וולס פארגו פרסמה את התוצאות לרבעון השני של השנה. יש כמה נתונים מעניינים בדוח אז החלטתי לכתוב עליו (אבל על תצפו שאני אעשה זאת כל רבעון).
הרווח הרבעוני עמד על 3 מיליארד דולר – קצת פחות מהרבעון המקביל. מי שזוכר, כל הזמן טענתי שהמספר שצריך להסתכל עליו הוא ה PTPP (רווח לפי הפרשות לחומ"ס ולפני מס) ולא על הרווח הנקי. עקב המצב הכלכלי הקשה, אנשים רבים הגיעו למצב של פשיטת רגל, ולכן וולס-פארגו נאלצת למחוק הלוואות רבות. מתי שהוא (סביר להניח שתוך שנה-שנתיים) מצב פשיטות הרגל יחזור לרמה נורמלית, ואז הרווחים יעלו בצורה חדה.
ברבעון האחרון רווח ה PTPP עמד על 8.6 לעומת 9.8 לפני שנה.
מה קורה פה? הרווח יורד!
ירידה של 1.2 מיליארד דולר ברבעון היא עניין די משמעותי. יש לכך מספר סיבות – למשל – עלויות המיזוג עם ווקוביה שעמדו הרבעון על כ-500 מליון. אבל הסיבה העיקרית (והמדאיגה) היא הנפילה במספר המשכנתאות. ניתן לראות זאת בעמוד 24. הייתה ירידה של כמיליארד דולר ברווחים כתוצאה מהנפקת משכנתאות ברבעון הנוכחי לעומת זה של השנה שעברה.
זוהי תוצאה ישירה של הנפילה במספר הבתים הנמכרים בארה"ב. כחלק מתכנית התמריצים הציע הממשל זיכוי בסך של עד 8,000 דולר לכל מי שקונה דירה בפעם הראשונה. תכנית זאת פגה באפריל, דבר שגרם לירידה משמעותית במספר הדירות שנמכרו ממאי. במאי, למשל, מספר הדירות החדשות שנמכרו עמד על קצב שנתי של 300,000 – המספר הנמוך ביותר מזה 14 שנה.
סך הכל זה די ברור שחודש אחרי שהטבת המס פגה, תהיה ירידה במכירות הבתים, אולם רבים דואגים שמספר הדירות הנמכרות יישאר נמוך, דבר שיפגע קשות בכלכלה.
נצטרך לחכות ולראות כמה זמן ייקח עד ששוק הדיור יתאושש. צריך לזכור שאוכלוסיית ארה"ב גדלה בכ-3 מליון אנשים בשנה. זאת אומרת שיש צורך בכמליון בתים חדשים כל שנה. מתישהו הביקוש יתאושש. אני לא יודע האם זה ייקח חצי שנה או שלוש שנים, אבל כשזה יקרה הרווחים של וולס-פארגו יחזרו לעלות.
הסיבה העיקרית לכך שרווח ה PTPP יורד אבל הרווח הנקי לא השתנה היא הירידה בהפרשה לחומ"ס. סיבה נוספת היא שהחברה מתחילה לצמצם את הרזרווה שלה. המחיקות של חובות אבודים (Net Charge-Offs) הסתכמו הרבעון ב-4.5 מיליארד דולר – ירידה של יותר מ-800 מליון ביחס לרבעון הקודם. בעבר החברה נבאה ששיא המחיקות יתרחש ברבעון השני או השלישי השנה, אבל בסופו של דבר השיא היה ברבעון הרביעי של 2009, ומאז המחיקות יורדות. בעקבות כך החלה החברה לראשונה לצמצם את הרזרווה שלה (Allowance For Credit Losses). ברבעון הנוכחי החברה צמצמה את הרזרווה בכ-500 מליון – סכום שהועבר לרווח לפני מס.
