בהמשך הרשומה אני מתכוון לספק קישור לפורום שמצאתי לפני מספר ימים. אבל לפני כן אני חייב להוציא אזהרת אמ"מ (אתר ממכר מאוד). כל מי שחובב בנייה, תשתיות, רכבות וכו' מסתכן בהתמכרות מוחלטת לפורום הזה.

אבל לפני הקישור – עוד כמה מילים על בועת הנדל"ן בסין.

לפני כשלושה שבועות חזרתי מביקור בארץ, ואי אפשר שלא לשים לב להבדלים בין הנדל"ן בארץ לזה שבסין.

הלכתי מספר פעמים לעשות קניות בקניונים, והם תמיד היו מלאים בקונים. תמיד הייתה תנועה ערה של קונים בחנויות – לא סתם אנשים שמשוטטים, אלא היה אפשר לראות שאנשים עושים קניות. ביקרתי בשעות שפל ובקניונים לא מהמוכרים ומהגדולים בארץ – אלא בקניון עזריאלי במודיעין, בקניון ברמלה ואפילו בסתם מרכזי קניות קטנים – בכולם הייתה תנועה מאוד יפה של קונים. כמו שצריך להיות במצב נורמלי.

אבל בסין זה לא המצב. לפחות לא במספר קניונים שביקרתי. למשל, בקניון שנמצא ממש במרכז בייג'ינג ב Financial Street – אזור עמוס בבנייני משרדים רבי קומות ובבתי-מלון. ביקרתי בקניון הזה פעמיים באמצע היום ובשתי הפעמים הוא היה נטוש לגמרי. בפעם האחרונה הלכתי לשם בשביל לחטוף משהו לאכול. הקומה התחתונה (כמו שנהוג ברוב הקניונים בסין) מיועדת למסעדות ומזללות. אבל היחידים שאכלו שם היו המוכרים בקניון. אני וחבר שלי היינו היחידים שלא שייכים לסגל.

אפילו בואנג-פו-ג'ינג (Wang Fu Jing) שזה אולי רחוב הקניות המרכזי בבייג'ינג, החנויות לא מפוצצות כמו שציפיתי לראות, וזאת למרות שהרחוב עצמו מלא בתיירים.
הסינים טוענים שזה בגלל שביקרתי בקניונים בשעות הצהריים. בערב ובסופי שבוע הקניונים הרבה יותר מלאים. זאת טענה לגיטימית, אבל עובדה שבארץ זה לא המצב. כמו כן כשחייתי בסין לפני 10-15 שנה, גם המצב היה שונה. גם אז הייתי מבקר בקניונים בצהריים, והם תמיד היו מפוצצים בצורה קיצונית. לפני עשר שנים, בכל קניון בו ביקרתי בקושי יכולתי לזוז מרוב אנשים. אבל היום הקניונים שוממים. וזה ללא ספק מראה על עודף מאוד גדול בנדל"ן מסחרי בבייג'ינג.

בנדל"ן למגורים המצב די דומה. ביקרתי חבר שקנה לא מזמן דירה באחד מהמגדלים שנבנו לאחרונה בראשון לציון. הדיירים קיבלו את המפתחות לפני שנה, ולטענתו התפוסה בבניין עומדת על כ-80%. גם משיטוט בעיר במודיעין נראה כי ברגע שבניין נבנה, הוא מתמלא די מהר. אבל בסין זה ממש ממש לא המצב. בניינים בני שנה, אם הם נמצאים במיקום מעולה, מגיעים לתפוסה של 50%, ואם המיקום שלהם מרוחק, אז התפוסה לרוב לא מגיעה ל-20% או 30% אחרי שנה. אפילו אחרי 3-4 שנים מסיום הבנייה, התפוסה מגיעה רק לאזור ה-50%. זה לפחות ממה שאני רואה בעיניים וממה שקראתי וראיתי בכתבות כאן, אבל זה לא משהו שמבוסס על נתונים מוצקים.

כשיכתתו מנופיהם לאתים

ג'ים צ'אנוס אמר שהסימן הכי טוב לסוף בועת הבינוי בסין יהיה כשהמנופים יפסיקו לעבוד.

