תיק המניות במאי 2010

מתחילת השנה ה SPY ירד ב-1.3%, ה DIA ירד ב-1.8% וההאנג-סנג ירד ב-8%. התיק שלי עלה ב-19.5%.

תשואה זו לא כוללת מינוף. התיק הממונף שלי עלה מתחילת השנה ב-9.7%, כך שאם הייתי כולל אותו בחישוב, התשואה שלי הייתה טיפ טיפה יותר גבוהה.

דוחות ודיווחים

רדיו-ואן (סימול ROIAK) פרסמה דוח די מאכזב לרבעון הראשון של השנה. ההכנסות של החברה ירדו ביחס לשנה שעברה, וזאת בעיקר בגלל שינוי בחוזה עם ריץ'-מדיה. שינוי זה נפל עלי די בהפתעה, וקשה לי להעריך איך זה ישפיע על הרווחים של החברה בעתיד. החברה טוענת שבטווח הארוך השינוי יהיה לטובה. אני מקווה שהם צודקים, אבל אין לי שום דרך לדעת, אלא פשוט לחכות לרבעונים הבאים.

אני מצפה שהרבעון הבא יהיה משמעותית יותר טוב. הרבעון הראשון הוא תמיד החלש ביותר. כמו כן, לחברה יש אירוע שנתי שבד"כ נערך ברבעון הראשון, אך השנה הוא נדחה לרבעון השני – מה שיוסיף עוד קצת לרווחים של הרבעון הבא.

סיבות נוספות לרווחים המאכזבים הרבעון הן הוצאות הקשורות להסדר החוב החדש של החברה והוצאות יעוץ לחברה חיצונית שמנסה למצוא פתרון לחוב של החברה. רדיו-ואן צריכה לשלם 100 מליון דולר עד לסוף השנה, ואין סיכוי שהם ישיגו סכום שכזה מהפעילות השוטפת. אני מעריך שהם יגיעו להסדר עם הבנקים להגדלת החוב תמורת ריבית גבוהה יותר. ההשפעה של הסדר שכזה על הרווחים לא תהיה משמעותית לדעתי, כיוון שההלוואה מהבנק תממן את האג"ח של 2011 אשר החברה משלמת עליו ריבית של כ-8.9%.

עוד סיבה להפסד הרבעוני היא תזמון הבונוסים לעובדי החברה. בשנה שעברה הבונוסים נפלו על הרבעון האחרון של השנה, ואילו השנה הם יתחלקו לאורך כל השנה – רק שינוי זה בתוספת חלוקת אופציות לעובדים אחראים על כ-3 מליון דולר הוצאות אשר לא היו קיימות ברבעון המקביל. כל הסיבות האלו הביאו לרבעון חלש יחסית. מהצד החיובי צריך לציין שההכנסות מפרסומות עולות מאוד יפה השנה. כמו כן הפתיעה אותי העובדה שהחברה ממשיכה לרשום פחת נמוך משמעותית מההשקעות שלה (קרי CAP EX). אני די בטוח שהרבעונים הבאים ייראו הרבה יותר טוב, אולם נשארת הבעיה של החוב של החברה. לדעתי החברה עדיין יכולה להרוויח השנה כ 0.5$-0.7$ למניה אם כי יש קצת סמני שאלה לגבי הפעילות של ריץ'-מדיה.

מטה (סימול CASH), לעומת זאת, הפציצה עם דוח מרשים במיוחד. החברה הרוויחה 1.7$ ברבעון ו 2.3$ בחצי השנה הראשונה. לא רע בכלל לחברה שמחיר המניה שלה עומד על 30$. הסיבה לעלייה ברווח היא, שכמו בעבר, ההכנסות מתחום הכרטיסים ממשיכות לצמוח בקצב יפה, אבל סוף סוף ההוצאות הכרוכות בפעילות זו הפסיקו לעלות גם הן בקצב מטורף. ציפיתי שזה יקרה מתישהו אבל לא ציפיתי שזה יגיע כל כך מהר. בהחלט הפתעה נעימה. צריך לזכור שהרווחים היפים של CASH הגיעו למרות שהבנק עדיין מפסיד והריבית בארה"ב עדיין בשפל. אני מזיל ריר רק מהמחשבה איך ייראו הרווחים של החברה כאשר הריבית תתחיל לעלות והבנק יפסיק לדמם. אבל אולי אני מפנטז יותר מדי. נחיה ונראה. בינתיים, כמו שתראו בשורות למטה, הגדלתי את ההחזקה שלי במניה.

