מדריך למשקיע המתחיל

הערה חשובה לפני שמתחילים – כשאני אומר לחברים שאני מתפרנס מהבורסה, הרבה מהם חושבים שאני מטורף. הדעה השולטת בעולם היא שהבורסה מאוד מסוכנת. אני לא מסכים עם דעה זו. הבורסה לא מסוכנת. הבעיה של אנשים רבים היא שהם לא לומדים כלום לפני שהם ניגשים אליה, או שהם לומדים חומר מסוכן (עיין ערך – ניתוח טכני).

האם לחצות את הכביש זה מסוכן? כן, אם אתה קושר את העיניים וחוצה בהליכה איטית את כביש ירושלים – תל אביב. לא, אם אתה מסתכל לצדדים וחוצה כביש צדדי.
האם להחליף את חוטי החשמל בבית זה מסוכן? כן, אם אתה לא מבין כלום בחשמל. לא, אם אתה חשמלאי מוסמך ואחראי.

עכשיו תחשבו על האנשים שאתם מכירים שהפסידו כסף רב בבורסה. האם מישהו מהם קרא את אחד הספרים שאציין למטה? האם מישהו מהם קרא את הדוחות הכספיים של החברות בהן הוא השקיע? סביר להניח שהתשובות הן – לא.
להשקיע בשיטות שטבעו גראהם, באפט ועוד, זה דבר לא מסוכן אם עושים זאת בצורה אינטליגנטית ולאורך זמן, ובכל זאת, לא הייתי ממליץ לאנשים עם טווח זמן קצר (נגיד פחות מ-20 שנה) להשקיע בבורסה. ישנן תקופות ארוכות בהן השוק דובי. שוק דובי יכול להמשך כ-15 שנה, לכן אם אתה רוצה לחסוך כסף לטווח הקצר, הבורסה היא לא המקום בשבילך. בבורסה משקיעים רק כסף שמיועד לטווח הארוך.

שלב א' – פיטר לינץ'

הספר הראשון שכדאי לקרוא הוא One Up On Wall Street. הפרק החשוב ביותר הוא אולי פרק 4 – "Passing the mirror test".
רוב האנשים לא מתאימים לבורסה. כמעט לכולנו יש דוד/אבא/חבר שהפסיד כמעט את כל כספו, לכן חשוב לדעת אם אתה מתאים לבורסה. אתה צריך להיות ישר עם עצמך ולשאול – אם הבורסה תרד ב-30% או אפילו ב-50%, האם אני עדיין אישן בלי בעיה בלילה?
האם יהיה לי את האומץ לקנות כשכולם בורחים מהבורסה?
אם אתה מסוג האנשים שאומרים "בוא נחכה עד שהמצב יתבהר", אתה לא מתאים לתחום ההשקעות, וחבל על הזמן ועל הכסף.
חשוב שתהיה ישר עם עצמך. בסופו של דבר אם אתה לא בנוי לבורסה, הכסף שתשרוף הוא שלך ולא של אף אחד אחר.

מניסיוני, קשה לאנשים להודות שהבורסה היא לא בשבילם. אנשים יודו שהם לא מתאימים להיות מורים, כי אין להם סבלנות, או שהם לא מתאימים להיות אנשיי שיווק, כי הם לא טובים עם אנשים, אבל כשזה מגיע לבורסה, לאנשים קשה להודות שהם לא בנויים לזה. הרבה אנשים שלא מתאימים לבורסה מנסים פעם אחר פעם את "מזלם" וזה עולה להם בהרבה כסף ובריאות.

נפילה גדולה בבורסה היא לא שאלה של "האם" אלא של "מתי". כלומר, אם אתה מתכוון להשקיע בבורסה, בוודאות תסבול מתקופות של ירידות חדות, ואתה צריך לשאול את עצמך האם אתה בנוי לזה. האם אתה יכול לסבול ירידה של 30%-50% תוך כמה חודשים? האם אתה מסוגל לראות חצי מהחסכונות שלך נעלמים?
לא כולם בנויים לזה, לכן כדאי שתהיה כן עם עצמך.

אם התמודדת עם מבחן המראה בהצלחה, המשך לקרוא את הספר.

אם אין לך השכלה פיננסית, יהיו מושגים רבים שלא תבין. אין לך מה לרוץ. קרא את הספר לאט, ונסה להבין כמה שיותר. אם ישנם מושגים שאתה לא מבין – חפש בגוגל, או שאל חבר.

כשתגמור את הספר, אתה יכול להתחיל לקרוא את הספר השני של לינץ' – Beating the Street. הספרים שלו פשוט מעולים. הם לא מאוד קשים להבנה, ומכילים המון אינפורמציה חשובה.

הערה כללית – זוכרים כמה שעות למדתם לבחינות קשות באוניברסיטה או אפילו בתיכון? כמה שעות שיננתם חומר? חומר שהרבה פעמים לא תרם לכם כלום בחיים. למדתם רק בשביל לקבל ציון או תעודה. אז עכשיו, כשאתם קוראים ספרים פיננסים, אתם עושים את זה בשבילכם. התועלת שאתם יכולים לקבל מספרים אלו יכולה לעלות מספר מונים על התועלת שקיבלתם מהספרים שקראתם לבחינות באוניברסיטה, אז קחו את הספרים ברצינות. תשננו אותם טוב טוב, כאילו אתם לומדים אותם לפני מבחן חשוב.

שלב ב' – בנג'מין גראהם

אחרי שקראתם את הספרים (הקלילים יחסית) של לינץ' הגיע הזמן להיכנס קצת יותר לבשר.
עכשיו אתם צריכים להבין חשבונאות קצת יותר לעומק. הספר של גראהם The Interpretation of Financial Statements הוא הספר האידיאלי לשלב זה. הספר מסביר מושגים בחשבונאות, אך הוא קטן ומאוד קל להבנה.
לאחר שתקבלו השכלה בסיסית בחשבונאות, הגיע הזמן לקרוא את התנ"ך של עולם ההשקעות – The Intelligent Investor.
באפט טוען שזהו הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם על הבורסה, ואני נוטה להסכים איתו. לאחר שקראתי אותו בפעם הראשונה, הרגשתי כמו דמות בסרט מצויר שפתאום מופיעה מעל לראשה נורה דולקת.
העקרונות בספר היו מאוד הגיוניים ועשו לי סדר בראש. פתאום הבנתי את עקרונות השקעת הערך – כל מה שצריך זה לקנות דולר תמורת 50 סנט.
בהקדמה לספר, כותב באפט שפרקים 8 ו-20 הם החשובים ביותר, אז כדאי להתמקד בהם.

