מדריך למשקיע המתחיל

הערה חשובה לפני שמתחילים – כשאני אומר לחברים שאני מתפרנס מהבורסה, הרבה מהם חושבים שאני מטורף. הדעה השולטת בעולם היא שהבורסה מאוד מסוכנת. אני לא מסכים עם דעה זו. הבורסה לא מסוכנת. הבעיה של אנשים רבים היא שהם לא לומדים כלום לפני שהם ניגשים אליה, או שהם לומדים חומר מסוכן (עיין ערך – ניתוח טכני).

האם לחצות את הכביש זה מסוכן? כן, אם אתה קושר את העיניים וחוצה בהליכה איטית את כביש ירושלים – תל אביב. לא, אם אתה מסתכל לצדדים וחוצה כביש צדדי.
האם להחליף את חוטי החשמל בבית זה מסוכן? כן, אם אתה לא מבין כלום בחשמל. לא, אם אתה חשמלאי מוסמך ואחראי.

עכשיו תחשבו על האנשים שאתם מכירים שהפסידו כסף רב בבורסה. האם מישהו מהם קרא את אחד הספרים שאציין למטה? האם מישהו מהם קרא את הדוחות הכספיים של החברות בהן הוא השקיע? סביר להניח שהתשובות הן – לא.
להשקיע בשיטות שטבעו גראהם, באפט ועוד, זה דבר לא מסוכן אם עושים זאת בצורה אינטליגנטית ולאורך זמן, ובכל זאת, לא הייתי ממליץ לאנשים עם טווח זמן קצר (נגיד פחות מ-20 שנה) להשקיע בבורסה. ישנן תקופות ארוכות בהן השוק דובי. שוק דובי יכול להמשך כ-15 שנה, לכן אם אתה רוצה לחסוך כסף לטווח הקצר, הבורסה היא לא המקום בשבילך. בבורסה משקיעים רק כסף שמיועד לטווח הארוך.

שלב א' – פיטר לינץ'

הספר הראשון שכדאי לקרוא הוא One Up On Wall Street. הפרק החשוב ביותר הוא אולי פרק 4 – "Passing the mirror test".
רוב האנשים לא מתאימים לבורסה. כמעט לכולנו יש דוד/אבא/חבר שהפסיד כמעט את כל כספו, לכן חשוב לדעת אם אתה מתאים לבורסה. אתה צריך להיות ישר עם עצמך ולשאול – אם הבורסה תרד ב-30% או אפילו ב-50%, האם אני עדיין אישן בלי בעיה בלילה?
האם יהיה לי את האומץ לקנות כשכולם בורחים מהבורסה?
אם אתה מסוג האנשים שאומרים "בוא נחכה עד שהמצב יתבהר", אתה לא מתאים לתחום ההשקעות, וחבל על הזמן ועל הכסף.
חשוב שתהיה ישר עם עצמך. בסופו של דבר אם אתה לא בנוי לבורסה, הכסף שתשרוף הוא שלך ולא של אף אחד אחר.

מניסיוני, קשה לאנשים להודות שהבורסה היא לא בשבילם. אנשים יודו שהם לא מתאימים להיות מורים, כי אין להם סבלנות, או שהם לא מתאימים להיות אנשיי שיווק, כי הם לא טובים עם אנשים, אבל כשזה מגיע לבורסה, לאנשים קשה להודות שהם לא בנויים לזה. הרבה אנשים שלא מתאימים לבורסה מנסים פעם אחר פעם את "מזלם" וזה עולה להם בהרבה כסף ובריאות.

נפילה גדולה בבורסה היא לא שאלה של "האם" אלא של "מתי". כלומר, אם אתה מתכוון להשקיע בבורסה, בוודאות תסבול מתקופות של ירידות חדות, ואתה צריך לשאול את עצמך האם אתה בנוי לזה. האם אתה יכול לסבול ירידה של 30%-50% תוך כמה חודשים? האם אתה מסוגל לראות חצי מהחסכונות שלך נעלמים?
לא כולם בנויים לזה, לכן כדאי שתהיה כן עם עצמך.

אם התמודדת עם מבחן המראה בהצלחה, המשך לקרוא את הספר.

אם אין לך השכלה פיננסית, יהיו מושגים רבים שלא תבין. אין לך מה לרוץ. קרא את הספר לאט, ונסה להבין כמה שיותר. אם ישנם מושגים שאתה לא מבין – חפש בגוגל, או שאל חבר.

כשתגמור את הספר, אתה יכול להתחיל לקרוא את הספר השני של לינץ' – Beating the Street. הספרים שלו פשוט מעולים. הם לא מאוד קשים להבנה, ומכילים המון אינפורמציה חשובה.

הערה כללית – זוכרים כמה שעות למדתם לבחינות קשות באוניברסיטה או אפילו בתיכון? כמה שעות שיננתם חומר? חומר שהרבה פעמים לא תרם לכם כלום בחיים. למדתם רק בשביל לקבל ציון או תעודה. אז עכשיו, כשאתם קוראים ספרים פיננסים, אתם עושים את זה בשבילכם. התועלת שאתם יכולים לקבל מספרים אלו יכולה לעלות מספר מונים על התועלת שקיבלתם מהספרים שקראתם לבחינות באוניברסיטה, אז קחו את הספרים ברצינות. תשננו אותם טוב טוב, כאילו אתם לומדים אותם לפני מבחן חשוב.

שלב ב' – בנג'מין גראהם

אחרי שקראתם את הספרים (הקלילים יחסית) של לינץ' הגיע הזמן להיכנס קצת יותר לבשר.
עכשיו אתם צריכים להבין חשבונאות קצת יותר לעומק. הספר של גראהם The Interpretation of Financial Statements הוא הספר האידיאלי לשלב זה. הספר מסביר מושגים בחשבונאות, אך הוא קטן ומאוד קל להבנה.
לאחר שתקבלו השכלה בסיסית בחשבונאות, הגיע הזמן לקרוא את התנ"ך של עולם ההשקעות – The Intelligent Investor.
באפט טוען שזהו הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם על הבורסה, ואני נוטה להסכים איתו. לאחר שקראתי אותו בפעם הראשונה, הרגשתי כמו דמות בסרט מצויר שפתאום מופיעה מעל לראשה נורה דולקת.
העקרונות בספר היו מאוד הגיוניים ועשו לי סדר בראש. פתאום הבנתי את עקרונות השקעת הערך – כל מה שצריך זה לקנות דולר תמורת 50 סנט.
בהקדמה לספר, כותב באפט שפרקים 8 ו-20 הם החשובים ביותר, אז כדאי להתמקד בהם.

אחרי קריאת הספר, אתה צריך שוב לעמוד מול המראה. הפעם אתה צריך להחליט האם אתה מתאים להיות משקיע אקטיבי או פסיבי.

בספר, גראהם פונה לשני סוגי משקיעים – אקטיבי ופסיבי (במקור, גראהם קורה להם "יזם" ו"הגנתי", אבל אני חושב ש"אקטיבי" ו"פסיבי" מתאימים יותר). אתה צריך לשאול את עצמך האם אחרי יום עבודה או בסוף השבוע, יהיה לך חשק לקרוא דוחות כספיים. האם אתה מוכן להשקיע כ-10 או יותר שעות שבועיות בבורסה?
שאלה נוספת ולא פחות חשובה היא האם אתה בנוי לשחות נגד הזרם ולקנות מניות לא פופולריות. אחרי שקראת את הספרים של לינץ', הגעת למסקנה שאתה יכול לסבול ירידה של עשרות אחוזים בבורסה. כעת השאלה היא האם אתה מסוגל לספוג ירידה של 30% אחוז בתיק שלך בזמן ששוק המניות עלה ב 20%?