סאונדוויל (סימול 878) רכשה חנות ברחוב טאנג-לונג מס' 3 תמורת 50 מליון דולר. כיום ממוקמת שם מסעדה יפנית שמשלמת 80,000 דולר בחודש. כלומר, התשואה על הנכס היא רק 1.9%. כמו כן יש ידיעה לא מאושרת שהחברה רכשה גם את החנות ברחוב טאנג-לונג מס' 1 תמורת 60 מליון. אז למה החברה קונה נכסים שמניבים תשואה כה נמוכה?

הסיבה לכך היא שהחברה מאמינה שברגע שהיא תגמור לבנות את הקניון ברחוב, התעבורה הרגלית תעלה, וכך גם השכירות של החנויות. החנויות ברחוב טאנג-לונג 1-3 הן בגודל של 900 רגל מרובעות כל אחת. כך שדמי השכירות עומדים על פחות מ-100 דולר הונג-קונגי לרגל מרובעת לחודש. זאת לעומת ממוצע של כמעט 500 דולר לאזור של קוסווי-ביי, ולעומת יותר מ-1,000 דולר לחנויות בסאונדוויל פלאזה (שממוקם ברחוב מקביל). כך שאם השכירות ברחוב תעלה ל-400 דולר לרגל או צפונה, ההשקעה לא תראה כל כך נוראית.

בעיתונות ההונג-קונגית היה גם דיווח לא מאושר שהחברה הגיעה להסכם עם 80% מבעלי הבתים ברחוב היוון (HEAVEN) מספרים 2-30 על רכישת הדירות תמורת 10,000 דולר לרגל מרובעת. סכום גבוה מאוד – וגבוה משמעותית מהסכום שהם שילמו על הדירות באותו רחוב אבל מספרים 32-50. אין לי ספק שעם סכום כזה, החברה מתכננת לבנות בניין מגורים. עלות הבנייה תגיע מקסימום לעוד 2,000 דולר לרגל מרובעת. כך שכל מחיר מעל ל-12 אלף יביא את הפרויקט לרווחיות.

את הדירות ברחוב וורן החברה מכרה במחיר ממוצע של 14 אלף לרגל מרובעת. אני די בטוח שהמיקום של רחוב HEAVEN טוב יותר, מה גם שלדעתי הם יפתחו את כל הצד המזרחי של הרחוב לפרויקט אחד (קרי כל המספרים מ 2-50). זה יביא לפרויקט בגודל של יותר מ-300,000 רגל מרובעות. פרויקט בגודל שכזה יאפשר לבנות קלאב-האוס יפה מה שיעלה את הערך של הנכס. בקיצור, אם המחירים בהונג-קונג לא יירדו בשנתיים-שלוש הבאות, סביר להניח שהחברה תצליח למכור את הפרויקט לפחות ב-14 אלף דולר, והפרויקט יהיה רווחי. אם כי שולי הרווח כאן לא היסטרים כמו בפרויקטים אחרים של החברה, ויש תמיד את הסיכון שמחירי הדירות בהונג-קונג יירדו. בכל מקרה לא היה אישור רשמי לידיעה זו (על היוון מס' 2-32) ולכן צריך לקחת את הידיעה בערבון מוגבל.

