מי שלא מסוגל להפסיד 50% מהכסף, שלא ייכנס לבורסה

מי שלא מסוגל להפסיד 50% מהכסף, שלא ייכנס לבורסה

הוא אחד המשפטים המפורסמים יותר של באפט.

הרשומה הזאת מגיעה בעקבות תגובה שקיבלתי שטוענת שבמשבר הגדול ירדתי ב-50% בגלל שהייתי מושקע רק במניות (בלי חשיפה לאג"ח), הייתי ממונף ומושקע באופציות.

אז קודם, זה לא נכון שירדתי ב-50%. ירדתי בהרבה יותר. מנקודת השיא של התיק שלי בסוף 2007 עד לשפל במרץ 2009 התיק שלי התרסק ביותר מ-60% (אין לי מספר מדויק כי אני תמיד מחשב מתחילת שנה עד לסוף שנה).
עכשיו בקשר לטענות – אני מודה באשמה הראשונה – אכן התיק שלי היה מושקע כולו במניות. אבל שתי הטענות האחרות אינן נכונות. כבר מספר אנשים אמרו לי שהתרסקתי חזק במשבר בגלל שהייתי ממונף, או בגלל שהשקעתי בחברות ממונפות או בגלל שהייתי חשוף למגזר הפיננסי או שאם היה מיתון שני בארה"ב הייתי בכלל פושט רגל.

כל הטענות האלו אינן נכונות.

קודם כל לא הייתי ממונף אז. למעשה עד ללפני שנה וחצי בערך בכלל לא החזקתי בחשבון מרג'ין. דבר שני, לא הייתה לי חשיפה בכלל למגזר הפיננסי. בכלל החשיפה שלי לארה"ב הייתה מזערית. כמו כן, כמעט ולא החזקתי באופציות. היה ברשותי רק כתב-אופציה אחד שעמד על 1.7% מהתיק שלי – אבל את חלקו קיבלתי כמשקיע במניות החברה. החברה (0131 בהונג-קונג) נהגה לחלק כתבי-אופציה לבעלי המניות, אז החזקתי את האופציות שקיבלתי וקצת הוספתי להן ע"י קנייה בשוק. אבל בכל מקרה זאת הייתה החזקה קטנה.

אתם יכולים לראות איך נראה התיק שלי בתחילת 2008:

[table id=2 /]

לא רק שלא הייתי ממונף, אלא כל החברות בהן החזקתי לא היו ממונפות. ההפיך, רובן, לדעתי, היו שמרניות מדי. כל החברות התעשייתיות בתיק הנ"ל היו ללא חוב בכלל וחלקן החזיק בהר מזומנים. חברות הנדל"ן בתיק היו מאוד שמרניות ביחס לחברות נדל"ן. יחס החוב להון בחברות אלו עמד על בין 0% ל-50% – שזה נמוך מאוד. בנוסף, החשיפה שלי ב-2008 הייתה כמעט רק לסין ולהונג-קונג. ואז, צריך לזכור, המצב שם היה שונה מאוד מהיום. שוק הנדל"ן אז היה בריא (כלומר לא הייתה בועה). הכלכלה בשתי מדינות אלו הייתה חזקה, והמשיכה להיות חזקה לאורך כל המשבר הפיננסי.

אף אחת מהמניות שהחזקתי לא הפסידה כספים לאורך המשבר (חוץ אולי משתי החברות האמריקאיות בתיק – אבל ההחזקה שם הייתה מזערית). רק חברה אחת מהנ"ל נכנסה לקשיים (0572 בהונג-קונג) – אבל זה היה בגלל שחיתות של ההנהלה, ובכל מקרה יצאתי ממנה לפני הקשיים כי זיהיתי סימנים מחשידים. ככה שסך הכל החברות בהן החזקתי הראו תוצאות פיננסיות חזקות מאוד לאורך כל המשבר – עם רווחים חזקים ועולים. אבל למרות זאת המניות שלהן התרסקו. מה שקרה זה שחברות עם מכפיל רווח של 5 יירדו ונסחרו במכפיל רווח של 2. זה הכל.