הרבה יותר קל להתמודד עם הפסדים כשכולם מפסידים. אבל תאר לך את ההרגשה שלך כששוק המניות עולה יום אחרי יום בעוד התיק שלך יורד. תחשוב שאתה משקיע שעות על גבי שעות במחקר, קריאת דוחות כספיים ומוצא מניות מאוד זולות אך התיק שלך יורד ויורד, ובאותו הזמן חברים בעבודה משקיעים במניות בלי להשקיע דקת מחקר אחת. הם רק קונים את המניות הפופולריות שכולם קונים. ולמרות זאת, החברים שלך באים כל יום לעבודה זורחים מאושר כי התיק שלהם מזנק, בעוד התיק שלך הולך מדחי אל דחי.

זאת לא התמודדות קלה, ולכן אתה צריך לחשוב טוב טוב אם אתה בנוי לזה. בסוף שנות ה-90 הרבה משקיעי ערך חוו זאת על בשרם. מניות ההיי טק עלו יום אחרי יום בלי כל סיבה, ואילו מניות הערך ירדו. במשך שנים משקיעי הערך אכלו חצץ עד שהגלגל התהפך ב-2001.

להיות משקיע פסיבי זה לא דבר כל כך נורא. למעשה, אני ממליץ לרוב החברים שלי לאמץ דרך זו. זוהי דרך אידיאלית להרוויח 8%-10% בשנה בלי מאמץ.

המשקיע הפסיבי – שלב סופי

מאז ימי גראהם זרמו קצת מים בנהרות העולם, וגם עולם ההשקעות חווה חידושים והמצאות. אחת ההמצאות החשובות ביותר היא תעודת סל.
תעודת סל (או קרן אינדקס) היא כלי אידיאלי למשקיע הפסיבי. בניגוד לקרנות נאמנות שמנוהלות בצורה אקטיבית – היינו מנהלי הקרן בוחרים מניות בצורה "חכמה" (כלומר ע"י מחקר), ומנסים להרכיב את הקרן ממניות שלדעתם יכו את השוק, תעודות סל מנוהלות בצורה "טיפשה" – הן מנסות לחקות אינדקס מסוים ולא להכות אותו.

ניקח למשל את SPY. זוהי תעודת סל המחקה את ה- S&P 500. ה S&P 500 הוא מדד שמורכב מ-500 המניות הגדולות ביותר שנסחרות בארה"ב. SPY נסחרת בבורסה בארה"ב בדיוק כמו כל מניה אחרת. כלומר, אתה יכול דרך כל ברוקר לקנות מניה אחת או יותר של SPY. ברגע שאתה קונה מניה אחת של SPY, פיזרת את ההשקעה שלך על 500 החברות מהגדולות בעולם. בשעה שאני כותב שורות אלו, מחיר יחידה אחת של SPY עולה כ-130 דולר. אם אתה קונה יחידה אחת, פיזרת את ה 130 דולר על 500 חברות לפי הגודל שלהן. כיום החברה הגדולה בעולם היא אקסון-מוביל. אז נגיד ש 5 דולר מה 130 מושקעים באקסון, 3.5 דולר מושקעים במיקרוסופט וכו'.

היסטורית ה S&P 500 החזיר כ-10% בשנה. נניח שבעתיד מדד זה יחזיר 8%-10%. זהו החזר גבוה מאוד להשקעה שלא דורשת זמן מהמשקיע (כמו שאני אסביר בהמשך).

האם תעודת סל עדיפה על קרן נאמנות?

לרוב התשובה היא – כן. והנה הסיבות לכך:

– רוב קרנות הנאמנות למרות שהן "חכמות", לא מצליחות לשבור את השוק. כלומר, תעודות הסל משיגות תשואה עודפת על רוב קרנות הנאמנות.

– בגלל שתעודות סל הן טיפשות, עמלות ההחזקה בהן יותר נמוכה. תעודת סל לא צריכה לשלם משכורות עתק לאנליסטים. בסך הכול היא מחקה את האינדקס, ולכן העמלות שהיא גובה נמוכות.

– המיסים שתעודת סל משלמת נמוכים יותר. תעודת סל מוכרת מניות רק כאשר הן יוצאות מהמדד. השינויים בהרכב המדדים הם די מינורים, ולכן תעודת סל לא צריכה למכור מניות לעיתים תכופות, וכך היא גם משלמת פחות מיסים.

מתי כן כדאי לקנות קרן נאמנות? רק במקרה שאתה מכיר את מנהל הקרן ואת שיטת ההשקעות שלו, ובטוח שהוא יכול לגבור על השוק. הבעיה עם הנחה זו, היא שלרוב המשקיעים הפסיביים אין כלים להעריך את מנהל הקרן, ולכן משקיע פסיבי צריך להיזהר מלבחור בקרן נאמנות אקטיבית.

איך להשקיע בתעודת סל?

כמו שציינתי למעלה, קנייה של תעודת סל היא מאוד פשוטה. טכנית זה בדיוק כמו לקנות כל מניה אחרת.
החוכמה היא לקנות את מניות הקרן בקביעות ובשיטתיות. הבעיה של רוב המשקיעים היא שהם פוחדים לקנות מניות כאשר השוק יורד, ולכן הם קונים רק כשמחירי המניות יקרים. תמיד יש סיבה אחרת לירידות בבורסה – מלחמה, מיתון, אינפלציה, מחנק אשראי, התמוטטות בנקים וכו'. כל פעם הירידות בבורסה נראות מוצדקות. אולם אם תקנה מניות רק בתקופות "טובות", ההחזר שלך יהיה הרבה יותר נמוך.

לכן, אם אתה משקיע בתעודת סל, אתה צריך להבטיח לעצמך להשקיע כמו רובוט. לא להתייחס בכלל למצב השוק, ולקנות באופן קבוע ושיטתי. כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו לפי כמות הכסף שהוא יכול להשקיע. אם אתה יכול להשקיע הרבה כסף (נגיד 2000 דולר בחודש), אז אתה יכול לקנות כל חודש את מניות תעודת הסל. אם אתה יכול להשקיע רק קצת, אז תקנה את האינדקס רק כל 3 או 6 חודשים.

נניח שהחלטת להתחיל להשקיע בתעודת סל וכבר יש לך סכום מכובד של כסף. במקרה כזה לא מומלץ לשים את כל הכסף בקרן באותו יום. עדיף לחלק אותו, ולהשקיע כל חודש במשך שנה עד שלוש (לפי כמות הכסף). נניח שיש לך 100 אלף דולר להשקעה. כדאי כל חודש לקנות מניות בסכום של 4000 דולר במשך שנתיים. כך הסיכוי שתקנה את האינדקס בדיוק בפסגה הוא נמוך. אותו העיקרון נכון גם לגבי כסף חדש ש"נפל" עליך כגון – אופציות שמימשת, בונוס, קרן השתלמות, ירושה וכו'.

