שנה שנייה לחופש – סיכום

בראשון באוגוסט עברו שנתיים מאז שעזבתי את עבודתי בתור מתכנת, והתחלתי להשקיע במשרה מלאה. אז הנה, קצת באיחור, החלטתי לכתוב את הסיכום השנתי.

השינוי העיקרי השנה היה המעבר שלנו לבייג'ינג. למרות שקצת חששתי מחזרה לסין, מצאתי בייג'ינג אחרת לגמרי ממה שהכרתי, וסך הכל טוב לי פה. קשה לי להאמין שאני אצליח לשרוד בסין הרבה שנים, כי הרבה דברים מפריעים לי אצל הסינים – למשל שהם מעשנים כמו קטרים,או שהילדים פה עושים פיפי וקקי בכל מקום.

מצד שני יש לבייג'ינג הרבה יתרונות שגורמים לי להישאר כאן. מעבר לעלות המחיה היחסית זולה, החיים פה די נוחים – ניתן לקנות כמעט הכל במרחק הליכה קטן מהבית, אני גר ליד פארק מאוד גדול, יש שבילי אופניים בכל הכבישים, האוכל פה מעולה, יש חוגים מאוד טובים לילדים וכמובן – הקרבה למשפחה של אשתי. ככה שאני מנסה להתעלם מהחסרונות וסך הכל טוב לי פה. התכנית היא להעביר פה עוד שנה לפחות, ואז נראה.

הנה סיכום השנה השנייה שלי:

שוק ההון

בניגוד לשנה הראשונה שהייתה פשוט אסון פיננסי, השנה הנוכחית הייתה הרבה יותר טובה. התאוששתי לגמרי מהנפילה של 2008 מה שאיפשר לי קצת להירגע. למעשה כיום ההון שלי גדול בערך ב-70% מאשר הוא היה כשעזבתי את קומברס ובערך פי 3 ממה שהוא היה בשיא המשבר במרץ 2009. כך שאם סוף 2008 – תחילת 2009 הייתה תקופה מאוד לחוצה מבחינה כלכלית, מאז קיץ 2009 אני מרגיש הרבה יותר רגוע, וקשה לי להאמין שאני אי פעם אלחץ יותר מכסף.

המטרות שלי לשנה היו לשנן את כל הסימונים שלי בספר Security Analysis ולקרוא לפחות 100 דוחות כספיים. נראה לי שעמדתי בשתי המשימות. לא ממש ספרתי את כמות הדוחות שקראתי, אבל השנה ללא ספק עברתי על יותר רעיונות מאשר בכל שנה בעבר. אני מאוד מרוצה שעברתי ברצינות על הספר Security Analysis – זה בהחלט היה שווה את הזמן הרב שהשקעתי בו.

תקציב

2010 אומנם עוד לא הסתיימה, אבל נראה כי לא תהיה לי בעיה לעמוד בתקציב שלי – שהוא עומד על 2% מסך ההון שלי. טוב, זאת לא ממש חכמה כי אני די קמצן וגם העובדה שאני גר בסין עוזרת, אבל בכל זאת הצלחתי לטייל חודשיים ביפן וגם ניסע לביקור בהונג-קונג בנובמבר.

ב-2011 יהיה לי יותר קשה לעמוד בתקציב של 2% וזאת למרות שנראה כי הרווח שלי השנה מהבורסה יעבור את ה-20%. הסיבה העיקרית לכך היא עלייה בהוצאות הדיור והחינוך לילדים. למרות זאת גם ב-2011 נוכל להרשות לעצמנו טיול קטן. הפעם זה כנראה יהיה ביקור של כחודש בארץ.

אני חושב ברצינות להעלות את התקציב שלי ל-3% מההון, כדי להרגיש קצת פחות לחוץ בהוצאות. נראה לי שגם 3% זה שמרני מספיק.

השכלה כללית

כאן לא עמדתי בתכניות שלי. רציתי לעבוד יותר ברצינות על טכניקות הזיכרון של ערן כץ, ולא עשיתי את זה. אני בינתיים מסתפק ברמה די נמוכה של טכניקות הזיכרון שלו. זה מאפשר לי לזכור כמה מספרי טלפון – שזה הרבה יותר מאשר הייתי מסוגל לעשות לפני שקראתי את הספר שלו סוד הזיכרון המצויין. גם לא שיפרתי את היכולות המתמטיות שלי.

ללא ספק השקעתי הרבה מאוד זמן בקריאת דוחות כספיים מה שלא השאיר לי הרבה זמן לדברים אחרים. היום גם יותר מעניין אותי לקרוא קצת ספרי פסיכולוגיה. לאחרונה קראתי את הספר של דן אריאלי לא רציונלי ולא במקרה. דווקא הספר הספציפי הזה לא כל כך טוב ולא הייתי ממליץ עליו, אבל זה הכיוון שיותר מעניין אותי עכשיו.

בריאות

בתחום הזה כן השתפרתי, אבל אני רחוק מאוד מאיפה שהייתי רוצה להיות. השנה אפילו עשיתי בדיקה רפואית (פעם הקודמת שנבדקתי הייתה בגיל 23), והתוצאות היו בסדר גמור. אני גם מרגיש ממש טוב. ובעיות שהיו לי בעבר (כמו מגרנות) עברו לגמרי אחרי ששיניתי את התזונה שלי. אבל אני עדיין שמן (83 קילו על 1.82 מטר). המטרה שלי היא לרדת ל-74 קילו ולהישאר שם.

השנה אומנם התאמנתי יותר בטאי-צ'י, אבל זה עדיין רחוק מאוד מהשעתיים ביום שאני רוצה להקדיש לזה.