למעשה, התיק שלי לא ירד הרבה יותר מההאנג-סנג. שימו לב שהתיק שלי אז היה כמעט כולו מושקע בהונג-קונג. ההאנג-סנג ירד באותה תקופה משיא של 30,400 לשפל של 11,900 – כלומר ירידה של כ-60% – שזה רק קצת פחות גרוע מהתיק שלי. ככה שגם אם הייתי שם את כספי בתעודת סל על ההאנג-סנג, עדיין הייתי מפסיד 60%.

וזה מביא אותי למשפט של באפט. הבורסה היא לא מקום לכל אחד. מי שלא מסוגל להפסיד 50% מהכסף שלו, שלא ייכנס לבורסה, כי סביר להניח שיום אחד הוא יפסיד 50% מהכסף שלו.

אם התיק שלי, שהיה סופר-שמרני – בלי מינוף, בלי חשיפה למגזרים שנפגעו במשבר, בלי חשיפה בכלל לארה"ב או לאירופה ועם חברות לא ממונפות, אם תיק כזה ירד ביותר מ-60%, זה רק מראה שבבורסה הכל יכול לקרות. תנודתיות זה חלק מהמשחק, ומי שלא יכול לעמוד בזה, שלא ישקיע בבורסה.

דרך אגב, במשבר הגדול של 1929 גראהם ספק הפסדים מאוד מאוד גבוהים – ושוב, זאת למרות שהתיק שלו היה מאוד שמרני (מורכב ממניות נט-נטס וכו').

לחברות שרבים מייחסים סיכון גבוה, נכנסתי רק אחרי שיא המשבר. לוולס התחלתי להיכנס במרץ 2009 (במחיר 9.88$) ולחברות הרדיו הממונפות נכנסתי בספטמבר 2009 – הרבה אחרי שיא המשבר, וגם אז חברות אלו לא היוו חלק משמעותי מהתיק שלי.

חשוב לא לבלבל בין סיכון לבין תנודתיות. התיק שלי לא היה מסוכן בכלל אלא תנודתי.

ומה קרה מאז?

ההון העצמי שלי היום הוא בערך פי 2 ממה שהוא היה בשיא של 2007 – וזאת למרות שבאמצע התרחש המשבר הפיננסי הכי חמור מאז 1929. למרות המשבר הכפלתי את הכסף תוך פחות מ-5 שנים. ההון העצמי שלי היום הוא בערך פי 2.7 ממה שהוא היה באוגוסט 2008 אז הפסקתי לעבוד כשכיר (ומאז הפסיק להיכנס כסף חדש. מאז כסף רק יוצא מהתיק שלי). ההון העצמי שלי היום הוא פי 4.4 ממה שהוא היה בשפל של 2009.

פורסם בקטגוריה מניות, עקרונות השקעה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
Subscribe
Notify of
guest
27 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
א לוי
11 years ago

עם הביצועים המדהימים שלך שלך, עדו, מפתיע מאוד שקיבלת תגובות כאילו
התיק של גראהם ירד יותר מ 75% מול קריסה מקסימלית (שפל מול שיא קודם) של קרוב ל 89% במדדים

איתי
איתי
11 years ago

עדו, אני חושב שישנת טוב בלילה כי לשמחתך, לא היית צריך לקום לעבודה בבוקר 🙂

Daniel
Daniel
11 years ago

איתי,
גם אתה יכול להפסיק ללכת לעבודה ולהתחיל לחיות מחיסכונות שחסכת, ומתשואות על השקעות..
אך רק אם 2 תנאיים הבאים מתקיימים:
1.שחסכת מספק
2.אתה יכול לחיות ברמה צנועה…
🙂

דפני
11 years ago

רוב האנשים חולמים על חופש מהעבודה אבל לא היו יודעים מה לעשות עם החופש הזה.
העבודה מחזיקה את האנשים במסגרת מסויימת בלי קשר לכסף.

ביולוג ירושלמי
ביולוג ירושלמי
Reply to  דפני
7 months ago

נכון מאוד.
מאוד מאוד…

קובי
קובי
11 years ago

בהחלט מסכים עם דפני.
גם אם אצבור הון מספיק רציני, עדיין קשה לי לראות את עצמי מפסיק לעבוד.

