לא לרחם על עצמך ולא לקנא באחרים

אלו שתי העצות שמחלק צ'ארלי מנגר למאזיניו.

למי שלא מכיר – צ'ארלי מנגר הוא השותף של וורן באפט ויד ימינו מזה שנים רבות. מנגר החל את הקרירה שלו בתור עו"ד. בגיל 37-38 הוא פגש את וורן באפט, והבין שהוא לא בעסק הנכון. הוא פתח שותפות השקעות דומה לזו של באפט, וכמה שנים לאחר מכן הצטרף לברקשיר האת'ווי. בעבר הוא טען שהוא רוצה להיות מאוד עשיר אבל לא להיכנס לרשימה של 500 האנשים העשירים ביותר, כך שהוא יוכל להישאר מחוץ לאור הזרקורים. זה לא עזר לו – עקב הצמיחה המרשימה של ברקשייר, נכנס מנגר לרשימה.

כיום מנגר הוא אומנם אחד מהאנשים העשירים בעולם, אבל זה לא אומר שהחיים שלו היו תמיד דבש. לפני גיל 30 הספיק מנגר לאבד את אחד מילדיו למחלת הלוקמיה – ולכן כשמנגר אומר בראיון "אף פעם על תרחם על עצמך – אפילו אם הבן שלך מת מסרטן, אל תרחם על עצמיך", הוא יודע על מה הוא מדבר.

טענה מעניינת של מנגר בראיון היא שקוסקו (רשת סופרמרקטים) עושה יותר טוב לאנושות מאשר קרן הצדקה של רוקפלר. זאת נקודה מאוד מעניינת שאני בטוח שהרבה יחלקו עליה, אבל כשאני רואה לאיפה הולכים כספי הצדקה של באפט וגייטס (שלא נדבר על סורוס), אז אני די נוטה להסכים אתו.

האם אנשים כמו רמי לוי שהוריד מחירים למליוני צרכנים, תורמים לאנושות פחות מאשר קרנות הצדקה?

למרות שהראיון די ארוך (כמעט שעתיים), אני ממליץ בחום לראות אותו – במיוחד לאלו שלא ממש מכירים את הרעיונות של מנגר.

הנה הלינק

פורסם בקטגוריה כלכלה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

127 תגובות על לא לרחם על עצמך ולא לקנא באחרים

  1. מאת צאלון‏:

    עדו, אני באמת נוטה יותר לגישה של אקראיות – כל עוד לא הוכח אחרת.

    אולי זה פשוט בגלל שנחשפתי לתיאוריה הזאת בגיל צעיר.

    ואולי גם בגלל שכמושבניק לשעבר זה מאוד אינטואיטיבי עבורי שיש תכונות שאפשר לשנות (זמנית) באמצעות השקיה, דישון וכו', ויש תכונות שלא. אפשר למשל להגדיל את העלים של הפטרוזיליה באמצעות השקיה ודישון, אבל אי אפשר להפוך אותה לכוסברה…

    כך שמאוד מוחשי עבורי ההבדל בין הזרע או השתיל שקיבלת ובין הטיפול שנתת לו.

    עדו, אם אתה רוצה להעביר ידע או הרגלים לדור הבא, אתה לא צריך תורשה בשביל זה. מספיק שתלמד את הבנות שלך על מניות, כפי שאתה עושה. 🙂

  2. מאת גיא א‏:

    רק כמה הערות אם כבר הוזכרו כאן בדיון.
    לאבולוציה אין שום קשר להשרדות החזקים, זהו עיוות של דרווין. מדובר על השרדות המתאימים.זהו הבדל משמעותי.
    באותה מידה ניתן גם ללכת אחורה ולא רק קדימה כל עוד המין הספציפי מתאים לסביבתו טוב יותר מבחינת שרידותו.

