושניהם נותרו עם רגליים על הקרקע מבחינות של אורך החיים שהם מנהלים השכר שהם מושכים וכו'

יהונתן
יהונתן
13 years ago

עדו, אני מניח שיחסך השלילי לרפואה המערבית הוא בהשפעת התרבות הסינית. ובכן, מעניין לציין שתוחלת החיים של נשים סיניות בארצות הברית היא 86 שנה, והיא דומה עד זהה לתוחלת החיים של נשים בהונג קונג ובמקאו (85-86 שנה), ושתי אלו גבוהות בהרבה מתוחלת החיים של נשים בסין שהיא רק 75 שנה. אני מניח שבהונג קונג ובמקאו נהנים מרמת רפואה מערבית. 
השוויתי את הנתונים של הנשים, אבל נראה לי שהיחס בין המדינות דומה למדי גם לגבי הגברים, אף שהם חיים 5-6 שנים פחות בממוצע.

א לוי
13 years ago

הי לירון, מסכים איתך למעט העובדה שגייטס מנהל בית בשווי 100M נכון לשנת 2000 עם מנגנונים סופר דופר חכמים בעוד באפט גר באותו בית משנות ה 50. אך כמו שאתה אומר יש להם הרבה במשותף – כשמחזיקים כמות הון גדולה כזו – צריך לדעת איך לנהל אותה.

כמו שעדו כתב בתגובות לפוסט קודם קשה להעביר קו שמתאר את המוסריות של חברות להשקעה וכמו כן זה גם ענין סובייקטיבי.

גמר חתימה טובה ושנה טובה.

לירון
לירון
13 years ago

הי אלי, אני בדיוק שומע את snowball באודיו-בוק בימים אלה ונכון שבאפט גר באותו בית משנות ה50 אבל יש לו עוד 7 בתים אחרים 🙂
גם תראה, ברור שהילד הגיק מחשבים שיש לו מיליארדים יקנה כמה גאדג'טים שהוא יכול, הרי זה התשוקה שיצרה את הונו.

והשאלה הכי חשובה היא איך ומתי נהייתי הסנגור של ביל גייטס???

גמר חתימה טובה ושנה טובה!

Gal
Gal
13 years ago

Hi Ido. Good recommendation. Interesting interview. I liked the guy (Charlie) on many levels. both the character and the ideas. I'm planning to buy his "Almanac"

אלון
אלון
13 years ago

הרמב"ם כבר כתב לפני 800 שנה שהצדקה הנעלית מכולם זה לעזור לאחיך היהודי לבנות עסק בשותפות שיוכל להתפרנס ממנו.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

היי עדו,

אני נוטה מאוד שלא להסכים למה שכתבת לגבי תרופות וחיסונים. בתור אדם שהרפואה קרובה לליבו, גם במשפחה וגם בהשכלה, ברפואה יש לא פחות רציונל מאשר בבחירת מניות. וכמו בשני התחומים, רב הנסתר על הגלוי, אך לומר שתרופות וחיסונים מזיקים יותר מאשר מועילים דומה לאדם האומר שבורסה זה קזינו ואי אפשר להרויח שם.

אני מכיר לא מעט תהליכי הפקת חיסונים ומהי ההשפעה שלהם, אני יכול לומר לך שהמון אם לא רוב החיסונים לא גורמים שום תופעות לוואי מזיקות לטווח ארוך.

הזכירו זאת לפני, אבל הרפואה הסינית קיימת 5000 שנה, והרפואה המערבית קיימת אולי 70-80 שנה בצורתה הנוכחית. במאת השנים האלה תוחלת החיים עלתה פי שניים.

חס וחלילה אם משהו יקרה לנו או לבני משפחתנו, אינני חושב שמישהו מאיתנו לא יהיה אסיר תודה על קיומן של תרופות וחיסונים. אפשר להתווכח על השפעת התרומה של ביל גייטס בנוגע לחיסונים והתרופות, אבל מכאן ועד לומר שהוא מרעיל מליונים, המרחק גדול מאד.

לירון
לירון
13 years ago

הי עדו,

לגבי הציטוט שלי, אז זה לא שבע אלא חמש (אנא ראה פה http://www.scribd.com/doc/36626420/THE-SNOWBALL-WARREN-BUFFET-AND-THE-BUSINESS-OF-LIFE-by-Alice-Schroeder-Excerpt בעמוד 11:
He lived a complicated life. He owned five homes but occupied only two of them).

לגבי וולמארט, אז תמיד הם מעורבים בבעיות העסקה כשהם מעסיקים עובדים יותר זמן ממה שהם אמורים (http://www.foxnews.com/story/0,2933,220600,00.html), כשהם לא משלמים ביטוחי בריאות וכו'. לפי המקור הזה http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_Wal-Mart נאמר ש70% מהעובדים עוזבים בשנתם הראשונה.
שים לב שאני לא מדבר על זה שמנהל בדרג ביניים עם עודף אמביציה עבר על החוק אלא שהחברה עוברת בשיטתיות על החוק.
אגב, אני מאמין כמוך שוולמארט מביאה יותר תועלת מנזק לעולם כי הם מביאים את המחירים למינימום האפשרי וכך מוזילים עלויות מחיה לשכבות החלשות. באותו אופן גם קשה לי להתעלם מהתועלת שמיקרוסופט הביאה לעולם וגם כאן אני חושב שיש יותר תועלת מנזק. לדוגמא, כולם דיברו על המונופול בתחום הדפדפנים אבל כאשר הגיעו לעולם דפדפנים נורמליים (פיירפוקס / כרום), אז היא החלה לאבד נתח שוק, וכל עוד לא היו דפדפנים טובים אז כולם התלוננו על כמה הם חוסמים מתחרים.

לגבי נייקי, אני שומע לא מעט בשיחות ועידה של חברות שמייצרות בסין על כך שהעלויות מתייקרות כי הסינים כבר לא מוכנים לעבוד במחירים של פעם. האם זה נכון?

שבוע טוב.

יהונתן
יהונתן
13 years ago

קרוב לוודאי שבני הגזע המזרח אסייתי שונים בכמה מאפיינים ביולוגיים, שמאריכים את תוחלת החיים שלהם לעומת לבנים. לכן השוואה ישירה של תוחלת חיים של אדם סיני מול אדם לבן אינה בהכרח מעידה על הבדל בתנאים חיצוניים, אלא על הבדלים גנטיים (כבר הפניתי פעם לתיאוריה של פיליפ רשטון – http://en.wikipedia.org/wiki/Race,_Evolution,_and_Behavior)

כפי שציינתי, אין הבדל בתוחלת חיים של נשים סיניות בארה"ב ובהונג קונג (85-86 שנה בשני המקרים), ויש הבדל משמעותי מאוד בין תוחלת החיים בשני המקומות לבין תוחלת החיים בסין. עדו, לדעתי אי אפשר להתפעם מהישגי הרפואה הסינית בבלימת סארס לעומת הכישלון בהונג קונג, ומצד שני לא לשים לב שבאופן כללי תוחלת חיים של סינית נמוכה בעשר שנים מאשר תוחלת חיים של הונג קונגית. אגב, מסיבות לא ידועות לי, גם בסינגפור תוחלת החיים נמוכה משמעותית לעומת הונג קונג, אבל עדיין גבוהה.
 

יהונתן
יהונתן
13 years ago

"עד לפני מאה שנים אנשים היו מתים ממחלות אחרות לגמרי מהמחלות היום. אלו היו מחלות שנבעו כתוצאה מזיהום, מחלות מין, וכו' – מחלות אלו נפטרו ע"י שינויים טכנולוגים שלא קשורים באופן ישיר לתעשיית התרופות".

וגם על ידי אנטיביוטיקה.

א לוי
13 years ago

עדו, אני מסכים איתך שענין האתיקה והמוסר בהשקעות הוא מאוד משתנה מאדם לאדם, אני לדוגמא נמענתי מחברת תוכן למבוגרים בכבלים ומספר חברות הלוואות קטנות לטווחים קצרים ובריביות כסאח (מאות אחוזים) למרות שכל החברות הראו דוחות מצויינים ותמחורי מבצע. נמנעתי גם מהסיבות האתיות וגם מסיבות של רגולציה כזו או אחרת שיכולה לשנות את חוקי המשחק.

לגבי באפט מול גייטס – איכשהו נראה לי שרוב מוחלט יסכים שבאפט איש הגון וגייטס תיחמן את דרכו למעלה ושגישתו לחיים ולתרומות מלאכותית. באפט לדוגמא החזיק את ברקשייר כמתפרה לא ריווחית הרבה מעבר למה שכל איש עסקים ממוצע היה מחזיק. גייטס ריסק את נטסקייפ ובורלנד בלי מצמוץ.