פעולות בתיק

אחרי הריצה היפה במניות הרדיו בחודשים האחרונים, מניות אלו כבר לא זולות כל כך – במיוחד אם משווים אותן להזדמנויות אחרות בשוק. לאור זאת החלטתי לצמצם את ההחזקות שלי ברדיו-ואן ובקומולוס (CMLS). בתחילת החודש ההחזקה שלי בשתי מניות אלו עמדה על כ-30% מהתיק, וכיום היא עומדת על כ-15%. כך שגם היום החשיפה שלי לשתיים די גדולה. החודש מכרתי מניות של ROIAK תמורת 4.5$. המפולת בשווקים הפילה את ROIAK יותר מאשר את CMLS, ולכן החלטתי למכור יותר CMLS – מכרתי כמות מאוד משמעותית תמורת 4.6$ ועוד קצת תמורת 4.72$. אבל גם מכרתי ROIAK תמורת 4.06$-4.26$. מאוחר יותר – לקראת סוף החודש – המחיר של ROIAK ו CMLS התקרב, והחלטתי למכור קצת ROIAK בשביל לקנות CMLS. מכרתי RIOAK תמורת 4.1$ וקניתי CMLS תמורת 4.12$.

בצד הקניות, הוספתי עוד מניות של CASH תמורת 30.8$. כמו כן בניתי החזקה מאוד משמעותית בסטיוארט-אינפורמשיין-סרוויס (סימול STC) בטווח המחירים של 10.6$-11.14$. כיום ההחזקה שלי ב STC תופסת יותר מ-10% מהתיק שלי.

STC היא חברת ביטוח ל TITLE. אין לי ממש מושג איך מתרגמים זאת לעברית. מה ש STC עושה זה בעצם פרוצדורה שדומה לרשם המשכנתאות ולטאבו בארץ – לפני שרוכשים דירה STC מוודה שהדירה אכן שייכת למוכר, שאין עליה עיקולים, שאין עליה משכנתה, מה בדיוק הגודל של הדירה, השטח וכו'. ברגע ש STC מוודה את כל אלו, היא מאשרת זאת במסמך, אשר מהווה בעצם פוליסת ביטוח. במקרה ו STC סיפקה נתונים שגויים, היא תצטרך לשאת בהוצאות.

בניגוד לחברות ביטוח רגילות אשר מבטחות על אירועים שיתרחשו בעתיד, STC מבטחת על אירועי העבר. למעשה במובן זה STC דומה יותר לחברה שמספקת אחריות מאשר לחברת ביטוח. התחום הזה של ביטוח TITLE מפוקח באופן קפדני ע"י הרשויות האמריקאיות ולכן חלות על החברה הרבה הגבלות. סך הכל התחום נשלט ע"י 3 חברות אשר STC היא הקטנה מביניהן.

בגלל המפולת בנדל"ן, החברה מפסידה כספים כבר שלוש שנים ברציפות. הנה שתיים מהסיבות לקשיים הזמניים של החברה:

1 – ההכנסות של החברה קשורות באופן ישיר לכמות הבתים שנמכרים. ברגע שיש ירידה בכמות הבתים שנמכרים, ההכנסות של החברה יורדות.

2 – תשלומי הביטוח של החברה עולים כאשר מספר העיקולים עולה. הנה דוגמה – נניח שבעל נכס החליט לקחת משכנתה שנייה על הבית שלו. הוא לא דיווח על המשכנתה הראשונה, ו STC לא גילתה זאת בבדיקה. תחת מצב כלכלי נורמלי, בעל הנכס היה ממשיך לשלם את שתי המשכנתאות, ולכן STC לא הייתה צריכה לשלם כלום. אולם, אם בגלל המצב הכלכלי, בעל הנכס לא מצליח לשלם את המשכנתאות ופושט רגל. כעת מתגלה התרמית ו STC צריכה לשלם לבנק שהעניק את המשכנתה השנייה.

ברגע שמספר העיקולים יירד, והמצב הכלכלי ישתפר, אני מצפה שהחברה תחזור לרווחיות. אני אפילו מאמין ש STC תוכל לחזור לרווחיות שלה מהשנים 2002-2003 – לפני שיא הבועה. בשנים אלו החברה הרוויחה כ-50 מליון דולר בשנה (שווי השוק של החברה עומד היום על כ-250 מליון דולר). בינתיים החברה גייסה כספים בשנה שעברה, ונראה שהיא תצליח לצלוח את המשבר.