חשבתי איך אוכל לגלות את סיום הבועה קצת לפני ההמון, אומנם מסביבי ישנם כמה אתרי בנייה, אבל אלו לא בהכרח מהווים מדד מדויק למה שקורה בכל סין (למי שלא יודע, בסין, למשל, יש כ-100 ערים עם אכלוסיה של מליון ומעלה). אז הנה, מצאתי פורום מעניין וממכר מאוד שמתעמק באתרי בנייה בעולם – עם דגש, מן הסתם, על גורדי שחקים. המשתתפים בפורום מגיעים מכל העולם, אבל ישר רואים שהסיפור החם (בצורה לא מפתיעה) הוא סין וסין וסין. זה המקום עם האקשן היום (ובאופן מפתיע גם המפרץ הפרסי שמסתבר שעוד לא סיימו לבנות שם את כל מה החלו לפני 5 שנים). המשתתפים מעלים תמונות ומעדכנים כל כמה ימים על התפתחות הבנייה של גורדי השחקים. מי שיתעמק באתר (כמוני!!!!) יגלה שמות של ערים שהוא בכלל לא שמע עליהן (כמו HE FEI או SHEN YANG. טוב, מי שגר בסין מכיר את הערים האלו, אבל רוב הישראלים לא מכירים). ערים אלו מרימות מגדלים כאילו מדובר בבניית ארמונות בחול הים.

למי שלא מתכוון להתעמק יותר מדי בפורום (לא כולם משועממים כמוני), אז הנה כמה טעימות:

- שיאנג-לוו-ואן שבעיר טיאן-ג'ין – אזור מע"ר חדש שנבנה מחוץ לעיר ומורכב מכמות מרשימה של גורדי שחקים. אתם חייבים לראות את התמונות כדי להבין מה קורה בסין.

-יי-פו-דג'יה שבטיאן ג'ין – עוד אזור מע"ר חדש. גם כאן, חייבים לראות את התמונות כדי להאמין.

אם אתה חושבים שזה כל מה שהולך היום בטיאן-ג'ין אז אתם טועים. הנה תגובה ממישהו שגר בעיר:

The scary thing is that Xiangluowan is really just 1/2 of the project, (the other half being Yujiapu on the other side of the bend), and that these two together are still just a fraction of the overall construction taking place throughout the city. Chow Tai Fook, in TEDA, is on the other side of the light rail from Yujiapu, and there are hundreds of buildings being constructed in the city along the Hai River, (Kerry Center, Xiaobailou, Jinwan Plaza, Tianjin WFC), the soon to be started West Station CBD, the Hexi District Hai River CBD, and the Xiqing Development Area, (China 117), the new arts quarter, Nanjing Lu, Youyi Lu Financial Street, and hundreds upon hundreds of residential buildings/complexes throughout the entire municipality. It will be very interesting to see how they manage to fill up this whole area.

מה שקורה בטיאן-ג'ין זה כנראה קיצוני גם בקנה מידה סיני, אבל ערים אחרות לא נשארות הרבה מאחור. הנה רשימה ומעקב אחרי כל גורדי השחקים מעל 300 מטר שנבנים כיום בסין.

אז כמה גורדי שחקים קיימים היום בסין (אני לא מחשיב את טאייואן והונג-קונג)?
ישנם בדיוק 12 בניינים בגובה 300 מטר ומעלה עומדים וגמורים, אבל ישנם עוד 49 בתהליכי בנייה ו 55 שאושרו אבל עוד לא החלו להיבנות.
(לשם השוואה - בארה"ב כולה ישנם רק 14 גורדי שחקים מעל ל-300 מטר).

הפורום כולל גם דיונים על תשתיות – כמו רכבות, רכבות תחתית וכו' – מכל העולם. ממש ממש מעניין. למשל גיליתי שנכון להיום 43 ערים בסין בונות או עומדות לבנות רשת רכבות תחתית. אני מתכוון לעקוב באופן יום יומי אחרי הדיונים בפורום. מעבר לעובדה שנושאים אלו מאוד מעניינים, ככה גם ניתן להיות עם היד על הדופק, ולקבל מידע בזמן אמת על ההאטה שאני צופה שתתרחש בסין.

בתחילת פברואר חגגו הסינים את ראש-השנה, וכך החלה באופן רשמי שנת הארנב.

בימים אלו מתכנס הפרלמנט הסיני על מנת לקבוע את תכנית החומש ה-12 (כן, מסתבר שהקומוניזם לא מת לגמרי). אני לא מתכוון לפרט כאן מה אומרים המנהיגים הסינים, ומה התכניות שלהם לחמשת השנים הבאות, והסיבה העיקרית לכך היא שמה שיקרה לא קשור למה שפקידי המפלגה מתכננים.

