איך להרוויח כסף בבורסה

המטרה: להכפיל את הכסף כל 3.5 שנים

כלומר החזר שנתי של 22% (זאת לפי חוק 72).
שוק המניות (האמריקאי) מניב בממוצע 11% בשנה, כלומר אני רוצה להשיג תשואה כפולה מהשוק.

ביג דיל? ועוד איך!

בואו ונראה למה:
– רוב קרנות הנאמנות וקרנות הפנסיה משיגות תשואה נמוכה מ-11%.
– רק מעטים מצליחים להכות את השוק בעקביות.

לפי אושונסי, רק 20% מקרנות הנאמנות מצליחות לשבור את השוק, ומתוכן רק כשליש עוקף את השוק ביותר משתי נקודות האחוז בשנה. כמעט ואין קרנות שמשיגות יותר מ-20% בשנה.

ובכל זאת אפשרי

– גם בבורסה האופי יותר חשוב (במקרה זה – מהשכל).
– צריך ללמוד מגדולי המשקיעים איך להכות את השוק:

Benjamin Graha

Warren Buffett

Peter Lynch

George Soros

Martin Whitman

and others

העובדה שיש לי קצת כסף זה יתרון אדיר. ככל שכמות הכסף גדולה יותר, ישנן פחות חברות שניתן להשקיע בהן. לרוב החברות בבורסה יש שווי שוק של פחות מ-250 מליון דולר. משקיע גדול, שצריך להשקיע כמה מיליארדי דולרים (כמו קרנות נאמנות או קרנות פנסיה), יכול להשקיע רק בחלק קטן מאוד מסך החברות הנסחרות בבורסה. וורן באפט אמר שהבעיה להשיג תשואה גבוהה מתחילה כאשר תיק ההשקעות מגיע לכ-10 מליון דולר.

להכות את השוק זה פשוט!!!!

רוב האנשים מופתעים לדעת עד כמה זה פשוט להכות את השוק.
כמו שתראו, רוב המשקיעים הגדולים מצאו שיטות מאוד פשוטות שמאפשרות להכות את השוק בגדול. גראהם וגרינבלט פיתחו נוסחאות שלפיהן ניתן להרכיב תיק השקעות רק על פי מספר פרמטרים. ישנם היום מספר אתרים פיננסים שמספקים רשימת מניות לפי העקרונות של גראהם. גרינבלט הקים בעצמו אתר שמספק רשימת מניות המדורגות על פי שני פרמטרים בלבד. היסטורית, מניות אלו נתנו תשואה מאוד גבוהה. עוד על גראהם, גרינבלט ומשקיעים אחרים – בהמשך.

אם זה כל כך פשוט, למה רוב האנשים נכשלים בבורסה?

יש לכך שתי סיבות עיקריות:
– זה אמנם פשוט אבל קשה.
– אנשים לא מאמינים בפתרונות פשוטים.

פשוט אבל קשה

מה זאת אומרת "פשוט אבל קשה"?

הורדת משקל כמשל:

להוריד משקל זה פשוט מאוד. כל מה שצריך זה:

– לאכול פחות.
– להתאמן יותר.
האם יש מישהו בעולם שלא מסכים?
האם יש מישהו בעולם שלא יודע שזה כל מה צריך לעשות?

בכל זאת יש הרבה שמנים בעולם ומספרם רק עולה. אנשים לא רוצים להתאמן ולא רוצים לאכול פחות – זה קשה ודורש משמעת.
גם להשקיע בשיטות שגילו גראהם ושות' דרושה הרבה משמעת עצמית, וזה מאוד קשה

הקושי הוא בעיקר פסיכולוגי

לצערנו, כולנו בני-אדם, ולכן איננו פועלים בצורה לוגית. פחדים, תאוות-בצע, חוסר סבלנות ועוד – כולם משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות שלנו. ולרוב זאת לא השפעה לטובה.
כדי להיות משקיע טוב צריך להיות מודע לאלמנטים אלו ולהלחם בהם!

חוק העדר

כמו עדר באפלו שרץ לתוך נהר מלא בתנינים, כך גם אנחנו מרגישים יותר בטוחים כשאנחנו קונים מניות שכולם קונים. אם המניה יורדת, אז זאת לא אשמתנו כי "כולם קנו". אולי זאת נחמה פסיכולוגית לדעת שאחרים גם הפסידו (צרת רבים חצי נחמה), ואולי זה הביטחון שההחלטה שלך נכונה כי כולם מסכימים אתך. אבל זאת טעות!
השורה התחתונה היא שאם הפסדת כסף אז הפסדת כסף, וזה לא משנה אם אתה היחיד שהפסיד או שיש עוד 100 באותה סירה. אני אף פעם לא התנחמתי מצרות של אחרים.
כמו כן, זה שיש עוד אנשים שקנו את אותה המניה מעיד כנראה שהמניה יקרה ולא להפך. אם כל העולם ואחותו קנו מניה מסוימת, אז בדרך הם גם העלו את המחיר גבוה גבוה, ולכן סביר להניח שהמניה יקרה מדי. לעומת זאת, אם אתה קונה מניה של חברה שאף אחד לא שמע עליה, או יותר טוב – חברה שאנשים נרתעים ממנה ואפילו שונאים אותה, סביר להניח שהרבה בעלי מניות נפטרו מהמניה וכיום היא זולה. אחד מעקרונות ההשקעה של פיטר לינץ' הוא להתרחק מהמניות הכי חמות בתעשיות הכי חמות (אני בטוח שהרבה אנשים מתחרטים שהם לא שמעו לעצה זו בתקופת בועת ההיי-טק). אבל, לינץ' עשה אף יותר מזה – הוא קנה מניות שאנשים ממש נרתעים מהן – כמו למשל חברות קבורה וחברות לאיסוף אשפה.

פחד ותאווה

שני כוחות מנוגדים אלו מושכים אותנו כל הזמן לכיוונים שונים.
תאוות הבצע מושכת אותנו לשוק המניות. כולנו רוצים להתעשר וכמה שיותר מהר יותר טוב. מצד שני יש את הפחד שמונע מאיתנו לקחת סיכונים ומרחיק אותנו משוק המניות.
באפט אמר פעם "כשכולם מפחדים, אני תאב בצע, וכשכולם תאבי בצע, אני מפחד". כלומר כששוק המניות בשפל וכולם מוצאים אלף ואחת סיבות למה אסור לקנות מניות – זה בדיוק הזמן לקנות, וכשכולם מושקעים בבורסה, כשכל השכנים מספרים לך איך הם הכפילו את ההשקעה שלהם תוך חצי שנה, ונהג המונית נותן לך טיפים איזה מניה כדי לקנות, זה הזמן להיזהר ואולי אף לצאת משוק המניות.

רוב האנשים פועלים אחרת. כששוק המניות בשפל, הם טוענים ששוק מניות "לא טוב" עכשיו, שכבר שנים המניות לא עולות ואי אפשר להרוויח שם כסף. ואז השוק מתחיל לעלות, אבל רוב האנשים עדיין מפחדים. הם עדיין יושבים על הגדר ומחכים. רק אחרי שהשוק עולה הרבה הם מחליטים להיכנס – הם מתחילים לשמוע מסביבם איך רופא השינים הרוויח 300% על איזו מניה, ואיך חבר מהעבודה קנה אוטו חדש מכסף שהוא מימש בבורסה, ואז תאוות הבצע מנצחת והם מתחילים להשקיע בבורסה. אבל אז הבורסה כבר כמעט בשיא. כעבור זמן לא רב הבורסה מתרסקת.
זאת הסיבה העיקרית לכך שרוב האנשים מפסידים בבורסה – הם קונים בשיא ומוכרים בשפל.

