כמה עובדות מהירות על יפן

היום יורד גשם בקיוטו אז יש לי זמן לעדכון מהיר. כיוון שהרבה ישראלים לא טיילו ביפן, הנה מספר עובדות מהירות:

יפן היא האירופה של המזרח

אני לא מתכוון לכך שיפן היא מדינה מערבית, כי היא ממש לא. אני מכיר הרבה אנשים שמטיילים במזרח, וקובעים האם עיר מסוימת היא מערבית או לא לפי מספר המקדונלדים בה או מספר הסטארבקים. מוזר שהם לא אומרים על ערים במערב שהן מתמזרחות לפי מספר המסעדות הסיניות בהן. יפן שונה מאוד ממדינות במערב, והם הצליחו לשמור מאוד יפה על המסורות שלהם בד ובד עם פיתוח הכלכלה.

כשאני אומר שיפן היא האירופה של המזרח אני מתכוון להגיד שהיפנים דומים לאירופאים בניקיון, סדר ונימוסים שלהם. הייתי אומר שיפן היא אפילו יותר אירופה מאירופה במובן הזה. הניקיון כאן מופתי, האנשים שומרים על שקט, עומדים יפה בתור לרכבת וכו'.

יפן יקרה – אבל לא כמו שחשבתם

"אבל יפן מאוד יקרה" – הייתה תגובה שקיבלתי מהרבה אנשים כשאמרנו שאנחנו מתכננים נסיעה לפה. כן, יפן יקרה ביחס למדינות האחרות באסיה, אבל אני בספק אם היא יקרה יותר מאשר אירופה. התחבורה ביפן מאוד יקרה. מי שמגיע לכאן לטיול קצר, יכול לקנות כרטיס משולב לרכבות – דבר שיוריד מאוד את מחירי התחבורה. מחירי האוכל יקרים יותר מאשר ציפיתי – מלפפון אחד עולה פה כמו קילו בארץ (וכך גם פרות וירקות אחרים), אבל המסעדות לא נורא יקרות. מי שיכול להסתדר עם סושי ואטריות יכול לאכול ב 700-1300 ין (דולר אחד שווה בערך ל-93 ין).

שאר הדברים לא כל כך יקרים. לינה למשל – אנחנו שכרנו בית לחודש תמורת 180,000 ין שזה בערך 2,000 דולר. הבית כולל שני חדרים, סלון קטן, מטבח, שירותים ומקלחת. הכניסה לאתרים גם לא מאוד יקרה – בין חינם ל-600 ין.

אנחנו רואים הרבה זוגות אירופאים צעירים שמטיילים כאן, אז אני מניח שהמחירים לא מאוד שונים מאירופה. ישראלים – אנחנו ראינו רק מבוגרים. כנראה שהצעירים מעדיפים את תאילנד או סין.

יפן זקנה

יפן היא המדינה הכי זקנה בעולם, וזה מאוד בולט. לא רק שיש פה הרבה מאוד זקנים, אלא גם כמעט ולא רואים ילדים. אפילו גני משחקים הם דבר די נדיר כאן בקיוטו. יש בזה משהו קצת עצוב לראות אוכלוסיה מזדקנת, אבל אנחנו צריכים להתרגל לזה, כי כמעט כל העולם הולך בכיוון הזה.

יפן כבר לא כל כך מודרנית

מי לא שמע את הסיפורים על הרכבות של יפן ועל הבניינים הגבוהים?
מסתבר שהכול יחסי בחיים. אולי בשנות ה-80 יפן הובילה, אבל מאז זרמו הרבה מים בנהרות, ומי שביקר בסין ובטח ובטח בהונג-קונג, לא יתרשם כאן מהרכבות או מהבניינים הגבוהים. ביחס לערים בסין, הערים ביפן (לפחות אלו שראיתי) נראות כמו עיירות קטנות. מפתיע כמה הבנייה כאן נמוכה, ואני חושב שיש לזה קשר לרעידות האדמה.

