הכנתי את הפוסט הזה בעקבות הכנת הפוסט כמה כסף צריך בשביל לפרוש. ניסיתי להראות שניתן להתפרנס מדיבידנדים בדרך פשוטה, אולם המחקר שלי הראה שהמציאות יותר מסובכת. הממצאים הפתיעו אפילו אותי.
הייתי משוכנע שאני פשוט אראה שניתן לשים את כל כספי הפנסיה בתעודת סל, ולחיות מהדיבידנדים בלי דאגות. כדי לאמת את העובדות, עשיתי חיפוש באינטרנט על צמיחת הדיבידנדים לאורך השנים לעומת האינפלציה ולעומת העלייה ברמת החיים. משום מה לא מצאתי שום דבר על נושא חשוב זה, מה שאילץ אותי לבצע עבודת נמלים בעצמי.
דיבידנדים של תעודות סל
המטרה שלי הייתה לבדוק האם המשקיע הפסיבי יכול להסתמך על דיבידנדים כמקור מחיה. משקיע פסיבי הוא משקיע אשר לא רוצה או לא יכול להשקיע מאמץ וזמן בבחירת מניות. הוא מעוניין להשקיע את הכסף "ולשכוח" ממנו. הפתרון הטוב ביותר למשקיע כזה הוא להשקיע בתעודת סל.
אבל האם תעודת סל יכולה לספק מקור בטוח ויציב לקבלת דיבידנדים?
החלטתי לבדוק את תעודת הסל SPY, שהיא תעודת הסל של מניות ה S&P 500 (כלומר של 500 המניות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה האמריקאית). הסיבה שהחלטתי לבדוק תעודת סל אמריקאית ולא ישראלית היא שהמדדים הישראלים מאוד מרוכזים – מספר קטן של חברות אחראי לאחוז מאוד גבוה מהמדד. תעודת סל שכזאת לא מתאימה למשקיע הפסיבי.
לא הצלחתי למצוא שום אתר שמחשב את אחוז הצמיחה השנתי של הדיבידנדים במדד ה S&P 500. אולם הצלחתי למצוא את האתר של רוברט שילר הכולל נתונים רבים על ה-S&P 500 מלפני יותר ממאה שנה ועד היום. החלטתי לבדוק את הנתונים רק משנת 1950 ואילך, והרכבתי את הטבלה הבאה:
[table id=18 /]
יציבות הדיבידנדים
קודם נבדוק את יציבותם של הדיבידנדים – האם הם מהווים מקור הכנסה אמין. מהטבלה ניתן לראות שרק ב-6 מתוך 58 השנים שנבדקו נרשמה ירידה בחלוקת הדיבידנדים. בנוסף לכך ניתן לראות שהירידה החדה ביותר הייתה של 4.98% בשנת 1952. זאת לא ירידה כל כך חדה, במיוחד אם משווים אותה לתנודתיות הגדולה של המדדים בבורסה. עובדה נוספת שניתן ללמוד מהטבלה היא שרק פעמיים הייתה ירידה רצופה במשך שנתיים בכמות הדיבידנדים, ואף פעם לא הייתה ירידה רצופה של יותר משנתיים.
ניתן לראות שדיבידנדים אכן מהווים מקור הכנסה אמין. כל אחד יכול לחיות עם נפילה זמנית של 5% בהכנסה.
עמידות הדיבידנדים מול אינפלציה
חשוב מאוד לבדוק האם הדיבידנדים צומחים בקצב האינפלציה. כמעט כל שנה הערך של הכסף שלנו נשחק עקב העלייה במחירים. לכן חשוב לוודא שהדיבידנדים צומחים בקצב האינפלציה.
מהטבלה ניתן לראות שהדיבידנדים צומחים מהר יותר מהאינפלציה – קצב צמיחת הדיבידנדים הוא 5.5% בשנה, ואילו האינפלציה צומחת בקצב של 3.7% בשנה. כך שפנסיונר שמשקיע את כספו במדד ה-S&P 500 יכול להבטיח שערך כספו יישמר.
אולם, למעשה, אין זה מספיק לשמור על כוח הקניה של הכסף, חשוב גם לדאוג לכך שרמת החיים שלנו תעלה כל שנה. רמת החיים של האנשים עולה לפי רמת השכר שלהם. ככול שאנשים מרוויחים יותר, כך הם מבזבזים יותר.
בתור פנסיונר אתה רוצה לדאוג לכך שההכנסה שלך תדביק את קצב הצמיחה של המשכורות במשק.
רמת ההכנסה של האמריקאי הממוצע עלתה בקצב של 6.99% מאז שנת 1950 (לפי BEA), כך שהצמיחה בדיבידנדים לא הצליחה להדביק את הצמיחה בהכנסה. ניתן לראות פער של 1.5 נקודות האחוז לטובת רמת ההכנסה.
זהו, בעצם, הנתון שהפתיע אותי – הצמיחה בדיבידנדים אינה מדביקה את קצב הצמיחה במשכורות. מה שאומר שלא ניתן לקנות את מניות ה-SPY, ולחיות מהדיבידנדים ללא דאגות. למרות זאת, ההשקעה בתעודת סל היא עדיין הדרך הבטוחה והטובה ביותר להשקעה לטווח ארוך, ועולה על כל אופציה אחרת (כמו שהראתי בפוסט על נדל"ן – הסתמכות של שכר דירה כמקור מחיה היא אופציה פחות טובה מאשר דיבידנדים).