נראה כי וולס-פארגו ממשיכה לוותר על הכנסות ריבית. ניתן לראות בעמוד 22 שהחברה הגדילה את הפיקדונות לטווח קצר מ-20 מיליארד דולר לפני שנה ל-67 מיליארד. פיקדונות אלו מחלקים ריבית מאוד נמוכה – כשליש אחוז. החברה הייתה יכולה להשקיע את הכסף הזה בפיקדונות לטווח ארוך (אג"ח מדינה או MBS למשל). זה היה מוסיף לה מאות מליונים להכנסות כל רבעון. הסיבה שוולס-פארגו לא עושה זאת היא שהיא חושבת שהריבית תעלה, ולכן היא מעדיפה לחכות. כלומר היא מעדיפה להקריב את הרווחים בטווח הקצר בשביל לקצור רווחים גבוהים יותר בטווח הארוך (אם כמובן הריבית אכן תעלה בשנים הקרובות).
ההשפעות של החקיקה החדשה על תוצאות החברה עדיין לא ידועות. לפי מנכ"ל החברה, וולס-פארגו תיפגע פחות מהמתחרות, אבל הוא עוד לא יודע עד כמה החברה תיפגע אם בכלל.
לסיכום ישנם מספר גורמים שיביאו לעלייה ברווחי החברה החל מ-2011 או 2012:
1 – הפחתות נמוכות יותר לחומ"ס – תחזורנה לכ-1.2% מההלוואות. או בערך 10 מיליארד דולר בשנה (תלוי בגובה ה PTPP).
2 – עלייה בכמות המשכנתאות – תביא לגידול של לפחות מיליארד דולר ברווח PTPP ברבעון.
3 – עלייה בריבית – תביא לגידול ברווחים לפני מס של כמה מאות מליונים ברבעון.
4 – שיפור בכלכלה יביא לעלייה בעסקי החברה – הלוואות לקבלנים, הלוואות לרכישת מכוניות וכו'.
לסיכום, אני חושב שהרווח הנקי יכול בקלות לעבור את ה-20 מיליארד דולר תוך כשנתיים.
חשוב לציין שניתוח זה של וולס-פארגו הוא דעתי האישית בלבד, ואין זה אומר שהניתוח נכון או מדויק. כמו כן אני מחזיק במניה, אבל אני יכול למכור אותה בכל עת מבלי לדווח על כך כאן או בכל מקום אחר. ובשום פנים ואופן אין לראות בניתוח זה המלצה לקנות את המניה (או כל מניה אחרת לצורך העניין).
עדו,
תודה על ניתוח מעניין !
כל הכבוד.
הסתכלתי בדוח על המספרים וישנם כמה שאילות\בירורים:
-בדוח, בעמוד 21 מופיע ש
Provision for credit losses
השנה היה 3,989 לעומת רבעון הקודם 5,330(עמוד 20 בדוח של רבעון 1) , הבדל 1,340 מיליארד דולר ולא 4,500 –> 800, כמו שכתבת
-בעמוד 33 מופיע ש שהשקעות לטווח קצר 67 ולא 76 .
מוזר ש WFC מתעלמת מדבריו של פד שהריבית לא תעלה בזמן קצר בינוני,
זה באמת יכול בקלות להוסיף לכל רבעון הכנסה של 0,5 מיליארד דולר או 2 מיליארד
שנתי, כ 1.5 מיליארד לרווח הנקי שנתי.
תודה על התיקון. אתה צודק, ההשקעות לטווח קצר עומדות על 67 מיליארד דולר. שיניתי את זה ברשומה.
בקשר למחיקות, יש הבדל בין Provision for credit losses לבין Allowance For Credit Losses. הראשון מדבר על הפרשות לחומ"ס, ואילו השני מדבר על הרזרווה.