חלוקת הכסף היא לא מדע מדויק. תחלק את הכסף בצורה שאתה מרגיש נוח איתה. כל עוד אתה שומר על שני עקרונות:

– אתה קונה בצורה מכנית בלי כל התייחסות למצב השוק.

– אתה לא שם כמות גדולה של כסף בפעם אחת, אלא מפצל אותו לאורך תקופה כדי למנוע קנייה גדולה בדיוק כשהשוק בפיסגה.

פה נגמר הפרק למשקיע הפסיבי. הפרקים הבאים מיועדים למשקיע האקטיבי.

שלב ג' – תרגיל ברטוב

אם הגעת למסקנה שאתה מתאים לפרופיל של המשקיע האקטיבי, אתה שייך לקבוצה קטנה מאוד של אנשים שמוכנים להעביר סוף שבוע עם ערימה של דוחות כספיים במקום לראות טלוויזיה. אתה חייב להיות נון קונפורמיסט, כי המניות שתקנה הן מניות לא פופולריות, וירימו גבות אצל אנשים רבים.

בשלב זה, אחרי שקראת את לינץ' ואת גראהם, הגיע הזמן לקנות מניות (אם לא עשית זאת כבר). אל תקנה על הנייר, אלא תשתמש בכסף אמיתי! החלק הכי קשה בהשקעות הוא האפקט הפסיכולוגי. להפסיד (או להרוויח) כסף על הניר, זה מאוד שונה מלהפסיד באמת. הכאב הוא לא אותו כאב, לכן חשוב שתתחיל כבר עכשיו להתנסות בקושי הפסיכולוגי. כמו כן, עדיף שתלמד מטעויות כמה שיותר מהר וכאשר עוד אין לך כמויות גדולות של כסף.

בנושא זה אני רוצה לצטט את ווילבור רייט (מהאחים רייט):

איך לקנות

סביר להניח שעניין ההשקעות עוד לא יושב אצלך טוב במוח. יכול להיות שאתה מבולבל וזה טבעי. פיטר לינץ' מדבר על מספר אסטרטגיות השקעה שונות. ואילו גראהם מדבר על טכניקות אחרות. אני הייתי ממליץ בתור התחלה לאמץ שיטה אחת ולנסות אותה. השיטה שאני ממליץ ואתאר אותה למטה היא שיטת הערך העמוק, אולם אם אתה רוצה לאמץ שיטה אחרת – נניח חברות מהפך (לפי לינץ'), זה גם בסדר. מה שחשוב הוא שהשיטה תהיה שיטת ערך, כלומר שתקנה חברות שנסחרות בזול.

אחרי שמצאת חברה שנראית מתאימה לפרמטר(ים) שהצבת, השלב הבא הוא לקרוא את הדוח הכספי האחרון של החברה, ולראות שאין שם שום מוקשים. אם אתה לא מרוצה מהדוחות, עבור הלאה – יש מספיק חברות בעולם. אם החברה עדיין מוצאת חן בעיניך, תמשיך לחקור אותה. עד לאיזה רמה לקחת את המחקר זו לא שאלה קלה. כל אחד לפי איך שהוא מרגיש נוח. אני הייתי ממליץ לפחות לקרוא את כל הדיווחים בשנתיים האחרונות, ולקרוא סיכום נתונים לחמש שנים האחרונות (סיכום נתונים זאת טבלה הכוללת תמצית של מאזן ורווחי החברה). אם ישנה שנה עם נתונים חריגים (כגון הפסד גדול, דילול במניות וכו'), תקרא גם את הדוח השנתי של אותה שנה. ניתן לקחת את המחקר הלאה – למשל לחפש בגוגל כתבות על החברה ועל המנכ"ל וכו'. הכול לפי מידת הנוחות שלך.

מה שחשוב הוא שבסוף התהליך יהיה לך מושג די טוב על מה החברה עושה, מה שוויה האמיתי של החברה והסיבות לקניית המניה.

הנה דוגמא לשיטה שאני משתמש בה – שיטת הערך העמוק:
אני עובר על החברות הנסחרות בהונג-קונג ובודק את מכפילי ההון, רווח ומכירות שלהן. כשאני מוצא חברה שנסחרת במכפיל הון נמוך מ-0.5 (עדיף נמוך מ-0.3 אבל לא חובה), או חברה עם מכפיל רווח נמוך (לרוב נמוך מ-7. אבל זה תלוי בתקופה), או מכפיל מכירות נמוך מ-1, אני מתחיל להתעניין. השלב הבא הוא לבדוק נתונים של ה-5 שנים האחרונות.

אני אתן שתי דוגמאות על התהליך בו אני משתמש. הדוגמא הראשונה היא של חברה תעשייתית והשנייה היא של חברת נדל"ן. התהליך הוא לא מדע מדויק. כמו שתראו, לתעשיות שונות אני בודק דברים שונים. גם אני בתחילת דרכי לא ידעתי באיזה נתונים להסתכל ועל מה לשים דגש. חשוב לקרוא המון דוחות כספיים כדי לקבל ניסיון, וזה לוקח מספר שנים. כמו כן צריך להפעיל את ההיגיון. ניתוח מניות הוא לא מדע מדיוק, והגיון בריא יכול להועיל.

אתם תראו שככל שתקראו יותר דוחות כספיים, יהיה לכם יותר ויותר קל. אתם גם תראו שלאט לאט תלמדו להכיר תעשיות שונות. אם למשל תקראו דוחות של חברות נדל"ן, כשתגיעו לחברה הרביעית-חמישית, כבר תבינו הרבה יותר טוב את התעשייה, ותדעו יותר טוב מה לחפש.

נתחיל בדוגמא הראשונה. בזמן שסקרתי במהירות נתונים של חברות בהונג-קונג, מצאתי של-Tai Ping Carpets יש מכפיל רווח של 4.2 ומכפיל מכירות של כ-0.3. אלו מכפילים מאוד נמוכים – עובדה שגרמה לי להתעניין בחברה. לחברה גם יש מכפיל הון של כ-0.35, אך מכפיל ההון הוא נתון לא כל כך חשוב בחברה תעשייתית. השלב הבא הוא בדיקה מהירה של המאזן הכספי בחמש השנים האחרונות (טבלה כזו ניתן למצוא בהרבה מאתרי האינטרנט הפיננסים – למשל בגלובס).

הנה הנתונים של טאי פינג:

Dec-2004Dec-2005Dec-2006Dec-2007Dec-2008* HKD thousand
536,568567,402569,491643,880698,886Non-Current Assets
354,995423,319478,164561,425591,664Current Assets
195,152262,127236,387269,178276,669Current Liabilities
159,843161,192241,777292,247314,995Net Current Assets/(Liabilities)
9,84717,1234,2031,9688,478Non-Current Liabilities
665,770683,607773,861897,313966,383Shareholders' Funds
211,703211,933212,187212,187212,187Num. of Shares (Thousand)

* כל המספרים בטבלה ובהסבר למטה הם בדולר הונג-קונגי. כל המספרים בטבלה הם באלפים. למשל 698,886 הם בעצם 698,886,000 דולר הונג קונגי.

