ההיסטוריה של המדע, של גולדמן זאקס ושל קרן גידור

אני מוסיף שלושה ספרים חדשים לרשימת הקריאה שלי.

הראשון מדבר על ההיסטוריה של המדע.

בתחילת המאה ה-20 הגה מטאורולוג גרמני בשם אלפרד ואגנר רעיון קצת מוזר. הוא טען שהיבשות של כדור הארץ זזות. באותה תקופה היה נהוג לחשוב שהעולם כמו שהוא הוא סטטי – ללא תזוזות. גדולי הגאולוגים של התקופה התעלמו לגמרי מואגנר. היה קל להתעלם ממנו – קודם כל הוא היה גרמני, ואז בריטניה שלטה בחקר הגאולוגיה. חוץ מזה הוא בכלל היה מטאורולוג, אז מי הוא שילמד גאולוגים על תנועת יבשות.

הבעיה החלה כאשר יותר ויותר עובדות תמכו בתאוריה של ואגנר – למשל – נמצאו מאובנים של חלזונות מאותה התקופה גם באפריקה וגם בדרום אמריקה. האם חלזונות יכולים לחצות את האטלנטי?
המדענים עשו מה שאנשים בד"כ נוהגים לעשות כאשר העובדות מפריכות את התאוריה שלהם – או שהם התעלמו לחלוטין מהעובדות (כמו למשל מהעובדה שבצפון נורווגיה יש פחם למרות שפחם יכול להיווצר רק במקומות טרופיים), או שהם המציאו תאוריות מגוחכות לחלוטין בשביל להסביר את הדוגמה (Dogma) שלהם. התאוריה המופרכת שלהם טענה שגשר יבשתי חיבר בין אפריקה לבין דרום-אמריקה (כן כן – גשר). כשהתגלו יותר ויותר מקרים כמו החלזון האפרו-אמריקאי, הגאולוגים בנו עוד ועוד גשרים דמיוניים בין היבשות עד שהעולם כבר באמת נראה כמו גשר צר מאוד.

תאוריית הגשרים מלכה בעולם האקדמי במשך כ-50 שנה – עד לאמצע המאה ה-20. זה לא שגאולוג אחד או שניים האמינו בשטות הזאת, אלא כל העולם האקדמי – זה מה שלימדו באוניברסיטאות במשך תקופה ארוכה. בסוף העובדות הכניעו את תאוריית הגשרים, והיום אנחנו יודעים שהיבשות זזות (יש אפילו GPS שיכול לאמת זאת). היום התאוריה החדשה מדברת על כך שפעם היבשות היו מחוברות ונפרדו לאט לאט. הבעיה היא שגם התאוריה הזאת לא נתמכת במציאות (תקראו את הספר בשביל לראות למה), אבל זה שוב לא מפריע למדענים להתעלם מהעובדות.

הספר, A Short History of Nearly Everything, מביא לנו את ההיסטוריה של הגילויים המדעיים במשך ה-400 שנה האחרונות, אבל יותר ממה שהוא מראה לנו מה גילינו בתקופה המודרנית, הוא מראה לנו עד כמה אנחנו לא יודעים עדיין כמעט כלום על העולם. מי שעוקב אחרי זמן מה יודע שאני ממש לא "דתי" של המדע. כלומר אני מפקפק בהרבה דברים שהמדענים מציגים לנו כעובדה – בין אם זה ברפואה או התחממות כדור הארץ. אבל אפילו אני הופתעתי מעד כמה המדע לא יודע כמעט כלום – וזה לא משנה אם זה בפיזיקה או ביולוגיה או כימיה או גאולוגיה – המידע שלנו על מה שקורה מסביבנו הוא אפסי. יותר מזה, כל פעם שאנחנו עושים צעד קדימה ומגלים משהו חדש, מתגלים לנו עוד שני דברים חדשים שאין לנו עליהם שום מושג. או יותר גרוע, פתאום מגיעות הוכחות שכל מה שידענו עד היום כנראה לא נכון (או לפחות לא שלם) – כמו למשל איך פיזיקת הקוונטים הפכה לגמרי את עולם הפיזיקה והראתה שכל מה שגילינו מניוטון ועד לאיינשטיין כנראה לא נכון (או בכל מקרה – לא מדויק).

אבל שלא תטעו, לא מדובר על ספר שמטרתו לנגח את עולם המדע. ממש ממש לא. הספר בא ללמד אותנו על ההתפתחויות המדעיות במאות השנים האחרונות, וזאת גם הסיבה העיקרית לקרוא אותו. מי שמעניין אותו לדעת איך גילו את גיל כדור הארץ, את כוח המשיכה, את ה DNA, את הדינוזאורים ועוד הרבה, כדאי לו לקרוא את הספר. אני חשוב שמכל עמוד למדתי הרבה דברים (אבל אולי זה בגלל שבאמת הייתי בור במדעי הטבע). אני מתכוון לקרוא שוב את הספר בעוד מספר חודשים והפעם לסכם אותו וללמוד אותו כמו ספר לבחינה באוניברסיטה. זאת דרך מעולה להקנות ידע בסיסי על כל הגילויים המשמעותיים במדע במאות השנים האחרונות.

רק שעל הדרך הסופר מציג את המציאות כמו שהיא ומראה לנו שהמדע, עם כל הגילויים שלו וההתפתחות המרשימה ב-400 השנים האחרונות עוד לא יודע כמעט כלום על העולם. ושמדעי הטבע הם הרבה דברים אבל מה שבטוח זה שהם ממש לא "מדויקים". אתם חושבים שהמדע באמת יודע משהו על האבולוציה או על הגנים? על איך נראה תוך כדור-הארץ? איך נוצרים הרי-געש או למה כוח המשיכה לא עובד בתוך האטום? – ובכן, תחשבו שוב, כי למדע אין הרבה מושג (רק ממש ממש טיפ-טיפונת). האם באמת המדענים יודעים משהו כשהם מדברים על המפץ-הגדול או על הקוונטים, או שהם שוב בונים תאוריות של גשרים דמיוניים?

הספר כתוב בצורה יפה מאוד וגם די מבדרת. הסופר מראה איך לא אחת התעלמו מגילויים חשובים – או בגלל שהמגלה היה דמות לא כריזמטית, או בגלל שהוא דיבר את השפה הלא נכונה או שהוא לא ידע לכתוב יפה או לדבר יפה או סתם בגלל שלא אהבו אותו. שלא לדבר על כך שפעמים רבות הקרדיט לגילויים ניתן לאדם הלא נכון (או בגלל שהוא גנב את הרעיון או בגלל שהמדענים התעלמו מהמגלה המקורי). או כמו שמדען אחד מצוטט בסוף הספר – כשמדען מגיע עם רעיון חדש, המדענים בתחילה מכחישים אותו, אח"כ טוענים שהוא בכלל לא חשוב ובסוף נותנים את הקרדיט למישהו אחר.

הספר מקבל אצלי בקלות חמישה כוכבים (מתוך חמישה). כמו כן קניתי עותק בסינית לאשתי, ואת העותק הסיני של A Really Short History of Nearly Everything לילדים שלי.


הספר השני מספר על גולדמן זאקס.

אפילו מספר יותר מדי. החיסרון הגדול ביותר של הספרThe Partnership: The Making of Goldman Sachs הוא האורך הבלתי סביר שלו והכניסה המיותר שלו לפרטים לא חשובים. בנוסף, הסופר מתאר את החברה בצורה אוהדת מדי לטעמי, ומתעלם מנקודות יותר בעייתיות בהיסטוריה שלה.

ואני עוד מאלו שחושבים שהביקורת על החברה מוגזמת ביותר. בימים אלו נראה כי גולדמן מסומנת כשטן הפיננסי, ואני מאוד לא מסכים עם הביקורת שמופנית כלפי החברה. מה גם שדי ברור שלאנטישמיות יש חלק לא קטן כמקור לביקורת. החברה מסומנת כחברה "יהודית" ולכן לא פלא שהביקורת כלפיה דומה מאוד לביקורת כלפי יהודים – "חברה גלובלית שמנסה להשתלט על העולם כמו תמנון", "החברה שולטת בפוליטיקה האמריקאית", "תאבי בצע" וכו'.

