לחיות אבל אחרת

במשך שנים הבלוג הזה התעסק בעצמאות כלכלית, אולם לאור האירועים האחרונים בישראל, החלטתי לכתוב על נושא אחר – עצמאות פוליטית.

כבר כמה חודשים טובים שפונים אלי בשאלות על מעבר לחו"ל או מעבר כספים לחו"ל, אז אקדיש את הפוסט הזה לנושא שלדעתי מאוד חשוב בלי קשר לאירועים בארץ. חשוב לי להגיד קודם שאני לא מביע כאן דעה לכן או לכן לגבי הפוליטיקה בישראל וזאת משתי סיבות. האחת היא שאני כבר שנים רבות לא תושב המדינה ואין לי באמת זכות להביע דעה בנושא, מה גם שאחרי התנהלות ישראל בקוביד, התגרשתי מהמדינה סופית.
הסיבה השניה היא, שלדעתי, יש לפוסט הזה חשיבות ללא קשר לפוליטיקה העכשווית בישראל. הייתי כותב את אותם הדברים גם אם קהל הקוראים שלי היה קנדי.

אם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות – הן מהאירועים בהונג-קונג והן מהקוביד – זה שהעולם יכול להשתגע מאוד מאוד מהר. תמיד צריך להיות מוכן לשינויים פוליטיים, כדי שאתה ומשפחתך תצלחו את המשבר בצורה טובה יותר.

מה לא לעשות

לפני שנגיע לפעולות המנע המומלצות, קודם אגיד מה לדעתי אסור לעשות למי שחי היום בישראל – אסור להילחץ.

באמת שאנשים כבר פנו אלי בשאלות האם כדאי להנזיל את כספי הפנסיה שלהם ולהעבירם לחו"ל, או האם כדאי לקנות בית מפלט בצרפת. אני מרגיש שבקרב ציבור המרכז-שמאל בארץ יש אווירת נכאים מוגזמת שיכולה להביא אנשים לעשות פעולות פזיזות ולא חכמות. גם אם אתם מאמינים שישראל הולכת בכיוון גרוע, המרחק מפה ועד להלאמת נכסים של אנשים הוא מאוד מאוד רחוק. האם הסבירות שישראל תלאים נכסים של אנשים פרטיים היא אפס? לא. אבל היא לא גדולה יותר, לדעתי, מאשר שקנדה או גרמניה ילאימו נכסים. הסיכון הזה תמיד קיים, אבל ישראל במצב הנוכחי שלה לא קרובה לשם.

ההשלכות המיסויות של הנזלת קרנות פנסיה הן גדולות מאוד ולפעמים גם ההשלכות של קניית נדל"ן בחו"ל (למשל הבנתי שלאזרח גרמני שמחזיק נכס נדל"ני בגרמניה יש השפעות מס משמעותיות). לכן לא הייתי עושה צעדים פזיזים, ובכל מקרה של השקעה פיננסית בחו"ל הייתי מתייעץ עם רו"ח הן ישראלי והן מקומי (במדינת ההשקעה) לפני כל מהלך שכזה.

אז אחרי שנתתי קצת לצד השפוי שלי לדבר, בואו ניתן במה לצד הפרנואי שלי ונראה מה כן כדאי לעשות.

דרכון זר

מי שזכאי לדרכון אירופאי וטרם הוציא אחד, צריך לעשות זאת מחר בבוקר. הדלת לדרכון פורטוגזי כבר נסגרה אולי, וזה רק מראה מדוע אסור לחכות עם הדברים האלו. חלק ענק מהציבור הישראלי אשר זכאי לדרכון זר, לא הוציא אחד. מי שלא זכאי לדרכון אירופאי, אולי זכאי לדרכון ארגנטינאי או מקסיקני או סרבי. אלו דרכונים פחות טובים מאירופאים, אבל לאזרחות שנייה יש חשיבות אפילו אם היא לא של עולם ראשון.

לכל אזרחות נוספת יש המון אפסייד ובדרך כלל אין דאונסייד בכלל (חוץ מאזרחויות של מדינות הממסות לפי האזרחות ולא לפי התושבות – כמו ארה"ב למשל. זהו המקרה היחיד שהייתי כנראה מוותר על דרכון נוסף. או אם יש חובת שירות צבאי וכו'. תמיד צריך לבדוק את ההשלכות של האזרחות הנוספת לפני שמוציאים אחת).