הבנק מפריש כל רבעון כספים בעייתיים – הלוואות שהוא חילק, אבל לא בטוח שהוא יקבל בחזרה. יש כאן הרבה מלאכת חישוב, כיוון שלא מדובר על הלוואות שבאמת הגיעו למצב של דיפולט. הבנק צריך להעריך לפי מספר הדיפולטים ולפי מצב הכלכלה כמה להפריש כל רבעון.
את ההפרשות האלה הוא רושם בהפסד ומעביר אותן למה שנקרה Allowance For Credit Losses – שזאת בעצם הרזרווה.
חוץ מזה, הבנק מוחק כל הזמן כספים מהרזרווה בכל פעם שלקוח נכנס לדיפולט. כלומר לרזרווה נכנסים כספים – Provision for credit losses. וגם יוצאים כספים – Charge-Offs.
נניח שלבנק יש רזרווה של 20 מיליארד דולר, והוא מפריש 2 מיליארד לחומ"ס – סכום זה יורד מהרווח, אבל ההלוואה עדיין קיימת והיא מועברת לרזרווה. באותו רבעון רושם הבנק מיליארד דולר מחיקות. אז מה שקורה שלמרות שהבנק מחק רק מיליארד, הוא דיווח על הפסד של שני מיליארד, כאשר המיליארד של ההפרש עובר לרזרווה שגודלת ל-21 מיליארד.
עד הרבעון השני וולס פארגו הפרישה לחומ"ס יותר מאשר היא רשמה חובות אבודים. דבר זה גרם לרזרווה לצמוח. כעת בפעם הראשונה ההפרשות נמוכות יותר מאשר המחיקות.
אתה יכול לראות נתונים על הרזרווה בעמוד 22 (עמ' 23 לפי ה PDF) כאן:
https://www.wellsfargo.com/downloads/pdf/press/2Q10_Quarterly_Supplement.pdf
עדו
תודה על הסבר!!!
נראה שאני מתחיל להבין טיפה את עסק… אני מקווה
3 שאילות:
– האם הבנתי נכון, עד שאין מחיקות בפועל (לקוחות לא מדווחים על דיפולטים) בנק לא
מפסיד. בנק פשוט שם סכומים האלו ברזרבה , שלפי הנהלת הבנק יכולים "לא לחזור
לבנק" בגלל הדיפולטים . אך כבר עכשיו בנק מדווח על הפסד על הכסף הזה. נכון? זאת
אומרת כסף נשאר בבנק? האם בנק יכול להשקיע אותו בינתיים באג"ח ממשלתי או במקום
אחר? או שבנק מוגבל מרגולטור או חקיקה כלשהי?
– במצב של התאוששות כלכלית, ותנאיי השוק טובים, האם קיים מצב שבנק יכול להעביר כספים
מרזרבה להכנסה ולקבל מזה רווח בסופו של דבר? במילים אחרות האם כמו שבנק מעביר את 2
מיליארד מ"דוח רווח והפסד" לרזרבה, הוא יכול להעביר סכום כלשהו גם מרזרבה לדוח
רווח והפסד ולרשום רווח?
– מצאתי בעמוד 22 בנספקים :
Remaining $16.2 billion nonaccretable difference for PCI loan portfolios
separate from allowance
מה זה? ישנם עוד חובות בעיתיים שלא קשורים לרזרבה?
דניאל,
1 – הרזרווה היא לא כסף מזומן אלא הלוואות שהבנק נתן. כלומר זה לא כסף שהבנק יכול להשקיע כי הוא לא ביידי הבנק, אלא אצל הלקוחות שלוו אותו.
זה קצת מבלבל, אבל צריך לזכור שאצל בנקים רוב הנכסים שלהם לא נמצאים אצלם, אלא מוחזקים ע"י הלקוחות. הכסף שנמצא בבנק הוא לרוב החוב של הבנק – חסכונות של לקוחות. כלומר בניגוד להרבה חברות, אצל הבנקים, הנכסים נמצאים אצל הלקוחות, ואילו החובות נמצאים אצל הבנק.2 – כן. הבנק יוריד לאט לאט את הרזרווה דבר שיוסיף לרווחים של הבנק ברבעונים הבאים.