אחרי קריאת הספר, אתה צריך שוב לעמוד מול המראה. הפעם אתה צריך להחליט האם אתה מתאים להיות משקיע אקטיבי או פסיבי.

בספר, גראהם פונה לשני סוגי משקיעים – אקטיבי ופסיבי (במקור, גראהם קורה להם "יזם" ו"הגנתי", אבל אני חושב ש"אקטיבי" ו"פסיבי" מתאימים יותר). אתה צריך לשאול את עצמך האם אחרי יום עבודה או בסוף השבוע, יהיה לך חשק לקרוא דוחות כספיים. האם אתה מוכן להשקיע כ-10 או יותר שעות שבועיות בבורסה?
שאלה נוספת ולא פחות חשובה היא האם אתה בנוי לשחות נגד הזרם ולקנות מניות לא פופולריות. אחרי שקראת את הספרים של לינץ', הגעת למסקנה שאתה יכול לסבול ירידה של עשרות אחוזים בבורסה. כעת השאלה היא האם אתה מסוגל לספוג ירידה של 30% אחוז בתיק שלך בזמן ששוק המניות עלה ב 20%?

הרבה יותר קל להתמודד עם הפסדים כשכולם מפסידים. אבל תאר לך את ההרגשה שלך כששוק המניות עולה יום אחרי יום בעוד התיק שלך יורד. תחשוב שאתה משקיע שעות על גבי שעות במחקר, קריאת דוחות כספיים ומוצא מניות מאוד זולות אך התיק שלך יורד ויורד, ובאותו הזמן חברים בעבודה משקיעים במניות בלי להשקיע דקת מחקר אחת. הם רק קונים את המניות הפופולריות שכולם קונים. ולמרות זאת, החברים שלך באים כל יום לעבודה זורחים מאושר כי התיק שלהם מזנק, בעוד התיק שלך הולך מדחי אל דחי.

זאת לא התמודדות קלה, ולכן אתה צריך לחשוב טוב טוב אם אתה בנוי לזה. בסוף שנות ה-90 הרבה משקיעי ערך חוו זאת על בשרם. מניות ההיי טק עלו יום אחרי יום בלי כל סיבה, ואילו מניות הערך ירדו. במשך שנים משקיעי הערך אכלו חצץ עד שהגלגל התהפך ב-2001.

להיות משקיע פסיבי זה לא דבר כל כך נורא. למעשה, אני ממליץ לרוב החברים שלי לאמץ דרך זו. זוהי דרך אידיאלית להרוויח 8%-10% בשנה בלי מאמץ.

המשקיע הפסיבי – שלב סופי

מאז ימי גראהם זרמו קצת מים בנהרות העולם, וגם עולם ההשקעות חווה חידושים והמצאות. אחת ההמצאות החשובות ביותר היא תעודת סל.
תעודת סל (או קרן אינדקס) היא כלי אידיאלי למשקיע הפסיבי. בניגוד לקרנות נאמנות שמנוהלות בצורה אקטיבית – היינו מנהלי הקרן בוחרים מניות בצורה "חכמה" (כלומר ע"י מחקר), ומנסים להרכיב את הקרן ממניות שלדעתם יכו את השוק, תעודות סל מנוהלות בצורה "טיפשה" – הן מנסות לחקות אינדקס מסוים ולא להכות אותו.

ניקח למשל את SPY. זוהי תעודת סל המחקה את ה- S&P 500. ה S&P 500 הוא מדד שמורכב מ-500 המניות הגדולות ביותר שנסחרות בארה"ב. SPY נסחרת בבורסה בארה"ב בדיוק כמו כל מניה אחרת. כלומר, אתה יכול דרך כל ברוקר לקנות מניה אחת או יותר של SPY. ברגע שאתה קונה מניה אחת של SPY, פיזרת את ההשקעה שלך על 500 החברות מהגדולות בעולם. בשעה שאני כותב שורות אלו, מחיר יחידה אחת של SPY עולה כ-130 דולר. אם אתה קונה יחידה אחת, פיזרת את ה 130 דולר על 500 חברות לפי הגודל שלהן. כיום החברה הגדולה בעולם היא אקסון-מוביל. אז נגיד ש 5 דולר מה 130 מושקעים באקסון, 3.5 דולר מושקעים במיקרוסופט וכו'.

היסטורית ה S&P 500 החזיר כ-10% בשנה. נניח שבעתיד מדד זה יחזיר 8%-10%. זהו החזר גבוה מאוד להשקעה שלא דורשת זמן מהמשקיע (כמו שאני אסביר בהמשך).

האם תעודת סל עדיפה על קרן נאמנות?

לרוב התשובה היא – כן. והנה הסיבות לכך:

– רוב קרנות הנאמנות למרות שהן "חכמות", לא מצליחות לשבור את השוק. כלומר, תעודות הסל משיגות תשואה עודפת על רוב קרנות הנאמנות.

– בגלל שתעודות סל הן טיפשות, עמלות ההחזקה בהן יותר נמוכה. תעודת סל לא צריכה לשלם משכורות עתק לאנליסטים. בסך הכול היא מחקה את האינדקס, ולכן העמלות שהיא גובה נמוכות.

– המיסים שתעודת סל משלמת נמוכים יותר. תעודת סל מוכרת מניות רק כאשר הן יוצאות מהמדד. השינויים בהרכב המדדים הם די מינורים, ולכן תעודת סל לא צריכה למכור מניות לעיתים תכופות, וכך היא גם משלמת פחות מיסים.

