2008 – מחצית ראשונה

המטרה: לשבור את השוק בשנת החולדה

השנה שעברה הייתה שנה מאוד טובה גם בשבילי וגם לשוק המניות בהונג-קונג. כאשר ההאנג סנג הניב תשואה של 42%, ואני הצלחתי להשיג תשואה קרובה ל 69%. המדדים בסין עשו אף יותר טוב, עם עלייה של יותר מ-160% ב-2007.

לאחר שנתיים של עליות חדות בהונג-קונג ובסין, אני צופה שהשנה יהיה תיקון. השוק הסיני יקר בטירוף, ואני מאמין שהשנה הוא יירד חזק. השוק בהונג-קונג זול יותר מהשוק הסיני, אולם אם השוק הסיני ירד, קשה לי להאמין שהשוק בהונג-קונג לא ילך אחריו.

המעניין בשוק בהונג-קונג הוא שלמרות שהשוק לא זול, ישנן מציאות רבות. בעוד המניות של החברות הסיניות הגדולות (כגון בנקים סינים, חברות ביטוח וכו') נסחרות במחירים מטורפים, החברות ההונג-קונגיות הרבה יותר זולות. חלקן נסחרות במכפילי רווח, הון או מכירות מאוד נמוכים. ההבדל במחירי המניות בין שתי קבוצות אלו לא הגיוני בצורה קיצונית. הנה כמה דוגמאות:

כידוע, אני מחזיק במניות של Wheelock – חברת נדל"ן הונג-קונגית שנסחרת הרבה מתחת ל NAV שלה (כלומר סך הנכסים פחות סך החובות) NAV הוא קיצור של Net Asset Value. במשך השנה הודיעה החברה על מספר מיזמים משותפים עם חברת נדל"ן סינית (China Merchants Holdings) לפיתוח מספר פרויקטי נדל"ן בסין. החלטתי לבדוק חברה זו לראות האם כדאי להשקיע בה, אולם הצצה קצרה במכפילים העלתה שמכפיל ההון שלה הוא יותר מ-5, לעומת מכפיל הון של פחות מ-1 ל HSBC .Wheelock, שהוא אחד מהבנקים המובילים בעולם, נסחר במכפיל הון של 1.8, ואילו הבנק לתקשורת הסיני נסחר במכפיל הון של 5. אין לי הרבה ספק בכך ש HSBC אינו נופל באיכותו וכנראה אף עולה על הבנק לתקשורת, אולם הבנק לתקשורת נסחר במחיר הרבה יותר גבוה.

דוגמאות נוספות לא חסרות גם מתחומים אחרים – כגון תקשורת, ביטוח ועוד.

כך שלמרות שההאנג סנג נסחר במכפילים לא נמוכים, רוב התמחור המוגזם במחירים נמצא בקרב המניות הסיניות, ובאותו זמן חלק אחר בשוק (בעיקר החברות ההונג-קונגייות הקטנות) נסחר בחסר. השנה כנראה נראה ירידה בשוק ההונג-קונגי. אני מעריך שהירידה יכולה להיות של עד כ 20%-30%. במצב כזה קשה לי להאמין שאני אצליח להציג עליות בתיק שלי. המטרה שלי היא להכות את השוק ב 10 נקודות האחוז בשנה. כך שאם השנה השוק ירד ב-30% ואני רק ב-20%, אני אהיה מרוצה.

מהטבלה למטה אתם יכולים להבחין שרוב תיק ההשקעות שלי מרוכז בהונג-קונג וזאת למרות שאני מצפה לתשואה מאוד נמוכה ואולי אף שלילית השנה. הסיבה לכך היא שהמניות בהן אני מחזיק מאוד זולות. רובן יכולות להכפיל, לשלש ואולי אף יותר את ערכן תוך שנתיים שלוש. כך שאפילו אם 12 החודשים הבאים יהיו קשים, בטווח היותר ארוךאני מאמין שמניות אלו תיתנה תשואה מאוד גבוהה.

תיק המניות בתחילת השנה

כך נראה התיק שלי בתחילת השנה:

Price at 1.1.2008Of Portfolio %TickerName Of Company
4.719.9%0878Soundwill
1.1712.7%0896Hanison
1.039%1047Ngai Hing Hong
248.6%0020Wheelock
19.58.3%0212Nan Yang
2.57.6%0997Decca
0.865.5%1149.Broad Intl
0.925.3%0141Great China
1.033.7%0216Chinney Investment
0.733.4%0572Spread Prospects
0.32.7%0058Sunway
0.892%SYBRSynergy Brands
1.181.7%0599E-Bon
0.731.7%1225Lerado
1.81.7%0131Cheuk Nang WR
1.031.3%DYNTDynatronics
7.61.2%0215Puk Fu Lam
0.45%Others

ינואר השחור

מי שבנה על אפקט ינואר השנה התבדה. משבר האשראי בארה"ב שלח את הבורסות בעולם לירידות.

כשהעיתונים מלאים בכותרות על משבר "הסאב פריים" ועל מיתון בארה"ב, העולם נכנס לפניקה.

אז מה זה בכלל סאב-פריים, ומה החשיבות של משבר זה על השווקים הפיננסים?

סאב-פריים, או להלוות כסף למי שלא יכול להחזיר

משכנתא סאב-פריים היא משכנתא ללווים בעלי דרוג אשראי נמוך. או, בקיצור, לווים שלא יכולים להחזיר את החוב. יש היגיון להלוות לאנשים עם דירוג אשראי נמוך בתנאים מסוימים, היינו – עם ריבית גבוהה או להלוות סכום כספי המהווה רק אחוז נמוך מערך הנכס.

אבל, זה לא מה שקרה בארה"ב בשנים האחרונות. מאז אמצע שנות ה-90 החל בום גדול במחירי הנדל"ן בארה"ב. בום זה קיבל חיזוק מהריבית הנמוכה בשנים האחרונות. דבר שהביא לבועה במחירי הנדל"ן. הבנקים ניצלו בועה זו להגדיל את רווחיהם מעסקי המשכנתאות. על הבנקים, כמו על כל החברות הציבוריות, מופעל לחץ להעלות את הרווחיות כל שנה, וכאן יכולה להתחיל להיווצר בעיה.

לאחר שהבנקים מיצו את שוק המשכנתאות של הלווים הטובים, הם התחילו לחפש נישות חדשות כדי להגדיל את הרווחים. ולאט לאט הם החלו לתת הלוואות ללווים בעלי דירוג אשראי יותר ויותר נמוך.