כיוון שאני כבר יודע שהחברה זולה (כבר בדקנו את המכפילים), אני אבדוק אם היא יציבה פיננסית. דבר ראשון שבולט הוא שלחברה כמעט ואין חוב (non current liabilities). החוב הוא כמה מיליונים בודדים, שזה אחוז קטן מנכסי החברה ומהון החברה. לאחר מכן אני בודק את ההתחייבויות השוטפות (current liabilities) של החברה. אני מחפש חברות שההתחייבויות השוטפות מהוות פחות מחצי מהנכסים השוטפים (current asset) – טאי פינג עומדת במדד זה. סך כל ההתחייבויות שלה הוא הרבה פחות מחצי מהון החברה (Shareholders' Funds). כך שהחברה נראית מאוד יציבה, ואין סיכון שהיא תפשוט את הרגל בזמן הקרוב. לרוב אני מצפה מחברה תעשייתית שסך כל החובות יהוו פחות מחצי מהון החברה. במקרה הזה החברה עומדת בכבוד בקריטריון.

בשלב זה אינני נותן ערך רב לנכסים לטווח ארוך (non-current assets). נכסים אלו לרוב כוללים ציוד ומכונות, שלא ניתן למכור אותם במחיר שאפילו מתקרב לזה שבספרים. אולם הנכסים לטווח ארוך יכולים גם לכלול נדל"ן או מזומנים בחסכון לטווח ארוך. מאוחר יותר כשאני אקרא את דוחות החברה, אם אני אראה שלחברה נכסי נדל"ן רבים, אני אולי אעלה את ההשערה שלי לגבי ערך החברה.

שני דברים נוספים שאני בודק בשלב זה הם:
– האם הון החברה גדל. לדעתי זה יותר חשוב מאשר האם החברה רווחית, כיוון שעם רווח והפסד הרבה יותר קל לעשות מניפולציות. הון החברה גדל כל שנה במשך 5 השנים האחרונות בקצב של כ-10% בשנה. דבר המראה שהחברה רווחית אם כי צומחת לאט.

– מספר מניות החברה כמעט ולא השתנה במשך חמשת השנים האחרונות. כלומר החברה לא דיללה את בעלי המניות (אם כי מצד שני היא גם לא ביצעה רכישה עצמית של מניות).

כעת אני עובר לסיכום הרווח/הפסד של חמשת השנים האחרונות:

Dec-2004Dec-2005Dec-2006Dec-2007Dec-2008* HKD thousand
567,771755,629923,7641,121,884 1,320,044Turnover
11,51945,29955,553118,347114,189Profit/(Loss) Before Taxation
(12,500)(10,845)(18,533)(24,376)(30,036)Taxation
(987)34,45437,02093,97184,153Profit/(Loss) After Taxation
(3,903)27,64632,69489,16983,465Profit/(Loss) Attributable to Shareholders
N/A N/A(19,097)(19,097)(19,097)Dividends
(1.84)13.0415.4142.0039.33Earnings/(Loss) Per Share: cents

דבר ראשון שאני בודק זה מכירות החברה. סך המכירות הוא 1.3 מיליארד דולר. כיוון ששווי השוק של החברה הוא 350 מליון, מכפיל המכירות הוא כ-0.25. ניתן גם לראות שהמכירות עולות יפה משנה לשנה, שזה דבר חיובי. עכשיו נעבור לרווח. החברה הרוויחה כ-83 מליון דולר בשנה האחרונה, כלומר לחברה מכפיל רווח של 4.2. זהו מכפיל נמוך מאוד. כעת נבדוק את מכפיל הרווח על הרווח הממוצע של חמשת השנים האחרונות. נחבר את הרווחים של חמשת השנים האחרונות ונקבל 230 מליון. נחלק ב-5, ונקבל רווח ממוצע של 45 מליון. כלומר המכפיל של הרווח הממוצע הוא 7.7. זהו עדיין מכפיל נמוך אך גבוה משמעותית מ-4.2. זאת בגלל העלייה ברווחים בשנתים האחרונות, וגם בגלל שההפסד ב-2004 מוריד את הממוצע.

במקרה זה נצטרך לבדוק למה חלה עלייה ברווחים בשנתיים האחרונות, והאם רווחים אלו יוכלו להימשך גם בעתיד. כמו כן כדאי מאוד לקרוא את הדוח הכספי של 2004 כדי לבדוק מדוע החברה הפסידה כסף באותה שנה.

השלב הבא יהיה לבדוק את המסים שהחברה משלמת. בדיקה זו מאוד חשובה. ישנן חברות רבות שמדווחות על רווחים, אבל במשך שנים לא משלמות מיסים. דבר זה אמור להדליק נורה אדומה – האם הרווחים הם אמיתיים?
ניתן לראות שטאי פינג משלמת יותר מ-25% מס. סכום סביר בהחלט לחברה בסין.

הדיבידנדים של החברה הוא דבר נוסף שחייבים לבדוק. כיום תשואת הדיבידנדים של החברה היא של יותר מ-5%, שזה מכובד מאוד, אולם שימו לב שהחברה לא שילמה דיבידנדים הן ב-2004 והן ב-2005. צריך לבדוק את הסיבה לכך כשקוראים את הדוחות הכספיים של החברה.

השלב הבא יהיה להתחיל לקרוא את הדוחות הכספיים. אני מתחיל מהדוח השנתי האחרון, כיוון שבדוחות שנתיים ישנם נתונים רבים יותר מאשר בדוחות רבעוניים. צריך לקרוא את כל הדוח מההתחלה ועד הסוף, ולנסות להבין את כל מה שכתוב שם. צריך לבדוק שהכול נראה בסדר ושאין שום מוקשים. הבדיקה משתנה מחברה לחברה, ואין כאן חוקים מוגדרים. באופן עקרוני אתה צריך לבדוק שדיווחי החברה נראים אמינים, ואין שום דבר חריג לרעה בחברה. הנה מספר דוגמאות למה שאני בודק:

– בדיקה מדוקדקת של מאזן החברה – האם הנכסים הם מוחשים? האם הערך המדווח בספרים נראה הגיוני?

– בדיקה של רווחי החברה – האם יש גידול לא סביר בכמות התקבול (Receivable)? האם החברה תלויה במספר קטן של לקוחות?

– שכר ההנהלה – השכר צריך להיות סביר ביחס למה שמקובל בשוק לגודל של החברה.

– עסקאות עם בעלי עניין – מה מהות העסקאות והאם הן נראות חשודות.

– האם ההנהלה מחזיקה במניות? האם המנהלים קנו או מכרו מניות בשנים האחרונות? באיזה מחיר? (עוד על החשיבות של נתונים אלו).

– חובות מותנים (Contingent Liabilities) – אלו הם חובות שלא ברור מצבם, ולכן הם לא חלק מהחוב המדווח בספרים (למשל תביעה משפטית כנגד החברה אשר לדעת הנהלת החברה אינה מוצדקת, ולכן החברה לא תצטרך לשלם לתובע). צריך לבדוק שאין פה שום מוקשים.

לאחר קריאת הדוח, כדאי לקרוא את כל שאר דיווחי החברה לבורסה בשנתיים האחרונות. כמו כן, אם הייתה שנה חריגה ב-5 השנים האחרונות, כדאי לקרוא את הדוח השנתי של שנה זו, ולברר את הסיבה לחריגה.

כאמור, אני לרוב קורא דוחות רק שנתיים אחורה, אבל אם אתה לא מרגיש נוח עם זה, אתה יכול לקרוא יותר דוחות. רוצה ללכת צעד נוסף בניתוח החברה, הנה כמה רעיונות:

– תחפש כתבות בגוגל על החברה ועל מנכ"ל החברה.