3 – PCI הם נכסים אבודים שהבנק "קיבל" כשהוא רכש את ווקוביה. בזמן הרכישה וולס-פארגו האמינו שחלק גדול מהנכסים של ווקוביה אבודים (כלומר אין סיכוי לקבל אותם). כל נכסים אלו שייכים למאין רזרווה שנקראת PCI (מדובר בעיקר במשכנתאות סב-פריים). כיוון שוולס-פארגו לא האמין שהוא יראה משהו מנכסים אלו, הם לא הכניסו אותם למאזן. מסתבר שחלק מנכסים אלו לא אבודים, ולכן הבנק ירוויח עליהם. אני עצלן לבדוק שוב את הדוח, אבל אני חושב שוולס-פארגו רשם 500 מליון דולר רווח חד פעמי מנכסי ה PCI הרבעון, וחוץ מזה הוא יהוון עוד רווחים על פני 8 שנים. וזה רק מחלק מההלוואות של PCI. יכול להיות שבמשך הרבעונים הבאים הבנק יעביר עוד הלוואות PCI למאזן.
בקיצור, כל רווח שנובע מה PCI יש לראות בו כבונוס, כי הלוואות אלו נמחקו במקור ל-0.
בקשר לריבית, גם עכשיו, כשוולס-פארגו שמים חלק כה גדול מהכסף בפקדונות לטווח קצר, עדיין יש לבנק את מרווח הריבית הכי גדול, לכן אתה לא צריך לדאוג לכך שהוא לא יכול לשלם ללקוחות שלו. הבנק לוקח כאן הימור, אבל גם הבנקים שקונים עכשיו אגחים או MBS לוקחים הימור. נראה מי יצדק.
דניאל, ריבית על אג"ח ממשלתי ל10 שנים היא 3% היום. על כל עליה של 1% בריבית יהיה לך הפסד הון של 10%. במילים אחרות מספיק שאתה מניח שהריבית תעלה ב1% פעם בשלוש שנים בשנים הקרובות בכדי שלא יהיה כדאי לך להחזיק אג"חים לתקופות ארוכות.
לירון,
אם WFC תקנה אג"ח (ל 10 שנים)במשך 3 שנים הבאות ב 4% או בריבית יותר גבוהה , במקום לקנות היום ב 3% , זה בהחלט משתלם. אך לך תדע מה יהיה בעוד 3 שנים. אנו מצפים להתאששות, אך יש הבדל ביני לבין WFC. אני לא קונה כסף , WFC צריכה לשלם ללקוחות שהפקידו כסף אצלה. נכון, הריביות נמוכות אך עדיין צריך לשלם. מצד שני, מפה אפשר להגיע למסכנה שהנהלת הבנק בטוחה שבטווח הקצר(1-2 שנים) הריבית על אג"ח אמריקאי תעלה ל 3.5-3.8%.
מעניין מאוד…
עדו, מה מאפשר לוולס פארגו לקחת מרווח ריבית גדול? למה שמישהו ילווה מהם, אם הוא יכול ללוות יותר בזול מסיטי בנק, מג"פ מורגן או מכל בנק אחר?
יהונתן, אני זוכר שבאפט פעם אמר שברקשייר הייתה צריכה לגייס חוב מאוד גדול, אז הם פנו למספר בנקים, וכל הבנקים קפצו על ההצעה. היה מדובר בחוב מאוד גדול, אבל בריבית לא גבוהה, בגלל שבקרשייר אז עוד דורגה ב AAA. הבנק היחידי שלא היה מעוניין היה וולס-פארגו. באפט אמר, שבתור בעל מניות בבנק, הוא שמח שוולס דחו את ההצעה.