התכנית לשנה הבאה

השנה הבאה תהיה מוקדשת יותר לעניין הבריאות. זה המקום שאני רוצה לתת בו דגש חזק יותר. אני מרגיש שעכשיו, כשהמצב הכלכלי שלי השתפר והתאוששתי מהמפולת של 2008, הגיע הזמן לתת יותר דגש לבריאות. סך הכל יש לי את הזמן ואין לי שום תירוץ מדוע שלא להתאמן שעתיים-שלוש ביום. אז זאת המטרה העיקרית שלי. כמו כן אני אמשיך לשמור על תזונה בריאה. כבר היום אני אוכל קצת בשר, וכמעט ולא אוכל בכלל מוצרי חלב וביצים. כל מה שנשאר לי זה קצת לחתוך בדגנים ובמתוקים, שזה לא נראה לי קשה מדי.

בתחום הפיננסי אני מתכנן להמשיך לקרוא הרבה דוחות. כמו כן אני מתכנן לקרוא שוב את הספר Common Stocks and Uncommon Profits ולקרוא את  הספר You Can Be a Stock Market Genius

בתחום ההשכלה הכללית אני כנראה אקרא ספרים מתחום הפסיכולוגיה – את הספר של דניאל כהנמן "רציונליות, הוגנות, אושר" ואולי ספרים נוספים.

שנה ראשונה

פורסם בקטגוריה work. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

81 תגובות על שנה שנייה לחופש – סיכום

  1. מאת Corado‏:

    היי עדו,
    מבין אותך לגמרי בנושא של "להוריד את הראש ולהתאפק". עשיתי את זה שנה ארוכה של הקרבה בלי שהיה לי כמעט זמן פנוי (עובדים כמו מטורפים שעות רבות, כולל חגים ושבתות) בסטרס שאי אפשר לתאר, ואין מה לעשות, זה היה התפקיד. לאחר שנים של לחץ בחזה ושלוש ביקורים אצל קרדיולוג לאחר סמי-אירועים (וזה לא מצחיק), עשו לי בדיקות מקיפות, ואז נפל האסימון. הבנתי שמשהו כנראה לא בסדר בחיים שלי, כי אני אדם בריא בדרך כלל. היה לי ברור שזה קשור לסטרס בעבודה (כמה קשה זה יכול להיות שהעבודה ממלאת לך 80% מזמן הערות…). אבל לא הבנתי באמת עד כמה, עד שעזבתי בפועל. מאז הלחץ הקבוע בחזה חלף, ואני לא מדבר שהקרדיולוג שלי מאוד מתגעגע אלי, כבר 15 חודשים 🙂
    גם לי לא היה טוב, ידעתי שאני רוצה לשנות ולקח לי בערך שנה להחליט מה אני רוצה, ועוד שנה לתכנן את העזיבה, שנה שבה הייתה התאפקות עם תקופה מאוד לא קלה, של אינסוף פיטורים של אנשים יקרים מסביב. מכיוון שידעתי שאני רוצה לעזוב, לא חששתי שיפטרו אותי, מה שלא קרה, כי באופן "מפתיע", סוסים שרצים מרתון בקצב של ריצת 100 מטר, לא מפטרים כל כך מהר.

    אני בהחלט לא מרגיש רגוע עם כמות הכסף שיש לי, ביחס לקצב ההוצאות שלי, אבל אני עובד קשה מאוד, מנסה לחשוב יצירתי, ובדרך כלל מצליח יפה עם המחשבות והתחזיות. המטרה היא להגיע ל 5% הוצאות מההון, שזה דורש לא מעט אחוזים של תשואה בשלוש השנים הקרובות. אחד הדברים הטובים שלמדתי מהעבודה זה להציב יעדים ברורים. יש לי מקרר מסיבי, כי הוא צריך להחזיק את כל המחשבות והיעדים שלי, וזה לא קל… 🙂

    רונן

  2. מאת ידידיה‏:

    5% הוצאות זה עדיין קשה מאוד, לא? אפילו אם נניח שמצליחים איכשהו להתקיים מ-5000 ש"ח בחודש (וזה מעט מאוד אם יש לך משפחה), זה אומר שצריך יותר ממליון נזיל. ואני מניח שכדי לחיות מ-5000 ש"ח כבר יש לך איפה לגור.

  3. מאת אייל‏:

    היי,

    בלוג מעניין. יישר כוח.

    רציתי להעיר לגבי משהו שכתבת. בישראל עליית "רמת החיים" זהה לעליית מדד המחירים לצרכן. ואפשר לראות את זה בקלות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אפשר פשוט לראות שההוצאה הממוצעת למשפחה בישראל עולה משנה לשנה בשיעור כמעט זהה לעליה במדד המחירים לצרכן. האמת שהגדרתית זה חייב להיות ככה, כי המדד מייצג את מחירי הסל הממוצע של שרותים ומצרכים של משפחות בארץ.
    בהנחה שמה שכתבת נכון, זה שבארה"ב יש שוני נראה לי אנומליה רצינית…, יתכן שהם מעוותים את ה CPI כדי להראות שאין אינפלציה…, אבל מדד "רמת החיים" מראה שיש אינפלציה . אם הייתי אמריקני הייתי מאד מודאג מזה.

  4. מאת עדו מרוז‏:

    אייל, העלייה ברמת החיים היא העלייה בהכנסה הריאלית – כלומר מעבר לאינפלציה.
    אם אין עלייה אמיתית ברמת החיים, אז איך זה שהתל"ג לנפש עולה בממוצע כל שנה? הרי התל"ג נמדד ריאלית ולא נומינלית.

    אם אין עלייה אמיתית ברמת החיים, אז איך זה שרמת החיים היום הרבה יותר גבוה מאשר לפני 10, 20 או 50 שנה?
    ואם אתה לא מאמין, תשאל את סבתא שלך על החיים שלה בילדות, ותשווה אותם לחיים היום. כמה כלי רכב משפחה החזיקה לפני 50 שנה? כמה זוגות מכנסיים? וכמה פעמים בשנה הם אכלו סטייק פילה?

    ההוצאה הממוצעת של משפחה בארץ עולה מעל לעלייה באינפלציה, בגלל שכל הזמן נוספים מוצרים חדשים לסל הקניות המשפחתי. לדוגמה – איי-פון, מחשב, מיץ תפוזים ועוד הרבה דברים שלא היו קיימים לפני 30 שנה.