– דבר עם איש הקשר של החברה.

– קרא דוחות של המתחרים.

– בקר במתקני החברה.

– או כל דבר אחר שאתה חושב שיוכל לעזור בניתוח החברה.

כעת נעבור לניתוח חברת נדל"ן.
החברה היא Soundwill. כשמצאתי את החברה, המחיר של המניה היה 2.8 ומכפיל ההון היה פחות מ-0.3.
בזמן כתיבת שורות אלו מחיר המניה הוא 5 ומכפיל ההון הוא כ-0.4. ננתח את המניה לפי המחיר היום, שנותן שווי שוק של כמיליארד דולר. גם הפעם נתחיל עם המאזן הכספי של חמש השנים האחרונות.

Dec-2002Dec-2003Dec-2004Dec-2005Dec-2006* HKD thousand
1,717,9232,280,7483,083,4943,742,7224,361,544Non-Current Assets
83,75591,632113,877142,931254,421Current Assets
99,211436,510183,938247,6431,043,573Current Liabilities
(15,456)(344,878)(70,061)(104,712)(789,152)Net Current Assets/(Liabilities)
1,376,1341,003,7821,571,1791,460,120969,850Non-Current Liabilities
320,466921,5111,431,5742,160,2812,580,293Shareholders' Fund
3,116,40269,698121,166222,222222,658Num. of Shares (Thousand)

* כל המספרים בטבלה ובהסבר למטה הם בדולר הונג-קונגי. כל המספרים בטבלה הם באלפים. למשל 551,335 הם בעצם 551,335,000 דולר הונג קונגי.

נתחיל עם יציבות החברה. דבר ראשון שבולט הוא שלחברה חוב מאוד גדול ובמיוחד החוב השוטף. כמו כן הנכסים השוטפים מאוד קטנים.
נתונים כאלו, לרוב היו מבריחים אותי מחברה תעשייתית, אבל כשמדובר בחברת נדל"ן זהו לא דבר נורא. רוב נכסי החברה הם הנדל"ן שהיא מחזיקה. אלו הם נכסים לא שוטפים. חברות נדל"ן מאוד ממונפות, ולכן החוב הרב של החברה. בגלל שנדל"ן הם לרוב נכסים מאוד איכותיים (בניגוד למשל למכונות תפירה או מכונות אריזה), לחברות נדל"ן אין בעיה גדולה לקבל הלוואות מהבנקים תמורת משכון הנכסים. כמו כן חברות נדל"ן לווות כסף בריבית מאוד אטרקטיבית. מה שכן חייבים לברר זה האם הנכסים באמת שווים את מה שמדווח בספרים, אבל את זה נעשה מאוחר יותר כאשר נקרא את הדוחות.

בטח הבחנתם שהון החברה גדל, אבל במקרה זה צריך מאוד להיזהר. שימו לב למספר המניות – נראה כאילו היה דילול רציני במניות.
זהו דבר שחייבים לבדוק, לכן במקרה זה אני אקרא את הדוח השנתי של כל אחת מחמשת השנים האחרונות. לדעתי, זאת לא חובה לקרוא את כל הדוחות לעומק. את הדוח של השנה האחרונה אני אקרא לעומק ואנסה להבין כל פיפס. אבל בדוחות של השנים הקודמות אני אתמקד יותר בסיבות לדילול המניות ואעבור ברפרוף על כל השאר.

כעת נעבור לסיכום הרווח/הפסד של חמשת השנים האחרונות:

Dec-2002Dec-2003Dec-2004Dec-2005Dec-2006* HKD thousand
129,410124,603134,378162,631 197,464Turnover
(414,379)61,97739,045656,463499,150Profit/(Loss) Before Taxation
(226)510(13,109)(107,831)(76,045)Taxation
(414,605)62,48725,936548,632423,105Profit/(Loss) After Taxation
(411,771)61,80626,803547,423422,474Profit/(Loss) Attributable to Shareholders
N/A (2,025)(4,122)(7,788)(11,139)Dividends
(661)8221246179Earnings/(Loss) Per Share: cents

לרוב, המחזור והרווחים של חברות נדל"ן פחות מעניינים אותי מאשר המאזן שלהן. הסיבה לכך היא שהרווחים הם מאוד תנודתיים ותלויים למשל בסיום של פרויקט נדל"ן או מכירת נכס גדול וכו'. אולם עדיין חייבים לעבור על נתונים אלו. אני בטוח שההפסד הגדול בשנת 2002 קפץ לכם לעין. זאת גם יכולה להיות הסיבה לדילול במניות. עכשיו נראה שגם את הדוח לשנת 2002 נצטרך לקרוא יותר לעומק.

בנוסף לנקודות שציינתי בניתוח של טאי פינג, הנה נקודות ספציפיות שצריך לשים לב אליהן כשבודקים חברת נדל"ן:

– הנכסים – חשוב מאוד לעבור על פירוט כל נכסי הנדל"ן של החברה ולראות שהערך בספרים לא עולה על ההערכה שלכם לשווי הנכסים.

– ההחזר על הנכס – כמה דמי שכירות מניבים הנכסים, והאם ההחזר נראה סביר ביחס לשווי הנכס.

– מצב שוק הנדל"ן – כאן צריך להפעיל שיקול דעת ולהעריך האם שוק הנדל"ן יקר או זול כעת. אם הוא יקר, סביר להניח שהחברה תבצע מחיקות בעתיד.

– היסטוריית ההשקעות של החברה – האם בעבר החברה קנתה נכסים כשמחירי הנדל"ן היו יקרים, או שהם ידעו לנצל תקופות שפל לקנות נדל"ן בזול?

אתם מוזמנים לקרוא את הניתוח שלי על Soundwill מהשנה שקניתי את המניה.

איך לא לקנות

חשוב מאוד לפתח עצמאות וביטחון בשלב כמה שיותר מוקדם, לכן אני ממליץ למצוא את המניות ולנתח אותן לבד. לא כדאי להסתמך על המלצות של אחרים. כשאתה קונה מניה שמישהו אחר המליץ, אתה נוטה לבדוק אותה פחות לעומק כי אתה סומך על זה שהמליץ.
לעומת זאת, אם אתה מצאת את המניה, אתה תשקיע יותר זמן בניתוח שלה, וגם תרגיש יותר בטוח אם מחיר המניה יירד, כי אתה יודע בדיוק כמה המניה שווה.

זה לא אומר שאף פעם לא כדאי "לגנוב" רעיונות מאחרים. אין שום דבר רע בלקחת רעיונות טובים ממשקיעים אחרים, אבל זה צריך להיות מידתי – כלומר רק אחוז קטן מסך המניות שאתם מחזיקים צריכים להגיע מרעיונות של אחרים. רוב המניות צריכות להתגלות על ידכם.

עוד יותר לא מומלץ זה לקבל רעיונות מעיתונים. העיתונאים לרוב ממליצים על המניות הפופולריות והיקרות. יותר מ-90% מדפי הכלכלה בעיתונים הם בזבוז זמן. עיתונים יכולים להיות כלי מצוין לקבלת ידע, אבל לרוב הניתוח של ה"מומחים" הוא רדוד במקרה הטוב.