סך הכל, בגלל הדילול המסיבי שלי במניות הרדיו, בצעתי החודש הרבה מאוד קניות ומכירות. בטעות (כנראה בגלל שלא ממש היה לי זמן לבדוק את התיק כשהייתי ביפן) קניתי הרבה יותר מאשר מכרתי. בנוסף לקניות שציינתי למעלה, קניתי גם זהב (סימול GLD) תמורת 116$, עוד מניות של סאונדוויל תמורת 5.75$, מניות של שון-הו-טק (סימול 219) תמורת 0.82$ ומניות של וולס-פארגו תמורת 30.81$ ותמורת 29.34$. בדיעבד התברר לי שכל הרכישות האלו נעשו בתיק הממונף שלי (בגלל שכבר לא היה לי מזומן – דבר שלא ידעתי כשביצעתי את הרכישות). בהמשך החודש כשהבורסות החלו ליפול קיבלתי בפעם הראשונה מרג'ין-קול, והייתי חייב למכור משהו. החלטתי למכור GLD תמורת 117$ – גם ככה לא הייתי מאוד שלם עם ההשקעה הזאת. את החודש גמרתי יותר ממונף מאשר התחלתי אותו. סך הכל התיק הממונף שלי הוא בסדר גודל של כ-15% מהתיק הרגיל שלי.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

חודש שעבריי      ייחודש הבא

פורסם בקטגוריה מניות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

59 תגובות בנושא תיק המניות במאי 2010

  1. מאת יובל‏:

    עדו – זה תלוי בהסכם השרות בינך לבין הברוקר. אם הוא נותן שרות מלא, עליו לעדכן אותך בכל ההודעות הדורשות פעולה מצדך. בכל אופן, משקיע יסודי כמובן דואג להיות מעורה. אני עובד עם בנק. קרו לי מקרים בהם קבלתי מהם הודעה על למשל זכויות לרכישת מניות לחברה בה החזקתי מניות והיתה אופציה למי שלא רוצה לקנות, למכור את הזכויות. ההודעה נמסרה לי ע"י הבנק שבועיים אחרי התאריך האחרון לעשות משהוא.

  2. מאת יובל‏:

    עדו – מעל 50% בהחלטת דירקטוריון לקבל את הצעת הרכש אולם במידה והמציע מגיע לאחזקה של 95% מהחברה, באפשרותו לכפות על יתר 5% בעלי המניות הנותרים למכור לו את מניותיהם במחיר שהציע בהצעת הרכש.

  3. מאת עדו מרוז‏:

    יובל, תודה על ההבהרות. בקשר להשתלטות, אתה מתכוון שאם מדובר בהשתלטות באישור הדריקטוריון, אז מספיק מעל ל-50%, אבל בהשתלטות "עויינת" צריך 95%?
    זה נראה לי מוזר, הרי גם בעל מניות רגיל יכול להביא החלטות להצבעה ע"י טופס פרוקסי, לא?
    יכול להיות שאני טועה, כי זה לא תחום שהתעמקתי בו (אני קטן מדי בשביל שזה יעניין אותי).

    בקשר למעקב אחרי החברות, זאת אחת הסיבות שאני אוהב את הבורסה בהונג-קונג. שם אפשר לקבל כל עדכון לאימייל דרך הרשמה באתר הרשות לני"ע, ולא צריך להיות תלוי בשרות חיצוני כמו בארה"ב.
    עוד משהו שאני אוהב בהונג-קונג (אבל לא ממש קשור לדיון הזה) זה שחברות שם צריכות לדווח על BUY BACK בזמן אמת. כך אתה יודע כמה מניות קנתה החברה, באיזה יום ובאיזה מחיר.

  4. מאת יובל‏:

    על רגל אחת: כדי לרכוש שליטה בחברה אפשר לפנות אליהם ואז הדירקטוריון צריך לאשר וגם בעלי המניות כמו במקרה של ברלינגטון שנרכשה ע"י ברקשייר. אז בד"כ מנפיקים לו מניות רב ובעלי המניות הקיימים ממשיכים להחזיק את מניותיהם ואחזקתם מדללת (לכן צריכים לאשר).אפשר גם שרוכש יקנה מניות בהצעה פרטית למחזיקים הגדולים ואז הקטנים לא מעורבים אבל עדיין צריכים לאשר באסיפה ה"לא נגועים"). להבדיל מזה, יכול בעל שליטה להפוך חברה צבורית לפרטית ע"י הצעת רכש לבעלי המניות (בד"כ בפרמיה על המחיר שוק)אם הסכימו עד רמה שבידו 95% אז ה- 5% הנותרים מוכרחים והוא הופך החברה לפרטית.הוא יכול גם להשאירה צבורית ע"י קניה חלקית והגדלת אחזקתו. בהשתלטות עוינת לא נדרש שום אשור – פשוט המשתלט קונה בשוק מניות (לפעמים תחת גופים שונים כדי להסתיר) עד לגרעין שליטה (יש מנגנוני גלולת רעל נגד זה בתקנוני חברות מסוימות כמו אורכית)

  5. מאת יובל‏:

    לסיום, מי שמתעניין ב BUYOUTS יהנה לקרוא על "מעלליו" של KIRK KERKORIAN (שם מיוחד לו לברנש ממוצא ארמני הזה)שהתמחה בהשתלטויות (למשל נאבק להשתלט על CHRYSLER)ראו הפניות בגוגל

  6. מאת א לוי‏:

    שאלתי כי יש כרגע מלחמת פרוקסי במניה שאני מחזיק בה – CRWS. יש מחזיק מניות גדול (בית השקעות) – 17% שרוצה למנות דירקטורים לבורד כך שיוכל להשפיע עוד יותר כנראה לכיוון השתלטות על החברה. הבורד הנוכחי מבקש מבעלי המניות להצביע רק בעד דירקטורים שלא מטעם אותו בית השקעות. ענין אותי אם ההצבעה תתבצע ע"י רוב בעלי המניות ואז יש סיכוי גדול להכשיל את הנסיון של בית השקעות, אך אם זה ההצבעה תלויה ביוזמה של בעלי המניות להצביע אז אני מסופק אם הרוב יצביעו..

  7. מאת יוני‏:

    עדו,
    לא הבנתי איך חברות הרדיו יכולות להיכנס לפורטפוליו של משקיע ערך?החברות האלו מאוד מאוד ממונפות, ולא ניתן להעריך את שווי החברה מכיוון שלא ניתן להעריך מהי יכולת מחזור והחזר החובות,למעשה הם בסיכון תמידי לפשיטת רגל או הסדר חוב שגומר את הרווחים.אם היה ניתן להעריך בודאות את יכולת הרווח העתידית אולי עוד היה אפשר לתת ערך מסוים לחברות הללו,אבל בהתקדמות הטכנולוגית האדירה היום קשה מאוד לצפות את הרווחים העתידיים של חברות הרדיו,אם ניקח את roiak כדוגמא 18% מהתיק שלך היה שם בינואר כשלמעשה לא היה לך מושג מה תהיינה ההתפתחויות לגבי הרווחיות העתידית של החברה.בן גראהם לעולם לא היה מתקרב לחברות כאלו וכן באפט אפילו בתחילת דרכו אף פעם לא השקיע בחברות כל כך ממונפות ,בעצם הוא מעולם לא השקיע בחברה שהוא לא יכל בסבירות גבוהה מאוד מאוד לראות את שוויה מספר שנים קדימה גם אם הרווחים העתידיים של החברה לא היו ברורים היא הייתה שווה בהנזלה לפחות פי 2-3 מערכה כעסק חי ,אחד הדברים הידועים על באפט זה שהוא בניגוד לרוב המשקיעים מסתכל דבר ראשון על הסיכון ואם יש סיכון רציני להפסד הוא לעולם לא ממשיך הלאה בבדיקת הסיכויים לרווח וזה דבר שהוא דבק בו מגיל מאוד מאוד צעיר [זה לינק להרצאה מרתקת של אליס שרדר על קו המחשבה שלו בנושא זה בגיל מאוד צעיר
    http://www.youtube.com/watch?v=PnTm2F6kiRQ
    לגבי stc האם יש לך ההערכה כמה כסף החברה תמשיך להפסיד?אולי היא תיאלץ לדלל מאוד את בעלי המניות על מנת לגייס כסף?וזה כששווי החברה נמוך מאוד.דבר שני יש לה כרגע חוב בעקבות ההפסדים של שנים קודמות כך שבעלי המניות לא יקבלו בקרוב רווח על ההשקעה.
    ראיתי שכתבת על tidd capital אז עברתי על המכתבים למשקיעים וראיתי כמה דברים
    1 אם אני לא טועה הוא השקיע באג"ח של אלייד קפיטל
    2 הוא מצא בנק קטן שמרן ומעניין שנסחר היום במכפיל 7 ancx
    3 נראה שבעקבות הפסדיו בשנים 07 ו 08 הוא החליט להיות מאוד דפנסיבי בהשקעותיו
    וזה קצת פאראדוקסלי לדעתי בשנים שקדמו למשבר שהמכפילים היו גבוהים היה עדיף להיות דפנסיבי ודוקא עכשיו נראה שעדיף להיות יותר אמיץ כשיש מציאות,נראה שהוא חטף חזק מהמשבר אבל לא כל כך יהנה מההתאוששות.בעניין הזה מאוד התרשמתי מהמשמעת וקור הרוח שלך במהלך המשבר לדבוק לחלוטין במה שאתה מאמין בלי לפחד גם ברגעים המאתגרים ביותר זה כנראה מסביר את ה140% שלך ב 09 לעומת 49% שלו,אני מאמין שבשנים הקרובות אתה תמשיך להנות מביצועים יפים בעקבות הנ"ל.