אפילו ביקורות יותר ענייניות – כמו למשל שהחברה פועלת נגד הלקוחות שלה, הן מופרכות בעיני. טענה אחת למשל שמועלת נגד החברה בהקשר זה היא שהחברה מכרה ללקוחות שלה אג"ח-משכנתאות וזאת למרות שהחברה ידעה שיש בועת נדל"ן.
ובכן, קודם כל, גולדמן לא "ידעה" שיש בועת נדל"ן וששוק המשכנתאות יתפרק. אפשר, אולי (וגם זה לא נכון כמו שאסביר בהמשך), להגיד שהחברה חשבה שיש בועת נדל"ן, אבל היא לא "ידעה" כלום על מה שייקרה בעתיד. כמו שאף אחד (שהוא לא שליח של האלוהים עלי אדמות) לא יודע בוודאות של 100% מה ייקרה בעתיד. להגיד שגולדמן הם נוכלים כי הם מכרו ללקוחות שלהם משהו שהם יודעו בוודאות שהוא יירד, זה בדיוק כמו להגיד על מישהו שהוא נוכל כשהוא מוכר את הבית שלו כשהוא חושב שמחירי הנדל"ן הולכים לרדת – אם הוא חושב שהמחירים יירדו, למה הוא מוכר את הדירה שלו? זאת רמאות!

באותה מידה אפשר להגיד שאני נוכל בגלל שמכרתי מניות של ואלי למרות "שידעתי" שמחירי הברזל בעולם יירדו.

דבר שני שהביקורת מפספסת הוא שגולדמן לא הימרו נגד שוק המשכנתאות, אלא בסך הכל גידרו את החשיפה הגדולה שלהם לשוק זה. יש הבדל בין "חברת השקעות" לבין "בנק השקעות". גולדמן הוא בנק השקעות ולא חברת השקעות. כלומר, אפשר לחשוב על גולדמן יותר כמו על ברוקר מאשר על מישהו כמו באפט. גולדמן לא מנסים לנצח את השוק או להשקיע בחכמה (חוץ מעם סכומים קטנים מאוד). רוב ההחזקות שלהם הן יותר בשביל לגדר החזקות אחרות. המטרה שלהם היא להרוויח מהפרשי הספרד (spread) ומעמלות. בראיון שראיתי לא מזמן עם מנכ"ל גולדמן, בלקפיין, הוא אמר שלפעמים באים אליו עובדים ואומרים לו משהו כמו – אני חושב שהריבית הולכת לעלות, אז צריך לעשות כך וכך, אז בלקפיין אומר להם – לא מעניין אותי מה אתה חושב על הריבית. אז לפעמים הם שואלים אותו – טוב, אז מה אתה חושב שהריבית תעשה, ואז הוא עונה – גם לא מעניין אותי מה אני חושב על הריבית.

כלומר, גולדמן לא מנסה לנחש מה ייקרה בעתיד ולהרוויח מזה. הרווח שלהם מגיע ממכירה וקנייה של נכסים ללקוחות שלה – היא מרוויחה מעמלות ומהספרד בין המכירה לקנייה. לפעמים קורה מצב שהחברה מחזיקה בחלק מהנכסים אצלה בתיק – כי לא תמיד היא מוצאת צד שני לעסקה, אבל אז היא מגדרת את הסיכון. וזה בגדול מה שקרה עם המשכנתאות. החברה גילתה שיש לה חשיפה גדולה מדי למשכנתאות, ולכן היא קנתה ביטוח נגד נפילה במשכנתאות.

דבר שלישי שהביקורת מפספסת זה את המושג "לקוחות". אם הלקוחות עליהם מדובר היו כאלו שנתנו לגולדמן כסף כדי לנהל להם אותו (כמו למשל קרן גידור או קרן נאמנות), וגולדמן לקחה צד אחד לעצמה ואת הצד השני ללקוחות שלה, אז זה באמת לא היה תקין. אבל זה לא המקרה כאן. הלקוחות הם לא לקוחות להם ניהלה גולדמן תיק השקעות, אלא לקוחות שקונים ממנה נכסים פיננסים. גולדמן לא מייעצת להם מה לקנות ולמכור אלא רק משמשת להם כברוקר.

כמובן שעובדות אלו לא משנות הרבה לאנשים בכיכר שרוצים למצוא "אשם" למשבר הכלכלי. ומי יותר קל לשרוף בלב הכיכר מאשר חברה "יהודית". ציד-מכשפות הוא לא רק חלק מההיסטוריה העתיקה (למרות שלפחות עכשיו הצייד הומני יותר).

אם נחזור לספר, אז כמו שאמרתי, אפילו לי – ואני לא משונאי גולדמן, הספר נראה לי אוהד מדי וכמובן ארוך מדי. לסופר יש נטייה להתעמק ולחפור בנקודות שוליות מאוד. מצד שני אני אוהב ספרים כאלו שמראים לנו איך חברה קטנה הצליחה וצמחה למרות כל המכשולים בדרך (והיו לגולדמן המון מכשולים). בהחלט מעניין לקרוא איך החברה צמחה במשך השנים מהימים לפני כ-140 שנה כשמרקוס גולדמן החל לשווק אג"חים לטווח קצר (Commercial Papers), והפכה לענק הפיננסי של היום.

ישנה התלבטות האם לתת לספר שנים או שלושה כוכבים, אבל הלב היהודי הרחמן שבי החליט על שלושה כוכבים.

הספר השלישי מספר על הכישלון של LTMC (יש עליה גם דף בויקיפדיה בעברית).

על הכישלון של LTMC שמעתי וקראתי כבר ממזמן, אבל אף פעם לא הייתי ממש בקיא במה באמת קרה שם, ולמה הגאונים הצליחו להביא את החברה לפשיטת רגל. תמיד הנחתי שמינוף גבוה הפיל אותם, אבל הסיפור כפי שהוא מתואר בספר When Genius Failed: The Rise and Fall of Long-Term Capital Management מראה שהמציאות מורכבת יותר. למעשה, המינוף שלהם (לפני שהחלה המפולת) עמד על כ 1:30 – שזה אומנם הרבה, אבל לא יותר מהרבה חברות פיננסיות אחרות. הבעיה העיקרית שלהם לא הייתה מינוף יתר (למרות שהוא בהחלט הוסיף), אלא חוסר הבנה בסיסי בניהול סיכונים. הקרן נוהלה ע"י גאונים – ממש הטופ של המתמטיקאים – כולל שני זוכי פרס נובל (אחד מהם הוא שולס – אותו אחד ממודל בלאק-שולס של האופציות), אבל איי-קיו גבוה וגאונות מתמטית אינם ערובה להגיון בריא. אני לא רוצה להרוס לקוראים את הספר, אז אני רק אגיד שהטעויות שהם עשו פשוט מדהימות. פעם אחר פעם מצאתי את עצמי אומר – אני פשוט לא מאמין שהם עשו את זה – אני לא מאמין שהם היו כאלו טיפשים. הכשלים הלוגיים שלהם וחוסר ההבנה שלהם בפיננסים פשוט זעקו.

הספר מקבל אצלי ארבע כוכבים.

פורסם בקטגוריה ספרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

33 תגובות בנושא ההיסטוריה של המדע, של גולדמן זאקס ושל קרן גידור

  1. מאת ברק‏:

    עידו, נראה לי שנהנית מהפוליטיקה של המדע לא פחות מההיסטוריה של המדע. אי לכך אני ממליץ לך מאוד על הספר הקלאסי של קון שניכר שברייסון הושפע ממנו מאוד:
    http://www.amazon.com/Structure-Scientific-Revolutions-Thomas-Kuhn/dp/0226458083
    בכלל, הפילוסופיה של המדע מעניינת לפחות כמו ההיסטוריה שלו, וחשיבה מדעית אמיתית היא לדעתי תרומה נטו לכל אדם. אשתי עושה דוקטורט בביולוגיה וכמות הסיפורים שאני שומע שם על אנשים שעוסקים בביולוגיה אבל מאמינים בו זמנית באסטרולוגיה או הומאופתיה היא לא פחות ממדהימה. לא מובן לי כיצד ניתן להאמין במשהו שסותר לחלוטין את הבסיס של כל מה שאתה עושה, וזה נובע לחלוטין מכך שלא מלמדים בשום מקום מהו בעצם מדע.