בסין הבנייה היום מאוד גבוהה – בד"כ בתי מגורים בערים המרכזיות הם בגובה 10 או יותר קומות. ביפן, לעומת זאת, אחוז מאוד גבוה מהבתים הם של 2-5 קומות. הערים פה מתפרסות על עשרות ומאות ק"מ, ולא ברור מתי עיר אחת נגמרת והשנייה מתחילה. למי שבא מסין, יפן נראית כמו עיירה אחת ארוכה.

רשת הרכבות ביפן מרשימה מאוד בפריסה שלה וכמובן בדיוק שלה, אבל הקרונות והקטרים רחוקים מלהיות חדשים.

קל להסתדר ביפן – אבל אולי זה בגלל שאני יודע סינית

עד היום לא הייתה לנו בעיה להסתדר כאן. רוב האנשים לא מדברים אנגלית, אבל בכל עיר יש מרכז מידע מאוד טוב עם מפות והרבה חומר, כך שקל לנווט בערים. כמעט תמיד אפשר למצוא מישהו שמדבר אנגלית, והיפנים תמיד יעזרו – אפילו בצורה מוגזמת. די קל להתאהב ביפנים כשמטיילים כאן.

למי שיודע סינית עוד יותר קל להסתדר – גם בגלל שהוא יכול לקרוא את הכתב, וגם בגלל שיש פה המון סינים. כבר כמה פעמים יצא לנו לשאול פה מישהו באנגלית, והתברר שהוא יודע סינית – או שהיה מדובר בסיני שגר ביפן או שהוא היה יפני שלמד סינית.

יפן היא אימפריה

קצת קשה לזכור את זה למי שגר בארץ או למי שבא מסין, אבל יפן היא אימפריה!

צריך לזכור שיפן היא מדינה עם יותר מ-100 מליון תושבים, ועם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (למרות שסין הולכת לתפוס את המקום השני עוד השנה). כמי שגר בסין הרבה שנים, קל לחשוב על יפן כעל מדינה קטנה, אבל יפן היא עדיין מדינה מאוד גדולה – הן בשטח והן במספר התושבים. כל האתרים המרכזיים דחוסים ביפנים. למי שמטייל כאן כדאי לתכנן להגיע מוקדם בבוקר לכל האתרים החשובים (לפני שמליוני יפנים מגיעים). כמו שאמרתי, היפנים מאוד מנומסים ולא דוחפים (בניגוד לסינים), ולכן להצטופף אתם זה לא כל כך נורא, אבל עדיין עדיף להגיע בשעות מוקדמות כשהאתרים ריקים יחסית.

יפן שווה ביקור

מבצר הימג'י

מבצר הימג'י

ארמון הקיסר

ארמון הקיסר

ארמון הקיסר

נארה

אנחנו כאן פחות משבוע, אז קצת מוקדם לסכם. עד עכשיו הטיול היה מאוד מהנה. יכול להיות שזה בגלל שהייתי בסין כל כך הרבה שנים, אבל יפן נראית לי הרבה יותר מעניינת. הרבה יותר כיף לטייל פה מאשר במדינות אסייתיות אחרות שביקרתי בהן. אנחנו ראינו רק את הקצה של האתרים בקיוטו, ועוד לא ביקרנו בשניים-שלושה המקדשים הכי מתוירים, אבל אני כבר יכול להגיד שהעושר התרבותי פה עולה על זה של סין. המקדשים כאן יותר יפים לדעתי. הבנתי שהבנייה בקיוטו דומה מאוד למה שהיה בסין בשושלת טאנג, אבל היום רוב המקדשים בסין הם משושלת צ'ינג המנצ'ורית. אז או שטאנג אוכלת את צ'ינג, או שליפנים יש חוש אסטטי מאוד מפותח. לדעתי זה גם וגם.

