הבטחתי לכם ברשומה הקודמת לתחקר יותר לעומק את הנהגים של אובר, ולקבל תשובות על המודל העסקי שלהם.
אז אחרי כמעט שלושה שבועות מהפעם הקודמת, נפגשתי עם חבר לקפה וצהריים במרכז העיר ושוב השתמשתי בשירות של אובר.
הנהג שלקח אותי היה בחור צעיר בן 24, והנה מה שהוא סיפר לי – אובר עדיין מסבסדת את הנהגים (היא גם עדיין מסבסדת את הנוסעים ומציאה לנו 12% הנחה על כל נסיעה). הסבסוד לנהגים מתבצע כך – אם הנהג מקבל דירוג של 4.6 ומעלה ולוקח 80 או יותר נסיעות בשבוע, אובר מכפילה לו את ההכנסה עד לתקרה של 2,500 יואן.
כלומר, באופן תאורטי, נהג יכול להרוויח בחודש יותר מ-20 אלף יואן (כ-12 אלף ש"ח). זה כבר הבדל משמעותי ממה שכתבתי ברשומה הקודמת (אז חשבתי שההכנסה החודשית עומדת על כ-6,000 יואן).
הנהג אמר לי שהוא אף פעם לא מגיע ל-20 אלף בחודש. הוא עובד חמישה ימים בשבוע כ-18 שעות ביום. ואז בשבוע שכזה הוא בד"כ מצליח להגיע ל-80 נסיעות, אבל בשבוע שלאחר מכן הוא עובד ממש קצת ומשתדל לנוח. למרות זאת הוא עדיין מכניס יותר מ-10,000 יואן בחודש שזה הרבה מאוד לבחור צעיר. לטענתו, גם ללא הסבסוד של אובר, עדיין זה יהיה משתלם.
איך שלא יהיה, הוא מתכוון לעבוד עד סוף השנה ואז להפסיק. הסיבה לכך היא שהוא רוצה לחזור לעבודה משרדית. באובר הוא מרוויח יותר מאשר בעבודה הקודמת שלו, יש לו יותר חופש ופחות לחץ, אבל בראייה לטווח ארוך לעבודה משרדית יש יותר עתיד (בגלל שאפשר להתקדם וכו').
אחת הסיבות בזכותה נהגי אובר מצליחים להתפרנס בכבוד היא התמחור הגמיש. אובר מעלה את מחירי הנסיעה ברגע שהביקוש קופץ. למשל שלשום, כשנסעתי להיפגש עם החבר, ירד בבוקר גשם והנהג סיפר לי שמחיר הנסיעה קפץ פי 3.5. בד"כ בבוקר מחיר הנסיעה הוא פי 2 ובשעות השיא של הערב המחיר הוא פי 1.5. אבל כשיורד גשם או כשהביקוש עולה מסיבה אחרת, מחיר הנסיעה יכול לזנק בהרבה יותר.
לדעתי זה מה שיפה באובר. כל מי שניסה לקחת מונית בבייג'ינג בימים של גשם יודע שזה פשוט בלתי אפשרי, אבל עכשיו עם אובר זה אפשרי – אפילו אם זה עולה יותר, עדיין הרבה אנשים מוכנים לשלם יותר אבל לא לחכות שעה (ולפעמים אפילו יותר) למונית.
בחזרה שוב תפעלתי את אובר. הפעם קיבלתי רכב SUV של BYD. זאת הפעם הראשונה שיצא לי לנסוע ב BYD והזדמנות לתשאל את הנהג על הרכב. למי שלא יודע, BYD היא חברת רכב סינית שבאפט הוא אחד מבעלי המניות הגדולים שלה.
לפי הנהג, ה SUV עלה רק 110 אלף יואן (67 אלף ש"ח). לא רע בשביל רכב מרווח עם כיסאות עור. אני לא הייתי מוכן לקנות רכב מתוצרת סין, אבל הנהג שמחזיק ברכב כבר שנה נשמע מרוצה מאוד. הפעם הנהג אינו עובד אובר במשרה מלאה. העבודה הרגילה שלו היא בשדה תעופה. הוא מסיע צוותי-אויר של מטוסים פרטיים (עוד תעשייה שצומחת במהירות בסין). במסגרת העבודה יש לו ימים פנויים רבים, אז מדי פעם, כשהוא לא מתעצל, הוא משלים הכנסה עם אובר.
אתמול שוב יצא לי לקחת אובר. זאת הייתה הפעם הראשונה שאובר הבהב לי שמחיר הנסיעה כעת יקר ממחיר רגיל – פי 1.3 . זה היה מוזר כי זה היה מחוץ לשעות השיא וגם לא ירד גשם. היה קצת מעונן – אבל לא משהו שמצדיק את הקפיצה במחיר.
בכל זאת הזמנתי רכב ולמרות התמחור הגבוה מהרגיל, זה עדיין יצא יותר זול ממונית – אני מעריך בערך 25%-30% יותר זול ממונית.
אפשר לראות שהפעם הנסיעה לא רק שלא ממונה ע"י אובר אלא אפילו שילמתי פי 1.3 ממחיר רגיל, אבל זה עדיין יצא ממש זול – 15 יואן לנסיעה של 5 ק"מ. אפילו בשביל סין זה זול, ובוודאות יותר זול ממונית.
חזרתי הביתה קצת לפני 6 בערב. פתחתי את האובר וראיתי שמחיר הנסיעה קפץ לפי 3.5 ממחיר רגיל. החלטתי לוותר ולנצל את היום היפה להליכה. בדרך הביתה ראיתי המון אנשים עומדים בצד הכביש ומנסים לעצור מוניות.
קשה לי להאמין שאובר והמתחרות הסיניות שלה לא תמשכנה להתרחב במהירות בסין. הביקוש קיים – בזה אין ספק. השאלה היא האם הממשלה תיתן להם לחיות או תהרוג אותם כמו שמדינות אחרות מנסות.
זה ממש עצוב שכל כך הרבה מדינות מתנגדות לאובר. הרי זה ממש מצב שכמעט כולם יכולים להרוויח ממנו. לנוסעים זה בוודאות כדאי. לנהגים – גם. ההכנסות של המדינה תעלנה בגלל שהיא תקבל יותר מסים. תחשבו על זה – הרי כל התשלום באובר מתבצע ע"י כרטיס אשראי, אז הרבה יותר קשה להעלים ככה מס מאשר אצל נהגי מוניות. היחידים שמפסידים מזה הם אלו שקנו מספרים של מונית – אבל האם המטרה של המדינה היא לדאוג לאינטרסים של כמה אלפי אנשים על חשבון המיליונים האחרים?
נראה שפוליטיקאים כמו ישראל כץ חושבים ככה – שהמטרה שלהם היא להגן על נהגי המוניות ולא לדאוג לאזרחים שבחרו בו.