  5. מאת טדי‏:

    Corado שלום,
    אני גם אשמח לקבל לינקים לסקרינרים, Tedy63@gmail.com, או כל מידע אחר שאתה חושב שיכול לעניין אותי.

    זה מוזר, אני עובד מגיל מאוד צעיר בעסק משפחתי (בתחום הטקסטיל), עכשיו סיימתי תואר שני ואני רוצה ללכת לעבוד בחוץ.

    התיק שלי הוא כחמישים אחוז אג"ח מדינה צמוד מדד ( של ישראל ), כך שאני יכול להפסיד עד חמישים אחוז נומינלית.
    שאר התיק שלי מתחלק 25% בארץ, 20% בארה"ב והשאר אופציות.
    יש לי השקעות שנמחקו לגמרי, חברה שנמחקה מהמסחר, שעדיף היה לי להשקיע באופציות.
    נראה לי שיש לי תשואה חיובית, אבל אני בטוח שיש לי עוד המון ללמוד.

    בגלל החלוקה של התיק אין לי חשש מתנודתיות, אבל יש 50 אחוז מהכסף שמשמש כאבן לעצירת תנודתיות, כאשר יהיה לי מספיק כסף בשביל לבצע שורטים, אז אני חושב שאני יבנה תיק גירוד.

  6. מאת אסקובאר‏:

    עדו בהצלחה! יש הרבה שמחת חיים בבלוג הזה ותענוג לקרוא את הדברים שאתה כותב, וגם את התגובות של המשתתפים.
    הנסיון והדרך שלך נותנים השראה, ודוגמה חיובית לכך שהגיון בריא פלוס חריצות הם מתכון להצלחה.

  7. מאת אייל‏:

    @עדו מרוז
    היי עידו,

    סל המצרכים במדד המחירים לצרכן מתעדכן בהתאם לצריכה של משפחה ממוצעת בישראל. כאשר נושא התקשורת הפך יותר דומיננטי בשנים האחרונות, זה התבטא במדד המחירים לצרכן. לא הגיוני שהסל ישאר כמו לפני 30 שנה. הוא חייב להתעדכן אחרת אין לו ערך.

    כמו שאמרתי (ובדקתי באתר הלמ"ס) ההוצאה הממוצעת למשפחה בישראל עולה בצורה די דומה למדד המחירים לצרכן. וזה עונה לשאלה שלך כמה צריך לחסוך ב % כל שנה בישראל כדי לשמור על אותה רמת חיים.
    התמ"ג יכול לעלות ביותר מהמדד פשוט בגלל גידול באוכלוסיה שגורם לגידול בפעילות הכלכלית. אבל עבור אותה המשפחה המשכורת וההוצאות הן אותו הדבר (עד כדי השינוי במדד).

  8. מאת אייל‏:

    @אייל
    תוספת לפוסט הקודם:

    התל"ג לנפש הדולרי בישראל עלה בגלל התחזקות השקל. ההוצאה השקלית (והתל"ג לנפש השקלי) נשארו קבועים.

    יש הסבר נחמד (למרות שהוא קצת ישן) בלינק המצורף:
    http://finance.walla.co.il/?w=//1161026/@@/item/printer

    כל מה שכתבתי נכון לגבי ישראל. בארה"ב יש "התאמות הדוניסטיות" בחישוב מדד ה CPI שגורם להטיה שלו כלפי מטה. מי שזה מעניין אותו יכול להיכנס ל SHADOWSTATS.COM .

  9. מאת Corado‏:

    היי טדי,
    אין לי בעייה להעביר מידע. זו הפעם הראשונה שאני כותב כל כך הרבה באינטרנט, ובטח שבאתר אחד. אני מרגיש שאם אני מגיב עוד פעם אחת עדו שולח למחשב שלי את הוירוס הקטלני שהאיראנים מנסים להשתלט עליו כבר כמה שבועות… 🙂
    בנושא סקינרים, השבוע, לאחר שנים של עבודה עם יאהו, וכמה חודשים של חיפושים אחרי סקרינרים באינטרנט הגעתי למה טובים, כולם בחינם כמובן.
    מה זה סקרינר טוב בעיני? 1) כזה שאפשר לסרוק כמעט כל פרמטר, בין אם זה בנתונים ההבסיסיים, הפיננסים, והטכניים (למרות שאני לא מבין בזה כלום). 2) כזה שכל קריטריון שנבחר הופך להיות עמודה בתוצאות. 3) מאפשר להוריד את כל (לא רק 10 או 40 ראשונות) לקובץ אקסל. השבוע, לאחר ימים רבים של עבודה, הגעתי לארבעה טובים (כמובן לפי החשיבות שלי):
    1) אתר FOOL המוכר, שממתבסס ברובו על הדירוג הפנימי של הגולשים המקצועיים והמקצועיים יותר:
    http://caps.fool.com/Screener.aspx?source=ifltnvsnv0000001
    2) יש כמובן גם את יאהו, שעובד על ג'אווה שהוא גם נהדר. אבל משופ מה הוא מצמצם לי את הרשימה ככל שאני מכניס יותר פרמטרים, למרות שאני מנסה להכניס תחום רחב ככל האפשר:
    http://screener.finance.yahoo.com/newscreener.html
    3) אתר של נסד"ק. טוב מאוד.
    http://www.nasdaq.com/reference/StockScreener.stm
    4) הכי טוב שמצאתי עד כה, הוא אתר עלום שם.
    http://finviz.com/
    ממש ממש טוב. אני חושב שאין פרמטר שלא מציע, ואם לא תמצאו אחד מסוים, אפשר לעשות מניפולציה די פשוטה על הנתונים באקסל אחרי הורדה. מה שאני עושה בעצם. יש לי הרגשה שיתחיל לגבות כסף בקרוב.