    לגבי גורם האקראיות-זהו רק חלק מהמשוואה. צריך לזכור שתורת האבולוציה כוללת גורם משמר שאיננו אקראי כלל -אם תכונה מסוימת עוזרת היא תלך ותתחזק עם הזמן. למשל גם תאי חישה לאור עוזרים יותר לשרידות מאשר חוסר תאים בכלל ביצור עיוור. עם הזמן ככל שיותר ויותר תאים כאלו יצטברו יתפתח איבר ראיה משוכלל יותר ויותר -עין. זה כבר לא קשור רק לאקראיות.

    באשר לניסויים, דווקא התבצעו ומתבצעים לא מעט כאלה. דורות של חיידקים גדלים בסדר גודל מהיר מאד.

    ובאשר להנדסה – בעיני חשוב מאד כישרון מסוים לתפוס דברים טכנולוגית בצורה טובה. מבחני IQ (שמלכתחילה מוטים תרבותית ולכן כל הסתמכות עליהם כדי לטעון שאוכלוסיה מסוימת "חכמה" יותר מאוכלוסיה אחרת היא מוטעית) לאו דווקא משקפים את הכישרון הספציפי הזה.

  3. מאת pimodlen‏:

    אני חושב שהדבר היחיד שהכתבה הזו מוכיחה זה שYNET מצהיבים משנה לשנה, עם כותרות בומבסטיות, והוצאות דברים מהקשרם.
    למשל, בלינק שהם מספקים אפשר לראות את הכותרת לכתבה המקורית בNATURE:
    Cancer: an old disease, a new disease or something in between"
    אצל YNET זה הפך להיות: "מחקר מקיף: סרטן נגרם ע"י האדם בעת המודרנית".
    כנראה שעורכי YNET מבינים את הנושא יותר טוב מעורכי NATURE.

    אם אחזור לתוכן הכתבה, מגיגול קצר הבנתי שתוחלת החיים הייתה במצריים העתיקה משהו כמו 30 וקצת, לשם השוואה, מגיגול נוסף, קיבלתי את המספרים הבאים:
    http://seer.cancer.gov/csr/1975_2007/browse_csr.php?section=2&page=sect_02_table.12.html
    ניתן לראות כי הסיכוי שיתפתח גידול עד גיל 30 הוא 0.78%
    מכל זה ברור שמבחינה סטטיסטית אין שום משמעות להשוואה של "כמה מאות מומיות" בהתחשב בשכיחות הנמוכה פר 100 איש בגילאים הללו גם בימינו. אי אפשר להסיק שום דבר לכאן או לכאן.
    כמו כן, אני לא יכול להיות בטוח, אבל נשמע לי מאוד הגיוני שתהליך החניטה היה יכול לגרום לכך שלא ישארו עדויות לסרטן (אפילו אם המומיה לא מתה מסרטן, אלא ממשהו אחר).

    בקשר לגידול בשכיחות הסרטן בילדים, לא מוסבר על סמך מה הגיעו למסקנה הזו, מה גם שבסרטן אצל ילדים השכיחות עוד נמוכה יותר, כך ששוב מבחינה סטטיסטית זה לא רציני.

    עם זאת, אנו יודעים שאנחנו מכניסים לגופנו חומרים מסרטנים דרך אוכל וזיהום אויר בעיקר, בכמויות שבוודאי לא עשינו בעבר, אבל המחקר הזה, לפחות איך שYNET מציגים אותו, לא מוכיח שום דבר.

  4. מאת יהונתן‏:

    גיא א, אני לא בטוח שהבלוג של עדו הוא המקום הנכון להתדיין בנושא, אבל מאחר שכתבת כמה דברים שאני לחלוטין לא מסכים להם, אני מרגיש צורך בלתי נשלט להגיב לפחות פעם אחת.