שתי הנקודות המעניינות בזמן הקרוב הן המלחמה של המפלגה הסינית באינפלציה ובמחירי הנדל"ן. שתי נקודות אלו קשורות אחת לשנייה כמו שאני אסביר בהמשך, אבל מלחמות אלו עומדות בסתירה מוחלטת לצפייה של סין לצמוח ב-7% בשנה לאורך חמשת השנים הקרובות.

אינפלציה

האינפלציה בפברואר עלתה ב-4.9% וזאת לאחר עלייה זהה בינואר. בדצמבר האינפלציה ירדה ל-4.7% מרמת שיא של 5.1% בנובמבר, וראש הממשלה הסיני מיהר להכריז על ניצחון האינפלציה. הנתונים מהחודשיים האחרונים מלמדים שהוא מיהר מדי לפתוח את בקבוקי השמפניה.

האינפלציה הגבוהה גורמת לכאב ראש רציני אצל המנהיגים הסינים. אין לי ספק שהמראות מהעולם הערבי מדאיגים את ההנהגה כאן. במיוחד לאור העובדה שמחירי המזון עלו בינואר ביותר מ-10%. הדיווחים שאני מקבל מאשתי מצביעים על כך שמחירי הפרות ומחירי רוב הירקות זהים למחירים בארץ, וזאת למרות שהמשכורות כאן נמוכות משמעותית מאשר בארץ.

מה גורם לאינפלציה בסין?

מעבר לסיבות הבין-לאומיות (עלייה במחירי הסחורות), יש גם סיבה פנימית סינית, והיא הדפסת כסף. בכדי להמריץ את הכלכלה, הממשלה הגדילה את כמות הכסף ב-50% בשנתיים האחרונות. זהו הכסף החם שזרם לכל הפרויקטים של התשתיות והנדל"ן, וגרם (לדעתי) לעושר מזויף בקרב אזרחי סין, אבל הכסף הזה חזר לסינים בהפוכה – ע"י אינפלציה גבוהה.

האינפלציה עלתה הרבה וזאת למרות שהסינים השתמשו בתרגיל חשבונאי על מנת להוריד את רמת האינפלציה המדווחת – הם החליטו להוריד את האחוז שתופסים מחירי המזון בחישוב האינפלציה, ולהעלות, בין השאר, את החלק של מחירי הדיור.

מהלך זה, מן הסתם, יגביר את המוטיבציה של ההנהגה להילחם במחירי הנדל"ן.

נדל"ן

הסיפור המעניין החודש זה המלחמה שפתחה המפלגה הקומוניסטית נגד בועת הנדל"ן. ואי אפשר לתאר זאת אחרת מאשר ממש "מלחמה".
בחודשיים האחרונים ההנהגה הסינית זרקה כמעט את כל התחמושת שנשארה לה על מנת להוריד לנדל"ן את הראש. כלי הנשק כוללים – העלאות ריבית, העלאות הרזרבות של הבנקים, מס רכוש (חלקי אומנם ורק בשתי ערים – אבל עדיין צעד משמעותי) והגבלות מחמירות מאוד על קניית דירה שנייה ושלישית.

הצעד האחרון (הגבלה על קניית דירה שנייה ושלישית) הוא לדעתי המשמעותי ביותר. ציינתי כאן בעבר שאחוז גבוה מאוד מהדירות שנמכרות בסין נמכרות לספקולנטים שרוכשים מספר דירות "להשקעה" רק על מנת להשאיר אותן ריקות ולצפות לעלייה במחיר הנכס. הצעד האחרון סוגר למעשה את הדלת מפני משקיעים אלו. ולפחות בינתיים נראה שהצעד עובד – בפברואר ובשבוע הראשון של מרץ נרשמה ירידה של עשרות אחוזים במכירת הבתים בסין.

למעשה, אני כל כך משוכנע שהצעד הזה יהרוג סופית את עודף הבנייה בסין, שזאת הייתה אחת הסיבות העיקריות להגדלת השורט שלי במניית ואלי (סימול VALE).

תל"ג

הבעיה הגדולה בצעדים למיתון האינפלציה ופיצוץ בועת הנדל"ן היא שצעדים אלו ישפיעו מהותית על צמיחת התל"ג הסיני.

