למרות הסיכונים – מדוע אני אוהב ליפים

אחת הסיבות לתשואה הגבוהה שלי בשנה שעברה הייתה הריצה המטורפת בליפים שקניתי – כמובן באלו של גולדמן-זאקס, אבל גם בליפים של וולס-פארגו ואפילו בפוטים שקניתי על FXY (קרן שמחזיקה בינים יפנים). גם השנה הליפים עושים לי הרבה כסף, וזאת למרות שאני מופסד על 3 מ-4 ההימורים. השנה אני מופסד על האופציות של COCO, GS ו FXY אבל הרווח שאני עושה באופציות של וולס-פארגו יותר ממחפה על שאר ההפסדים. בשנה שעברה עשיתי מכה על האופציות של גולדמן – בערך פי 8 תוך יותר משנה. בחלק מהרווח קניתי אופציות של וולס שעליהן אני כבר מורווח פי 10 תוך שנה וקצת. אפקט הריבית דריבית ממש מטורף (למרות שההימורים לא היו כל כך גדולים).

הרווח הגדול הזה גרם לי לחשוב הרבה מאוד על הנושא הזה של השקעה בליפים. וזה לא שלא הייתי פתוח לרעיון כבר לפני שנים. את ההשקעה הראשונה שלי באופציות ביצעתי בשנת 2007 (למעשה אלו היו כתבי אופציה, אבל הטווח שלהם היה קצר – בערך שנתיים, אז האופי של ההשקעה זהה לזה של ליפים).

לא צריך להסביר יותר מדי את ההבדל שבין רכישת מניה לבין רכישה של אופציה על המניה. זה ידוע שהסיכון באופציות הרבה יותר גבוה, וזה בגלל אלמנט הזמן. יכול להיות שצדקת בניתוח של המניה אבל לשוק לוקח יותר מדי זמן להסכים אתך – אם קנית את המניה, עדיין תרוויח. אם קנית את האופציה, אתה יכול להפסיד 100% – וזה כואב. ככה שאפקט ההימור בליפים הרבה יותר משמעותי מאשר במניות. אבל הימור כשלעצמו אינו דבר רע, השאלה היא רק ההסתברות להצליח.

למשל, נניח שמציעים לך הימור פשוט של עץ-פלי על הטלת מטבע. כל פעם שהמטבע נופל על "עץ" אתה מרוויח 2 ש"ח, וכל פעם שהוא נופל על "פלי" אתה מפסיד 1 ש"ח. מי מוכן לקחת את ההימור הזה?

זה יהיה מאוד חכם לקחת את ההימור הזה עם סכום סביר של כסף. אני מניח שהרוב המוחלט של הקוראים לא היה מוכן לשים את כל הכסף שלו על הימור שכזה. אפילו לא 50% ואולי אפילו לא 10%. אבל מה עם לשים על הימור שכזה 1% מהכסף? אם נניח שאפשר לחזור על ההימור הזה בלי סוף, יש המון הגיון לשים כל פעם, נגיד, חצי אחוז מההון שלנו, או פחות (תלוי במידת החזירות שלנו). אבל אם היו מציעים לנו את ההזדמנות הזאת רק פעם אחת? אז אולי היה שווה לשים כאן 10% מהכסף, או 5% – אין כאן תשובה מוחלטת. ברור שההימור כדאי, אבל לא שווה לסכן כאן יותר מדי, כי יש 50% סיכוי שנפסיד הכל.