    אני לא יועץ מספיק בכיר כדי לייעץ לך על איך לבנות את התיק… מה שכן אני יכול להמליץ זה לבנות את התיק שלך באתר פיננסי, לא דרך הברוקר שלך. זה אומנם כפילות וחברים שלי צחקו עליי בהתחלה, אבל היום כולם עובדים כמוני. אני עובד עם האתר של יאהו, שהוא בעיני מעולה, כי מאפשר לבנות את העמודות שלך. בלחיצת כפתור בסלולרי שלי, אני רואה את התיק, כולל שינוי ברמה יומית ותשואות מאז שהכנסתי מניות לתיק. אפשר גם להכניס כמה מזומן יש לך ואז אתה רואה את שווי התיק ללא צורך בחישובים סבוכים שאתה שואל את עצמך "כמה מזומן יש לי?" נכון, דורש עוד קצת עבודה אחרי הקניה/מכירה, אבל אחרי שבונים את הכל פעם אחת (לוקח כ 30 דקות) פעולות העדכון אחרי כן, לוקחות ברמה של שניות.
    בעבר לא עבדתי ככה ואיבדתי שליטה על התיק והתשואות. לא הבנתי אף פעם איפה אני נמצא. זו גם הדרך בה אני בודק את הנתונים אצל הברוקר שלי כל פעם שאני נכנס לאתר, עד רמת הדולר, אם יש בעיה או טעות בחשבון.  

    אם יש עוד שאלות, תגיד ונעבור למיילים ולא נטריד את מנוחתם של גולשי האתר.

    שיהיה בהצלחה!
    רונן

  10. מאת עדו מרוז‏:

    אייל, לא ענית על השאלות שלי.
    באמת קשה לי להבין איך מישהו שחי בישראל יותר מ-10 שנים, לא שם לב שיש עלייה עקבית ברמת החיים. אתה באמת טוען שרמת החיים היום בארץ זהה לזו שבשנות ה-50?

    זאת טעות להגיע למסקנות רק על בסיס משפט אחד מכתבה בוואלה ועל סמך אתר של תאוריית קונספירציה.
    הציטוט בואללה הוא מאוד מטעה – קודם כל הוא מתייחס רק לשנה אחת (2005) ואתה לא יכול להסיק לגבי כל השנים. תמיד יש שנים בהן התל"ג לנפש לא עולה. דבר שני הם טוענים שהתל"ג במושגים של מטבע מקומי כמעט ולא השתנה. המילה "כמעט" היא מילת המפתח. מה זה כמעט? 1%? 3%? גם שינויי של 1% לאורך הרבה שנים, מצטבר לצמיחה אמיתית ברמת החיים.

    העניין של התחזקות השקל זה תופעה חדשה של ה 3-4 שנים האחרונות, אבל התל"ג לנפש בארץ עולה בעקביות מאז קום המדינה. כך שלהתחזקות השקל אין קשר לכך. בכלל עלייה בתל"ג היא תופעה עולמית (אלא אם כן אתה גר בצפון קוריאה או בזימבבואה). בכל העולם הראשון ישנה עלייה קבועה בתל"ג לנפש. אם אתה רוצה לנטרל את השפעות המטבע, אז תבדוק את התל"ג של ארה"ב.
    אני כבר עשיתי את העבודה הזאת ברשומה הזאת, וגיליתי שההכנסה לנפש בארה"ב עלתה בכ-7% בשנה (נומינלית) לעומת אינפלציה של 3.7%. ההפרש הזה של 3.3% הוא בדיוק העלייה בתל"ג לנפש.
    אתה יכול גם לבדוק מה קורה במדינות בהן המטבע מקובע לדולר. למשל בהונג-קונג שם התל"ג לנפש עולה למרות שהמטבע מקובע לדולר (בחצי שנה הראשונה התל"ג בהונג-קונג עלה בערך ב-8%). או תבדוק מה קורה בסין שם יש זחילה מאוד איטית במטבע, אבל התל"ג צומח ביותר מ-10% בשנה.

    הטענה שלך לגבי עדכון סל הצריכה, סותרת את הטענה שלך לגבי התל"ג לנפש. אם אין שינוי ברמת החיים, למה שיהיה שינויי בסל הצריכה של משפחה ממוצעת? למה כשהייתי ילד קטן אף אחד לא קנה מיץ תפוזים טבעי, או אכל סטייק יותר מ 3-4 פעמים בשנה, והיום צורכים את אלו בתדירות גבוהה?
    איפה שלא תסתכל, תראה שיש עלייה ברמת החיים. למשל, כשאני הייתי ילד, כמה היו טסים לחו"ל? אף אחד מהחברים שלי לא טס עד גיל העשרה. אני זוכר שהייתי בכיתה ב' (שנת 1979) המורה ביקשה מאחד התלמידים שיספר לנו איך זה לטוס במטוס. הוא היה התלמיד היחידי בכיתה שאי פעם טס במטוס, וכולנו ישבנו פעורי פה והקשבנו לו.
    רוצה עוד דוגמה? כשהייתי ילד, אם מישהו היה קורע את המכנסיים שלו, היו תופרים לו תלאי!

    על איזה תחום שלא תסתכל – מוצרי חשמל, אוכל, ביגוד, תרבות, פנאי תראה שהיה שינוי משמעותי ברמת החיים.
    או שתסתכל על סרטים מלפני עשרות שנים, ותראה איך אנשים חיו. רמת חיים של המעמד הבינוני משנות ה-60 תחשב היום לעוני מחפיר.

  11. מאת עדו מרוז‏:

    הנה הטבלה היחידה שהצלחתי למצוא על התל"ג בארץ – והיא משנת 1990
    http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Economy/gdppercap.html

    אתה יכול לראות שכמעט כל שנה התל"ג לנפש עלה בארץ. גם בשנות ה-90 בהן השקל נחלש מול הדולר. שוב, נתוני התל"ג הם ריאלים – כלומר אחרי אינפלציה.

