ארכיון

ארכיון של אוגוסט, 2010

אפשר להירשם גם לתגובות

17 אוגוסט, 2010 6 תגובות

לפני מספר ימים החלטתי להסיר את אחד הפידים (Feed) עליהם אני מנוי בגוגל-רידרס (Google Readers). להפתעתי גיליתי שכאשר אני מסיר את הפיד, גוגל-רידרס מודיע לי כמה מנויים יש לפיד זה. אני מתאר לעצמי שמדובר רק במנויים דרך גוגל-רידרס, וזה לא כולל נותני שרותים אחרים – כמו למשל My Yahoo.

לשם העניין, החלטתי להסיר את הפיד לבלוג שלי בכדי לראות כמה מנויים יש, וגיליתי שישנם 237 מנויים. אח"כ הורדתי את הפיד לתגובות לבלוג, וגיליתי שישנם רק שישה מנויים לתגובות.

כיוון שחלק מהרשומות ממשיכות להתפתח ע"י תגובות מעניינות של הקוראים, מפליא אותי שיש כזה הבדל בין המנויים לבלוג לבין המנויים לתגובות.

יכול להיות שאחת הסיבות היא שחלק מהקוראים לא מודע לכך שניתן לקבל עידכונים גם על התגובות בבלוג. ובכן, מי שמעוניין לקבל עידכונים גם על התגובות, יכול להוסיף אפשרות זאת ע"י לחיצה על "הרשם להזנת תגובות" כאן, או על האיקון הנמצא בתחתית כל דף בבלוג.

לא צריך ללחוץ על כל עמוד בנפרד. מספיק להוסיף את הפיד פעם אחת בכדי לקבל עדכונים על התגובות בכל העמודים בבלוג.

קטגוריות:Blog תגיות:

מי צודק מרטין ויטמן או אני?

9 אוגוסט, 2010 75 תגובות

לפני מספר שבועות קראתי את הדוח האחרון של ת'ירד-אווניו (3rd Avenue). קצת הופתעתי שהם עדיין מחזיקים באותה הדעה לגבי שוק הנדל"ן בסין. למי שלא יודע, 3rd Avenue מושקעים מזה מספר שנים במספר חברות נדל"ן בהונג-קונג. מדובר ב-4 חברות – כולן מאוד גדולות עם רשימה מרשימה של נכסים בהונג-קונג. לכול החברות יש מאזן כספי מעולה ונסחרות בהנחה על ה NAV שלהן. קצת דומה לחברות הנדל"ן שאני מחזיק, רק פחות זולות.

הבעיה שלי עם חברות נדל"ן אלו היא שהן נכנסו לסין בשנים האחרונות, וכשהבועה תתפוצץ, הן ללא ספק ירגישו את הריקושטים. קראתי את הדוח האחרון של 3rd Avenue והתפלאתי שהם כמעט ולא מדברים על בועת הנדל"ן בסין. מרטין ויטמן, מנהל ומייסד הקרן, כבר מתקרב לגיל 90, ולכן נראה שהוא העביר את המושכות למשקיע צעיר יותר העונה לשם איין לפאי (Ian Lapey). איין מפרט את ארבעת ההשקעות שלהם בהונג-קונג, ומספר שהוא אפילו ביקר לאחרונה בהונג-קונג ושנחאי וניפגש עם ההנהלות.

מה שמפריע לי במכתב שלו למשקיעים הוא שנראה כאילו הוא מדקלם את המנטרות שמנהלי החברות סיפרו לו מבלי לבדוק את העובדות. למשל, הוא טוען שהחברות בהן הקרן מושקעת פעילות יותר בערים מדרגה שנייה (TIER TWO) בהן הבתים נקנים ע"י הדיירים ולא ע"י ספקולנטים. לדעתי טענה זאת לא נכונה.

