לא למהר לקנות מניות של דנונה

לפני מספר שבועות הבטחתי לענות על השאלה שהכי בוערת לישראלים בנושא סין – האם עדיין מותר לסינים להוליד רק ילד אחד?

והנה המפלגה הקומוניסטית רחמה עלי והודיעה אתמול על שינוי במדיניות שתאפשר להוליד שני ילדים.
ולמה אני אומר שהמפלגה רחמה עלי? לכאורה, זו הייתה אמורה להיות רשומה קצרה – משהו בסגנון – בסין מותר להוליד רק ילד אחד, וכל אישה שנכנסת להריון שני עוברת הפלה מאולצת. זה לפחות הרושם שהיה לאנשים רבים מחוץ לסין.

אבל למעשה לסין לעולם לא הייתה מדיניות "ילד אחד". ככה קראו למדיניות מחוץ לסין, בעוד שבסין השתמשו במונח – "תכנון ילודה" – וזה שם שתיאר הרבה יותר נכון את המצב. הרי אם באמת היה מותר לסינים להוליד רק ילד אחד, הרי שהפריון לאשה בסין היה צריך להיות נמוך מ-1, כשלמעשה הוא היה גבוה מ-1 (בהמשך אגע בנושא הפריון בהרחבה).

ככה שהמדיניות בסין הייתה הרבה יותר מורכבת מאשר הגבלת הילודה לילד אחד, ולשמחתי המדיניות החדשה חוסכת ממני הסבר ארוך ומסובך.

החדשות הטובות מסין כיכבו אתמול בעיתונות העולמית, ויצא לי לקרוא אנשים שטענו שהמדיניות היא בגדר – קצת מדי, מאוחר מדי. אני מסכים עם טיעון זה בגדול, למרות שלגבי ה-"קצת מדי" אני פחות מסכים.

קצת מדי?

אנחנו עוד לא יודעים את הפרטים בדיוק, אז קשה לדעת מה המדיניות אומרת לגבי מי שרוצה להוליד יותר מ-2 ילדים. ההימור שלי אומר שסין למעשה ביטלה את מדיניות הגבלת הילודה. הסיבה לכך היא שרק מיעוט קטן מהסינים יירצה להוליד יותר מ-2 ילדים, ולכן זה יהיה חסר טעם להשאיר את מנגנון הפיקוח. מיותר להעסיק מאות אלפי פקידים בשביל לפקח על קצת המקרים בהם זוג יוליד יותר מ-2 ילדים.

כמו כן, אם המדיניות החדשה תהיה מבוססת על העקרונות של המדיניות הקודמת, אז מי שירצה להוליד יותר מ-2 ילדים יוכל לעשות זאת, אבל ייקנס. כיוון שגם ככה רוב מי שירצה להוליד יותר מ-2 ילדים יהיה מהמעמד העליון, כנראה שקנס לא יהווה מכשול בפניו.

אני מניח שבגלל שהעלאת המגבלה ל-2 ילדים לא תוביל לביייבי-בום משמעותי, תוך מספר שנים קצר סין תבטל לחלוטין את תכנית הגבלת הילודה.

בשביל להבהיר נקודה זו, אתן דוגמה אישית. כשאשתי נכנסה להיריון שני, החברים (הסינים) שלנו אמרו – ואיי, איזה כיף לכם, ילד שני! אח"כ כשהיא נכנסה להיריון שלישי, התגובה של הסינים הייתה – ואוו, איזה מסכנים, איך תגדלו שלושה ילדים. באותה התקופה גרנו בהונג-קונג (שם אין הגבלת ילודה). אחד הרופאים שבדק את אשתי במהלך ההיריון היה כל כך מופתע לשמוע שזה היריון שלישי והמליץ לאשתי ללכת לקורס על אמצעי מניעה. עד כדי כך שלושה ילדים זה דבר נדיר במזרח אסיה.

מאוחר מדי?

האם שינוי המדיניות הגיע מאוחר מדי? בהחלט כן!

ובשביל להבין את זה צריך להיכנס לדמוגרפיה הסינית.

נתחיל מהפריון לאישה. כידוע, הפריון לאישה צריך להיות קצת מעל ל-2 בכדי שתהיה צמיחה באוכלוסייה. בסין הפריון נמוך משמעותית מ-2 ילדים לאישה, אבל לא ברור בדיוק עד כמה נמוך. הסיבה לכך נעוצה בתכניות תכנון הילודה הסינית.