מתי כן כדאי לקנות קרן נאמנות? רק במקרה שאתה מכיר את מנהל הקרן ואת שיטת ההשקעות שלו, ובטוח שהוא יכול לגבור על השוק. הבעיה עם הנחה זו, היא שלרוב המשקיעים הפסיביים אין כלים להעריך את מנהל הקרן, ולכן משקיע פסיבי צריך להיזהר מלבחור בקרן נאמנות אקטיבית.

איך להשקיע בתעודת סל?

כמו שציינתי למעלה, קנייה של תעודת סל היא מאוד פשוטה. טכנית זה בדיוק כמו לקנות כל מניה אחרת.
החוכמה היא לקנות את מניות הקרן בקביעות ובשיטתיות. הבעיה של רוב המשקיעים היא שהם פוחדים לקנות מניות כאשר השוק יורד, ולכן הם קונים רק כשמחירי המניות יקרים. תמיד יש סיבה אחרת לירידות בבורסה – מלחמה, מיתון, אינפלציה, מחנק אשראי, התמוטטות בנקים וכו'. כל פעם הירידות בבורסה נראות מוצדקות. אולם אם תקנה מניות רק בתקופות "טובות", ההחזר שלך יהיה הרבה יותר נמוך.

לכן, אם אתה משקיע בתעודת סל, אתה צריך להבטיח לעצמך להשקיע כמו רובוט. לא להתייחס בכלל למצב השוק, ולקנות באופן קבוע ושיטתי. כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו לפי כמות הכסף שהוא יכול להשקיע. אם אתה יכול להשקיע הרבה כסף (נגיד 2000 דולר בחודש), אז אתה יכול לקנות כל חודש את מניות תעודת הסל. אם אתה יכול להשקיע רק קצת, אז תקנה את האינדקס רק כל 3 או 6 חודשים.

נניח שהחלטת להתחיל להשקיע בתעודת סל וכבר יש לך סכום מכובד של כסף. במקרה כזה לא מומלץ לשים את כל הכסף בקרן באותו יום. עדיף לחלק אותו, ולהשקיע כל חודש במשך שנה עד שלוש (לפי כמות הכסף). נניח שיש לך 100 אלף דולר להשקעה. כדאי כל חודש לקנות מניות בסכום של 4000 דולר במשך שנתיים. כך הסיכוי שתקנה את האינדקס בדיוק בפסגה הוא נמוך. אותו העיקרון נכון גם לגבי כסף חדש ש"נפל" עליך כגון – אופציות שמימשת, בונוס, קרן השתלמות, ירושה וכו'.

חלוקת הכסף היא לא מדע מדויק. תחלק את הכסף בצורה שאתה מרגיש נוח איתה. כל עוד אתה שומר על שני עקרונות:

– אתה קונה בצורה מכנית בלי כל התייחסות למצב השוק.

– אתה לא שם כמות גדולה של כסף בפעם אחת, אלא מפצל אותו לאורך תקופה כדי למנוע קנייה גדולה בדיוק כשהשוק בפיסגה.

פה נגמר הפרק למשקיע הפסיבי. הפרקים הבאים מיועדים למשקיע האקטיבי.

שלב ג' – תרגיל ברטוב

אם הגעת למסקנה שאתה מתאים לפרופיל של המשקיע האקטיבי, אתה שייך לקבוצה קטנה מאוד של אנשים שמוכנים להעביר סוף שבוע עם ערימה של דוחות כספיים במקום לראות טלוויזיה. אתה חייב להיות נון קונפורמיסט, כי המניות שתקנה הן מניות לא פופולריות, וירימו גבות אצל אנשים רבים.

בשלב זה, אחרי שקראת את לינץ' ואת גראהם, הגיע הזמן לקנות מניות (אם לא עשית זאת כבר). אל תקנה על הנייר, אלא תשתמש בכסף אמיתי! החלק הכי קשה בהשקעות הוא האפקט הפסיכולוגי. להפסיד (או להרוויח) כסף על הניר, זה מאוד שונה מלהפסיד באמת. הכאב הוא לא אותו כאב, לכן חשוב שתתחיל כבר עכשיו להתנסות בקושי הפסיכולוגי. כמו כן, עדיף שתלמד מטעויות כמה שיותר מהר וכאשר עוד אין לך כמויות גדולות של כסף.

בנושא זה אני רוצה לצטט את ווילבור רייט (מהאחים רייט):

איך לקנות

סביר להניח שעניין ההשקעות עוד לא יושב אצלך טוב במוח. יכול להיות שאתה מבולבל וזה טבעי. פיטר לינץ' מדבר על מספר אסטרטגיות השקעה שונות. ואילו גראהם מדבר על טכניקות אחרות. אני הייתי ממליץ בתור התחלה לאמץ שיטה אחת ולנסות אותה. השיטה שאני ממליץ ואתאר אותה למטה היא שיטת הערך העמוק, אולם אם אתה רוצה לאמץ שיטה אחרת – נניח חברות מהפך (לפי לינץ'), זה גם בסדר. מה שחשוב הוא שהשיטה תהיה שיטת ערך, כלומר שתקנה חברות שנסחרות בזול.

אחרי שמצאת חברה שנראית מתאימה לפרמטר(ים) שהצבת, השלב הבא הוא לקרוא את הדוח הכספי האחרון של החברה, ולראות שאין שם שום מוקשים. אם אתה לא מרוצה מהדוחות, עבור הלאה – יש מספיק חברות בעולם. אם החברה עדיין מוצאת חן בעיניך, תמשיך לחקור אותה. עד לאיזה רמה לקחת את המחקר זו לא שאלה קלה. כל אחד לפי איך שהוא מרגיש נוח. אני הייתי ממליץ לפחות לקרוא את כל הדיווחים בשנתיים האחרונות, ולקרוא סיכום נתונים לחמש שנים האחרונות (סיכום נתונים זאת טבלה הכוללת תמצית של מאזן ורווחי החברה). אם ישנה שנה עם נתונים חריגים (כגון הפסד גדול, דילול במניות וכו'), תקרא גם את הדוח השנתי של אותה שנה. ניתן לקחת את המחקר הלאה – למשל לחפש בגוגל כתבות על החברה ועל המנכ"ל וכו'. הכול לפי מידת הנוחות שלך.