מבחינה ארכיטקטונית יפן מדהימה אבל גם העובדה שנקי ומסודר פה מוסיפה לחוויה. הגנים היפנים עומדים בצפיות הגבוהות שלי ולא מאכזבים. כמובן, החיסרון של יפן הוא המרחק הגדול מהארץ והמחיר הגבוה יחסית של הטיול כאן, וזאת כנראה הסיבה שבעיקר ישראלים מבוגרים מגיעים לכאן. אם יקרה מה שאני מצפה, ויפן תקרוס תחת החוב הענק שלה, אולי תהיה הזדמנות לטייל פה במחירים הרבה יותר זולים בעוד מספר שנים.

פורסם בקטגוריה רואים עולם. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

24 תגובות על כמה עובדות מהירות על יפן

  1. מאת יהונתן‏:

    יש כאן מאמר מעניין על הקריסה הצפויה של יפן שלדעת הכותב צפויה לגרור גם את ארצות הברית איתה
    http://www.businessinsider.com/japans-hyperinflation-nightmare-2010-1#thus-japanese-hyperinflation-could-turn-dollars-into-toilet-paper-as-well-21

    מעניין שאתה מתאר הרבה סינים. חשבתי שיפן נמנעת מקבלת מהגרים. ההגירה נראית כמו הסיכוי היחיד שלהם להינצל דמוגרפית ולהציל את הפנסיה של הזקנים.

  2. מאת אבי‏:

    פרספקטיבה.
    אני חי ביפן, ולעיתים קצת מעייף העודף נימוס. בכל ביקור בסין אני מתלהב מהחמימות ושמחת החיים הסינית.
    בקשר לעושר תרבותי ושמירה על מקדשים וטבע, כמובן שיפן מדהימה ביופיה

  3. מאת RanE‏:

    מעניין! וממש עושה חשק להגיע, שכן ניפצת לי כמה מיתוסים שהתנחלו לי בראש ולא הסכימו לצאת.

    הם שווה לבקר שם כדי לקנות מצלמה מתוצרת יפנית (Canon)? כי אני שמעתי שלא ממש.

  4. מאת 文化大革命‏:

    תשע שנים חייתי בסין רבתי (טאיוואן וסין, אך גם הונג קונג) ואין לי ספק שמהפיכת התרבות הגדולה שהנהיג מאו עשתה דבר מדהים – מחקה תרבות בצורה הרבה יותר יסודית ממה שניתן לשער

    אני לא מדבר רק על המקדשים שנהרסו (כולל שרידים רבים משושלת מינג וטאנג), או הנזירים שנכלאו, אלא על גישה לתרבות ולמורשת.

    אגב, המקדשים היפנים נבנו בסגנון שמחקה (ואולי אף עולה על) את סגנון מינג, לא טאנג.

  5. מאת עדו מרוז‏:

    יהונתן, עד כמה שאני יודע יפן די סגורה להגירה, אבל כנראה שיש כאן הרבה סינים שבאים לעבוד או ללמוד מספר שנים. למשל, הדירה שאנחנו הולכים לשכור בבייג'ינג מתפנה בגלל שבעלי הדירה נוסעים לשנתיים לקיוטו ללימודים.
    בקשר לקישור, זאת הסיבה שאני חושב על קניית GLD. יפן בטוח תקרוס תחת החוב שלה שעומד על 200% מהתל"ג ורק ממשיך לגדול משנה לשנה. הרכבת הולכת להתנגש בהר, השאלה היא רק מתי זה יקרה. הימור יותר בטוח זה לקנות אופציות על הריבית ביפן, אם מישהו יודע איך לעשות זאת, אני אשמח לשמוע. עוד הימור די בטוח, לדעתי, זה לקנות אופציות על הריבית על הדולר – משהו כמו TYX. אני לא יכול לקנות דרך הברוקר שלי. אולי מישהו עם ברוקר אמריקאי יכול לבדוק האם ניתן לקנות TYX.