  2. מאת שלומי‏:

    מצויין, תודה על ההמלצות!
    בזמן שאני מזמין את הספרים, אתה יכול בכל זאת לתת דוגמא לגבי משהו שLTCM עשו שחסר בו הגיון בסיסי? אני תמיד חשבתי שהטעויות שלהם היו בדברים מאוד מורכבים.

  3. מאת עדו מרוז‏:

    אממ
    לשים אסטרולוגיה והומאופתיה באותו משפט – נראה לי לא נכון.

    לחשוב שלצמח אין יכולות ריפוי. אממ. נראה לי מוזר.
    לא רואה איך הומאופתיה סותרת ביולוגיה.

    אבל, תראה, גם הפיזיקה הקוונטית סותרת את הפיזיקה הקלאסית, אז אולי לא צריך ללמוד פיזיקה? כל המדע מלא מלא בסתירות. קרא את הספר ותראה. כמו שכתבתי למעלה, מדעי הטבע הם רחוק מלהיות מדוייקים.

    בכל אופן, תודה על ההמלצה.

  4. מאת עדו מרוז‏:

    שלומי, בגדול הם לא הבינו נכון איך לנהל סיכונים. לדוגמה, הם היו עושים הימורים מאוד גדולים על ארביטרז' של מניות (למשל לפני רכישה של חברה). אבל הם אף פעם לא היו בודקים מה הסיכוי שהרכישה אכן תצא לפועל. לדעתם, השוק הוא יעיל ולכן אין להם, כמשקיעים, דרך לדעת מה הסיכוי שהעסקה תצא לפועל (יש כאן כמובן סתירה ענקית בין האמונה שלהם שהשוק יעיל לבין השקעה בארביטרז' – אם השוק יעיל אין שום טעם לעשות ארביטרז'), אבל אפילו אם נתעלם מהסתירה – במקרה כזה שאתה רוצה לעשות ארביטרז'ים מבלי להעריך את סיכויי ההצלחה, אלא פשוט לבנות על הצלחה סטטיסטית, אז אתה צריך לבנות תיק די גדול – נגיד של כמה עשרות מקרים כאלו. אבל LTCM ריכזו מאוד את ההשקעות שלהם. הם עשו הימורים מאוד מאוד כבדים על ארביטרז'ים – ובמינוף מאוד גבוה. (משפט המחץ בספר היה – שהם אספו אגורות לפני רכבת נוסעת).

    אם נגיד באופן כללי יותר, הטעות שלהם היא שהם לא הבינו נכון מה ההסתברות שייקרה "אסון של 1,000 שנה". האמת היא שאסונות כאלו קורים כל הזמן, והם לא העריכו נכון את הסבירות שזה ייקרה. ואז באה המפולת באסיה והפילה אותם.
    זה קצת דומה לדעתי למה שדיברנו כאן לפני שנה על אסון פוקישימה. בעקבות האסון שיניתי את דעתי לגבי כורים גרעניים, כי לדעתי המדענים לא מעריכים נכון את הסבירות של הסיכונים. אני באמת חושב שיש דמיון מאוד גדול בין הגאונים של LTMC לבין הגאונים המדענים. להרבה מהם יש ראייה מאוד צרה של העולם, ומאוד קשה להם לראות את התמונה הכוללת. המדענים הגרעניים למשל יסתכלו על הסבירות של צונמי לפי הסטטסטיקה של ה-100 השנים האחרונות – אבל הסטטיסטיקה הזאת לא אומרת באמת הרבה על מה באמת הסיכון (מה למשל יקרה אם האי הונשו יתפצל לשניים? דברים כאלו קרו בעבר. מה יקרה אז לכל הכורים ביפן?).
    הגאונים של LTMC גם הריצו מודלים לפי הסיכונים של ה-100 שנים או ה-50 שנים האחרונות – אבל אלו לא באמת עזרו להם (כמו שהם לא עזרו ליפנים המסכנים).

    עוד משהו זה שהראייה שלהם הייתה מאוד נקודתית והם לא הבינו שהמציאות הרבה יותר מורכבת (שוב – יש דמיון עצום למדענים). בשנים האחרונות שלהם הם לקחו הימור ענק נגד התנודתיות בשוק בגלל שהמודלים שלהם הראו שהתנודתיות צריכה לרדת לפי מדדים היסטוריים, אבל אם הם היו מסתכלים על הבעיה מכיוון אחר – הם היו רואים שאג"חי הזבל נסחרים בספרד היסטורי נמוך מאוד ביחס לאג"ח AAA. אם הם היו מסתכלים על המציאות מנקודת המבט הזאת, אז הם היו מבינים שהספרד צריך להיסגר מה שיביא לגידול בתנודתיות (כי האג"חים יתרסקו).

    זה על קצה המזלג.

  5. מאת שלומי‏:

    נשמע מצויין,

    אני מאוד מסכים איתך לגבי זה שכשמנסים לחזות סיכונים, מאוד סביר לפספס את הסיכונים החדשים שנגרמים או סיכונים שקשה לחשוב עליהם מכיוון שכל כך ממוקדים בדבר אחר.

    הקומיקס הקצר הבא מדגים את זה היטב:
    http://xkcd.com/538/

  6. מאת ברק‏:

    עדו מרוז :
    אממ
    לשים אסטרולוגיה והומאופתיה באותו משפט – נראה לי לא נכון.
    לחשוב שלצמח אין יכולות ריפוי. אממ. נראה לי מוזר.
    לא רואה איך הומאופתיה סותרת ביולוגיה.
    אבל, תראה, גם הפיזיקה הקוונטית סותרת את הפיזיקה הקלאסית, אז אולי לא צריך ללמוד פיזיקה? כל המדע מלא מלא בסתירות. קרא את הספר ותראה. כמו שכתבתי למעלה, מדעי הטבע הם רחוק מלהיות מדוייקים.
    בכל אופן, תודה על ההמלצה.

    הומאופתיה אינה פשוט שימוש בצמחי מרפא כפי שהמושג נתפס בארץ. הומאופתיה היא השיטה שבה לוקחים חומרים (בדרך כלל מצמחים) שגורמים לסימפטומים הדומים לסימפטומים אותם רוצים לרפא, ומדללים את החומר במים מזוקקים במידה כזו שלא נשארת אפילו מולקולה בודדת של חומר בטענה שככל שהדילול גבוה יותר ההשפעה חזקה יותר. כן, זו שיטה שמיליונים בעולם מאמינים בה.
    במדעים שאינם מתמטיקה, כל תאוריה טובה עד רמת דיוק מסוימת. הפיסיקה הקוואנטית חוזרת לפיסיקה הקלאסית בגבול של מימדים גדולים וכמות חומר גדולה. לעומת זאת במימדים קטנים, הפיסיקה הקלאסית לא תועיל. יש גם הבדל בין שימושיות, כלומר, האם התוצאות המתמטיות נכונות, לבין נכונות התאוריה הפיסיקלית שמאחורי המשוואות. למעשה, אין היום שום הסכמה לגבי מהי המציאות הפיסיקלית שמכניקת הקוואנטים מתארת, ובכל זאת מדובר בתורה המדעית המדויקת אי פעם. חלק מהפיסיקאים פשוט טוענים שזה לא תפקידם להגיד מה המכניקה הקוואנטית מתארת, אלא רק למצוא את התאוריה המתמטית הנכונה. יש אימרה מפורסמת שמויחסת למספר פיסיקאים תאורטים שבהתחשב בכל הדיון על מכניקת הקוואנטים טענו שפשוט צריך: to shut up and calculate. יש דרך אגב סיפור קצר של אתגר קרת שנקרא "אף אחד לא מבין את הקוואנטים" שהוא מאוד משעשע: http://chemteachers.huji.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/quantum.pdf

  7. מאת עדו מרוז‏:

    תודה על ההבהרה בקשר להומאופטיה – לא ידעתי.