מה שחשוב הוא שבסוף התהליך יהיה לך מושג די טוב על מה החברה עושה, מה שוויה האמיתי של החברה והסיבות לקניית המניה.

הנה דוגמא לשיטה שאני משתמש בה – שיטת הערך העמוק:
אני עובר על החברות הנסחרות בהונג-קונג ובודק את מכפילי ההון, רווח ומכירות שלהן. כשאני מוצא חברה שנסחרת במכפיל הון נמוך מ-0.5 (עדיף נמוך מ-0.3 אבל לא חובה), או חברה עם מכפיל רווח נמוך (לרוב נמוך מ-7. אבל זה תלוי בתקופה), או מכפיל מכירות נמוך מ-1, אני מתחיל להתעניין. השלב הבא הוא לבדוק נתונים של ה-5 שנים האחרונות.

אני אתן שתי דוגמאות על התהליך בו אני משתמש. הדוגמא הראשונה היא של חברה תעשייתית והשנייה היא של חברת נדל"ן. התהליך הוא לא מדע מדויק. כמו שתראו, לתעשיות שונות אני בודק דברים שונים. גם אני בתחילת דרכי לא ידעתי באיזה נתונים להסתכל ועל מה לשים דגש. חשוב לקרוא המון דוחות כספיים כדי לקבל ניסיון, וזה לוקח מספר שנים. כמו כן צריך להפעיל את ההיגיון. ניתוח מניות הוא לא מדע מדיוק, והגיון בריא יכול להועיל.

אתם תראו שככל שתקראו יותר דוחות כספיים, יהיה לכם יותר ויותר קל. אתם גם תראו שלאט לאט תלמדו להכיר תעשיות שונות. אם למשל תקראו דוחות של חברות נדל"ן, כשתגיעו לחברה הרביעית-חמישית, כבר תבינו הרבה יותר טוב את התעשייה, ותדעו יותר טוב מה לחפש.

נתחיל בדוגמא הראשונה. בזמן שסקרתי במהירות נתונים של חברות בהונג-קונג, מצאתי של-Tai Ping Carpets יש מכפיל רווח של 4.2 ומכפיל מכירות של כ-0.3. אלו מכפילים מאוד נמוכים – עובדה שגרמה לי להתעניין בחברה. לחברה גם יש מכפיל הון של כ-0.35, אך מכפיל ההון הוא נתון לא כל כך חשוב בחברה תעשייתית. השלב הבא הוא בדיקה מהירה של המאזן הכספי בחמש השנים האחרונות (טבלה כזו ניתן למצוא בהרבה מאתרי האינטרנט הפיננסים – למשל בגלובס).

הנה הנתונים של טאי פינג:

[table “13” not found /]

* כל המספרים בטבלה ובהסבר למטה הם בדולר הונג-קונגי. כל המספרים בטבלה הם באלפים. למשל 698,886 הם בעצם 698,886,000 דולר הונג קונגי.

כיוון שאני כבר יודע שהחברה זולה (כבר בדקנו את המכפילים), אני אבדוק אם היא יציבה פיננסית. דבר ראשון שבולט הוא שלחברה כמעט ואין חוב (non current liabilities). החוב הוא כמה מיליונים בודדים, שזה אחוז קטן מנכסי החברה ומהון החברה. לאחר מכן אני בודק את ההתחייבויות השוטפות (current liabilities) של החברה. אני מחפש חברות שההתחייבויות השוטפות מהוות פחות מחצי מהנכסים השוטפים (current asset) – טאי פינג עומדת במדד זה. סך כל ההתחייבויות שלה הוא הרבה פחות מחצי מהון החברה (Shareholders' Funds). כך שהחברה נראית מאוד יציבה, ואין סיכון שהיא תפשוט את הרגל בזמן הקרוב. לרוב אני מצפה מחברה תעשייתית שסך כל החובות יהוו פחות מחצי מהון החברה. במקרה הזה החברה עומדת בכבוד בקריטריון.

בשלב זה אינני נותן ערך רב לנכסים לטווח ארוך (non-current assets). נכסים אלו לרוב כוללים ציוד ומכונות, שלא ניתן למכור אותם במחיר שאפילו מתקרב לזה שבספרים. אולם הנכסים לטווח ארוך יכולים גם לכלול נדל"ן או מזומנים בחסכון לטווח ארוך. מאוחר יותר כשאני אקרא את דוחות החברה, אם אני אראה שלחברה נכסי נדל"ן רבים, אני אולי אעלה את ההשערה שלי לגבי ערך החברה.

שני דברים נוספים שאני בודק בשלב זה הם:
– האם הון החברה גדל. לדעתי זה יותר חשוב מאשר האם החברה רווחית, כיוון שעם רווח והפסד הרבה יותר קל לעשות מניפולציות. הון החברה גדל כל שנה במשך 5 השנים האחרונות בקצב של כ-10% בשנה. דבר המראה שהחברה רווחית אם כי צומחת לאט.

– מספר מניות החברה כמעט ולא השתנה במשך חמשת השנים האחרונות. כלומר החברה לא דיללה את בעלי המניות (אם כי מצד שני היא גם לא ביצעה רכישה עצמית של מניות).

כעת אני עובר לסיכום הרווח/הפסד של חמשת השנים האחרונות:

[table “14” not found /]

דבר ראשון שאני בודק זה מכירות החברה. סך המכירות הוא 1.3 מיליארד דולר. כיוון ששווי השוק של החברה הוא 350 מליון, מכפיל המכירות הוא כ-0.25. ניתן גם לראות שהמכירות עולות יפה משנה לשנה, שזה דבר חיובי. עכשיו נעבור לרווח. החברה הרוויחה כ-83 מליון דולר בשנה האחרונה, כלומר לחברה מכפיל רווח של 4.2. זהו מכפיל נמוך מאוד. כעת נבדוק את מכפיל הרווח על הרווח הממוצע של חמשת השנים האחרונות. נחבר את הרווחים של חמשת השנים האחרונות ונקבל 230 מליון. נחלק ב-5, ונקבל רווח ממוצע של 45 מליון. כלומר המכפיל של הרווח הממוצע הוא 7.7. זהו עדיין מכפיל נמוך אך גבוה משמעותית מ-4.2. זאת בגלל העלייה ברווחים בשנתים האחרונות, וגם בגלל שההפסד ב-2004 מוריד את הממוצע.