אם תזכרו בתקופה הקצרה שלאחר השחרור שלכם מהצבא (אצלי זה לא היה כ"כ מזמן 🙂 ), רובכם אני מתאר לעצמי הייתם מוכרחים למצוא לעצמכם תעסוקה באותה תקופה ולא יכולתם פשוט לשבת בבית רגל על רגל או לטייל בפארק כל היום.

עופר
עופר
11 years ago

עידו שאלה כללית אבל אני חושב שהוא קשורה לדיון.
האם ישנו מעבר מכוון מהשקעת רוב התיק שלך בחברות קטנות להשקעת רוב התיק בחברה\חברות גדולות?
אני זוכר בזמנו (תחילת ימי הבלוג) שבמכוון חיפשת חברות קטנות וזולות ובשנה האחרונה זה השתנה בפועל.

אפי
אפי
11 years ago

הלוואי וכולם היו יסודיים בהשקעות כמוך ופותחים דוחות וקוראים ספרות מקצועית,
בפועל כמעט כולם מקשקשים שהם "משקיעי ערך" ומסתפקים במקסימום בלקנות מניות במקרה הטוב לפי מכפיל נמוך…

אלון
אלון
11 years ago

השאלה שצריכה להשאל מה התשואה שאפשר היה לעשות אם הכסף שהיה חשוף לשוק ב2008 היה יושב בצד על אגחים ממשלתיים ונכנס באגרסיביות לשוק במנות בסוף 2008 תחילת 2009, בכמה אז אפשר היה להכפיל את ההון? האם מישהו פעם עשה מחקר לגבי מה התשואה של מי שיושב באגח ממשלתי ומחכה להתרסקות בשוק שקורית אחת לכמה שנים ואז יוצא מהאגח הממשלתי (שבשיא המשבר עולה בחוזקה) ונכנס למניות ורוכב על התיקון?
כן, אני יודע מה יהיו התשובות – אף אחד לא יכול לתזמן את השוק ויהיה מאוד חבל לשבת על אגחים ממשלתיים בזמן שהמניות בראלי, עוד טענה היא שאנחנו אחרי עשור אבוד , מה יקרה אם נכנס עכשיו שוב לשוק שוורי במשך 20 שנה כמו שהיה בין 1980- 2000?
התשובות שלי הן שהזמנים מאז השתנו מאוד, המסחר האלקטרוני שנכנס בעשור האחרון והגדיל את המחזורים בצורה דרמטית גם יצר תנודתיות גדולה בהרבה (מספיק להסתכל על הויקס שפעם לא היה מתקרב בכלל ל40 ועכשיו אנחנו רואים אותו כל שנה מבקר ברמות האלה), שוק שוורי רגוע ועולה בלי הפסקה כמו שהיה בסוף המאה ה20 קשה לי להאמין שנחזור לראות , בטח בעשור הקרוב עם כל הבעיות שיש בעולם. נכון שאף אחד לא יכול לדעת מה יהיה בעתיד אבל צריך להיות אופטימיסט חסר תקנה כדי לחשוב שנקבל 10 אחוז תשואה במדדים בממוצע בעשור הקרוב (וגם אם כן זה יקרה בתנודתיות גדולה בהרבה ממה שהיה בעשורים קודמים).
תזמון באיזושהי רמה חייב להיות , גם כשאתה יוצא מממניה רווחית ונכנס לאחת חדשה יש פה אלמנט של תזמון עידו, אי אפשר להתחמק מזה. כי אולי המניה שיצאת ממנה ברווח נאה תמשיך לעלות עוד עשרות אחוזים ופספסת את המהלך? בסוף 2007 כשהמדדים היו בשיאים חדשים ומשבר הסאב פריים כבר היה ברקע , אפשר היה לקחת הימור סביר ולהוציא לפחות חלקית את הכסף ממניות אפילו אם זו נשמעת חכמה בדיעבד.אני יודע שאפשר גם להפסיד באגחים ממשלתיים ובתשואות הנוכחיות המאוד נמוכות זה בהחלט גם יתכן שיקרה, אבל בגדול אם יושבים מספר שנים על אגח מדינה ארה"ב הפסדיים נומינליים קשה לי להאמין שנראה ואם יהיו בעיות עם אגח מדינה של ארהב אז ברור שהמצב בשוק המניות ובעולם בכלל יהיה קשה פי עשר מונים.
בכל מקרה שווה לבדוק מה התשואה שהיתה עושה האסטרטגיה של לשבת בצד (מצדי אפילו במקמ למי שממש פחדן) ולחכות להתרסקות בשוק כדי להתחיל להכנס וגם יציאה בהדרגה אל תוך התיקון במימוש רווחים. גם פסיכולוגית עדיף להרוויח 2.5 אחוז בשנה ממקמ בזמן שכולם מסביב עושים עשרות אחוזים במניות מאשר לראות את ההון שלך נמחק ב60 אחוז, מעטים האנשים שיכולים להתמודד עם כזה דבר נפשית ועוד בדיוק כשעזבו את העבודה שלהם.

