הי יהונתן, מצטער אם נשמעתי קצת עצבני על הבוקר. אתה צודק ב 100% – אני צריך להיות מאושר מכך שרוב המשקיעים עושים טעויות. בסך הכל אני מרוויח מכך. או כמו שאמר מרק טווין:
Let us be thankful for the fools. But for them the rest of us could not succeed.

עדיין זה מדהים אותי איך אנשים חכמים יכולים לפעמים לדבר שטויות, מצד שני לכולנו יש נקודות שחורות, ואף אחד לא מושלם. כותב המאמר הוא ללא ספק איש חכם, אבל הוא בחיים למשל לא יחשוב לחקור האם מוצארט נהפך במזל למוזיקאי מוכשר. כלומר, הוא לא יגיד שהסיבה שמוצארט מוכשר יותר מגידי גוב (בלי להעליב את גידי שלנו) היא בגלל שהיה לו מזל. אלא זה די ברור לו שבגלל שמוצארט גדל בבית של מוזיקאי ,למד מגיל מאוד צעיר מוזיקה, הקדיש כמעט כל רגע מחייו למוזיקה וכו' – אלו הפכו אותו למוזיקאי של פעם בדור.
אני קורא עכשיו את הספר "כדור שלג", וזה פשוט מדהים. אבא של באפט היה ברוקר (כמו שאבא של מוצארט היה מוזיקאי ואבא של טייגר וודס היה מאמן גולף), כבר מגיל צעיר באפט התעניין כמעט רק בכסף – למשל כבר בגיל תיכון הוא קרא את כל הספרים בספריה על בורסה והשקעות. מאז כל מה שהוא עושה כמעט מוקדש לשוק ההון. למשל, כמות המגזינים המקצועיים שהוא קורא – מגזינים של תעשיית הרהיטים, תעשיית הנפט ועוד. לבוא ולהגיד שלמישהו כמו באפט אין יתרון על מישהו כמו קריימר שרק קופץ ושובר כוסות כל היום, זה פשוט מגוכך.

בקשר לתעודת סל – אני דווקא מבין למה אנשים קונים תעודות סל, יותר מכך, אני ממליץ לכל מי שלא רוצה להשיקע 10 או יותר שעות בשבוע לניהול הכסף, להשקיע בתעודת סל. הכסף הטיפש הזה – עם כל החסרונות שציינת – עדיין מסיג תשואה מאוד יפה של 7%-10% בשנה (נומינאלי), ומעט מאוד מנהלי כספים מצליחים לנצח את הכסף הטיפש הזה.

עדו, אני מסכים איתך כמובן.האירוניה היא שמצד אחד זה מרגיז אותך – תיאוריית האקראיות והשוק היעיל. ומצד שני אם דעתך תוכח כצודקת, אתה הולך לעשות הרבה כסף על חשבון אלו שמאמינים בכך.
למשקיע מדדי, תודה רבה. לא ידעתי שבאפט התייחס לטענה הזו.

אני תוהה מה משמעות הנהירה המטורפת לתעודות הסל שרואים בשנים האחרונות לגבי יעילות השוק. לכאורה יש פה כסף טיפש בכמויות מפחידות. אני אישית משקיע בכל מיני תעודות סל שאמורות לתת תשואה דומה לכל מיני מדדי שוק אזוטריים, אך לא ב-SPY וב-DIA, מאחר שלדעתי הפרמיה שמשלמים על כניסת חברות למדד היום יכולה לפגוע משמעותית בתשואות. כתבה מעניינת בהקשר זה – http://cafe.themarker.com/view.php?t=991430. מאז כתיבת הדברים, מניית מלונות דן ירדה ב-50%. בניגוד גמור לכיוון השוק.

