עיור מבלי לעזוב את הכפר

ברשומה "עיור בסין" הראיתי מדוע לדעתי תהליך העיור הולך להאט בצורה משמעותית בשנים הקרובות. ברשומה הזאת אני אראה שהסטטיסטיקה הסינית מתעתעת בנו, ונותנת לנו להרגיש שתהליך העיור גדול יותר מאשר הוא באמת.

עיור וסטטיסטיקה

לפני שנתחיל לנבור בערימות הנתונים, כמה מילים על הסטטיסטיקה הסינית.

בגלל מנגנון ה Hu Kou בסין, הממשלה יודעת די טוב איפה כל אזרח נמצא. כל אזרח שעובר דירה, חייב להתייצב בסניף המשטרה הקרוב ולדווח על כתובתו החדשה (אפילו אם הוא גר בשכירות). גם אני, בתור זר שלא גר במלון, צריך להירשם במשטרה עם הכתובת שלי כל פעם אחרי שאני נכנס לגבולות סין.

מנגנון זה מאפשר לסינים לדעת איפה כל אזרח נמצא. לכן, הממשלה יודעת די טוב כמה תושבים יש בבייג'ינג או ב Kunming או ב Hefei. הבעיה שלי עם הסטטיסטיקה הסינית היא לא עם דרך איסוף המידע, אלא עם דרך הניתוח של מידע זה.

עד לא מזמן הסינים לא ספרו את תושבי הכפרים שהיגרו לערים כ-"עירוניים", אלא אם כן אלה שינו את ה Hu Kou שלהם (ומדובר בתהליך לא פשוט בכלל). לכן, למשל, ידידה שלי שהגיעה מכפר קטן בסיצ'וואן לבייג'ינג בשנת 1994, ועבדה בתור מלצרית, ואח"כ מזכירה, ואח"כ מארחת במועדון לילה ובסוף בתור מורה לאנגלית, נחשבה לאורך כל השנים כ-"כפריה". אפילו בדרכון שלה היה רשום "Farmer" בתור המקצוע (וזאת למרות שהיא עזבה את הכפר בגיל 17).

דרך זו של ניתוח הנתונים גרמה למספר תושבי הערים להיראות נמוך מאשר הוא היה הלכה למעשה, ומפליא בעיניי שכל הגופים (כולל למשל הבנק העולמי או ה CIA) לקחו את הסטטיסטיקה הסינית כלשונה למרות שהם ידעו על עיוות זה.
לפני מספר שנים הממשלה הסינית החליטה לשנות דרך ספירה זו, והיום הסטטיסטיקה הרשמית מחשיבה כעירוני כל תושב עיר המתגורר בה מעל לשישה חודשים. שינוי מבורך זה הביא לתוספת של עשרות מליונים לאוכלוסיה העירונית.

עיוות נוסף בסטטיסטיקה הסינית קיים עד היום והוא ההגדרה הסינית למושג "עיר". מתברר שאין הגדרה בין-לאומית מוסכמת למה זה "עיר" או "עיירה", וכל מדינה מגדירה זאת אחרת. בסין ההגדרה של אזור עירוני היא – ישוב שצפיפות האוכלוסין בו עולה על 1,500 תושבים לקמ"ר. ככה שכפר בסין יכול היה להיחשב בקלות כעיר במדינה אחרת – למשל פיניקס שבאריזונה הייתה נחשבת בסין לכפר, והתושבים שם ככפריים. כנ"ל לגבי אילת ואפילו מודיעין!

הסטטיסטיקה הסינית בעצם מכלילה בתוך הספירה של מספר הכפריים, גם אנשים שבמקום אחר היו נחשבים לעירוניים. לכן, כל פעם שאתם שומעים עיתונאים או אנליסטים שמדברים על כך שחצי מאוכלוסיית סין היא עדיין כפרית, תדעו שהם משתמשים בנתונים הסטטיסטים מסין, ולכן הם לא מדייקים.

הנה למשל תמונות מה"כפר" Hua Xi (מס' תושבים – 30,000):

כפר סיני סין

גורד שחקים בכפר סיני

גורד שחקים כפר סיני סין

הייתם קוראים לזה כפר?

אז למה אני מספר על הסטטיסטיקה כאן?

לא בשביל להוכיח שהאוכלוסייה העירונית גבוהה יותר מאשר מדווח (על זה כבר דיברתי בעבר), אלא חשוב לי להבהיר נקודה זו, כדי להסביר בהמשך איך "נעלמים" בתים בכפרים בסין.

איך נעלמים בתים מהכפרים בסין?

כשחיברתי את המספרים בשביל למצוא כמה הסינים בונים ביחס לצמיחה באוכלוסייה העירונית, גיליתי דבר מוזר מאוד. ברשומה על העיור ציינתי שתי עובדות:

1 – במשך העשור הקודם האוכלוסייה העירונית בסין צמחה ב-180 מליון איש.

2 – במשך אותה תקופה שטח המגורים לנפש בעיר עלה בכ-10 מ"ר – מ-20 מ"ר לכ-30 מ"ר.

עכשיו בואו נראה כמה בנו בערים במשך אותה תקופה (הנתונים לקוחים מהשנתון הסטטיסטי של 2010):

– ניתן ללחוץ על התמונות על מנת להגדיל אותן

אפשר לחשב ולראות שבעשור הקודם הסינים בנו 6.4 מיליארד מ"ר של שטח מגורים בערים.