שלב ד' – וורן באפט

באפט הוא אחד מטובי המשקיעים, ולכן חשוב לקרוא כל מה שהוא כתב.

אפשר להתחיל במכתבים שהוא כתב לשותפים שלו בשנות ה-60 (או בתרגום העברי שלהם). ולאחר מכן לעבור למכתבים שכתב למשקיעים בברקשייר-האת'אווי. אמנם מדובר בהרבה חומר, אבל אין כמעט תחליף לקריאה זו אם אתה מעוניין להבין את באפט. מה גם שהקריאה מאוד מהנה – באפט הוא כותב בחסד ובעל הומור מפותח.
מראיונות לתקשורת ומהרצאות שנותן באפט גם ניתן ללקט הרבה אינפורמציה על שיטת ההשקעות שלו. לחלקם ניתן למצוא קישוריות בעמודים אחרים באתר זה.

השלבים הבאים

אחרי שקראתם ולמדתם כל כך הרבה, אתם אמורים כבר להבין די טוב את עקרונות השקעת הערך.
כל מה שנותר עכשיו זה לצבור עוד ועוד ניסיון. חשוב לקרוא כמה שיותר דוחות כספיים. אין שום תחליף לקריאת דוחות, וכל משקיעי העל מבלים את רוב זמנם בקריאת דוחות כספיים.

בנוסף לדוחות כספיים, כדאי לקרוא כמה שיותר ספרים. מעבר לספרים על הבורסה, אפשר להרחיב את הקריאה לספרים על תעשיה מסוימת (כגון נפט, ביטוח וכו') וגם ביוגרפיות של אנשי עסקים.

בעמוד איך להרוויח כסף בבורסה אתם יכולים למצוא פירוט רחב יותר על כמה ממשקיעי העל, ובעמוד הספרים אתם יכולים למצוא את רשימת הספרים שקראתי.

פורסם בקטגוריה מניות, עקרונות השקעה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

92 תגובות על מדריך למשקיע המתחיל

  1. מאת יניב נחמני‏:

    אוקיי. הבנתי. תודה.

  2. מאת עדו מרוז‏:

    יניב, עוד משהו חשוב. הייתי ממליץ לך להתחיל לקרוא דוח של חברה פשוטה יחסית, או חברה קטנה או חברה שאתה מכיר.
    אני למשל התחלתי עם דוחות של חברות כמו טימברלנד – חברות ביגוד שקל להבין אותן, ושאנחנו מכירים את המוצרים שלהן. אל תתחיל עם חברה כמו וולס-פרגו או בנק אחר, כי יהיה לך יותר מדי קשה.

    אם אתה מתכוון להשקיע בארץ אתה יכול למשל להתחיל עם חברה כמו אסם שכולנו מכירים. תבחר חברה פשוטה (עדיף חברה קטנה) ושאתה מכיר אותה או את המוצרים שלה.

  3. מאת עדו מרוז‏:

    אמתי, אני מעביר את הדיון שלנו לכאן.
    דוחות של חברות אמריקאיות ניתן למצוא באתר של ה SEC.

    רוב החברות גם מפרסמות את הדוחות שלהן באתר שלהן. אני באופן אישי מעדיף לקרוא את הדוחות באתר של מורנינג-סטאר. פשוט התרגלתי לפורמט שם.

    אתה מקליד את הסימול של המניה בחלון למעלה, ואז אתה יכול לקרוא נתונים מה-10 שנים האחרנות. הדוחות נמצאים מתחת לקטגוריה "filings".

  4. מאת אמתי‏:

    היי עידו,
    רציתי לשאול שאלה. זה לא כי אני עצלן אלא כי פשוט כמות המידע בנושא הבורסה באינטרנט הוא ממש אינסופי וקשה לי לדעת מאיפה להתחיל. לכן שאלתי היא כדלקמן. כרגע אני יכול להשקיע רק בבורסה בישראל ובארה"ב. רציתי לשאול אם יש איזה מומחה שמבין (כמו באפט, פטר לינץ' וכמותם) שיש להם המלצות על מניות קטנות בבורסה בניו יורק. את אותן אותן המניות כמובן אפשר לקנות, אבל עוד מטרה היא (בקשר לקריאת דוחות) שאני אדע על מניה כלשהי, אקרא את הדוח שלה, ואנסה להבין למה דווקא זאת מניה מומלצת. אפשר יהיה גם אולי לעשות דיון פה על מניה ספציפית כלשהי בסגנון.
    תודה
    אמתי

  5. מאת עדו מרוז‏:

    יש הרבה מאוד משקיעים טובים שמסתובבים ביננו, העניין הוא שכל מי שהוכיח את עצמו במשך הרבה שנים, לרוב כבר מנהל מיליארדים, ולכן הוא לא יסתכל על מניות של חברות קטנות.
    בשביל למצוא חברות קטנות צריך קצת יותר להתאמץ. או להשתתף בפורומים או לקרוא הרבה בלוגים או למצוא מניות לבד. אני עושה את כל השלושה. תתחיל לקרוא פורומים ובלוגים זה יוכל לעזור לך. פרסמתי את מפת הרשת שלי אז אתה יכול להתחיל משם.

    בעבר הזכרתי כאן לא מעט מניות, ואני מאמין שאני אמשיך לדווח על המניות שאני רוכש.

  6. מאת גבי זי‏:

    תנסה את הספר הבא:

    http://www.buysidemetrics.com/?p=5414

    לא קראתי אותו , אבל אם אורי ממליץ עליו , הוא צריך להיות ספר ממש טוב.

    אני מניח שהוא יעשה עבורך את העבודה.

  7. מאת ידידיה‏:

    אני עכשיו באמצע Reading Financial Reports For Dummies ומאוד מרוצה, נראה לי שהוא מתאים לבורים גמורים בחשבונאות (כמוני). אמנם הוא באנגלית, אבל זאת לא אנגלית מסובכת וכך גם לומדים להכיר טוב יותר את המונחים המקובלים.

  8. מאת Daniel‏:

    עידו,
    אני רוצה לפתוח חשבון אצל ברוקר אמריקאי.
    ביקשתי חשבון NOT MARGIN .
    חשבתי שזה מספיק (אני נאיבי :)).
    התברר שישנם עוד דברים שחשוב לדעת ולהבין …
    נתקעתי במושג:
    Good Faith Violation
    לפי העזברים, הנני מבין שזה שימוש בכסף הלא אמיתי. זאת אומרת, אם מכרתי 100 מניות ואין לי בחשבון מזומנים, ואני מעוניין לקנות מייד מניות באותו סכום, אז אינני יכול לעשות את זה עד שלא עוברים 3 ימים.
    בארץ זה לא כך!
    אז איך קונים מייד אחרי מכירה? אם לחכות 3 ימים, אז מחיר יכול לברוח.

    הבנתי לא נכון?

  9. מאת עדו מרוז‏:

    דניאל, אני לא מכיר את המושג הזה.
    באיזה ברוקר אתה פותח חשבון?

    אולי מישהו מהקוראים שיש לו חשבון בברוקר אמריקאי יכול להגיב.
    אני משקיע בארה"ב דרך BOOM.COM, ושם אני יכול לקנות מניות שנייה אחרי שמכרתי.