במקרה זה נצטרך לבדוק למה חלה עלייה ברווחים בשנתיים האחרונות, והאם רווחים אלו יוכלו להימשך גם בעתיד. כמו כן כדאי מאוד לקרוא את הדוח הכספי של 2004 כדי לבדוק מדוע החברה הפסידה כסף באותה שנה.

השלב הבא יהיה לבדוק את המסים שהחברה משלמת. בדיקה זו מאוד חשובה. ישנן חברות רבות שמדווחות על רווחים, אבל במשך שנים לא משלמות מיסים. דבר זה אמור להדליק נורה אדומה – האם הרווחים הם אמיתיים?
ניתן לראות שטאי פינג משלמת יותר מ-25% מס. סכום סביר בהחלט לחברה בסין.

הדיבידנדים של החברה הוא דבר נוסף שחייבים לבדוק. כיום תשואת הדיבידנדים של החברה היא של יותר מ-5%, שזה מכובד מאוד, אולם שימו לב שהחברה לא שילמה דיבידנדים הן ב-2004 והן ב-2005. צריך לבדוק את הסיבה לכך כשקוראים את הדוחות הכספיים של החברה.

השלב הבא יהיה להתחיל לקרוא את הדוחות הכספיים. אני מתחיל מהדוח השנתי האחרון, כיוון שבדוחות שנתיים ישנם נתונים רבים יותר מאשר בדוחות רבעוניים. צריך לקרוא את כל הדוח מההתחלה ועד הסוף, ולנסות להבין את כל מה שכתוב שם. צריך לבדוק שהכול נראה בסדר ושאין שום מוקשים. הבדיקה משתנה מחברה לחברה, ואין כאן חוקים מוגדרים. באופן עקרוני אתה צריך לבדוק שדיווחי החברה נראים אמינים, ואין שום דבר חריג לרעה בחברה. הנה מספר דוגמאות למה שאני בודק:

– בדיקה מדוקדקת של מאזן החברה – האם הנכסים הם מוחשים? האם הערך המדווח בספרים נראה הגיוני?

– בדיקה של רווחי החברה – האם יש גידול לא סביר בכמות התקבול (Receivable)? האם החברה תלויה במספר קטן של לקוחות?

– שכר ההנהלה – השכר צריך להיות סביר ביחס למה שמקובל בשוק לגודל של החברה.

– עסקאות עם בעלי עניין – מה מהות העסקאות והאם הן נראות חשודות.

– האם ההנהלה מחזיקה במניות? האם המנהלים קנו או מכרו מניות בשנים האחרונות? באיזה מחיר? (עוד על החשיבות של נתונים אלו).

– חובות מותנים (Contingent Liabilities) – אלו הם חובות שלא ברור מצבם, ולכן הם לא חלק מהחוב המדווח בספרים (למשל תביעה משפטית כנגד החברה אשר לדעת הנהלת החברה אינה מוצדקת, ולכן החברה לא תצטרך לשלם לתובע). צריך לבדוק שאין פה שום מוקשים.

לאחר קריאת הדוח, כדאי לקרוא את כל שאר דיווחי החברה לבורסה בשנתיים האחרונות. כמו כן, אם הייתה שנה חריגה ב-5 השנים האחרונות, כדאי לקרוא את הדוח השנתי של שנה זו, ולברר את הסיבה לחריגה.

כאמור, אני לרוב קורא דוחות רק שנתיים אחורה, אבל אם אתה לא מרגיש נוח עם זה, אתה יכול לקרוא יותר דוחות. רוצה ללכת צעד נוסף בניתוח החברה, הנה כמה רעיונות:

– תחפש כתבות בגוגל על החברה ועל מנכ"ל החברה.

– דבר עם איש הקשר של החברה.

– קרא דוחות של המתחרים.

– בקר במתקני החברה.

– או כל דבר אחר שאתה חושב שיוכל לעזור בניתוח החברה.

כעת נעבור לניתוח חברת נדל"ן.
החברה היא Soundwill. כשמצאתי את החברה, המחיר של המניה היה 2.8 ומכפיל ההון היה פחות מ-0.3.
בזמן כתיבת שורות אלו מחיר המניה הוא 5 ומכפיל ההון הוא כ-0.4. ננתח את המניה לפי המחיר היום, שנותן שווי שוק של כמיליארד דולר. גם הפעם נתחיל עם המאזן הכספי של חמש השנים האחרונות.

[table “15” not found /]

* כל המספרים בטבלה ובהסבר למטה הם בדולר הונג-קונגי. כל המספרים בטבלה הם באלפים. למשל 551,335 הם בעצם 551,335,000 דולר הונג קונגי.

נתחיל עם יציבות החברה. דבר ראשון שבולט הוא שלחברה חוב מאוד גדול ובמיוחד החוב השוטף. כמו כן הנכסים השוטפים מאוד קטנים.
נתונים כאלו, לרוב היו מבריחים אותי מחברה תעשייתית, אבל כשמדובר בחברת נדל"ן זהו לא דבר נורא. רוב נכסי החברה הם הנדל"ן שהיא מחזיקה. אלו הם נכסים לא שוטפים. חברות נדל"ן מאוד ממונפות, ולכן החוב הרב של החברה. בגלל שנדל"ן הם לרוב נכסים מאוד איכותיים (בניגוד למשל למכונות תפירה או מכונות אריזה), לחברות נדל"ן אין בעיה גדולה לקבל הלוואות מהבנקים תמורת משכון הנכסים. כמו כן חברות נדל"ן לווות כסף בריבית מאוד אטרקטיבית. מה שכן חייבים לברר זה האם הנכסים באמת שווים את מה שמדווח בספרים, אבל את זה נעשה מאוחר יותר כאשר נקרא את הדוחות.