זה כנראה מספק תשובה חלקית לשאלה. אני חושב שוולס פארגו מעדיפים להלוות לחברות קטנות-ובינוניות שם הריבית שהם מקבלים גבוהה יותר. אני לא בטוח אם הם לוקחים גם ריביות גבוהות יותר על משכנתאות, ואם כן, כיצד הם עושים זאת. אבל השורה התחתונה היא שהם מציגים את שולי הריביות הכי גבוהים לאורך הרבה מאוד שנים.
עדו, יש משהו שלא ברור לי. הרזרבה היא ההפרש בין מחיקות לבין חומ"ס. הרזרבה קטנה כאשר המחיקות גדולות מהחומ"ס. כרגע החומ"ס יותר קטן מהמחיקות ולכן הרזברה יורדת, ומכאן הבנק "מרוויח" כסף שהולך ישר להגדלת ההון שלו כי ה ALLOWANCE קטן. אתה אומר שמצד אחד הבנק מרוויח מירידת הרזרבה, שברבעון זה זה מיליארד וברבעונים שאחריו זה 0.8B ו 0.6B. עכשיו אתה אומר שהמיליארד ה-ז-ה יתקזז עם המיליארד של ההורדה של אחוז ממחיקות מסה"כ תיק ההלוואות. זה לא אותו דבר? הירידה של המחיקות היא היא זו שמגדילה את הרזרבה. הצד השני זה גם אותה ירידה! איפה פה הצד השני? ברגע שהחוב מוגדר כ"מחוק", זה לא משפיע על דוח רווח והפסד כי הוא כבר נרשם כהפסד כשהוא היה חומ"ס. אני טועה?
בו ניקח את הרבעון האחרון. לפי הטבלה שבעמוד 16 בדוח המשלים (או עמוד 17 אם אתה הולך לפי ה PDF).
החברה מחקה 2.6 מיליארד, והפרישה לחומ"ס 2 מיליארד. ככה שההוצאה שהחברה רשמה היא 2 מיליארד (כלומר לפי החומ"ס). מה שאנליסטים מסויימים אומרים זה שהחברה בעצם מחקה 2.6 מיליארד, ולכן ההוצאה האמתית הרבעון היא של 2.6 מיליארד ולא 2 מיליארד, ולכן צריך להוריד עוד 600 מליון דולר מהרווח הרבעוני בשביל לקבל רווח נורמלי.
אני טוען שהאנליסטים טועים. וזאת בגלל שהמחיקות גבוהות מהממוצע ההיסטורי. לוולס יש כמעט 800 מיליארד דולר של הלוואות, והיסטורית היא מוחקת פחות מ-1% מההלוואת, אבל בו נגיד שזה 1% – או 8 מיליארד בשנה – או 2 מיליארד ברבעון. כלומר במצב נורמלי החברה הייתה צריכה למחוק הרבעון 2 מיליארד דולר – שזה בדיוק מה שהיא הפרישה לחומ"ס, ולכן הרווחים שלה לא גבוהים מדי. כלומר, ההפחתה של הרזרווה תרמה 600 מליון לרווחים הרבעון, אבל מצד שני צריך לקזז את זה עם כך שהמחיקות עדיין גבוהות ממצב נורמלי.
דרך אגב, למי שמעוניין – יצא הדוח השנתי המלא.
אני אנסה להסביר איפה פה אני לא מבין: ברגע שחברה מצהירה על חומ"ס 2B, אז זה ההפסד שלה בדוח רווח והפסד. המחיקה של 2.6B, משחררת לה רווח מיידי שנרשם 0.6B וזה הולך ישר למאזן כי הרזרבה קטנה, נכון? אז החברה "הרוויחה" 0.6B כי התווסף לה "חוב אבוד" יש מאין. עכשיו, נכון שהמחיקות הן גבוהות היסטורית והן אמורות לרדת. אבל ברגע שהן תרדנה נניח ל 1%, אז מה זה משנה? מחיקות לא נרשמות כרווח או הפסד אלא רק החומ"ס. ברגע שיש חומ"ס, הערך של החומ"ס נרשם כהפסד. אחרי זה כשמוחקים את ההלוואה, מה זה משנה? להבנתי, מה שמשנה זה הרזרבה.