כאב ושמחה

חברנו הישראלי, זוכה פרס הנובל, פרופ' דניאל כהנמן, חקר עד כמה ההחלטות של בני האדם בענייני כספים לא רציונליות. המחקרים שלו מרתקים ואני מציע לקרוא אותם. החלטות לא רציונליות מביאות להפסד כספי בשוק המניות. למשל, כהנמן מצא שהכאב מהפסד כספי הוא הרבה יותר גדול מהשמחה שנובעת מרווח. זאת, לדעתי, אחת הסיבות שמשקיעים לא אוהבים למכור מניות שירדו. הם נשארים עם מניות גרועות למרות שהיו צריכים למכור אותן מזמן – טעות גדולה.
הם חושבים שבעצם מכירתה של מניה מפסידה, הם מודים בכישלון, ולכן הם משאירים אותה. זאת טעות מאוד גדולה, כי הכסף היה יכול לצמוח בזמן זה עם מניה אחרת.
צריך להתעלם מהעבר. מה שהיה היה. עכשיו השאלה היא מה יהיה. ההחלטה צריכה להיות לוגית לחלוטין – לא משנה מה המניה עשתה מאז שקניתי אותה. האם אני חושב שיש סיכוי לעוד עליות? האם יש מניות יותר אטרקטיביות?
אם תשקיעו לפי עקרון זה, לפעמים תמכרו מניה שירדה ב-50% ולפעמים תשאירו מניה שעלתה פי-5. כל החלטה צריכה להיות לגופו של עניין עם מבט לעתיד ולא לעבר.
כתבה על כהנמן בהארץ.

הטלת עוגן

שמת עין על מניה זולה. באותו הזמן מחיר המניה הוא 3 דולר. בימים הבאים אתה חוקר את החברה – קורא דוחות כספיים, בודק אם מנהלי החברה קונים או מוכרים מניות, לומד קצת על מנהלי החברה וכו', והגעת למסקנה שהחברה שווה לפחות 7 דולר.
אבל בינתיים מחיר המניה עלה ב-10% ל-3.3. לקנות או לחכות?

אנחנו יודעים שהחברה שווה הרבה יותר ממחירה הנוכחי, אבל בגלל שלפני כמה ימים המניה הייתה זולה יותר, קשה לנו לקנות במחיר הנוכחי. כשמחיר המניה היה 3 דולר הטלנו עוגן והתקבענו על מחיר זה.
מבחינה הגיונית אנחנו צריכים לקנות. מחיר המניה עדיין זול ואולי הוא לעולם לא יחזור ל-3 דולר. לכן למרות שזה קשה – צריך לקנות.

אין חכם כבעל ניסיון?

לאנשים יש נטייה להסתמך יותר על ניסיון עצמי מאשר על ניסיון של אחרים. דבר זה יכול לפגוע קשות בביצועי ההשקעות.
כיום יש נתונים וספרים על שוק המניות אשר מסכמים ניסיונות של עשרות אנשים המתפרסים על כמאה שנה. שלא נדבר על נתונים ממוחשבים שיכולים להריץ כמות מודלים השקולה לניסיון של אלפי ואולי אף מליוני משקיעים (ראה ערך אושונסי).
אז למה לא ללמוד מהם?
ניקח למשל את הספר של אושונסי What Works on Wall Street בו הוא מראה שהשקעה במניות ננו (שווי שוק של פחות מ-25 מליון דולר) נותנת החזר שנתי של כ-28%. אני מכיר מספר אנשים שלאחר שקראו את הספר, החליטו להשקיע "ביבש" (יעני בלי כסף אמיתי) ב-20 מניות ננו למשך שנה שנתיים כדי לבדוק אם באמת מקבלים החזר כה גבוה.
למה? הרי זה מיותר לגמרי. האם באמת למחקר הפרטי שלהם יש איזה שהיא חשיבות? הרי המחקר שלהם מתבסס רק על 20 חברות במשך שנתיים. האם מחקר זה באמת יכול לאשש או לסתור מחקר שהתבסס על אלפי מניות ונמשך כ-50 שנה?
במקרה זה ההתנסות העצמית מיותרת לגמרי ואף מגוחכת.

נרקיסיזם

בשנת 2006 קניתי מניות של חברה שמייצרת אריזות פח. כשסיפרתי על כך לחברה בעבודה, היא אמרה "אריזות פח? לקופסאות שימורים? אני לא קונה קופסאות שימורים. זה לא בריא. הסינים לא אוהבים לקנות קופסאות שימורים". חבל שהיא לא קראה את הדוחות הכספיים של החברה בהם מציגה החברה נתונים סטטיסטים על צמיחה של יותר מ-10% בשנה בצריכת אריזות פח בסין בשנים האחרונות.
באותה שנה קניתי מניות של חברת נדל"ן שמחזיקה באחד הקניונים המפורסמים בהונג-קונג. כשסיפרתי על כך לחברה, היא אמרה "הקניון הזה כבר לא שווה הרבה. אין שם מה לקנות. אני כבר לא הולכת לשם". כמה חודשים לאחר מכן, קראתי בעיתון שמספר המבקרים כמו גם כמות המכירות בקניון זה גדלו ב-20% בשנה האחרונה.
לפי היגיון זה, סינים בחיים לא היו קונים מניות של ג'ילט כי הם לא מבינים למה צריך סכיני גילוח ודאודורנטים. ואנשים ללא ילדים היו מפספסים את אחת מהמניות הכי טובות ב-50 שנה האחרונות – וולט דיסני.

צריך להבין שהעולם מגוון. רוב האנשים לא חושבים או מתנהגים כמוך, והם לא בהכרח אוהבים וקונים אותם דברים כמוך. ולכן ההחלטות להשקעה בבורסה לא צריכות להתבסס על העדפות אישיות.

לצאת מפוקוס

יש משפט באנגלית שאומר: "לאדם עם פטיש כל דבר נראה כמו מסמר". אנשים חושבים שאם יש להם מכשיר מסוים או יכולת מסוימת הם חייבים להשתמש בהם. אני מתכוון כאן בעיקר למתמטיקאים שבגלל שלמניות יש מחיר שנקוב, כמובן, במספרים, הם חושבים שהבורסה היא "מסמר" ושאם הם ישתמשו במתמטיקה מסובכת יהיה להם יתרון על פני משקיעים אחרים. במקרה זה היתרון הופך לחיסרון. אין שום צורך ביותר ממתמטיקה בסיסית – חיבור, חיסור, כפל, חילוק ואחוזים.

לשיטות השקעה מאוד מסוימות צריך גם משוואות עם שני נעלמים. אבל זה המקסימום. אף אחד מהמשקיעים הגדולים (כמו שתראו למטה) לא השתמש בכלים מתמטיים מסובכים.

מסובך יותר – טיפש יותר

לאנשים יש נטייה לחשוב שפתרונות מסובכים מעידים על חוכמה. דוגמא לכך ניתן למצוא במחקר המעניין שלאלכס באבלאס. אני מציע לכולם לקרוא אותו כי זה באמת מדהים עד כמה אנשים מעריצים פתרונות מסובכים גם אם הם לא נכונים. אני גם רואה תופעה זו אצל מתכנתים – רבים מהם אוהבים לכתוב תוכנות מסובכות (פונקציות שקוראות לפונקציות שקוראות לפונקציות…), כי ככה התוכנה שלהם נראית יותר מתוחכמת. למרות שיש פתרונות הרבה יותר פשוטים וקלים.
כבר עשרות שנים ישנן טכניקות מאוד פשוטות שיכולות להכות את שוק המניות, ובכל זאת רוב המשקיעים לא משתמשים בשיטות אלו. אולי בגלל שהן פשוטות מדי? בשביל זה הם למדו שנים באוניברסיטה ומקבלים משכורת עתק? הם ייראו הרבה יותר חכמים אם הם ישתמשו בכלים מסובכים. התוצאה, כמובן, שהם נכשלים בעבודתם.

סיכום

זהו. זה רוב מה שצריך, לא צריך להיות גאון גדול ולא צריך יכולות מתמטיות מעבר לרמה של כיתה ח'.
אם אתה בעל חשיבה עצמאית, מוכן לקנות ולמכור מניות רק על סמך ניתוח שלך ולא על סמך "טיפים" מחברים או מעיתונים. יש לך בטחון עצמי, אתה לא נרתע אם מניה שרק קנית לא מזמן יורדת, ואם אתה יכול ללכת נגד העדר – לקנות כשכולם מפחדים ולמכור כשכולם קונים, אזי יש לך עתיד להפוך למשקיע על.