בכל מדינה נורמלית די קל לחשב את הפריון. כל מה שצריך זאת פעולת חילוק פשוטה של מספר הנשים במספר הלידות. בסין קשה לדעת מה מספר הלידות. באופן עקרוני, אי אפשר למנוע מאישה להיכנס להריון וגם אף אחד לא עוקב אחרי כל הנשים בסין. ולכן אישה יכולה להיכנס להריון מבלי שהממשלה תדע על כך (במיוחד בערים שם האנונימיות היא מוחלטת). היא גם יכולה ללכת לבית חולים ללדת ואף אחד לא ישאל אותה שאלות. הבעיה מתעוררת רק כשרושמים את התינוק החדש במשרד הפנים.

כלומר, אין הגבלה על ילודה, אלא על הרישום של התינוק. מה שזה אומר זה שסינים רבים שמולידים ילד שני או יותר, דוחים את הרישום של הילד כדי לדחות את תשלום הקנס. זאת תופעה ידועה, ולילדים הלא רשומים קוראים "ילדים שחורים". הממשלה מודעת לזה, ולכן יש בעיה בסין למדוד במדויק את הפריון לאשה.

עד לפני שנתיים הנתונים הרשמיים בסין דיברו על פריון לאישה של 1.7. הנתון היה יציב במשך יותר מ-10 שנים. אין אף מדינה בה הנתון הזה יציב. כל שנה הפריון משתנה בהתאם למונה ולמכנה. בסין הנתון היה יציב בגלל שהוא היה נתון מותאם ולא סטטיסטי מובהק. לפי הסטטיסטיקה (כלומר לפי פעולת החילוק הפשוטה) הפריון עומד על 1.2 בערך. אבל בגלל כמות הילדים השחורים, הממשלה מתאמת את הנתון.

1.7 ילדים לאישה זה ללא ספק התאמה מאוד אגרסיבית וגם רחוקה מהמציאות. לפי סטטיסטיקאים עצמאיים בסין, הפריון האמיתי עומד על 1.3-1.5 ילדים לאישה. כנראה קרוב יותר ל-1.3. למרות שברור שהנתון הרשמי (קרי – 1.7) הוא מנופח, משום מה גם הגורמים הרשמיים בעולם השתמשו בנתון זה (כולל למשל הבנק העולמי, האו"ם ה FBI וכו'). ממש קשה להבין למה הם עשו זאת. למה הם השתמשו בנתון כאשר ברור שהוא מופרך לחלוטין. השימוש בנתון מופרך זה גרם להרבה עיוותים בעולם (למשל לעודף הכרייה של מתכות בעולם). ההבדל בין 1.3 לבין 1.7 ילדים לאשה הוא עצום. כל הנבואות לגבי צמיחת האוכלוסייה בכדור-הארץ שגויות ברגע שהם מעוותים את הנתון על המדינה המאוכלסת בעולם.

לפני שנתיים סין עדכנה את נתון הפריון, והיום הוא עומד על 1.5. עדיין מנופח.

האם עכשיו, כשהקלו את ההגבלות על הילודה, מספר הלידות יזנק?

להערכתי העלייה תהיה זניחה. יש לכך שתי סיבות – האחת היא שהסינים איחרו את המועד, ואני אגיע לזה תכף. השנייה היא שהילודה תתקל ברוחות נגדיות קשות – עיור והשכלה. שתי מגמות אלו תורמות בכל העולם לירידה בילודה וכך גם בסין.

תראו את המדינות ה-"סיניות" מחוץ לסין – סינגפור, טאיוואן, הונג-קונג ומקאו. אלו הן ארבע מדינות עם רוב סיני ובהן לא חלות ולא חלו הגבלות על ילודה. למרות זאת, במדינות אלו יש את הפריון הכי נמוך בעולם – בין 0.9 ל-1.1. יותר נמוך מיפן, גרמניה, רוסיה או יוון.

יש לכך מספר סיבות ולא אכנס אליהן (למשל, אחת מהן היא נושא חינוך הילדים ובתי הספר). סיבות אלו חלות גם על סין. לכן, אני מהמר שככל שסין תהיה משכילה יותר ומעויירת יותר ככה הילודה שלה תתכנס לאזור של המדינות הסיניות האחרות – קרי לאזור ה-1. אפילו אם סין תהיה יוצאת דופן, והפריון יגיע ל 1.2-1.3, עדיין מדובר בפריון נמוך מאוד שיביא לצמיחת אוכלוסייה שלילית תוך כעשור.

אבל בשביל להבין יותר מדוע סין איחרה את הרכבת, צריך להסתכל על פירמידת האוכלוסין (אני טיפ-טיפה מגזים כשאני אומר "איחרה את הרכבת". בסך הכל זהו שינוי מבורך, ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא, אבל אם השינוי היה קורה לפני כעשור, הוא היה מניב תוצאה טובה בהרבה).