לא ידעתי שסורוס תורם לארגונים אנטישמיים – מה שנקרא "מחרבייך ממך יצאו…" – הרי הוא יהודי הונגרי

מסכים איתך שמינוי חיצוני מוריד מוטיבציה, פשוט נראתה לי הידידות ביניהם מוזרה כיון שבאפט מקפיד להישאר מחוץ לתחום הטכנולוגי וגייטס חי בעיקר בתוך תחום זה אך נראה לי ששניהם יצאו נשכרים ממנה – מה שנקרא opposites attract

לגבי רפואה מערבית אני שותף לדעתך לגבי כך שיש לא מעט תרופות מזיקות וחיסונים שיש בהם הימור, מצד שני ללא רפואה מערבית בכלל נראה לי שהעולם ילך אחורה משמעותית אך כדי לאזן את התמונה יש סרט עם הריסון פורד שבו הוא פורפסור חבר בחוג שמאשר תרופות ונחשף לתרופה שמאשרים ללא בסיס מחקרי מוצק – בגלל הפוטנציאל המסחרי ונראה לי שהמציאות לא רחוקה מכך והטבע האנושי והפוטנציאל המסחרי יגררו שחיתויות פה ושם כמו בכל תחום אחר.

א לוי
13 years ago

גם אני לא מתחסד 🙂
לי אישית הרגיש מוזר להשקיע בחברה שמנצלת בחורות לא תמיד מרצונן או חברות שהן ממש שוק אפור חוקי לכאורה ובנוסף כשהתחום שנוי במחלוקת הוא גם חשוף יותר לשינויי חקיקה

יהונתן
יהונתן
13 years ago

אגב, באפט מנהל אורח חיים תזונתי המבוסס על סטייקים וסוכריות. כך שבנושאי בריאות הוא בכל מקרה לא אוטוריטה ראויה לציון.

לירון
לירון
13 years ago

אין בעיה עדו. חוץ מזה, לא ממש עקרוני לי הדיון על "מי היה יותר רשע סטלין או מוסוליני" ועוד פחות מזה לא ברור לי איך הפכתי לסניגורו של גייטס 🙂

אתה מכיר את הנושא של בעיות עובדים בסין? הבנתי שהעובדים רוצים יותר כסף, פחות שעות עבודה ואף מתחילים להתאגד. השאלה אם זה משהו שמדברים עליו בסין ואיך אתה חושב שהוא ישפיע?

אסף נ
אסף נ
13 years ago

היי עדו,

האמת, כשקראתי את התגובה שלך בנוגע לתרופות הרמתי גבה. אפילו חייכתי. לא לרע חס וחלילה, פשוט נקודת המבט שלך מאוד מעניינת ומעולם לא נתקלתי בה. גרמת לי לחשוב שאולי באמת אני תקוע על פרה קדושה ובמקום להתייחס לכך שהתרופות מאריכות חיים כעובדה, אולי אני טועה ויש לבדוק את טיבן של העובדות. אז חשבתי קצת.

אז ככה – אנחנו מסכימים ולא מסכימים.
אני מאוד לא מסכים עם הדוגמאות שלך.
דוגמא ראשונה: נתת דוגמאות לתרופות סימפטומטיות להורדת חום (אופטלגין, אקמול וכאלה). אקמול גורם נזק כבד לכבד (משחק מילים שכזה). כלל התרופות האלה אין בהן תועלת פרט להקלה על סבל החולה. לעיתים כן יש בהן תועלת, במקרה וחום המטופל עובר 40 מעלות צלסיוס (אז נשקפת סכנה למוח ולשאר איברים שעלולים לקרוס מעומס חום. חום מעל 40 מעלות לאורך זמן גורם לפגיעה בלתי הפיכה במוח, תשאל חיילים אמריקאים שחטפו דנגי במלחמת ויטנאם, שם הגוף שלהם לא התקרר כהלכה וחום גופם עלה מעל 42 מעלות – הנזק המוחי היה בלתי הפיך. זו הדוגמא הראשונה שקפצה לי לראש. אקמול היה פותר את הבעיה). אבל אפשר בניחותא לומר שב 95% מהמקרים אין בהן תועלת רפואית ממשית.

הדוגמא השניה שלך היתה של תרופות אסטטיות – ויאגרה לצרכי זיקפה או פרופסיה למניעת נשירת שיער בגברים. אלו לא ממש תרופות, במקרה המילה תרופה חלה לגביהן. אלו "תרופות של עשירים". באותה מידה היית יכול לתת דוגמא של עשירים אמריקאיים המטופלים בהורמון גדילה שמצעיר אותם בעשרות שנים (ידעת שאתה יכול להיות בן 60 אבל עם יכולות של בן 35?) הטיפולים האלו מאוד יקרים וגורמים לסרטנים נוראיים. אז מה, אז זה אומר שתרופות עושות נזק?
כל הדוגמאות האלו לקוחות משולי עולם הרפואה, של תרופות שהן נייס טו האב, ולא תרופות באמת.
אז אנחנו מסכימים שהדוגמאות שלך באמת מראות נזק אדיר שאנשים גורמים לעצמם עם תרופות שהם לוקחים סתם.
מצד שני, אתה יודע מה הסיכוי של ילד בן פחות מ5 לשרוד אם הוא במקרה חלה בטטנוס? אפס. אני גם מציע שתקרא את הערך של טטנוס (lockjaw) בוויקיפדיה ותראה שטטנוס אחראי ל 14 אחוזים מכלל מקרי התמותה בילודים במדינות מתפתחות. אגב, לדעתי טטנוס ניתן באמת רק בגיל שנה בארץ.
בנוסף, אמא שלי חלתה בסרטן קשה מאוד לפני חמש שנים. בזכות תרופה חדשנית היא עוד איתנו.

אני תמיד נהנה לראות איך אתה מסתובב ברחובות סין, שואל אנשים מסביבך על דירות כאלה ואחרות ומשתמש בחמשת החושים שלך לגלות שיש בועת נדלן בסין. למרות שיש אנשים אחרים שאומרים שלא.
אני עושה אותו דבר ברפואה. לפחות 40% מהאנשים שאני מכיר, ואני בן 30 טרי, לא היו בחיים אילולא תרופה זו או אחרת. לומר שהרפואה לא מאריכה חיים אלא ג'ינסים מאריכים חיים, זה מצחיק. כמובן שלסניטריה ועיור יש תפקיד. כמובן שלמחלות ויראליות (שפעת, סארס, איידס, וכו) אין תרופה (כי וירוס זה לא משהו שבאמת חי, הוא בין משהו חי לדומם. אין הגדרה מדוויקת לוירוס ולכן קשה מאוד להרוג מה שאיננו חי). אבל לכל המחלות האחרות, יש תרופה.

ברור שאנשים מתים משפעת. ברור שאנשים מתים מאיידס. ברור שאנשים מתים מסארס. כי אין תרופה למחלות האלה. אז למה אתה משתמש בהן בתור דוגמא? אתה לא יכול לקחת מחלות שלרפואה אין מענה להן ולהשתמש בהן בתור דוגמא – הנה זה לא עובד.
מה עם טיפוס? מחלת הדבר השחור? מחלת הדבר השחור מחקה 25% מאוכלוסיית העולם במאה ה15. גם אנשים שלא גרו עם החזירים שלהם, אצילים ואנשים שגרו בטירות נקיות. 25 אחוזים !! היום היא זיכרון רחוק. האין זה נחשב כהארכת תוחלת החיים? היום אם תחלה בדבר אולי תקבל יומיים חופש מהעבודה. מה עם שחפת? מה עם טיפוס הבטן? מה עם מאלאריה?

אדם שעיניו בראשו, ידע שתרופות מצילות חיים. גם אני לא לוקח אקמול גם אם כואב לי הראש. וגם אני משתמש בתרופות רק כשצריך, כי התרבות שלנו היום הולכת לכיוון "הכימיקלים יעשו את זה בשבילך", והנזק ההיקפי גדול. אבל לקחת תרופות אסטטיות / סימפטומטיות בתור דוגמא זה לא רציני. זה כמו לראות בחדשות שמטוס של חברת צ'וקומוקו התרסק ומכאן להסיק שמטוסים הם אסון לאנושות והם רק מתרסקים.