הבנתי.
בעצם מה שאתה אומר זה ככה: הרזרבה גדולה מדי כי החברה הוסיפה הרבה חומ"ס לעומת פחות מחיקות. היום, הכלכלה משתפרת, ו-וולס מרגישה שהיא איננה צריכה רזרבה כה גדולה. זה אומר שהיא מקטינה את המחיקות ביחס לחומ"ס וכך הרזרבה קטנה. ההפרש הזה נזקף לשורת הרווח או ישירות למאזן (מה בנוגע למס פה?)
ברגע שהרזרבה מגיעה לשיווי משקל, כלומר מחיקות = חומ"ס כאשר הכלכלה נורמלית, הררזבה היא בשיווי משקל ואיננה גדולה.
מכאן, כל ההפרש בין המחיקות של היום שהן גדולות, כאשר הן תרדנה לרמה נורמלית, ההפרש יהיה הרווח העתידי. אפשר ניתן באותו אופן, שכדי שהרזרבה לא תקטן, אז החומ"ס צריך לקטון באותו שיעור.
אפשר להסתכל על זה ככמו BUFFER. מצד אחד הוא קטן כי המחיקות קטנות. מצד שני הוא גדל כי החומ"ס נשאר אותו דבר.
כדי להגיע לBUFFER בשיויי משקל ורזה (היסטורית), וולס צריכה להקטין את המחיקות וגם את החומ"ס.
הדבר היחיד שיש לי ספק לגביו זה בנוגע למיסוי. כאשר וולס מקטינה את המחיקות, ההפרש בין זה לסין החומ"ס עובר ישירות לשורת הרווח? ומשם למאזן ישירות? אין הורדה של מס או משהו?
איתי, אני לא בטוח אם הבנת.
ההפרש בין המחיקות לבין החומ"ס לא מתתרגם לרווח. אם החברה מוחקת 2.6 מיליארד אבל מפרישה רק 2, אין כאן הכנסה של 600 מליון, אלא הוצאה של 2 מיליארד. ההפרש של ה-600 מליון הגיע מהוצאה של שנים קודמות – כי אז החברה הפרישה יותר מאשר היא מחקה.
כלומר, בשורה התחתונה, לפי הדוגמה שלך, וולס הפחיתה מהרווחים 2 מיליארד דולר.
יש שטוענים שכיוון שהמחיקות עמדו על 2.6 מיליארד ולא על 2 מיליארד, אז צריך לנרמל את הרווח האמתי ולהוריד 2.6 מיליארד כהוצאה ולא 2 מיליארד, ואני אומר שזה לא נכון להגיד זאת, כיוון שהמחיקות גבוהות ביחס לתקופה נורמלית.
בסופו של דבר, אתה מניח שברגע שהרזרבה תהיה קבועה ולא תשתנה, כלומר כמות המחיקות והחומ"ס יהיה ק-ב-ו-ע, אתה מניח שהמחיקות תחזורנה לרמה נורמלית של כ 1%. אפשר באותו האופן להניח שכדי שהרזרבה לא תשתנה, שהחומ"ס יירד באותו יחס, לא?
ועוד שאלה, איך בנק, כל בנק, קובע מה גדול הרזרבה שלו? האם זה צריך להיות אחוז מתיק ההלוואות שלו?
איתי, לא הבנתי את השאלה הראשונה שלך. החומ"ס יירד באותו היחס למה?
בקשר לשתי השאלות האחרות. וולס מפרטים בדוח השנתי איך הם קובעים את הרזרבה.