חלק גדול מלווים אלו כבר אז לא יכלו לעמוד בתנאי המשכנתא וכאן הבנקים הפליאו ביצירתיות, והחלו לשווק משכנתאות מסוג ה "קנה היום שלם אחר כך". אני אתן דוגמא:

אדון וגברת סמית מרוויחים משכורת של 30 אלף דולר בשנה. הם החליטו לקחת משכנתא עם החזר של 1500 דולר בחודש – כלומר 18000 בשנה. הם כמובן לא מסוגלים להחזיר כל כך הרבה כסף, אז למה הם לקחו משכנתא כזו?

הבנק נתן להם את האפשרות לא לשלם בשלוש השנים הראשונות, אבל כשהם יתחילו לשלם, במקום לשלם 1500 דולר בחודש, הם יצטרכו לשלם 1800 דולר. פקיד הבנק שכנע אותם שתשלום כזה יהיה אפשרי כי עד אז המשכורות שלהם יעלו, ובמקרה הגרוע הם יוכלו למכור את הבית ולהחזיר את המשכנתא. כמובן שהכול היה טוב ויפה, ומשכנתאות מסוג זה רק ניפחו את הבועה עוד יותר, עד שיום אחד לפני שנתיים – שלוש מחירי הדירות הפסיקו לעלות ואף החלו לרדת. עכשיו כל הלווים שלקחו משכנתאות לפני שנתיים -שלוש וצריכים להתחיל לשלם, לא רק שלא מסוגלים, אלא גם לא יכולים למכור את הבית באותו המחיר בו קנו אותו. מה שאומר שאין סיכוי שהם ישלמו לבנק את המשכנתא.

הבלגן לא נגמר פה. כשבנקים מלווים כסף ללקוחות, הם צריכים לקחת את הכסף מאיפשהו. הבנקים משמשים רק כברוקרים שגוזרים קופון מהפרש הריביות בין ההלוואות שהם לוקחים לבין אלו שהם נותנים. אחרי שבנק נותן משכנתאות ללקוחות שלו, הוא עוטף משכנתאות אלו בחבילות (נגיד של 100 אלף משכנתאות) ומוכר אותן למשקיעים כסוג של אג"ח. כך שנגיד שהוא נותן משכנתא ב 6% ריבית, הוא ימכור את האג"ח ב 5% ריבית, ויגזור את האחוז כרווח. באמצע נכנסות חברות הדירוג – מודיס ו S&P. חברות אלו תפקידן לבדוק את איכות האג"ח ולדרג אותו לפי איכות המלווה. הבנקים הצליחו למכור אג"חים אלו בריביות מאוד נמוכות. סיבה אחת לכך היא עקב הריבית הנמוכה בשוק, משקיעים היו מוכנים לקנות כל דבר שייתן ריבית קצת יותר גבוהה ממה שניתן לקבל בתוכנית חיסכון. סיבה שנייה היא שסוכנויות הדירוג נתנו דירוג AAA (הדירוג הגבוה ביותר) למשכנתאות הסאב-פריים. הטיעון שלהם לדירוג הגבוה היה שאולי לווה אחד או שנים לא יוכלו להחזיר את המשכנתא, אבל כיוון שכל אג"ח מגובה בלווים רבים, הסיכון הוא נמוך. אבל, מסתבר שהרבה זבל, גם אם שמים אותו ביחד, הוא עדיין זבל והוא לא נהפך לזהב. כך שברגע שהתברר שדירוג אג"חים אלו צריך להיות נמוך יותר, מחירי האג"חים נפלו. דבר שרק הגדיל את הפניקה בשווקים.

הסיפור לא נגמר כאן. כדור השלג המתגלגל פוגע בהרבה חברות בדרך – מודיס ו S&P הן נפגעות ודאיות, וכך גם חברות ביטוח שביטחו אג"חים אלו. אבל אחת הדאגות הגדולות בשווקים הייתה ממשבר אשראי גדול יותר. הפחד הוא שהמשקיעים יאבדו לגברי תיאבון לאג"חים. אג"חים הם מכשיר פיננסי הכרחי, אשר חברות רבות משתמשות בו על מנת לגייס כספים. הפחד הוא שמשקיעים יאבדו אמון לגמרי במכשיר זה ולא יקנו אג"חים, וכך חברות לא תוכלנה לגייס כסף. כדי למנוע זאת, הבנקים המרכזיים החלו להציף את השוק בנזילות – הן ע"י הזרמת כספים לבנקים (כדי שאלו יוכלו לתת הלוואות ללקוחות) והן ע"י הורדות ריבית. פחד נוסף הוא שהצרכן האמריקאי יפסיק לקנות. במשך שנים אמריקאים רבים השתמשו בבתים שלהם כבכספומט. הם לקחו משכנתא על הבית שלהם בריבית נוחה, והשתמשו בכסף לקניות. עם נפילת ערך הבתים, נגמרה החגיגה. חשוב להבין שהצרכן האמריקאי הוא אחד השחקנים החזקים בכלכלה העולמית.

האם כשהוא ישתעל, העולם יקבל שפעת?

מיתון או אינפלציה? ואולי סטגפלציה?

האם נפילת מחירי הנדל"ן ומשבר האשראי יביאו למיתון בארה"ב? זאת השאלה שמעסיקה את העולם הפיננסי. הנתונים בהחלט מראים על חולשה במשק האמריקאי. ברבעון האחרון של 2007, התל"ג האמריקאי גדל רק ב-0.6%. עדיין לא מיתון, אבל לא רחוק. לרוב, מיתון מלווה באינפלציה נמוכה או אפילו בדפלציה. זה הגיוני כי איך המחירים יכולים לעלות כשאנשים נמצאים במצוקה כלכלית? יש הטוענים שהפעם המצב שונה ונראה סטגפלציה – היינו, שילוב של מיתון עם אינפלציה.

אבל, בעניין של אינפלציה שוק ההון נראה מבולבל. מצד אחד מחיר הזהב עולה, שזהו סימן מובהק לאינפלציה. מצד שני, מחירי האג"ח של ממשלת ארה"ב עולים ( כלומר הריבית לטווח הארוך יורדת), שזהו סימן מובהק לאינפלציה נמוכה או לדפלציה. בכל מקרה כלכלת ארה"ב לא במצב טוב – דבר המשפיע על שוקי ההון.