    אנשים זה דבר מסובך. ניוטון, שכנראה היה מגדולי המדענים ותרם המון לעולם גם בפיזיקה גם במתמטיקה וגם באופטיקה, בילה את רוב זמנו בכתיבה דתית. הוא היה דתי מאוד וניסה למצוא צפנים מוסתרים בתנ"ך – למעשה הוא עסק בזה הרבה יותר מאשר במדע. בזמן שנותר לו אחרי עשייה דתית הוא התעסק באל-כימיה (כלומר נסיון להפוך מתכות לזהב). רק בקצת הזמן הנותר הוא התעסק במדע – והביא לפריצות מדהימות בזמנו.

    אינשטיין – שוב מגדולי המדענים, דחה את הפיזיקה הקוונטית.

    יכול להיות שמה שאתה אומר נכון והפיזיקה הקוונטית מדוייקת (באמת שאין לי מושג בפיזיקה), אבל היא סותרת את הפיזיקה הקלאסית כיוון שבגרעין שבאטום אין כוח משיכה. אז אחת מהשתיים לא נכונה. ועוד משהו, כאשר פיזיקאים קוונטים מתחילים להסביר שחלקיק זה יש לו 5 ממדים ולחקיק זה 12 ממדים – תסלח לי אם ההסברים שלהם נראים לאדיוט כמוני כמו גשרים דמיוניים.

  8. מאת ברק‏:

    אתה מבלבל בין תורת המיתרים לתורת הקוואנטים. תורת המיתרים היא, כפי שפאולי אמר פעם על מאמר שהוגש לו: not even wrong, כלומר, אין אפילו שום ניסוי אחד שנובע מהתורה ושניתן לבצע כיום, כך שכרגע למרות כל ההייפ סביבה היא תורה מאוד ספקולטיבית.
    אינשטיין דחה את מכניקת הקוואנטים בגלל המוזרויות שלה שלא התאימו לו פילוסופית, אבל הוא גם עשה טעות במודל של תורת היחסות הכללית (הקבוע הקוסמולוגי) בשל פילוסופיה לא נכונה. עד עכשיו, כל הניסויים שנועדו לבדוק את מכניקת הקוואנטים לעומת הטענה של אינשטיין הראו תוצאות לטובת מכניקת הקוואנטים. למעשה המצב כיום הוא שאפילו אם אינשטיין צדק, גם התורה שתחליף את מכניקת הקוואנטים תיראה מוזרה מאוד.

  9. מאת עדו מרוז‏:

    "ניסו הפיזיקאים לשלב גם בין הכבידה לבין תורת הקוונטים, ובכך לאפשר פיתוחה של תאוריה מאוחדת גדולה שתסביר את ארבעת כוחות היסוד בטבע כביטויים שונים של כוח אחד, אולם עד כה ניסיונות אלה לא הצליחו."

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%93%D7%94

  10. מאת ארן‏:

    עדו,

    לא זה מדויק להגיד שכבידה לא משפיעה ברמה האטומית. הבעיה היא שכבידה היא כח מאד חלש. ולכן בקנ"מ של אטומים היא לא מורגשת, ומואפלת על ידי שלושת הכוחות האחרים.

    לגבי הומיאופטיה, כפי שציינו למעלה הבסיס המדעי של הומיאופטיה הוא בעייתי מאד, כמו גם דיקור סיני. אלא שגם אם מנטרלים את אפקט הפלסיבו, שתי השיטות עוזרות להרבה מאד אנשים.

    לציין לרעה את ניוטון לגבי האמונות הדתיות שלו, או העיסוק באלכימיה זה ללקות באנכרוניזם היסטורי. כמעט כל המדענים עד לפחות סוף המאה ה18 היו דתיים מי יותר ומי פחות.

    ועל בסיס הידע שהיה קיים בתקופתו של ניוטון לא היתה סיבה להניח שאלכימיה היא לא מדע.

    לגבי גולדמן סאקס,
    הנה מה שכתבתי בזמנו על הנושא.
    http://www.buysidemetrics.com/?p=6257

    בקצרה השאלה היא לא אם מה שגולדמן עשו היה חוקי ואולי אפילו אתי. הבעיה היא שהתנהגות כזו פוגעת בתשתית האמון שעליה בנוי שוק המניות.

    כמו שההתנהלות של פייסבוק לפני ההנפקה פוגעת באמון של המשקיע הקטן שהמשחק הוגן.

  11. מאת רנן‏:

    ההקדמה של הספר על LTCM מתורגמת http://shookrun.com/dow/boxofools/0804fallofltcm.htm

  12. מאת שלומי‏:

    ארן- אתה כותב ש"גם אם אתה תסביר עד שהפנים שלך יכחילו, זה עדיין פוגע בחוש ההגינות הבסיסי של משקיעים לא מקצועיים הרעיון שמצד אחד אתה מוכר משהו ומצד שני אתה חושב/מהמר/מגדר על בסיס זה שהמשהו לא שווה. גם אם העסקאות נעשו בין משקיעים מתוחכמים. וגם אם זה מותר"

    כלומר, אתה חושב שחברות שלא גידרו או "הימרו" את החשיפה שלהם ואכן התמוטטו במשבר האחרון כן שיפרו את האמון? אתה חושב שLTCM או פאני מאי ופרדי מאק שיפרו את האמון של המשקיע ה"עמך" מכיוון שהן שקעו עם הספינה?

    אני חוזר לדוגמא של עדו- אם אתה מוכר את הבית שלך כי אתה חושב שהוא יקר, האם אתה פוגע בכללי המשחק וב"אמון המשקיע העמך בשוק הדיור"? ואם זה שקונה ממך את הבית חושב שאתה פראייר ושאנחנו בדרך לעלייה מטורפת (הוא ראה את זה בגרף), האם הוא פוגע באמון המשקיעים?

    גם אתה, כמוכר באיביי, מסביר לכל קונה מה אתה חושב על השוק למוצר שהוא קונה?

  13. מאת ברק‏:

    עדו מרוז :
    "ניסו הפיזיקאים לשלב גם בין הכבידה לבין תורת הקוונטים, ובכך לאפשר פיתוחה של תאוריה מאוחדת גדולה שתסביר את ארבעת כוחות היסוד בטבע כביטויים שונים של כוח אחד, אולם עד כה ניסיונות אלה לא הצליחו."
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%93%D7%94

    ברור שתורת הקוואנטים לא שלמה, זה אינו אומר דבר על מידת המדויקות שלה לגבי הדברים שעבורם היא רלוונטית. נקודות המפגש בין יחסות כללית (את היחסות הפרטית דווקא חיברו בהצלחה לתורת הקוואנטים) לתורת הקוואנטים קורות רק בנקודות איזוטריות ביקום.
    בקשר לגולדמן, העסקה שהם בנו עם פולסון ושיווקו אותה ללקוחות שלהם היא מסריחה מאוד גם אם לא ניתן להוכיח אחריות משפטית.

  14. מאת עדו מרוז‏:

    זה שיש ויכוח בין מדענים מראה שהדברים לא כל כך פשוטים כמו שחלק מהפונדמנאליסטים המדעיים מנסים להראות לנו. אינשטיין בילה חצי מהחייים שלו בניסיון לפתור את הסתירה בין הקוונטים לחוקי ניוטון – ונכשל.
    זה שאין הסכמה בין מדענים כמעט בכל תחום ושהממצאים שמתגלים כל יום סותרים תאוריות שהחזיקו מעמד עד לא מזמן (כמו למשל בחקר מוצא האדם) מראה שמדעי הטבע לא מדויקים.
    המדע המדויק היחידי הוא המתמטיקה. כל שאר המדעים בנויים על תאוריות על תאוריות שחלקן אולי נכון וחלקן אולי לא.