אחת החברות בהן הקרן מושקעת היא ווילוק (סימול 20). אני קצת מכיר את החברה כי גם אני הייתי מושקע בה עד לא מזמן. ווילוק השקיעה כספים עצומים בשנתיים שלוש האחרונות בסין. אחת הערים בהן היא מאוד פעילה היא טיאן-ג'ין. כתבתי כבר על העיר הזאת מספר פעמים בחודשים האחרונים, וזאת בגלל שביקרתי שם לפני כשנה ונשארתי פעור פה מעודף הבנייה בעיר. ישנתי שם לילה אצל קרובי משפחה באזור הנמל. זהו אזור רחוק ממרכז טיאן-ג'ין, אבל בגלל הקרבה לנמל, הוא מתפתח מאוד מהר. רק באזור בו לנתי בנו כמה עשרות בניינים – כל אחד בסביבות ה 30-50 קומות. אני חושב שאף פעם לא ראיתי בנייה כה מסיבית. אולי בביקור שלי בשנחאי בשנת 1995. אבל טיאן-ג'ין זאת לא שנחאי, וסין של היום זאת לא סין של 1995 – כלומר רוב האוכלוסיה העירונית כבר שיפרה מאז את תנאי המגורים שלה, ועברה לגור מדירות בגודל קופסת גפרורים לדירות של כ-100 מ"ר.

ביומיים האחרונים הדאגה שלי לגבי הנדל"ן בסין קיבלה חיזוק מערוץ 2 הסיני. זהו ערוץ כלכלי של הטלוויזיה הממלכתית. השבוע היא פרסמה שתי כתבות – אחת על  מצב הנדל"ן בבייג'יג והשנייה על טיאן-ג'ין. אלו כתבות חובה לכל מי שמבין סינית. אבל גם לשאר הקוראים אני ממליץ להעיף מבט בכתבות. למרות שלא תביני את המלל, המראות של כמות הבתים שעומדים ריקים תהמם אותכם – כמו שאומרים, טוב מראה עיניים. הנה סיכום קצר שלי משתי הכתבות:

מצב הנדל"ן בבייג'יג


פרויקט ראשון

מצב הפרויקט – דירות החלו להימכר ב-2004. ב-2005 כל הבתים נמכרו. הפרויקט מורכב אך ורק מווילות.

שטח – 38,000 מ"ר.

גודל – 1,100 בתים (כלומר מתאים בערך ל 4,000-5,000 תושבים).

תפוסה – הקבלן סירב להתראיין, אז אין נתונים רשמיים, אבל לפי עובדי הניקיון בשכונה ובעלי עסקים באזור, המתחם עומד כמעט ריק. בעל המכולת טוען שגרים שם בערך 20 משפחות. ניתן לראות את העזובה החל מדקה 1:45 בסרטון. ברור שרוב הבתים עומדים ריקים.

פרויקט שני

מצב הפרויקט – דירות החלו להימכר ב-2007. תוך 3 שעות נמכרו 88 וילות. הפרויקט חולק לשלושה שלבים. לפי מתווכת של הפרויקט, כל הבתים נמכרו, ועכשיו הם מוכרים רק בתים יד שנייה. הרבה אנשים העמידו את הבית למכירה ישר אחרי שהם קנו אותו. איך שהם קיבלו מפתח, הם לא נכנסו לבית, וישר העבירו את המפתח לסוכנות תיווך.

תפוסה – מאוד נמוכה. לפי סוכנת התיווך 60% מבעלי הבתים לא מוכרים את הבית, לא גרים בו ולא משכירים אותו. כלומר 60% מבעלי הבתים משאירים את הבית לעמוד בפני איתני הטבע. כיוון שיש עוד הרבה שהעמידו את הבית למכירה, ניתן להבין שאחוזי התפוסה נמוכים בהרבה מ-40%.

בדקה 5:45 ניתן לראות עד כמה הפרויקט ריק במשך היום, ובדקה 7:50 ניתן לראות את המצב בערב. העיתונאי נסע ברחוב הראשי של השכונה ביום שישי בערב וראה רק אור אחד דולק.

פרויקט שלישי

שטח – 5 מליון מ"ר.

גודל – 30,000 דירות (מספיק בערך ל 120,000 איש).

מצב הפרויקט – כל הדירות נמכרו ב-2008.

תפוסה – ניתן לראות בדקה 9:45 שברוב הדירות אפילו לא התקינו מזגן. הדיירים באזור טוענים שפחות משליש מאוכלס. העיתונאית בדקה כניסה אחת בבניין אחד. סך הכל מספר הדירות עומד על 71 כאשר מתוכן ל-40% אפילו לא התקינו את העינית בדלת.