אם הבנת עקרונות אלו אתה כבר יותר מ-50% בדרך להתעשר. המחסום הפסיכולוגי הוא הקשה ביותר. אם עברת אותו, אתה בדרך הנכונה.
כל מה שנשאר עכשיו זה רק ללמוד חשבונאות, מתמטיקה, פסיכולוגיה, לקרוא כמה ספרים ולהשקיע 20-30 שעות שבועיות —- סתם.

כמו שאמרתי למעלה, ניתן להשיג תשואה יפה באמצעים פשוטים ובלי להשקיע זמן רב (ראו ערך גראהם, גרינבלט ואושונסי למטה).
אבל אם אתה מעוניין להשיג תוצאות יותר מיפות, עדיף ללמוד ולהשקיע שעות רבות בבורסה.

אז בואו נראה מה אומרים גדולי האומה…

בנג'מין גראהם

"Walter Lippmann spoke of a man who plant trees that other men will sit under. Ben Graham was such a man."
Warren E. Buffett

– יהודי ממוצא פולני שנולד באנגליה ב-1894 והיגר כתינוק לארה"ב.
– איש אשכולות. התעניין במספר רב של תחומים – היסטוריה, אומנות ועוד…
– כסף לא עניין אותו בכלל. עניין אותו המחקר – האם ניתן להכות את שוק המניות.
– הראשון שניסה לנתח מניות בצורה מדעית. טען שמאחורי כל מניה ישנה חברה.
– כדי לדעת כמה שווה המניה, צריך לדעת מה שווה החברה.
– הצליח לקבל תשואה של כ-24% בשנה.

חלוץ, מה הוא אומר?

אינני מתכוון לסכם את כל הספרים שלו, אלא רק לתת כמה נקודות שנראות לי חשובות. כל מי שרוצה להשקיע בבורסה, חייב לקרוא את הספרים שלו.
משקיע שלא למד את גראהם שקול לפיסיקאי שלא קרא את אינשטיין או לפסיכולוג שלא קרא את פרויד.

– בטווח הקצר שוק המניות הוא מכונת הצבעה ובטווח הארוך הוא מכונת שקילה. כלומר תנודות המניה בטווח הקצר נובעות מניחושי ההמשקיעים לגבי ביצועי החברה בעתיד. בטווח הארוך מחיר המניה ישקף את ביצועי החברה.

– מר שוק – תחשוב על שוק המניות כעל בן אדם שהוא שותף שלך בעסק – נקרא לו מר שוק. מר שוק הוא די פסיכופט. כל יום הוא מציע לך לקנות או למכור חלק מהחברה וכל יום הוא מציע מחיר אחר. לפעמים הוא פסימי ויציע לך לקנות ממנו במחיר מגוחך ולפעמים הוא יהיה מאוד אופטימי ויציע לקנות ממך במחיר אסטרונומי. במקום להילחץ ממצבי הרוח המשתנים של מר שוק, אתה צריך לנצל אותם לטובתך – כלומר לקנות בזול ולמכור ביוקר.

– טווח בטיחות – כולנו בני אדם וכולנו טועים. אם אתה מאמין שחברה שווה דולר אחד, אל תקנה אותה ב 90 סנט אלא ב 50 סנט.

הניסיון הוכיח שלבנות תיק השקעות של NET-NET וחברות סופר זולות יתן החזר של כ-20% בשנה.

NET-NET – לקנות תיק מניות שמורכב מחברות שעונות לשלושת הנקודות:

– החברה הרוויחה בשנת הכספים האחרונה.
– סך הנכסים השוטפים גדול מסך כל החובות.
– מחיר החברה נמוך מ 2/3 של הנכסים השוטפים פחות כל החובות.

סופר זולות – לקנות תיק מניות שמורכב מחברות שעונות לשבע הנקודות:

– החברה הרוויחה בחמש השנים האחרונות (מראה שהחברה איכותית).
– מכפיל רווח קטן מתשע (מראה שהחברה זולה).
– סך הנכסים השוטפים גדול מ 1.5 X סך ההתחייבויות השוטפות (מראה שהחברה יציבה).
– סך הנכסים השוטפים גדול מ 1.2 X סך כל החובות (מראה שהחברה יציבה).
– רווחי השנה האחרונה גדולים מהרווחים לפני חמש שנים (מראה על צמיחה).
– החברה מחלקת דיבידנדים (מראה שהחברה איכותית).
– מחיר החברה קטן מ 1.2 X ההון המוחשי (מראה שהחברה זולה).

וורן באפט

– תלמידו המצטיין של גראהם.
– גאון מתמטי ובעל זיכרון מדהים.
– בתחילת דרכו הוא השקיע לפי העקרונות של גראהם.
– במשך השנים היה לו יותר מדי כסף בשביל לקנות מניות קטנות וזולות והוא עבר לחפש מניות עם חפיר (כלומר חברות בעלות יכולת תחרותית – חברות שקשה להתחרות נגדן).
– לטענתו הוא 80% גראהם ו-20% פיל פישר.
– לא כתב אף ספר. את רוב רעיונותיו ניתן למצוא:
א – במכתבים שהוא כתב לשותפים שלו בשנות ה-60. המכתבים תורגמו לעברית ע"י גבי בבלוג שלו.
ב – במכתבים שכתב למשקיעים בברקשיר-האת'אווי.
ג – ראיונות לתקשורת והרצאות (אני אנסה לקשר לרבים מהם בעמודים הבאים).

חכם, מה הוא אומר?

– עם קצת כסף ניתן להשיג החזר של יותר מ-50% בשנה.
– לא צריך הרבה רעיונות טובים כדי להתעשר. עשר השקעות מאוד טובות יכולות לשנות לך את החיים. פשוט צריך הרבה סבלנות. משקיע הוא כמו שחקן בייסבול רק שאף פעם הוא לא נפסל. אתה יכול לעמוד עם המקל הרבה הרבה זמן ופשוט לחכות למכה המושלמת.

– לבורסה לא צריך יותר ממתמטיקה בסיסית. השקעות שמבוססות על יותר מזה נועדו לכישלון.
– לבורסה לא צריך איי-קיו גבוה.
(אם שתי הנקודות לעיל נראות לכם מוגזמות, קראו את הסיפור הבא על שני מתמטיקאים זוכי פרס נובל שפיתחו נוסחה מסובכת ופשטו את הרגל אחרי כארבע שנים).

פיטר לינץ'

– ניהל את קרן הנאמנות מגלן.
– השיג תשואה של כ 29% בשנה.
– כתב שני ספרים One Up On Wall Street & Beating the Street

– בגיל 46 יצא לפנסיה מוקדמת (כמו שצריך).

כוכב, מה הוא אומר?

פיטר לינץ' ידוע כמי שהחזיק מספר רב מאוד של מניות. בשלב מסוים הוא החזיק יותר מאלף מניות!
אולם נתון זה קצת מטעה, כיוון שיותר מ-50 אחוז מהכסף הושקע בכ-100 מניות. והרוב המוחלט של הכסף הושקע בכ 200 מניות.
לינץ' חילק את המניות ל-6 סוגי מניות:

– מניות איטיות (מניות שכמעט לא צומחות).
– מניות חסינות (מניות גדולות וטובות בעלות צמיחה בינונית).
– מניות מהירות (מניות קטנות שצומחות מהר).
– מניות מחזוריות.
– מניות מהפך (חברות שחוו בעיות רבות אבל הן לפני שינוי גדול לטובה).
– מניות נכסים (חברות שנסחרות בהנחה לנכסים המוחשיים שלהן).

לינץ' לא מתעניין באיטיות, מניות אלו לרוב לא יניבו תשואה יפה. הוא מחזיק קצת חסינות, אבל רוב המניות שלו הן מארבעת הסוגים האחרונים.

בספרים שלו, מתאר פיטר לינץ' איך לזהות כל סוג ומתי למכור. כמו כן הוא מדבר הרבה על טעויות שמשקיע צריך להימנע מהן. למשל, לא לתת לשיקולי מקרו להשפיע על קניית מניות – לא לחשוב על מצב הכלכלה, מחירי הנפט, אינפלציה, מיתון וכו'. רוב המומחים טועים בניבוי עתיד הכלכלה, ואם תיתן לשיקולים אלו להשפיע עליך, תמצא את עצמך מחוץ לבורסה דווקא כשהבורסה מזנקת.