    סתם כדוגמה אפשר לקחת את תאוריית המפץ הגדול. זאת תאוריה נחמדה ותו לא. לי באופן אישי זה נשמע כמו סיפור מפגר לילדים. לא פחות מפגר מסיפור הבריאה בתנ"ך. אבל יש מספיק אנשים שמאמינים או לזה או לזה (או לשניהם). אבל אין בתאוריית המפץ הגדול שוב דבר "מדויק". אין שום דרך לדעת אם זה אכן מה שקרה. שום דרך שבעולם. התאורייה הזאת לא יותר מדויקת מהתאוריות הקדומות על כך שכדור הארץ מונח על גבו של צב ענק. הכל ניחושים פרועים.
    בזה אני מסכם את דעתי בעניין. אני לא רוצה להתחיל להתווכח על המדע כאן. אם מישהו רוצה להגיב הוא מוזמן לעשות זאת, אבל אני לא אכנס יותר לויכוח על המדע. יש מספיק מידע באינטרנט על פיזיקת הקוונטים וכמובן יש את הספר שהמלצתי עליו. כל אחד יכול להחליט בעצמו האם המדע הוא "מושלם" ו "מדוייק" כמו שחלק מהפונדמנאליסטים המדעיים טוענים, או שהתמונה הרבה יותר מורכבת והמדע הוא לא הרבה יותר מרצף טיעונים ותאוריות מבוססות יותר או מבוססות פחות או בחלק המקרים תאוריות הזויות לחלוטין – כמו שאני טוען.

    בקשר לגולדמן, ארן, לא כל כך חשוב לי מה הציבור חושב על גולדמן. הם יכולים לחשוב מה שהם חושבים, דעת הרוב (ולא בטוח בכלל שזאת דעת הרוב או הרוב הברברי) לא חשובה לי. ברור לי שהרבה אנשים היו שמחים לשרוף על המוקד בכיכר העיר איזה בנקאי יהודון ולהאשים אותו בכל הבעיות שלהם בחיים. האופי האנושי לא ממש השתנה במאות השנים האחרונות. מה שכן השתנה זה מנגנוני הממשל והפיקוח במדינות. היום כבר לא נוהגים לשרוף מכשפות או יהודים בכיכר. ישנן ועדות חקירה, ועדות פרלמנטריות, בתי משפט, מחוקקים, בנק פדראלי, SEC ועוד ועוד גורמים מקצועיים שאחראים על המערכת. בינתיים, ולפי מה שאני יודע, אין כעס על גודלמן בקרב גופים אלו. (ודרך אגב, לא שזה בהכרח מוכיח משהו אבל גם באפט וגם מנגר אמרו שגולדמן התנהגו בסדר גמור לפני ובזמן המשבר). אז הציבור יכול לצעוק את השטויות הלא מלומדות שלו, אבל לא הוא מחליט על גורלה של גולדמן.
    (בדיוק כמו שהציבור האירופאי שמשתתף במשטים לעזה לא מחליט על מדיניות החוץ של אירופה).

    ברק, אני הבאתי דעה מנומקת מדוע העסקה על פולסון לא מסריחה בכלל, אלא עסקה לגיטימית בין ברוקר ללקוח. אתה מוזמן לנמק את דעתך. טענה לא מנומקת לא תשכנע אותי.

  15. מאת ברק‏:

    השיטה המדעית היא תהליך שברמת העיקרון לא ברור כלל שיש לו סוף. כל תאוריה מוסיפה על קודמותיה ומציגה את העולם באור אחר, אבל היא אינה פוסלת אותן במובן השימושי. בכל הנוגע לפיסיקה, חשוב מאוד להבדיל בין המתמטיקה להסבר הפיסיקאלי כפי שכבר כתבתי. אתה יכול לחשוב על התאוריה המדעית כמעין נוסחת fitting למציאות. המדענים לאט לאט משפרים את ה-fitting שלהם כך שהתוצאות קרובות יותר ויותר למציאות, אבל אף אחד לא מבטיח שהם אי פעם יצליחו למצוא תאוריה עם התאמה מלאה למציאות או שתאוריה כזו כלל אפשרית. המפץ הגדול אינו סיפורים כמו העולם שעומד על צבים, ואפילו לא סיפורים כמו תורת המיתרים. יש עדויות עקיפות חזקות מאוד לתורה הזאת ובראש ובראשונה קרינת הרקע הקוסמית שהתגלתה לאחר שנחזתה מהמודל. בנושא הזה אני לחלוטין לא מסכים איתך, גם אם קשה למצוא עדויות ישירות לתהליך שקרה לפני 15 מיליארד שנה.
    בקשר לגולדמן, לא ראיתי התייחסות ישירה שלך לעסקה הספציפית הנ"ל, אבל מה שמסריח בה הוא העובדה שאי אמירת כל האמת לפעמים גרועה משקר. פולסון פנה אליהם כדי לבצע שורט על אג"ח מגובות משכנתאות. הם חיפשו גוף חיצוני אובייקטיבי שיבנה את ה-CDO שפולסון יוכל להמר נגדו. הם קישרו בין פולסון לחברת ACA כדי שיבנו ביחד את התיק, מבלי שהם או פולסון מצהירים על הכוונה של פולסון בפני החברה, נהפוכו. הם לאחר מכן שיווקו את ה-CDO למשקיעים אחרים וגם זאת מבלי שהצהירו שהתיק נבנה עבור לקוח שמעוניין לבצע עליו שורט ושאותו לקוח היה מעורב בבנית התיק. שוב, כשר אבל מריח. האם נראה לך שACA הייתה משתפת פעולה עם פולסון אילו ידעו את האמת? ACA הצהירו שהם חשבו שפולסון מעוניין לקנות חלק מה-CDO בעצמו. ברור שכל אחד מהגורמים פה היה צריך לעשות את שיעורי הבית שלו לבד, ואני לא חושב שיש פה אחריות משפטית, אבל מבחינה אתית כל ההתנהלות הנ"ל מסריחה לדעתי האישית.

  16. מאת עדו מרוז‏:

    לא מבין את הטענות שלך לגבי פולסון.
    הרי ברור שלכל עסקה יש שני צדדים. אם הם שיווקו CDO הרי ברור שמישהו כתב אותו. ה CDO לא קיימים בווקום.
    מה זה משנה אם כותב ה CDO הוא פולסון, באפט או הרבי מילובביץ'?

  17. מאת עדו מרוז‏:

    אם להציג את זה אחרת – אין שום הבדל ברמת העיקרון בין ה CDO שפולסון כתב לבין הליפים על ואלי שאני כתבתי.
    כמו שאי-טרייד לא צריכים להודיע לקונה הליפים שאני הוא כותב האופציות, כך גודלמן לא צריכה לספר "ללקוחות" שלה שפולסון הוא כותב ה CDO.

    וזאת הסיבה שגולדמן לא נענשה. כי הטיעון הזה נגדה הוא שטות גמורה.

  18. מאת עדו מרוז‏:

    באפט גם הגן על גולדמן בנושא זה. הוא אמר שהוא מבין את העסקה הזאת עם פולסון יותר טוב מרוב האנשים, והוא לא רואה שם שום בעיה.
    הנה עוד ממנו על נושא זה:
    http://articles.nydailynews.com/2010-05-03/news/27063388_1_buffett-and-munger-lloyd-blankfein-berkshire-hathaway

  19. מאת ברק‏:

    עדו מרוז :
    לא מבין את הטענות שלך לגבי פולסון.
    הרי ברור שלכל עסקה יש שני צדדים. אם הם שיווקו CDO הרי ברור שמישהו כתב אותו. ה CDO לא קיימים בווקום.
    מה זה משנה אם כותב ה CDO הוא פולסון, באפט או הרבי מילובביץ'?