    מה שכתבת "לגבי גורם האקראיות-זהו רק חלק מהמשוואה. צריך לזכור שתורת האבולוציה כוללת גורם משמר שאיננו אקראי כלל -אם תכונה מסוימת עוזרת היא תלך ותתחזק עם הזמן. למשל גם תאי חישה לאור עוזרים יותר לשרידות מאשר חוסר תאים בכלל ביצור עיוור. עם הזמן ככל שיותר ויותר תאים כאלו יצטברו יתפתח איבר ראיה משוכלל יותר ויותר -עין. זה כבר לא קשור רק לאקראיות".
    לי נראה שההסבר הזה דורש ממש אמונה, כפי שנדרשת אמונה כדי להאמין שאלוהים ברא את המאובנים לפני ששת אלפים כשהם כביכול עתיקים כדי לבלבל את המדענים. נדרש להאמין שכל מבנה ביולוגי, מורכב ככל שיהיה, ניתן לפירוק לחלקים זעירים שכל אחד מהם הוא בעל יתרון בפני עצמו. אני לא חושב שיש לכך איזו ראיה משכנעת. זו ספקולציה בדיעבד – עיגול מסביב למטרה שסומנה כבר על הקיר.

    בקשר לניסויים – אין ספק שאבולוציה עובדת. גם זה שבדור הבא יהיו בישראל הרבה יותר חרדים ובאירופה הרבה יותר מוסלמים מבדור הנוכחי זו הוכחה שאבולוציה עובדת. השאלה היא האם אבולוציה נאו דרוויניסטית לבדה היא הסבר מספק להתפתחות הביולוגית של החיים על פני האדמה עד עצם היום הזה. זה דבר שלא ניתן באמת לאשש בניסוי, ואני בספק אם הראיות לו באמת משכנעות לחלוטין.

    שיהיה ברור, זה לא שאני מכחיש את ההסבר האבולוציוני הקלאסי להתפתחות האדם. אני פשוט לגמרי לא בטוח שהוא משכנע ומקיף כל.

    האם הפערים בהצלחה במבחני IQ נובעים מהטיה תרבותית של המבחנים? הטענה הזו היא קלישאה נטולת כל ראיה האהובה על אנשים שלא מסוגלים להתמודד עם השונות הביולוגית. גם אגודת הפסיכולוגים האמריקנית, על אף שיש בה לא מעט אנשים שסוגדים לתקינות הפוליטית, הכירה בכך שזהו הסבר חסר בסיס (אגב, זה אבסורד להגן על תורת האבולוציה ולא להיות מסוגל להתמודד עם קיומה של אבולוציה בזמננו, שבה הבדלים באינטליגנציה מהווים גורם מרכזי, לא תמיד דווקא לטובת התרבותם של החכמים יותר). אין שום תכונה בת מדידה שאני מצליח לחשוב עליה שמשתנה בין אנשים, שאינה משתנה גם בשכיחותה בין קבוצות אתניות. גובה שונה בין סינים לשוודים. יכולת אתלטית שונה בין שחורים ללבנים. שכיחות מחלות שונות משתנה דרמטית בין קבוצות אתניות. סוגי דם שונים שכיחים באוכלוסיות שונות. אפילו עיוורון צבעים למשל שכיח יותר בקרב חלק מקבוצות האוכלוסיה. הטענה שאלוהי האבולוציה כפוף למרותו של אלוהי התקינות הפוליטית – חולל נס ודווקא את האינטליגנציה הוא חילק שווה בשווה בין כולם, היא די הזויה.

    אני מסכים שאבולוציה היא לא בהכרח הישרדות החזקים. כל האומות החזקות היום – ארצות הברית, רוסיה, סין, האיחוד האירופי, מדלדלות דמוגרפית לעומת העולם העני, אף שהוא חלש יותר, אם כי אי אפשר לדעת האם זו מגמה ארוכת טווח. כרגע מסתמנת התרחשות אירונית באבולוציה – החוזק עומד לרועץ.

  5. מאת alterk‏:

    ואני חייב להגיב על הכתבה בנוגע לסרטן.

    להגיד שסרטן הוא מעשה ידי אדם כיוון שבחר לחיות אורך חיים מודרני, זה אנלוגי ללהגיד שאלצהיימר הוא מעשה ידי אדם כי הוא בחר לחיות חיים ארוכים או שאיידס הוא מעשה ידי אדם כי הוא בחר לקיים הרבה יחסי מין.