כמו כן הוא אומר לא לקנות את החברות הכי פופולריות בתעשיות הכי פופולריות (עיין ערך Yahoo ו Amazon בשנת 2000)

פיטר לינץ' גם מנסה לשכנע את הקוראים שהם יכולים להכות את המומחים ולהשיג תשואות יותר טובות ממנהלי הכספים.
סך הכול, הספרים שלו מאוד מומלצים, במיוחד למשקיע המתחיל.

ג'ורג' סורוס

– ניהל את קרן קואנטום.
– השיג תשואה של יותר מ-30% בשנה (יותר טוב מבאפט).
– הצליח גם בהשקעות מיקרו וגם במאקרו.
– הימר בהצלחה נגד הלירה הבריטית בשנת 1992.
– הימר בהצלחה נגד המטבעות באסיה בשנת 1998.

פסיכולוג, מה הוא אומר?

ניסיתי לקרוא את הספר שלו The Alchemy of Finance הספר מאוד קשה ומאכזב. למרות שהוא מעלה שם נקודות מעניינות ומקוריות, הוא לא אומר איך ליישם את התיאוריות שלו, ולכן הספר יותר תיאורטי פילוסופי מאשר מעשי. בעתיד אנסה לחזור לספר או שאנסה למצוא מקורות מידע אחרים על פילוסופית ההשקעות שלו.

– השוק תמיד טועה.

– מעבר לעובדה שהמניה מושפעת מביצועי החברה, היא גם יכולה להשפיע על ביצועי החברה (מניה יקרה, למשל, יכולה לעזור לחברה לגדול ע"י שימוש במניה לביצוע רכישות).

– ישנם גורמים פסיכולוגיים שגורמים למניה לעלות או לרדת ואפשר לנצל אותם להרוויח כסף (אבל הוא לא אומר איך!!!!!!!).

מרטין ויטמן

מנהל של קרן הנאמנות 3rd Avenue.

החזר של 17% בשנה.

שוליה, מה הוא אומר?

– מכל המשקעים כאן הוא הכי דומה לגראהם.
– משקיע ערך – נותן משקל גדול יותר להון של החברה מאשר לרווחים שלה.
– מחפש חברות בעלות הון יציב – הרבה נכסים וקצת חובות.

בניגוד לגראהם, הוא נוהג לדבר עם מנהלי החברה.

נתן מושג חדש ל NET-NET של גראהם – הוא לא מחלק את הנכסים לשוטפים וקבועים כמו גראהם, אלא לפי הערך שלהם – כלומר הוא לא יחשיב נכסים כגון מלאי וחובות מלקוחות כיוון שאין בטחון לגביי הערך האמיתי שלהם. לעומת זאת הוא כן יחשיב נכסים כגון נדל"ן ופיקדונות לטווח ארוך למרות שהם נכללים כנכסים קבועים.

גם בין החובות הוא יבדיל לפי הערך שלהם. ויטמן יעדיף חובות שממשכנים נכסים ספציפיים (כגון משכנתא על בניין) על חובות שממשכנים את כל החברה (כגון אג"ח).

יקנה מניה כשהוא מאמין שהיא נסחרת בהנחה של לפחות 50% מהערך הכלכלי שלה.

ההגדרה שלו של NET-NET והראיה שלו לגביי חשיבות הנכסים, מאוד מדברת אלי.
גם אני בתקופה האחרונה נותן דגש גדול על כמות ואיכות הנכסים.
עוד על ויטמן ניתן לקרוא כאן.

ג'יימס אושונסי

– משקיע ומחבר.
– השיג תשואה של יותר מ-18% בשנה.
– משתמש בשיטות סטטיסטיות.
– אינו מתעניין באיזו תעשיה עוסקת החברה, בהנהלת החברה וכו'.

סטטיסטיקאי, מה הוא אומר?

קראתי את הספר שלו What Works on Wall Street אשר הוא ללא ספק אחד מספרי ההשקעות הטובים ביותר שקראתי. הסופר השתמש בנתונים מחברת S&P על שוק המניות במשך כ-45 שנה – משנת 52' ועד שנת 96'. הוא ניתח את הנתונים, ובדק אילו שיטות השקעה בוול סטריט הצליחו באותה תקופה (ולכן ניתן להניח שיצליחו גם בעתיד).
דוגמא פשוטה לאסטרטגיה שהניבה 18.1%  נקראת "כלבי הדאו"- כל שנה בראשון בינואר בוחרים את 10 המניות שמחלקות את הדיבידנדים הגבוהים ביותר מהמניות שנכללות במדד דאו-ג'ונס (מדד הכולל 30 חברות סך הכול). די מדהים שניתן להרוויח 18% בשנה מעבודה של לא יותר משעה בשנה!

בתחילת הספר מציג המחבר נתונים על ביצועי המניות לפי שווי השוק שלהן. החברות הקטנות ביותר (בעלות שווי שוק של פחות מ-25 מליון דולר) נותנות החזר של 28.54%, שזה הרבה יותר טוב מהחברות בעלות שווי שוק של 25-100 מליון דולר – 15.94% או מה S&P 500 שנותן רק 12.15%. זהו הנתון היחיד שהמחבר מציג על מניות הננו-קאפ (שווי שוק של פחות מ-25- מליון). הוא טוען שלא ניתן להשקיע במניות הללו כי הן קטנות מדי. טענה זו נכונה רק לאנשים עם 10 מליון דולר ומעלה, לכן חבל שהספר זונח מניות אלו.

שני המדדים הבאים מבחינת תשואה עודפת הם:
– מכפיל מכירות (P/S) – מחיר החברה ביחס למכירות החברה. ככל שמחיר החברה ביחס למכירות החברה נמוך יותר, כך המניה מציגה תשואה טובה יותר. העשירון התחתון (כלומר 10% שכוללים את המניות בעלות ה P/S הנמוך ביותר) מניב תשואה של 17.63% לעומת העשירון העליון שמניב 5.12%.

– חוזק יחסי (relative strength) – מדד זה בודק את ביצועי המניה יחסית למניות אחרות. ככל שמחיר המניה בשנה האחרונה עלה יותר מאשר העלייה של שאר המניות, כך החוזק היחסי גבוה יותר. העשירון העליון (כלומר 10% שכוללים את המניות שבשנה האחרונה עלו הכי הרבה) מניב תשואה של 16.85% ואילו העשירון התחתון מניב 6.08%.

– שילוב של שתי השיטות למעלה (כלומר קניית מנית בעלות P/S נמוך וחוזק יחסי גבוה) ייתן תשואה אף יותר גבוהה.

הסופר גם מוכיח את אי הצלחתן של אסטרטגיות אחרות כגון קנית מניות בעלות החזר גבוה על ההון (העשירון העליון נותן החזר של 13.34%) או מניות בעלות רווחיות גבוהה (profit margin) – (העשירון העליון מניב רק 11.89%).
חסרונות של הספר:
– אי ניתוחן של המניות הרווחיות ביותר – אלו עם שווי שוק של פחות מ-25 מליון דולר.
– חלוקת הקטגוריות לפי עשירונים בלבד. אם למשל נרכיב תיק מהאחוזון הנמוך של P/S, האם נקבל תשואה הרבה יותר גבוהה מ-18%?

אסטרטגית ההשקעות של ריצ'רד ניל פרנק סיפקה לי חלק מהתשובות. הוא קונה מניות של חברות קטנות ככל האפשר, כלומר הוא מעדיף חברות עם שווי שוק של פחות מ-25 מליון דולר ואם אפשר אז פחות מ-10 מליון דולר. ומתוכן הוא בוחר חברות אם P/S נמוך ככל האפשר. ככלל אצבע הוא בוחר חברות עם P/S נמוך מ-1 (שזה כנראה העשירון התחתון), אך הוא מעדיף P/S נמוך ככל האפשר. אם ניתן, הוא מעדיף להוסיף לשני הפרמטרים הללו גם חוזק יחסי של 99%. אין לי כלל אצבע לחוזק יחסי של 99%, אבל אני מעריך שבשוק מניות ממוצע, מניה שהכפילה את שוויה ב-12 החודשים האחרונים, תהיה באזור של ה-99%.
כתבה קצרה בהארץ בנושא זה.