ההימורים שעשיתי על הליפים מאוד דומים לדוגמה שנתתי למעלה. מדובר בהימורים עם סיכוי גדול להפסד, אבל סך הכל הסיכון/סיכוי כאן מאוד לטובתי. ההימורים האלו מתאימים רק לכאלו שיש להם "קיבה" להפסיד מדי פעם כמה אחוזים מהתיק שלהם. זה לא משהו שמתאים לכל אחד. העובדה הזאת ברורה לי. להרבה מאוד אנשים קשה מאוד לחיות עם הפסד כספי. אבל מי שכן מוכן לשחק את המשחק הזה, צריך לראות בכל הימור כחלק משורת הימורים ולא כמקרה בודד אחד. ככה אני רואה את ההימורים האלו, ולדעתי העובדה הזאת בלבלה הרבה אנשים שדיברתי איתם על הליפים בהם אני מחזיק כמו גם את חלק מהקוראים.

אבל לפני שאני אדבר על שרשרת-ההימורים, אני אגע בנושא אחר.

מדוע יש כאלו הזדמנויות בליפים?

כשקניתי את האופציות של גולדמן, המניה אז נסחרה באזור ה-100$ והסטרייק של האופציות היה 150$. ככה שהאופציות היו הרבה מחוץ לכסף. חבר שלי ביקר אותי על כך וטען שגם גרינבלט (שאוהב אופציות) המליץ לקנות אופציות בתוך הכסף ולא כאלו שכל כך רחוקות מהכסף. התשובה שלי לכך הייתה – שגולדמן נסחרה לא מזמן סביב ה-150 דולר, אז האם זה אומר שאם הייתי קונה לפני חצי שנה את האופציות בפי 10 מאשר מחירן היום, זאת הייתה השקעה טובה יותר?

מניות הן הרבה יותר תנודתיות מאשר אנחנו חושבים. פיטר לינץ' דיבר על כך באחד מהספרים שלו. הוא הראה שהמניה הממוצעת זזה בכ-50% בשנה מנקודת השפל שלה לנקודת השיא. זה נראה המון וקצת קשה להאמין שזה נכון, אז אתם מוזמנים לשחק עם גרפים של מניות ולראות שזה די נכון – אפילו במניות של חברות גדולות.

ככה שאם 90$ הייתה נקודת השפל של גולדמן, היא בקלות יכולה לחזור ל-150$ תוך שנה וחצי. כמובן שאף אחד לא יכול לדעת האם 90$ זאת נקודת השפל או לא, אבל מה שאני רוצה להסביר כאן זה שזה בכלל לא הזוי לצפות ממניה לעלות מ-90 דולר ל-150 דולר או יותר אפילו אם שום דבר מיוחד לא קורה בביזנס של החברה. תנודתיות שכזו היא נורמלית לחלוטין. האופציות, פעמים רבות, לא מתמחרות נכון בכלל את התנודתיות הנורמלית הזאת.

אז אם תיקחו את התנודתיות הזאת ותוסיפו את האינטלקט שמשקיע ערך יכול להוסיף – ותקבלו פוטנציאל רווח מאוד גבוה. (למשל בגולמן-זאקס האינטלקט שלי אמר שזה לא הגיוני בכלל שהחברה תסחר במכפיל 0.7 על ההון העצמי כשהיסטורית המכפיל עמד על כ-3).

למה אני מתכוון ב-"שרשת הימורים"?

ישנם שני נושאים:

הראשון הוא שאני מתכנן לקנות ליפים מדי פעם בידיעה של 100% שאני אפסיד בחלק נכבד מהמקרים, אבל במספר הפעמים שאצליח, הרווח יכסה על ההפסדים בצורה מאוד מאוד משמעותית. הסיבה לכך היא שאני מתכוון להשקיע בליפים רק כאשר הסבירות לרווח משמעותי היא מאוד גבוהה. נניח – במקרה שאני חושב שיש סבירות מאוד גבוהה (לפחות 50%) לעשות פי 5 או יותר. בהימורים שכאלו אני ארוויח ב-50% מהפעמים פי 5 או יותר וב-50% מהפעמים אפסיד הכל (כמובן שיש מקרי אמצע, אבל לצורך הפשטות נתעלם מהם).