פיליפ
פיליפ
11 years ago

אלון- בספר השמקיע הנבון יש איזכור למחקר כזה וציינו,אם אני זוכר נכון,שאם היית נכנס בתחיל כל גל עלייה ויוצא בשיא ונכנס שוב בשפל, הסכום שהיה מתקבל לך הוא פשוט דמיוני. אין מישהו שיכול בוודאות להגיד עד כמה השוק ירד או מתי.אתה יכול להוציא את הכסף ולראות את השוק ממשיך לעלות ולעלות בדיוק כמו שאתה יכול לראות אותו צונח.
בהקשר למכירת מניות-יש 2 סיבות למכור מניה: או שהמניה הגיעה למחיר "האמיתי" שלה וכל עליה מכאן והלאה תהיה אופטימיות יתר או שיש הזדמניות הרבה טובות בשוק.
ולמרות שאתה פסימי (מדי לדעתי) לגבי העתיד, תזכור שהמאה הקודמת כוללת בתוכה שתי מלחמות עולם,מיתון חמור מאוד, עוד כמה מלחמות פה ושם,איום אטומי משתי מעצמות עולם וכו'. למרות זאת אנשים עשו כסף והרבה.

לירון
11 years ago

עדו, תיזהר, השקעה בדיעבד היא שימוש במידע פנים 🙂

מהטמה במבי
מהטמה במבי
11 years ago

אלון, הגישה הפסיבית שמוזכרת ב"המשקיע הנבון" עובדת על העקרון שאתה מחפש. גראהם מציע לבנות תיק שבו אחוז קבוע מושקע באג"ח. כך יוצא שהמשקיע מממש מניות בשוק עולה כדי לאזן את התיק חזרה למשקלים הנכונים ומשקיע בירידות.

אלון
אלון
11 years ago

עידו, מטרת הפוסט שלי היתה לנסות ליצור דיון לגבי אסטרטגית הישיבה בצד ולחכות להתרסקות בשווקים שנראה שבזמנים הנוכחיים קורית בתדירות גבוהה הרבה יותר מבעבר, והאם אסטרטגיה זו יכולה להיות רווחית יותר ובטוח שבריאה יותר נפשית מאשר האסטרטגיה של חשיפה כמעט מלאה לשוק בכל זמן נתון כפי שאתה נוקט.
לא היתה כוונה להעביר ביקורת לגבי ההתנהלות שלך ב2007, 2008 וכו כי זה בכלל לא רלבנטי לנושא.
חבל שבחרת להגיב באופן שהגבת ולא בצורה עניינית יותר.

דפני
11 years ago

אלון ,מי שיושב על הגדר ממשיך לשבת גם כשהבורסה מתרסקת כי אולי השמים יפלו .
צריך הרבה אומץ לאסוף מניות כשהבורסה בשפל .
לדעתי האישית צריך תמיד להיות ביפנים וכשיש ירידות חזקות לאזור אומץ ולהמשיך לקנות ,הכוונה להעביר מזומנים אם זה אפשרי.
להשתדל לא לעשות הרבה פעולות בתיק .

