תיק המניות ברבעון האחרון של 2013

שוק ההון האמריקאי הניב השנה את התשואה הכי חזקה מאז 1998. עם תשואה של כ-30%. אם נוסיף לכך את התשואות הנאות של 2012, אי אפשר שלא לחשוב על השיר של מאיר אריאל – "לא קפצת עליה היום, חלפו שנתיים, והנה נשארת מאחור".
אנשים רבים נבהלו מהראלי שהחל ב-2009 והחליטו לצאת מהשוק אם באופן מלא או חלקי. מי שעשה זאת ושמר מזומנים למקרה שהשוק ייפול, פגע בתשואות שלו.

אחת הסיבות בגללן השקעתי בגולדמן זאקס היא ההערכה שאני רוחש כלפי המנכ"ל בלנקפיין. באחד הראיונות אתו הוא אמר משהו בסגנון הבא:
לפעמים אחד מהעובדים שלי בא ואומר לי שלדעתו הזהב/הריבית/הדולר עומדים לרדת ולכן אנחנו צריכים להיערך בהתאם. במקרה שכזה אני אומר לו – "לא אכפת לי מה אתה חושב". ואז העובד אומר – אוקיי, אז מה אתה חושב? ועל זה אני עונה – "גם לא אכפת לי מה אני חושב".

גולדמן זאקס מצליח כבר יותר מ-100 שנים לצמוח וליצור תשואות מאוד גבוהות על ההון מבלי לנסות ולבצע השקעות "חכמות". הבנק עושה את עיקר הכסף משירות לקוחות – זה הביזנס שלו ובזה הוא טוב. אם למשל לקוח בא ורוצה לעשות שורט על הפלדה, אז גולדמן זאקס יימצאו דרך לעזור לו לעשות את השורט הזה, אבל הבנק כמעט ולא עושה הימורים שכאלו עם ההון של הבנק עצמו. הביזנס של הבנק זה להיות ברוקר ולשרת את הלקוחות, ולא לנסות לשבור את השוק.

אז השנתיים האחרונות חייכו חיוך גדול למשקיעים שלא ניסו לתזמן את השוק ולא החזיקו בערמות מזומנים בצד. לאור עליות אלו, יש לי הרגשה חזקה מאוד שהשנה הבאה לא תהיה טובה. אני צופה שבשנה הבאה תיק המניות שלי כנראה ייתן תשואה שלילית. כשאני אומר זאת לחברים, הם שואלים אותי – אז אם אתה מאמין שהשוק יירד, למה אתה לא יוצא?

התשובה שלי לכך היא בסגנון של התשובה של בלנקפיין – כי לא מעניין אותי מה אני חושב על השוק.

אני בביזנס של לאתר מניות זולות ולהשקיע בהן. הביזנס שלי הוא לא לנסות לתזמן את השוק. כל עוד אני מוצא מניות זולות, אני אמשיך להשקיע. והיום לא חסרות מניות זולות. ראבק, אפילו אם קונרד ואי-טי-איי ודארט גרופ יזנקו פי 2, אני עדיין אוכל למכור ולקנות עוד ועוד מכתבי האופציה של וולס פארגו וג'יי-פי-מורגן. תיאורתית (אולי) הייתי מוכן אפילו לפצל את כל הכסף שלי בין שתי אלו. לכן כל עוד כתבי אופציה אלו נסחרים מתחת ל-20 דולר, אין מצב שאני אחזיק בסנט אחד של מזומן, ואם השוק ייפול, דיינו. אני מוכן לספוג מדי פעם שנים עם תשואה שלילית. לדעתי הרבה יותר מסוכן לפספס שנתיים כמו 2012-2013 בהן ההון שלי גדל בערך פי 4, מאשר להימנע מנפילות מדי כמה שנים.

כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. לפעמים העתיד כל כך שחור ששווה לצאת מהשוק ולחכות. זאת בדיוק דעתי כעת על סין, ולכן אני מתרחק ממניות שם למרות שישנן לא מעט מציאות. להשקיע היום במניות עם חשיפה לסין זה כמו לשים את הכסף בתאילנד ב-1997 או ביון ב-2007. זאת התאבדות פיננסית. אך בארה"ב זה לא המצב. אף אחד לא חושד שיש בעיית אשראי היום בארה"ב, וכל אלו שמחזיקים מזומנים עושים זאת רק כי הם חושבים ששוק המניות יקר.

לדעתי זה טיפשי לצאת משוק המניות בגלל שהוא קצת יקר. אני גם בכלל לא בטוח שהוא יקר, אבל גם אם כן, הוא עדיין יכול לעלות, נגיד, ב-5% בשנה בשנים הקרובות (במקום העלייה ההיסטורית של כ-8%), ובשוק שכזה, משקיע טוב יכול לעשות 20% בשנה או יותר.

למרות שמי שהחזיק מזומנים בשנתיים האחרונות נשאר מאחור, זה לא אומר שהוא פספס הזדמנות של פעם בחיים. כמו שאפשר לראות מהטבלה הבאה, שנים עם עלייה של 20% או יותר ב S&P 500 אינן כה נדירות:

תשואה מניות היסטורית

זהו זה, אלו היו 560 מילים על – למה אני חושב שלא צריך לתזמן את השוק.

ועכשיו לתשואות

ה DIA – תעודה שמחקה את הדאו-ג'ונס, ה SPY – תעודה שמחקה את ה S&P 500 והטרקר פנד – תעודה שמחקה את מדד ההאנג-סנג ההונג-קונגי הניבו תשואות של 29.03%, 31.93% ו 5.82% בהתאמה.
שנה חזקה בארה"ב והרבה פחות בהונג-קונג. המדדים בסין, דרך אגב, הניבו השנה תשואות שליליות. דבר שמראה לדעתי על המצב הקשה במדינה.

התשואה שלי השנה עמדה על 121.55%.

הנה טבלה שמסכמת את התשואות של המדדים ושלי מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה:

[table “32” not found /]

הכישלונות

שתי ההשקעות שבינתיים דופקות אותי הן הלונג בקוקו (סימול COCO) והשורט באנחווי (סימול 914). בשתיהן הסיפור רחוק מלהיות גמור, ואני עדיין לא מספיד השקעות אלו. ימים יגידו. בעוד הנפילה בקוקו לא הזיזה לי יותר מדי, את העלייה באנחווי לקחתי יותר ללב. גם בגלל שההשקעה באנחווי היא בערך פי 3 מאשר ההשקעה בקוקו, אבל גם בגלל שהרבה יותר קשה להתמודד עם הפסדים בשורטים מאשר בלונגים. ברגע שהשורט מתחיל ללכת נגדי, אני מתחיל להריץ תסריטים של מה יקרה אם המניה תעלה פתאום פי 2 או פי 5 או אולי פי 10???

חשבתי על הנושא הזה המון בשבועות האחרונים. שורטים זה משחק די חדש בשבילי. עד לא מזמן היה לי רק שורט אחד (זה על ואלי), והוא הלך ישר לטובתי. איך שעשיתי את השורט, המניה החלה לרדת. למעשה מכרתי אותה בחסר די קרוב לשיא שלה. (שזה, כמובן, מקרי לחלוטין). אני מחזיק בשורט הזה שלוש שנים, ובכל אחת משלושת השנים ואלי ירדה. זה די מדהים. אפילו השנה, שהייתה שנה ממש חזקה בבורסה, ואלי ירדה (וזה משהו שתרם לי לא מעט לתשואה השנה). ככה שאנחווי היא הפעם הראשונה שאני מתמודד עם הפסד בהשקעת שורט.

