שנה שנייה לחופש – סיכום

בראשון באוגוסט עברו שנתיים מאז שעזבתי את עבודתי בתור מתכנת, והתחלתי להשקיע במשרה מלאה. אז הנה, קצת באיחור, החלטתי לכתוב את הסיכום השנתי.

השינוי העיקרי השנה היה המעבר שלנו לבייג'ינג. למרות שקצת חששתי מחזרה לסין, מצאתי בייג'ינג אחרת לגמרי ממה שהכרתי, וסך הכל טוב לי פה. קשה לי להאמין שאני אצליח לשרוד בסין הרבה שנים, כי הרבה דברים מפריעים לי אצל הסינים – למשל שהם מעשנים כמו קטרים,או שהילדים פה עושים פיפי וקקי בכל מקום.

מצד שני יש לבייג'ינג הרבה יתרונות שגורמים לי להישאר כאן. מעבר לעלות המחיה היחסית זולה, החיים פה די נוחים – ניתן לקנות כמעט הכל במרחק הליכה קטן מהבית, אני גר ליד פארק מאוד גדול, יש שבילי אופניים בכל הכבישים, האוכל פה מעולה, יש חוגים מאוד טובים לילדים וכמובן – הקרבה למשפחה של אשתי. ככה שאני מנסה להתעלם מהחסרונות וסך הכל טוב לי פה. התכנית היא להעביר פה עוד שנה לפחות, ואז נראה.

הנה סיכום השנה השנייה שלי:

שוק ההון

בניגוד לשנה הראשונה שהייתה פשוט אסון פיננסי, השנה הנוכחית הייתה הרבה יותר טובה. התאוששתי לגמרי מהנפילה של 2008 מה שאיפשר לי קצת להירגע. למעשה כיום ההון שלי גדול בערך ב-70% מאשר הוא היה כשעזבתי את קומברס ובערך פי 3 ממה שהוא היה בשיא המשבר במרץ 2009. כך שאם סוף 2008 – תחילת 2009 הייתה תקופה מאוד לחוצה מבחינה כלכלית, מאז קיץ 2009 אני מרגיש הרבה יותר רגוע, וקשה לי להאמין שאני אי פעם אלחץ יותר מכסף.

המטרות שלי לשנה היו לשנן את כל הסימונים שלי בספר Security Analysis ולקרוא לפחות 100 דוחות כספיים. נראה לי שעמדתי בשתי המשימות. לא ממש ספרתי את כמות הדוחות שקראתי, אבל השנה ללא ספק עברתי על יותר רעיונות מאשר בכל שנה בעבר. אני מאוד מרוצה שעברתי ברצינות על הספר Security Analysis – זה בהחלט היה שווה את הזמן הרב שהשקעתי בו.

תקציב

2010 אומנם עוד לא הסתיימה, אבל נראה כי לא תהיה לי בעיה לעמוד בתקציב שלי – שהוא עומד על 2% מסך ההון שלי. טוב, זאת לא ממש חכמה כי אני די קמצן וגם העובדה שאני גר בסין עוזרת, אבל בכל זאת הצלחתי לטייל חודשיים ביפן וגם ניסע לביקור בהונג-קונג בנובמבר.

ב-2011 יהיה לי יותר קשה לעמוד בתקציב של 2% וזאת למרות שנראה כי הרווח שלי השנה מהבורסה יעבור את ה-20%. הסיבה העיקרית לכך היא עלייה בהוצאות הדיור והחינוך לילדים. למרות זאת גם ב-2011 נוכל להרשות לעצמנו טיול קטן. הפעם זה כנראה יהיה ביקור של כחודש בארץ.

אני חושב ברצינות להעלות את התקציב שלי ל-3% מההון, כדי להרגיש קצת פחות לחוץ בהוצאות. נראה לי שגם 3% זה שמרני מספיק.