השורה התחתונה היא שיש הרבה במה שאתה אומר. אנשים מזיקים מאוד לעצמם בנטילת תרופות כשאין בהן ממש צורך – ויאגרה, אקמול, פרופסיה, הורמון גדילה, אפילו גלולות נגד הריון. גם אנטיביוטיקה, תרופת הפלא, היא מאוד מסוכנת כשלא לוקחים אותה כמו שצריך. מסוכנת לך ולסובב אותך, אם תרצה אני יכול להרחיב. אז כן. כשיש לך הרבה כוח בידיים, הוא יכול להזיק אם משתמשים בו לא נכון. אבל כל זה נובע מחוסר חינוך או עצלנות של האוכלוסיה – אנשים רוצים לפתור הכל בעזרת כימיקלים. יש נזק בתרופות "ההיקפיות" האלה.

מצד שני, התרופות כן מאריכות חיים. אין על זה עוררין. עם כל הסניטריה והעיור – תוחלת החיים היתה נחתכת בחצי אם לא היו תרופות שכאלה. עיר זו מדגרה נהדרת לשחפת (או כל מחלה אחרת), ידעת? אם לא היתה אנטיביוטיקה, העיר בה אתה חי כולה היתה נדבקת בשחפת תוך חודשים מספר, ומעל 70% מהאוכלוסיה היתה נמחקת. ואז אולי תוחלת החיים בעירך היתה מתכנסת לתוחלת החיים בכפר. הרי אתה נוסע ברכבת כל יום – אתה רוצה לומר לי שאם מישהו יתעטש אתה לא תספוג את החיידקים שלו כי החיידק נמצא בעיר? אם הוא יחלה במחלה מידבקת – כל העיר תחלה, אלא אם תקבל טיפול תרופתי.

ארחיק ואומר שהעיור אפשרי בכלל בגלל ההתפתחות התרופתית.

אגב – אמרת שאנשים מתו פעם מזיהום ומחלות מין – והיום לא. איך אפשר לטעון שמחלות אלו נעלמו ולא בזכות האנטיביוטיקה? פעם אנשים היו מתים מכלמידיה וסיפיליס. אל קפון, מת מסיפיליס בשנות ה 40, לא מזמן. אז לא היו ערים? לא היתה סניטריה? היום הוא לא היה מת. פשוט נותנים אנטיביוטיקה והמחלה נעלמת. פוף…
איזה גורם אחר היה מרפא אותן? אני לא מצליח לראות לאיזה כיוון אתה חותר כשאתה אומר:
"עד לפני מאה שנים אנשים היו מתים ממחלות אחרות לגמרי מהמחלות היום. אלו היו מחלות שנבעו כתוצאה מזיהום, מחלות מין, וכו' – מחלות אלו נפטרו ע"י שינויים טכנולוגים שלא קשורים באופן ישיר לתעשיית התרופות."
אם מחר תתפוס חס וחלילה כלמידיה, כולירע, טיפוס, מחלות זיהומיות כאלה, איך תצא מזה באופן עקיף ולא על ידי תרופות? אני מאוד מקווה שלא על ידי דיקור סיני. תן לי שינוי טכנולוגי אחד, אחד (!!!) שפוטר מחלות זיהומיות והוא לא קשור לאנטיביוטיקה (אני קל איתך, לא אמרתי רפואה או תרופות, אמרתי אנטיביוטיקה – יותר ספציפי).

להזכירך, אנטיביוטיקה התגלתה בשנת 42, ממש לא מזמן. בשנים אלו הביוב כבר ממזמן לא זרם ברחובות ואנשים גרו בערים, לא עם החזירים שלהם, ועדיין מתו מסיפיליס, כולירע, כלמידיה, טיפוס וכל החברים האלה.

מה שאמרת נכון מאוד. היום אנשים מתים ממחלות אחרות מאשר פעם. סרטן היה קיים מאז ומתמיד אגב, גם במצריים העתיקה יש תיאור של סרטן, 3000 שנה לפני הספירה. היום הרבה אנשים מתים מסרטן מהסיבה הפשוטה שתוחלת החיים הוארכה. ככל שתוחלת חיים עולה, ככה צצות ומתגברות מחלות אחרות, כי הרפואה מתגברת על המחלות הנוכחיות. כמוכן, אנשים חלשים גנטית מאריכים חיים וצצות אצלם מחלות חדשות. גם לאיידס ימצאו פתרון, ואז תבוא מחלה אחרת. בגיל 80 אנשים חולים במחלות אחרות מגיל 40. בוא ניקח למשל את האלצהיימר. אלצהיימר היא מחלה מודרנית, פעם פשוט לא הגיעו לגיל מספיק מופלג כדי לחלות בה. פעם אולי 1% מהאוכלוסיה הגיע לגיל 80. מה 1% הזה אולי 1% חלה באלצהיימר (כי מי שהגיע לגיל הזה, היה גם מאוד חזק גנטית). אז פשוט התעלמו מהמחלה. כיום, גם אנשים חלשים מאוד גנטית, מגיעים לגיל 85. אז כמובן שיצוצו מחלות מוזרות, וכמובן שתעלה תפוצת אלצהיימר, קרויצפלד יעקוב, וכל מיני מחלות נוראיות.

זה מעין פרדוקס – ככל שהרפואה תתקדם יותר, ככה יצוצו יותר מחלות. למה? כי תוחלת החיים עולה ואנשים חלשים גנטית מאריכים חיים. מאוד פשוט. לומר שהרפואה לא עוזרת כי יש הרבה מחלות שאין להן תרופה וצצות מחלות אחרות זה כמו לומר שמישהו הוא לא גבוה כי הוא נמוך.

יהונתן
יהונתן
13 years ago

אסף נ, הבעת היטב את מחשבותיי, אך מדוע הזלזול בויאגרה? מי שסובל מהבעיה שויאגרה פותרת, בהחלט משפר משמעותית את איכות חייו בעקבות השימוש בה.

לירון
לירון
13 years ago

מאוד מעניין עדו, היציאה של תעשייה עתירת עבודה מסין נשמע כמו משהו שישפיע על החברה בצורה מהותית. מעניין לראות איך.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

יהונתן: חס וחלילה. אני לא מזלזל … התרופות האלה משפרות איכות חייהם של אלפי אנשים. יש לא מעט אנשים שמעדיפים חיי מין מתפקדים ולמות בגיל 65 מאשר לחיות עד גיל 100, כך שגם אם יש תופעות לוואי, לאנשים האלה לא אכפת – העיקר לחיות חיים מלאים. ככה גם אקמול ואחרים. יש לכימיקלים האלה תופעות לוואי, לטווח הארוך, קלות או לא קלות, השאלה היא האם רבה התועלת על הנזק, וזו שאלה אינדיבידואלית כבר. העיקר להיות מודעים לתופעות הלוואי.

כמה דברים שנזכרתי באוטו בדרך הביתה ורציתי לשתף את הקוראים ועדו:

אני נחלץ לגונן על הרפואה המודרנית כי אני מרגיש שנעשה פה עוול, שלא במתכוון, אולי מחוסר הבנה. המרחק בין רופא שנשבע את שבועת היפוקרטס לבין מישהו שמרעיל את הפציינטים שלו הוא אינסופי.

עדו, אתה צודק – אורח חיים בריא מסיר את הצורך מהרבה תרופות, למשל ספורט ותזונה נכונה (למשל, דלת מלחים) לא פעם מונעים לחץ דם גבוה, מחלות לב ועוד בעיות "מודרניות". כמוכן הם דוחים סוכרת, במידה ויש נטיה גנטית לסוכרת (רק דוחה, לא מונע). אבל גם אנשים בריאים מאוד נזקקים לתרופות ולרפואה המודרנית לא פעם, למשל לאנס ארמסטרונג שהחלים בזכותה מסרטן, שחלה בו על אף היותו בריא מאוד. למשל אימי שנוסתה עליה תרופה אוניברסיטאית, שמורכבת מנוגדנים שהופקו מבע"ח. ויש לתרופה הזו תופעות לוואי נוראיות. אז? אמא שלי בחיים.

חשוב לזכור שאורח חיים בריא ותזונה בריאה לא מסירה את התלות ברפואה המודרנית.