    "סרטן" הם תאים שצוברים מוטציות. צבירת מוטציות הולכת יד ביד עם אורך חיים מודרני/מערבי (חיים ארוכים, סביבה רוויות קרינה וקרצינוגנים, השמנה, חוסר בספורט, דיאטה לא מאוזנת וכו').

    בין זה לבין הכותרת בסיינטיפיק-Ynet והפרשנויות שלה עולם ומלואו.

  6. מאת עדו מרוז‏:

    אפשר לקיים הרבה יחסי מין ולא לחלות באיידס.
    אפשר לחיות בעולם המודרני ולא לחלות בסרטן.
    אפשר לחיות חיים ארוכים ולא לחלות באלצהיימר.

    ודבר אחרון, אני ממש לא אוהב שאומרים שהעולם המודרני הוא העולם המערבי. יש בזה קצת גזענות. אני לא חסיד של פוליטקלי קורקט, אבל זאת עובדה שיש מדינות לא מערביות מודרניות ויש מדינות מערביות נכשלות.

  7. מאת alterk‏:

    ברור שאפשר, כל אחת מהנסיבות אינה תוצאה הכרחית, אך בהחלט תוצאה יותר שכיחה.
    וכך צריך להיעשות הקישור בין סרטן לאורך חיים מערבי, ולא כפי שהוצג לפני כן.
    זה שלא היה סרטן בעת העתיקה לא אומר שהוא "לא היה קיים", אלא שפשוט רוב הזמן לא היו בנמצא הנסיבות המתאימות להתפתחותו.

    מקבל את ההערה של עולם מודרני/מערבי.

  8. מאת asafren‏:

    אני שוכב בבית עם חום כבר שלושה ימים. בעקבות הדיון המעניין שהיה פה ניסיתי לא לקחת תרופות להורדת חום, אבל מבחינתי זה בלתי אפשרי! האם אתה עדו פשוט היית שוכב במיטה ולא לוקח כלום? או שיש איזו תרופה סינית טבעית שהיית לוקח? ממש קשה להיות נון-סטופ עם חום.

  9. מאת עדו מרוז‏:

    אף פעם לא לקחתי כדור להורדת חום או כדור נגד כאב ראש (חוץ מאשר כשהיתי ילד ולא היתה לי שליטה על מה נותנים לי). פעם אחת לפני יותר מעשר שנים הייתי ממש חולה, והתעקשתי לא לקחת תרופות מערביות. קדחתי יותר משבוע והייתי לי דלקת בגרון. לאט לאט הרגשתי את הדלקת מתפשטת לאוזניים וגם לריאות והחום לא ירד לי, אז הלכתי לבית חולים וקיבלתי שילוב של תרופות סיניות עם אנטיביוטיקה.
    זאת הפעם היחידה שלקחתי אנטיביוטיקה עקב מחלה ב-15 שנים האחרונות או אולי יותר.

    האמת שגם אני חטפתי משהו חזק לפני יותר משבוע, ועדיין לא ממש התאוששתי. במשך 3-4 ימים הייתי ממש מנוטרל ובגלל זה גם לא ממש הגבתי פה. אישתי דאגה שאני אקח תרופות סיניות. גם לא אכלתי הרבה ובעיקר שתיתי מרקים – עם לפת, ג'ינג'ר וירקות. לא יודע אם זה עזר, אבל בטוח זה לא הזיק.

    אני לא רופא, ולא רוצה לתת לך עצות רפואיות. אם אני הייתי חולה, לא הייתי מוריד חום, אם הוא לא היה עובר את ה 41-42 מעלות. הייתי לוקח אנטיביוטיקה רק אם הייתי חוטף חזק כמו מה שקרה לי לפני 15 שנה. בד"כ מנוחה+דיאטה נכונה+שמיכה עבה יכולים לעשות נפלאות. בד"כ אני לוקח תרופות סיניות כי הן ממש עוזרות למרות שהן עובדות יותר לאט מתרופות מערביות. בארץ יש הרבה שלמדו רפואה סינית. נראה לי שהם בקלות יכולים לטפל בשפעת.