ובסין – קר

בינתיים דרום ומרכז סין חווים את החורף הקשה ביותר מזה חמישים שנה. סופות שלגים משתוללות באזורים אשר לא ערוכים לכך.

רכבות, אוטובוסים ותחנות כוח מושבתים. התקשורת מדווחת על נהגים שנתקעו במשך ימים באוטוסטרדות וברכבות בלי אוכל או כל יכולת להיחלץ, ומליוני אזרחים נותקו מחשמל וממים. למרות שסביר להניח שלמזג האוויר לא תהיה השפעה משמעותית על הצמיחה בכלכלה הסינית, כן תהיה פגיעה מסוימת.

כל אלו השפיעו חזק על הבורסה בהונג-קונג, ובחודש הראשון של השנה הבורסה ירדה ב-16%.

והמשקיע הקטן?

בינואר הבורסות בעולם ירדו – הדאו-ג'ונס וה S&P 500 ירדו בכ-5%, ואילו ההאנג-סנג ירד ב-16%. התיק שלי ירד ב-7.2%.

בשנים האחרונות, בגלל העליות המרשימות בבורסה בהונג-קונג, יותר ויותר אנשים נכנסו לשוק. כשהתחלתי לקנות מניות בהונג-קונג בשנת 2003, שוק המניות היה בשפל. מחירי המניות היו כל כך זולים שכמעט לא משנה מה קנית – יכולת להכפיל ויותר את הכסף תוך שלוש-ארבע שנים. אולם דווקא אז רוב הציבור חשש ממניות, ולא רצה להיכנס לשוק. רק בשנה – שנתיים האחרונות הציבור התחיל להיכנס לבורסה, כאשר המניות שרוב הציבור קנה הן מניות של חברות סיניות גדולות, שלדעתי מחירן מנופח מאוד.

ב-22 לחודש ירד ההאנג-סנג ביותר מ-8%. אנשים במשרד היו בפחד מוחלט, ואת האמת – הם היו צריכים לפחד, כי המניות שהם מחזיקים מאוד יקרות. זה עצוב לראות איך אנשים חוזרים כל פעם על אותן הטעויות וקונים את המניות הכי פופולאריות, כלומר מניות שמחירן מנופח. אני, לעומת זאת, לא מודאג. אני יודע שאני מחזיק מניות מאוד זולות. גם אם השנה אני אפסיד כסף (ולמרות שעכשיו רק תחילת השנה, זה לא דבר שאני פוסל), אני מאמין שעוד שלוש-ארבע שנים התיק שלי יהיה שווה הרבה יותר.

בתקופות כאלו צריך להתעלם מכל הרעש בתקשורת. לא צריך לפחד ממיתון או אינפלציה. צריך להמשיך לקנות חברות זולות, וזה מה שעשיתי.

קניתי עוד מניות של (E-BON (0599.hk תמורת 1.04, עוד (Chinney Inv. (0216.hk תמורת 1.07, ועוד מניות של (Broad (1149.hkתמורת 0.87 ו 0.77.

פברואר

שוקי המניות המשיכו לגלות חולשה בפברואר. מתחילת השנה הדאו-ג'ונס וה S&P 500 ירדו ביותר מ-7%, ואילו ההאנג-סנג ירד ב-13%. התיק שלי ירד ב-5.2%. כל הנתונים מראים על התגברות האינפלציה בארה"ב, סין ובהונג-קונג. הדולר ממשיך במסעו דרומה, ואילו הסחורות שועטות קדימה. הנפט עבר החודש לראשונה את מחסום המאה דולר לחבית, והזהב מתקרב ל-1000 דולר לאונקיה.

מה אומר וורן באפט?

ב-29 בפברואר פרסם באפט את הדוח השנתי של ברקשייר האת'אוויי. כל משקיע רציני צריך לעקוב אחרי מה שבאפט אומר ועל אחת כמה וכמה אחרי הדוחות של ברקשייר. כל שנה הדוח מתחיל במכתב מבאפט בו הוא לא רק מספר על ברקשייר, אלא גם מדבר על השקעות בכלל.

מי שיקרא את המכתב השנה, יתפלא לראות שלמרות כל הבלגן בעולם הפיננסי, באפט כמעט ולא מדבר על ענייני מקרו. הוא קצת מדבר על הירידה בדולר, אבל בזה זה מסתכם.

שני דברים נוספים שניתן להבחין מהמכתב הם:

– הוא לא מתרשם מהמיתון בנדל"ן ורואה בכך הזדמנות. למשל, הוא מציין שחברות הבת של ברקשייר מתחום הבנייה אמנם סבלו שנה שעברה מירידה ברווחים והשנה תהיה עוד יותר גרועה, אבל אם הוא ימצא חברות זולות ממגזר זה, הוא ישמח לקנות.

– למרות משבר האשראי, תחום המשכנתאות בברקשייר לא נפגע. לברקשייר יש חברת בת – קליטון הומס, שמוכרת משכנתאות ללקוחות שלה. למרות משבר האשראי, קליטון לא ראתה ב-2007 כל שינוי במוסר התשלומים של הלקוחות שלה. בעיניי זה מדהים, ומראה כמה ההנהלה חשובה ובמיוחד כשמדובר בחברות פיננסים.

באופן עקרוני אני נמנע מלהשקיע בחברות פיננסים. הסיבה העיקרית לכך היא שלחברות אלו מאוד קל ליפות את הדוחות שלהן. הרבה מהנכסים שלהן הם מכשירים פיננסים מורכבים שצריך להעריך את השווי האמיתי שלהם. כלומר, דולר שמדווח במאזן החברה יכול להיות שווה בעצם 99 סנט או 2 סנט. למשקיע אין שום דרך לדעת מה ערכם האמיתי של נכסי החברה. לכן, אם כבר משקיעים בחברה פיננסית, צריך לבחור בחברה שאתה מאמין 100% ביושרו של המנכ"ל. קליטון הומס מוכיחה זאת – בעוד רוב הבנקים למשכנתאות, כגון סיטי, מוחקים מיליארדים מנכסי הבנק (ובכך מודים שהם שיקרו בקשר לשווי האמיתי של הנכסים שלהם), ברקשייר לא צריכה לבצע מחיקות.