    אבי, לגור במדינה זה שונה לגמרי מאשר לטייל בה. אי אפשר ללמוד הרבה על מדינה מטיול של חודש. אני גם בטוח שהרבה דברים שלתייר לא מפריעים, יכולים להפריע מאוד למי שגר פה. כשבאתי לסין הרבה דברים לא הפריעו לי בהתחלה, ורק אחרי מספר חודשים הם התחילו לעצבן אותי.
    זה גם כנראה תלוי באופי של המטייל. ישנם מטיילים שאוהבים לטייל במדינות עולם שלישי, ולראות את כל הבלאגן. בגלל שחייתי כל כך הרבה שנים בסין, וחרשתי את המדינה, נמאס לי לגמרי מלנסוע באוטובוסים מלאים עשן סיגריות, שכל סיני שומע מוזיקה בפול ווליום והנהג מנקר על ההגה. עכשיו שאני חושב על לטייל בסין, מספיק לי לחשוב על מצב השירותים, בשביל לרדת מהעניין. זה נכון במיוחד לאור העובדה שיש לי ילדים. לא בא לי לשלוח את הבנות שלי להשתין בשירותים מטונפים.

    מה שיפה ביפן זה שאתה מרוויח משני העולמות – אתה גם רואה את אסיה וגם נהנה מתרבות ותשתיות של עולם ראשון. אבל לא פחות חשוב זה העושר התרבותי במדינה זו. היום חזרנו מאוד טיול, ואני רק מתלהב יותר ויותר מהמקדשים והגנים כאן.

    אני לא אומר שלא שווה לטייל בסין, ואני גם מאוד אוהב את תאילנד, אבל ליפן יש המון מה להציע, וקצת חבל שהרבה ישראלים מוותרים עליה. אני כבר משתעשע במחשבה על טיול הבא להוקאידו.

    רן, אני קניתי Canon S90 בבייג'ינג לפני הטיול (אחלה מצלמה דרך אגב). הסיבה היא שלא רציתי להתחיל להסתובב כאן בימים הראשונים בחנויות. אבל אם אתה רוצה שאני אבדוק לך דגם, שלח לי מייל, ואני אראה אם יהיה לי זמן (נראה לי שזאת לא בעיה כי אני ממש במרכז קיוטו). אלו מיתוסים ניפצתי?

    文化大革命 – אני מסכים איתך לגבי הרס התרבות בסין. מהביקורים שלי בטאיוון התרשמתי שהמסורת השתמרה שם הרבה יותר מאשר בסין. דוד של אישתי הוא חוקר בעיר האסורה (כן, יש לי כניסה חינם!). הוא נסע הרבה ליפן במסגרת העבודה שלו, והוא אמר לי שהבנייה ביפן דומה לזו של שושלת טאנג. הוא מבחינתי הגורו לענייני תרבות סינית, אז אני לא מתווכח איתו.

  6. מאת ידידיה‏:

    עדו, אתה אומר ששכרתם בית בקיוטו למשך חודש. האם יפן קטנה מספיק כדי שתוכלו לעשות בכל יום טיול מעניין ולחזור לישון בבית?

  7. מאת עדו מרוז‏:

    יפן לא קטנה. החלטנו להתמקד רק בקיוטו ובאזור, ולעשות טיול רגוע ולא לחוץ. יש מספיק מה לראות באזור קיוטו בשביל למלא חודש.

  8. מאת ירון‏:

    יופי של תמונות! אני מקווה להגיע ליפן בשנה הבאה.

  9. מאת Gal‏:

    Hi Ido. I see you have time to write. and it is interesting. Is it possible to response in English? My typing in Hebrew is lousy.

  10. מאת Gal‏:

    well I see it is possible in English. Well I always preferred the third world countries with all the "balagan" and differences. but still you made me more curious to visit. since we are so close (In Beijing) we may as well do it.