מה שמעניין בפרויקט הזה הוא שבניגוד לפרויקטים האחרים בכתבה (וגם בכתבה הבאה), פה מדובר על פרויקט עממי ולא על וילות במגרש גולף. למשל, אני יודע שפקידת הקבלה בבריכה אצלנו קנתה דירה באותו אזור (היא ובעלה מרוויחים ביחד כ-3,000-4,000 ש"ח בחודש).

העיתונאית הלכה לסוכנות תיווך ונאמר לה שבשנים 2007-2008 רק באזור הזה נבנו 68 פרויקטים, כאשר כיום פחות משליש מהדירות באזור זה מאוכלסות. זה כמובן לא הפריע לקבלנים להמשיך לבנות וכיום, בשנה 2010, כבר יש באזור 93-94 פרויקטים.

המתווך אמר להם שיש פרויקט אחד באזור שבו התפוסה אמורה להיות גבוהה, אבל כשהעיתונאי נסע בערב לבדוק הוא גילה שמספר הדירות המוארות בלילה נמוך מאוד.

אחד הטיעונים של אלו שמאמינים שאין בועת נדל"ן בסין הוא שישנה הגירה מאוד גדולה מהכפרים לערים, ולכן יש ביקוש לדירות. אבל הבעיה עם הטיעון הזה הוא שאם אכן הביקוש הוא מצד הכפריים שמהגרים לעיר, אז למה בונים וילות שעולות יותר מחצי מליון דולר? המהגרים מהכפר מרוויחים באזור ה 1000-2500 ש"ח בחודש. האם הם יכולים להרשות לעצמם בית פרטי שעולה חצי מליון דולר?

מה שמעניין באזור הזה של בייג'ינג זה שהבניה כאן היא יותר עממית, ומתאימה למשפחות מהמעמד הנמוך יותר. אבל אפילו כאן התפוסה מאוד נמוכה. אם באמת יש כזאת הגירה מהכפרים, אז למה הדירות האלו עומדות ריקות?

פרויקט רביעי

גם כאן מדובר על דירות יותר עממיות. כאשר על הדירות בפרויקט זה קיימת 4% הנחה לסגל אקדמי.

הפרויקט נבנה ב-2008 והתפוסה עומדת על בערך שליש.

לפי מתווך באזור, יש להם כרגע 1,200 דירות יד שנייה למכירה. גם הוא טוען שרק כשליש מהדירות באזור מאוכלסות. הרבה קונים רק בשביל להשקיע. משקיע אחד קנה 7 דירות כאשר כולן עומדות ריקות – הוא לא מעמיד אותן למכירה, ולא משכיר אותן.

העיתונאי הלך לפרויקט ליד – גם שם בערך שליש מאוכלס.

אם אתם חושבים שהמצב בבייג'ינג בועתי, כדאי לכם לקרוא מה קורה בעיר השכנה – טיאן-ג'ין.

מצב הנדל"ן בטיאן-ג'ין


כאן הם הלכו לבדוק שלושה פרויקטים.

פרויקט ראשון

שטח – מורכב ממספר שכונות. שטחה של כל שכונה עומד על כ-1,600 דונם.

גודל – 20,000 דירות – נבנה לאכלס 60-70 אלף תושבים.

מצב הפיתוח – לפני 7 שנים החלו למכור דירות. כל הדירות נמכרו חוץ מדירה אחת.

מסחרי – שטח של 30,000 מ"ר. רובו עומד ריק חוץ ממספר קטן של חנויות קטנות.

בדקה 3:30 בכתבה ניתן לראות את בית החולים של הפרויקט. הוא נבנה על מנת לספק מקום עבודה ל-70 רופאים. מספר המטופלים עומד היום על 20-30 ביום. (ע.מ. – לדעתי רוב המטופלים הם עובדי המקום ולא דיירים – עובדי ניקיון, בנייה וכו').

תפוסה – כמעט ריק לגמרי. העיתונאי הסתובב חצי שעה ולא ראה כמעט אף דייר או רכב. האנשים היחידים שהוא פגש היו עובדי הניקיון. בלילה (דקה 6:40 בסרטון) כמעט אין בתים מוארים. נראה כי התפוסה בפרויקט כמעט אפסית. רוב הבתים נקנו "להשקעה" ולא למגורים.

פרויקט שני

גודל – 30,000 דירות – נועד לאכלס כ-150,000 איש (ע.מ – זה לפי הקבלן. לדעתי מספר כזה של דירות נועד לאכלס בערך 120,000).