Chinapop

הדבר הראשון שאפשר לראות מהפירמידה זה שהדור הגדול ביותר בסין זה הדור שבין גילאי 40 ל-50. כלומר הדור שנולד בין 1965-1975. בשנים אלו נולדו 25-27 מליון ילדים סינים בשנה. הבעיה היא שדור זה יצא מטווח הפריון. ולכן אני אומר שסין פספסה את הרכבת. מי שעבר את גיל ה-40, כבר לא ייהנה מהשינוי במדיניות.

אח"כ הייתה נפילה גדולה בילודה כאשר בגילאי 30-40 יש כ-17-18 מליון סינים בכל מחזור.

החדשות הטובות הן, שסין לפחות לא פספסה את הגל השני של הבייבי-בום. לפני 20-30 שנה נולדו  20-24 מליון ילדים בשנה. שזה אומנם נמוך יותר מהגל הראשון אבל עדיין דור גדול. אם סין הייתה מחכה עוד עשר שנים, אז היא הייתה מפספסת גם את הדור הזה.

מתחת לגיל 20 ישנם רק כ-16-18 מליון ילדים בכל מחזור.

אז לאן זה מביא אותנו?

כרגע מתחילים להיכנס לטווח הילודה הדור שנולד לפני 20 שנה או פחות. זהו דור משמעותית קטן יותר מהדור שנכנס לטווח הילודה לפני 20 שנה (כ-17 מליון בשנה לעומת 27 מליון). לכן שינוי המדיניות לא יביא לעלייה במספר הילדים, אלא רק ימתיק קצת את קצב הירידה במספר הלידות כל שנה.

עוד משהו שחשוב לציין זה שהדור שנולד אחרי 1985 הוא שונה לגמרי מהדור שנולד לפני 1975. מדובר רק בעשר שנים, אבל הבדלי המנטליות בין שתי קבוצות גילאים אלו הוא כמו פער של דור, כלומר פער של 20-30 שנה. הדור שלי, אלו שנולדו בין 65-75, שונים מאוד מהסינים שנולדו אחרי 85. אני חושב שזה בעיקר בגלל שמאו-צ'ה-דונג נפטר ב-1976 ואז החלה הצמיחה המטאורית בכלכלה הסינית. הדור שנולד אחרי 1985 כבר נולד להורים שהיו הרבה יותר מבוססים כלכלית, ולכן הדור הזה הרבה יותר "מפונק". אפשר להגיד שהדור של 1970 בסין זה כמו 1950 בארץ. ו-1985 בסין זה כמו 1975 בארץ. אלו שנולדו בסביבות 1970 היה להם ברור שהם רוצים ישר לעבוד, להתחתן ולהביא ילד. אצל הדור שלי – של תחילת שנות ה-70 – זה הרבה פחות נפוץ לראות זוגות ללא ילדים מאשר אצל הדור שנולד אחרי 1985. נכון שאלו שנולדו אחרי 1985 עדיין צעירים, אבל הרבה מהם אומרים שהם לא רוצים להתחתן או לא רוצים ילדים. וככול שאחוז גדול יותר מהאוכלוסייה יגור בערים, ככה התופעה תתרחב.

אפשר לראות את זה לפי ההקלה הקודמת בילודה. לפני כשנתיים סין התירה לזוגות שאחד מבני הזוג הוא ילד יחיד להוליד שני ילדים. רק כ-10% מהזוגות הרשאים לכך ביקשו אישור ילודה.

לכן אני מאמין שהשינוי בא עשור מאוחר מדי. הדור של 1965-1975 לא רק שהיה הגדול ביותר, אלא הוא גם דור קונפורמיסטי יותר שהוליד ילדים מוקדם. הדור החדש הרבה יותר קטן ופחות מוכן לגדל ילדים ולוותר על הנאות החיים.

אני מוכן להמר שגם אם סין תבטל לגמרי את תכנית הילודה, תוך מספר קטן של שנים מספר התינוקות שייוולדו בשנה יירד מתחת ל-15 מליון. כנראה לכיוון ה-10 מליון. שזה ממש צל של 27 מליון לידות בשנות השיא!

(נ.ב. – ועוד לא דיברתי על עודף הזכרים בסין, ההגירה המסיבית מהמדינה (לפחות חצי מליון בשנה לפי הערכות שלי) והעובדה שמשבר כלכלי מביא בד"כ לירידה בילודה).

פורסם בקטגוריה סין, רואים עולם. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.