לא פחות מעניין מהמכתב של באפט הוא תמליל השיחה שלו עם סטודנטים אמריקאים. באפט עורך לאחרונה כמה מפגשים כאלו כל שנה. חלק מתמלילי השיחות מוצאים את דרכם לאינטרנט, וניתן למצוא שם מספר פנינים.

בתמליל הנ"ל, מעבר לכמה נקודות מעניינות שבאפט העלה בעבר (כגון הביטחון שלו להבטיח החזר של 50% בשנה), מעניינת מאוד התשובה שנתן באפט לשאלה בקשר למידת ריכוזיות תיק ההשקעות.

ואני חשבתי שהתיק שלי ש-50% ממנו נמצאים ב-4 חברות נחשב תיק מרוכז!

התיק שלי

טוב, אז אם באפט אומר שהוא היה מוכן לקחת מניה אחת ל-75% מהתיק שלו, אז מי אני שאתווכח. המניה האהובה עלי ביותר היא עדיין (Soundwill (0878.hk , לכן הוספתי עוד קצת החודש תמורת $5.02 למניה.

בינתיים, בעלי עניין קונים מניות בשתי חברות שאני מחזיק. המנכ"ל של (Chinney Inv. (0216.hk קונה מניות בסכומים גדולים, ואחד מחברי הדירקטוריון של (Weelock (0020.hk קנה כ-100 אלף מניות מתחילת השנה (כלומר השקיע כמליון שקל מכספו האישי). אלו בהחלט סימנים מעודדים. נראה שלא רק אני מאמין שחברות הנדל"ן בהונג קונג זולות.

מרץ

שוקי המניות סגרו את הרבעון הראשון של השנה בירידות. מתחילת השנה הדאו-ג'ונס ירד ב-7.1% וה S&P 500 ירד ב-8.5%. ההאנג-סנג ירד ב-17%. התיק שלי ירד ב-10%.

תחילת עונת הדוחות

מרץ הגיע ואיתו עונת הדוחות הכספים בהונג-קונג. הדוח הראשון שאני רוצה לציין הוא דווקא של קרן הנאמנות האמריקאית 3rd Avenue. מרטין ויטמן הוא אחד מהמשקיעים האהובים עלי. בדוח הרבעוני הראשון מדווח ויטמן כי הוא ממשיך לקנות מניות Whraf (שהיא חברת בת של Wheelock אותה אני מחזיק). Wheelock פרסמה החודש את הדוח השנתי שלה ממנו נתן לראות כי ה NAV של החברה עלה ביותר מ-10% ל 34$ למניה. מחיר המניה כיום הוא כ-20$. כך שיש למניה עוד הרבה לאן ללכת.

חברות נוספות שפרסמו דוחות החודש הן – Great China ו Cheuk Nang. קשה להגיד שהדוחות היו מזהירים, אבל שתי חברות אלו נסחרות בכשליש ואף פחות מה NAV שלהן, כך שהן מציעות הרבה טווח ביטחון.

קצת על NAV

NAV – Net Asset Value, פירושו סך כל נכסי החברה פחות סך כל חובות החברה. נניח שלאדם מסוים יש בית בשווי של 100 אלף דולר ואין לו נכסים אחרים. כמו כן יש לו משכנתא של 30 אלף דולר. אז ה NAV שלו הוא 70 אלף דולר. נניח שאדם זה יבוא ויציע לך לקנות את הבית ואת המשכנתא ב-30 אלף דולר, קשה לי להאמין שלא יהיו הרבה קופצים על המציאה. אולם, משום מה, בבורסה בהונג-קונג אין הרבה קופצים על חברות שנסחרות בהנחה כה גדולה.

כמובן שצריך לברר שהנכסים באמת שווים את המחיר עליו מדווחת החברה. אני משתמש בשתי דרכים לאמוד את מחיר הנדל"ן של החברות שאני רוכש.

– אם אני מכיר את השוק (את שוק הנדל"ן בהונג-קונג אני מכיר היטב), אז אני מכפיל את גודל הנכס במחיר הריאלי למטר מרובע. כך אני מעריך נכס נכס, מחבר ומקבל את שווי כלל הנכסים.

– אם אני לא בקיא בשוק, אני מחשב את ערך הנכס לפי השכירות שהוא מניב. ההחזר לפי השכירות משתנה לפי תנאי השוק והריבית. כיום למשל, התשואה משכירות צריכה להיות בסביבות ה-4% מערך הנכס.

תמיד עדיף להעריך את הנכסים ולא לסמוך על דיווחי החברה. בארץ נראה כי כמה חברות היו אגרסיביות בהערכת הנכסים שלהן. לפי העיתונים בארץ, תשובה ולבייב יבצעו מחיקות מהנכסים שלהם בלאס וגאס. אם הייתי משקיע בחברות נדל"ן בארץ, הייתי מודאג מהנכסים של חברות רבות ברוסיה ובמזרח אירופה. אני לא אומר שהייתי נמנע מלהשקיע בחברות עם נכסים ברוסיה, אבל לאור המצב הגיאו פוליטי שם, הייתי דורש טווח ביטחון גדול יותר מאשר הייתי דורש מחברה עם נדל"ן בסין.

כמובן, תמיד שווה לקחת קצת טווח ביטחון, לכן אני לא אתלהב מחברה שנסחרת ב-90% מה NAV שלה. אולם רוב חברות הנדל"ן שאני מחזיק בהן נסחרות ב 0.5-0.2 מה-NAV שלהן. וזה כן משהו שאני מתלהב ממנו.

שתי חברות שאני מחזיק נפתרו החודש מנכסים שלהן. בשני המקרים הן מכרו את הנכס הרבה מעל למחיר שלו בספרי החברה, מה שמראה שהן היו שמרניות בהערכת הנכס.

Chenny פרסמה מכירת נכס. הערך של הנכס לפי הספרים היה 240 מליון דולר הונג-קונגי והיא מכרה אותו תמורת 335 מליון. למרות הרווח היפה, אני לא מאוד מרוצה מהמכירה. הנכס ממוקם במקום מצוין וזאת טעות לוותר על מיקום כזה. החברה ללא ספק נסחרת בזול מאוד (בפחות משליש מה-NAV שלה), כמו כן, גם החודש מנכ"ל החברה המשיך לרכוש מניות של החברה. אני מתכנן להמשיך לקנות מניות של חברה זו.