בטח הבחנתם שהון החברה גדל, אבל במקרה זה צריך מאוד להיזהר. שימו לב למספר המניות – נראה כאילו היה דילול רציני במניות.
זהו דבר שחייבים לבדוק, לכן במקרה זה אני אקרא את הדוח השנתי של כל אחת מחמשת השנים האחרונות. לדעתי, זאת לא חובה לקרוא את כל הדוחות לעומק. את הדוח של השנה האחרונה אני אקרא לעומק ואנסה להבין כל פיפס. אבל בדוחות של השנים הקודמות אני אתמקד יותר בסיבות לדילול המניות ואעבור ברפרוף על כל השאר.

כעת נעבור לסיכום הרווח/הפסד של חמשת השנים האחרונות:

[table “16” not found /]

לרוב, המחזור והרווחים של חברות נדל"ן פחות מעניינים אותי מאשר המאזן שלהן. הסיבה לכך היא שהרווחים הם מאוד תנודתיים ותלויים למשל בסיום של פרויקט נדל"ן או מכירת נכס גדול וכו'. אולם עדיין חייבים לעבור על נתונים אלו. אני בטוח שההפסד הגדול בשנת 2002 קפץ לכם לעין. זאת גם יכולה להיות הסיבה לדילול במניות. עכשיו נראה שגם את הדוח לשנת 2002 נצטרך לקרוא יותר לעומק.

בנוסף לנקודות שציינתי בניתוח של טאי פינג, הנה נקודות ספציפיות שצריך לשים לב אליהן כשבודקים חברת נדל"ן:

– הנכסים – חשוב מאוד לעבור על פירוט כל נכסי הנדל"ן של החברה ולראות שהערך בספרים לא עולה על ההערכה שלכם לשווי הנכסים.

– ההחזר על הנכס – כמה דמי שכירות מניבים הנכסים, והאם ההחזר נראה סביר ביחס לשווי הנכס.

– מצב שוק הנדל"ן – כאן צריך להפעיל שיקול דעת ולהעריך האם שוק הנדל"ן יקר או זול כעת. אם הוא יקר, סביר להניח שהחברה תבצע מחיקות בעתיד.

– היסטוריית ההשקעות של החברה – האם בעבר החברה קנתה נכסים כשמחירי הנדל"ן היו יקרים, או שהם ידעו לנצל תקופות שפל לקנות נדל"ן בזול?

אתם מוזמנים לקרוא את הניתוח שלי על Soundwill מהשנה שקניתי את המניה.

איך לא לקנות

חשוב מאוד לפתח עצמאות וביטחון בשלב כמה שיותר מוקדם, לכן אני ממליץ למצוא את המניות ולנתח אותן לבד. לא כדאי להסתמך על המלצות של אחרים. כשאתה קונה מניה שמישהו אחר המליץ, אתה נוטה לבדוק אותה פחות לעומק כי אתה סומך על זה שהמליץ.
לעומת זאת, אם אתה מצאת את המניה, אתה תשקיע יותר זמן בניתוח שלה, וגם תרגיש יותר בטוח אם מחיר המניה יירד, כי אתה יודע בדיוק כמה המניה שווה.

זה לא אומר שאף פעם לא כדאי "לגנוב" רעיונות מאחרים. אין שום דבר רע בלקחת רעיונות טובים ממשקיעים אחרים, אבל זה צריך להיות מידתי – כלומר רק אחוז קטן מסך המניות שאתם מחזיקים צריכים להגיע מרעיונות של אחרים. רוב המניות צריכות להתגלות על ידכם.

עוד יותר לא מומלץ זה לקבל רעיונות מעיתונים. העיתונאים לרוב ממליצים על המניות הפופולריות והיקרות. יותר מ-90% מדפי הכלכלה בעיתונים הם בזבוז זמן. עיתונים יכולים להיות כלי מצוין לקבלת ידע, אבל לרוב הניתוח של ה"מומחים" הוא רדוד במקרה הטוב.

שלב ד' – וורן באפט

באפט הוא אחד מטובי המשקיעים, ולכן חשוב לקרוא כל מה שהוא כתב.

אפשר להתחיל במכתבים שהוא כתב לשותפים שלו בשנות ה-60 (או בתרגום העברי שלהם). ולאחר מכן לעבור למכתבים שכתב למשקיעים בברקשייר-האת'אווי. אמנם מדובר בהרבה חומר, אבל אין כמעט תחליף לקריאה זו אם אתה מעוניין להבין את באפט. מה גם שהקריאה מאוד מהנה – באפט הוא כותב בחסד ובעל הומור מפותח.
מראיונות לתקשורת ומהרצאות שנותן באפט גם ניתן ללקט הרבה אינפורמציה על שיטת ההשקעות שלו. לחלקם ניתן למצוא קישוריות בעמודים אחרים באתר זה.

השלבים הבאים

אחרי שקראתם ולמדתם כל כך הרבה, אתם אמורים כבר להבין די טוב את עקרונות השקעת הערך.
כל מה שנותר עכשיו זה לצבור עוד ועוד ניסיון. חשוב לקרוא כמה שיותר דוחות כספיים. אין שום תחליף לקריאת דוחות, וכל משקיעי העל מבלים את רוב זמנם בקריאת דוחות כספיים.

בנוסף לדוחות כספיים, כדאי לקרוא כמה שיותר ספרים. מעבר לספרים על הבורסה, אפשר להרחיב את הקריאה לספרים על תעשיה מסוימת (כגון נפט, ביטוח וכו') וגם ביוגרפיות של אנשי עסקים.

בעמוד איך להרוויח כסף בבורסה אתם יכולים למצוא פירוט רחב יותר על כמה ממשקיעי העל, ובעמוד הספרים אתם יכולים למצוא את רשימת הספרים שקראתי.