  10. מאת Daniel‏:

    מה שהם הסבירו לי כך:
    שאני מוכר את המניות אז כסף אני רואה מייד בחשבון אך כסף לא הועבר עדיין. ולוקח 3 ימים – התחשבנות בין ברוקרים.
    הם מציינים שאני יכול להשתמש בכסף מייד אך חשוב את המניות החדשות שאני קונה לא למכור לפני 3 ימים האלו. זאת אומרת אפשר לקנות מייד אך חשוב לא למכור 3 ימים. מבלבל קצת.
    הנה הלינק:
    https://www.zecco.com/help/trades-orders.aspx#goodfaithviolation

  11. מאת עדו מרוז‏:

    דניאל, זה נשמע לי הגיוני. בכל מקרה אם אתה לא סוחר יומי, אז סביר להניח שלא תמכור תוך זמן כה קצר.

  12. מאת חיים‏:

    הי עידו
    שאלה בנושא מכפילים
    כפי שציינת חברות זולות הינם חברות שמכפיל ההון קטן מ 0.5 מכפיל הרווח קטן מ 7
    ומכפיל המכירות קטן מ 1.
    זה לגבי חברות ,מהו מכפיל רווח זול לגבי השוק כיום מכפיל הרווח של SPY הוא 15 ו QQQQ הוא 16 ?

  13. מאת עדו מרוז‏:

    חיים, מכפיל 15 זה בערך הממוצע, מה שאומר שהבורסה האמריקאית היום לא זולה ולא יקרה.
    בעבר כתבתי רשומה על הדיבידנדים בבורסה האמריקאית. אתה יכול למצוא שם טבלה ולבדוק את מכפיל הרווח של ה S&P לאורך השנים משנת 1950.

    אפשר לראות שהיו שנים (למשל בסוף שנות ה-70), שמכפיל הרווח עמד על פחות מ-10. ללא ספק הבורסה אז הייתה זולה, ומי שקנה אז והחזיק את המניות לאורך שנים, הרוויח יפה מאוד.

  14. מאת Daniel‏:

    שאילה כללית :
    האם מחיקת GOODWILL מוכרת למס הכנסה ב USA ?
    אפרט את שאילתי:
    נגיד , חברה רדיו רכשה רישיון לתוכנית/שידור מסויים תמורת 1M $.
    חברה הרוויחה בשנה אחרי זה 100,000$ והיתה צריכה לשלם מס 25,000$. אחרי שחברה מחליטה למחוק 160,000$ מ GOODWILL , האם הסכום למס הכנסה אמור להשתנות?
    אם כן, האם הפרש של 60,000$ יועבר כזיכוי מס לשנה הבא?
    האם יש הבדל בן מחיקת GOODWILL בין USA לישראל?

    מקרה שני קלאסי,
    חברה X רוכשת חברה Y ומשלם 1M $ מעל ההון העצמי של חברה Y.
    חברה X רושמת בספרים את הנכסים וחובות של חברה Y ומוסיפה כ GOODWILL את ההפרש של 1M $ לנכסים לא שוטפים שלה.
    בשנים הבאות חברה X תמחק את ה GOODWILL לאט לאט או מהר מידי (ראינו את זה במשבר לא מאט…) .כל מחיקה שכזאת מובילה להפסד חשבונאי. האם זה גם מוכר כהפסד לצורכי מס הכנסה? אחרת מה טעם בכלל למחוק את זה ולרשום כהפסד?

    תודה

  15. מאת יוד‏:

    הי עדו,

    נתקלתי בספר הזה:
    Warren Buffett and the Interpretation of Financial Statements: The Search for the Company with a Durable Competitive Advantage

    אם צריך לבחור בין זה לבין הספר של גרהם, מה עדיף?

  16. מאת עדו מרוז‏:

    גראהם!

    באפט לא כתב מעולם ספר, אבל יש עשרות ספרים שמשתמשים בשם שלו כחלק מהכותרת כדי להגדיל מכירות. רובם לא שווים הרבה.

  17. מאת ידידיה‏:

    יוד, קראתי את הספר של מארי באפט. אין טעם לבזבז על את הזמן (למרות שזה לא הרבה זמן בגל מקרה).

  18. מאת לנה‏:

    הי עידו! אני קוראת את הבלוג שלך כבר הרבה זמן. מאד מעניין לקרוא את דעותך. יש לי שאלה שמתייחסת לחלוקת הזמן שלך בין הדברים היום-יומיים לבין חיפוש השקעות חדשות ותחזוקת השקעות קיימות. כשהיית שכיר ועבדת משרה מלאה, איך חילקת את זמנך על מנת להיות יעיל? אחרי כמה השקעות עקבת? הבעיה מרכזית שלי שיש מספר שעות מוגבל בסופ"ש, נגיד שלוש-ארבע שעות ואח"כ שבוע שלם שאין זמן. תודה רבה.

  19. מאת עדו מרוז‏:

    הי לנה, אני השקעתי הרבה יותר מ 3-4 שעות בשבוע. רק בסופ"ש הייתי מתעסק עם הבורסה איזה 10 שעות, וחוץ מזה הייתי מצליח גם לעסוק בהשקעות באמצע השבוע.

  20. מאת שלמה‏:

    עדו,
    כשחיפשתי מניות חדשות נתקלתי גם ב-price to book ratio וגם ב-price to cash ratio. שניהם באים תחת הגדרת מכפיל הון.
    תוכל להסביר את ההבדל?
    תודה,
    שלמה

  21. מאת אסף‏:

    היי שלמה,

    price to book אומר מה שווי החברה ביחס לשווי שכתוב בספרים, או פי כמה החברה נסחרת בבורסה יחסית לספרים. זהו מכפיל הון.

    לא נראה לי שיש כזה מושג price to cash. אם כבר, זה כנראה price to cash flow, ובעברית מכפיל תזרים מזומנים.
    יתכן שגם התכוונת לחלק ממחיר המניה שמייצג את המזומן שברשות החברה, אך אני בספר (גם זה לא נקרא מכפיל הון).

    למכפיל הון הגדרה מאוד ברורה – היחס ביו המחיר בבורסה להון (אקוויטי) של החברה.

  22. מאת עדו מרוז‏:

    נראה לי שיחס מחיר למזומנים זה מחיר החברה חלקי המזומנים שלה.

  23. מאת עמיחי‏:

    בחברות עם הרבה מזומן יש משקיעים הנוהגים להשוות את מחיר המניה לכמות המזומן היחסית שיש לחברה.
    נניח לחברה יש שווי שוק של מיליון דולר עם מיליון מניות ומיליון דולר במזומן לאחר הפחתת חובות ~ אז יש לכל מניה לכאורה שליטה על דולר והעסק עצמו נסחר בעבור כלום.אבל זה כמובן לא אומר יותר מידי אם לא מכירים את החברה לעומק.
    שלמה בגדול לא הייתי מסתמך על אף מכפיל מבלי להבין יותר לעומק את הנתונים הפיננסים- לעיתים קרובות יש הסבר ברור למכפילים מצחיקים.

  24. מאת דקל‏:

    הי עידו, אני קורא את הבלוג שלך. מאד מעניין לקרוא את דעותך
    שמתי לב שאתה משקיע בשוק בארה"ב ובהונג-קונג, אך אינך משקיע בישראל. למה בעצם?

  25. מאת עדו מרוז‏:

    דקל, מאותן הסיבות שאני לא מושקע בדנמרק או בצ'כיה. העולם גדול, ואי אפשר להשקיע בכל מקום.