Soundwill פרסמה מכירת נכס. הערך של הנכס לפי הספרים היה 265 מליון דולר הונג-קונגי והיא מכרה אותו תמורת 470 מליון. החברה הזאת לא מפסיקה להפתיע. את הנכס היא רכשה לפני פחות משנה. זהו רווח מדהים תוך זמן קצר לחברה ששווי השוק שלה הוא רק כמיליארד דולר הונג-קונגי. כמו כן, לפי אחת מסוכנויות הידיעות המקומיות, קנתה Soundwill את כל הנכס ב Tang Lung Street (עליו כתבתי בהרחבה בשנה שעברה). החברה שווה לפחות $18 למניה, וכל עוד היא נסחרת בסביבות ה-$5, אני מוסיף לקנות.

התיק שלי

החודש מכרתי את כל המניות שלי ב DYNT תמורת $1.02. קניתי את המניות לפני כשנה, ואני רושם כאן הפסד של כ-10%. אני לא כל כך מרוצה מההתפתחויות שם. החברה קנתה לפני מס' חודשים כמה מהמפיצים שלה. כשחברה מנסה להתרחב במהירות ע"י אסטרטגיות מחשידות, זה מדאיג אותי. מה גם שבהונג-קונג יש כל כך הרבה מניות יותר זולות, כך שהכסף יכול לתת תשואה גבוהה יותר כאן.

כמו כן דיללתי את ההחזקה שלי ב Ngai Hing Hong. המניה עדיין זולה, אבל לאור הזינוק שלה בשנה האחרונה, היא תופסת אחוז גדול מדי בתיק שלי. קניתי את מניות החברה לפני כשנה תמורת $0.41-$0.42 מכרתי תמורת $0.75 וקצת תמורת $0.72. בהחלט תשואה יפה תוך שנה. (אני לא רוצה לספר שהמניה הגיעה כבר ל $1.4 לפני כחודשיים ואני לא מכרתי. כואב הלב רק לחשוב כמה כסף הפסדתי מזה).

לא מכרתי את כל ההחזקה שלי ב Ngai Hing Hong, אלא רק חלק. החברה נסחרת בערך במכפיל הון של 0.8. אמנם מכפיל המכירות שלה מאוד נמוך (כ-0.2), אבל מכפיל הרווח גבוה. החברה מייצרת פלסטיק, ובתעשייה זו אין אחוזי רווחיות גבוהים.

בכסף משתי המכירות קניתי עוד Soundwill תמורת $4.6, $4.65 וקצת תמורת $4.95. אני שם הרבה מהביצים שלי ב Soundwill, ואני מרגיש מאוד טוב עם זה.

אפריל

החודש היה מאוד קשה בשבילי. בעוד שוקי המניות רשמו התאוששות, בתיק שלי לא היה שיפור. מתחילת השנה הדאו-ג'ונס ירד ב-2.6% וה S&P 500 ירד ב-4.2%. ההאנג-סנג ירד ב-7.6%. התיק שלי ירד ב-9.2%. כך שלראשונה השנה אני מפגר אחרי ההאנג-סנג.

המשך עונת הדוחות

יותר חשובים מהביצועים הזמניים של תיק ההשקעות, הם ביצועי החברות עצמן. בגזרה הזאת לא היו הרבה הפתעות רעות.

היחידה שבאמת אכזבה הייתה Spread Prospects – 572.hk (אשר שינתה כבר את שמה ל China Packing). בעבר החברה ביצעה הנפקות רבות של מניות (כלומר דיללה את אחוז ההחזקה של בעלי המניות). כיוון שלחברה יש אג"ח להמרה, עם כל דילול של המניות, החברה נאלצה לתמחר מחדש את האג"ח, דבר שגרם לפגיעה ברווחים. כיוון שבחצי השני של 2007 לא הנפיקה החברה מניות, האמנתי שהחברה תדווח על עליה חזקה ברווחים. אפילו חשבתי (בצעד קצת ספקולנטי) לקנות מניות לפני פרסום הדוחות. למזלי לא קניתי. החברה דיווחה על רווח מאוד מאכזב. אחת הסיבות לכך הייתה שהחברה שוב דיללה את בעלי המניות. הפעם החברה הנפיקה אופציות רבות לעובדים (יותר מ-10% ממספר המניות).

בחמש השנים האחרונות החברה צמחה מאוד מהר – הן המכירות והן הרווחים גדלו מאוד יפה – ובכל זאת הרווח למניה לא גדל בכלל עקב הדילול המתמיד במניות.

בשנה שעברה כתבתי שמנכ"ל החברה שיקר לי בפנים. הייתי צריך למכור אז. לא עשיתי זאת, וזאת הייתה טעות גדולה שעלתה לי בלא קצת כסף. אבל לאחר שקראתי את דוח החברה, החלטתי לצאת מהמניה. התחלתי לקנות את המניות של Spread לפני כשנתיים וחצי, וכמעט ולא הרווחתי. בסוף אפריל התחלתי להיפטר מהמניה, ומכרתי ב – 0.74 – 0.75.

חברות נוספות שפרסמו דוחות החודש הן – Broad, Nan Yang ו Lerado. הדוחות של Lerado ושל Broad לא היו מי יודע מה, אבל חברות אלו באמת זולות, ואין סיכוי שאני אמכור אותן בעתיד הקרוב.

Nan Yang פרסמה דוח לא רע בכלל. ה NAV למניה עלה ב-12% שנה שעברה ל 43$. המניה נסחרת כיום בפחות מ-20$. כך שיש לה עוד הרבה לאן לטפס. התחלתי לקנות את המניות של Nan Yang ב-2006 תמורת 12.5$ למניה. אז ה NAV למניה היה כ-30. מאז מחיר המניה עלה יפה, אבל כך גם ה NAV. זה נחמד לקנות בזול עסק שצומח מהר.

לחברה יש החזקה גדולה בבנק בטייוואן. עקב השינוי הפוליטי האחרון (בו האופוזיציה שתומכת בחימום היחסים עם סין, ניצחה בבחירות), הורשו בנקים טיוואנים לפעול ביתר חופשיות בסין, דבר שיכול להגדיל את הרווחים של Nan Yang.