    CDO הוא לא כמו נגזר. זה לא משחק סכום אפס בין שני צדדים אלא אג"ח. האם היית קונה אג"ח מחברה שהייתה מודיעה לך "הא כן, שכחנו לציין, אבל הנכסים שהאג"ח הזה מגובה בהם נבחרו במיוחד כדי שנוכל להמר נגדו כי אנחנו מצפים מהם להימחק"?
    בנוסף, אם גולדמן ופולסון לא חשו שיש כאן בעיה מדוע הם חיפשו חברה נייטראלית שתבנה את האג"ח כדי להציג תדמית אוביקטיבית כביכול?
    שוב, זו האחריות של הקונים לעשות את שיעורי הבית שלהם, אבל יש פה יותר מטעם לפגם בכך שפולסון עזר בבחירת הנכסים תוך נתינת הרושם שהוא מעוניין ברכישת חלקים מה-CDO בזמן שהתכנון האמיתי הוא לעשות עליו שורט, וגולדמן שיתפו איתו פעולה באופן מלא ועוד גזרו אחר כך קופון שמן מהעסקה.

  20. מאת עדו מרוז‏:

    טוב. נצטרך לא להסכים בעניין הזה.
    הרי ברור שאם מישהו מוכר את ה CDO אז הוא חושב שזה יירד – אחרת למה למכור אותו?
    שוב, זה בדיוק כמו שאני מוכר למשהו אופציית קול על ואלי. יש רק סיבה אחת שאני עושה את זה – וזה שאני חושב שואלי תתרסק. מי שקונה את זה ממני יודע בדיוק שזה מה שאני חושב. רק שהוא חושב הפוך (כלומר שואלי תעלה) זה הכל.

    וכן, מי שהימר נגד פולסון ידע בדיוק שיש מישהו אחר בצד השני של העסקה ושהמישהו הזה לא מכר CDO מטוב לב ומטעמי צדקה. הוא רצה להרוויח מהעסקה – כלומר הוא חשב שה CDO יתרסק. ככה שטיעון שלך לא מחזיק לדעתי.

  21. מאת עדו מרוז‏:

    אחד הדברים שצריך לזכור, וזה גם מה שבאפט אמר – שהטענות האלו הן חוכמה בדיעבד.
    אף אחד לא ידע שהמשכנתאות ימחקו. גם פולסון לא ידע את זה בוודאות (כמו שאני לא יודע בוודאות מה יהיה עם מחירי הברזל). הוא לקח הימור וסיכן את הכסף שלו כאן. הוא יכל גם לטעות. ואז ACA היו מרוויחים – האם גם אז הם היו בוכים?

    מפריעה לי הבכינות הזאת של אלו שלא יודעים להפסיד בכבוד. כל עוד ההימורים שלי מצליחים – אז סבבה. אבל ברגע שאני נכשל, אז כולם אשמים חוץ ממני.
    לפני כמה ימים קראתי כתבה על עיר בארה"ב שעצבנית רצח על גודלמן זאקס בגלל שזאת מכרה להם גידור על ריבית לפני 15 שנה. מאז הריבית רק יורדת מה שעולה לעיר מליוני דולרים כל שנה. עכשיו הם רוצים שגולדמן יבטלו את העסקה.
    אין היום גבול לחוצפה. אין שום אחריות אישית. אם ההימור שלי מצליח, אז אני צריך להרוויח ממנו, אבל אם ההימור נכשל, אז צריך לפצות אותי. העולם הפיננסי לא יכול לעבוד בצורה כזאת.
    תחשוב שכל פעם שתמכור מניה ואח"כ היא תרד, מי שקנה ממך את המניה ירצה ממך פיצוי – העולם הפיננסי לא יכול לעבוד ככה, ולכן לדעתי ההגיון ינצח כאן – כי אין ברירה אחרת – הברירה היא מות הקפיטליזם.

  22. מאת מהטמה במבי‏:

    "אני מתפעל ביותר מההישג של הדור הצעיר של הפיסיקאים, הנושא את השם מכניקת הקוונטים, ואני מאמין ברמה העמוקה של האמת המצויה בתיאוריה הזאת. אבל אני מאמין, שההגבלה לחוקים סטטיסטיים תהיה זמנית" איינשטיין 28 ביוני 1929.
    איינשטיין קיבל את תורת הקוונטים אבל היה מוטרד ממנה על בסיס אישי, לא מקצועי.

    לגבי פולסון וגולדמן זאקס עקבתי מקרוב כשהעניין היה טרי, אני מקווה שהידע שלי מספיק עדכני. הדיווחים היו שפולסון ישב עם האנשים של גולדמן ובחר באופן אישי את המשכנתאות הגרועות שיכנסו לCDO שכנגדו הוא הימר. ACA לא ידעו על הסידור הזה. זה כמו להמר על סוס במרוץ ואחרי שהפסדת לגלות שמי שהיה אחראי על סידורי הלינה, תזונה, ובחירת הרוכב של הסוס שלך הוא הבעלים של סוס אחר. זה ברור שיש מי שיהמר נגדך הבעיה היא שניתן לו יתרון חד צדדי ואפילו ללא גילוי נאות. כמובן שאם איכשהו הסוס שלך בכל זאת מנצח יש לך קצת פחות תלונות אבל זה לא עושה את זה בסדר.

    פולסון היה בסדר גמור. גולדמן זאקס לעומת זאת קצת פחות. לגולדמן זאקס בתור המתווכת יש אחריות כלפי שני הצדדים. כשהם משתפים את פולסון בתהליך מבלי לגלות זאת לACA הם מפרים את האחריות הזאת. גם אם זה כשר זה לא מריח טוב.

  23. מאת Yaniv‏:

    אני מסכים גם עם עדו וגם עם במבי. אין ספק שמבחינה טכנית גולדמן היו בסדר גמור. הצד השני היה אמור לוודא במה הוא משקיע וכמו שפולסון בחר את המשכנתאות בחבילה כך היה על הצד השני לעסקה לבדוק איזה משכנתאות יש בחבילה שהוא קונה.
    אבל גולדמן לא צריכים תמיד להיות צודקים טכנית, הייתי מצפה מהם להיות חכמים. האנלוגיה של במבי עם הסוסים מאד נכונה. פולסון לא היה צד פסיבי לעסקה (כמו למשל אם מישהו מוכר פוטים על וולס או מוכר את ואלי בשורט) אלא היה צד אקטיבי בבניית המוצר. ברור שדבר כזה, גם אם כשר, יכול לגרום נזק תדמיתי שיהיה הרבה יותר משמעותי מהרווחים שגולדמן תגזור מהתיווכים בעסקה מהסוג הזה. ברגע שהשם שלהם מגיע לעתון ונקשר בדברים כאלה הם כבר הפסידו, גם אם יש להם את ההסברים הכי נכונים בעולם. הרבה אנשים לא קוראים מעבר לכותרת ולא מתעמקים בהסבר של גולדמן.
    לדעתי זה מקרה קלאסי של "אל תהיה צודק, תהיה חכם".

  24. מאת עדו מרוז‏:

    אמממ
    אתם מסתכלים על זה כמו משקיע פרטי ולכן מפספסים את הנקודה.
    לא סתם באפט ומנגר חושבים שגולדמן היו בסדר והרבה אנשים פרטיים חושבים שלא. ולא סתם באפט אומר שהוא מבין את העסקה הזאת יותר טוב מרוב האנשים.

    אם מישהו רוצה לקנות שולחן מוכן, הוא הולך לאיקאה. אם למישהו יש יותר כסף, הוא הולך לנגר ומזמין שולחן לפי רצונו.

    אם היה CDO בשוק, אז פולסון היה מוכר אותו דרך ברוקר זול ומשלם גם הרבה פחות עמלות. זה שהוא פנה לגולדמן זה בגלל שלא היה כזה מוצר והם תפרו אותו לפי המידות של פולסון. זה מה שגולדמן עושה. בשביל זה באים לגולדמן. ואז גולדמן יושבים איתך תופרים לך מוצר לפי מה שאתה רוצה, ומנסים לחפש צד שני לעסקה. אם אין צד שני, לפעמים הם לוקחים את הצד השני (ומגדרים את הסיכון). זה מה שגודלמן עושים.