לדוגמא – אביו של חבר של אחי הוא אדם בריא מאוד. עוסק בספורט ואוכל בריא. רק ירקות ופירות, נמנע מפירות עתירי סוכר, כל הבלגן. עושה ג'וגינג. הוא שונא רופאים, שונא אותם. תמיד היה נמנע מללכת אליהם.
כידוע, החל מגיל 35-40, צריך ללכת כל שנה לקולונוסקופיה (מי שלא יודע, עכשיו יודע). כמובן שאותו אבא לא הלך וזילזל. לאחר שנה -שנתיים שהוא ירד במשקל אישתו לחצה והוא סוף סוף הסכים ללכת לרופא. גילו אצלו סרטן מתקדם במעי הגס, הסיכויים שלו לא מי יודע מה, אולי 20-15%. כרגע הוא אוכל מצינור שמחובר לו לבטן. במידה והטיפולים יכשלו, יש לו שנה לחיות, אם בכלל. לא חבל? אדם בן פחות מ 60. אז גם לזלזול ברפואה המודרנית יש מחיר. בשונה ממניות, אם טעית פה, תשלם בחייך או בחיי הקרובים לך. במקרה הספציפי הזה, סרטן כזה היה ניתן לטיפול בהצלחה גבוהה מאוד (מעל 80%) במידה ונתפס מוקדם (כאשר הוא בן פחות משנה). אני מאחל לאנשים כאלה שלעולם לא יווכחו שהם טועים. לצערי ראיתי לא מעט מקרים כאלה.

אנסה להשוות את זה לרוח פה בפורום:

עדו, אתה אוהב לומר שאתה לא קורא עיתוני כלכלה כי זה בזבוז זמן וכל הכתוב שם שטויות. אני מסכים. במניות אתה מבין, הרי אתה לא פחות מאיש מקצוע. קראת המון והשכלת. צברת ניסיון.

אך מהיכן הידע הנרחב על רפואה? האין הוא מאותם עיתוני רפואה, או אתרי רפואה, שבעיני, שוים בערכם לעיתוני הכלכלה עבורך? עבדך הנאמן אומר את אותם הדברים על "רפואת האינטרנט" שאתה אומר על עיתוני הכלכלה. כל מי שקורא עיתון כלכלי כמו ממון הופך למנהל תיקים בדיוק כמו שכל הדיוט הופך לרופא מומחה רק מווויקיפדיה, שהרי קריאה פשוטה באינטרנט מחליפה הכשרה של 17 שנים. ב 10 השנים של ההכשרה הבסיסית ברפואה לא יושבים ומנגנים בכינור.

לגבי הנזק שאתה סבור שרופאיך עשו לך –
אם הרופאים שלך עשו נזק, עליך להחליף אותם, בדיוק כמו שהיית מחליף את מנהל ההשקעות שלך. הרי זה דומה לאדם שהשקיע אצל שני מנהלים, לצורך העניין אפסילון ודש, והפסידו לו מעט כסף, ועכשיו הוא טוען שכל המנהלים אידיוטים, רק עושים נזק, הכל קזינו ואי אפשר לעשות כסף בבורסה.
ואם נמשיך את הדוגמא – גם כדי להחליט שהם באמת עשו לך נזק דרוש ידע. הרי אם יבוא מישהו למנהל ההשקעות שלו בשנת 2008, כשכל השוק עשה מינוס 40 אחוז ומנהל ההשקעות הזה עשה מינוס 10 אחוז בתיק 100% מנייתי, ויאמר לו שהוא עשה לו נזק, הרי הוא טועה למהדרין. לאותו אדם באמת אבד חלק מהכסף, אבל מנהל ההשקעות שלו ביצע בצורה מדהימה. איך אתה מתיימר להבין שיקולים של רופא שלמד הרבה יותר שנים ממך? איך אתה יכול להבין שיקולים של אלוף בשחמט כשאתה רק קראת באינטרנט על המשחק?
אני לא טוען שרופא הוא אלוהים, ממש לא. יש לא מעט, ממש לא מעט רופאים מטומטמים. כמו שיש לא מעט מנהלי השקעות מטומטמים. רק שיש להתייחס לנושא בצניעות הראויה. ראוי שתשכית ותשמע, רפואה היא מדע, אמנם לא מדוייק, אך זה מדע, לא פחות ממתמטיקה, פיזיקה או כל דבר אחר, זו לא עבודת אלילים.

משל נוסף:
אבא שלי רופא, כבר מעל 30 שנים. יום אחד חברה שלי הסבירה לאחי הקטן, מולו, איך מטפלים במחלה כזו או אחרת, "כי חברה שלה אמרה לה". זה קצת מגוחך. אני לא צריך להסביר לך איך נראה המבט על פניו של אבי. זה כמו שאחי הקטן, שאתמול סיים צבא, יסביר לאישתך איך לבחור מניות, כי הוא "קרא את זה בממון", והוא יעשה את זה מולך. זה מעליב שלא לומר מקומם. קצת צניעות.

לא כולנו רופאים. לדעתי לפני הבעה של דיעה כה נחרצת, עד כדי הרעלות של אנשים, עליך לשאול את עצמך כמה ספרי רפואה קראת וכמה מחלות אתה מכיר כדי להביע דעה כה נחרצת. כמה מנגנונים ביולוגיים אתה מכיר וכמה ניסיונות עשית? כמה מאמרים קראת? בכמה מחקרים השתתפת? כמה גופות ניתחת וכמה כבדים אנושיים החזקת בידך? כמה פעמים הסתכלת על תרבית בצלחת פטרי ובחנת השפעה של חומרים מסויימים על תרביות של חיידקים מחוללי מחלות?

רפואה מאריכה תוחלת חיים. נקודה. אם אתה רוצה לבחון את טענותיך, פשוט תסתכל סביב ותשאל את עצמך האם כל החולים האלו החל מדלקת גרון וכלה בסרטן היו עדיין מסביבך ללא הרפואה. לא צריך מחקרים, צריך שתי עיניים והגיון בריא. אם הם מסביבך, תוחלת החיים עלתה. בדיוק כמו שאם אתה רואה עיר ריקה בסין, יש בועת נדלן, לא משנה מה יאמרו בבלוגים בעיתונים ומה יגידו הגורואים.

עבורי, הבעת דיעה שלך במניות היא חזקה מאוד. אני מוריד בפניך את הכובע, למרות שלדעתי אני יודע לא מעט, כי לך יש תוצאות מאחוריך, והרבה הרבה יותר ניסיון ממני. יש לך גב ודרך מחשבה מקורית ויפה שרכשת בעזרת ניסיון והרבה מאוד הבנה. זה ראוי להערכה ואולי אפילו להערצה. עשית המון דברים שאנשים אחרים אולי יחלמו להשיג, אך בתחומים אחרים, ורפואה זה תחום ספציפי שאני אישית מבין בו מעט, לא תזיק מידה של צניעות.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

אני מקווה שלא הגזמתי ואני מצטער אם כן – יש לי מיליון דוגמאות אבל רק עוד אחת:

כמה מהקוראים יודעים שבשנת 1918 התפרצה מגפת שפעת, קרובת משפחה של שפעת החזירים משנה שעברה, שמחקה 5% מאוכלוסיית העולם? כן, לפני קצת פחות ממאה שנים. 100 מיליון איש מתו. 100 מיליון, יותר מכל האנשים שמתו במלחמת העולם השניה, בשני הצדדים יחד, וזה עוד היה 20 שנים לפני המלחמה. אף אחד לא יודע, לכן זו נקראת גם "המגיפה הנשכחת". הרבה יותר סקסי למות במלחמה מאשר במחלה, לכן שכחו את המגיפה הזו.

בשנה שעברה, עם התפרצות הדוד של אותו נגיף (פחות קטלני), יצא חיסון (עם תופעות לוואי כמובן). מישהו שאל את עצמו איך נעצרה ההתפשטות? פשוט כי חוסנו מעל 500 מיליון איש ברחבי העולם שנמצאו במוקדי ההדבקה. עדו, לעניות דעתי, באין החיסון הנל בנמצא, יתכן ששוב 5%-2% מאוכלוסיית העולם היתה נעלמת. אולי אף יותר, בעידן הגלובלי שבוא אנחנו נמצאים. במגיפה ב1918 נדבקו 33% מאוכ' העולם, אני בטוח שבימים אלו שבהם הצפיפות בלתי נסבלת ברכבות ואנשים שטסים בכל העולם אחוז ההדבקות היה גבוה יותר.

היו עוד מספר שפעות שהרגו מיליוני אנשים – שפעת הונג קונג ב 68 (מעל מיליון איש מתו), באסיה ב 57, Fujian בשנת 2003 ועוד רבות שאינני זוכר. בכולן היה חיסון שעצר את המחלה. לא עוד 1918, לעולם.