פורסם בקטגוריה מניות, עקרונות השקעה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

92 תגובות בנושא מדריך למשקיע המתחיל

  1. מאת the magic‏:

    שאלה קטנה:
    כתבת על מכפיל מכירות. אף פעם לא הבנתי מה ההגיון שבו. מה משנות לי המכירות? משנה לי רק המחיר של החברה ביחס לשורה התחתונה (הרווח).
    לדוגמא חברה עם רווח נמוך של 1 מתוך מכירות של 300 נניח תסחר ב30 שביחס לרווח זה מחיר מופרז מאוד אבל ביחס למכירות החברה זולה מאוד. אז מה ההיגיון של המכפיל הזה? הרי חברה שווה בסופו של דבר את סך רווחיה המהוונים?

  2. מאת עדו מרוז‏:

    מכפיל מכירות נמוך יכול לרמז על כך שהחברה זולה למרות שמכפיל הרווח שלה גבוה. זאת בגלל שהרווחים של רוב החברות הרבה יותר תנודתיים מאשר המכירות. זה נדיר מאוד שסך המכירות יירד בשנה מסויימת ב-80%, אבל תופעה זו לא תהייה נדירה כשמדובר ברווחים.
    מכפיל מכירות יכול לרמז הרבה פעמים מה יהיו הרווחים בשנה נורמאלית. למשל, נניח שאתה יודע שלחברות שפועלות בתחום המלונאות יש לרוב שוליי רווח של 10%, ואתה מגלה חברה בתחום שנמצאת בקשיים, אבל אתה מעריך שהיא תצא מהם, מכפיל מכירות יכול לעזור לך לקבוע מה יהיה שווי החברה בעתיד.

    אני תמיד בודק מהו מכפיל המכירות של חברות תעשייתיות שאני קונה. מכפיל מכירות גבוה בשילוב מכפיל רווח נמוך יכול להדליק נורה אדומה – במקרה כזה צריך לשאול מדוע לחברה יש שוליי רווח כה גבוהים, מה החפיר של החברה והאם היא תצליח לשמר אותו.

  3. מאת עמיחי‏:

    פוסט מעולה עדו, כל הכבוד.

  4. מאת the answer‏:

    מכפיל מכירות זה המצאה של "הכלכלה החדשה" של שנות ה 90. מכיון שהסטארטפים האלו לא הראו רווח, הם המציאו מכפיל חדש שנקרא מכפיל מכירות כדי איכשהו לתמחר את החברה שלהם. אין לו משמעות לדעתי. מה שווה חברה שיש לה מכפיל מכירות מדהים אבל רווחים אפסיים?

  5. מאת gabi zi‏:

    שלום לכולם

    אני מניח שלא יצא לכם לקרוא את הספר המצויין של גיימס אושנסי שנקרא "מה עובד בוול סטריט"

    בספר , אושנסי מוכיח באמצעות מחקר מאוד רציני (אולי המקיף שנעשה אי פעם) בן 50 שנה , שמבין כל המכפילים שמשקיעי הערך משתמשים בהם – מכפיל המכירות הוא בעל האינדיקציה הגבוהה ביותר לכך שהחברה מתומחרת מתחת לערכה.
    כמו כן שימו לב לכך שלא מדובר במכפיל חדש כי המחקר מתחיל בשנות ה40 ועד סוף שנות ה90.

    גבי זי

  6. מאת עמיחי‏:

    the answer :
    מכפיל מכירות זה המצאה של "הכלכלה החדשה" של שנות ה 90. מכיון שהסטארטפים האלו לא הראו רווח, הם המציאו מכפיל חדש שנקרא מכפיל מכירות כדי איכשהו לתמחר את החברה שלהם. אין לו משמעות לדעתי. מה שווה חברה שיש לה מכפיל מכירות מדהים אבל רווחים אפסיים?

    פה אתה נכנס לתמונה בתור משקיע – תבדוק מה היה המכפיל עד היום ולמה החברה בקשיים. יכול להיות שכל ההפסד הוא ממחיקה חד פעמית ובגלל זה המכפיל רווח שלילי ולכן החברה לא עולה בסריקות שאתה עושה. אתה יכול לפספס הרבה חברות אם אתה לא מתייחס למכפיל הזה.

    אם תמצא חברה שהייתה נסחרת במכפיל מכירות של 0.9 במשך 5 שנים רצופות והיום אתה יכול למצוא אותה במכפיל של 0.1 (אפילו עם מכפיל רווח שלילי) אתה צריך להכנס לעומק ולבדוק את הבעיות. אולי הם משניות לחלוטין ליכולת הרווח של החברה.

  7. מאת אמתי‏:

    שלום עידו מרוז,
    רציתי לדעת איך אני יכול להשיג את הספר One Up On Wall Street שהמלצת עליו? אם אפשר יד שנייה מה טוב.
    תודה
    אמתי

  8. מאת עדו מרוז‏:

    היי אמתי, אני קניתי את הספר בהונג-קונג. אני מניח שאתה יכול לקנות באמזון.

  9. מאת אמתי‏:

    בסדרת
    תודה
    רבה על התשובה המהירה. אם אפשר – עוד שאלה.
    האם מה שקוראים שם הוא בר יישום גם אם אני משקיע רק בבורסה בישראל? זאת עקב אילוצים שאני לא יכול להשקיע בבורסות בחו"ל?
    תודה

  10. מאת עדו מרוז‏:

    אמתי – בהחלט בר יישום בארץ. אם כי אל תצפה לדעת להשקיע ברגע שתסיים את הספר. אני מאוד אוהב את הספרים של פיטר לינץ, אבל הם רק נתבך אחד בלימודי השקעות.
    הספרים של בנג'מין גראהם לא פחות חשובים, וכמובן צריך לדעת קצת חשבונאות (אם כי אפשר ללמוד את זה לאורך הדרך).

  11. מאת מאור‏:

    יש אתר די נחמד ששולח לארץ ספרים בחינם
    כדאי להזמין דרכו

    http://www.bookdepository.co.uk/

  12. מאת אופיר‏:

    שלום עדו, הספרים שהמלצת והספר הזה בפרט מהי רמת האנגלית שנדרשת.