    רק אל תמות לנו 🙂

  10. מאת asafren‏:

    מבזק בריאות מיוחד:
    היום, היום הרביעי לחוליי, סרתי סוף סוף לרופאה. היא לא ראתה (בגרון) ולא שמעה (בריאות) דבר, אבל אמרה שהיא בכל זאת רוצה להחדיר לגופי קרינת X (דהיינו: לעשות לי צילום חזה). מסרתי את גופי בידי טכנאית הרנטגן, והופ: התברר שיש לי דלקת ריאות. הרופאה רשמה לי שני סוגי אנטיביוטיקה, ואני מניח שזה מה שיביא מזור לחוליי.
    תחי הרפואה המערבית!
    עדו, מבחינתך זה אומר שאוכלוסיית קוראי הבלוג הנהדר שלך כנראה שלא תידלדל 🙂

  11. מאת גיא א‏:

    יהונתן, לא גולש כאן בבלוג בכל יום כך שרואה את התגובה שלך רק כעת, ואני גם בספק עד כמה הבלוג הוא המקום לכך (אנו גולשים מאד מהנושא), אך באשר לאבולוציה ולהתפתחות העין,לא מסכים איתך שהדבר דורש "אמונה".
    בעיני זה נשמע הגיוני מאד, זהו גם הטיעון המקובל היום בקהילה המדעית. בהחלט יתכן שישנה תאוריה טובה יותר ואם אתה מכיר אחת כזו, אשמח לשמוע אותה (אלא אם כן אתה מדבר על "תכנון תבוני" וכו' -במקרים כאלו אין ספק שנדרשת אמונה, אבל אני מדבר על הסבר שגם אנשים שאינם דתיים יוכלו לקבל)
    אתר מומלץ מאד בנושא לגבי הנקודה הספציפית הזו
    http://www.talkorigins.org/indexcc/CB/CB301.html

    לגבי IQ
    הטענה כלל אינה שלא קיימים הבדלים בין עמים (או יותר נכון קבוצות אתניות שונות), אלא שמבחני IQ אינם כלי מספק כדי לבדוק זאת. בדיוק מאותה סיבה שאם אתה מדבר על הבדלי גובה ביולוגיים לדוגמא בין סינים לאירופאים בדוגמה שנתת, אם אינך לוקח בחשבון גורמים כמו הבדלי תזונה ואחרים במהלך הגדילה וכו' אין לך בסיס אמיתי להגיע למסקנה רצינית כלשהי.

  12. מאת יוני‏:

    כתבה מעניינת על ה"פרות הקדושות" של הרפואה המודרנית.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985243,00.html

  13. מאת יוני‏:

    וכאן,בית המשפט בפסיקה שנויה במחלוקת שקשורה לנושא הנ"ל.

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000601419

  14. מאת עדו מרוז‏:

    עוד על הקשר בין רופאים בארץ לחברות התרופות:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000601657

    מצחיק אותי שהרופאים אומרים שהמתנות שהם מקבלים (קרי – שוחד), לא משפיע על שיקול הדעת שלהם. אם זה היה כך, למה חברות התרופות מוציאות מליארדים על תשלומי שוחד לרופאים?

  15. מאת יהונתן‏:

    קישור אחר שמתקשר לדיוננו – כתבה מניוזוויק על האופן שבו החוויות שלנו יכולות לשנות את הזרע והביצית, כלומר אבולוציה לא אקראית – http://www.newsweek.com/2010/10/30/how-your-experiences-change-your-sperm-and-eggs.html

  16. מאת צאלון‏:

    יהונתן, קראתי את הקישור שהבאת בעניין רב.

    האם מדובר בניסויי מעבדה מקצועיים?
    חיפשתי בכתבה את המלים "קונטרול", "רנדום" ו"בליינד" ולא מצאתי.