    כל כך הרבה אנשים לא מודעים לעניין הזה, אבל זה דבר מאוד חשוב. פנסיונרים צריכים לדאוג שההכנסה שלהם תגדל לפחות בקצב של התל"ג לנפש ולא בקצב האינפלציה. רוב האנשים חושבים שזה מספיק להדביק את האינפלציה, וזאת טעות חמורה. מי שההון שלו גדל בפחות מ 7% בשנה (נומינלית) הולך אחורה!
    דרך אגב, למרות שאני לא חסיד גדול של ההסתדרות, בעניין אחד הם צודקים מאוד – וזה שהם דורשים להצמיד את שכר המינימום לשכר הממוצע במשק ולא לאינפלציה. אם נדביק את שכר המינימום לאינפלציה, תהיה שחיקה מתמדת בשכר של השכבות החלשות.

  12. מאת אייל‏:

    @עדו מרוז
    היי עדו

    ההבדל בין הגידול בתל"ג לנפש לבין הגידול במדד המחירים לצרכן הוא החסכון\השקעה במשק. כלןמר, אתה כאזרח מרויח דברים גם בלי לשלם עליהם, אם זה כבישים טובים יותר, מערכת אוטובוסים משופרת, פחות זיהום אויר, מערכת בריאות טובה יותר, וכולי.

    נתת דוגמא מצוינת לזה בפוסט על השינוי בבייג`ין שחווית. נכון שהמחירים לצרכן גם עלו, אבל כאזרח הרווחת דברים נוספים שלא שילמת עליהם, כמו אויר נקי, ומערכת אוטובוסים טובה, ובטח גם פחות פשיעה.

    כמו שאמרתי קודם, מדד המחירים לצרכן חייב הגדרתית לייצג את סל הצריכה הישיר של משפחה ממוצעת כיום בישראל כולל הסטייקים (נכנס תחת הוצאה למזון) וה IPHONE (נכנס תחת תקשורת), אחרת כל חישובי קרנות הפנסיה (שמתבססות על המדד) ילכו קפוט, וזה נושא קריטי כיום בכל העולם. הלמ"ס משיג את המידע הזה ע"י שימוש בנתונים אמיתים של משפחות ומעדכן כל שנתיים. ראה גם:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%9F

  13. מאת עדו מרוז‏:

    מדד המחירים מחשב את העלייה במחיר של הסטייק אבל לא את כמות הסטייקים שמשפחה ממוצעת צורכת בשנה.
    אני חושב שהטבלה של התל"ג שסיפקתי מראה יפה את הצמיחה ברמת החיים בארץ ב-20 שנה האחרונות. אין כאן שום מקום לוויכוח.

  14. מאת Yaniv‏:

    עדו, נראה לי שאתה ואייל אומרים את אותו דבר אבל ההגדרות שלכם שונות. אייל גם אומר שרמת החיים עלתה, הוא פשוט מדבר על מדד לרמת חיים שמשתנה כל שנתיים לפי העלייה ברמת החיים, כלומר ה"אפס" שלו זז כל הזמן. אתה מדבר על נקודת ייחוס לפני 20 שנה (ה"אפס" שלך קבוע) ואייל מדבר על נקודות ייחוס שזזות כל שנתיים…

  15. מאת עדו מרוז‏:

    השאלה היא מה רלוונטי לחוסך. מה שאני מנסה להגיד זה שמי שמצמיד את החיסכון שלו לאינפלציה ולא לרמת העלייה של המשכורת הממוצעת במשק, ימצא את עצמו במצב מאוד לא טוב אחרי הרבה מאוד שנים.
    הדרך הכי טובה לעשות זאת היא להסתכל על פנסיונרים שהפנסיה שלהם מוצמדד רק למדד. אני עשיתי את זה עם סבתא שלי. אני לא רוצה לזרוק פה נתונים, כי אני לא זוכר אותם במדויק, אבל מה שהיא מקבלת היום זאת בדיחה עלובה ביחס למה שהיא קיבלה לפני 30 שנה – כמובן ביחס למשכורות המקובלות במשק. פעם זאת הייתה הכנסה משמעותית והיום זה פשוט דמי כיס.

    אם תיקח למשל מישהו שיצא לפנסיה מוקדמת בגיל 50 לפני 40 שנה והצמיד את החיסכון שלו רק למדד, היום אין סיכוי שהוא יכול להרשות לעצמו מחשב, פלאפון, מיבש כביסה, מיקרוגל ועוד 1001 דברים שבכלל לא היו קיימים לפני 40 שנה. החיסכון שהוצמד לאינפלציה פשוט מאפשר לו לקנות את אותם הדברים שהוא קנה לפני 40 שנה, החיסכון לא מאפשר לו לקנות מוצרים חדשים. כלומר הוא יחיה היום על לחם וגבינה לבנה ויוכל לקנות בגד פעם פעמיים בשנה כמו שהיה נהוג בשנות ה-60. אבל לא יותר מזה. בשנות ה-60 כולם חיו ככה אז זאת לא הייתה בעייה, אבל היום הוא יחשב לעני.

  16. מאת עדו מרוז‏:

    אני חושב שאני מבין מאיפה נובע הבלבול של אייל (ושל רבים אחרים). הם חושבים שבגלל שמוסיפים מוצרים למדד האינפלציה אז העלייה ברמת החיים כוללת אותם, אבל זה פשוט לא נכון.
    אני אביא דוגמה.

    נניח שמשפחה מסויימת מוציאה 1000 ש"ח בחודש בשנת 2100. ואז בשנת 2101 כל המוצרים שהמשפחה צרכה עלו בממוצע ב-3%. אבל בנוסף לכך המציאו מוצר חדש שנקרא "מנבר" שכולם חייבים אותו, והוא משנה לגמרי את החיים על פני כדור הארץ. מחירו של המנבר הוא 10 ש"ח. עכשיו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חייבת להוסיף את המנבר למדד המחירים החל משנת 2101.
    האינפלציה לאותה שנה תחושב כ-3% ולא כ-4%.