ההפתעה הבאמת טובה באה מכיוון Soundwill. ממש העליתי ריר מקריאת הדוח שלה. החברה לא מפסיקה להפתיע. לדעתי זה אחד הסיפורים הכי מעניינים בתחום הנדל"ן בהונג-קונג כיום, אבל השוק לגמרי מפספס את הסיפור. בשנה שעברה כתבתי ניתוח על החברה. הדוח השנה יצא מאוחר בלילה. הדבר הראשון שבדקתי היה העמוד האחרון – שם ישנה רשימה של כל הבניינים שהחברה מחזיקה. לא יכולתי להתאפק, לקחתי מפה ויצאתי בשתים-עשרה בלילה לבדוק את האתרים. החברה קנתה מספר לא קטן של אתרים, ומבדיקה שלי, אין לי ספק שהיא תרוויח יפה עליהם.

החברה ממשיכה לקנות דירות ישנות באזורים מסחריים ויקרים באי הונג-קונג. אין בזה חדש. החברה עושה זאת כבר שנים רבות, אולם כמות הבניינים החדשים שהחברה קנתה הפתיעה אותי מאוד. בקצב הזה, תוך שנתיים-שלוש Soundwill תהייה שווה הרבה יותר ממה שהיא שווה היום.

נקודות נוספות מהדוח השנתי של 2007:

– החברה מצפה להעלות את השכירות ב Soundwill Plaza בכ-50% השנה.
– החברה אישרה שהיא קנתה את כל הנכסים ב Tung Lung Street. היא מתכננת לבנות שם בניין מסחרי בעל שטח בנוי של כ 130 אלף רגל מרובע. הבניין יכיל מסעדות וחנויות, והבניה תגמר ב 2009.

לפי החישוב שלי, החברה שווה לפחות 20 דולר למניה וזה עוד לפני שאני מחשיב את הערך האמיתי של הבניינים החדשים שהיא קנתה השנה. עם הבניינים החדשים, החברה כנראה שווה יותר מ-23 דולר. המחיר כיום הוא כ 5.2 דולר. עכשיו, נניח ש Soundwill תמשיך לשבח נכסים כמו שעשתה בשנים האחרונות. במקרה זה יש סיכוי שתוך שנתיים שלוש שווי החברה ינסוק ל 25-30 דולר למניה. אם מחיר המניה יתחיל להדביק את המחיר הריאלי של החברה, יש סיכוי סביר שאני עוד אעשה פי -5 על מניה זו מפה.

וורן באפט טען מספר פעמים שכאשר ישנה הזדמנות השקעה שאתה מאוד מאמין בה, צריך להמר בגדול. לדעתי Soundwill מהווה הזדמנות מצוינת. לא בכל יום ניתן למצוא חברה שצומחת כל כך מהר, עם הנהלה אמינה שנסחרת כל כך בזול, וזאת תהיה טעות לא לנצל הזדמנות זו. זאת הסיבה Soundwill מהווה כ-30% מהתיק שלי, כך שאם היא באמת תגיע ל 25$, מצבי יהיה טוב.

התיק שלי

מעבר לכך שהתחלתי למכור את Spread prospects, חשבתי גם למכור את Wheelock. החברה אומנם זולה, אבל בחודשים האחרונים חלק מהמניות הקטנות ירדו מאוד חזק, בעוד ש Wheelock די יציבה, כך שהאמנתי שישנן מניות יותר זולות, ואולי כדאי להחליף.

אולם, לפני שמכרתי, החלטתי לתת מבט נוסף בדוח השנתי שיצא בחודש שעבר, ואז שמתי לב למשהו שלא גיליתי בעבר – החברה מאוד שמרנית בהערכת שווי הנכסים שלה. כיום בהונג קונג נהוג להעריך נכסי נדל"ן לפי תשואה של כ-4%. (כלומר שאם נכס מניב 100 דולר שכירות בשנה, שווי הנכס יהיה יהיה 100*25, כלומר 2500 דולר). הנכסים של Wheelock מניבים תשואה של 6% – כלומר 50% מעל למקובל. כך שגם שווי הנכסים שלה גדול בכ-50% מהמדווח. בעקבות גילוי זה, החלטתי בינתיים לא למכור.

מאי

מתחילת השנה הדאו-ג'ונס ירד ב-3.9%, וה S&P 500 ירד ב-2.7%. ההנג-סנג ירד ב-10.4%. התיק שלי ירד ב-9.1%. למרות שהתיק שלי מאוד מרוכז ומורכב ברובו ממניות קטנות, הוא הרבה פחות תנודתי ממדד ההנג-סנג.

עונת הישיבות

חודש מאי הוא חודש שמכיל מספר רב של ישיבות בעלי מניות. סך הכול נכחתי ב 5 ישיבות בחודש זה.

כמעט תמיד יש ערך מוסף בישיבות אלו. הישיבות מאוד קצרות – לרוב פחות משעה. בהתחלה מצביעים על הפרוקסי, ואז עוברים לחלק של שאלות ותשובות. זאת הזדמנות טובה להתרשם מההנהלה, ולקבל תשובות על החברה. בנוסף, ניתן לפגוש אנשים מעניינים. שנה שעברה הכרתי את ברנדון – בחור ניו-זילנדי שהקים קרן השקעות. התברר שאנו חולקים מספר השקעות כגון – Soundwill, Nanyang, Broad, Decca ועוד.

מאז אנחנו בקשר קבוע, ומחליפים רעיונות.

ביום שלפני כל ישיבה אני אוהב להכין שיעורי בית. אני משנן טוב את כל המספרים מהדו"ח האחרון. אני אוהב להגיע מוכן לישיבה, כך כשאני מדבר עם ההנהלה, אני בקי במספרים יותר מהם.

ראשונה בסדר הישיבות הייתה Nanyang. לא למדתי שום דבר מיוחד בישיבה, אולם זאת הייתה הזדמנות להתרשם מהחברה. שני בעלי המניות הגדולים בחברה הם זוג אחים בני 97 ו-85. מפאת גילם הם כבר לא מנהלים את החברה, אולם הם נכחו בישיבה ושלטו בפרטים. החברה מאוד שמרנית, וניתן לראות זאת בברור מהצורה בה התנהלה הישיבה. לא הוגש כיבוד, והיא נערכה בחדר מאוד קטן. אני אוהב שהנהלת החברה קמצנית, כך אני מרגיש שהכסף שלי נמצא בידיים טובות.

שנייה הייתה Great China. אני הייתי בעל המניות היחידי בישיבה, ולכבודי הם ערכו אותה באנגלית. לאחר הישיבה תפסתי שיחה עם סמנכ"ל הכספים שהוא גם סמנכ"ל התפעול. הנהלת החברה מודעת לעובדה שהחברה נסחרת מאוד בזול, אבל אין להם הרבה מה לעשות בעניין, כי כ-70% מהחברה מוחזקת ע"י 3 משקיעים, ולכן הם לא יכולים לבצע רכישה עצמית של מניות.