ישנם משקיעים שעושים סטופ-לוס. אני מתנגד חריף לסטופ-לוס בהשקעות לונג, אבל האם זה נכון גם לגבי שורטים?
ה DNA של משקיע הערך שחקוק בי פוסל את הרעיון הזה מבלי לחשוב על כך בכלל. אבל אולי זאת טעות לפסול? חשבתי על זה לא מעט. הרי אני לא אלוהים. עשיתי המון טעויות בהשקעות שלי ואני אמשיך לעשות. אז מי מבטיח לי שאני לא אעשה גם טעות בשורטים? וטעות בשורט יכולה להרוג אותי.
אבל ככל שחשבתי על זה יותר, הרעיון של סטופ-לוס לא נראה לי. לפני מספר שבועות דיברתי עם חבר שגם עשה שורט על אנחווי, והוא אמר לי שהוא שם סטופ-לוס ב-32$. המניה אכן הגיעה לשם ומיד החלה לרדת. מה יקרה אם עכשיו המניה תמשיך לרדת עד שהיא תגיע לאזור ה-5$ עוד 3 שנים? החבר הזה יצא מההשקעה בהפסד, ולפני שהספיק לחזור אליה, המניה ירדה והוא הפסיד את כל הירידה.

לכן, אני ממש לא מתחבר לרעיון הזה של סטופ לוס. לדעתי, אם כבר, אז עדיף להגביל את ההשקעה בשורט לחלק קטן יותר מהתיק – נגיד 3%. ואז אפילו אם טעיתי בגדול והמניה עולה פי 10 (שזה מקרה קיצון), עדיין ההפסד שלי סביר.

אז גם על זה חשבתי הרבה. אולי עשיתי טעות כשבניתי פוזיציות כה גדולות בואלי ובאנחווי (כל אחת מהן תופסת בערך 10% מההון שלי היום). למה לא להגביל שורטים, נגיד, ל-7% מההון? גם על זה חשבתי, ויכול להיות שבעתיד אני באמת אגביל את עצמי עם השורטים, אבל זה יהיה תלוי מאוד במקרה. במקרה של ואלי, שווי השוק שלה היה כל כך גדול (כ-200 מיליארד דולר כשפתחתי פוזיציה) שלא היה סיכוי שהיא תזנק פי 5 או פי 10, ולכן אני חושב זאת לא הייתה טעות להמר בגדול. במקרה של אנחווי הסיכון ללא ספק גדול יותר, כי שווי השוק נמוך יותר – כ-25 מיליארד דולר. יכול להיות שזאת באמת הייתה טעות להמר עם כ-10% מההון שלי כאן. למרות שאני חושב שאנחנו מאוד קרובים למשבר בסין, ואני נותן מקסימום שנתיים עד שהשורט הזה יעבוד, בהחלט יכול להיות שאני טועה. אם המניה תעלה בינתיים (עד שהמשבר בסין יגיע), ההימור הזה יכול להמשיך ולהעיק עלי.

עוד משהו ששמעתי משני אנשים שונים בקשר לשורטים זה שכדאי לי לחכות ולהגדיל את הפוזיציות רק כאשר יש קטליזטור ברור שהתיזה שלי מתממשת. גם על זה חשבתי, ובסוף גם פסלתי רעיון זה. תראו כמה ואלי ירדה וזה בלי שום קטליזטור ברור. הבועה הסינית עדיין חיה ובועטת וואלי כבר ירדה ביותר מ-50%. אם הייתי מחכה, הייתי מפספס את ההשקעה הזאת (ולהזכירכם, אמרתי בשעתו שמימי לא הייתי כל כך בטוח לגבי שום השקעה כמו שהייתי בטוח לגבי השורט על ואלי).

אם לסכם, אני נגד קטליזטורים ונגד סטופ-לוס, אבל נוטה להיות בעד הגבלת גודל השורט (וזאת בנוסף לעצות לשורטיסט שרשמתי כאן).