מצב הפיתוח – נבנה לפני כ 6-7 שנים. כל הדירות נמכרו. יש הרבה דירות למכירה (יש שנייה) – לפחות כמה מאות.

תפוסה – לפי סוכנת נדל"ן – בערך 35%. לפי אחד הדיירים – בערך 20%. לפי דיירת אחרת – רוב מוחלט של הדירות עומד ריק. רוב האנשים קנו דירות בשביל להשקיע ולא בשביל לגור. בגלל שהתפוסה כל כך נמוכה, חברת הגז לא חיברה את הפרויקט לרשת הגז, כך שלדירים אין גז בדירות!

למרות התפוסה הנמוכה, קבלנים אחרים ממשיכים לבנות במסיביות באזור. (דקה 11:45 בסרטון)

מסחרי – רוב שטחי המסחר עומדים ריקים. יש פחות מ-20 חנויות. מספר חנויות נפתחו בעבר ונסגרו לאחרונה.

פרויקט שלישי

שטח – 260 קמ"ר.

גודל – 8,000 וילות.

מצב הפיתוח – הפרויקט כולל מעינות חמים, מועדון סוסים, מגרש גולף, כפר נופש, מלון 5 כוכבים. התכנון הוא לבנות פי 15 ממה שקיים היום (למשל עכשיו יש מלון אחד, התכנון הוא ל-5 מלונות). בדקה 17:35 מראים את המלון המפואר – יותר מ-700 חדרים. המלון נפתח לפני 3 שנים. התפוסה לא הצליחה לעבור את ה-15%. ניתן לראות עד כמה הוא עומד מוזנח.

תפוסה – לפי הקבלן 40%. אבל לפי הפועלים בשטח, התפוסה הרבה יותר נמוכה. למשל, אחד הפועלים אומר שבאזור בו הוא עובד עכשיו ישנם 40 בתים, ורק אחד מהם מאוכלס. בשטח אחר יש 370 בתים וגרים שם בערך 20 משפחות. לפי העיתונאים, האזור נראה ריק לחלוטין הן ביום והן בלילה

כנראה שזה לא מספיק לסינים. פרויקטים נוספים רבים מתוכננים בעיר. כל אחד יותר גרנדיוזי מהשני. מה שקרה בדובאי נראה כאין וכאפס לעומת מה שהולך בסין.

הכתבה הזאת סוטרת באופן גורף את הטענות של 3rd Avenue. נראה כי גם בערים מדרג שני בתים רבים נרכשים ע"י ספקולנטים ולא ע"י אנשים שבאמת רוצים לגור בדירות. אני מאוד מאוכזב ממנהלי הקרן. נראה לי שהם לא עשו עבודת מחקר מספקת, והסתמכו רק על טענותיהם של טיקוני הנדל"ן ההונג-קונגים. לפי הכתבות וגם לפי מה שאני ראיתי, המצב בטיאן-ג'ין הרבה יותר גרוע מאשר בבייג'ינג.

מסקנות

חשוב להזכיר שלא כל השכונות בסין נראות ככה. יש מקומות רבים עם תפוסה מלאה או כמעט מלאה (כמו למשל במקום בו אני גר). אבל כמות הבתים הריקים היא מדהימה. אני יודע בוודאות שיש עוד הרבה מאוד שכונות שעומדות ריקות. כבר תארתי בעבר שכונה אחת ליד הבית שלי. ממה שאני קורא ושומע מאנשים שביקרו במקומות אחרים בסין, נראה שעודף בנייה קיים במקומות רבים בסין. סיפרתי כאן בעבר שבטיול שלי במונגוליה הפנימית גם ראיתי בנייה מסיבית מאוד של בתים, אבל עוד לא סיפרתי על המעבר שלי ביאן-טאי – הייתה לנו נחיתת ביניים בעיר זאת, ורק מהמטוס ראיתי בנייה מאוד מסיבית של רבי-קומות באזור שדה התעופה.

לפני מספר שבועות יצאה ידיעה שהחברה שאחראית על רשת החשמל בסין דיווחה על כך שישנן 65 מליון דירות שלא גרו בהן חצי שנה או יותר (דירות בהן מונה החשמל לא זז במשך חצי שנה). אח"כ החברה הכחישה דיווח זה, אבל אני מפקפק בהכחשה זאת.