    אבל החל משנה זו תחל הלישכה גם לבדוק את העלייה במחיר המנבר, ותכלול אותו במדד המחירים.
    בשורה התחתונה מה שזה אומר זה שמי שהצמיד את הפנסיה בסך 1000 ש"ח לאינפלציה, יוכל להמשיך לקנות בשנת 2101 את כל המוצרים שהוא קנה בשנת 2100 (ובדיוק באותה כמות) אבל הוא לא יוכל להרשות לעצמו לקנות את המנבר המגניב.
    לעומתו מי שעובד, קיבל העלאה במשכורת שמאפשרת לו לקנות את המנבר. זה בדיוק ההבדל בין העלייה במשכורת הממוצעת (או התל"ג) לבין העלייה באינפלציה.

  17. מאת צאלון‏:

    אפרופו שכר מינימום
    http://www.kav.org.il/100994/b1090

  18. מאת צאלון‏:

    עדו, ההסבר של המדד יפה אבל "מנבר" זו בחירת שם בעייתית במקצת. 🙂

    "נחום מנבר (נולד ב-1948) הוא איש עסקים ישראלי, שהורשע בסיוע לאויב בכך שמכר נשק כימי לאיראן".
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%91%D7%A8

  19. מאת ערן‏:

    @עדו מרוז
    "אמר רבי ישמעאל, הרוצה להחכים, יעסוק בדיני ממונות, שאין מקצוע בתורה גדול מהן, שהן כמעיין הנובע. והרוצה לעסוק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס. "

    רק תמצא מישהו שיודע והוא ישמח ללמד אותך, אף אחד לא בודק בציציות את מי שרוצה ללמוד תורה. יש גם הרבה מקורות באינטרנט.

  20. מאת גיא‏:

    עידו-לגבי ביטוח. ירידה אינה תמיד זמנית, כן גם במניות. אפילו באפט למשל לא נפטר ממניות BAC שלו. במהלך המשבר BAC ירדו משיא של כמעט 55$ לכמעט $3. ירידה מפחידה של כמעט כ-95%, העליה בחזרה במצב זה איטית מאד ולרוב פשוט בלתי אפשרית. נדרשות תשואות דמיוניות לשם כך.
    מסכים שהסיכוי שכל התיק ירד כך הוא אפסי אבל השאלה היא תמיד עד כמה התיק מגוון.
    העובדה שגם באפט פספס צניחה כזו מראה שכולנו יכולים וסביר להניח שזה יקרה לנו. אם זה מתרחש במניה שהיא מרכזית מאד בתיק-לא בריא.

    אני כן מסכים איתך שבהנחה שהמניות איכותיות סביר להניח שהירידה תהיה זמנית ולכן הגנות מיותרות, אבל הן לא מיותרות בכל מקרה. הגנות בשיעור מסוים בשנים 1999-2000 לדוגמא היו רעיון מצוין. בקיצור, מאד תלוי בעיתוי.

    קוראדו ועידו, לגבי הרכנת הראש, מזדהה מאד. מעריך שיותר צעיר כאן מרוב האנשים אבל הנושא מוכר מאד וגם לי היו תקופות כאלו, אפילו של כמה שנים. חושב שזה גם מתאים לאופי של האנשים הגולשים כאן-אנשים שמוכנים לדחות סיפוקים ומעדיפים לחשוב על הטווח הארוך. היום למזלי עצמאי, כאב ראש מסוג אחר אבל אחד שעדיף בעיני ללא ספק.

  21. מאת צאלון‏:

    גיא, כתבת:
    "[ההגנות] הן לא מיותרות בכל מקרה. הגנות בשיעור מסוים בשנים 1999-2000 לדוגמא היו רעיון מצוין. בקיצור, מאד תלוי בעיתוי".

    האם יש לך דרך לדעת *מראש* שקניית הגנות היא רעיון מצויין, או רק בדיעבד?

    Buy a stock, if it goes up, sell it, if it goes down, don't buy it.
    – Yogi Berra

  22. מאת אייל‏:

    עדו מרוז :

    אני חושב שאני מבין מאיפה נובע הבלבול של אייל (ושל רבים אחרים). הם חושבים שבגלל שמוסיפים מוצרים למדד האינפלציה אז העלייה ברמת החיים כוללת אותם, אבל זה פשוט לא נכון.
    אני אביא דוגמה.
    נניח שמשפחה מסויימת מוציאה 1000 ש"ח בחודש בשנת 2100. ואז בשנת 2101 כל המוצרים שהמשפחה צרכה עלו בממוצע ב-3%. אבל בנוסף לכך המציאו מוצר חדש שנקרא "מנבר" שכולם חייבים אותו, והוא משנה לגמרי את החיים על פני כדור הארץ. מחירו של המנבר הוא 10 ש"ח. עכשיו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חייבת להוסיף את המנבר למדד המחירים החל משנת 2101.
    האינפלציה לאותה שנה תחושב כ-3% ולא כ-4%.
    אבל החל משנה זו תחל הלישכה גם לבדוק את העלייה במחיר המנבר, ותכלול אותו במדד המחירים.
    בשורה התחתונה מה שזה אומר זה שמי שהצמיד את הפנסיה בסך 1000 ש"ח לאינפלציה, יוכל להמשיך לקנות בשנת 2101 את כל המוצרים שהוא קנה בשנת 2100 (ובדיוק באותה כמות) אבל הוא לא יוכל להרשות לעצמו לקנות את המנבר המגניב.
    לעומתו מי שעובד, קיבל העלאה במשכורת שמאפשרת לו לקנות את המנבר. זה בדיוק ההבדל בין העלייה במשכורת הממוצעת (או התל"ג) לבין העלייה באינפלציה.