ההצלחות

מן הסתם, השנה הרבה דברים הלכו ממש יפה, אבל ללא ספק ההימור המנצח היה זה על הליפים, ששוב – זה די צפוי בשנה בה הבורסה חגגה. בעתיד יהיה קשה לחזור על המהלך הזה. בתחילת השנה רבים לא אהבו את ההימורים האלו. אבל זה שהם עבדו השנה לא אומר בהכרח שזה היה מהלך נכון. כלומר זה שההימור עבד לטובתי לא אומר שצדקתי. אומנם ההימור עבד, אבל זאת חכמה בדיעבד. אני עדיין חושב שזה היה הימור נכון, ולא בגלל שהתוצאה הלכה לטובתי השנה. אומנם הרבה מהקוראים ימשיכו לא להסכים איתי, אבל אני מאוד אוהב את ההימורים האלו שיש לי סיכוי לא קטן להפסיד הכל, אבל גם סיכוי גדול לעשות פי 5 או פי 10 על הכסף. חשוב אבל להדגיש (שוב!) שאני מוכן לקחת הימורים שכאלו רק עם חלק קטן מההון שלי – משהו בסביבות ה-5% עד 10%.

קחו למשל את הליפים שקניתי על גולדמן זאקס. שמתי שם בסך הכל 4%-5% מהכסף שלי, אבל הרווחתי שם תוך בערך שנה באזור הפי 8 (יצאתי בהדרגה אז קצת קשה לחשב את התשואה המדויקת). ואז שמתי חלק מהכסף בליפים של וולס שגם עליהם אני כבר מורווח פי 4. אפקט הריבית-דריבית ממש מטורף כאן.

קחו ממני את ההשקעות האלו שעשיתי בליפים, והופ, התשואה שלי בטח הייתה נמצאת השנה על אזור ה-50% במקום 100%. אין לי כוח לחשב במדויק, אבל נראה לי שאלו בערך סדרי הגודל עליהם אנחנו מדברים. חלק קטן מהתיק עשה לי תשואה הזויה השנה. וזאת הסיבה בגללה אני כה אוהב ליפים. הם לא יעבדו כל שנה, אבל בשנים שהם יעבדו, הם יכולים להקפיץ לי מאוד את התשואה. כמו שתראו בעוד מספר ימים כשאפרסם את הרכב התיק הנוכחי, הליפים שוב תופסים חלק נכבד מהתיק, אבל כמו בשנה שעברה, צריך לזכור שההשקעה המקורית שלי בהם הייתה נמוכה יותר, והסיבה לכך שהם תופסים חלק גדול מהתיק אצלי היא עליית הערך שהם חוו בחודשים האחרונים.

פעולות בתיק

כמו שכתבתי בתחילת הרבעון, מכרתי את המניות שהיו לי בחברה הקטנה TTLO תמורת 1.2$.

קניתי ליפים-קול של וולס-פארגו ל-2016 עם סטרייק של 50$ (WFC Jan 15 '16 $50 Call) במחיר ממוצע של 1.858$. סך הכל שמתי שם בערך 2% מהתיק.

הוספתי עוד לכתבי האופציה של ג'יי-פי תמורת בערך 16.63$

הוספתי קצת לקוקו (סימול COCO) תמורת 2.4$.

מכרתי חלק קטן מגולדמן-זאקס (סימול GS) תמורת 154.09$, ומכרתי את כל האופציות שנשארו לי לינואר 2014 עם סטרייק 150$ תמורת 12.5$ וחלק מאלו עם סטרייק 135$ תמורת 28.3$. קניתי עוד איביקס (סימול EBIX) תמורת 12.03$.

קניתי מניות של VSE (סימול VSEC) תמורת 47$ – שזה קצת יותר יקר מהמחיר בו סגרתי את ההחזקה מספר חודשים קודם. המניה עדיין זולה במחירים האלו, ועכשיו התפנה לי קצת כסף כיוון שהתחלתי לסגור את הליפים שפוקעים ב-2014, אז החלטתי לפתוח שוב פוזיציה במניה.

מכרתי כמעט שליש מהמניות שהיו לי בסטיוארט (סימול STC) תמורת 31.33$ ו 31.35$ ואח"כ עוד תמורת 29.35$. כשיצא הדוח של הרבעון השלישי לא היה לי זמן לקרוא אותו אבל במבט מהיר הוא נראה לי ממש חלש. חטיבת ה REI של החברה חוותה נפילה גדולה בהכנסות, וזה גרם לרווח נמוך. החלטתי למכור. סך הכל עשיתי ממש יפה בהשקעה הזאת – למי שזוכר קניתי באזור ה-10$. כמו כן רציתי להוסיף לקוקו ולאיביקס. אולם, אחרי מספר ימים כשהתפנה לי הזמן, וקראתי את הדוח, הוא לא נראה כל כך רע כמו שחשבתי. חטיבת ה REI דיווחה על הפסד רבעוני – וזה מן הסתם לא משהו שיכול להימשך. כמו כן אחוזי-הפסד-הביטוח עלו ל 6.7% – ואין לי בכלל ספק שזה יירד ל-5% די מהר.