אין לי דרך לדעת האם הנתון נכון או לא, אבל אני בטוח ב-100% שיש בסין עודף בנייה מסיבי. לדעתי קורה כאן משהו שלא קרה אי פעם בהיסטוריה האנושית – נבנים עשרות מליוני דירות שאף אחד לא יגור בהן. מאות ואולי אלפי ערי רפאים נבנות בסין. בטווח הקצר זה עוזר לנפח את נתוני התל"ג של סין, יוצר תעסוקה ומעשיר את קופת המדינה, אבל בטווח הארוך אין שום דבר חיובי בבנייה מסיבית של בתים שאף אחד לא יגור בהם. בטווח הארוך בתים אלו יהוו עול כלכלי על הממשלה הסינית ועל משלם המסים.

אני יודע שרבים לא מסכימים איתי לגבי בועת הנדל"ן בסין. אחד הטיעונים שלהם הוא שכמות האנשים בסין מצדיקה בנייה מסיבית. לדעתי המספר האסטרונומי של אוכלוסיית סין מצליח לבלבל אותם, אז בואו נבודד את הנתונים למספרים קטנים יותר.

למשל טיאן-ג'ין – מדובר בעיר עם אוכלוסיה של 15-20 מליון איש. אז אפשר לראות את טיאן ג'ין כישראל פי שתיים או ישראל פי שלוש. הפרויקט הראשון מהכתבה על העיר מיועד ל-60-70 אלף איש – כלומר הוא בערך בגודל של העיר מודיעין. הפרויקט השני מיועד בערך ל-120 אלף תושבים – כלומר בערך כמו רמת-גן. הפרויקט השלישי הוא בערך בגודל של עפולה (רק מבחינת מספר התושבים, בתכל"ס מדובר על פרויקט הרבה יותר גדול). צריך לזכור שיש בטיאן-ג'ין עוד מספר ערי רפאים שכאלו, ושהבנייה המסיבית עדיין נמשכת. אז תחשבו שהייתם מסתובבים בארץ ורואים עיר כמו מודיעין עומדת ריקה, ואח"כ עיר בגודל של רמת-גן עומדת כמעט ריקה לגמרי, ואח"כ עפולה וכו'. ובנוסף לכך הבנייה מסביב הייתה ממשיכה בקצב מטורף, מה הייתם חושבים על מצב הנדל"ן בארץ?

קטגוריות:Macro תגיות:

תיק המניות ביולי 2010

1 אוגוסט, 2010 99 תגובות

החודש התחיל חלש, כאשר השוק המשיך עם מומנטום הנפילות מהחודש שעבר. לאחר כמה ימים בתוך החודש הייתי בטוח שהתיק שלי נכנס לטריטוריה שלילית, והחלטתי להציץ באקסל ולבדוק. להפתעתי עדיין הייתי מורווח ביותר מ-8%. ההרגשה שלי, לאחר מספר חודשים של ירידות, שהתיק שלי מופסד, ולכן פחדתי שאולי עשיתי טעות באקסל. ידעתי שאני מורווח על המניות בהונג-קונג –  לפחות על רובן, אבל הפליא אותי שהתיק בארה"ב עדיין בטריטוריה חיובית, וזאת למרות הירידות החדות במניות הרדיו, וולס-פארגו וסטיוארט.

בדקתי שוב את האקסל, והסתבר לי שהוא בסדר גמור – אין שום טעויות. אז החלטתי לבדוק את הסיבה לכך שאני עדיין מורווח השנה. התגלית הייתה מעניינת. סיבה עיקרית לתשואה היפה שלי השנה הייתה שביצעתי מספר החלפות בין ההחזקות שלי. סביר להניח שהייתי מורווח גם ללא שינויים אלו בתיק, אבל השינויים שיפרו את התשואה שלי.

למי שזוכר, אחת המסקנות שלי מהמפולת של 2008-2009 הייתה שלא חיפשתי מניות זולות יותר מאלו שהחזקתי. כתבתי אז שזאת הייתה טעות לשבת על מניות שנסחרות ברבע מהשווי האמיתי שלהן, ולא לקנות מניות שירדו ל-10% או פחות מהשווי האמיתי שלהן. השנה אני כל הזמן חושב איך לשפר את התיק שלי. האם ניתן להחליף מניה שנסחרת במכפיל 7 במניה שנסחרת במכפיל רווח של 5?