  26. מאת דקל‏:

    להשקיע במדינות זרות יש חסם של היכרות עם השוק ושפה זרה… זה טבעי להשקיע במה שמכירים ויש גישה למקורות אינפורמציה.

    כתבת שב-2003 העברת כספים מארה"ב להונג-קונג כי זיהית שהשוק בהונג קונג יותר אטרקטיבי, ולאחרונה העברת יותר לארה"ב כי אתה חושש מהמצב בסין שיותר משפיע על הונג קונג. מה דעתך על האטרקטיביות של השוק הישראלי היום לעומת ארה"ב והונג קונג?

  27. מאת דקל‏:

    גם נראה שוורן באפט חושב שכדאי להשקיע בישראל, לפי הציטוטים הבאים. אני לא יודע אם הוא דיבר כך על כל מקום אחר בעולם. בכל אופן אשמח לשמוע את דעתך.

    "Throughout Israel, brains and energy are ubiquitous" (Warren E. Buffett, March 2007).

    "If you compared Israel in 2006 with Israel in 1948, it's very very impressive. Israel should not be a secret….it's remarkable place… particularly the talent…. talent's worth far more than money" (Warren E. Buffett, March 2007).

    "I believe in the Israeli market and the Israeli economy and I think that this is a good time to invest in it" (Warren E. Buffett, May 2006).
    ).

  28. מאת חיים‏:

    הי עידו
    הייתי שמח אם תוכל לכתוב מעט דווקא לא על נושא מניות והשקעות ,אלא על המעבר משכיר לסוג של עצמאי מניסיונך החוויתי האישי כמובן עד כמה שמתאפשר. הרי יש הרבה שכירים שרואים ערך מוסף בעבודה או ביציאה לעבודה ואף יש כאלה שרואים בזה בריאות נטו.
    על הנושא המנטלי,ארגון סדר היום,האם וכמה משמעת עצמית דרושה לכך ,ואולי זה בככל משהו אוביקטבי שלא יכול להתאים לכל אחד ובמיוחד למי שזקוק למסגרות.
    תודה

  29. מאת שי‏:

    שלום שמי שי
    אני משקיע מתחיל מאד בן 21 שרוצה להשיע רק בארץ
    האם יש ספר להשקעות בעברית או מה הדרך הכי טובה ללמוד?

  30. מאת שי‏:

    ודרך אגב יש לי 10,000 שאני צריך לעשות איתם משהו?!@שי

  31. מאת עדו מרוז‏:

    לא מכיר ספרים בעברית.

  32. מאת אמיר‏:

    שי, יש את התרגום לעברית של ׳המשקיע הנבון׳ של גרהאם. לא קראתי את הגרסה העברית אבל אני מניח שהיא לא רחוקה מהמקור

  33. מאת אלי‏:

    "אני לרוב קורא דוחות רק שנתיים אחורה"
    אתה קורא את כל הדיווחים? זה המון מלל. רק דוחות שנתיים? גם רבעוניים? אשמח אם תוכל לפרט.
    בנוסף, כתבת פה: http://www.lichyot.com/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C#comment-3992 שהשקעת יותר מ10 שעות בשבוע לניתוח חברות. הייתי שמח אם תוכל להרחיב כמה זמן השקעת ואיך חילקת את הזמן. (אני מניח שמדובר על התקופה שעדיין עבדת)
    כמובן שהדברים האלה שונים מאדם לאדם, אבל נראה לי שלקבל תמונה ממישהו שעבר את זה, יעזור מאד.

  34. מאת עדו מרוז‏:

    זה משתנה מחברה לחברה, אבל בגדול מה שאני עושה היום זה קורא לפחות את הדוח השנתי והרבעוני האחרונים. בנוסף אני מעיף מבט מהיר בכמה דברים מהדוח השנתי הקודם ולפעמים קורא חלקים מדוחות קדומים יותר כדי לבדוק דברים ספציפיים. למשל אם אני רואה משהו חריג באיזה שהיא שנה (כמו למשל ירידה גדולה בהכנסות) אז אני הולך ובודק את הנקודה הזאת בשנה המסויימת ההיא. או שאם הייתה שנה עם אירוע מקרו מסויים ואני רוצה לבדוק איך הוא השפיע על החברה, אז אני בודק את הדוח של אותה השנה – אבל לא קורא את כל הדוח.

    את הדוח השנתי האחרון והרבעוני אני קורא מההתחלה ועד הסוף.

  35. מאת מנחם‏:

    אהלן עידו,
    קודם כל, סחתיין על האתר! גיליתי אותו לאחרונה ואני מאד מורשם מהגישה שלך להשקעות ולחיים בפרט.
    יש לי ניסיון (כושל כמובן :-)) עם השקעות. אני פשוט לא מאמין שבאפט מדבר ומדבר כל השנים שהוא משקיע ואף אחד לא מקשיב לו. CNBC עושים ראיונות איתו ו5 דקות אחרי, חוזרים לשדר את כל מה שבאפט מטיף נגד. פשוט לא מובן. תמיד ידעתי שהוא עשיר עולם, אבל לא הרבה מעבר.
    אשמח אם תוכל להתייחס לשאלה של אלי לגבי כמות הזמן שהיית מקדיש להשקעות מתי שעדיין עבדת. אני עובד עכשיו ורוצה להכנס שוב לתחום ההשקעות.
    תודה!

  36. מאת אלי‏:

    @עדו מרוז
    ומה לגבי כל דו"ח שיוצא? קורא את כולו?

  37. מאת עדו מרוז‏:

    מנחם – לא זוכר. הרבה שעות.
    אלי – חוץ מהרבעונים של הבנקים – ששם אני קורא רק את התמצית. את השנתי אני קורא גם של הבנקים.

  38. מאת טל‏:

    עידו שלום רב,

    אני רוצה להיות משקיע פסיבי ורציתי לשאול מה דעתך על פיזור השקעות של [מניות צמיחה + מניות ערך + small cap] לעומת [קרן אינדקסית מחקה מדד / ETF]

    הבהרה : המונח מניות ערך עבורי מציין פיזור אוטומטי גרינבלט + אושונסי

    בתודה טל

  39. מאת עדו מרוז‏:

    אני נוטה להיות בעד לשים את הכסף במשהו כמו VOO (אינדקס של ה S&P 500).

  40. מאת טל‏:

    עדו שלום ותודה על תשובתך

    מה דעתך על השקעה פסיבית בין לדוגמא אושנסי+גרינבלט לעומת השקעה ב VOO

    בתודה מראש
    טל

  41. מאת חיים‏:

    בעבר כתבת שאם יום אחד ימאס לך לנתח חברות אתה תעבור להשקעה בסגנון גרינבלט לפי הסקרינר שלו
    האם בעצם אתה היום לא הייתה עושה כך

  42. מאת ערן‏:

    עידו שלום,
    התרשמתי מאוד מהתוכן שאתה מפרסם זה מספר שנים, כמו גם מהתשואות שאתה מציג שאתה משיג.
    רוב משקיעי וספרי השקעות הערך מדברים על השקעה במניות. די ברור מהתשואות שלך שאתה ממנף ומשתמש באופציות.
    איך למדת ומה אתה ממליץ לעשות כדי לסחור באופציות ?
    תודה.

סגור לתגובות.