איך שלא יהיה, אפילו אם לוקחים את הרבעון הממש חלש הזה, עדיין החברה עושה יותר מ-2$ של רווח נקי בשנה. זה היה ממש כסף על הרצפה כשקניתי באזור ה-10$ – וזה היה כל כך ברור שהחברה תעשה יותר מ 2$-3$ דולר של רווח נקי בשנה. זאת הייתה ממש השקעה קלה.

הגדלתי את השורט על אנחווי (סימול 914) במחיר של 27$. אנחווי היא המניה עליה אני מופסד הכי הרבה אי פעם במושגים מוחלטים, וגם באחוזים היא אחת הכישלונות הגדולים שלי – בינתיים אני מופסד שם בכ-30%. אבל אם נשים בצד את מה שמר שוק חושב, הסיפור לא השתנה. צריכת המלט בסין הולכת להתרסק, ולכן הגדלתי את הפוזיציה.

ממש יומיים לפני סוף השנה הגדלתי את השורט על הדולר האוסטרלי. הפעם במקום לקנות USD/AUD מכרתי AUD/USD. למעשה זאת בדיוק אותה הפעולה, אבל החלטתי להשתעשע קצת ולגוון (קשים הם חייו של משקיע הערך אם אלו הם השעשועים שלו). כמו שכבר כתבתי כאן אני יכול לקחת פוזיציות מאוד מאוד גדולות במט"ח, בגלל שהברוקר מאפשר לי להתמנף פי 200. יכול להיות שאני אמשיך ואגדיל את ההימורים שלי נגד הין ונגד הדולר-האוסטרלי. אי אפשר לעשות כסף על מט"ח מבלי להתמנף. התנודות שם פשוט קטנות מדי. אני עוד חושב על העניין, כי מצד אחד לא בא לי להסתכן, אבל מצד שני אי אפשר להרוויח כאן בלי להמר בגדול. השאלה שאני שואל את עצמי עד כמה ההימורים האלו מסוכנים? פשוט ממש קשה לי לראות את הדולר נופל מול שני מטבעות אלו. אבל אני לא סורוס וההבנה שלי במקרו מאוד מוגבלת, אז אני עדיין מתלבט.

אם מסתכלים על החלק המנייתי אצלי, אני חושב שאפשר לחלק את התיק לשני סוגים – השקעות שהן ממש ברורות, שממש קל לראות את הערך שלהן. בקטגוריה הזאת הייתי שם את סטיוארט – שהייתה ממש מקרה קל. כל מה שהיה צריך לעשות זה לחשב מה יהיה הרווח כשהפסדי-הביטוח יחזרו למצב נורמלי. עוד השקעות קלות הן וולס-פארגו (כשהיא הייתה מתחת ל-20$) או גולדמן-זאקס ב-100$. אפשר להוסיף לכאן גם את אנטרפרייז-אינז, דארט-גרופ, קונרד, סאונדוויל ועוד כמה.

מהצד השני יש את ההשקעות היותר קשות כמו למשל קוקו או השקעות הרדיו שעשיתי ב-2009. אלו השקעות הרבה יותר מסובכות ויש מעליהן עננה כבדה שמפריעה לראות את הערך – בד"כ הפסדים גדולים, מאזן ממש רע, רגולציה מאוד בעייתית וכו'. הנקודה היא שאני לא היחיד שמתקשה לחזות מה יקרה בחברות שכאלו, ולכן פעמים רבות השוק מוריד אותן בצורה דרסטית מדי. מדובר בחברות לא טובות שנסחרות מאוד בזול. אני מוכן לקחת הימורים קטנים על חברות מהסוג הזה במקרים שאני חושב שהשוק הגזים וחתך אותן חזק מדי.