השכלה כללית

כאן לא עמדתי בתכניות שלי. רציתי לעבוד יותר ברצינות על טכניקות הזיכרון של ערן כץ, ולא עשיתי את זה. אני בינתיים מסתפק ברמה די נמוכה של טכניקות הזיכרון שלו. זה מאפשר לי לזכור כמה מספרי טלפון – שזה הרבה יותר מאשר הייתי מסוגל לעשות לפני שקראתי את הספר שלו סוד הזיכרון המצויין. גם לא שיפרתי את היכולות המתמטיות שלי.

ללא ספק השקעתי הרבה מאוד זמן בקריאת דוחות כספיים מה שלא השאיר לי הרבה זמן לדברים אחרים. היום גם יותר מעניין אותי לקרוא קצת ספרי פסיכולוגיה. לאחרונה קראתי את הספר של דן אריאלי לא רציונלי ולא במקרה. דווקא הספר הספציפי הזה לא כל כך טוב ולא הייתי ממליץ עליו, אבל זה הכיוון שיותר מעניין אותי עכשיו.

בריאות

בתחום הזה כן השתפרתי, אבל אני רחוק מאוד מאיפה שהייתי רוצה להיות. השנה אפילו עשיתי בדיקה רפואית (פעם הקודמת שנבדקתי הייתה בגיל 23), והתוצאות היו בסדר גמור. אני גם מרגיש ממש טוב. ובעיות שהיו לי בעבר (כמו מגרנות) עברו לגמרי אחרי ששיניתי את התזונה שלי. אבל אני עדיין שמן (83 קילו על 1.82 מטר). המטרה שלי היא לרדת ל-74 קילו ולהישאר שם.

השנה אומנם התאמנתי יותר בטאי-צ'י, אבל זה עדיין רחוק מאוד מהשעתיים ביום שאני רוצה להקדיש לזה.

התכנית לשנה הבאה

השנה הבאה תהיה מוקדשת יותר לעניין הבריאות. זה המקום שאני רוצה לתת בו דגש חזק יותר. אני מרגיש שעכשיו, כשהמצב הכלכלי שלי השתפר והתאוששתי מהמפולת של 2008, הגיע הזמן לתת יותר דגש לבריאות. סך הכל יש לי את הזמן ואין לי שום תירוץ מדוע שלא להתאמן שעתיים-שלוש ביום. אז זאת המטרה העיקרית שלי. כמו כן אני אמשיך לשמור על תזונה בריאה. כבר היום אני אוכל קצת בשר, וכמעט ולא אוכל בכלל מוצרי חלב וביצים. כל מה שנשאר לי זה קצת לחתוך בדגנים ובמתוקים, שזה לא נראה לי קשה מדי.

בתחום הפיננסי אני מתכנן להמשיך לקרוא הרבה דוחות. כמו כן אני מתכנן לקרוא שוב את הספר Common Stocks and Uncommon Profits ולקרוא את  הספר You Can Be a Stock Market Genius

בתחום ההשכלה הכללית אני כנראה אקרא ספרים מתחום הפסיכולוגיה – את הספר של דניאל כהנמן "רציונליות, הוגנות, אושר" ואולי ספרים נוספים.

שנה ראשונה

פורסם בקטגוריה work. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
Subscribe
Notify of
guest
81 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
צאלון
צאלון
13 years ago

עדו, ההסבר של המדד יפה אבל "מנבר" זו בחירת שם בעייתית במקצת. 🙂

"נחום מנבר (נולד ב-1948) הוא איש עסקים ישראלי, שהורשע בסיוע לאויב בכך שמכר נשק כימי לאיראן".
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%91%D7%A8

ערן
ערן
13 years ago

@עדו מרוז
"אמר רבי ישמעאל, הרוצה להחכים, יעסוק בדיני ממונות, שאין מקצוע בתורה גדול מהן, שהן כמעיין הנובע. והרוצה לעסוק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס. "

רק תמצא מישהו שיודע והוא ישמח ללמד אותך, אף אחד לא בודק בציציות את מי שרוצה ללמוד תורה. יש גם הרבה מקורות באינטרנט.