ניסיתי לקבל קצת מושג על החברה והתעשייה. לפי הסמנכ"ל, השנה בינתיים נראית יותר טוב משנה שעברה. החברה מייבאת לסין דגים קטנים המשמשים להאכלת בע"ח. סין לא מנסה לפקח על מחירי הדגים כי רובם מיובאים מחו"ל. לחברה שני מחסנים – אחד בגווג דונג והשני בשנחאי. הלקוחות שלה מגיעים למחסן, ולוקחים את הסחורה בעצמם. העסק הוא מאוד תחרותי ומבוסס על תמחור, כלומר הלקוחות יקנו איפה שיותר זול.

שאלתי על המתחרים, ושמחתי לשמוע שהם הכי גדולים בסין. לשחקן הגדול ביותר יש לרוב יתרון בתמחור. הסמנכ"ל אמר לי שהם חושבים כל הזמן איך להגדיל את אחוזי הרווחיות שלהם. כעת הם שוקלים לקנות מזח בנמל, וכך להוריד עוד עלויות. לדעתי, מסחר בסחורות הוא עסק מאוד תחרותי, כך שהם לא פועלים בתעשייה קלה, אולם מחיר המניה זול בצורה מפחידה. לחברה יש נכסי נדל"ן בשווי של כ 700 מיליון דולר, ושווי החברה הוא רק כ 150 מיליון.

הישיבה השלישית הייתה של Soundwill. כאמור, אני מחזיק כ-30% מהתיק שלי במניה זו, כך שישיבה זאת הייתה מאוד חשובה בשבילי. המנכ"לית של החברה , גרייס, הייתה חולה, ולכן הבת שלה, ויויאן, ניהלה את הישיבה. הבן של המנכ"לית, ויקטור, היה המתורגמן שלי.

ברנדון שאל ראשון. הוא התלונן שהדיבידנד שהחברה מחלקת נמוך מדי. בדרך כלל אני לא אוהב שאלות כאלו, אבל במקרה של Soundwill, השאלה במקום. החברה מחלקת 15 מיליון דולר כדיבידנד. זה סכום מאוד נמוך. רק ההכנסות משכירות מגיעות לכ 200 מיליון דולר, ובנוסף לכך החברה הכניסה כמה מאות מיליונים מהשבחת נכסים. מצד שני, החברה משתמשת מאוד בחכמה במזומנים שלה. היא קונה נכסים, ומרוויחה מאות אחוזים על ההון המושקע. ויוויאן ענתה שהם מנסים לאזן בין צמיחת החברה לבין תגמול בעלי המניות. הם צופים שהשנה תהיינה להם מספר עסקות רווחיות, ואם אכן זה יקרה, הם יגדילו את הדיבידנדים בשנה הבאה.

במאמר מוסגר אני רוצה להגיד שכיוון שאני מתכנן לעזוב את העבודה באוגוסט, ולהתפרנס מההשקעות, אני לא אתנגד לדיבידנד גדול. Soundwill היא ההשקעה הכי גדולה שלי, ולכן להעלאה של 100% בדיבידנד תהייה השפעה משמעותית על רמת החיים שלי.

השאלות הבאות היו בקנטונזית, והתרגום של ויקטור לא היה מי יודע מה, כך שקלטתי רק חלק. דבר ראשון התברר לי שהחברה עוד לא קנתה את כל הנכס ב Tang Lung Street! אבל זה אמור היה להסגר שבוע לאחר מכן. ויוויאן גם מאמינה שיהיו הרבה הזדמנויות בעתיד בתחום של השבחת נכסים.

השאלות שלי – קודם רציתי לקבל פילוח של כל נכס ונכס. לאיפה במאזן הוא שייך (לנכסים המיועדים לפיתוח, או לנכסים המיועדים למכירה), מה השווי של כל נכס בספרים, ומה התוכניות לגבי כל נכס.

חוץ מאשר את הנכס ברחוב Tang Lung שאותו הם מתכננים לפתח, את כל שאר הנכסים הם מתכננים למכור, ובאותו זמן להמשיך ולקנות עוד נכסים חדשים להשבחה.
כשחזרתי הביתה חיברתי את כל המספרים, וגיליתי שהשווי האמיתי של הנכסים כנראה גדול בכ 600 מיליון עד מיליארד דולר מאשר המספר המדווח בספרים. כלומר בכ 4-6 דולר למניה.

בנוסף שאלתי על עלות הפיתוח של הנכס ב Tang Lung Street. הם מעריכים שזה יעלה כ 150-200 מיליון דולר. כיום הנכס מוערך במיליארד דולר, ולהערכתי השווי שלו לאחר הפיתוח יהיה בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר. כלומר שב-2010 החברה תרשום עוד כמה מאות מיליונים כרווח.

לפי החישובים שלי החברה שווה לפחות 20 דולר או פי 4 ממחירה כיום.

בישיבה של Broad שאלתי את המנכ"ל על העסקים ברבעון הראשון של השנה. הוא אמר שהמכירות ממשיכות לגדול, אבל אחוזי הרווחיות קטנו עקב עליה בעלויות.
לאחר מכן דיברתי עם אשת יחסי הציבור של החברה. בשנה האחרונה משקיע בשם ניקולאוס קטסומלוס רכש יותר מ-10% ממניות החברה. שאלתי אותה אם הוא יצר קשר עם החברה. הסתבר שהוא אכן יצר קשר, ואף נסע לסין לפגוש את ההנהלה, ולבקר במפעלי החברה. הוא אוהב את Broad כיוון שלחברה הרבה מזומנים, ואין לה חוב.
אח"כ דיברתי עם רואה החשבון החיצוני של החברה. רציתי לברר על תהליך הביקורת שהם עורכים לחברה – שהם בודקים שהמזומנים אכן מופקדים בבנק, שעסקאות החברה הן אכן עם גורמים בלתי תלויים וכו'. רואה החשבון הסביר לי שהם מבקרים במתקני החברה פעמיים בשנה, בודקים את כל העסקאות, בודקים את המזומנים, והכול נראה תקין.
סגרתי את היום בשיחה עם סמנכ"ל הכספים. הבהרתי לו שאני לא מרוצה מהעובדה שהם הנפיקו מניות בשנתיים האחרונות. הם היו צריכים להציע לבעלי המניות לקנות מניות חדשות, ולא ללכת לגורם שלישי (כלומר הם היו צריכים להציע Share Offer). הסמנכ"ל אמר שכנראה והם לא יצטרכו לגייס עוד כסף בעתיד הקרוב, ושבעתיד הם ישקלו לבצע Share Offer.