  11. מאת עדו מרוז‏:

    היי גל
    טוב לראות אותך כאן. ברור שאפשר לכתוב באנגלית

  12. מאת גיא‏:

    עדו מחכים לתמונות ממקדש הזהב – לדעתי מהיפים (:
    ובעקר רציתי לנצל הזדמנות זאת לברך אותך על מניות הרדיו
    שטסות בזמן האחרון

  13. מאת חדוה מרוז‏:

    הי עדו, גם אני הצטרפתי לקוראיך הנלהבים והנאמנים. מאחלים לכם טיול מהנה והרבה חוויות.
    שמור על קשר. אמא ואבא

  14. מאת נשיא GIC‏:

    היי עידו שמח שאתם עושים חיים בהחלט נראה מעניין, שאומרים יפן אומרים קדמה טכנולוגית אך אין ספק שסין מדינה מרשימה לא פחות .
    יבשת אסיה היא בהחלט מקום מעניין שהעולם לא יכול להתעלם ממנו, לא התיירים ולא הכלכלנים!
    עידו הכי חשוב שתעשה חיים ותשמור על עצמך ועל בני משפחתך .

  15. מאת יהונתן‏:

    יכול להיות שהשקעה מנוטרלת מטבע במדד הניקיי היא רעיון טוב, אם הערך הנומינלי של המניות שם יעלה בגלל אינפלציה, וערך הין יירד. למשל, משהו כזה – http://tinyurl.com/japan-nis.

  16. מאת יהונתן‏:

    עוד מאמר מעניין על הקריסה הצפויה של יפן, ועוד ארצות. הכותב מבשר את מות מדינת הרווחה.

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100506_1167400

    לדעתי, הכתבה מפספסת את הנקודה המשמעותית ביותר שצריכים להבין כשמדברים על כלכלה. הכלכלה, בסופו של יום, לא מבוססת על מספרים שכתובים בספרי החשבונות. הכלכלה תלויה ביכולת הטכנולוגית של החברה ליצר מוצרים, לתמריצים שיש לאנשים ליצר את המוצרים האלו ולשפר אותם, ולרצון של אנשים אחרים לצרוך אותם. המספרים יסתדרו בסופו של דבר בדרך כזו או אחרת, על ידי אינפלציה, פשיטת רגל או מה שלא יהיה. כשמסתכלים על טווחים באמת ארוכים, לא המספרים צריכים להדאיג, אלא יכולת הייצור, התמריצים הנכונים והמשאבים הפנויים.

    אם היום יש לחברה המערבית יכולת לאפשר לכל האזרחים להנות מגישה למזון, מחסה ושירותי בריאות בסיסיים, מה שקרוי – "מדינת הרווחה", אין סיבה שהדברים האלו ישתנו בעתיד, כשהטכנולוגיה רק צפויה להמשיך ולהשתפר. נכון, בהרבה מדינות יהיו פחות עובדים בגלל הזדקנות האוכלוסייה, אבל להערכתי קצב השיפור ביכולות של רובוטים ומחשבים יהיה גבוה יותר. אפילו איומים כמו התדלדלות מאגרי הנפט לא מבשרים את סוף העולם. כבר היום יש פיתוח מואץ של תחליפים, ובמקרה הכי גרוע – אם יהיה יקר מדי לממן רכב לכל משפחה, יגדלו מאוד הביקוש לתחבורה ציבורית והשימוש בה.

  17. מאת צאלון‏:

    לדעתי ברני מיידוף צדק. הפירמידה, בסופו של יום, לא מבוססת על מספרים שכתובים בספרי החשבונות. הפירמידה תלויה ביכולת של הקודקוד לגייס מצטרפים חדשים. המספרים יסתדרו בסופו של דבר בדרך זו או אחרת. אם היום יש לברני מיידוף יכולת לאפשר לכל המצטרפים להנות מתשואה קבועה של 10%, אין סיבה שהדברים האלו ישתנו בעתיד.

  18. מאת יהונתן‏:

    צאלון, ההקבלה האירונית שלך ממיידוף נראית לי לא נכונה. ההונאה של מיידוף התרחשה בעצם בכך שהוא הטעה אנשים לגבי מצבם מול אנשים אחרים. כלומר, הוא גרם לאנשים לחשוב שהם עשירים, שיש להם יכולת כספית יותר משיש לאנשים אחרים, הוא רימה על ידי גלגול כספים מאדם לאדם, ואלו שרומו גילו בסוף לתדהמתם שיכולת הקנייה שלהם הרבה יותר קטנה משחשבו.