כבר ציינתי כאן בעבר שבניגוד לדעה הרווחת אצל רוב האנשים שהצמיחה הסינית נובעת מעלייה בייצור ובייצוא, בעשור האחרון העלייה בתל"ג נבעה בעיקר מהשקעה בנכסים קבועים (קרי – השקעות בנדל"ן ובתשתיות). מצב זה הביא את סין לכך שההשקה בנכסים קבועים הגיעה לרמה של 70% מהתל"ג (לעומת בערך 20% בשיא בועת הנדל"ן בארה"ב). כלומר הצמיחה בתל"ג תלויה בפיתוח הנדל"ן במדינה. הממשלה הסינית מרגישה מחייבות להביא את סין לצמיחה כלכלית מהירה. השליטים הסינים מאמינים שללא צמיחה כלכלית, התמיכה במפלגה בקרב העם תרד.

ככה שהסינים נמצאים היום במלכוד – אם הם לא ירסנו את האינפלציה, זה יכול להביא לאי יציבות חברתית. אבל בכדי לרסן את האינפלציה הם חייבים לרסן את בועת הנדל"ן, לרסן את הכסף החם ולרסן את רמת המינוף בכלכלה. וריסון ענף הבנייה יביא בהכרח לירידה חדה בצמיחה הסינית ואולי אפילו למיתון.

ההנהגה הסינית טוענת שהיא תצליח לפתור את הסתירה בין ריסון האינפלציה לבין ירידה בתל"ג ע"י כך שהיא תעביר את כלכלת סין מצמיחה מוטת השקעות לצמיחה מוטת צריכה. לדעתי אין שום מצב שזה ייקרה. כלומר לאורך שנים רבות זה יכול לקרות, אבל הצריכה כיום היא חלק כל כך קטן מהתל"ג הסיני (כ-25%), שאין סיכוי שהוא יצליח להחליף את הנדל"ן תוך שנתיים או חמש שנים או אפילו עשור. ניתן לראות שאפילו בחודשיים הראשונים של השנה, עדיין הסיפור המרכזי בצמיחה הסינית הוא ההשקעות בנכסים קבועים – כאשר אלו צמחו ב-25% ואילו הצריכה רק ב-16%.

דרך נוספת לרסן את הנדל"ן מבלי לפגוע בצמיחה היא להשקיע יותר בתשתיות, אבל גם זאת תהיה משימה קשה מאוד, כיוון שגם ככה סין משקיעה יותר מדי בתשתיות.

בימים אלו אני קורא את הספר The Smartest Guys in the Room (ספר מעלף, דרך אגב). הספר מתאר את ההתפתחויות באנרון. אחד הדברים שהביאו לנפילה של החברה היה הרצון שלה לצמוח כל שנה בקצב של 15%. בשביל להשיג מטרה זו היא עשתה הכל כולל כיפוף (אם נתנסח בעדינות) של חוקי החשבונאות.
הבעיה הייתה שככול שהחברה גדלה יותר, כך היה קשה לה יותר לצמוח, ולכן היא הייתה צריכה לרמות יותר ויותר עד הסוף המר.

עכשיו, אל תתנפלו עלי, כי אני לא ממש משווה בין סין לבין אנרון, אבל יש משהו בסיפור של אנרון שממש מזכיר את מה שקורה בסין. סין מרגישה מחויבות לצמוח ב-8% (או עכשיו ב-7%) בשנה. בדיוק כמו שאנרון הרגישה מחויבות לצמוח ב-15% בשנה. אבל ככול שהכלכלה הסינית גדולה יותר, כך קשה לה יותר לצמוח. בשנות ה-80 וה-90 רוב הצמיחה באה מייצוא, אבל כשהייצוא כבר היה גדול מדי בשביל לצמוח בקצב דו ספרתי, הממשלה החלה לפתח תשתיות. וכאן היא החלה ללכת במדרון מסוכן.

בשביל להמשיך לצמוח המדינה צריכה לבנות יותר ויותר. אם השנה הם בונים 10,000 ק"מ של מסילות ברזל, אז בשנה הבאה הם חייבים לבנות 12,000 ק"מ בשביל לשמור על אותה הצמיחה, ובשנה אח"כ 15,000 וכו'. וזה פשוט בלתי אפשרי. מתי שהו זה חייב להיפסק.
אז נכון שבניגוד לאנרון, סין לא כופפה את חוקי החשבונאות (טוב, אולי כופפה קצת), אבל היא בהחלט מנסה לכופף את חוקי הפיזיקה והמתמטיקה, וזה בלתי אפשרי.