יהונתן, נניח שאתה עכשיו נמצא בבית ספר תיכון וצריך להמר על העתיד של שני תלמידים מהכיתה שלך. הראשון, אבי, הוא תלמיד טוב, חרוץ מאוד, ישר ומתעניין בעסקים – כבר בגיל צעיר הוא התחיל להרוויח כסף בכל מני עסקים קטנים שהוא פתח. התלמיד השני, רמי, הוא נרקומן, אלים, שקרן שרק מסתבך עם החוק. על איזה משני התלמידים תהמר?
נכון, יש פה אקראיות מסויימת. יכול להיות שבסוף רמי יהיה יותר עשיר מאבי, אבל הסבירות לא גבוהה. עכשיו אם אתה יכול לעשות הימור דומה על 20 תלמידים שכאלו, הסבירות שהאבים ישיגו תוצאות יותר טובות מהרמים היא כמעט של 100%. אין כאן כבר שום מקום לאקראיות – זה פשוט הגיון פשוט.

מסתבר שלהרבה אקדמאים מהחוג לכלכלה חסר ההיגיון הזה.

יהונתן, המאמר שהבאת מגוכך בעיניי. אני לא הולך לריב עם כותב המאמר, כי זה פשוט בזבוז זמן. כל מי שמאמין בתאוריה של אקראיות השוק, הוא חסר כל חשיבה לוגית, ולכן אי אפשר להתווכח איתו.

אני רק אגיד דבר אחד בעניין. במאמר הוא נותן דוגמא של חוקר שבא לבדוק אם חלוקת העושר היא עניין של אקראיות. איזה מחקר מגוכך!
זה לא ברור לך שמי שישב כל היום וישחק שש-בש בבית יהיה יותר עני ממישהו שילך לאוניברסיטה, יצטיין בלימודים ואח"כ יעבוד כמו חמור?
בשביל מה צריך מחקר בכלל?

זה כמו שאני אנסה לבדוק האם היכולת לנגן יפה בפסנתר היא עניין של מזל. לא! זה לא עניין של מזל. מי שיושב ומנגן 5 שעות כל יום ינגן יותר טוב ממי שלא ניגן בחיים. מה לא ברור פה?
זה פשוט מדהים אותי כל פעם איך אנשים לכאורה חכמים, חסרים כל הגיון בסיסי. חוץ מזה שיש לו טעויות במאמר – כמו למשל שהוא כותב שהשקעות בבורסה זה משחק סכום אפס. אבל אני באמת לא הולך להיכנס לזה פה, או בשום אחר בבלוג שלי. הבלוג מיועד למי שלא מאמין בכך שהשוק הוא רציונאלי. מי שחושב שהשוק רציונאלי, אין לו בכלל שום סיבה ללמוד על שוק ההון, כי הרי הוא מאמין שזה לא יעזור לו להשיג תשואה עודפת.

בקשר לנוסחה של גרינבלט. אני מסכים שהרבה משיטות הכריית מידע (או backtesting) עבדו בעבר ולא בהכרח תעבודנה בעתיד. הרבה מהשיטות האלו מאולצות מדי. אבל דווקא אני די מאמין בשיטה של גרינבלט. גם בגלל שהיא מאוד פשוטה (סך הכל היא בנויה משני פרמטרים), וגם בגלל ההגיון מאחוריה – לקנות מניות איכותיות בזול. אני חושב שאם יום אחד אני אחליט להפסיק להשקיע בצורה אקטיבית, אני אתחיל להשתמש בנוסחה הזאת. זה לפחות מה שאני חושב עכשיו, אבל אולי עד אז אני אשנה את דעתי.

יהונתן, קראתי את המאמר. יפה מאוד. אני משקיע במדדים ולכן אי אפשר להאשים אותי בחיבה יתרה להשקעות ערך. אולם, כשהציגו את תאוריית האקראיות לוורן באפט כסיבה לתשואות הגבוהות שהשיג, הוא השיב שאכן, בין כל משקיעי ארה"ב יכול להיות שאחד מתעלה על כולם באופן אקראי, אבל יוצאי קבוצת גראהם (כולם בלי יוצא מהכלל) השיגו תשואות שהיכו את השוק. וזה כבר לא אקראיות אלא שיטה.
קראתי זאת בספר "כדור השלג" בהוצאת מטר (הביוגרפיה של באפט). אם תרצה אחפש לך בדיוק את העמוד המתאים.