אני אוהב יותר את החברות מסוג הראשון. שם אני מוכן לבנות פוזיציות מאוד גדולות – לפעמים אפילו 30% מהתיק ברעיון אחד. אבל אני גם נהנה לקנח פה ושם במניות מסוג השני. אלו לא מקומות שהייתי מרגיש בטוח עם 10% או יותר מהתיק, אבל עדיין אני אוהב לנסות את מזלי בהשקעות מהסוג הזה עם סכומים קטנים יותר.

לפני מספר חודשים כתבתי על הביוגרפיה של סם וולטון. מאוד לא התחברתי לאופי שלו, אבל למשפט אחד מהספר דווקא כן התחברתי. וולטון אמר שלמרות שבחיי היום יום שלו הוא מאוד שמרן, בעסקים הוא אוהב כל הזמן לנסות דברים חדשים.
מי שלא מכיר אותי מחוץ לבלוג, לא יודע עד כמה אני שמרן ביום-יום. אני לגמרי איש של אותה האישה ואותה הארוחה כל החיים. אין מצב שאני אעשה סקי, ונראה לי שבעתיד אני גם לא אעלה על סוס. לפי איך שכבישי הארץ נראים, יש לי הרגשה גם שאני מהישראלים הבודדים שסופרים כל הזמן שתי שניות לוודא שהם שומרים מספיק מרחק מהאוטו שלפניהם. בקיצור, אני ממש לא אוהב להסתכן. גם בהוצאות שלי אני מאוד זהיר, ואשתי ואני חיים בצניעות (ביחס לנכסים שלנו).

אולם כשזה זה מגיע לעבודה שלי, אני מאוד אוהב לחפש כל הזמן כיוונים חדשים. כל הזמן לנסות דברים חדשים – בין אם זה שורטים, או מט"ח, או ליפים וכו'. לא הכל יעבוד לי, אבל אני מאוד אוהב לצאת לפעמים מהתחום הצר של השקעות ערך פליין-ואנילה.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

פורסם בקטגוריה מניות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

53 תגובות בנושא תיק המניות ברבעון האחרון של 2013

  1. מאת רון‏:

    מתן
    תודה, איפה יש עוד אנשים כמוך שאפשר להתייעץ איתם?
    נקודה מעניינת, אני חשבתי שהשוק של סמסונג קל להבנה ולכן הסתכלתי עליה אך הנקודה שלך ששם יש את כל המשקיעים הגדולים וההמון שמשפיע בסדרי גודל על השוק הזה – יקרה מפז.
    שאלה – האם יש סיכון שלחברה שבחרת לשאר לעולם מחוץ לאור הזרקורים?
    הרבה תודות, טיפ שווה זהב
    רון

  2. מאת ברק‏:

    רון,
    כדי לענות לך בוא ניקח מקרה היפותטי של חברה שנסחרת במכפיל הון 1 אבל מכפיל רווח 2 ורווח יציב. לאחר שנה תהיה לך חברה עם מכםיל רווח 2 ומכפיל הון 0.5, וכן הלאה. מתישהו התמחור יגיע למצב האבסורדי שבו משקיע יוכל לקנות את כל מניות החברה, לשלם לעצמו דיבידנד שיכסה את כל העלות של הקניה ולקבל את החברה בחינם. בקיצור זה לא יקרה, אבל כן יכולות לעבור שנים של תמחור חסר במניה. עם זאת, מנקודת מבט של משקיע ערך זו רק הזדמנות להגדיל השקעה במחיר מוזל. בסופו של דבר הערך יצוץ. ההפסדים הגדולים קורים כאשר מנתחים לא נכון חברה שנמצאת במצוקה ואז הסיכון להפסד פרמננטי גדל.

  3. מאת עדו מרוז‏:

    אבישי, נכון להיום כל הכלים בהם אני משתמש הם חינמיים.

סגור לתגובות.