    היי עידו,

    אני מבין מה שאתה מנסה לומר, אבל תבין שסל המוצרים של הלמ"ס כן מנסה לכלול את הדברים הנ"ל, פשוט כי הם רוצים לכלול אותם ולכן הם מעדכנים אותו כל שנתיים. ואם התווסף משהו אז הם יוסיפו אותו לסל, גם אם זה אומר שהסל יגדל, כי הם עובדים לפי סקר הוצאות של משפחות. תאמין לי, זה מדע שלם שהם מנסים לעשות אותו הכי טוב שאפשר כי הרבה מאד תלוי בזה, הם יודעים על כל הנושאים של הטיות הרבה יותר טוב ממני וממך.

    תראה, במקום להתווכח, כנס לאתר של הלמ"ס ב URL הזה:

    http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=%2Fprices_db%2FMachshevon_3_H.html&MySubject=11120010&SpecificationType=1

    הוא מאפשר חישובי הצמדה למדד משנת 1951 ואילך (שים לב לשים את המטבע המתאים). אני לא מכיר מישהו שיצא לפנסיה לפני 40 שנה ועדיין חי, אבל תנסה להכניס פנימה משכורת של 3000 ש"ח בשנת 1990 (שהיתה סבירה לאותה תקופה) ותראה שמוצמדת למדד היום היא מעל 10000 ש"ח. כלומר, מי שיצא לפנסיה עם משכורת של 3000 ש"ח בשנת 1990 מקבל היום 10000 ש"ח. ההורים שלי יצאו פנסיה לפני 13 שנה וחיים יפה מאד עם משכורתם המוצמדת.

    ההצמדה לשכר הממוצע במשק ולא לסל הקניות היא בעייתית מאד. הסיפור הקלאסי הבא מתאר את הבעיה: נניח שיש כפר עם 100 אנשים שכל אחד מרויח 1000 ש"ח, כלומר שכר ממוצע של 1000 ש"ח, ונניח שיום אחד ביל גייטס בא לגור בכפר (משכורתו היא 1000000 ש"ח). בין לילה קופצת המשכורת הממוצעת בכפר לבערך 11000 ש"ח. האם זה אומר שמיידית כולם צריכים לקבל העלאה משכורת פי 11 ? הרי מחירי העגבניות לא עלו …
    נכון שבעתיד אולי מחירי הדיור ומוצרים אחרים יעלו עקב כך שגייטס ימשוך מליונרים נוספים לגור בכפר, אבל זה כבר יתבטא במדד בעתיד. בקיצור, יש בעיה עם השכר הממוצע כי הוא מוטה ע"י ערכי קיצון. חציון עדיף. וגם, לא כל העלאות השכר נכנסות לצריכה, אלא חלק נכנס לחסכון, האם אתה רוצה שהפנסיונרים ימשיכו לחסוך? למה? והעלאות השכר שכן נכנסות לצריכה יבואו כבר לידי ביטוי במדד.
    תראה, אני לא מנסה לשכנע אותך לחסוך פחות, לדעתי טוב שאתה טועה לכיוון הזהיר של עודף חסכון, אבל תאמין לי שהלמ"ס בארץ מנסה לעשות עבודה טובה של מעקב אחרי עלויות המחיה. ארה"ב זה משהו אחר…, לא לחינם קוראים להם BLS … ונראה לי שרוב שמידע שלך נשאב משם.

  23. מאת עדו מרוז‏:

    גיא, באפט לא החזיק ב BAC.
    וזאת בדיוק מהות העניין, מי שמכין שיעורי בית, לא צריך ביטוח.

    לעומת זאת, מי שקנה BAC או לימן-ברדרס, גם ביטוח לא יעזור לו.

    מכיוון שציינת שאתה צעיר, אז אני מרשה לעצמי להיות חצוף ולתת לך עצה. דווקא בגלל גילך, חשוב לבחור בגיבורים הנכונים. כלומר חשוב לבחור בכמה דמויות ולנסות ללמוד מנסיון החיים שלהם.
    בעניין ההשקעות, הגיבורים שלי הם באפט, גראהם, לינץ', מרטין ויטמן, פיל פישר ועוד כמה שמות (והרשימה מתארכת משנה לשנה). אף אחד מהגיברים שלי לא תומך בהוספת הגנות לתיק. מי שכן תומך אלו הם מנהלי קרנות שבד"כ לא מצליחים להכות את המדדים, ובטח גם כמה מרצים בביזנס-סקול.
    כמובן שזה לא אומר שהגיבורים שלי צודקים והאנטי-גיבורים טועים, אבל בשבילי זה אומר המון. אם תחבר את נסיון ההשקעות של כל הגיבורים שלי ביחד, תקבל כמה מאות שנים של נסיון בהשקעות-ערך. כמה מאות שנים של שבירת השוק, ואף לא פשיטת רגל אחת. וכל זה ללא הגנות.

    אייל, לא שכנעת אותי. לדעתי די מיציתי את הוויכוח הזה. אף אחד מאיתנו לא הצליח לשנות את דעתו של השני.
    כל אחד מהקוראים יכול להחליט בשביל עצמו באיזה דעה לחזיק, ולתכננן את העתיד הפיננסי שלו בהתאם.

  24. מאת יהונתן‏:

    עדו ואייל, באתר של הלמ"ס יש חוברת מאלפת – http://www.cbs.gov.il/publications10/households08/pdf/h_print.pdf

    לכאורה, הטבלה שנמצאת שם בעמ' 19 מספרת סיפור דומה למה שעדו אומר, גם במונחים של מחירים מוצמדים למדד (מה שהם קוראים מחירים קבועים לשנת 2008), רמת החיים עלתה ב-16.5% במשך 11 השנים שבין 1997 ל-2008.

    אני מצרף קישור ישיר לטבלה ולטבלה אחרת המספרת את הסיפור של העלייה ברמת החיים –
    http://www.ufu.co.il/files/f73j8nwwm6lyckeab6w6.jpg

  25. מאת גיא‏:

    עידו, באפט דווקא החזיק ב-BAC עד כמה שידוע לי אע"פ שלא בשיעור גדול, אם זוכר נכון הוריד כמחצית מאחזקתו במניה לפני ספטמבר 2008.