גם אם ישראל תהיה מדינה למופת ואור לגויים, כל אחד שיכול להוציא דרכון זר, צריך לעשות זאת. כמובן שתמיד יש את הסיכון שמשהו רע יקרה למדינה, ותצטרכו להימלט ממנה ואז ברור שיש חשיבות לדרכון זר. אבל גם אם זה לא המצב, מה אם הבת שלכם תרצה ללמוד באוניברסיטה באירופה? או הבן יירצה לעבוד כמה חודשים במסעדה באיטליה? למי שיש דרכון אירופאי, לא תהיה בעיה להגשים חלומות אלו.

אם נחזור לתקופת הקוביד, החזקה של דרכון זר הוכיחה את עצמה כדבר סופר חשוב. יכולת להיות מיליארדר ישראלי או סיני שמחזיק בשלושה מטוסים פרטיים, ועדיין במשך תקופה די ארוכה לא יכולת לצאת מהמדינה שלך. לעומת זאת, באותו הזמן, המשפחה שלי (בין אם הם היו מוזרקי פייזר או לא) יכלו לבקר אותי בלוקסמבורג בלי שום בעיה, כי הם החזיקו בדרכון אירופאי. לפני כעשרים שנה חבר טוב שלי היה צריך לעבור ניתוח ראש מסובך והרופא הטוב בעולם היה גרמני. אם הוא היה צריך לעבור את הניתוח הזה בתקופת הקוביד, הוא לא יכל היה לטוס לגרמניה אם לא היה לו דרכון אירופאי. החיים מלאים בבלת"מים, ודרכון זר יכול לעזור מאוד בתקופות מסוימות.

בחיים לא חשבתי שאשתמש בדרכון האירופי שלי מעבר לכך שהוא נותן לי מעבר מהיר יותר בביקורת הגבולות בטיולים לאירופה. אבל אז באו התהפוכות הפוליטיות בהונג-קונג שהפכו לי את החיים, והאזרחות האירופאית אפשרה לי לעבור לאירופה בקלות (שוב, גם ההגירה שלנו התרחשה בתקופת הקוביד כשאף אחד לא יכל לטוס ממדינה למדינה, ועדיין לוקסמבורג קלטה את משפחתי ואותי בשמחה רק בזכות האזרחות הצ'כית שלי, ואפילו לא היינו "מחוסנים").

היום, אחרי הקוביד, אני מאמין ש-"המרבה אזרחויות הרי זה משובח". יש לי אזרחות ישראלית, צ'כית וגם תושבות קבע בהונג-קונג. למרות זאת אני מתכנן להוציא גם אזרחות לוקסמבורגית ולהמשיך לשמר את התושבות ההונג-קונגית שלי וזאת אף על פי שאני לא אופטימי לגבי העתיד של סין. אף פעם אי אפשר לדעת – אולי עוד עשור הונג-קונג תחזור להיות גן עדן קפיטליסטי?

למה לדעתכם טדי שגיא עשה מאמץ להוציא אזרחות קפריסאית? אחרי הקוביד עשירים רבים הבינו את החשיבות שדרכון נוסף נותן, ומאז הביקוש לאזרחות שנייה מאוד עלה. אנשים משלמים מליון דולר או יותר כדי לקבל אזרחות אירופאית (דרך כל מיני "ויזות זהב" לסוגיהן) ואילו ישראלים רבים הזכאים לכך בחינם, לא טורחים להזיז את התחת שלהם.

חסרי זכאות

מן הסתם, רבים אינם זכאים לדרכון זר, ונשאלת השאלה מה הם יכולים לעשות.
ישנן מדינות שמציאות דרכונים למכירה בצורה זו או אחרת. זהו נושא בפני עצמו ולא אכנס לזה כיוון שזה לא רלוונטי לאדם הממוצע. בכל מקרה מדובר לרוב במדינות פחות אטרקטיביות והיתרון המשמעותי באזרחות שכזו היא היכולת לברוח מהארץ בתקופת משבר. לדעתי, אם באמת המצב בארץ יתדרדר בצורה שכזו, תהיינה מספיק מדינות שישמחו לקלוט מהגרים ישראלים. בדיוק כמו שמדינות רבות פתחו את שעריהן בפני ההונג-קונגים (בריטניה וקנדה הן הבולטות שבהן).