    במאמר שהבאתי וביקרתי, הטענה העיקרית הייתה בעצם שהמדיניות של הממשלות גורמת לנו לטעות, לא לגבי מצבנו מול מצבם של אנשים אחרים כיום, אלא לגבי מצבו של הדור הבא מול הדור הזה. אנו חושבים שאנו צפויים להמשך שגשוג ושפע בדור הבא, כפי שהדברים מתרחשים כיום ושמדינת הרווחה צפויה להמשיך לשגשג ולהתפתח, ולמעשה הנתונים המספריים מצביעים על כך שהדבר לא ייתכן. כמו שמיידוף גלגל כספים מאדם לאדם וכך רימה, המאמר טוען שאנו מגלגלים כספים מדור לדור ולכן מרמים בעצם.

    טענתי היא שיש הבדל יסודי בין רמאות שגורמת לאדם אחד להראות כעשיר יותר מאדם אחר, בשעה שהוא לא, לבין רמאות שגורמת לדור אחד להראות יותר עשיר, בשעה שהוא כביכול גונב את כספיו של הדור הבא. משום שהיחסים בין יכולת הקנייה שלך ליכולת הקנייה של אדם אחר, אכן נקבעים על ידי המספרים. אם בחשבון הבנק שלך יש יותר משלו – אתה תוכל לקנות יותר ולצרוך יותר. ואם המספרים בבנק שלך מופיעים בתרמית, אז הדבר יתפוצץ לך בפרצוף ותגלה שיכולת הקניה שלך היא בעצם קטנה בהרבה ממה שחשבת.

    אבל שני דורות אינם מצויים בעימות שמבוסס על מספרים. אם אתה הולך לאולם תצוגה ורוצה לקנות מכונית יפה, לא יופיע לך פתאום אורח משנת 2030 ויציע יותר, כי רשום לו יותר כסף בחשבון בנק. יכולת הקניה של אדם בשנת 2030 תיקבע על סמך מצבו מול בני זמנו ועל ההיצע של המשאבים והטכנולוגיות שיהיה זמין באותה עת. למצבו מול בני זמננו אין חשיבות, ולכן אנחנו לא יכולים לגנוב ממנו. זה לא משנה כמה ניקח ממנו לעצמנו, מצבו היחסי לא יורע, כי הוא לא מודד את מצבו מולנו. (ואני מניח לנושא של התחממות כדור הארץ, משאבי נפט וכו', דברים שבהם אנחנו כן לכאורה יכולים לגנוב מבני העתיד, כי המאמר שאליו התייחסתי כלל לא התעסק איתם).

  19. מאת צאלון‏:

    יהונתן, כתבת:
    "ההונאה של מיידוף התרחשה בעצם בכך שהוא הטעה אנשים לגבי מצבם מול אנשים אחרים".

    הנקודה החשובה לדעתי היא לא היחס בין מפקידים שונים אלא היחס בין מיידוף למפקידים.
    מיידוף הטעה את המפקידים לגבי אופן ניהול הכספים ולגבי (חוסר) היכולת האמיתית שלו להחזיר להם את כספם.

    בסופו של דבר מיידוף גזל מהמפקידים את כספם. נכון שהוא החזיר לחלק מהאנשים כסף ואף שיתף אותם בגזילה באמצעות תשלום תשואה אטרקטיבית, אבל זה רק אפשר לו לגלגל את הגזילה ממפקיד למפקיד ולדחות עוד ועוד את חשיפת הגזילה.

    כתבת:
    "יש הבדל יסודי בין רמאות שגורמת לאדם אחד להראות כעשיר יותר מאדם אחר, בשעה שהוא לא, לבין רמאות שגורמת לדור אחד להראות יותר עשיר, בשעה שהוא כביכול גונב את כספיו של הדור הבא".