ג'ואל גרינבלט

פרופסור באוניברסיטת קולומביה.
– ניהל את קרן גוטמן אשר השיגה תשואה של 50% בשנה בעשר השנים הראשונות.
– כיום, כיוון שיש לו הרבה יותר כסף, הוא משיג תשואה יותר נמוכה – כ-40% בשנה.

כימאי, מה הוא אומר?

קראתי את הספר שלו The Little Book That Beats the Market הספר מאוד פשוט ומיועד בעיקר לאנשים שמעוניינים לקבל תשואה גבוהה מבלי להתאמץ יותר מדי. בספר גרינבלט טוען כי הוא פיתח נוסחה (אותה הוא מכנה "נוסחת הקסם") שנותנת החזר שנתי של כ-30%.
ניתן להירשם בחינם לאתר שלו ולקבל רשימה של מניות. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, אציין כי מניות אלו מקבלות את הדירוג הכי גבוה משילובם של שני פרמטרים:

– החברה משיגה החזר גבוה על ההון.

– החברה נסחרת בזול או בקיצור, חברות טובות שנסחרות בזול.

אני ממליץ בחום לקרוא את הספר. הוא מאוד פשוט לקריאה. לאחר קריאת הספר, סביר להניח שתרגישו יותר בנוח להשתמש באתר שלו לבחור מניות.
מה רע בלהרוויח 30% בשנה?

האסטרטגיה שלי

גראהם מצא דרכים פשוטות להרוויח קצת יותר מ-20% בשנה. המטרה שלי היא כאמור להכפיל את הכסף כל 3.5 שנים. כלומר להשיג תשואה שנתית של 22% – תשואה זו ניתן להשיג באמצעות הטכניקות של גראהם. אבל מאז גראהם הרבה מים מסרטנים זרמו בקישון. משקיעים שבאו אחרי גראהם שיכללו את השיטות שלו והשיגו תשואות יותר גבוהות.

נתחיל בוורן באפט

עוד מבאפט על נושא זה, ניתן לקרוא כאן וכאן.

וואו !!!!! 50% בשנה!
איך הוא עשה זאת?

באפט טוען שהוא השיג תשואה כה גבוהה ע"י סקירת חברות שרחוקות מאור הזרקורים, כלומר חברות מאוד קטנות – שם ניתן למצוא עיוותים גדולים במחיר החברה לעומת הערך שלה. כשנשאל איך ניתן למצוא חברות כאלו, הוא ענה "הייתי מתחיל ב "A"" (כלומר הוא היה עובר על כל החברות הנסחרות בוול סטריט אחת אחת לפי הסדר האלפביתי שלהן).
אז אילו חברות הוא מצא כך? מה הוא עשה שונה מגראהם?

הוא לקח את השיטה של גראהם ושכלל אותה.

שי דרדשתי פרסם מאמר מעולה שאולי עוזר לנו להבין את ביצועיו של וורן באפט.
גראהם האמין בפיזור ההשקעות כדי להוריד את רמת הסיכון. הוא הרכיב סל של כמאה חברות של NET-NET או סופר-זולות.
באפט, לעומת זאת, פיזר פחות את תיק ההשקעות. הוא העדיף תיק יותר קטן אך מורכב מחברות יותר איכותיות ו/או יותר זולות. הוא, כנראה הסתפק בתיק של כ-20-30 חברות, אבל, למשל, במקום לדרוש שמכפיל הרווח יהיה קטן מ-9 הוא דרש מכפיל קטן מ-5.

לסיכום באפט:

>> התבסס על שיטותיו של בנג'מין גראהם.

>> תיק ההשקעות שלו היה מורכב מפחות מניות מהתיק של גראהם.

>> הוא התמקד יותר בחברות קטנות.

>> התיק שלו היה מורכב מחברות יותר זולות.

>> הוא נפגש עם מנהלי החברות וניסה לחקור את החברות יותר לעומק מגראהם.

אלמנט נוסף – מכפיל מכירות

50% בשנה זה החזר מדהים. אני לא מצפה לקבל החזר כזה – וורן באפט גאון ואני לא.
אבל האם יש סיכוי לשפר את הביצועים שלי? האם יש משהו שניתן להוסיף לשיטות של באפט?

אני חושב שכן. אושונסי הוכיח שמכפיל מכירות הוא פרמטר הרבה יותר חזק ממכפיל רווח. ולכן אני מאמין שעדיף להשתמש בו.

אז הינה שיטת ההשקעות העיקרית בה אני אשתמש:

>> אתמקד בעיקר בחברות קטנות – כמה שיותר קטנות, יותר טוב.

>> אחפש חברות עם מכפיל מכירות נמוך או מכפיל הון נמוך או שניהם (מכפילים כמה שיותר נמוכים – יותר טוב).

>> ארכיב תיק קטן של כ-20 חברות עם החברות הזולות ביותר שאמצא.

>> אבדוק כמה שניתן שמנהלי החברה הם לא נוכלים (ע"י בדיקת ההיסטוריה של המנהלים והמשכורות שלהם).

>> אעדיף מניות עם חוזק יחסי גבוה, אך זה לא חובה.

>> אעדיף חברות עם יתרון תחרותי (כגון מותג חזק, הנהלה טובה וכו'), אך זה לא חובה.

בדפים הבאים אנסה לעקוב אחריי ההשקעות שלי מתחילת 2006 ונראה האם אכן אני מצליח להכות את השוק.

פורסם בקטגוריה מניות, עקרונות השקעה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

40 תגובות על איך להרוויח כסף בבורסה

  1. מאת Alex‏:

    תודה רבה על המאמר. מרתק.

  2. מאת דורון‏:

    מאמר מרתק אך מה הקשר בין התמונות לאנשים ממתי באפט הוא אינשטיין ופיטר לינץ ופלא ויש עוד
    זה הופך את המאמר לקצת לא רציני.

  3. מאת shlomo‏:

    hey,
    would you just buy joel greenbalt list of stocks and that's it?
    if we can just do that, why search for other stocks?

  4. מאת עדו מרוז‏:

    שלמה, זאת שאלה טובה. הייתה תקופה קצרה שקניתי כמה חברות מהרשימה, אבל עשיתי זאת עם חלק קטן מהכסף שלי. היה לי קצת קשה עם זה, כי לא ממש הכרתי את החברות, ולכן זה הרבה יותר קל להילחץ מכל תנודה במניה. אני מאמין שזה עניין של אופי. אני אוהב להיות יותר בשליטה על ההשקעות שלי. אני גם מאוד נהנה מתהליך הבחירה של המניות – קריאת דוחות כספיים וניתוחם.

    יכול להיות שבעתיד, אם ימאס לי מלקרוא דוחות כל היום, אני אקנה חברות לפי גרינבלט. אני מאוד מאמין בגרינבלט ובנוסחה שלו.

  5. מאת michael‏:

    what do you think about day trade? is it at all a good way to make money. please advise

  6. מאת עדו מרוז‏:

    מיכאל, מצטער אבל סחר יומי זאת לא כוס התה שלי (למרות שאני אוהב תה). אני מעדיף לדעת במה אני משקיע. סיבה נוספת היא שאני לא רוצה לשבת מול המסך כל היום ושכל ירידה או עלייה במחיר המניה תוריד לי שנה מהחיים.

  7. מאת ידידיה‏:

    הי עידו
    ראשית, תודה רבה על האתר. אני לא מבין כלום בהשקעות, והתחלתי להתעניין בחודש האחרון בזכות האתר שלך – הוא הבהיר לי כמה עלול להפסיד בגלל הבורות שלי. כרגע אני לומד את היסודות, אבל לצערי קשה לי להאמין שאעבור את "המבחן השני" (להפוך למשקיע אקטיבי).
    האם ידוע לך על תיעוד של ביצועים אמיתיים לפי שיטת גרינבלט? או אפילו יותר טוב, כמה הקרן שלו באמת מצליחה לעשות?

  8. מאת עדו מרוז‏:

    היי ידידיה, גרינבלט עדכן לאחרונה את התוצאות של הנוסחה שלו. אתה יכול לראות זאת כאן.
    שים לב שהנוסחה שלו הניבה תשואות מאוד רעות בשנים 2007-2008. אם השקעת לפי הנוסחה בשנים אלו, הפסדת יותר מאשר השוק. למרות זאת הנוסחה ממשיכה להכות את המדדים לאורך זמן.