    כמו כן, בולט העדרם המוחלט של מספרים.
    למשל, איזה אחוז מהנינים של העכברים שקיבלו רעל עדיין שימרו את השינויים האפיגנטיים? 100%?

    יתכן כמובן שמדובר בגרסה פופולרית של מחקרים מקצועיים ורציניים יותר.
    אם כך, האם תוכל להביא קישורים למחקרים המקוריים?

  17. מאת יהונתן‏:

    http://www.nature.com/nature/journal/v467/n7318/full/467922a.html

    זה הפרסום בנייצ'ר. אני מניח שבנייצ'ר, שהוא כידוע היוקרתי ביותר בפרסומים המדעיים, בדקו לפני שפרסמו.

  18. מאת יהונתן‏:

    צאלון, עשיתי כמה חיפושים נוספים. ראיתי שהמאמר החשוב ביותר של סקינר פורסם ב-2005 בסיינס, אבל הותקף ב-2009 בטענה שכמה צוותי חוקרים נפרדים לא הצליחו לשחזר את ההעברה הבין דורית שהוא טען לקיומה.

  19. מאת צאלון‏:

    תודה.

  20. מאת צאלון‏:

    אגב, טרחתי להירשם לנייצ'ר אך בכל זאת לא הצלחתי לקרוא את המאמר.

    הרהור נוסף:
    הטיפולים שהחוקרים עשו לעכברים הם די קיצוניים (הרעלה או פיטום).
    האם הטיפול הזה הרג חלק מהעכברים או פגע בפוריות שלהם?
    אם כן, זה פוסל את הניסוי, משום שהטיפול צפוי לפגוע בבעלי גנים מסויימים יותר מאשר באחרים.

    אני אמחיש את זה באמצעות דוגמה (ואני מתנצל מראש על הדוגמה המפלצתית שיצאה לי, אני מתנגד לניסויים כפויים בבני אדם):

    קח 100 גברים מגזעים שונים, ושים אותם ערומים בשמש מדברית שנים רבות עד שרובם ימותו מסרטן העור. מן הסתם, בין השורדים יהיה אחוז גבוה של שחומים ושחורים.

    לאחר מכן אתה תראה "תופעה מפתיעה": הצאצאים שלהם יהיו כהים יותר בממוצע מאשר הצאצאים של קבוצת הבקרה, במשך דורות רבים…

    ואם אתה רוצה דוגמה שלא עוסקת בצבע עור אלא במחלה (כמו בניסוי המקורי), אז הנה:

    תחשוף אלפי גברים לעקיצותיו של זבוב הצה צה, נושא מחלת השינה, עד שרובם ימותו.
    בקרב השורדים יהיה אחוז גדול של אנמים (אנמיה חרמשית), משום שהנגיף מתקשה לתקוף את כדוריות הדם שלהם (או משהו כזה).

    לאחר מכן אתה תגלה "תופעה מפתיעה": הצאצאים שלהם נשארים אנמיים במשך דורות.

    (הערה: אני לא טוען שזהו ההסבר לתוצאות הניסוי, רק מעלה הסבר אפשרי).

  21. מאת עדו מרוז‏:

    צאלון, ההסברים האלו לא נראים לי. אין לי בכלל ספק שלתאוריית האבולוציה הקלאסית יש המון חורים. היא פשוט לא מצליחה להתיישר עם הרבה עובדות.
    כמו שכתבתי כאן בעבר, היא לא מסבירה את הבדלי צבע העור או הבדלי גובה. אנשים לא מתים מסרטן עור בגיל 15-30 (כלומר לפני גיל שיא הפריון). אנשים שחומים גם לא מתים מחוסר ויטמין די בגיל כה צעיר.