  8. מאת עדו מרוז‏:

    יובל, במקרה של BNI, בעלי המניות הקודמים לא ממשיכים להחזיק מניות. BNI היא עכשיו חברת בת בבעלות מלאה של BRK. בעלי המניות של BNI קיבלו מזומן או מזומן+מניות של BRK.
    אני מודע לעניין של גלולות רעל, וחושב שמנגנון שכזה צריך להיות לא חוקי.

    אלי, בלי להכיר את הפרטים, נראה לי שבמצב כזה כדאי להצביע עם בית-ההשקעות. אם מישהו מחזיק 17% מהמניות בחברה, למה שלא יהיה לו נציג בדירקטוריון?

  9. מאת עדו מרוז‏:

    יוני, תודה על הסרטון של אליס. מאוד מעניין.
    הלוואי שהייתי יודע מה דעתו של באפט על כל השקעה שלי. לצערי, אין לי גישה אליו. יכול להיות שבאפט היה חושב שחברות הרדיו ממונפות מדי, אבל דווקא בנג'מין גראהם כתב בספר "Security Analysis" שקניית מניות מאוד ממונפות בשיא משבר כלכלי יכולה להיות ספקולציה מאוד רווחית, כיוון שכשהמצב הכלכלי ישתפר, רווחים של חברות כאלו יעלו גבוה יותר מאשר של חברות פחות ממונפות.

    כשקניתי את חברות הרדיו לא האמנתי שיש סיכון למודל העסקי שלהן. אין שום איום ממשי בטווח הקצר-בינוני על תחנות הרדיו. הירידה ברווחים שלהן נבעה מהמיתון הקשה בכלכלה האמריקאית, ולא מירידה בהאזנה לרדיו. ההימור שלי היה שהכלכלה האמריקאית לא תמשיך להתדרדר. קניתי 5 חברות – ROIAK CMLS SALM ETM וגם טיפ-טיפה RGCI. כל הארבע הראשונות עמדו בתשלומי הריבית בלי הרבה בעיות, וזאת למרות שהן חוונה שנה מאוד קשה. אם תסתכל כיום על חברות אלו – רק אחת מהן פשטה רגל – RGCI וגם שם הפסדתי רק כ-30% מהכסף שלי כי החברה נקנתה ע"י משקיעים פרטיים. שאר החברות או שהגיעו להסדר חוב או החזירו חלק מהחובות שלהן.

    ההשקעה שלי בחברות הרדיו הייתה כנראה אחת ההשקעות הכי רווחיות שלי, והרווחתי על כל אחת מארבעת החברות האחרות (כלומר חוץ מ RGCI שמלחתחילה ידעתי שהיא יותר מסוכנת ולכן ההשקעה שלי שם הייתה מאוד קטנה).