עמיחי
עמיחי
11 years ago

"פסיכולוגית עדיף להרוויח 2.5 אחוז בשנה ממקמ בזמן שכולם מסביב עושים עשרות אחוזים במניות מאשר לראות את ההון שלך נמחק ב60 אחוז"

אני בכלל לא בטוח כי שנאת ההפסד גדולה מתחושת ההחמצה של הרווח רחוקה מאוד מהמציאות של רוב בני האדם, כי זה מה שיוצר בועות וזה גם מה שמפוצץ אותן ומה שיפה בבועות הוא שהם תמיד מופיעות ותמיד מתפוצצות, תמיד כולם טיפשים לפני ונורא חכמים אחרי (עד הפעם הבאה).
ובאנלוגיה אחרת-
גם יותר נכון לא לגעת בג'אנק פוד ואוכל מתועש ולהתחיל כל בוקר בריצת 5000 ב20 השנים הבאות כאשר כולם מסביבך טוחנים מאפים והמבורגרים ויושבים מול המחשב מאשר לראות את העורקי הגוף שלך נסתמים מכל הכיוונים בגיל 50.

רונן
רונן
11 years ago

עדו שלום

אני קורא נלהב של הבלוג ואת התוכן הנפלא, אגדיר את עצמי כמשקיע ערך מתחיל ( לאחר שהפסדתי כספים בחברות ביוטק).

לאחרונה נוספו לתיק הוירטואלי שני חברות אמריקאיות. CMRG ו POWR.ישנה עוד חברה אשר נבחנת בימים אילו HGG.

אשמח לשמוע את דעתך בנוגע אליהם ושוב תודה .

רונן

אסא
אסא
11 years ago

עדו,
הייתי שמח אם היית כותב פוסט שהכותרת שלו: ״האם אני עדיין נחשב למשקיע ערך?״.
בפוסט תתייחס לשתי הטענות הבאות שלי:
1. משקיע ערך לא היה משקיע באופציות שפוקעות תוך שנה וחצי – שנתיים וחצי. משקיע ערך לא מתיימר להעריך שבתקופת זמן כה קצרה המניה נשוא האופציה תגיע לערך ״האמית״י שלה באדיבותו של מר שוק.
2. משקיע ערך לא היה משקיע 90% מהונו במניות שהתשואה העתידית שלהן תלויה כמעט אך ורק בדבר אחד: התאוששות שוק הנדל״ן בארה״ב.
הייתי עוד יותר שמח אם היית פותח רשומה כזו לתגובות, על מנת שיתפתח דיון מעניין במאפייני השקעת ערך (ולא בשאלה אם המניות והאופציות הספציפיות בהן אתה מחזיק כן יניבו תשואות מרשימות או לא).
אלו שאלות שמטרידות אותי מאוד בחודשים האחרונים דווקא מכיוון שאני כל כך מעריך אותך כמשקיע ערך.
תודה!

daniel
daniel
11 years ago

אסאס,
זה מה ש מתריד\מעניין אנשים רבים שאני מכיר.
לאחרונה דנו בנושא בכמה משקיעים…

אז אני מצטרף לבקשתך, עם זאת ברור לי שעדו לא חייב לאף אחד שום הסבר\פוסט בנושא.

אסא
אסא
11 years ago

עדו,
בהתייחסותך הלכת למקום שלא אני, ולדעתי גם לא דניאל, כיוונו.
השאלה היא עיונית-כללית: האם מאפייני ההשקעה הנוכחית שלך שייכים לתחום השקעות הערך או שמא אתה מתפזר לכיוונים אחרים (שהם אולי מצויינים, אבל השאלה היא האם הם מאפיינים משקיעי ערך).
דניאל,
ברור שעדו לא חייב לאף אחד כלום. לאור הרקורד שלו הוא בטח גם לא צריך לשוב ולהסביר את השיקולים שלו באחזקות הנוכחיות שלו (וזו גם לא השאלה). שמחתי לשמוע שיש עוד שתוהים כמוני. לדעתי אפשר יהיה ללמוד מדיון כללי-עקרוני כזה המון.