    אני בהחלט מסכים איתך לגבי באפט, גראהם ואחרים. גם באפט ציין שטעה לפני 2000 כשלא מכר מניות למרות שידע שמדובר בבועה, וכאן מגיעים לטענה שלי, בדר"כ מסכים שהגנות הן דבר מיותר אך לא לחלוטין. הכל תלוי בעיתוי.

    מה שמוביל אותי לשאלה של צאלון – הנקודה שלך נכונה. בבועה של 2000 ידעתי מראש שהגיע הזמן לקנות הגנות. זו בועה שגדלה במשך שנים לממדים כל כך מוזרים כך שכאן זה כן היה רלוונטי. חבל רק שאז התיק שלי היה מזערי כל כך מכדי שזה יהווה משהו משמעותי.

    מצד שני את הבועה של 2008 לא. רק בדיעבד. סביר להניח שאת הרוב המוחלט של הבועות לא נצליח לזהות בזמן אמיתי, הדוגמא של 2008 ובממדים אליהם היא הגיעה יוצאת דופן כאשר חברות דיברו על "כלכלה אחרת" ועל כך ש"רווחים לא שווים מאומה אלא רק נתח שוק"-זה בהחלט היה רלוונטי.
    לא ניתן לפסול את הדברים הללו לחלוטין.

  26. מאת גיא‏:

    תיקון דברי-הדוגמא של 2000 כמובן יוצאת דופן.

  27. מאת עדו מרוז‏:

    יש לי זמן להגיב רק לתגובה אחת לפני שאני חוזר לסייד את החדר שלי.
    באפט לא החזיק מניות של BAC, אלא לו סימפסון – סמנכ"ל ההשקעות של גייקו. הרבה השקעות של לו מיוחסות לבאפט. בד"כ ניתן להבדיל בין השניים לפי גודל ההשקעה. ההשקעות של לו קטנות יותר מאשר של באפט.
    הנה הקישור שמוכיח את הטענה שלי לגבי BAC:

    http://www.cnbc.com/id/30309951

  28. מאת בנימין‏:

    עדו

    אני עשיתי חישוב של דירה קטנה ברמת גן שנקנתה 1958 ב-7000לירות
    ועד היום עברו 52 שנה.
    חשבתי לפי האתר של הלמס כפי שצוין למעלה ומענין השווי יצא לי
    בשקלים 81503 אלף שח ואז זאת היתה דירה חדשה וכיום היא שווה
    לפחות פי 10 ללא רבית צמודה או שכר הדירה במשך תקופה זאת.
    כלומר אין ספק שהערך של הכסף הצמוד נופל לאורך השנים.
    והדירה גם שהיא ישנה והבנין עומד להריסה .

  29. מאת גיא‏:

    עידו, תודה על הדברים אך זה לא משנה כלל את נכונות המשפט שלי. באפט אכן החזיק ב-BAC מאחר וברקשייר החזיקה ב-BAC. אין זה משנה כלל אם הוא עצמו קנה את המניה או סימפסון. דרך אגב, גם לגבי סימפסון, אני עצמי בהחלט הייתי שמח אם בחיי אצליח להשיג את התשואות של סימפסון.
    אם לא טועה באחד המכתבים האחרונים יחסית של ברקשייר (2003 או 2004) הוא מזכיר את התשואות שיסמפסון השיג במשך השנים (ושוב אם זכור לי נכון מעל 20% בשנה. מרשים מאד.) ואת האמון שהוא רוחש לו, ובעיני הן מכובדות מאד. הלוואי על כולנו. אם אדם כזה טועה כך, כולנו מסוגלים.

    הנקודה שלי היא שכולנו אכן מסוגלים גם לטעות. ברור מאליו, לא? אם גם באפט וגם סימפסון טעו בחייהם, אל דאגה, זה יגיע גם אלינו וללא ספק. מסכים איתך לגבי הטענה הכללית שלך לגבי הגנות, לא מסכים שהדבר תקף תמיד ובכל מצב אפשרי.
    יש מצבים יוצאי דופן.

  30. מאת עדו מרוז‏:

    יהונתן, תודה על הלינק לחוברת של הלמ"ס.
    מעבר לזה שהנתונים שם תומכים בטענה שלי (למרות שגם בלי הנתונים האלו היה ברור שאני צודק – בגלל הצמיחה בתל"ג לנפש), יש שם הרבה דברים מעניינים – כמו למשל שהעניים מבזבזים על מזון כמעט כמו העשירים (אם מורידים את תקציב המסעדות של העשירים). מפתיע גם שהעניים קונים יותר בשר מהעשירים. אולי כל ארגוני הצדקה שמחלקים אוכל לעניים מפספסים את התמונה. יכול להיות שהכסף היה צריך ללכת לעזרה במקומות אחרים. תסתכל למשל על ההבדל בין העשירים לעניים בתקציב של חוגים לילדים.

    גיא, ברור שכולם טועים. העניין הוא שאף אחד ממהשקיעי הערך הטובים לא הפסיד איי פעם 100% מהכסף שלו. כמו כן, כמו שאמרתי, אף אחד מהם לא משתמש בהגנות.
    אתה רוצה להשיג תשואה כמו סימפסון? אולי תתחיל מזה שתקשיב טוב למה שמשקיעים כמו סימפסון מדברים.

  31. מאת גיא‏:

    תודה, בהחלט מקשיב למשקיעים כמוהו וכמו באפט. בדיוק כמו שכשבאפט מדבר למשל על כך ש"נגזרים הם נשק להשמדה המונית" זה עדיין לא מנע ממנו להשתמש בהם כשחשב שהנסיבות מספיק יוצאות דופן כדי להשתמש בהם מאחר מאחר והם ונסחרים במחירים לא ריאליים, או לטעון שאף פעם לא ישתמש בהם. וזו בדיוק כל הנקודה שלי. נישאר חלוקים.
    לגבי הדאגה לתשואות, תודה. לאורך השנים האחרונות הן בהחלט נחמדות מאד-רק שימשיכו כך ולאורך שנים רבות.

סגור לתגובות.