    עכשיו, אם גולדמן פונים אליך ומנסים לשווק לך מוצר, אז זה ברור לך שהם ישבו עם הצד השני ובנו אותו לפי המידות של הצד השני. אם מתאים לך תקנה, לא מתאים, אל תקנה. ACA ידעו את זה בדיוק. רק עכשיו יש עליהום על גולדמן אז הם מנסים למצוא תירוצים ולברוח מאחריות. אבל זאת חוצפה כי הם ידעו בדיוק שזה מה שגולדמן עושים.

    נניח למשל שהיה לי הרבה יותר כסף, נגיד הייתי מנהל קרן גדולה, אז הייתי אולי מנסה לפנות לגולדמן ושואל אותם אם הם יכולים לתפור לי איזה מוצר שעושה שורט על השוק הסיני. אז הייתי יושב איתם, וביחד היינו מכניסים פוטים על הבנקים הסינים, חברות נדל"ן ברזל וכו'. כן, הם היו יושבים איתי ועוזרים לי לתפור את התיק לפי מה שאני רוצה. לגולדמן אין שום דעה בקשר לבועה הסינית. אבל הם יעזרו לי לתפור את המוצר הכי טוב לפי ראות עיני. אח"כ הם היו לוקחים את המוצר הזה ומנסים למצוא צד שני לעסקה. נגיד מישהו כמו ג'ים רוג'רס, שחושב שסין תמשיך לככב בשנים הקרובות.
    האם הם דופקים את רוג'רס? ממש לא. זאת שטות מוחלטת להגיד את זה. רוג'רס יודע בדיוק שהצד השני לעסקה בחר את הדברים שלדעתו יירדו הכי הרבה. אבל רוג'רס לא מסכים איתי לגבי הבועה בסין, ולכן הוא ייקח את הצד השני של העסקה בכיף.

    אפשר לקחת עוד דוגמה שלדעתי מוכיחה לחלוטין את הדעה שלי.
    לפני מספר שנים באפט מכר פוטים על מספר מדדים גדולים בעולם (דאו ג'ונס, ניקיי, פוטסי ועוד כמה). זה לא מוצר שבאפט תפר. אני לא זוכר מי היה בנק ההשקעות אבל לצורך העניין נגיד שזה גולדמן (כי זה לא באמת משנה איזה בנק זה היה). כמה קרנות פנו לגולדמן וביקשו מהם לתפור להם תיק שכולל פוטים על המדדים הגדולים בעולם. וגודלמן עשו זאת וישבו עם הלקוחות שלהם וניסו לתפור את התיק הכי טוב לפי המידות של הקרונות. ואז הם פנו לבאפט ושאלו אם הוא מעוניין לקחת את הצד השני של העסקה.
    האם גולדמן דפקו את באפט?

  25. מאת עדו מרוז‏:

    ועוד משהו לגבי הדוגמה שנתתי על שורט-סין.
    צריך לזכור שלגולדמן יש החזקה גדולה מאוד בבנק הסיני ICBC. עכשיו נגיד שהם ישבו איתי ותפרו לי תיק שעושה שורט על סין ולתוכו היו מכניסים גם שורט על בנקים (כולל ICBC).
    עכשיו נגיד שעוד שנתיים פתאום ההימור לא מצליח, והכלכלה הסינית פורחת, ואני מפסיד את המכנסים.

    עכשיו אני בא לתקשורת ומתחיל לבכות להם שגולדמן דפקו אותי וסידרו אותי. הם תפרו לי תיק על שורט-סין בזמן שלהם הייתה החזקה בבנק סיני גדול.
    התקשורת והציבור יעשו מזה מטעמים. אבל אני מצפה מאנשים כאן להיות קצת יותר מתוחכמים ולא להיסחף אחרי כל שטות שמקובלת על הציבור או על התקשורת.

  26. מאת Yaniv‏:

    אני מסכים עם מה שבאפט אמר שאין מקום לבכיינות של ACA. כנראה גם שמה שגולדמן עשו זה חוקי. השאלה היא האם זה חכם עסקית.
    אם אתה תבקש מגולדמן לתפור לך שורט מיוחד על ICBC זה בסדר גמור, אבל לדעתי זה צריך להיעשות תחת גילוי נאות שהם מחזיקים במניות הבנק, גם אם החוק לא דורש את זה. גולדמן צריכה לשמר את המותג שלה ואת זה שהלקוחות הפונציאלים יודעים שטוב לעשות עסקים מול גולדמן כי הם ישרים ומקצוענים.
    לעומת זאת, אם גולדמן זאקס יקנו בסוד (נניח שזה היה אפשרי) מניות של ICBC כי הם עושים עסקים עם הבנק הזה ויודעים שמצבו מעולה והעסק צומח, ואז ישווקו לציבור מוצר שורט על ICBC בלי שום גילוי נאות (נניח שזה היה חוקי) אז זה היה מסריח.
    לדעתי מה שקרה עם ACA דומה יותר למקרה השני. לגולדמן היתה חשיפה של כ60% מההון העצמי (בשיא) לשוק הזה והיא צמצמה את החשיפה בעקביות עד ל 5% מההון, כלומר היא האמינה שחשיפה לשוק הזה היא גרועה לכן אין מקום לטעון שלגולדמן לא היתה דעה על המוצר. אם במקביל היא שיווקה ודחפה ללקוחות מוצר כזה בלי לוודא שהצד השני יודע מה הוא עושה אז חבל. זה כנראה חוקי ומותר, אבל כמו שראינו זה עשה נזק מיותר למותג.
    אם גולדמן תמשיך לעשות דברים כאלה אז היא תהיה כל כך צודקת שבסוף לא ישאר לה עם מי לעשות עסקים. אם גולדמן תשדר שבשביל להתעסק איתה צריך להיות גאון פיננסי זה ייצור נזק אדיר לחברה. אני גם לא חושב שאפשר להמעיט בחשיבות של זה שאנשים קוראים רק כותרות ושהתקשורת עושה מזה מטעמים. אם מחר מנכל של חברת נייר ירצה לגדר חשיפה לסחורות יכול מאד להיות שהוא יפנה למורגן סטנלי ולא לגולדמן כי הוא קרא בעיתון שגולדמן דופקים את הלקוחות. אז כל מה שגולדמן עשתה כשר וחוקי, והצד השני היה צריך לבדוק אבל גולדמן עדיין נדפקה מזה ולדעתי היה אפשר למנוע את זה. אם לא על ידי הימנעות מעסקה, לפחות על ידי גילוי נאות ואפילו יותר ממה שהחוק מחייב. לדעתי אם גולדמן רוצים להישאר חברה מובילה לאורך זה מן הם צריכים להבין שאם יש משהו שאתה יכול לגלות ויגרום לצד השני לשנות את דעתו – אז תגלה אותו. למה לא לתת ל ACA חוזה עם כל הגילוי הנאות שאפשר על המוצר?
    תאר לך שגולדמן היתה יכולה עכשיו לבוא ולפרסם את החוזה עם ACA והיתה מראה לכולם שכתוב שם במפורש שהמוצר מכיל משכנתאות שנבחרו על ידי מישהו שמאמין שאלה משכנתאות גרועות ושהיא עצמה מצמצמת את החשיפה של לשוק הזה. העניין הזה לא היה תופס כל כך הרבה תאוצה וכנראה ש ACA היתה הופכת לבדיחת החודש בעיתונות. ACA גם כנראה לא היתה יוצאת עם זה לתקשורת. יש הבדל גדול בין שיווק כזה לבין שיווק של המוצר כחבילת משכנתאות AAA – גם אם זה מותר.
    אני רוצה להאמין שגולדמן למדו מזה ושלהבא הם ימנעו מלשווק ללקוחות שלהם דברים שגולדמן חושבת (חושבת=פועלת בהון בחלק ניכר מההון העצמי שלה בצורה שמשקפת את המחשבה הזאת) שהם דברים רעים.