  9. מאת ידידיה‏:

    בינתיים קראתי את הספר של גרינבלט. אני חייב להודות שלמרות ההסתייגויות שלו עצמו, זה עדיין נשמע לי טוב מכדי להיות אמיתי. ברור לי שמשקיע ערך רציני עשוי להשיג תשואה טובה יותר. אבל יש רבים המשקיעים במדדים – איזה חיסרון יכול להיות לשיטת גרינבלט על פניהם? לא מצאתי את ה-catch.

  10. מאת עדו מרוז‏:

    ידידיה, אני חושב שה catch הוא שהשיטה של גרינבלט לא תמיד עובדת (כמו למשל בשנים 2007-2008). לרוב האנשים אין הרבה סבלנות, ולכן הם ינטשו שיטה מסויימת אם היא לא עובדת במשך חודש או חודשיים.

  11. מאת יהונתן‏:

    עדו, יש את הבעיה של מציאת תבניות בדיעבד. פעם עשיתי מנוי ניסיון באתר שמציע שיטות להכות את השוק על סמך backtesting והוא הציע לי שיטה שהניבה 70% בשנה או משהו כזה – לקנות מדי שבוע מניה שהמליצו עליה בין 3 ל-10 אנליסטים, שיחס החוב שלה היה גדול מ-0.5 אך קטן מ-0.2 ושמכירותיה היו פחות מ-100 מיליון דולר אך יותר מ-50 מיליון דולר. הייתי חכם מספיק כדי לא לעבור למנוי בתשלום של 1000$ או משהו כזה, מה עוד שהפילטרים שלהם הסתמכו על נתונים שגויים לגמרי.

    הרי יש כל כך הרבה תבניות שאפשר למצוא, שחלק מהן, אם נתבונן בהן בדיעבד, יראו דברים יפים, ובעצם הכול חוכמה בדיעבד שמוצאת דברים שנוצרו באופן אקראי לגמרי. (יש כאלו שמרחיבים את הטענה הזו להתקפה כוללת על שיטת השקעות הערך. מאמר יפה שנוגע בכך כאן: http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/486.pdf).

    הדוגמה הקלאסית היא המתאם בין מכירות החמאה בבנגלדש למדד ה-S&P. מי שהראה את הממצא הזה מספר שעד היום מתקשרים אליו משקיעים ושואלים אותו ברצינות גמורה מה קורה עם החמאה בבנגלדש.

    ככל שנוסחה היא פשוטה ואינטואטיבית יותר כך קשה לטעון את הטענה הזו לגביה. לכן אין לי ספק שמכפיל נמוך, תשואת דיבידנדים גבוהה או שווי שוק נמוך הם אכן שיטה טובה לבחור מניות (בהנחה שפרסום המידע בנושא לא גרם למשקיעים לשערך יותר חברות כאלו ולכן שינה את פני הדברים). אבל השיטה של גרינבלט היא כבר יותר מסובכת ומורכבת, מה הופך אותה למשהו שאינו פרי טריוויאלי של backtesting גרידא?

  12. מאת משקיע מדדי‏:

    יהונתן, קראתי את המאמר. יפה מאוד. אני משקיע במדדים ולכן אי אפשר להאשים אותי בחיבה יתרה להשקעות ערך. אולם, כשהציגו את תאוריית האקראיות לוורן באפט כסיבה לתשואות הגבוהות שהשיג, הוא השיב שאכן, בין כל משקיעי ארה"ב יכול להיות שאחד מתעלה על כולם באופן אקראי, אבל יוצאי קבוצת גראהם (כולם בלי יוצא מהכלל) השיגו תשואות שהיכו את השוק. וזה כבר לא אקראיות אלא שיטה.
    קראתי זאת בספר "כדור השלג" בהוצאת מטר (הביוגרפיה של באפט). אם תרצה אחפש לך בדיוק את העמוד המתאים.

  13. מאת עדו מרוז‏:

    יהונתן, המאמר שהבאת מגוכך בעיניי. אני לא הולך לריב עם כותב המאמר, כי זה פשוט בזבוז זמן. כל מי שמאמין בתאוריה של אקראיות השוק, הוא חסר כל חשיבה לוגית, ולכן אי אפשר להתווכח איתו.

    אני רק אגיד דבר אחד בעניין. במאמר הוא נותן דוגמא של חוקר שבא לבדוק אם חלוקת העושר היא עניין של אקראיות. איזה מחקר מגוכך!
    זה לא ברור לך שמי שישב כל היום וישחק שש-בש בבית יהיה יותר עני ממישהו שילך לאוניברסיטה, יצטיין בלימודים ואח"כ יעבוד כמו חמור?
    בשביל מה צריך מחקר בכלל?

    זה כמו שאני אנסה לבדוק האם היכולת לנגן יפה בפסנתר היא עניין של מזל. לא! זה לא עניין של מזל. מי שיושב ומנגן 5 שעות כל יום ינגן יותר טוב ממי שלא ניגן בחיים. מה לא ברור פה?
    זה פשוט מדהים אותי כל פעם איך אנשים לכאורה חכמים, חסרים כל הגיון בסיסי. חוץ מזה שיש לו טעויות במאמר – כמו למשל שהוא כותב שהשקעות בבורסה זה משחק סכום אפס. אבל אני באמת לא הולך להיכנס לזה פה, או בשום אחר בבלוג שלי. הבלוג מיועד למי שלא מאמין בכך שהשוק הוא רציונאלי. מי שחושב שהשוק רציונאלי, אין לו בכלל שום סיבה ללמוד על שוק ההון, כי הרי הוא מאמין שזה לא יעזור לו להשיג תשואה עודפת.

    בקשר לנוסחה של גרינבלט. אני מסכים שהרבה משיטות הכריית מידע (או backtesting) עבדו בעבר ולא בהכרח תעבודנה בעתיד. הרבה מהשיטות האלו מאולצות מדי. אבל דווקא אני די מאמין בשיטה של גרינבלט. גם בגלל שהיא מאוד פשוטה (סך הכל היא בנויה משני פרמטרים), וגם בגלל ההגיון מאחוריה – לקנות מניות איכותיות בזול. אני חושב שאם יום אחד אני אחליט להפסיק להשקיע בצורה אקטיבית, אני אתחיל להשתמש בנוסחה הזאת. זה לפחות מה שאני חושב עכשיו, אבל אולי עד אז אני אשנה את דעתי.

  14. מאת עדו מרוז‏:

    יהונתן, נניח שאתה עכשיו נמצא בבית ספר תיכון וצריך להמר על העתיד של שני תלמידים מהכיתה שלך. הראשון, אבי, הוא תלמיד טוב, חרוץ מאוד, ישר ומתעניין בעסקים – כבר בגיל צעיר הוא התחיל להרוויח כסף בכל מני עסקים קטנים שהוא פתח. התלמיד השני, רמי, הוא נרקומן, אלים, שקרן שרק מסתבך עם החוק. על איזה משני התלמידים תהמר?
    נכון, יש פה אקראיות מסויימת. יכול להיות שבסוף רמי יהיה יותר עשיר מאבי, אבל הסבירות לא גבוהה. עכשיו אם אתה יכול לעשות הימור דומה על 20 תלמידים שכאלו, הסבירות שהאבים ישיגו תוצאות יותר טובות מהרמים היא כמעט של 100%. אין כאן כבר שום מקום לאקראיות – זה פשוט הגיון פשוט.

    מסתבר שלהרבה אקדמאים מהחוג לכלכלה חסר ההיגיון הזה.

  15. מאת יהונתן‏:

    עדו, אני מסכים איתך כמובן.האירוניה היא שמצד אחד זה מרגיז אותך – תיאוריית האקראיות והשוק היעיל. ומצד שני אם דעתך תוכח כצודקת, אתה הולך לעשות הרבה כסף על חשבון אלו שמאמינים בכך.
    למשקיע מדדי, תודה רבה. לא ידעתי שבאפט התייחס לטענה הזו.