העולם המערבי עומד בפני משבר דמוגרפי משמעותי, ומדינות רבות שמחות לקלוט הגירה איכותית. גרמניה, למשל, יצאה עם תוכנית הגירה חדשה שמאפשרת ביתר קלות לאנשים עם השכלה גבוהה להגר למדינה.

פיזור נכסים

מספר ישראלים שאלו אותי על פתיחת חשבון בנק באירופה. כששאלתי למה הם צריכים חשבון, הם אמרו – "בגלל המצב בארץ" אבל אין בכוונתם להעביר נכסים לחו"ל אלא רק שיהיה להם חשבון בנק כתעודת ביטוח. לדעתי, אין לחשבון בנק זר שום חשיבות ללא הזרמת נכסים לחו"ל. בכלל, מאוד קשה היום לפתוח חשבון בנק במדינה שאינך גר בה. רוב הבנקים לא יאשרו חשבון לתושב חוץ אלא אם כן אתה מוכן לשים בבנק סכומים נכבדים (בד"כ מעל למליון אירו אם זה בצפון אירופה. באסיה אולי עם הרבה פחות). לכן כל העניין הזה של לפתוח חשבון בנק זר בלי נכסים לא רק שאין בו שום תועלת הוא גם אינו ריאלי.

הרבה יותר הגיוני לפתוח חשבון ברוקר זר ולנהל דרכו את ההשקעות בשוק ההון. הרגולציה על ברוקרים קטנה מאשר הרגולציה על הבנקים ולכן ברוקרים שמחים לקבל תושבי חוץ, ובנוסף ככה גם אתה באמת מעביר נכסים שיישבו פיזית בחו"ל.

פיזור נכסים אמור להיות הא' ב' של השקעות. כל אדם ללא שום השכלה פיננסית מודע למושג הזה, ולמרות זאת רובנו לא מיישם פיזור גיאוגרפי של נכסים.

ההיסטוריה מראה לנו שאחת הסיבות שאנשים לא בורחים ממדינתם גם כאשר המצב נהיה בלתי נסבל, היא הקושי להוציא נכסים. זה גם אחת הסיבות שחלק גדול מיהדות גרמניה לא עזב לפני מלחמת העולם השנייה. לרוב הדלת להוצאת הון נסגרת הרבה לפני שהדלת נסגרת בפני הגירה פיזית. מדינות יכולות מהר מאוד להגביל הוצאות כספים מהמדינה, וצעדים כאלו אינם נדירים בכלל.

אבל פיזור גיאוגרפי אינו רק חשוב במקרה של הימלטות מהמדינה. פגשנו כאן בחורה אוקראינית שסיפרה לנו שהדודים שלה עברו לאיטליה לפני יותר מעשרים שנה ועם כל החסכונות שלהם רכשו לאט לאט מספר דירות להשכרה באוקראינה. מה הערך עכשיו של השקעות אלו?

כמה ישראלים מחזיקים את רוב הונם בדירות בארץ? שוב, אני לא רוצה להפוך את הפוסט הזה לפוליטי, אבל סיכונים תמיד קיימים. לא רק סיכונים פוליטיים – מה עם רעידות אדמה למשל?
לדעתי, חלק נכבד מההון של כל אדם צריך להיות מושקע בשוק ההון האמריקאי, אבל גם אצלי לא כל ההון מושקע בארה"ב. יש לי מניות אנגליות, קנדיות והונג-קונגיות. בנוסף יש לי חשבונות בנק/ברוקר בארבע מדינות שונות. אצלי המצב לא נורמלי כי זזנו הרבה בעולם. עדיין, לדעתי, ישראלי צריך לפחות חשבון ברוקר (לפחות אחד) שיושב בחו"ל אשר מחזיק נכסים שאינם קשורים לארץ. בנוסף יש חשיבות מסויימת להחזיק חשבון מחוץ לגוש המערב. כלומר – להחזיק חשבון ברוקר בהונג-קונג, סינגפור או דובאי. זאת דעתי ואסביר.