שוב, אני לא טוען שסין היא אנרון, אבל בהחלט יש קווי דמיון בין שני הסיפורים. דרך אגב, למי שלא יודע, ג'ים צ'אנוס, המשקיע המפורסם שהודיע על כך שהוא "שורט סין" התפרסם בזכות השורט המוצלח שלו על אנרון. כנראה שגם הוא רואה קווי דמיון.

מתחילת השנה ההאנג-סנג ירד ב-0.4% ה SPY עלה ב-5.9% וה DIA עלה ב-6%. התיק שלי גם כן עלה מתחילת השנה ב-6%.

דוחות ודיווחים

זה היה חודש עמוס מאוד ואתחיל עם חברות הרדיו.

קומולוס דיווחה על שתי רכישות – אחת שכמעט בטוח תצא לפועל והשנייה בשלבים מוקדמים של משא ומתן. הרכישה הראשונה תעשה ללא מינוף, אבל לשם מימון הרכישה, תנפיק קומולוס מניות. אומנם, על פניו, קומולוס תשלם מחיר הוגן, אבל אחרי עליות יפות במניה, החלטתי לממש שליש מההחזקה שלי. הסתבר שמיהרתי מדי לממש, והמניה זינקה אחרי שמכרתי.

הרכישה השנייה הזויה לגמרי – כאשר קומולוס (CMLS) תקנה חברה עם שווי שוק גבוה משלה, ותגדיל את המינוף לשם כך. בשלב זה החלטתי לצאת לגמרי מהמניה – גם כאן יצאתי מוקדם מדי, וצפיתי מהצד איך המניה ממשיכה לזנק.

אנטרקום (סימול ETM) פרסמה את תוצאות הרבעון האחרון של השנה. הדוח לא הכיל שום דבר מיוחד או מפתיע. הרווח בשנה שעברה עמד על $1.23. שנה הבאה כמעט בוודאות תהיה מוצלחת יותר – הן בגלל שההכנסות תעלנה והן בגלל שאנרטקום תשלם פחות ריבית. החברה עדיין זולה, אבל פחות מאשר היא הייתה לפני כמה חודשים כשקניתי אותה תמורת 5$-6$. אני שוקל לממש – לפחות חלק.

גם סטיוארט (סימול STC) פרסמה דוח. החדשות הרעות בדוח היו הגידול בהפסדי הביטוח שהגיעו ל-11% מסך הפוליסות שנכתבו הרבעון. החברה מצפה שהמספר הזה יירד ל-7.5% השנה ול-5% ב-2012. אני לא יודע אם זה יקרה כל כך מהר, אבל גם אם זה ייקח עוד רבעון או שניים זה לא ממש קריטי. זה יגיע מתי שהו, ואז הרווחים של סטיוארט יזנקו. ההפתעה הרבעון הגיעה מכיוון חטיבת הייעוץ שלהם (REI) אשר מראה על צמיחה מרשימה בהכנסות. זה בונוס נחמד מאוד, אבל אני מצפה שההכנסות מחטיבה זו דווקא יירדו כשהכלכלה תשתפר, כיוון שחטיבה זו מייעצת ללקוחות שמתקשים לעמוד בהחזר החובות שלהם, ועוזרת להם להגיע להסדר מול המלווים.

ברזל

In all of these sets of ore bodies that we spoke about so exhaustively today, there is the potential to double and triple the output and it is not a resource constraint, it really is on how quickly you can get the money into the ground

- מנכ"ל BHP טוען בשיחת הוועידה האחרונה שאין להם שום בעיה להכפיל ואף לשלש את קצב הכרייה.

שלושת ענקיות הכרייה (VALE ,BHP ו RIO) דיווחו על התוצאות לשנה החולפת. כולן דיווחו על תוצאות שיא, וזה די ברור שהשנה הרווחים שלהם ימשיכו לעלות. קחו למשל את ואלי – החברה הרוויחה 17.3 מיליארד דולר, או $3.25 למניה. וזה עוד עם מחירי ברזל נמוכים משמעותית מהמחירים היום. החוזים על הברזל של ואלי נסגרים אל בסיס רבעוני לפי שלושת החודשים האחרונים, אבל עם תזוזה של חודש אחד. למשל, מחיר הברזל לרבעון הראשון של השנה נקבע לפי ממוצע המחירים של הברזל בחודשים ספטמבר-אוקטובר-נובמבר. ברבעון הרביעי של השנה ממוצע מחירי  הברזל עמד על כ-120$, ברבעון הראשון של השנה, המחיר לפיו מוכרת ואלי כבר עלה ל-150$ ולפי המחירים של שלושת החודשים האחרונים, ואלי תמכור ברזל תמורת 170$ לטון ברבעון השני של השנה. מה שאומר שואלי כבר סגרה חצי שנה של רווחים סופר גבוהים.