גיא
גיא
13 years ago

עידו-לגבי ביטוח. ירידה אינה תמיד זמנית, כן גם במניות. אפילו באפט למשל לא נפטר ממניות BAC שלו. במהלך המשבר BAC ירדו משיא של כמעט 55$ לכמעט $3. ירידה מפחידה של כמעט כ-95%, העליה בחזרה במצב זה איטית מאד ולרוב פשוט בלתי אפשרית. נדרשות תשואות דמיוניות לשם כך.
מסכים שהסיכוי שכל התיק ירד כך הוא אפסי אבל השאלה היא תמיד עד כמה התיק מגוון.
העובדה שגם באפט פספס צניחה כזו מראה שכולנו יכולים וסביר להניח שזה יקרה לנו. אם זה מתרחש במניה שהיא מרכזית מאד בתיק-לא בריא.

אני כן מסכים איתך שבהנחה שהמניות איכותיות סביר להניח שהירידה תהיה זמנית ולכן הגנות מיותרות, אבל הן לא מיותרות בכל מקרה. הגנות בשיעור מסוים בשנים 1999-2000 לדוגמא היו רעיון מצוין. בקיצור, מאד תלוי בעיתוי.

קוראדו ועידו, לגבי הרכנת הראש, מזדהה מאד. מעריך שיותר צעיר כאן מרוב האנשים אבל הנושא מוכר מאד וגם לי היו תקופות כאלו, אפילו של כמה שנים. חושב שזה גם מתאים לאופי של האנשים הגולשים כאן-אנשים שמוכנים לדחות סיפוקים ומעדיפים לחשוב על הטווח הארוך. היום למזלי עצמאי, כאב ראש מסוג אחר אבל אחד שעדיף בעיני ללא ספק.

צאלון
צאלון
13 years ago

גיא, כתבת:
"[ההגנות] הן לא מיותרות בכל מקרה. הגנות בשיעור מסוים בשנים 1999-2000 לדוגמא היו רעיון מצוין. בקיצור, מאד תלוי בעיתוי".

האם יש לך דרך לדעת *מראש* שקניית הגנות היא רעיון מצויין, או רק בדיעבד?

Buy a stock, if it goes up, sell it, if it goes down, don't buy it.
– Yogi Berra

אייל
אייל
13 years ago

עדו מרוז :

אני חושב שאני מבין מאיפה נובע הבלבול של אייל (ושל רבים אחרים). הם חושבים שבגלל שמוסיפים מוצרים למדד האינפלציה אז העלייה ברמת החיים כוללת אותם, אבל זה פשוט לא נכון.
אני אביא דוגמה.
נניח שמשפחה מסויימת מוציאה 1000 ש"ח בחודש בשנת 2100. ואז בשנת 2101 כל המוצרים שהמשפחה צרכה עלו בממוצע ב-3%. אבל בנוסף לכך המציאו מוצר חדש שנקרא "מנבר" שכולם חייבים אותו, והוא משנה לגמרי את החיים על פני כדור הארץ. מחירו של המנבר הוא 10 ש"ח. עכשיו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חייבת להוסיף את המנבר למדד המחירים החל משנת 2101.
האינפלציה לאותה שנה תחושב כ-3% ולא כ-4%.
אבל החל משנה זו תחל הלישכה גם לבדוק את העלייה במחיר המנבר, ותכלול אותו במדד המחירים.
בשורה התחתונה מה שזה אומר זה שמי שהצמיד את הפנסיה בסך 1000 ש"ח לאינפלציה, יוכל להמשיך לקנות בשנת 2101 את כל המוצרים שהוא קנה בשנת 2100 (ובדיוק באותה כמות) אבל הוא לא יוכל להרשות לעצמו לקנות את המנבר המגניב.
לעומתו מי שעובד, קיבל העלאה במשכורת שמאפשרת לו לקנות את המנבר. זה בדיוק ההבדל בין העלייה במשכורת הממוצעת (או התל"ג) לבין העלייה באינפלציה.

היי עידו,

אני מבין מה שאתה מנסה לומר, אבל תבין שסל המוצרים של הלמ"ס כן מנסה לכלול את הדברים הנ"ל, פשוט כי הם רוצים לכלול אותם ולכן הם מעדכנים אותו כל שנתיים. ואם התווסף משהו אז הם יוסיפו אותו לסל, גם אם זה אומר שהסל יגדל, כי הם עובדים לפי סקר הוצאות של משפחות. תאמין לי, זה מדע שלם שהם מנסים לעשות אותו הכי טוב שאפשר כי הרבה מאד תלוי בזה, הם יודעים על כל הנושאים של הטיות הרבה יותר טוב ממני וממך.