בעשרים השנים האחרונות ארה"ב החלה להשתמש בבנקים כפרוקסי של הממשל על מנת להעניש אנשים לא רצויים. אף אחד לא צריך להוכיח היום שעברת על איזה שהוא חוק בשביל לסגור לך חשבונות בנק. תראו איך התהפך עולמם של הרוסים בשנה האחרונה. לא רק לאוליגרכים חילטו נכסים בכל העולם וסגרו להם חשבונות בנק, גם הרוסי הפשוט מצא את עצמו בעמדה בעייתית מאוד מול הבנקים במערב. אזרחים רוסיים שברחו מרוסיה בגלל התנגדותם לפוטין עדיין נענשו במערב ונמנעה מהם האפשרות לפתוח חשבון בנק. רבים מהם ברחו לאסיה (במיוחד לדובאי) שם שמחו לקבל את הכסף שלהם.

האפשרות שישראל תהפוך למדינה מוקצית קלוש לדעתי, אבל קיים. אם המערב יחליט להגדיר את ישראל כמדינת אפרטהייד ולהטיל נגדה עיצומים, הבנקים במערב יסרבו לשרת אותנו (במיוחד מי שאין לו דרכון זר).

לא הייתי נותן עדיפות גבוהה לפתיחת חשבון בנק נוסף באסיה, אבל זה דבר שצריך לשקול. זאת גם אחת הסיבות המרכזיות שלא סגרתי את החשבונות שלי בהונג-קונג. אני רואה בזה איזו שהיא תעודת ביטוח במקרה שהמערב יתחרפן.

לגבי הקוראים שהקטע שלהם זה נדל"ן יותר מאשר שוק ההון, גם להם כדאי לפזר את הנכסים ולא להחזיק הכל במדינה קטנה במזרח התיכון.

אז מה זה נותן לנו?

לישראלי המחזיק דרכון זר ודאג לכך שחלק נכבד מהונו יושב בחו"ל יהיה הרבה יותר קל לעזוב אם וכאשר יעלה הצורך.

הדרכון הזר תמיד יאפשר לו להיכנס למדינה בה הוא אזרח (זה נכון כמעט ב-100%. בתקופת הקוביד היו מספר מאוד קטן של מדינות (ביניהן, לצערי, ישראל) אשר לא אפשרו לאזרחים שלהם להיכנס למדינה. אולם זו תופעה נדירה מאוד, ולרוב לא תהיה בעיה לאזרח להיכנס למדינתו. למי שמחזיק אזרחות אירופאית, אז כל אירופה פתוחה בפניו ולא רק מדינת אזרחותו.

כאשר גם חלק מהנכסים שלו יושבים בחו"ל יהיה לו קל יותר להתנתק מהמדינה.

במקרה הסביר יותר, שישראל תמשיך להתקיים כמדינה מפותחת ולא תהיה הגירה המונית, הדרכון הזר עדיין יפתח בפנינו אפשרויות רבות. אולי תרצה לעשות טיול קראוונים של שנתיים באירופה בפנסיה או אולי תרצה ללמוד או לעבוד באירופה כמה חודשים?

החזקת נכסים בחו"ל תיתן לנו תעודת ביטוח לא רק מפני משברים פוליטיים אלא גם מאסונות טבע או מפני משברים כלכליים (כמו למשל פיחות השקל).

הגירה בלחץ

כמו שהתחלתי כך גם אסיים. בשום מקרה אין מה לרוץ עכשיו ולמכור קרנות פנסיה או לעלות על המטוס הראשון לברלין. הגירה היא דבר מאוד קשה, וככל שהגיל מבוגר יותר והנכסים רבים יותר, כך המעבר קשה יותר.

לעזוב את הרשת החברתית והמשפחתית, למצוא עבודה חדשה (לרוב בשכר נמוך יותר), להתמודד עם בירוקרטיה אירופאית בלי לדבר את השפה וכו' זה לא דבר קל. לפעמים הדשא אצל השכן נראה ירוק יותר ואז כשמהגרים רואים שהמציאות קשה גם בחו"ל. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהב את לוקסמבורג. טוב לי פה מאוד ואין לי שום חרטות על ההגירה לפה. הלוואי שהייתי יכול לשכנע 100 אלף ישראלים לעבור לפה (טוב אולי הגזמתי, כמה אלפי ישראלים אולי יספיקו למדינה הקטנה הזו), אבל אני די בטוח שלרוב הישראלים זה לא יהיה חכם לעזוב עכשיו הכל ולהגר.