להחליף מניה זולה במניה זולה יותר זה אחד הדברים הכי קשים. הסיבה לכך היא שיש סיכוי שאחרי שמכרת מניה עם מכפיל רווח של 7, השוק יגלה מניה זו, ומחירה יוכפל תוך מספר שבועות ויגיע לשווי הוגן, ואילו המניה החדשה שקנית עדיין תדשדש. למרות זאת, אני חושב שבטווח הארוך זאת אסטרטגיה משתלמת.  השנה, לפחות, נראה שהשינויים פעלו לטובתי. למשל, אחת מההשקעות הכי רווחיות שלי בינתיים השנה היא מטה (סימול CASH). אבל בתחילת השנה מניה זו דווקא ירדה בעוד מניות הרדיו שלי עלו מאוד יפה, לכן מכרתי מניות של אנטרקום (סימול ETM) תמורת 8.3$, וקניתי CASH תמורת 18.5$. כמו כן מכרתי חלק נכבד ממניות הרדיו במחירים גבוהים בהרבה ממה שהם היום, וקניתי מניות של סטיוארט (סימול STC). אומנם סטיוארט ירדה די הרבה מאז שהתחלתי לקנות, אבל הירידה בחברות הרדיו הייתה חדה יותר. שינויים אלו עזרו קצת לשפר את התשואה שלי.

החודש החל כאמור בנפילה לא קטנה של המניות בארה"ב, ואילו המניות בהונג-קונג דווקא שמרו על ערכן. כמו שתראו בהמשך, ניצלתי הזדמנות זאת בשביל להחליף מניות הונג-קונגיות באמריקאיות. אני מקווה שהחלפה זאת תשתלם. בהמשך החודש שוקי המניות התאוששו קצת, וכך גם התיק שלי.

מתחילת השנה ה SPY ירד ב-0.14%, ה DIA עלה ב-1.6% וההאנג-סנג ירד ב-2.2%. התיק שלי עלה ב-21.6%.

תשואה זו לא כוללת מינוף. התיק הממונף שלי עלה מתחילת השנה ב-5.5% (בלי להתחשב בהוצאות הריבית), כך שאם הייתי מחשיב גם את התיק הממונף, התשואה שלי לא הייתה משתנה בהרבה.

דוחות ודיווחים

החדשות הטובות הן שנראה שהכלכלה מתאוששת מהמיתון הקשה שתקף אותה לפני כשלוש שנים. כל החברות הסיניות בהן אני מחזיק (חוץ מדקה) מדווחות על התאוששות בהזמנות הן מאירופה והן מהארה"ב. גם המצב בארה"ב נראה קצת יותר טוב מאשר לפני שנה. השווקים שנשארו בעייתיים הם שוק הדיור ושוק העבודה בארה"ב. שם ההתאוששות איטית יותר.

על הדוחות של וולס-פארגו כבר כתבתי לפני מספר יומים, אז נעבור לדוחות האחרים.

מאן-סאנג (סימול 938) היא כנראה הנחליאלי הראשון שמבשר על בוא הסתיו בשוק הנדל"ן הסיני. למי שזוכר, החברה הקימה "עיר פנינים" אשר כוללת שוק פנינים, בתי-מלון ובנייני מגורים. מאן-סאנג אומנם הרוויחה השנה, אבל פרויקט הנדל"ן שלה לא מצליח להתרומם. אחד הדברים המדאיגים ביותר מהדוח היה שהחברה צופה שקונים רבים שכבר חתמו על חוזה יחזרו בהם, ויבטלו את הרכישה. הקוראים כאן כבר יודעים מה דעתי על ענף הנדל"ן בסין, והפרויקט הזה מתחיל להיראות כמו עוד פיל לבן מיני רבים שנבנה בסין בשנים האחרונות. עקב ההזדמנויות האחרות בשוק, החלטתי לצאת מהשקעה זאת – מכרתי את כל המניות שלי תמורת 0.48$. סך הכל הרווחתי על השקעה זו – קניתי את  המניות בנובמבר 08 תמורת 0.198$.