לשפעת, מי שלא יודע, אין תרופה יעילה במיוחד (יש "עזרים"), אלא רק חיסון. אם חלית, בעיקרון, נותר לך להמתין להבריא (או למות). הדרך למנוע את המחלה היא בידוד החולים, סנטריה (לשטוף ידיים) ו- חיסון. עד שיודעים שמישהו חולה הוא כבר הדביק 2 והאפקט ברור.

כמעט ואין תרופות כנגד מחלות ויראליות, אלא רק חיסונים. דוגמא למחלות ויראליות: הרפס, איידס, צהבת C, שפעת, HPV. כל המחלות האלה נשארות איתך לכל החיים (כי מחלה ויראלית כוללת בד"כ מיזוג גנטי של גנים של הוירוס והגנים שלך) פרט אולי לשפעת.

אז אם החיסונים האלה לא העלו את תוחלת החיים, במיוחד בצפיפות האוכלוסיה ובעיור של היום, אני לא יודע מה כן. עוד נקודה שמחזקת את העובדה שהרפואה מאפשרת עיור וזה לא העיור שמעלה את תוחלת החיים.

Yaniv
Yaniv
13 years ago

ברשימה של תוחלת החיים אמריקה מדורגת במקום ה 38.
באיזה מקום לדעתכם היו מדורגות יפן והונג קונג (וגם סין, שאגב מדורגת 82) אם האולוסייה שם היתה חייה כמו האמריקאים (המון ג'אנק פוד, שני שלישים מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר, שימוש יתר יום-יומי אובססיבי בתרופות) ?

דפני
דפני
13 years ago

רציתי להוסיף עוד 2 ספרים שבעיני הם חשובים מאד 1) מחקר סין מאת ד"ר קולין קמפבל
2)יהיו מזונותיך תרופותיך מאת פטריק הולפורד ובאנגלית food is better medicine than drugs/.
אני אישית הפכתי לצמחונית בעקבות הספרים ,אינני אוכלת גם מוצרי חלב וביצים.
דוגמה קטנה ואישית ,סבלתי מלחץ דם גבוה וכמובן שהרופא הציע לי כדורים להורדת לחץ הדם ,בעקבות הספר לקחתי תוסף תזונה מגנזיום ,לחץ הדם שלי ירד פלאים.
רציתי להוסיף שחום גבוה לילדים ניתן להוריד באמבטיות פושרות או רטיות קרות .

Daniel
Daniel
13 years ago

עדו,
אם לא אוכלים בשר ומוצרי חלב, אז נשאר לך מאט מאוד מקורות חלבונים שגוף האדם זקוק בהם. במיוחד אנשים שעורך החיים שלהם ספורטיבי…
קשה לאכול כמויות גדולות שקדים וסויה…

Daniel
Daniel
13 years ago

מה עם ילדים?
הם זקוקים לחלבונים בשביל לגדול..
בנות שלך גם כן פעם בשבוע אוכלות בשר? ומה עם מוצרי חלב? בכלל לא אוכלות?

לירון
לירון
13 years ago

אגב, לא שאני עשיתי ברור למקורות שלה, אבל אני לא חושב שזה לא צנוע או לא מוסרי שיהיו לו 5 בתים כשבאחד הוא גר ובאחד גרה אישתו בנפרד. ה3 בתים האחרים יכולים להיות קשורים לקבעון ההרגלים שלו (אוכל אותו דבר, שותה אותו דבר, גר באותו מקום וכו') ולכן ייתכן שזה קשור לכך שהוא רוצה לצאת לחופשה באותו מקום או להתגורר באותו מקום בניו-יורק כשהוא מגיע.
חוץ מזה אבא שלו קנה חווה בנבראסקה כדי שביום הדין יהיה להם מה לאכול, אז ייתכן וזה אחד מהבתים.
ובכל מקרה לחזק את טענתו של עדו להבנתי היום יש בינה לבינו קשרים רעועים אז כנראה שהיא חטאה למציאות (או למציאות להבנתו).

א לוי
13 years ago

תהיתי הרבה פעמים תוך כדי קריאה ב security analysis אם הוא היה יותא לאור עוד בשנות ה 20 של המאה הקודמת ובתפוצה גדולה ואולי כך היתה נמנעת בועה מטורפת במניות ונדל"ן שגוררת אחריה מפולת איומה שגוררת שפל כלכלי עולמי שגורר בעקיפין שואה לעם היהודי ומחבר הספר יהודי…
מצד שני יתכן שבתסריט השני מדינת היהודים היתה לא יותר מפנטזיה

א לוי
13 years ago

בועת הטכנולוגיה היתה בועה סקטוריאלית ובסדר גודל לגמרי אחר מבועת 29 שהיתה בועה כמעט בכל נכס אפשרי – מניה או נדל"ן. גראהם כותב על משכנתאות ממונפות ואיגוח משכנתאות בסיכון גבוה שהיו כבר בתקופה ההיא.
ולדעתי האישית יפן אינה מעצמה בסדר גודל של ארה"ב שיכולה לגרור את העולם לשפל כלכלי והעולם גם פחות חשוף לנכסים בה מאשר לנכסים בארה"ב על אף שבורסת יפן הכי גדולה נכון ללפני כמה שנים.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

כמה עובדות לגבי "מחקר סין" ולמה הוא פשוט ספר פרופוגנדה (אפילו המחבר מודה בזה בתגובה שלו לביקורת בצורה עקיפה):

http://www.cholesterol-and-health.com/China-Study.html – בלינק הזה יש את הביקורת, ולמעלה תשובת המחבר לביקורת ותשובה למחבר. שימו לב להתנהלות של המחבר… מבזה מעט לדעתי.

בנוסף:

http://en.wikipedia.org/wiki/The_China_Study#Criticisms

כמו שעדו אמר בהקשר אחר, הייתי קורא את הספר הזה עם הרבה מאוד מלח. הרבה מאוד.
יש שם דברים נכונים אבל בנוסף המון דברים לא מוכחים ועוד הרבה מאוד שטויות במיץ.
מה שמפריע הוא שהרבה דברים "מבוססים" הם בעצם לא מבוססים כלל וכלל ואף יש שם עובדות שההפך הוכח במחקר.

למרות כל זאת, אם הוא עזר למישהו, מה טוב.
אני מציע בחום לדפני ולכל הקוראים של הספר, לקרוא את הספר אבל מייד לאחריו לקרוא את הביקורת. שניהם צריכים לשבת בראש.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

עדו, למה אתה מסיק שלא קראתי את הספר?

אני חושב שהביקורת במקומה בעניין הספר. הרבה אנשים עם חשיבה פחות ביקורתית ממני וממך יקחו עובדות מהספר כמו שהן אשר אינן נכונות בכלל ויכולים לגרום לעצמם נזק. כמו למשל שהחומרים בחלב מעודדים מחלות אוטואימוניות, אבל (הושמט בספר) יש בו הרבה חומרים שמדכאים המון סרטנים. מהיכן אפשר להשיג חומצה פולית (רק מירקות – לפי הספר, לפי כל מקום אחר- מירקות אך גם מבשר, במיוחד כבד) בנוסף, קל לראות שהספר מגמתי בהזנחתו לחלוטין למשל את עניין הגלוטן מהחיטה, ועוד המון דוגמאות.

המחבר בחר חתיכות מהמחקר שמוכיחות את הטענות שלו והתעלם מחתיכות אחרות שמפריכות את הטענות שלו. בנוסף הכל מתובל בעובדות שקריות שלא פעם הפוכות מהמציאות. דברים כאלו הם סממנים של פרופוגנדה.

אני מסכים איתך שאנשים אכלו בשר בעבר. לדעתי הם גם אכלו הרבה יותר ממה שאתה חושב. למען האמת, החוקרים מייחסים את ההתפתחות השיכלית המדהימה של האדם ויציאתו ממעגל השימפנזים לעובדה שהוא החל לאכול בשר. האדם החל לאכול בשר לפני מיליון שנים, ישנן הוכחות חותכות לכך. כל מוזיאון שמציג את הסטורית המין האנושי מראה את זה – אנשים שהחלו לצוד, עצמות של אנשים ליד המון עצמות של חיות שנאכלו. כלי ציד, חניתות, ציורי קיר בני מאות אלפי שנים של אנשים צדים חיות. אז אתה אומר שאנחנו קרובים לשימפנזים שלא אוכלים בשר, ולכן התזונה שלנו צריכה להיות דומה, ואני חולק עליך ואומר שאנחנו לא קרובים לשימפנזים *מפני* שאנחנו אוכלים בשר. זה לא אומר שמכיוון שאתה מרבה לאכול ירקות תחזור להיות שמפנזה, אבל זה גם מראה יפה מאוד שלבשר יש תפקיד בחיינו, גם אם קטן (B12?).