איך ניתן להתקיים מדיבידנדים
ישנה אפשרות שתאפשר השקעה בתעודת סל, וגם תגרום לקצב צמיחת הדיבידנדים להדביק את קצב הצמיחה בהכנסה. הדרך להתמודד עם הפער בין הגידול במשכורות במשק לבין הגידול בדיבידנדים היא להוסיף כל שנה 1.5% לתיק המניות. ניתן לעשות זאת ע"י השקעה מחודשת של הדיבידנדים.
נניח שאתה צריך למחיה עשרת אלפים שקלים בחודש, כלומר 13,500 לפני מס, או 162,000 שקל לשנה. תשואת הדיבידנדים כיום של ה-SPY היא 2.7%. זאת אומרת שצריך 6 מליון שקלים לפני ההשקעה מחדש של הדיבידנדים. בשביל להוסיף 1.5% ל-6 מליון, תצטרך עוד 120 אלף שקל כל שנה (לפני ניקוי מס). בשביל כך תצטרך עוד 4.44 מליון שקלים, ובסך הכל בערך 10.5 מליון.
אם הסכום הזה נראה לך מופקע, זה כנראה בגלל שרוב האנשים לא מביאים בחשבון את העלייה ברמת החיים, וזאת גם אחת הסיבות שכמעט כול האנשים נאלצים לרדת ברמת החיים שלהם בפנסיה, או לעבוד.
אני מוכרח לציין שגם אני הופתעתי מכמות הכסף שצריך לפנסיה, אבל קשה להתווכח עם העובדות.
סיכום והסתייגויות
לסיכום ניתן להגיד שהכנסה מדיבידנדים היא דרך טובה להתפרנס בפרישה. לאדם הרגיל מהיישוב מאוד קשה להשקיע בבורסה בגלל התנודתיות הגדולה שלה. ההשקעה בבורסה לצורך דיבידנדים, מורידה ממנו את הלחץ, וזאת בגלל שהדיבידנדים די יציבים. המשקיע יכול להתעלם לחלוטין מהתנודתיות של הבורסה, ולהתמקד אך ורק בדיבידנדים.
למרות שהצמיחה בדיבידנדים לא מצליחה להדביק את קצב הצמיחה ברמת החיים, זאת עדיין צמיחה מהירה יותר משאר האופציות העומדות בפני האדם הפשוט (תוכנית חיסכון, אג"ח, נדל"ן וכו'). למרות זאת ישנן כמה הסתייגויות שחשוב לציין:
– החישוב שלי מבוסס על נתונים משנת 1950, ולכן הוא לא כולל את המשבר הגדול של שנות ה-30. בתקופה זו תשלומי הדיבידנדים של ה-S&P 500 ירדו בכ-50%. ירידה מאוד גדולה, אם כי עדיין נמוכה משמעותית מהירידה במחירי המניות, אשר ירדו ביותר מ-90%. זאת אומנם הייתה תקופה מאוד חריגה, עם אחוזי אבטלה של למעלה מ-30%, כך שכולם נפגעו, ולא רק אלו שהחזיקו מניות, אבל בכל זאת ירידה של 50% היא לא דבר של מה בכך.
– אין שום ביטחון בכך שמה שהיה הוא מה שיהיה. אני מאמין שרמת ההכנסה של חברות ה-S&P 500 תמשיך לפגר רק במקצת אחרי העלייה ברמת החיים, אולם יש סיכוי שמדיניות הדיבידנדים של חברות רבות תשתנה עם השנים, דבר שיכול לגרום לעלייה מתונה יותר בדיבידנדים.
– לפי החישוב שהבאתי למעלה, הסכום הדרוש לפרישה הוא מאוד גבוה. מעל ומעבר ליכולתו של האדם הממוצע (ואף לזה שמעל לממוצע) לחסוך. אולם אני עדיין עומד מאחורי המספרים האלו, אולם ישנן דרכים שיכולות להוריד מהסכום הכספי הנדרש לפנסיה. דרך אחת היא כמובן לעבוד במשרה חלקית. בסביבה בה אני חי, אני רואה יותר ויותר פנסיונרים שממשיכים לעבוד. אם יש לך רק חלק מהסכום שדרוש בשביל לפרוש, ניתן לצאת לפנסיה חלקית, ולהמשיך לעבוד במשרה חלקית.
– דרך נוספת שמאפשרת לפרוש עם פחות כסף, היא "לאכול" גם את הקרן ולא רק את הדיבידנדים. הפיתרון הזה מתאים יותר לאנשים שפורשים בגיל מבוגר. החישוב שאני הבאתי יגרום לכסף שלכם לגדול כל שנה בקצב של העלייה ברמת החיים. דבר זה יביא לכך שתהיה לכם בוכטה מאוד רצינית כשתמותו. אבל מי באמת צריך כסף בעולם הבא?
לכן אתם יכולים כל שנה להשתמש גם בכסף הקרן ולא רק בדיבידנדים, או, למשל, לא להוסיף לקרן את ה-1.5% כל שנה. זאת אפשרות מאוד טובה לדעתי, אלא שצריכים להיות זהירים, ולחשב טוב את כמות הכסף שאתם מורידים מהקרן כל שנה, כדי שלא תגיעו למצב שבגיל 113 תישארו בלי כלום – 7 שנים לפני המוות.