צ'יני (סימול 216) היא עוד חברת נדל"ן שפעילה בסין. כצפוי, החברה דיווחה על רווחים גבוהים מאוד השנה, אבל למרות זאת החלטתי למכור את כל המניות, וזאת בגלל 3 סיבות:

1 – בועת הנדל"ן בסין. ברגע שהבועה תתפוצץ, כל חברות הנדל"ן בסין ירגישו זאת בצורה זו או אחרת. אפילו החברות שמחזיקות נכסים טובים, תראנה ירידת מחירים וירידה בתפוסה.

2 – עד עכשיו החזקתי במניה בגלל שהיא נסחרת בהנחה משמעותית על ה NAV שלה. ובנוסף לכך, היא נכנסה מוקדם לסין, ולכן היא קנתה נכסים במחירים נמוכים ממחירי השוק היום. אבל נראה שהחברה ממשיכה לקנות נכסים בסין גם היום כאשר המחירים גבוהים מדי. זאת סיבה לדאגה. החברה נסחרת בשליש מה NAV שלה, אבל כיום היא קונה נכסים במחירים גבוהים מדי, ולכן ההנחה שהיא נסחרת ביחס ל NAV מצטמקת.

3 – הירידות בתחילת החודש בבורסה האמריקאית, הניבו הזדמנויות השקעה. כמו שכתבתי למעלה, החלטתי להחליף מניות זולות במניות זולות יותר, וצ'יני הייתה אחת מהקרבנות שלי.

קרבן נוסף להחלפה שביצעתי הייתה סונג-הינג-וישן (סימול 125). החברה דיווחה על ירידה חדה בהכנסות וברווחים, אבל זה היה צפוי לאור המצב הכלכלי. שווי השוק של החברה עומד על כ-800 מליון והחברה הרוויחה 80 מליון השנה. אבל רווחי השיא שלה ב-2008 עמדו על 140 מליון. אם החברה תחזור לרווחים אלו, אז היא עדיין זולה. העניין הוא שהחברה מייצאת מסגרות משקפיים לאירופה וארה"ב. המשכורות בסין נמצאות בתהליך עלייה, מה שיכול לפגום בשולי הרווח שלה.

זאת הייתה החלטה לא קלה למכור. אני חושב שהמניה עדיין זולה, והסיבה היחידה שמכרתי היא בשביל לקנות מניות אמריקאיות (בעיקר רדיו-ואן וסטיוארט).

דקה (סימול 997) דיווחה על הפסד השנה – די צפוי לאור המצב הקשה של ענף המלונאות (גם טאי-פינג עומדת לדווח על הפסד השנה). אולם אני חושב שהמניה עדיין זולה – גם אם נחשיב את ההפסד של החברה השנה, נקבל מכפיל רווח של 6.3 על ממוצע הרווחים ב-5 השנים האחרונות.

טימברלנד (סימול TBL) – ההכנסות עלו ב-5%. החברה הפסידה הרבעון, אבל זה נורמלי לרבעון השני שהוא החלש ביותר. הרווחים של טימברלנד מתרכזים בעיקר בתקופת החגים – כלומר ברבעון השלישי והרביעי של השנה. ההפסד גדל השנה לעומת זה של השנה שעברה, אבל מתוך זה 13 מליון באו ממחיקות מוניטין. ללא הפסד חד פעמי זה, ההפסד היה כמעט חצי לעומת זה של השנה שעברה. נתון חשוב מאוד הוא שהחברה רכשה 1.3 מליון מניות הרבעון. נראה שיש סיכוי שהשנה החברה תקנה כ-4 מליון מניות – לעומת ממוצע של כ-3 מליון בעשור האחרון. ההשקעה שלי בטימברלנד עדיין קטנה מאוד. אני מקווה מאוד שהמחיר ימשיך לדשדש בשנה הקרובה כדי שאני אוכל להגדיל את ההחזקה.

תוצאות הרבעון השני של סטיוארט (סימול STC) היו טובות יותר מאשר ציפיתי. החברה דיווחה על רווח הרבעון, אבל אני מעדיף לחכות עוד שני רבעונים לפני שאני פותח בקבוק שמפניה, ולראות שמגמה זאת ממשיכה. החברה דיווחה על רווח של 9.4 מליון דולר, אבל 6.3 מליון מתוך רווח זה אינו רווח אמיתי, אלא קפיטליזציה של תוכנה שפותחה בחברה. אבל גם אם מורידים רווח זה, החברה עדיין הרוויחה, ואלו חדשות בהחלט טובות. אומנם ההכנסות של החברה ירדו עקב המצב הקשה של ענף הנדל"ן, אבל סטיוארט הפרישה פחות לחומ"ס, ומכאן הרווח הרבעוני. סיבה נוספת היא העלייה בהכנסות מחטיבת הייעוץ של החברה. שיפור אמיתי יגיע רק כשמצב הנדל"ן יתחיל להראות סימנים של חזרה לחיים. צריך לחכות בסבלנות, אבל אני נוטה להאמין שהגענו לתחתית, או שאנחנו מאוד קרובים לתחתית.