אופס…. אבל מה קורה כאן? הנתונים סותרים אחד את השני:
– לערים נוספו 180 מליון תושבים. כלומר היה צריך לבנות בשבילם 30 מ"ר * 180 מליון – או 5.4 מיליארד מ"ר.
– ובנוסף, היה צריך לבנות ל-460 מליון תושבים שגרו בערים בתחילת העשור עוד 10 מ"ר לכל תושב. כלומר 460 מליון * 10 מ"ר – או 4.6 מיליארד מ"ר.

כלומר סך הכל היו אמורים להיווסף לערים 10 מיליארד מ"ר של שטח מגורים, אבל בתכלס נבנו רק 6.4 מיליארד מ"ר. אז איך הופיעו בניינים עם שטח מגורים של 3.6 מיליארד מ"ר מבלי שבנו אותם?

את התשובה נקבל בכפרים הסינים. נעשה חישוב דומה למה שעשינו בערים. מהטבלאות ברשומה על העיור בסין, ניתן לראות ש:

1 – מספר התושבים בכפרים בעשור הקודם ירד בכ-107 מליון איש.

2 – שטח המגורים לנפש עלה מ-24.8 מ"ר ל-33.6 מ"ר – או 9 מ"ר לנפש.

עכשיו בואו נראה כמה בנו בכפרים במשך אותה תקופה (הנתונים לקוחים מהשנתון הסטטיסטי של 2010):

אפשר לחשב ולראות שבעשור הקודם הסינים בנו 7.2 מיליארד מ"ר של שטח מגורים בכפרים.

גם פה יש סתירה בנתונים:

– בתחילת העשור גרו בכפרים 808 מליון תושבים. לכל אחד מהם נוספו 9 מ"ר של שטח מגורים – או 7.2 מיליארד.
-אבל מזה צריך להוריד את הבנייה לאלו שעזבו את הכפרים. צריך להוריד 33.6 מ"ר לכל אחד מה-107 מליון כפריים שעזבו לחפש את מזלם בעיר – או 3.6 מיליארד מ"ר.

אז מה קיבלנו כאן? שהסינים היו אמורים לבנות 7.2 מיליארד מ"ר פחות 3.6 מיליארד מ"ר – או 3.6 מיליארד מ"ר של שטח מגורים בכפרים, אבל בתכלס הם בנו 7.2 מליארד מ"ר. כלומר הם בנו 7.2 מיליארד מ"ר אבל מתוכם "נעלמו" 3.6 מיליארד מ"ר.

ומי שכבר שם לב – מספר המ"ר שנעלמו מהכפרים הופיעו במפתיע בערים. אז איך זה שבתים נעלמים מהכפרים ומופיעים בערים?

התשובה לכך מאוד פשוטה והיא טמונה בהגדרה של "עיר" כפי שהסברתי למעלה. כפרים רבים עברו פיתוח כה מסיבי בעשור הקודם עד שהם הפכו לערים (כיוון שצפיפות האוכלוסייה עלתה עד שעברה את ה 1,500 איש לקמ"ר). בנוסף לזה כפרים רבים בפרברים של הערים נאכלו ע"י הערים שצמחו בקצב מסחרר. אני יכול להגיד ממקור ראשון שלמשל האזור שליד שדה התעופה של בייג'ינג שהיה עד לפני יותר מעשור אזור כפרי לחלוטין, היום מאוכלס בבניינים רבי-קומות.

או במילים אחרות, כפרים רבים ואזורים גדולים בסין "הומרו" בעשור הקודם לערים. עובדה זו מובילה לשתי מסקנות:

1 – תהליך העיור הקלאסי – של אנשים שלוקחים את הצ'ימידן שלהם ועוברים לגור בעיר הגדולה – הוא קטן יותר ממה שהסטטיסטיקה הרשמית רומזת. חלק גדול מתהליך העיור הוא למעשה הפיכה של כפרים לערים הן ע"י פיתוח מואץ והן ע"י שינוי הסטטוס של ה-"כפר" ל-"עיר".

2 – הרבה מהבנייה הכפרית היא למעשה בנייה עירונית. כשכל האנליסטים למיניהם מסתכלים על הבנייה בסין, הם מסתכלים רק על הנתונים של הבנייה העירונית. כנראה מתוך מחשבה שהבנייה בכפר היא בנייה של פחונים ובקתות עץ. אבל מהנתון למעלה ניתן לראות שפעמים רבות מדובר בבנייה עירונית לכל דבר – אפילו של רבי קומות. הסינים בונים רבי קומות בכפר (כאשר, לפי הסטטיסטיקה הרשמית, בנייה זו לא נחשבת לבנייה עירונית), ואז הם ממירים את הכפר לעיר. כלומר יש ספירת חסר של המ"ר שנבנים בעיר.

מעבר לכך, גם הבנייה בכפרים שלא ממורים לערים אינה רק בנייה פשוטה של לבנים. ואת זה אפשר לראות מהנתון הבא:

משתי השורות האחרונות בטבלה ניתן לראות שהבנייה בכפרים בסין בשנים האחרונות היא כמעט אך ורק בנייה של בטון. כאמור, בעשור האחרון נוספו לכל כפרי בממוצע 9 מ"ר של שטח מגורים. מתוך זה – 7.5 מ"ר הם של מבניי-בטון ורק 1.5 מ"ר של מבניי-עץ או לבנים.

מכל זאת ניתן ללמוד שהבנייה בכפרים לא שונה מהותית מהבנייה בערים, ולכן בשביל לבדוק את בום הבנייה בסין, לא מספיק להסתכל על הבנייה העירונית, אלא צריך לבדוק את הבנייה בכל סין. ואם נבדוק זאת, נראה שהעיור הוא גורם משני בבום הבנייה בסין, ואת זה אני אוכיח ברשומה הבאה.

פורסם בקטגוריה כלכלה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.