    האם גניבה מאדם שעדיין לא נולד מוסרית יותר מגניבה מאדם שכבר נולד? לדעתי גניבה היא גניבה.

    מעבר לכך, אני בכלל לא בטוח שהגניבה היא רק מדור העתיד. מדינה ששוקעת בחובות לא רק גורמת לדור הנוכחי לחיות על חשבון הדור הבא, אלא גם לדור הנוכחי שלה לחיות על חשבון הדור הנוכחי של מדינות אחרות (למשל סין) שכופות על אזרחיהן לחיות בצמצום יחסית ליכולתם האמיתית ומלוות בשמם את הכסף למדינות אחרות ששוקעות בחובות (למשל ארה"ב) – כסף שלא יוחזר.

  20. מאת צאלון‏:

    יהונתן, כתבת:
    "שני דורות אינם מצויים בעימות שמבוסס על מספרים. אם אתה הולך לאולם תצוגה ורוצה לקנות מכונית יפה, לא יופיע לך פתאום אורח משנת 2030 ויציע יותר, כי רשום לו יותר כסף בחשבון בנק".

    נניח שארה"ב שוקעת בחובות ונניח שהנושה העיקרי של ארה"ב היא סין, ונניח שהחובות אכן יכובדו — מה קיבלנו כאן?
    קיבלנו שהדור העתידי של סין כן יופיע באולם התצוגה בשנת 2030 ויציע יותר על המכונית מאשר הדור העתידי האמריקאי יוכל להרשות לעצמו.

  21. מאת יהונתן‏:

    צאלון, הטענה הכוללת שהעתיד יהיה רע יותר מההווה לכלל האנושות, בגלל שבהווה האנושות שקועה בחובות, נראית לי אבסורדית, כפי שהסברתי. אבל זה נראה נכון שבעתיד אנחנו צפויים לכאורה לחלוקה מחודשת של העושר, כך שסין תתחזק על חשבון המערב, וזה כנראה מה שיקרה.

    אבל האם מכאן אפשר להגיע לניבויים האפוקליפטיים של קץ מדינת הרווחה? זה לא שכדי לקיים את מדינת הרווחה ארה"ב ואירופה שואבות כספים מסין בתרמית. הייתה בארה"ב ובאירופה מדינת רווחה עוד כשסין הייתה שבויה בידי מאו. עם התפתחותה של סין, היא החליטה מרצונה לשמור על שער נמוך של יואן ולהלוות בזול לארה"ב ולאירופה. תהליך שבו סין תתחזק טומן בחובו המון יתרונות למערב, ולכן מנהיגי המערב חולמים על התחזקות היואן בחלומותיהם הרטובים. זה יהפוך את סין לצורכת של מוצרי המערב, ויגדיל את השגשוג בתעשיות היצרניות במערב, ומנגד יקטין את יכולתה של סין ליצור תחליפים זולים לתעשיות המתוחכמות של המערב.

    יותר מזה, סין מחזיקה בחובות דולריים שאינפלציה דולרית משמעותית יכולה למחות בנקל, כך שייתכן מאוד שמי שמהמר על העתיד זה בעצם המנהיגים של סין, שלא מאפשרים לנתיניהם לקנות נכסים ריאליים במערב (כי היואן חלש ושוק המניות הזרות סגור), ובמקום זה נותנים למערב הלוואות זולות. דווקא המדינות הערביות ונורבגיה משתמשות בעושר שלהם בצורה הרבה יותר נבונה, ורוכשות נכסים ריאליים שבאמת ישרתו את הדורות הבאים.

  22. מאת צאלון‏:

    יהונתן, כתבת:
    "הטענה הכוללת שהעתיד יהיה רע יותר מההווה לכלל האנושות, בגלל שבהווה האנושות שקועה בחובות, נראית לי אבסורדית".

    כן, נראה לי שאני מבין, ואולי גם מסכים, לפחות באופן חלקי.
    הסתייגות אחת: אם המדינות מתחייבות להוצאות עתידיות אדירות שיתבצעו באופן ממשלתי ביורוקרטי שמטבע הדברים הוא לא יעיל, אז זה בהחלט הולך לגרוע מהשגשוג העתידי.