    צריך להכיר בעובדה שזאת תאוריה ישנה ושהגיע הזמן לחשוב על רעיונות יותר מקוריים. עולם המדע גם נמצא בתהליך התקדמות מתמיד. אסור להתנהג כמו הכנסיה שרצתה לשרוף את גלילאו גליליי. זה מה שמפריע לי בעולם המדעי, הוא לכאורה מתקדם, אבל המציאות מראה שהקהילה המדעית היא מאוד שמרנית (לא הרבה פחות מאשר העולם הדתי), ולא פתוחה לרעיונות חדשים. הקהילה המדעית תמיד מתיחסת בבוז לרעיונת חדשים שסותרים את האמונה הקיימת.

  22. מאת יהונתן‏:

    צאלון, גם לי אין גישה לנייצ'ר. הנימוק שלך יכול לשלול לפעמים טענות אפיגנטיות, אבל אין לי ספק שגנטיקאים מודעים לו, והמאמר לא היה מתפרסם אם לא היה ברור שלא זה העניין.

  23. מאת צאלון‏:

    עדו, נראה שלא הבנת את כוונת דברי.

    אני לא באתי לתאר את האבולוציה של צבע העור, אלא לספק הסבר חליפי לניסוי הספציפי של העכברים.
    ההסבר שהצעתי מתבסס על סלקציה במקום אפיגנטיקה.

    בניסוי של העכברים נתנו לזכרים מנה ניכרת של קוטל-פטריות, או פיטמו אותם במשך תקופה עד שפיתחו בעיות בריאותיות – ורק לאחר מכן אפשרו להם להתרבות.

    באופן דומה, אני הצעתי ניסוי מחשבה מבוקר (מפלצתי ואכזרי) שבו לוקחים קבוצת גברים מגוונת מבחינת צבע העור, כולאים אותם במחנה, בלי נשים, וחושפים אותם לשמש כמה שצריך עד שרובם מתים, ורק לאחר מכן מפגישים את השורדים עם נשים.
    (אם אתה רוצה אפשר גם להיעזר במכונות שיזוף כדי לזרז את התפתחות סרטן העור).

    אלה הם תנאי הניסוי. אין פה שום כוונה לחקות את מה שקורה בטבע.
    תוצאות הניסוי: הצאצאים כהי עור. וגם הנכדים והנינים.
    וההסבר לכך נעוץ בסלקציה ולא באפיגנטיקה.

    האם הניסוי הזה דומה למה שקרה בניסוי של העכברים?
    תלוי האם היתה סלקציה בניסוי של העכברים. כלומר, כמה מהעכברים מתו בעקבות ההרעלה או הפיטום, או איבדו פוריות, כך שלא התאפשר להם להוליד צאצאים.

  24. מאת צאלון‏:

    יהונתן, אני שמח שהבנת את הנימוק שלי והוא נראה לך רלוונטי.

    לגבי הטענה "סמוך עליהם, הם מקצועיים", אני מרשה לעצמי להישאר ספקן עד שאשמע את הנתונים.
    (וזה לא מספיק חשוב לי כדי לרכוש מנוי…).

    אגב, זה כנראה עניין של אופי. אני גם לא כל כך אוהב נימוקי השקעה חקייניים, בנוסח: "אם המניה טובה לבאפט היא טובה גם בשבילי".

  25. מאת יהונתן‏:

    צאלון, אני יכול לשלוח לך מאמרים של סקינר הנ"ל ואחרים, אם זה באמת מעניין אותך. אמנם את המאמר האחרון אין לי, אבל הרבה אחרים יש לי. הם טכניים ומסובכים ואין לי עצמי כוח לשקוע בהם. אם אדע את האימייל שלך, אשלח לך. אם אינך רוצה לפרסם אותו בפומבי, אתה יכול לבקש מעדו שיעביר לי אותו.

  26. מאת תומר‏:

    סוף סוף יש לי מה לתרום לדיוון גם אם זה off-topic (נו,בעזרתה של חברה שלי…)
    לשינויים האלו קוראים שינויים אפי-גנטיים.

    http://he.wikipedia.org/wiki/אפיגנטיקה

סגור לתגובות.