    אני תוהה מה משמעות הנהירה המטורפת לתעודות הסל שרואים בשנים האחרונות לגבי יעילות השוק. לכאורה יש פה כסף טיפש בכמויות מפחידות. אני אישית משקיע בכל מיני תעודות סל שאמורות לתת תשואה דומה לכל מיני מדדי שוק אזוטריים, אך לא ב-SPY וב-DIA, מאחר שלדעתי הפרמיה שמשלמים על כניסת חברות למדד היום יכולה לפגוע משמעותית בתשואות. כתבה מעניינת בהקשר זה – http://cafe.themarker.com/view.php?t=991430. מאז כתיבת הדברים, מניית מלונות דן ירדה ב-50%. בניגוד גמור לכיוון השוק.

  16. מאת עדו מרוז‏:

    הי יהונתן, מצטער אם נשמעתי קצת עצבני על הבוקר. אתה צודק ב 100% – אני צריך להיות מאושר מכך שרוב המשקיעים עושים טעויות. בסך הכל אני מרוויח מכך. או כמו שאמר מרק טווין:
    Let us be thankful for the fools. But for them the rest of us could not succeed.

    עדיין זה מדהים אותי איך אנשים חכמים יכולים לפעמים לדבר שטויות, מצד שני לכולנו יש נקודות שחורות, ואף אחד לא מושלם. כותב המאמר הוא ללא ספק איש חכם, אבל הוא בחיים למשל לא יחשוב לחקור האם מוצארט נהפך במזל למוזיקאי מוכשר. כלומר, הוא לא יגיד שהסיבה שמוצארט מוכשר יותר מגידי גוב (בלי להעליב את גידי שלנו) היא בגלל שהיה לו מזל. אלא זה די ברור לו שבגלל שמוצארט גדל בבית של מוזיקאי ,למד מגיל מאוד צעיר מוזיקה, הקדיש כמעט כל רגע מחייו למוזיקה וכו' – אלו הפכו אותו למוזיקאי של פעם בדור.
    אני קורא עכשיו את הספר "כדור שלג", וזה פשוט מדהים. אבא של באפט היה ברוקר (כמו שאבא של מוצארט היה מוזיקאי ואבא של טייגר וודס היה מאמן גולף), כבר מגיל צעיר באפט התעניין כמעט רק בכסף – למשל כבר בגיל תיכון הוא קרא את כל הספרים בספריה על בורסה והשקעות. מאז כל מה שהוא עושה כמעט מוקדש לשוק ההון. למשל, כמות המגזינים המקצועיים שהוא קורא – מגזינים של תעשיית הרהיטים, תעשיית הנפט ועוד. לבוא ולהגיד שלמישהו כמו באפט אין יתרון על מישהו כמו קריימר שרק קופץ ושובר כוסות כל היום, זה פשוט מגוכך.

    בקשר לתעודת סל – אני דווקא מבין למה אנשים קונים תעודות סל, יותר מכך, אני ממליץ לכל מי שלא רוצה להשיקע 10 או יותר שעות בשבוע לניהול הכסף, להשקיע בתעודת סל. הכסף הטיפש הזה – עם כל החסרונות שציינת – עדיין מסיג תשואה מאוד יפה של 7%-10% בשנה (נומינאלי), ומעט מאוד מנהלי כספים מצליחים לנצח את הכסף הטיפש הזה.

  17. מאת עמנואל‏:

    שלום,
    אני נהנה מאוד לקרוא את הבלוג שלך ולומד ממנו הרבה.

    לגבי הטענות על האקראיות, מה שמתכוונים אליו (לפי מה שאני מבין ולפי הקריאה של הספרים של נסים ניקולס טאלב) הוא שהאקראיות היא בקבוצה של פרטים דומים. מה הכוונה – לא שמוצרט נהפך למוזיקאי מוכשר הודות למזל אלא (דגש) שמכל המוזיקאים המוכשרים (ובטוח היו מוזיקאים מוכשרים נוספים בזמנו של מוצרט) מוצרט הוא הכי מפורסם במזל. כנ"ל לגבי משקיעים בבורסה שמשתמשים בכל מיני שיטות "מתוחכמות" (כאלו שאתה ושאר קוראי הבלוג לא אוהבים) – יהיו כאלה שירוויחו וירויחו יפה , אולם זה יהיה בגלל מזל.

  18. מאת עדו מרוז‏:

    מי שחושב שהיו הרבה מוזיקאים מוכשרים כמו מוצארט פשוט לא מבין במוזיקה.

    מה עם טייגר וודס? יש עוד הרבה שחקני גולף היום שמשחקים טוב כמוהו, והוא התפרסם במזל?
    אם זה מה שטאלב טוען, אז אני עוד יותר מרוצה שלא קראתי את הספרים שלו. מהראיונות שקראתי איתו, הבנתי שמדובר בבן אדם לא רציני.

  19. מאת עדו מרוז‏:

    דרך אגב, בקשר למוצארט, זה הרבה מעבר לכישרון.
    רובנו חונכנו להאמין שהאנשים המוצלחים הצליחו בעיקר בגלל כישרון מולד וקצת מזל. וזה ממש לא נכון. כישרון הוא חלק די קטן מסיפור ההצלחה – הרבה יותר קטן ממה שרוב האנשים חושב.
    הסיבה האמיתית להצלחה היא עבודה קשה.

    מוצארט, למשל, נולד למוזיקאי מוכשר. אבל אביו הפסיק לעבוד כמוזיקאי והשקיע את כל זמנו בטיפוחו של מוצארט הבן. מוצראט הבן קיבל חינוך מוזיקאלי שכמעט אף אחד בעולם לא קיבל מגיל אפס.
    הסיפור של טייגר וודס די דומה. אביו היה פנסיונר מהצבא וחובבן גולף. הוא החל לאמן את וודס מגיל אפס.

    אני ממליץ מאוד על שני הספרים "Outliers" ו "Talent Is Overrated“.
    מי שמכיר את סיפור חייו של באפט, מזהה סיפור די דומה – אביו היה ברוקר. ובאפט היה מהופנט מכסף מגיל מאוד צעיר (זה לא משהו נורמלי לילד). לאחר מכן באפט ניגש ללמוד אצל אחד המורים הטובים בכל הזמנים – בנג'מין גראהם, והוא גם זכה לעבוד אצלו. כמות הספרים שבאפט קרא על שוק ההון מגיל צעיר היא דבר חריג מאוד. גם אחרי שהוא התחיל לנהל כספים, הוא עבד קשה יותר מכול האנשים בתעשייה – הוא קורא שורה ארוכה של מגזינים (ממגזינים על תעשיית הרהיטים דרך תכשיטים ועד תחבורה), וכמובן שהוא קורא כמות עצומה של דוחות כספיים.

    תיקח לידו את טאלב, שבטח לא עושה עשירית ממה שבאפט עושה. אבל מה אתה מצפה שטלאב יגיד – באפט נהיה הרבה יותר עשיר ממני כי הוא יותר חכם ממני ועובד פי 10 יותר קשה ממני. ברור שהוא לא יגיד את זה, הרבה יותר קל לו להגיד – לבאפט היה מזל.
    מזל זה תירוץ של עצלנים!

    ובקשר לכל המשקיעים שמשמתמשים בשיטות שהן לא ערך. בוא נגיד את האמת – הם פשוט מתעצלים לקרוא דוחות כספיים ומחפשים קיצורי דרך. אני לא מאמין בקיצורי דרך, מי שרוצה להצליח צריך לעבוד. מי שלא אוהב לקרוא דוחות כספיים, שלא ישקיע בבורסה. יש הרבה דרכים לחיות את החיים, לא חייבים להשקיע בבורסה.

  20. מאת לירון‏:

    אגב, יש משפט אמריקאי שאומר שבגולף the more you practice, the luckier you get.

  21. מאת שחר‏:

    אני שחר ואני רוצה ליות אשת עסקים שאני היה גדולה עזרתם לי מאודדד תודה רבה לכם באמת!!