    ההימור שלי לגבי STC דומה לזה שב WFC. אני חושב שהשיא של משבר הדיור יהיה ברבעון השני-שלישי השנה, ואח"כ נתחיל לראות שיפור איטי. לחברה יש כ-600 מליון דולר במזומן והשקעות ו-500 מליון חוב שנובע מתביעות ביטוח. רוב התביעות תשולמנה רק בעוד מספר שנים, ולכן הן לא מהוות לחץ מידי על תזרים המזומנים של החברה. אני מאמין שחברה יכולה להפסיד עוד 100 מליון דולר לפני שהיא תכנס לצרות. יכול להיות שהשנה הם יפסידו כמו שנה שעברה – כלומר משהוא באזור ה-50 מליון, אבל לדעתי שנה הבאה תהיה הרבה יותר טובה. ההימור שלי הוא שהחברה תצליח לצלוח את המשבר בלי גיוס הון נוסף, אבל ללא ספק יש כאן סיכון.

    אני לא מכיר את המנהל של טיד-קפיטל באופן אישי, אבל הוא כתב הרבה בפורום של ברקשייר-הת'וואי ביאהו, כך שעקבתי אחריו במשך מספר שנים. האמת היא שהוא הרבה יותר חכם ממני וגם מבין הרבה יותר ממני בהשקעות. סך הכל למדתי הרבה ממנו. לכן התשואה שלו מאוד מפתיעה אותי. כששמעתי שהוא פתח חברת השקעות, הייתי בטוח שהוא יפציץ בתשואות, ואפילו שקלתי להשקיע אצלו חלק מהכסף שלי.
    בינתיים התשואות שלו נמוכות משלי, ויש לכך מספר סיבות. האחת היא שאני השקעתי הרבה בהונג-קונג בשנים האחרונות ושם התשואה הייתה גבוהה יותר. סיבה נוספת היא שהוא די נפל עם ההשקעות שלו במגזר הפננסי. יכול להיות שזה אחד החסרונות של אנשים מאוד חכמים – יש להם נטייה לחפש דברים מורכבים. אני בשנים האחרונות די דבקתי בהשקעות מאוד פשוטות – דברים שהיו מאוד ברורים לי. אם לא הבנתי משהו, אז לא השקעתי בו. רוב ההשקעות שלי מכות בי כמו פטיש – מאוד ברור לי שהן זולות. זאת הסיבה שהתרחקתי מהמגזר הפננסי. דווקא בחודשים האחרונים התחלתי להשקיע בפיננסים – WFC CASH ו STC. אני מקווה שאני לא עושה טעות ומתחיל להשקיע בחברות שגדולות עלי. ימים יגידו.

    אני גם חושב שהתיק שלו דפנסיבי מדי היום. למשל ההשקעה בברקשייר – נכון שהחברה זולה, אבל יש מציאות הרבה יותר זולות לדעתי. למרות זאת, אני עדיין מאמין שהוא יצליח מאוד, וכנראה ישיג תשואות יותר גבוהות ממני בעתיד.

    המשבר האחרון לא היה לי קל. ברור שפחדתי, אבל מאוד השתדלתי שהרגש לא יגבר על ההגיון. הייתי מסתכל כל הזמן על המניות שהחזקתי, ומבהיר לעצמי מדוע התמחור לא הגיוני. למשל, שווי השוק של סאונדוויל הגיע לאזור ה-400 מליון דולר הונג-קונגי. אז הייתי אומר לעצמי – זה בערך מה שהם מרוויחים מהשבחה של נכס אחד או שניים. באותם ימים החברה מכרה נכס אחד תמורת יותר מ-400 מליון, אז הייתי פשוט אומר לעצמי שהשוק השתגע לגמרי וצריך לשים אותו על מיוט. זה לא היה קל, אבל זה מה שהייתי עושה. גם למשל שון-הו-טק, אני חושב ששווי השוק שלה ירד לאיזה 200 מליון דולר הונג-קונגי, אז הייתי אומר – לחברה יש החזקה של 50% בשני בניינים וארבעה מלונות, אבל היא נסחרת בשווי שוק של 10 דירות יוקרה בהונג-קונג.

סגור לתגובות.