הספר יותר ממטיף לצמחונות ואני לא אוהב את זה. לא הייתי רוצה שהילדים שלי יקראו שום ספר פרופוגנדה – לא של הקומוניזים הסטאליניסטי, לא של האיסלאם הג'יהאדיסטי, ולא של צמחוניים מטורפים שמעדיפים פרה חיה על אדם חי. לא רק מכיוון שיש לי בעיה עם אמת מוחלטת שאין עליה עוררין, אלא גם בגלל שלספרים פרופוגנדיסטים יש נטיה להתייחס לחלקי אמת, לעוות ולסלף, ולהציג מצג שווא. לעשות אידיאליזציה לצד אחד ודמוניזציה לצד השני. בדוק כמה אנשים הפכו לצמחוניים אחרי שקראו את הספר. אתה אומר שהם חזרו למוטב, אני אומר ששטפו להם את המוח. גם באסלאם הרדיקלי המון אנשים "חזרו למוטב" אחרי שראו את האור (שהוא כמובן, אמת מוחלטת). גם פרוטוקולי זקני ציון זה רב מכר, בדומה למחקר סין, זה לא אומר שזה ספר נכון.

שוב, יש בו דברים נכונים, אבל יש בו גם המון דברים לא נכונים ואף מעוותים, כאלו שמסובבים ב 180 מעלות. אני מעדיף לקרוא ספר לקוני ודל שכולו אמת, מאשר לקרוא ספר ששזור בעובדות כוזבות ובמחקרים מוטים אך יש בו גם הרבה אמת.

אגב: כמובן שהמחקר מומן על ידי אגודת החלב האוסטרלית. אחרת מי היה מממן אותו? אני? אתה? מי שיש לו אינטרס. אינטרס זה לא היינו הך כמו סילוף האמת. הם מימנו אותו כי זה יכול להזיק להם, אבל זה לא אומר שמה שיש להם לומר זה לא האמת. אינטרס אולי נשמע מילה נוראית, אבל זו רק משמעות שלילית שדבקה בה, זה לא אומר שכל אינטרס הוא רע, שקר וכזב. אינטרס של חברה הוא להרוויח, זה אומר שכל החברות מזייפות דוחות? הדוגמא של חברות הטבק שמימנו מחקרים שמוכחים שטבק לא גורם לסרטן מעלה חשד אך לא מעלה טיעון נגדי. שים לב להבדל הדק. מבחינתי זו רק כותרת. בתור חושב ביקורתי, הייתי הולך לבדוק את טיב המחקר אבל לא הייתי מתעלם ממנו. איפיון החשיבה של "יש לו אינטרס ולכן מה שהוא אומר זה שקר" מאפיינות את המשטר הסטליניסטי (מצטער על ריבוי הדוגמאות אבל לאחרונה קראתי ספר מפחיד על המשטר). ראינו כמה צדק היה במשטר הזה וכמה אנשים מתו בגלל הצדק הזה. בשפה משפטית זה נקרא, ולא בכדי, "ראיות נסיבתיות" או ואריאציה של זה. למזלנו אנחנו דנים בתזונה ולא בחייהם של אנשים.

אני לא יודע אם קראת את כל הביקורת בלינק, לא עבר זמן רב מאז שפירסמתי את התגובה עד לתגובה שלך. אם קראת, היית רואה שבעצם האיזכור שכותב הביקורת הוא אגודת החלב האוסטרלית אתה עושה את אותו הדבר כמו שעשה מחבר הספר – אתה תוקף את הקרדיביליות של המבקר ולא את ההגיון שלו. זה כמו שמישהו יאמר לך שאתה טועה כי הלוגיקה שלך לא נכונה, יתן לך הסבר חלופי והוכחות – ואתה תגיד לו: "אבל כל המשפחה שלך טועה כל הזמן ואתה עוד לא אמרת דבר נכון בחייך". או "אבל זה אינטרס שלך שאני אטעה, אז אתה בטח סתם מבלבל את המוח"… לדעתי זה לא רלוונטי. באותו הגיון: אם הביקורת פורסמה על ידי אגודת החלב האוסטרלית, הספר בכלל פורסם על ידי אקטיביסט בתנועה של תנו לחיות לחיות (וזה נכון). מה זה אומר על הויכוח? שום כלום.

כמוכן, אני חושב שהטיעון של שתית חלב של חיה אחרת מאוד לא רלוונטי. הלוגיקה שלו פשוט לא נכונה. בטבע אמנם אין אף חיה ששותה חלב של חיה אחרת, מכיוון שזה לא התאפשר – לא ראיתי כבשה שנותנת לזאב לינוק ממנה. זה שזה לא קרה, זה לא אומר שזה לא בסדר. ההתפתחות של האדם והתיעוש של תעשיית המזון איפשרה המון דברים שלא היו אפשריים פעם, ולא היו אפשריים בטבע. גם אף חיה לא הגיעה לירח, אבל האדם כן, זה לא אומר שלהגיע לירח זה לא בסדר. בטבע חיות גם לא עושות מדיטציה ולא מדברות זו עם זו. הן גם לא בונות ערים. לדעתי הטיעון שלך שזה לא מופיע בטבע אינו רלוונטי, אמרו כבר לפני מעל 2000 שנה – מותר האדם מן הבהמה.

אפשר גם ללכת לכיוון ההפוך, ידעת שהמון חיות בטבע הורגות את הצאצאים שלהן? זה מאוד נפוץ. אז זה עושה את זה בסדר שאנחנו נעשה את זה?
אם אתה רוצה למקד את הדיון לצריכת מזון – יש המון המון חיות שאוכלות צואה של חיות אחרות. זה אומר שגם אנשים צריכים לעשות את זה?

כמוכן, הספר מתעלם לחלוטין מכך שהסינים כן צורכים בשר לאורך כל ההסטוריה צרכו בשר (או ליתר דיוק- חלבונים מן החי). זה מוזכר במחקר אך מושמט מהספר. הם צורכים אמנם הרבה פחות מחבריהם האמריקנים, אבל סינים תמיד אכלו סי-פוד, אכלו נחשים, ברווזים, תולעים וכו'. אפילו כשאני הייתי בסין אכלתי נחשים. הסינים מעולם לא היו צמחוניים.

שתבין, אני לא נגד ירקות ופירות ואני לא בעד תזונה שהיא 100% בשר. אני מסכים איתך שיש לצרוך בשר בכמות קטנה יותר מהנפוץ בעולם המערבי. גם בגלל בעיות כולסטרול ובגלל הורמונים שדוחפים לבשר, וגם בגלל ההתעללות בחיות. גם הסרט FOOD INC הוא מגמתי. אני ראיתי איך מגדלים פרות באורוגוואי לבשר, בדיוק לפני שבוע – יש להם יותר שטחי מרעה מגודל מדינת ישראל מספר פעמים. זה גם ככה בגולן ובגליל. יש גם רפתות ששם הפרות סובלות. אז כל מי שאוכל בשר הוא רשע? צריך לראות את שני הצדדים – של מגדלי הבשר ושל המתנגדים להם – עם הרבה מלח. זה לא חכם מאוד לדבוק באף צד כאילו זה התנ"ך החדש. ואדון קמפבל עושה בדיוק את זה. מבחינתי הוא לא שונה בהרבה מרוב העולם הנאור שמצדד בכל עניין בפלסטינאים ושלוחותיהם, כאילו בעזה זו התגלמות הסבל האנושי וכאילו בדרפור ואפריקה אנשים לא מתים מרצח עם ורעב. זה פשוט קל לצדד בהם, המטרה שלהם היא קיטשית וקליטה. אבל איפה החשיבה הביקורתית?

אני מסכים איתך בהרבה מאוד נקודות, אבל אני גם מסכים עם עקרונות שכתובים באסלאם אבל לא עם הפרופוגנדה שבעזרתה מפיצים איתו.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

דבר קטן נוסף בקשר לאגודת החלב האוסטרלית:
למה הלכת לצד השלילי של לומר: "יש להם אינטרס שחלב יהיה בריא" ולא הלכת לצד השני החיובי של: "להם בטח יש ניסיון רב שנים, הרבה יותר מכל גוף אחר, בהשפעות החלב"? זו גם בחירה מגמתית.