  27. מאת שלומי‏:

    יניב- אתה מאוד אופטימי לגבי העיתונות. נראה לך שסעיף כזה או אחר בחוזה היה משנה?

    אפילו הסיפור ההזוי של העיירה הזו שהפסידה על הנייר בגלל שהריבית ירדה, בלי שגולדמן יהמרו איתם או נגדם, הביא לכותרות ענק בעיתונים כלכליים רציניים. מה היהודים הטובים מגודלמן עשו רע במקרה הזה?

  28. מאת עדו מרוז‏:

    יניב, אתה יכול להיות בטוח שעכשיו החוזים של גולדמן מפוצצים בגילויים נאותים. בזה אפשר להיות בטוחים. הם למדו את הלקח.
    אבל לדעתי זה לא כיוון נכון שלנו כחברה.

    מתי בפעם האחרונה קראת את רשימת האזהרות באבקת כביסה שקנית? מה כל האזהרות האלו תורמות לנו?
    כל הגילוים וכל כיסויי התחת האלו גורמים הרבה יותר נזק לנו כחברה מאשר תועלת. זאת דעתי. כשכל בלוגר ועכשיו אפילו כל אחד שמגיב לפוסט צריך לצרף מגילה של גילוי נאות – זה לדעתי לא נכון.
    אני מאמין שהחברה צריכה להתפתח לכיוון של אחריות אישית ולא לכיוון של כיסויי תחת. עוד מעט כל אחד יצטרך להתייעץ עם עו"ד על כל גרפס שהוא עושה.

    בקשר לפגיעה בעסקים. לדעתי, הפרשה הזאת לא תפגעה בגולדמן כל כך. זאת דעתי האישית וזה גם מה ששמעתי מאנשים בתעשיה.

  29. מאת ארן‏:

    עדו,

    שאלה, האם מה שנחשף כרגע בתקשורת לגבי פייסבוק הוא בסדר?

    לגבי גולסמן סאקס, אני חוזר שנית על הטענה שלי, השאלה היא לא האם מה שהם עשו חוקי ואולי אפילו אתי. השאלה היא לא האם המשקיעים שקנו את המוצרים היו משקיעים מתוחכמים שהימרו לא נכון.

    הנקודה הבסיסית היא שהעמך הם מי שגם מספקים את הכסף לשוק (פנסיה וחסכון) וגם מי שמחזיק את החברה. וכשהם מאבדים את האמון אז הכל נופל.

    ולכל האנשים עם האנלוגיה של הבית, אני חושב שלגבי העמך האנלוגיה היא מכירת הבית תוך ידיעה שהעיריה עומדת להפוך את הפארק מול הבית שלך למרפאה לנרקומנים. ועל התוכנית הזו נודע לך כי יש לך חבר בעיריה.

  30. מאת ברק‏:

    אני ממשיך לא להסכים בנוגע לעסקה עם פולסון. אני אנסה לחדד את העמדה שלי: באותה תקופה כל הבנקים להשקעות ארזו משכנתאות ושיווקו אותם ב-CDO, זה היה נוהג נפוץ. מה שלא היה נפוץ זה שבנק יבנה אג"ח כזה במיוחד כדי שמשקיע יוכל להמר נגדו. זה לא נגזר שיש לו צד שני בדר"כ שמהמר נגדו. כשגולדמן קישרו בין ACA לפולסון הגילוי הנאות היה לא ליצור מצג שווא שפולסון הוא משקיע ב-CDO שהולך להיבנות, שזאת ההנחה הסבירה מצד ACA מכיוון שכפי שכתבתי זה לא היה נפוץ אז להמר נגד. בנוסף, לשווק את ה-CDO למשקיעים נוספים מבלי לציין שמישהו שמהמר אקטיבית נגדו היה מעורב בבחירת הנכסים בתיק זה שקול בדיוק למה שנאמר פה בנוגע לסוסים. ברור שכל המשקיעים בתיק פישלו בניתוח שהם עשו לפני קניית ה-CDO, אבל גולדמן פגעו פה באמון של המשקיעים אצלם, ובבנק השקעות המוניטין הוא הנכס החשוב ביותר, הרבה יותר מה-800 מליון דולר שהם גזרו מזה בסוף.

  31. מאת שלומי‏:

    עדו, סיימתי עכשיו לקרוא את שני הספרים שהמלצת עליהם. לגבי הספר A short history, כנראה שכל אחד לוקח ממנו בערך מה שהוא בא איתו. אני דווקא חושב שהספר הזה לא מביא מסקנות שמראות כמה המדע חלש, אלא להפך. כפי שנאמר בספר, אם אורך ההיסטוריה של כדור הארץ הייתה יד שלמה, היה אפשר בגירוד אחד להסיר את הקיום האנושי מקצה הציפורן, ובכל זאת בתקופה כל כך קצרה השגנו המון. למעשה- כל הדיבור על כך שאנחנו לא מוכנים אפילו לאסטרואיד גם אם נזהה אותו שנה מראש, רק מראה שאנחנו צריכים להשקיע יותר באמצעים מדעיים.

    לגבי השותפות- ספר מעניין מאוד. מה שמסקרן אותי זה כמה מהכישלון היה: א. בגלל שהם היו גדולים מדיי ב. בגלל שהם לא לקחו הפסקה כשהספרדים קטנו מאוד. אם הם היו עוברים למזומן חלקית ומחכים למשבר, אולי המצב היה שונה, למרות שהשיטה שלהם כולה דיי הזויה- כל כך הרבה מנת משכל והדבר הכי טוב שהם מצאו זה להשקיע בתקווה שהספרדים יחזרו לממוצע ושהשוק יתעייל? meh

    בכל אופן, תודה רבה על ההמלצות, נהנתי משניהם.

    אני רוצה להמליץ על ספר מעניין גם כן- Moneyball. זה ספר שמתאר את השינוי שחל בעולם הבייסבול בעשור וחצי האחרונים בגלל הכניסה של כלים מדעיים לתחום. עד לפני 15 שנה בחירה של שחקנים בוצעה על ידי סקאוטרים, שהיו להם את כל הכשלים של בני אדם- הם חיפשו בשחקנים "לסת חזקה", חברה יפה, ויכולת אתלטית שלא בהכרח קשורה לכלום, מה שהביא לתופעות דומות לאלו שרואים בשוק- היו שחקנים שהם Overvalued וכאלה עם פגם שלא בהכרח רלבנטי שהוערכו בחסר. אז- הגיע מאמן של קבוצה עם התקציב הכי נמוך בליגה וסיכויים ששואפים לאפס והביא את הOakland A's לגמר האליפות בעזרת סטטיסטיקה וחשיבה רציונלי בתחום שמלא בשטויות ואמונות טפלות.

    http://www.amazon.com/Moneyball-The-Winning-Unfair-Game/dp/0393057658

  32. מאת מוטי‏:

    הי,

    קראתי את השרשור כאן, אני אומנם לא בקיא אבל להבנתי אי ההסכמה לגבי הפעולה של גולדמן נובעת מכך שמתייחסים לcdo כאל מוצר שהבנק מוכר ולכן יש מחויבות (יותר אתית ממשפטית) לא לשווק ללקוחות שלך מוצר כדי שתוכל להיפטר ממנו לפני שהוא מבאיש…
    בקיצור ההבדל הוא האם אתה מוכר אותו בשוק ואז מי שמעוניין לקנות צריך לעשות את השיקול והבדיקה שלו או האם אתה משווק אותו ללקוחות שלך בתור מוצר טוב כשבפועל אתה חושב שהוא ממש לא.

    לגבי LTMC יש גם סרט נחמד (ששכחתי את שמו.. – ארשום ברגע שאזכר) שמספר על בניית נוסחת בלק&שולס כולל ראיונות איתם ועל החברה LTMC. לכל מי שמתעצל לקרוא 🙂

  33. תודה, אני חושב שאקנה את הראשון

סגור לתגובות.