לחיות אבל אחרת

קראפט לא שומעים לו, וזה מראה שוב שמי ששולט הם המנהלים ולא בעלי החברות. באפט עדיין טוען שקראפט זולה, אז זה יהיה מעניין לראות אם הוא ימכור או לא.
זאת אחת הסיבות שבאפט כל כך אוהב לקנות חברות שלמות – כך יש לו שליטה על ההשקעה של המזומנים. הרבה מנהלים הם ביצועיסטים טובים אבל אין להם מושג קלוש בניהול נכון של המזומנים בחברה. באפט משאיר את ניהול החברות למנהלים מתחתיו, ואת ניהול הכסף הוא עושה בעצמו.

שווי השוק של קראפט גדול מדי בשביל ברקשייר. הוא יכול להשתלט עליה אבל זה ייקח זמן. עכשיו בגלל העסקה עם קדבורי, אני מסופק אם הוא יגדיל את ההחזקה במניה.

לא קראתי את הספרים של טלאב, וזאת בגלל שכל מי שאני באמת מעריך (בתחום ההשקעות אפשר לספור אותם על יד אחת או שתיים מקס) אמר לי שהספרים שלו זה דרק. גם הקצת ששמעתי ממנו (כמו כתבה זו) מוכיחה לי שטלאב הוא לא בן-אדם חכם במיוחד. יש לי הרגשה שאנשים מתלהבים הספר שלו בגלל השם המיוחד שלו.

אין מה לעשות – שיווק טוב עובד.

דרך אגב, גם באפט או מנגר מעולם לא המליצו על טלאב, וזה אומר המון. עם מישהו רוצה רשימת קריאה מעניינת, הוא יכול להתחיל מההמלצות של באפט ומנגר.

ועוד משהו – זה שיש קצת אנשים שאני מאוד מעריך בתחום ההשקעות, או זה שיש הרבה יותר "טלאבים" מ "באפטים" בעולם, אלו חדשות טובות לכל מי שמבין את השיטה של באפט וגראהם (טווח בטיחות, מר שוק וכו'). יש כל כך מעט אנשים שמבינים זאת, כך שכל אחד מהם יכול להרוויח הרבה מאוד כסף.

זה כמו שבאפט אומר – "אם אתה משחק פוקר, ואתה לא יודע מי הפראייר – זאת אומרת שהפראייר הוא אתה". ככה זה גם בהשקעות – אם אתה לא מבין כמה כל המומחים האלו מדברים שטויות, כנראה שאתה אחד מאלו שמדברים שטויות.

אסקובאר, אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת, וגם אני פועל ככה בחיים. כשהתחלתי להשקיע, ניסיתי ללמוד מהטובים ביותר. אותו הדבר קרה גם כשרציתי ללמוד טאי-צ'י – רוב המורים הם בינוניים, ולכן חייבים ללמוד ממישהו טוב.
דבר נוסף חשוב הוא להיות ממוקד ולא להתפזר. לכן אני לא מנסה ללמוד מכל ספר השקעות אפשרי. עשיתי את זה בהתחלה, אבל עכשיו אני מנסה מאוד לסנן וכך לחסוך זמן. עדיין אני מוצא את עצמי קורא ספרים שהייתי צריך לוותר עליהם (כמו למשל הספר של רוג'רס "שורי על סין"). צריך לנסות ללמוד רק מהטובים ביותר – באפט, גראהם, לינץ', גרינבלט וכדומה. אני לא רואה שום טעם לקרוא את הספרים של טאלב או "Random walk down wall street". אם כבר, אז עדיף לקרוא ביוגרפיות, ספרי היסטוריה, פסיכולוגיה וכו'.

לגבי סורוס VS באפט, אני לא בטוח שאתה צודק. ישנן הרבה סיבות למה באפט התעשר כל כך – למשל שהוא התחיל בגיל צעיר או שהוא היה חסכן מאוד. גם העובדה שהוא לעולם לא תרם (עד לאחרונה) עוזרת. סורוס תרם כספים רבים, וגם הפסיק פחות הוא יותר להשקיע לפני הרבה שנים בשביל לעסוק בפילונטרופיה, לכן קשה לדעת ראש בראש מי משקיע יותר טוב.
שלא תבין לא נכון, באפט הוא תותח וללא ספק אחד המשקיעים הגדולים ביותר, אני פשוט לא מאה אחוז בטוח שהוא הטוב מכולם.

מה שכן, אתה צודק לגבי כמות ההחלטות של באפט. צריך גם לזכור שבאפט החל להשקיע מגיל 20 בערך, וגם שהוא עבד מספר שנים אצל גראהם, אם מוסיפים תקופות אלו, יוצא שבאפט קנה הרבה מאוד מניות.