אגב – אני חייב לציין שאני נהנה מהויכוחים פה, למרות שאולי סטינו ממניות וכלכלה. לדעתי ירדנו ליסודות לא פחות חשובים 🙂

אסף נ
אסף נ
13 years ago

יפה, אז אנחנו מסכימים בהרבה יותר ממה שחשבתי.
אגב, כבר הזמנתי את הספר שלו (פורמן), אני רוצה לראות במה מדובר, לא שמעתי עליו בעבר. קראת אותו בעברית או אנגלית?

הנקודה המרכזית שלי היתה שמי שקורא את "מחקר סין" צריך לקרוא את הביקורות בנוסף, כדי שיחשף לשני הצדדים, ושיתן לנתונים של הספר לשקוע יחד עם הביקורת – כדי שידעו שזה לא תנ"ך. יש שם פרופוגנדה, ולפני שאדם קורא ספר כל כך "משוחד" עליו להכין את עצמו. גם אנשים שקוראים תעמולה צריכים לעבוד על עצמם כדי לא להשתכנע בקלות ולבדוק כל דבר בציציות. להשתכנע רק אחרי שבדקת הכל לאשורו.

הספר (שניהם) *צריך* לשנות את אורח החיים שלנו כי כמעט כולנו אוכלים לא בריא או לא מוסרי או שניהם. לגבי מה שאמרת על אבולוציה, אני מאוד מאוד מסכים – הגוף שלנו בשוק אל מול מה שקורה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה האחרונה. לדעתי הגוף שלנו רק לפני מיליון שנה החל להסתגל לבשר ולכן יש לנו בעיות כולסטרול ואחרות – מה שאין לאריות ולחיות טורפות למשל. מיליון שנה, זה כלום במונחים אבולוציוניים, אבל עדיין, חלק מהאבולוציה שלנו תלוי בבשר ולכן יש לאכול ממנו (כמו שאמרת).

לגבי הטיעון שלך לגבי סרטן, במיוחד "מעשנים כמו קטרים" – הגורם לסרטן ריאות, לא עולה בקנה מידה אחד עם המחר הזה:
http://caonline.amcancersoc.org/cgi/reprint/49/1/33.pdf

בעמוד 13, תראה שסין נמצאת במקום טוב באמצע מבחינת סרטן ריאות בגברים, ובמקום מאוד גבוה בסרטן ריאות בנשים. תבין שבסין יש הרבה פחות מעשנים מאשר במערב מאחר ושם יש המון עניים – לכן דמיין את חומרת התוצאות.

גם בסרטן הבטן סין לא ממש מככבת, או שכן, תלוי איך אתה מסתכל על זה 🙂
מה שמאוד יפה לראות הוא שיעור סרטן השד וסרטן הפרוסטטה, שבסין הם הנמוכים בעולם.

כמוכן סרטן הכבד – סין מקום ראשון בעולם בהובלה גדולה (זה סרטן קטלני מאוד).

המסקנה המצחיקה מהמחקר הזה, שסותרת את הטענה שלך, לפחות חלקית היא שיש פחות סרטן במערב אסיה (ישראל וחצי האי ערב) מאשר באסיה. 131 מקרים ל 100K לעומת 176 ל 100K בסין.
כמובן שאמריקה מככבת בראש הטבלה, אבל זה היה ברור.
ערבים (וישראלים) אוכלים בריא?

ואולי בכל אופן יש איזושהי קונוטציה גנטית? בהנתן הטבלה הזו הייתי מעדיף להיות ערבי ולאכול כמו ערבי מאשר להיות סיני ולאכול כמו סיני.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

כמובן בלי להעליב מאכלים ערביים או סיניים, את שניהם אני אוהב אהבה גדולה. יעידו חברים שראו אותי אוכל בסין 🙂

pimodlen
pimodlen
13 years ago

עדו ואסף – אני לי סגור על איך הגעתם מצ'ארלי לתזונה נבונה אבל אני שמח שעשיתם זאת.
לעניות דעתי (הבאמת ענייה, יחסית) זה נשמע מאוד לוגי שאני (כולנו) צריך לצרוך הרבה פחות בשר ממה שאני צורך היום, לאו דווקא בגלל שיש משהו נוראי בבשר באופן כללי, אלא פשוט בגלל שאבולוציונית גוף האדם כנראה לא ממש רגיל לזה. פעם זה היה לוקסוס.
משום מה, לא עצרתי לחשוב על זה עד שהעלתם את הנקודה פה.

הייתי מבקש לדעת האם אתם אוכלים ירקות ופירות אורגניים, או, אם אשאל זאת בצורה אחרת, כמה אתם חושבים קוטלי המזיקים שדוחפים לאוכל הלא-אורגני "עוזרים" לקטילתנו בטרם עת?

דרך אגב ובלי קשר לאכול (אבל עם המון קשר למחלות לב וסרטן), מה אתם עושים ביום-יום בשביל להפחית בלחץ (stress) שמצטבר, דהיינו, מה עובד בשבילכם? ואיפה אפשר לקרוא על זה עוד?

א לוי
13 years ago

הדיון התזונתי והבריאותי שהתפתח כאן מענין לא פחות מהדיון הכלכלי
2 הסנט שלי –
1. חלב ומוצריו – עושה המון היגיון לא לצרוך אך כ"כ מוצרי מזום מבוססים עליו. קראתי פעם מחקר של רופא שטען שללא צריכת חלב רמת הביראות באוכלוסיה יכולה לעלות משמעותית
2. מים – יש אומרים שאנשים לעתים שוכחים לשתות מספיק מים. ולמים שלל תפקידים באיזון מערכות בגוף. המלצה שקראתי פעם – לשתות הרבה במיוחד לאחר קפה והמלצה קצת מוזרה – בבוקר אפילו לפני הצחצוח לשתות לפחות 2 כוסות. אישית הרגשתי שיפור כללי כתוצאה מכך.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

היי pimolden,

להפגת סטרס – iyengar yoga.
פירות אוראגניים – אני משתדל. אני מאוד אוהב את המלפפונים של סגל 🙂
קוטלי מזיקים – לדעתי כן, אני מקפיד לשטוף היטב למרות שזה לא תמיד עוזר. ביצי חופש.
שותה המון מים. לא רק כי אני חושב שזה בריא, אלא כי תחושת הצמא לא ממש עובדת כמו שצריך אצלי ואני מתייבש בלי לשים לב.
אבל קטונתי. גדולים ממני ומומחים ממני כתבו ספרים. אפילו הזמנתי אחד תוך כדי הדיון בהמלצה של עדו (לאכול כדי לחיות). עדו, לא אמרת לי באיזו שפה קראת את הספר…

Daniel
Daniel
13 years ago

עדו,
ומה עם דגים? אותו סיפור כמו בשר? פעם בשבוע?

א לוי
13 years ago

חבר ישן הביא לידיעתי נושא שמתחבר לפן הבריאותי והכלכלי בו זמנית. מדובר בחברה ישראלית שמפתחת שמן אומגה 3 מצמח המרווה המרושתת וזאת בטענה כי האומגה 3 המיוצר כיום מכיל כל מיני רעלים ושלהם לא והם טוענים לריפוי כל מיני מחלות. אותו חבר גם השתמש וגם השקיע החברה שעדיין לא מונפקת. אני לא השקעתי כי זה לא מתאים לערך. מדובר בחברה בשם מרוולוס. אפשר לגגל ולהגיע.

עופר
עופר
13 years ago

עדו שלום,
האם בחנת את שוק האגח"ים בהודו.
הריבית בהודו תיפסה לשיא של 6% ולכן אגחי"ם שיונפקו בימים אלו יהיו עם עם קופון גבוה. כמו כן יש ציפיה לעליה בשערי האג"ח עם הפחתת הריבית בהודו.
אשמח לדעת מה דעתך בענין.
כמו כן אודה לך באם תעדכן אותי בקשר עם אתר ממנו ניתן ללמוד על שוק האג"ח בהודו.
תודה,
עופר

אסף נ
אסף נ
13 years ago

גם אני שמעתי על הבעיה באומגה 3. פעם הייתי לוקח כדורים שקופים כאלה מלאים בשמן הזה, אבל הפסקתי לאחר שקראתי שזה מכיל הרבה דברים.

עדו, אני יודע שאדם יכול לחיות חודש בלי אוכל, אבל לא רצית למות תוך כדי מרוב סבל? לי קשה לצום ביום כיפור שלא לדבר על 20 יום. לא התעלפת תוך כדי?