למרות זאת אני מאוד פסימי לגבי עתידה של ואלי. קראתי את הדוחות של שלושת ענקיות הכרייה, ואני משוכנע שהן הולכות לחטוף חזק. שלושת החברות אופטימיות מאוד לגבי עתידן, אבל ואלי היא האופטימית מכולן. למשל, מנכ"ל RIO צופה שמחירי הברזל יירדו אל מתחת ל-100$ לטון, מנכ"ל BHP צופה שהמחירים יישארו ברמתם הנוכחית ואילו ואלי צופים שמחירי הברזל ימשיכו לעלות. כנראה שבגלל אופטימיות זו, ואלי היא האגרסיבית ביותר מבין שלושת החברה, ומשקיעה את הסכומים הכי גבוהים בפיתוח מכרות חדשות ורכישות של חברות.

אבל כשבודקים את המספרים, רואים שאין שום מקום לאופטימיות הזאת. כמו שהסברתי בפוסט הראשון על ואלי, אני מאמין שסין צריכה לצרוך בערך 300 מליון טון של פלדה בשנה, או בתרחיש ממש אופטימי – 400 מליון. אם אני צודק, אז לסין יש מספיק מקורות ברזל משל עצמה. כיום כמות הברזל שסין כורה מספיקה בערך ל-200 מליון טון של פלדה בשנה. ככה שחסרים לה לכאורה עוד 200 מליון, אבל אלו יכולים להגיע ממחזור. מדינות אירופה וארה"ב ממחזרות 70% מהפלדה, אם סין תגיע למצב שהיא ממחזרת 50%, היא לא תצטרך לייבא ברזל.

נכון, זה יכול לקחת הרבה מאוד שנים עד שסין תמחזר כמות כה גדולה של פלדה, אבל אפילו אם נניח שהיא תייבא ברזל בשביל 200 מליון טון של פלדה (שזה תרחיש סופר אופטימי), מדובר על בערך 300 מליון טון ברזל – או כמחצית ממה שהיא מייבא היום. אם צריכת הפלדה תרד ל-300 מליון וסין תמחזר רק 30% מהפלדה, שוב נגיע למצב שסין לא תצטרך לייבא ברזל בכלל. לסיכום – תוך שנתיים-שלוש סין תייבא בין 0 ל 200 מליון טון של ברזל בשנה.

נקודה נוספת היא, כמובן, האם תהיה עלייה בצריכת הפלדה במדינות אחרות. הצריכה במערב היא די קבועה, ואין שום סיבה שמשם תגיע הישועה לתעשיית הברזל העולמית. המקום היחידי שיכול אולי לשנות משהו זה הודו. אבל גם מדינה זו לא תוכל להציל את כורי הברזל, ויש לכך 3 סיבות:

- צריכת הפלדה בהודו עומדת על כ-60 מליון טון בשנה – או כעשירית מהצריכה בסין (זה, דרך אגב, עוד מדד לעד כמה הבועה בסין גדולה). אפילו אם נניח שגם בהודו הצריכה תעלה ל-300-400 מליון, זה ייקח שנים רבות.

- הודו היא יצואנית ברזל. כריית הברזל בהודו עומדת על כ-250 מליון טון שנה. מה שאומר שאפילו אם צריכת הפלדה בהודו תעלה פי 3, עדיין יש להודו מספיק ברזל והיא לא צריכה לייבא אותו מברזיל או אוסטרליה.

- גם ההודים מגדילים את קיבולת כריית הברזל שלהם. הצצתי בשתי חברות כרייה הודיות (אחת בשם Sesa Goa) ולמדתי שכל אחת מהן מתכוונת להגדיל את התפוקה מ-20 מליון טון בשנה ל-50 מליון.