התיק שלי

בתחילת החודש נפטרתי מכל המניות של Spread prospects תמורת 0.74-0.75 למניה.

יוני

נסגר החצי הראשון של שנה 2008, כאשר המדדים בארה"ב נכנסו באופן רשמי תחת ההגדרה של שוק דובי (כלומר הם ירדו ביותר מ-20% מהנקודה הכי גבוהה). המדדים באסיה כבר מזמן נכנסו תחת הגדרה זו, ובחודש יוני הירידות רק התחזקו.

מתחילת השנה הדאו-ג'ונס ירד ב-13.5%, וה S&P 500 ירד ב-11.2%. ההנג-סנג ירד ב-19.1%, ובכך רשם את הירידה החדה ביותר בשישה חודשים מזה 14 שנה. התיק שלי ירד ב-16.3%. זה אומנם יותר טוב מההנג-סנג, אך זאת עדיין ירידה חדה.

עתיד ורוד

רבות מהמניות של החברות הקטנות התרסקו, וכיום הן נסחרות במכפילים מגוחכים. ישנן חברות תעשייתיות קטנות רבות שנסחרות במכפילי רווח של 2-5, וישנן מספר רב של חברות נדל"ן קטנות שנסחרות במכפילי הון של 0.2-0.5.

אלו הם מחירים מגוחכים, אשר מזכירים לי קצת את תקופת הסארס, בה שוק המניות בהונג-קונג נסחר במחירי ריצפה.

מי שקנה מניות בהונג-קונג (וכמעט לא משנה אילו) בתקופת הסארס, עשה מכה לא רעה תוך שנתיים. אני מאמין שגם מי שישקיע בהונג קונג היום, ייראה פירות תוך זמן קצר.
בכל זאת יש מס' הבדלים בין המצב היום לבין תקופת הסארס. ההבדל הבולט הוא שבסארס כמעט כל המניות בהונג קונג היו זולות, ואילו היום המניות הזולות הן בעיקר החברות הקטנות וחברות הנדל"ן (הן הגדולות והקטנות). הבנקים וחברות הביטוח הסיניות עדיין לא זולות, וזאת למרות שהן ירדו חדות בחודשים האחרונים.

הבדל נוסף הוא, שבסארס הכלכלה ההונג-קונגית הייתה באמת בשפל – הנדל"ן ירד חדות, התיירות פסקה, ולא נראה שום קטר באופק שיגרום להונג-קונג להתאושש. כיום, לעומת זאת, המצב הכלכלי בהונג קונג הוא לא רע בכלל. התל"ג ממשיך לעלות, התיירים ממשכים להגיע במספרים גדולים והצריכה ממשיכה לגדול באחוזים דו ספרתיים. הסיבות לנפילות השנה הן בעיקר חיצוניות – קרי המשבר הפיננסי בארה"ב, ונפילתה של הבורסה הסינית.

לכן, אני מאמין שתוך מספר חודשים המניות שלי תתאוששנה. איזה סיבה, למשל, יש למניות הנדל"ן ליפול אם מחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות? בעוד שמניות הנדל"ן יורדות חזק, מחירי הנדל"ן בהונג קונג ממשיכים לשבור שיאים. דבר לא הגיוני לחלוטין. נראה שהציבור בהונג-קונג איבד לחלוטין את התיאבון שלו למניות, ובמיוחד למניות של חברות קטנות. המסחר דליל במיוחד, וברמות מהמניות שאני מחזיק אין מסחר כבר כמה שבועות ברציפות. תקופות כאלו הן תקופות אידיאליות לצאת במסע קניות במסדרונות הבורסה. כיוון שאני תמיד מושקע בכ-100% מהכסף שלי, אני לי הרבה רזרוות של כסף שאני יכול להשתמש בתקופות אלו, ובכל זאת הצלחתי לקנות קצת.

התיק שלי

בתחילת החודש הוספתי עוד להחזקות שלי ב Great China. שווי השוק של החברה הוא כ-150 מיליון דולר, כאשר היא מחזיקה בנדל"ן מניב בשווי של יותר מ-700 מיליון. לחברה כמעט אין חוב, כך שאני מקבל נדל"ן איכותי בהנחה משמעותית, ובנוסף לכך, אני מקבל את עסקי הדגים של החברה בחינם.

בסוף החודש קניתי מניות ב Asia Standard International Group Limited (סימול בבורסת הונג-קונג – 129) תמורת 0.134 למניה. החברה היא חברת נדל"ן המחזיקה מספר נכסים בהונג-קונג ובשן-ג'אן (סין). כמו כן לחברה מס' מלונות בהונג-קונג ובוונקובר (קנדה). החברה מגדילה כעט את אחד מהמלונות בהונג-קונג, ובונה אחד נוסף – דבר שיהפוך את החברה לאחת מחברות הגדולות בהונג-קונג של מלונות 3 כוכבים. השוק של מלונות אלו הוא טוב מאוד. מלונות 3 כוכבים מאוד פופולארים בקרב התיירים הסינים, אשר מהווים כ-50 מהתיירים להונג-קונג. להונג-קונג יגיעו השנה כ-30 מיליון תיירים, ומתוכם כ 15 מיליון יהיו מסין.

הסיבה העיקרית לקניה היא מחירה הזול של המניה. ההון למניה הוא כ-0.7 דולר, ואני קניתי את המניה תמורת 0.134. החברה גם יציבה פיננסית – יחס החוב להון הוא כ-25%. יחס נמוך מאוד לחברות נדל"ן.

מנכ"ל החברה מרוויח משכורת שערורייתית של כ-14 מיליון דולר הונג-קונגי. משכורת גבוהה מאוד לחברה קטנה. עקב כך קניתי בסכום קטן. יש הרבה מניות זולות בהונג-קונג בהן המנכ"ל לא שוחט את החברה, לכן אין לי סיבה להשקיע יותר מדי בחברה זו.

בתחילת החודש נפטרתי מכל המניות של Spread prospects תמורת 0.74-0.75 למניה.

פורסם בקטגוריה מניות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.