עדו, יש את הבעיה של מציאת תבניות בדיעבד. פעם עשיתי מנוי ניסיון באתר שמציע שיטות להכות את השוק על סמך backtesting והוא הציע לי שיטה שהניבה 70% בשנה או משהו כזה – לקנות מדי שבוע מניה שהמליצו עליה בין 3 ל-10 אנליסטים, שיחס החוב שלה היה גדול מ-0.5 אך קטן מ-0.2 ושמכירותיה היו פחות מ-100 מיליון דולר אך יותר מ-50 מיליון דולר. הייתי חכם מספיק כדי לא לעבור למנוי בתשלום של 1000$ או משהו כזה, מה עוד שהפילטרים שלהם הסתמכו על נתונים שגויים לגמרי.

הרי יש כל כך הרבה תבניות שאפשר למצוא, שחלק מהן, אם נתבונן בהן בדיעבד, יראו דברים יפים, ובעצם הכול חוכמה בדיעבד שמוצאת דברים שנוצרו באופן אקראי לגמרי. (יש כאלו שמרחיבים את הטענה הזו להתקפה כוללת על שיטת השקעות הערך. מאמר יפה שנוגע בכך כאן: http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/486.pdf).

הדוגמה הקלאסית היא המתאם בין מכירות החמאה בבנגלדש למדד ה-S&P. מי שהראה את הממצא הזה מספר שעד היום מתקשרים אליו משקיעים ושואלים אותו ברצינות גמורה מה קורה עם החמאה בבנגלדש.

ככל שנוסחה היא פשוטה ואינטואטיבית יותר כך קשה לטעון את הטענה הזו לגביה. לכן אין לי ספק שמכפיל נמוך, תשואת דיבידנדים גבוהה או שווי שוק נמוך הם אכן שיטה טובה לבחור מניות (בהנחה שפרסום המידע בנושא לא גרם למשקיעים לשערך יותר חברות כאלו ולכן שינה את פני הדברים). אבל השיטה של גרינבלט היא כבר יותר מסובכת ומורכבת, מה הופך אותה למשהו שאינו פרי טריוויאלי של backtesting גרידא?

ידידיה, אני חושב שה catch הוא שהשיטה של גרינבלט לא תמיד עובדת (כמו למשל בשנים 2007-2008). לרוב האנשים אין הרבה סבלנות, ולכן הם ינטשו שיטה מסויימת אם היא לא עובדת במשך חודש או חודשיים.

בינתיים קראתי את הספר של גרינבלט. אני חייב להודות שלמרות ההסתייגויות שלו עצמו, זה עדיין נשמע לי טוב מכדי להיות אמיתי. ברור לי שמשקיע ערך רציני עשוי להשיג תשואה טובה יותר. אבל יש רבים המשקיעים במדדים – איזה חיסרון יכול להיות לשיטת גרינבלט על פניהם? לא מצאתי את ה-catch.

היי ידידיה, גרינבלט עדכן לאחרונה את התוצאות של הנוסחה שלו. אתה יכול לראות זאת כאן.
שים לב שהנוסחה שלו הניבה תשואות מאוד רעות בשנים 2007-2008. אם השקעת לפי הנוסחה בשנים אלו, הפסדת יותר מאשר השוק. למרות זאת הנוסחה ממשיכה להכות את המדדים לאורך זמן.

הי עידו
ראשית, תודה רבה על האתר. אני לא מבין כלום בהשקעות, והתחלתי להתעניין בחודש האחרון בזכות האתר שלך – הוא הבהיר לי כמה עלול להפסיד בגלל הבורות שלי. כרגע אני לומד את היסודות, אבל לצערי קשה לי להאמין שאעבור את "המבחן השני" (להפוך למשקיע אקטיבי).
האם ידוע לך על תיעוד של ביצועים אמיתיים לפי שיטת גרינבלט? או אפילו יותר טוב, כמה הקרן שלו באמת מצליחה לעשות?