כיוון שאני רחוק מלהיות מושלם, אז סביר להניח שאני אצדק בפחות מ-50% מהפעמים, אבל עדיין אני מקווה שהרווח הממוצע שלי לאורך השנים מאופציות יעמוד על מעל ל-30% בשנה. זאת השאיפה שלי. ואם אני ארוויח בממוצע 30% בשנה, זאת אומרת שפעמים רבות אני הולך להפסיד את כל ההשקעה (כמו שכנראה יקרה השנה עם האופציות של גולדמן סטרייק 180$ בהן אני מחזיק). הפסד הוא חלק מהמשחק כאן.

הנושא השני הוא תזמון היציאה – אם רואים בהימור כחלק משרשרת הימורים, זאת טעות לצאת מוקדם מדי. שוב אני אחזור לדוגמה של גולדמן. ההימור המקורי שלי שם היה על 4% מההון שלי, והאופציה עלתה די מהר פי 2 ואח"כ פי 4 ואח"כ פי 5 וכו'. ואז ההימור כבר לא תפס 4% מהתיק שלי אלא 10% ואח"כ כבר 15%. כאשר בד ובד עם העלייה של ההימור כחלק מהתיק שלי, ככה גם התקצר הזמן של האופציה. ובשלב הזה חברים שלי כבר ביקרו אותי קשות וטענו שזה הימור נטו שלא קשור בכלל להשקעות ערך.

אני לא מסכים!
הסיבה שהם מפספסים את הנקודה לדעתי היא שהם לא מבינים את העיקרון של השקעת-שרשרת.

אם אני רואה את ההשקעות באופציות כהשקעות שרשרת – כלומר עשרות השקעות שאני אעשה מעכשיו ועד שאתפגר, אז ההיגיון שמנחה אותי הוא שונה מאשר אם זאת הייתה השקעה בודדת.

וההיגיון שמנחה אותי במקרה הזה של האופציות הוא שבמקור קניתי אופציות ליפ כי הן ארוכות טווח. רציתי להמר לטווח הארוך ביותר שאפשר. אם, למשל, קניתי את האופציות שנתיים לפני הפקיעה, אז המטרה המקורית שלי הייתה להשקיע לטווח זמן ארוך של שנתיים כדי לתת לתזה שלי זמן להתממש. מראש רציתי הימור ארוך טווח כדי להרוויח כמה שיותר מעלייה לאורך זמן. לכן אם אני תמיד אקנה אופציות לטווח של שנתיים אבל אממש אותן אחרי שנה "כי נשארה רק שנה וזה כבר נהפך להימור", אז מה שאני עושה בעצם זה קונה אופציות לשנה ולא לשנתיים!

זאת הסיבה שאני מנסה להשאיר את האופציות עד שהן מתקרבות לפקיעה. זוהי התאוריה. במעשה אני קצת נכשל. גם במקרה של גולדמן וגם במקרה של וולס, דיללתי לאורך הדרך. פשוט לא הייתה לי את הבטן להחזיק 15% מהכסף באופציות שכבר עשו לי פי 10. אז דיללתי חלק אבל עדיין השארתי חלק מאוד גדול.

בשנתיים האחרונות האופציות עשו לי המון כסף, אבל צריך לזכור שאלו היו שנתיים טובות מאוד לבורסה ושהייתה לי רוח גבית חזקה מאוד. זה לא שרוח שכזאת לא תחזור על עצמה – אני בטוח שבעשרות השנים הבאות תהיינה לא מעט הזדמנויות שכאלו, אבל זה לא משהו שיחזור על עצמו כל שנה. קל מאוד להתלהב מהעליות האלו שבאופציות, רק שזה יהיה מסוכן להשקיע כל שנה באופציות ללא התייחסות לסיכון/סיכוי. אני מקווה שתהיה לי את הסבלנות לזרוק את הז'יטונים רק כשההסתברות חזק לטובתי.

 

פורסם בקטגוריה מניות, עקרונות השקעה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.