    כתבת:
    "אבל האם מכאן אפשר להגיע לניבויים האפוקליפטיים של קץ מדינת הרווחה?".

    אפוקליפסה? החלפת שיטה כלכלית אחת באחרת לא חייבת להיות סוף העולם.
    לעיתים ניתן לבצע רפורמות עמוקות גם בלי שפיכות דמים.
    מדינת הרווחה היא בכל מקרה יציר-כלאיים בין קומוניזם וקפיטליזם שניתן להטות את היחס בין מרכיביו לכאן ולכאן (באופן היסטורי יש נטיה לגלוש בהדרגה לכיוון הקומוניסטי).

    נקודה נוספת וחשובה: התמוטטות הפירמידה של מיידוף היתה אסון למפקידים הנוכחיים אבל הצלה לעתידיים. 🙂

    כתבת:
    "מי שמהמר על העתיד זה בעצם המנהיגים של סין, שלא מאפשרים לנתיניהם לקנות נכסים ריאליים במערב (כי היואן חלש ושוק המניות הזרות סגור), ובמקום זה נותנים למערב הלוואות זולות".

    אכן, מנהיגי סין מהמרים וכופים את ההימור על אזרחיהם.
    אני מאמין בחופש כלכלי ובזכותו של אדם לנהל את כספו בעצמו.
    אם הייתי זקוק למנהל כספים לא הייתי בוחר בפוליטיקאי או מפלגה שלטת… 🙂

  23. מאת עדו מרוז‏:

    מי שחושב שמדיניות הרווחה תעלם, חושב כך כנראה מטעמים אידיאולוגים – כלומר הוא רוצה שזה מה שיקרה, אז הוא מאמין בזה.
    תמיד יש אנשים שחושבים שהסוציאליזם ניצח וכאלה שחושבים שהקפיטליזם ניצח, אבל בתכלס אף אחד מהשניים לא מת, ולדעתי גם לא ימות.

    יש חשיבות למדיניות רווחה, והשאלה היא רק כמה עמוקה היא תהיה. אני לא מאמין, למשל, שאחת ממדינות אירופה תבטל לגמרי תשלומי פנסיה, חינוך או בריאות. תמיד תהינה התאמות ברמת הרווחה שמדינה מעניקה לפי מצב הכלכלה ולפי המפלגה הנבחרת. גם ישראל הייתה במצב קטסטרופלי לפני מספר שנים, ואז נתניהו נקרא לדגל והציל את המצב. גם אנגליה הייתה במצב של פשיטת רגל, אבל תאצ'ר הצילה אותה. כמובן שיש גם דוגמאות כמו ארגנטינה – מדינה שעד לפני 100 שנה הייתה אחת מהעשירות בעולם ובגלל ניהול כושל נהפכה למדינת עולם שלישי. העולם הוא דינמי, אבל להגיד שמדינת הרווחה תמות זאת נבועה קצת קיצונית לדעתי.

    יכולת טכנולוגית היא לא חזות הכל (אחרת ישראל הייתה אחת מהמדינות העשירות בעולם אם לא העשירה ביותר). ישנם גורמים אחרים שקובעים את רמת העושר של מדינה – כמו למשל רמת החופש הכלכלי, שחיתות, סוג השלטון וכמובן גם רמת הרווחה (מדינה לא יכולה להיות עשירה אם 50% מהאזרחים יוצאים לפנסיה בגיל 60 וכל עצלן מקבל דמי אבטלה).

  24. מאת צאלון‏:

    עדו, אני מסכים איתך, אבל זה נכון גם לצד השני: מי שחושב שמדיניות הרווחה *לא* תעלם, גם הוא כנראה חושב כך מטעמים אידיאולוגיים – כלומר הוא לא רוצה שזה יקרה, אז הוא מאמין שזה לא יקרה.

סגור לתגובות.