תראה, במקום להתווכח, כנס לאתר של הלמ"ס ב URL הזה:

http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=%2Fprices_db%2FMachshevon_3_H.html&MySubject=11120010&SpecificationType=1

הוא מאפשר חישובי הצמדה למדד משנת 1951 ואילך (שים לב לשים את המטבע המתאים). אני לא מכיר מישהו שיצא לפנסיה לפני 40 שנה ועדיין חי, אבל תנסה להכניס פנימה משכורת של 3000 ש"ח בשנת 1990 (שהיתה סבירה לאותה תקופה) ותראה שמוצמדת למדד היום היא מעל 10000 ש"ח. כלומר, מי שיצא לפנסיה עם משכורת של 3000 ש"ח בשנת 1990 מקבל היום 10000 ש"ח. ההורים שלי יצאו פנסיה לפני 13 שנה וחיים יפה מאד עם משכורתם המוצמדת.

ההצמדה לשכר הממוצע במשק ולא לסל הקניות היא בעייתית מאד. הסיפור הקלאסי הבא מתאר את הבעיה: נניח שיש כפר עם 100 אנשים שכל אחד מרויח 1000 ש"ח, כלומר שכר ממוצע של 1000 ש"ח, ונניח שיום אחד ביל גייטס בא לגור בכפר (משכורתו היא 1000000 ש"ח). בין לילה קופצת המשכורת הממוצעת בכפר לבערך 11000 ש"ח. האם זה אומר שמיידית כולם צריכים לקבל העלאה משכורת פי 11 ? הרי מחירי העגבניות לא עלו …
נכון שבעתיד אולי מחירי הדיור ומוצרים אחרים יעלו עקב כך שגייטס ימשוך מליונרים נוספים לגור בכפר, אבל זה כבר יתבטא במדד בעתיד. בקיצור, יש בעיה עם השכר הממוצע כי הוא מוטה ע"י ערכי קיצון. חציון עדיף. וגם, לא כל העלאות השכר נכנסות לצריכה, אלא חלק נכנס לחסכון, האם אתה רוצה שהפנסיונרים ימשיכו לחסוך? למה? והעלאות השכר שכן נכנסות לצריכה יבואו כבר לידי ביטוי במדד.
תראה, אני לא מנסה לשכנע אותך לחסוך פחות, לדעתי טוב שאתה טועה לכיוון הזהיר של עודף חסכון, אבל תאמין לי שהלמ"ס בארץ מנסה לעשות עבודה טובה של מעקב אחרי עלויות המחיה. ארה"ב זה משהו אחר…, לא לחינם קוראים להם BLS … ונראה לי שרוב שמידע שלך נשאב משם.

יהונתן
יהונתן
13 years ago

עדו ואייל, באתר של הלמ"ס יש חוברת מאלפת – http://www.cbs.gov.il/publications10/households08/pdf/h_print.pdf

לכאורה, הטבלה שנמצאת שם בעמ' 19 מספרת סיפור דומה למה שעדו אומר, גם במונחים של מחירים מוצמדים למדד (מה שהם קוראים מחירים קבועים לשנת 2008), רמת החיים עלתה ב-16.5% במשך 11 השנים שבין 1997 ל-2008.

אני מצרף קישור ישיר לטבלה ולטבלה אחרת המספרת את הסיפור של העלייה ברמת החיים –
http://www.ufu.co.il/files/f73j8nwwm6lyckeab6w6.jpg

גיא
גיא
13 years ago

עידו, באפט דווקא החזיק ב-BAC עד כמה שידוע לי אע"פ שלא בשיעור גדול, אם זוכר נכון הוריד כמחצית מאחזקתו במניה לפני ספטמבר 2008.