איך שאני רואה את זה – סין והודו לא ייבאו ברזל, ואולי אפילו ייצאו ברזל. במצב שכזה אוסטרליה וברזיל תצטרכנה לחלק את הקצת שנשאר ביניהן. בגלל הקירבה הגאוגרפית זה אומר שאוסטרליה כנראה תייצא ליפן וקוריאה, וואלי תישאר עם דרום-אמריקה ואירופה. זה ייתן לואלי שוק של כ-100 מליון טון בשנה לעומת 300 מליון כיום. הגרוע מכל זה כמובן שכל הכורים מגדילים את התפוקה. ואלי לבדה הולכת להגדיל את תפוקת הברזל מ-300 מליון טון בשנה ל-500 מליון.

מכירות הברזל של ואלי ייחתכו ביותר מחצי, מחירי הברזל ירדו אל מתחת ל-60$ וההוצאות של החברה תעלנה חדות בגלל כל האופרציה הגלובלית שהחברה בונה. ולזה אני קורא – הסופה המושלמת – או השורט המושלם.

אני צופה שב-2012 או 2013 החברה תפסיד לפחות מיליארד דולר עקב הסביבה העסקית הקשה ועקב מחיקות.

פעולות בתיק

החודש שוב החלפתי חלק מהמניות של וולס-פארגו (סימול WFC) באופציות (WFC-WT). מכרתי מניות תמורת 33.15$ וקניתי אופציות תמורת 11.2$.
ככל שקראתי יותר על עסקי כריית הברזל, כך התחזקה אצלי התחושה שההימור שלי לגבי ואלי נכון. חשבתי על כך שכל שנה יש לי בסך הכל 2-3 רעיונות שאני ממש אוהב, אז זה יהיה טיפשי מצדי לא להמר בגדול על כך שואלי תרד. לאור זאת, יותר מהכפלתי את השורט שלי על המניה. כיום עומד מחיר המכירה (קרי – מחיר השורט) הממוצע שלי בואלי על 34.26$.
כמו שציינתי למעלה, מכרתי את כל ההחזקה שלי בקומולוס (סימול CMLS) החל ממחיר 3.85$ ועד ל 4.9$.

את הכסף מקומולוס פיצלתי בין סטיוארט (סימול STC) לבין אנטרפרייז-אינס (סימול בלונדון ETI).
אנטרפרייז-אינס היא השקעה חדשה אצלי, וגיליתי אותה בזכות לירון (שגם מגיב כאן בבלוג לפעמים). זאת חברה שמחזיקה נדל"ן שמיועד לפאבים ומפעילה אותם באמצעות זכיינים. לחברה כ-6,800 פאבים בבריטניה.

שווי השוק של החברה עומד על פחות מ-500 מליון פאונד, כאשר החברה מרוויחה כיום יותר מ-100 מליון פאונד בשנה. לפני מספר שנים הרווח היה הרבה יותר גבוה, אבל המיתון פגע קשות בעסקים של החברה. בנוסף, הממשלה הבריטית הגדילה את המס על האלכוהול – כל שנה מחירי האלכוהול עולים ב-2% מעל לאינפלציה. למען האמת, זה לא משהו שממש מדאיג אותי. כבר היום מחירי הבירה באנגליה הם מהגבוהים באירופה, ולכן אני מאמין שהממשלה תרד מתי שהו מרעיון המיסוי. אין לי ספק שברגע שיגמר המיתון, הפאבים הבריטים יפרחו שוב.

עם מכפיל רווח נמוך מ-5 ומכפיל הון של כ-0.3, יש הרבה מאוד טווח ביטחון בחברה. החיסרון הגדול כאן הוא המינוף המאוד גבוה – הון עצמי של 1.4 מיליארד לעומת חוב של 3.3 מיליארד. אם כי הריבית על החוב נמוכה, ולא פחות חשוב – החוב פרוס על הרבה מאוד שנים – חלק מהאג"ח פוקע רק ב-2032!
מי שמעוניין ללמוד עוד על החברה יכול, בין השאר, לעקוב אחר השיחה שהתפתחה בפורום לונג.

קניתי פעמיים במחירים של 104.5 ו 101.6.

שונות

ברקשיר האת'וואי פרסמה את הדוח השנתי, וכמו תמיד הדוח נפתח עם מכתב למשקיעים מוורן באפט. מומלץ לקרוא!

בנוסף התארח באפט אצל CNBC במשך שלוש שעות. מומלץ להקשיב לראיון אתו או לקרוא את התזכיר של הראיון.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

חודש שעבריי      ייחודש הבא