השוק הגיב באגרסיביות לדוח הרבעוני של קומולוס (סימול CMLS), והוריד את המניה בכ-10% ביום פרסום הדוח, אבל אני דווקא חושב שהדוח היה לא רע בכלל.

ההכנסות עלו בכמעט 6% משנה שעברה. לאחר הדוחות של ETM ציפיתי למספר נמוך יותר אצל קומולוס, וזאת בגלל שלקומולוס יש יותר תחנות מקומיות – בהן ההכנסות מפרסום מתאוששות לאט יותר. ניתן לראות שהרווח לפני מס ירד ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון המקביל. זאת בעיקר בגלל 3 סיבות – ברבעון המקביל היה לחברה רווח חד פעמי בסך 7 מליון דולר. תשלומי מניות לעובדים התרכזו השנה ברבעון השני, ואילו בשנה שעברה הם התרכזו יותר ברבעון הראשון וסיבה אחרונה היא העלייה בהוצאות ריבית – זה היה צפוי בגלל שינוי בהסכם החוב עם הבנקים באוגוסט שעבר.

ביוני החברה שילמה 25 מליון דולר מהחוב שלה, ולכן החל מהרבעון הבא הוצאות הריבית תרדנה. כמו כן סמנכ"ל הכספים צופה שהם יחזירו עוד 25 מליון בתחילת השנה הבאה – דבר שיפחית את הריבית ב-0.5% נוספים.

קומולוס הרוויחה הרבעון 13 מליון דולר. נכפיל זאת ב-3 (3 רבעונים, כי הרבעון הראשון תמיד חלש), ונקבל רווח שנתי של 40 מליון דולר. הקורא, יניב, הזכיר לי שמדובר ברווח לפני מס, והוא צודק. הרווח הנקי צריך לעמוד על כ 25 מליון דולר. לאור זאת אני חושב שהחברה שווה לפחות 300 מליון דולר. אני מניח שבשנה הבאה ההכנסות תעלנה והוצאות הריבית תרדנה. בנוסף לכך צריך לזכור שתזרים המזומנים של החברה עוד גבוה יותר. החברה תרשום השנה פחת של כ-9 מליון, אבל מצפה ל CAP EX של 3 מליון בלבד. זה עוד 6 מליון לרווח הנקי של החברה!

פעולות בתיק

מכרתי את צ'יני תמורת 1.2$ ו 1.15$, מאן-סאנג תמורת 0.48$ ואת סונג-הינג-וישן תמורת 3.05$. את סונג-הינג-וישן קניתי באזור ה-1.5$ לפני כשנה וחצי. אז אפילו אם נתעלם מהדיבידנדים, הכפלתי את הכסף שלי. גם במאן-סאנג יותר מהכפלתי את הכסף שלי – קניתי ב-0.198$ לפני כמעט שנתיים. ההשקעה בצ'יני הייתה פחות מוצלחת כיוון שקניתי אותה באזור ה-80 סנט לפני כשנתיים.

קניתי קצת מניות של דקה תמורת 1.1$. הוספתי עוד לאסיה-סטנדרט (סימול 129) תמורת 1.34$. חיזקתי את ההשקעה בסטיוארט תמורת 8$ ו 8.14$. קניתי עוד מניות של קומולוס תמורת 2.73$-2.8$, טיפ-טיפה טימברלנד תמורת 16.66$ ודי הרבה מניות של רדיו-ואן (סימול ROIAK) במחירים של 0.85$-0.9$.

כיוון שלפני מספר חודשים מכרתי את רוב המניות של קומולוס ורדיו-ואן במחירים הרבה יותר גבוהים ממחירם היום, זה היה נחמד לשוב ולאסוף אותן במחירים זולים.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

חודש שעבריי      ייחודש הבא

קטגוריות:Stocks תגיות: