עתיד הבנקים לאחר באזל III

לפני כשבוע הצגתי כאן חידה – ביקשתי מהקוראים לנחש את שמות החברות שמאחורי שלושה גרפים. להפתעתי הגרפים פוענחו די מהר.

הגרף הראשון היה של מניית וולס-פארגו שעלתה ב-56%

A

הגרף השני ייצג את מניית הבנק האוסטרלי ווסטפאק שעלתה ב-239%

B

והגרף השלישי מתאר את מניית הבנק הברזילאי איטאו, והיא עלתה ב-614%

C

הגרפים האלו ממחישים, לדעתי, עד כמה בנקים יכולים להיות רווחיים בתקופות כלכליות טובות. בעוד שהעשור האחרון לא הטיב עם הכלכלה האמריקאית, המצב באוסטרליה ובברזיל היה שונה לגמרי, והבנקים המקומיים הרוויחו מאוד מפריחה זו.

כמובן, צריך להגיד, שהמבט החטוף הזה בגרפים של המניות יכול להטעות. יכולות להיות סיבות נוספות לעלייה במניות הבנקים הברזיסטרלים. אפילו מבלי לבדוק לעומק, אפשר לדעת שכ-40% מעלייה זו נובעת מהתחזקות המטבעות המקומיים ביחס לדולר, ומן הסתם, יכולות להיות סיבות נוספות.

אבל עדיין, אני מעז להגיד שבתקופות כלכליות טובות, בנקים הם עסק נהדר. יש לכך מספר סיבות. בין השאר:
1 – הבנקים מציעים מוצרים נחוצים. אי אפשר לחיות בלי חשבון בנק, פנקס צ'קים, כרטיס אשראי, משכנתה וכו'. כל אחד חייב להחזיק בכמה ממוצרים אלו.

2 – אין הרבה תחרות בין הבנקים. זה קצת מוזר לאור העובדה שבכל מדינה יש מספר די רב של בנקים. למרות זאת רוב הלקוחות נאמן לבנקים ולא נוטה להחליף בנק רק בגלל שמציעים לו ריבית קצת יותר גבוהה אצל המתחרים, דבר שדי מונע תחרות אגרסיבית.

3 – הבנקים מכוונים לתשואה על ההון גבוהה (ROE). האמת שזה משפט שאין לי ממש דרך להוכיח, אבל ממה שאני רואה אצל הבנקים שאני עוקב אחריהם, הם מאוד מודעים לנושא הזה של תשואה על ההון – יותר מודעים מאשר חברות בתעשיות אחרות. אז נכון שלא מדובר על תשואה של 20% או 30% על ההון, אבל הבנקים די מצפים להרוויח באזור ה-15% על ההון או יותר.

לאור כל זאת זה לא מפתיע שבזמנים טובים הבנקים חוגגים. הבעיה היא כשהזמנים הטובים נגמרים – והם תמיד נגמרים. אז הבנקים (כמעט) תמיד סובלים, וזה בעיקר בגלל המינוף הגבוה שלהם, אבל גם בגלל חוסר אחריות במתן אשראי בתקופות הטובות.

עד כאן, אני מניח, שלא גיליתי את אמריקה לאף אחד מהקוראים. כל הדברים הנ"ל הם די ברורים. הטענה היא שאחרי המפולת האחרונה והחקיקות שבאו בעקבותיה, מצבם של הבנקים השתנה. היום, אחרי באזל III ואחרי הקשחות רגולטוריות אחרות, הבנקים כבר לא יהיו מסחטות כספים כמו שהם היו בעבר, ולכן הם גם לא יסחרו במכפילים נאים כמו בעבר. זאת הטענה המרכזית שאני שומע ממספר לא קטן של אנשים, וזאת, מן הסתם, גם הדעה של רוב המשקיעים – אחרת מדוע הבנקים בארה"ב נסחרים במכפיל הון של כ-1?

אבל, רגע!, מה עם הבנקים הברזיסטרלים? הרי גם הם כפופים לתקנות באזל III, והם נסחרים במכפילי הון גבוהים מ-2 – בדיוק כמו שנסחרו הבנקים האמריקאים לפני המשבר הפיננסי.

איך זה יכול להיות?
הרי אם באזל III שינה לגמרי את עולם הבנקאות, אז איך זה שהבנקים הברזיסטרלים עדיין מרוויחים תשואות על ההון של 16%-20% ונסחרים במכפילי הון של 2 או יותר?
חוסר העקביות הזה בתמחור הבנקים ממדינות שונות רק מראה לנו עד כמה השוק לא רציונלי. בנוסף, זה מראה לנו שאו שהבנקים האמריקאים זולים מדי, או שהבנקים הברזיסטרלים יקרים מדי, או – שניהם.
כמובן, כמובן – למסקנה הזאת אני מגיע רק מהצצה מהירה בבנקים הברזיסטרלים. יכול להיות שישנן סיבות טובות לחוסר העקביות הזאת של השוק. למשל, נראה שהרעש הרגולטורי בארה"ב גבוה יותר מאשר בברזיסטרליה. לכן, על פניו זה שטחי מדי להגיע למסקנה כה מהירה.

למרות זאת, אני די בטוח, וזאת, שוב, מבלי להיכנס יותר מדי לעומק, שהשוק כאן לא עקבי וגם שהשוק טועה בגדול בתמחור שלו של הבנקים האמריקאים. אני די בטוח בכך שכשהכלכלה האמריקאית תחזור לאיתנה, הבנקים יתומחרו שוב במכפילי הון של כ-2. התמחור של הבנקים הברזיסטרלים מוכיח שבאזל לא שינתה הרבה. סך הכל, מה שהיה זה מה שיהיה – הבנקים ילכו יד ביד עם הכלכלה. בתקופות טובות הם ירוויחו יפה ויתומחרו ביוקר, ובתקופות רעות הם יסבלו וכך גם התמחור שלהם.

לכן אני גם די בטוח שכשהכלכלה הברזיסטרלית תכנס למיתון, הבנקים שם יסחרו במכפילי הון הרבה יותר נמוכים מאשר היום.

זה קצת מצחיק שהבנקים בארה"ב נסחרים במכפיל הון נמוך וזה בזמן שההון שלהם מאוד איכותי (כי הוא עבר מחיקות רבות בשנים האחרונות), ואילו הבנקים הברזיסטרלים נסחרים במכפילי הון גבוהים על הון שהוא כנראה לא איכותי. ונקודה זו רק מראה שההבדל התמחורי בין השנים רק גדול יותר.

אני מוכן להתערב שבעשר השנים הקרובות המניות של הבנקים האמריקאים יציגו תשואות הרבה יותר גבוהות מעמיתיהם הברזיסטרלים, ושהגרפים שלהם בעשור הקרוב ייראו שונה לגמרי מהגרפים שלמעלה. למעשה, עם הכסף שלי כבר הימרתי על כך – בנוסף לחשיפה הגדולה שלי לבנקים אמריקאים, פתחתי פוזיציית שורט קטנה על איטאו (סימול ITUB) לפני מספר ימים.

למה בחרתי דווקא באיטאו? אין ממש סיבה. זאת בינתיים פוזיציה קטנה מאוד – של בערך 1% מההון שלי. פוזיציה כזאת קטנה לא תשנה לי הרבה בתיק, אבל היא תגרה אותי להתחיל לעקוב אחרי הבנקים בברזיל וללמוד עליהם יותר. ככה שאולי בעתיד אני אגדיל יותר את השורט.
למרות שגם הבנקים בברזיל וגם הבנקים האוסטרלים פרחו בשנים האחרונות (ולא מעט בגלל סין), ישנם גם לא מעט הבדלים בין השניים. למשל, ההלוואות בברזיל הן יותר לכרטיסי-אשראי ורכב, ובאוסטרליה ישנן יותר משכנתאות.

על פניו נראה שהבנקים בברזיל פרחו מאוד בשנים האחרונות לא רק בגלל הצמיחה הכלכלית במדינה, אלא גם מהירידה החדה בריבית. ירידה זו הביאה למבול של אשראי צרכני. למרות הירידה, הריבית שם עדיין גבוהה מאוד (אג"ח ממשלתי מניב כ-9% בשנה). בזכות זאת, הפרשי הריבית (NIM) של איטאו עומדים על כ-9%. כל זאת מעמיד אותה עכשיו בפינה מאוד מתוקה – הריבית ירדה המון והביאה לפריחה של אשראי צרכני, אבל היא עדיין מאוד גבוהה – מה שמאפשר לבנק להרוויח המון מהפרשי הריבית. ניסיתי לשחק בראש עם תסריטים שונים – מה יקרה אם יהיה מיתון? האם הריבית תעלה או תרד? אם היא תרד – מה יקרה? אם היא תעלה, מה יקרה?

ומהמסקנה שלי היא – שאין לי מושג בגרוש. אני לא יודע אם הריבית תעלה או תרד ומה יקרה. התזה, נכון לעכשיו, בנויה רק על כך שאני חושב שהכלכלה הברזילאית הולכת להיכנס לתקופה הרבה יותר קשה בשנים הקרובות, ובתקופות קשות, הבנקים סובלים. בנוסף, מבנה ההון של הבנק בעייתי מאוד כי הוא בנוי על הלוואות לטווח קצר. לבנק תיק אשראי ענק של הלוואות-רכב והלוואות לכרטיסי אשראי – ואלו הלוואות ללא בטחונות.

אני מניח שנכנסתי לשורט הזה קצת מוקדם מדי ושזה ייקח די הרבה זמן עד שהתזה תתממש (אם בכלל). גם אחרי שהכלכלה בברזיל תסבול (ולא בטוח בכלל שזה ייקרה בקרוב), גם אחרי שזה ייקרה, קשה לי להאמין שמניות הבנקים תתרסקנה מהר, לשוק ייקח הרבה זמן לעכל את זה. לכן, גם אם יש בשר בשורט הזה, יש עוד הרבה זמן לשחק איתו.

לשם הגילוי הנאות, אני רוצה להזכיר לקוראים שיש לי השקעה גדולה מאוד גם בוולס-פארגו וגם בגולדמן-זאקס. כמו כן יש לי השקעה קטנה יותר בג'יי-פי-מורגן. וכאמור, יש לי שורט קטן באיטאו.

מי שרוצה לקרוא יותר על הבנקים האוסטרלים, יכול למצוא עניין בדיון הרולוונטי בלונג.

פורסם בקטגוריה מניות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
Subscribe
Notify of
guest
11 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
ברק
ברק
10 years ago

עידו, אני בוחן שורט על בנקים בקנדה. הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר במדינה שמאוד דומה לאוסטרליה מבחינת מבנה הכלכלה (שטח גדול עם הרבה מחצבים ומעט אנשים. עיקר התמ"ג מסחורות), ומצד שני שוק נדל"ן מבעבע, במידה לא מבוטלת בגלל קונים סינים, עם סימני האטה ברורים בחודשים האחרונים גם בכלכלה וגם בשוק הנדל"ן. מה שטוב, מבחינתי לפחות, זה שהרבה בנקים קנדים נסחרים בבורסה של ארה"ב כך שזה לא דורש ממני יותר מידי מבחינת עמלות והתעסקות לעשות עליהם שורט. בנוסף, הם מחזיקים בהון מוחשי שמהווה כ-4-5% מסך הנכסים שלהם, כך שמחיקה של 5% מהנכסים, שהיא הנחה די סבירה אם יש מפולת בשוק הנדל"ן תמחוק את כל ההון העצמי של הבנקים. סתם לשם השוואה, וולס שומר על כ-8% הון מוחשי לנכסים. הבנקים שם גם נסחרים במכפילי הון גבוהים יותר בדיוק כמו האוסטרלים והברזילאים. להערכתי זה נובע מהנטייה של אנליסטים לבצע אקסטרפולציה של קצבי צמיחה נוכחיים לעתיד בצורה בלתי סבירה.
יש נושאים נוספים שאני צריך לבדוק כמו מה החוקים בנוגע לעיקולים בקנדה, לבדוק את מצב החוב של משקי הבית ביחס להכנסה (כמה שיותר יותר טוב לשורט), האם יש בנקים שחשופים יותר לקבלני בניין ששם הנזק גדול יותר בדרך כלל כשהבועה מתפוצצת וכו'.

יאיר
יאיר
10 years ago

באזל 3:
נושא תקינה לרוב לא משפיע על שחקנים גדולים והם מעורבים בו ואף מעודדים אותו.
[כמו תקני החלב שנכתבו בעבר בישראל ע"י הממשלה אבל היו העתק של פס הייצור של תנובה]. יתר על-כן, תקינה מחמירה משמשת לדחיקת מתחרים קטנים שקשה להם לשאת בעלויות הרגולטוריות – ולכן המשתתפים הגדולים מקדמים אותו בברכה תוך כדי ניסיון לעצב את הכללים לטובתם.

הדבר היחיד שמפחיד בנקים זה חקיקה, כמו ועדת בכר אצלנו – שבסופו של דבר הבנקים הצליחו לשרוד אותה ואף להרוויח ממנה (ראשית ע"י מכירת התיקים שלהם לחברות הביטוח ושנית ע"י מימון הקנייה ע"י חברות הביטוח).
זאת גם הסיבה שהבנקים מוכנים להתגמש כאשר מאיימים עליהם בחוק והם מגיעים לפשרה בדמות של הוראות מצד המפקח על הבנקים, כי מול המפקח על הבנקים ובנק ישראל (ושאר הרשויות) זה מגרש ביתי.

כיום הדבר שעומד על הפרק, גם אם על אש קטנה מאוד, זה שינוי המערכת המוניטרית ל"רפורמת שיקגו", שמששמעותה בנקאות ללא רזרבה חלקית והפרדת בנקאות הפקדונות מבנקאות ההלוואות. ההסתברות לרפורמה כזאת נמוך מאוד, אבל התממשות שלה תשנה את כל כללי המשחק.
עם זאת, יתכן שדיבורים כאלו מספיקים בשביל להשאיר את מכפילי הבנקים ברמה נמוכה (בארה"ב, בישראל זה לרוב המצב).

א לוי
10 years ago

מסכים עם יאיר לגבי השפעת כותרות שליליות בנוגע להצעות חוק שונות לרפורמות בבנקים בארה"ב. מדי כמה ימים עולה כותרת כמו "סנטורים מציעים להגדיל משמעותית את הלימות ההון בבנקים הגדולים – בין %2.5 ל 5%"…אחוז כזה גדול יכול להפוך את הבנק למאוד לא יעיל…

כותרת אחרת שקראתי מדברת על חיזוק ההון בבנקים הגדולים כדי להעביר את האחריות כלפי יציבותם מהממשל אל המשקיעים הפרטיים (כולל קרנות גידור) וזאת ע"י הנפקת מניות בכורה לא מבוטחות…

כותרת נוספת שקראתי מדברת על הצורך בהטלת מס גודל – בנקים בעלי נכסים מעל 500B יאולצו להעלות הלימות הון משמעותית כדי למנוע מהם economy of scale כלומר לעזור לקטנים יותר בתחרות מולם…

כותרות כאילו די מרחיקות משקיעים זהירים ומשאירות רק אותנו, העקשנים 🙂

יהונתן
יהונתן
10 years ago

רפורמת שיקגו תקרה רק בחלומותיהם של בלוגרים מהשוליים. אבל מצב שבו הבנקים הגדולים בארה"ב חוטפים הגבלות משמעותיות נראה די סביר. מבחינת הפוליטיקאים כל רפורמה כזו תעלה את הפופולאריות שלהם. אז למה לא?

קופקבנה
קופקבנה
10 years ago

שנה לפני המונדיאל ושלוש שנים לפני האולימפיאדה, שניהם בריו, זה הזמן הכי טוב להימור מאקרו נגד ברזיל?
מה שכן, זה זמן לא רע להתחיל לעקוב אחרי ההתפתחויות שם.

טל
טל
10 years ago

התפיסה שכלכלות המשאבים לפני תקופה קשה נהיית יותר נפוצה לאחרונה.בשיחת הועידה לאחר פרסום דוחות הרבעון הראשון עלו שאלות למה ברוקפילד ממשיכה להשקיע השקעות חדשות באוסטרליה.נתקלתי כבר פעמיים בשורט על שוק הנדלן בקנדה דרך הבנקים המקומיים,לאחרונה השבוע בדיווחים מאיירה סוהן,סטיב אייזמן,שהצליח בגדול עם הCDS ב2008 מכוון את חיציו לבנקים הקנדים.
Short Plays on Canadian Housing

He says that if a housing slowdown comes in Canada, the Canadian banks will really get hit. "Misaligned incentives and poorly understood housing finance market."

Canada has their own Fannie Mae- called CHMC, which stepped in during 2008-2010 to do almost ALL the loans. Now CHMC is not doing loans, so banks must do it. Says these banks are all over-priced and "over-earning" because the boom from issuing insured loans is over.

Canadian banks: Bank of Montreal (BMO), Bank of Nova Scotia (BNS), Canadian Imperial Bank of Commerce (CM), Royal Bank of Canada (RY), Toronto Dominion Bank (TD).

Short Idea: Home Capital Group (HCG.CA). Listed only in Canada. Largest non-prime mortgage originator in Canada. Carries $8.8B on their balance sheet. Has less than $1B equity, yet 100% of the credit risk on those loans. Trades at twice tangible book, expensive.

Read more: http://www.marketfolly.com/2013/05/steve-eismans-sohn-conference.html#ixzz2SyOagT4w

עומרי ולורט
עומרי ולורט
10 years ago

למה יוצאים מנקודת הנחה שיש בועת נדל"ן בקנדה?
מה האינדיקטורים לכך?
אני חושש שצמד המילים בועת נדל"ן נזרק לחלל האוויר בקלות מדי.
האם קיימות שם משכנתאות נון-ריקורס? מה אומר הבנק המרכזי בעניין מחירי הנדל"ן?
מה שיעור המימון הממוצע ברכישת דירה ראשונה?
מה חלקם של משקיעים בעוגה?

ארי
ארי
10 years ago
רני
10 years ago

ארי, תודה על הלינק, מעניין מאד

ערןש
ערןש
10 years ago

טוב, אז לפי Realnet Canada ביולי מכירות הבתים החדשים נפלו ב- 45% לשפל של עשור, בעוד מחיר הדירה הממוצעת באזור GTA הגיע לשיא של 640K$ (דולר קנדי). אין לי מושג אם זה נחשב זול או יקר אבל לפי הנכתב בסקירות מדובר במחיר יקר מאוד ביחס היסטורי

מנגד מלאי הבתים ירד גם הוא לשפל ונחתך בכ- 50% ב- 7 חודשים הראשונים של 2013, כך שבהעדר מלאי או היצע נרהא שהביקוש ימשיך להעלות את המחירים (יש ביקוש ער מהזרים כמו בארה"ב)

http://www.thestar.com/business/real_estate/2013/08/20/new_home_prices_hit_new_highs_and_new_sales_lows.html#