  22. מאת ליאת‏:

    הי עידו,
    מצאתי באינטרנט מסננן של מניות נט-נט ובנוסף ניקוד לפי שיטת פיוטרוסקי.
    http://www.grahaminvestor.com/screens/graham-ncav-stock-screen-new/
    מה דעתך על המניה China Botanic Pharmaceutical Inc
    CBP
    הדוחו"ת שלה נראים יפים, יש לך מושג למה היא ירדה כל כך? החשש שלי הוא מרמאות בחברות סיניות – כבר הפסדתי 50% על השקעה בחברה סינית שמואשמת בזיוף דוחות.

  23. מאת עדו מרוז‏:

    את יכולה לקרוא את הרשומה שלי על מניות סיניות.

  24. מאת ליאת‏:

    תודה. נראה לי שאני לא נוגעת יותר במניות סיניות.

  25. מאת ליאת‏:

    עידו האם אתה מנהל קרן גידור או חשבת לעשות זאת ? התשואות שלך טובות מהרבה קרנות.

  26. מאת ליאת‏:

    Vale יורדת כרגע -3.8% עקב פסיקה שהיא חייבת לשים ביטחונות כנגד תביעת מס של המדינה נגדה.
    טוב לפוזציה בשורט.

  27. מאת שמוליק‏:

    עלה בדעתי, מה שאנו קוראים השקעה בחברה הוא בד"כ לא כסף שמגיע לחברה שבה אנו משקיעים. אם מדובר ב IPO אז הכסף מגיע לחברה. אך ברוב המיקרים קונים מניה מממשקיע אחר. במקרה הזה אין ל"השקעה" השפעה ישירה על ביצועי החברה. לעומת זאת , ב IPO כאשר הכסף מגיע ישירות לחברה, אפשר היה לצפות שזה יתן לה הזדמנויות באמת להשקיע את ההון בעסק, לצמוח, ולתת תשואה טובה. מה שמתמיה אותי, שבניגוד לציפיה הזו שנראית לי הגיונית, ממה שאני קראתי, כנראה שבד"כ השקעה ב-IPO, היסטורית, לא נתנה תשואות עודפות. השאלה שלי, האם זה באמת נכון ואם כן איך מסבירים את זה?

  28. מאת צאלון‏:

    שמוליק, נניח שמשקיע א' קונה מניה איקס בהנפקה. אח"כ משקיע ב' קונה מ-א' את המניה, ו-א' לוקח את הכסף הזה וקונה איתו את מניה וואי בהנפקה.

    אז עכשיו יש לנו שתי חברות, איקס ו-וואי, שלדעתך שתיהן פועלות בזכות הכסף של משקיע א'? – לא בדיוק, כי בעצם אין למשקיע א' מספיק כסף בשביל שתיהן. בלי הכסף של משקיע ב', למשקיע א' לא היה כסף לקנות את מניה וואי בהנפקה.

    אז לדעתי נכון יותר לומר שחברה איקס עובדת כרגע עם הכסף של משקיע ב' וחברה וואי עובדת כרגע עם הכסף של משקיע א'.

    אפשר אולי להגיד שמשקיע א' מתמחה בזיהוי חברות חדשות ראויות להשקעה ומשקיע ב' מתמחה בזיהוי חברות ותיקות שראויות להמשך השקעה. מעין חלוקת עבודה. – אבל הכסף שמושקע בחברות הוא הכסף של שניהם.

  29. מאת שמוליק‏:

    סיפורים. אנחנו לא יודעים מה א' עושה עם הכסף שהרויח מב' – או שהוא בכלל הפסיד בעסקה.
    ובנוסף עדיין השאלה האם IPO הם סטטיסטית השקעה משתלמת או לא. קראתי היכן שהוא שלא (לעומת ספינ-אופס שלינץ' ממליץ כהזדמנויות טובות בד"כ). אני לא יודעת אם זה נכון ולמה.

  30. מאת צאלון‏:

    אנחנו באמת לא יודעים מה א' עושה עם הכסף שקיבל, ואם זה יותר או פחות מהסכום המקורי שהשקיע. מה שאנחנו כן יודעים זה שהכסף שנשאר מושקע בחברה שייך עכשיו ל-ב'.

    לגבי כדאיות הקניה בהנפקה. למנפיקים יש אינטרס למכור ביוקר, ולשם כך הם יכולים:
    (1) לבחור את המועד בו הכל נראה ורוד ואפשר למכור הכי ביוקר;
    (2) לדאוג שהכלה תיראה במיטבה ביום כלולותיה, כולל דיאטה קצרת מועד ושכבה עבה של איפור (וסליחה על הסקסיזם – חיפשתי דוגמה אחרת אבל יצא פחות משכנע).

  31. מאת צאלון‏:

    בספר "המשקיע הנבון" בנג'מין גראהם טען שקניה בהנפקות מצריכה זהירות מוגברת ובדיקות מחמירות במיוחד, והנה ההסבר שלו לכך:

    There are two reasons for this double caveat. The first is that
    new issues have special salesmanship behind them, which calls
    therefore for a special degree of sales resistance.* The second is that
    most new issues are sold under “favorable market conditions”—
    which means favorable for the seller and consequently less favorable
    for the buyer.

  32. מאת יהונתן‏:

    שמוליק, האמת יש הגיון בטענתך לדעתי. לכאורה ההשפעה החיובית של ההנפקה על החברה צפויה להיות חזקה יותר ככל שאחוז המניות המונפקות גדול יותר. פייסבוק למשל תנפיק רק 15% ממניות החברה, וזה לא הרבה. מעניין אם אמפירית באמת יש קשר בין התשואה אחרי השקעה בהנפקה לבין אחוז המניות המונפקות.

  33. מאת שמוליק‏:

    עידו שלום,

    כתבת בבלוג שלך על השקעות בארה"ב ובהונג קונג. מה לגבי השקעות בארץ? האם יש סיבה שאינך משקיע בבורסה בת"א ? תודה.

  34. מאת אושר‏:

    שלום עידו,
    זה בלוג מעניין.
    האם אתה מכיר גם דרכים להגדיל את האושר בחיים.
    תודה.

  35. מאת דור‏:

    קראתי את הספר של גרהם המשקיע האינטליגנטי. בספר הזה גרהם מדבר על ניהול סיכונים, כאשר הוא ממליץ לחלק את התיק בין אג"ח למניות בהתאם להתנהגות השוק. כמו כן גרהם כותב ששימוש ב"מרגי'ן" הוא ספקולציה. גרהם גם מחווה בספר דעה שלילית ומזלזלת על אופציות. גם באפט ידוע באמרה שלו שנגזרים זה כלי נשק להשמדה המונית.
    לעומת זאת, עידו, (תקן אותי עם אני טועה) אתה משקיע אפקטיבית יותר מ-100% מההון שלך במניות (אפקטיבית יותר מ-100% כי אתה ממנף, אם באמצעות אופציות או בעבר ע"י הלואות), ולא משקיע באג"ח. התשואות שלך מרשימות ביותר אך גם הסיכון, מה שהתבטא בירידה של יותר מ-50% בהון שלך בזמן המשבר הגדול.

  36. מאת עדו מרוז‏:

    דור, תבדוק שוב את העובדות.
    אתה טועה לגבי גראהם וגם לגבי איך התיק שלי נראה בפרוץ המשבר.

  37. מאת דור‏:

    סרטון מעניין של אוניברסיטת קולומביה על מורשתו של בנג'מין גראהם:

    http://www7.gsb.columbia.edu/video/v/node/2391

  38. מאת איתי‏:

    עדו, יש לך המלצה של ספר של מרטין וויטמן? לא ראיתי המלצה בביקורת ספרים. קראת משהו שלו?

  39. מאת עדו מרוז‏:

    קראתי רק את הדוחות של הקרן שלו – Third Avenue. אבל כבר מזמן לא קראתי למען האמת. הוא כתב ספר אבל שמעתי ביקורות לא טובות עליו אז לא קניתי.

  40. מאת אלעד‏:

    http://askaxworld.com/anthony-robbins-interview-with-john-templeton/

    לטובת החברים בפורום,
    מצב ראיון של טוני רובינס עם גון טמפלטון, משקיע אגדי בפני עצמו וידוע כצייד bargains בפני עצמו…
    אגב, עידו, האם יצא לך לקרוא קצת על האיש ושיטות ההשקעה שלו?
    אשמח לשמוע את דעתך על המשקיע הזה

סגור לתגובות.