אני בהחלט מסכים איתך לגבי באפט, גראהם ואחרים. גם באפט ציין שטעה לפני 2000 כשלא מכר מניות למרות שידע שמדובר בבועה, וכאן מגיעים לטענה שלי, בדר"כ מסכים שהגנות הן דבר מיותר אך לא לחלוטין. הכל תלוי בעיתוי.

מה שמוביל אותי לשאלה של צאלון – הנקודה שלך נכונה. בבועה של 2000 ידעתי מראש שהגיע הזמן לקנות הגנות. זו בועה שגדלה במשך שנים לממדים כל כך מוזרים כך שכאן זה כן היה רלוונטי. חבל רק שאז התיק שלי היה מזערי כל כך מכדי שזה יהווה משהו משמעותי.

מצד שני את הבועה של 2008 לא. רק בדיעבד. סביר להניח שאת הרוב המוחלט של הבועות לא נצליח לזהות בזמן אמיתי, הדוגמא של 2008 ובממדים אליהם היא הגיעה יוצאת דופן כאשר חברות דיברו על "כלכלה אחרת" ועל כך ש"רווחים לא שווים מאומה אלא רק נתח שוק"-זה בהחלט היה רלוונטי.
לא ניתן לפסול את הדברים הללו לחלוטין.

גיא
גיא
13 years ago

תיקון דברי-הדוגמא של 2000 כמובן יוצאת דופן.

בנימין
בנימין
13 years ago

עדו

אני עשיתי חישוב של דירה קטנה ברמת גן שנקנתה 1958 ב-7000לירות
ועד היום עברו 52 שנה.
חשבתי לפי האתר של הלמס כפי שצוין למעלה ומענין השווי יצא לי
בשקלים 81503 אלף שח ואז זאת היתה דירה חדשה וכיום היא שווה
לפחות פי 10 ללא רבית צמודה או שכר הדירה במשך תקופה זאת.
כלומר אין ספק שהערך של הכסף הצמוד נופל לאורך השנים.
והדירה גם שהיא ישנה והבנין עומד להריסה .

גיא
גיא
13 years ago

עידו, תודה על הדברים אך זה לא משנה כלל את נכונות המשפט שלי. באפט אכן החזיק ב-BAC מאחר וברקשייר החזיקה ב-BAC. אין זה משנה כלל אם הוא עצמו קנה את המניה או סימפסון. דרך אגב, גם לגבי סימפסון, אני עצמי בהחלט הייתי שמח אם בחיי אצליח להשיג את התשואות של סימפסון.
אם לא טועה באחד המכתבים האחרונים יחסית של ברקשייר (2003 או 2004) הוא מזכיר את התשואות שיסמפסון השיג במשך השנים (ושוב אם זכור לי נכון מעל 20% בשנה. מרשים מאד.) ואת האמון שהוא רוחש לו, ובעיני הן מכובדות מאד. הלוואי על כולנו. אם אדם כזה טועה כך, כולנו מסוגלים.

הנקודה שלי היא שכולנו אכן מסוגלים גם לטעות. ברור מאליו, לא? אם גם באפט וגם סימפסון טעו בחייהם, אל דאגה, זה יגיע גם אלינו וללא ספק. מסכים איתך לגבי הטענה הכללית שלך לגבי הגנות, לא מסכים שהדבר תקף תמיד ובכל מצב אפשרי.
יש מצבים יוצאי דופן.

גיא
גיא
13 years ago

תודה, בהחלט מקשיב למשקיעים כמוהו וכמו באפט. בדיוק כמו שכשבאפט מדבר למשל על כך ש"נגזרים הם נשק להשמדה המונית" זה עדיין לא מנע ממנו להשתמש בהם כשחשב שהנסיבות מספיק יוצאות דופן כדי להשתמש בהם מאחר מאחר והם ונסחרים במחירים לא ריאליים, או לטעון שאף פעם לא ישתמש בהם. וזו בדיוק כל הנקודה שלי. נישאר חלוקים.
לגבי הדאגה לתשואות, תודה. לאורך השנים האחרונות הן בהחלט נחמדות מאד-רק שימשיכו כך ולאורך שנים רבות.