יהונתן
יהונתן
13 years ago

אני לא מבין מה הטעם לנסות להתחקות אחרי התזונה של האדם בתור זהב שהתקיים בעבר ובו התזונה תאמה את האבולוציה, בשעה שאנו יודעים שתוחלת החיים בעבר הייתה שלושים שנה אם לא פחות. בכלל, אני בספק אם עניין את האבולוציה להעניק תוחלת חיים גבוהה לבני יותר מארבעים שכבר לא נוהגיםלהתרבות. הדבר היחיד שיכול ללמד אותנו מה טוב לאדם הוא מחקרים מבוקרים שבהם, באופן אקראי, חלק מהאנשים יאכלו דבר אחד וחלק דבר אחר. זה דבר שהרפואה המערבית טורחת לעשות בעוד שהרפואה הסינית ממש לא בקטע.

אסף נ
אסף נ
13 years ago

היי עדו,
הזמנתי את הספר ובינתיים עד שיגיע קראתי מספר ביקורות. ראיתי שאנשים כותבים שג'ואל ציין שחסה רומאית (romaine) היא מקור אדיר לחלבונים וכו'. גם נזכרתי במה שאתה כתבת, שירקות מכילים יותר חלבונים פר קלוריה מאשר בשר או מוצרי חלב.

אז… אני פשוט לא מבין את זה. עשיתי מחקר קטן בעצמי. בדקתי חסה, עגבניה, וכל מיני כאלה, ופשוט בניתי יחס פשוט של מנה של 100 גרם מאותו מוצר, ואז חילקתי את כמות החלבון בגרמים במספר הקלוריות כדי לקבל חלבון לקלוריה במנה של 100 גרם.

די מפתיע (או שלא) שקיבלתי בדיוק את התוצאות ההפוכות. הנה דוגמא, הכל מהאתר הידוע הזה:
http://nutritiondata.self.com

חסה רומאית (romaine lettuce, raw) במשקל 100 גרם
1.2 גרם חלבונים (2% צריכה יומית.. צריך לאכול 5 ק"ג חסה להגיע לצריכה היומית :))) )
17 קלוריות
—————
0.07 גרם חלבון לקלוריה

עגבניה אדומה, RAW , שוב 100 גרם
0.9 גרם חלבון
18 קלוריות
—————
0.05 גרם חלבון לקלוריה

גזר כתום, RAW, מנה של 100 גרם
0.9 גרם חלבון
41 קלוריות
——————
0.022 גרם חלבון לקלוריה

טוב, ראינו 3 ירקות נפוצים ואנחנו מבינים את סדרי הגודל. אף ירק לא עובר 0.1 גרם לקלוריה.
חשבתי קצת יותר רחוק וחשבתי שאולי טעית והתכוונת אולי לדגנים ואגוזים, אז הנה דוגמא של אגוז מקדמיה שאני אוהב:

100 גרם אגוזי מקדמיה
7.9 גרם חלבון
718 קלוריות
—————
0.011 גרם חלבון לקלוריה

שוב לא עברנו את 0.1 גרם חלבון לקלוריה. בוא נראה קצת מוצרים מהחי:

סטייק אנטרקוט על הגריל (http://nutritiondata.self.com/facts/beef-products/3588/2)
בחרתי בכוונה בשר שומני, כי זה מוריד את היחס.
29.6 גרם חלבון
206 קלוריות
————-
0.14 גרם חלבון לקלוריה

טונה בהירה במים 100 גרם
42.1 גרם
191 קלוריות
———–
0.22 גרם חלבון לקלוריה

בינתיים, החסה מתקרבת לחצי אולי ממה שסטייק אנטריקוט שומני היה נותן, ורחוקה שנות אור מזה של טונה.

בוא נראה מוצרי חלב, בחרתי במיוחד גבינת קוטג', שידוע שיש לה הרבה מאוד סגולות אנטי סרטניות. בחרתי את הגבינה השמנה דווקא, כדי לקבל תוצאה פסימית, שהרי הערך הקלורי יעלה אבל החלבון ישאר אותו הדבר:

גבינת קוטג' 4-5% שומן, 100 גרם:
11.1 גרם חלבון
98 קלוריות
—————–
0.113 גרם חלבון לקלוריה.
אגב, בגבינה הרזה, היחס הוא 0.172, הרבה יותר גבוה.

בקיצור – איך אתה מסביר את הטענה שבירקות ופירות יש יותר חלבון פר קלוריה? לפי הנתונים שהראיתי פה, למוצרים מהחי ומוצרי חלב יש *הרבה* יותר חלבונים פר קלוריה.
למען האמת, אם הייתי רוצה ממש להחמיר איתך, הייתי בודק יחס סוכרים מול קלוריה, ואז היית רואה שבירקות ופירות רוב הקלוריות בכלל מגיעות מסוכר (ולשנינו יש הסכמה על סוכר והשפעתו על הבריאות, נכון?)

אסף נ
אסף נ
13 years ago

עוד אנקדוטה קטנה.
באתר הזה, יש גם מידע לגבי איכות החלבון. אני למדתי ביוכימיה וביולוגיה, ואני מכיר את חומצות האמינו. למשל ליזין, בונה את השרירים. איכות החלבון היא מדד לסוגי חומצות האמינו המצויות בו. ישנן נדמה לי 9 חומצות חיוניות לגוף.

הערך של החלבונים מהחי ומחלב, תבדוק את כולם, הוא הרבה יותר גבוה מכל ירק אחר.
למשל:
טונה בהירה במים – ציון 148
סטייק אנטריקוט שמן -ציון 94
קוטג- ציון 120

לעומת ציונים נמוכים לפירות וירקות:
גזר – אין ציון (אבל יש את ההערה: The bad: A large portion of the calories in this food come from sugars.)
עגבניה – ציון 52
והיהלום שבכתר – חסה רומאית – ציון 68

אני לא אדבוקט של לאכול רק מהחי חס וחלילה, אך יש לאור אלה יש לדעתי לומר לד"ר ג'ואל שכבודו במקומו מונח שכבודם של המוצרים מהחי ומחלב גם הם כבודם במקומם מונח 🙂
לדעתי 90% מהבעיה בתזונה המערבית היא פשוט חוסר האיזון, זה הכל.

מעניין אותי לראות מה ההסבר שלך לנתונים האלה שלמעלה…

ידידיה
ידידיה
13 years ago

אסף, אשתי מנסה לשכנע אותי לאמץ את ההמלצות בספר על תזונת ילדים מאת פורמן, "ילדים עמידים" (יצא גם בעברית). הוא אמנם מזכיר שם בדרך אגב ובלי הוכחה את הטענה "במרבית הירקות יש יותר חלבון פר קלוריה מאשר במזון מהחי", אבל לא מתמקד בה אלא בטענה אחרת – גם ככה אנחנו אוכלים הרבה יותר חלבון ממה שאנחנו צריכים, והמטרה בשיטה שלו היא לקבל יותר ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, ע"י אכילה של פחות אבות מזון (חלבונים, פחמימות, שומנים). הוא קורא לזה "יותר מיקרונוטריאנטים מפחות מקרונוטריאנטים".

רועי א
רועי א
13 years ago

תגובה מעניינת לספר באמזון, בקונטקסט של תגובות פה באתר מבחינת טיעונים, לוגיקה וגם כמה מילים על אומגה 3 ודלקות.

http://www.amazon.com/gp/cdp/member-reviews/A1J1IU1LTAMFQL?ie=UTF8&display=public&sort_by=MostRecentReview&page=2

יהונתן
יהונתן
13 years ago

עדו, אני מסכים שבשר אדום הוא מזיק. אני זהיר מאוד בצריכה של בשר אדום. מצד שני המחקרים מראים שבשר עופות ובשר דגים לא מזיקים ואולי אפילו מועילים. לכן אני צורך אותם על בסיס יומיומי. מה שרציתי להגיד הוא שהטיעון על כך שמערכת העיכול התרגלה למשהו בהיסטוריה האבולוציונית של האדם אינו משכנע אותי. הדבר היחיד שמעניין את האבולוציה זה מספר הצאצאים השורדים. אם אתה טוען שאבולוציה לא אוהבת משהו, אתה יכול לטעון רק שמי שאוכל בשר יעמיד פחות צאצאים שורדים ממי שאוכל ירקות. אבל גם אתה מסכים שאכילת בשר לא מונעת העמדת צאצאים. רק שהיא מקצרת את תוחלת החיים בגיל מבוגר. ובכן, לאיכות ותוחלת החיים בגיל מבוגר לא אמור לכאורה להיות קשר לאבולוציה.