  13. מאת עדו מרוז‏:

    היי אופיר, אני חושב שמי שיכול לקרוא עיתון באנגלית – כמו למשל האקונומיסט, יסתדר עם הספרים של לינץ' וגראהם.
    כמובן שמי שאין לו רקע בחשבונאות (כמו במקרה שלי), יצטרך לקרוא את הספרים יותר לאט, וללמוד תוך כדי. כשאני התחלתי ללמוד, רמת האנגלית שלי לא הייתה גבוהה, וגם לא הבנתי כלום בחשבונאות, אבל למדתי תוך כדי.

  14. מאת משה‏:

    את one up on wall street מצאתי בצומת ספרים…
    אבל הוא באמת מהבודדים. כמעט את כל האחרים קשה להשיג בארץ

  15. מאת משקיע מדדי‏:

    @gabi zi
    גבי זי שלום,
    אם תקרא בספר של גראהם The Intelligent Investor בהערות העורך לפרק הראשון, תראה איך הוא יורד על אושנסי, ומראה מעקב אחרי 4 הקרנות שהוא השיק ואת התשואה העלובה שהשיג לעומת המדדים. הוא טוען שמרגע שאושנסי סיפר על ה"שיטה" שלו היא הפסיקה לעבוד.

  16. מאת עדו מרוז‏:

    זה לא יכול להיות, כי גראהם כתב את הספר כמה עשרות שנים לפני הספר של אושנסי.

  17. מאת מאור‏:

    גבי צודק
    יש מהדורה מ2003 עם הערות עורך של צויג בסביבות עמוד 43
    יש קטע שבו צוויג מלגלג עליו
    הוא כותב שם ש4 הקרנות שהוא ייסד לא ממש הרוויחו משהו
    בנוסף אחרי 3 שנים הוא נטש אותם (חלקם נסגרו), ודווקא אז הם התחילו להרוויח …

  18. מאת the magic‏:

    תסתובב בחנויות ספרים יד שנייה בארץ ותוכל למצוא שם מציאות.
    קניתי ככה את שני הספרים של לינץ. "למד להרוויח" ו"להכות את השוק"
    ואת "ניתוח מניות " של גראהם (בחמש שקל!!). את "המשקיע האינטלגנטי" ראיתי אבל כבר הזמנתי אותו מאמזון אז לא קניתי.

  19. מאת עדו מרוז‏:

    מאור, 3 שנים זה טווח קצר מדי לבדוק האם הסקרינרים של אושנסי עובדים או לא. מה גם שאתה אומר שאחרי שהוא עזב את הקרן, השיטה שלו כן הוכיחה את עצמה (אלא עם כן לא הבנתי אותך). השורה התחתונה היא ש-12 שנה אחרי שנכתב הספר יש מקום לבדוק אם הסקרינרים שלו פעלו לאורך תקופה זו, אבל צריך לבדוק אותם על פני אורך כל התקופה, ולא לקחת רק שלוש שנים.

    לעצם העניין, מכפיל מכירות הוא סקרינר מאוד טוב לדעתי בשביל למצוא חברות זולות שנקלעו לקשיים זמניים. בגלל הקשיים, הרווחים שלהן לא יהיו גבוהים, ולכן לא תוכל למצוא אותן בסקרינר של מכפיל רווח.

    מג'יק – חמישה שקלים תמורת הספר של גראהם? זאת נראית לי אחלה השקעה. אני קניתי מאמזון. בדיעבד הייתי מוכן גם לשלם 10,000 דולר תמורת הספר. הוא עדיף על 3 שנים של לימודי מדעי המחשב באוניברסיטה.

  20. מאת יהונתן‏:

    מה ההבדל בין ספרי גרהאם: "ניתוח מניות" ל"המשקיע האינטליגנטי"? את האחרון התחלתי לקרוא והוא נראה לי מיושן. כל כך הרבה חומר קראתי שנכתב בהסתמך עליו, שספר המקור עצמו נראה כבר טריוויאלי. התחלתי לקרוא והפסקתי. במקום זה שקעתי באחד מספרי ג'רמי סיגל, שאני מאוד מחבב אותו, שבו כתב על מלכודת הצמיחה: השקעה במניות שחוזים להן צמיחה מזהירה, ולכן מתומחרות ביוקר רב, ויניבו תוצאות דלות. הממצא המעניין שם הוא שהשקעה ב-IBM ב-1957 הייתה רעיון גרוע יותר מהשקעה באקסון מוביל. וכן שהשקעה ב-500 המניות שהרכיבו את ה-S&P500 מתחילתו, מבלי למכור לעולם, היא השקעה שהצליחה יותר מהשקעה במדד, אף שהמדד מתחדש במניות ומוריד מניות ישנות.

  21. מאת משקיע מדדי‏:

    @עדו מרוז
    עדו,
    מי שהעיר את ההערות בסיום כל פרק של The Intelligent Investor במהדורה החדשה של הספר הוא כמו שכתבתי העורך של המהדורה החדשה, ג'ייסון צוויג. הוא חקר את הביצועים של קרנות אושנסי מנובמבר 1996 עד אוגוסט 2000. הממצאים שלו הם כפי שכתבתי ומופיעים בעמוד 43 בספר

  22. מאת עמיחי‏:

    משקיע מדדי אני מכיר את הקטע הזה במשקיע האינטלגנטי אבל אני חושב שהוא מוטה מאוד. בשנים הללו ובעיקר לקראת תחילת 1999 כל הכסף זרם לחברות הדוט קום. המון קרנות, אנשים פרטיים וחברות השקיעו במניות הטכנולוגיה, הנפיקו המוני סטארט אפים שלא הרוויחו שקל ועלו מאות אחוזים, מניות הטכנולוגיה הגדולות נסחרו במכפילים מטורפים (מעל ל100) וכך הלאה. אני מכיר אנשים רבים שאיבדו סכומים אדירים במפולת הזאת, בשונה ממצב כיום המון המון חברות נמחקו ונסגרו – יאהו כדוגמא לחברת ענק ומובילת שוק בזמנו ירדה מ100 דולר ל4 דולר.
    תשווה את ברקשייר מול הנאסדק עד שנת 2000 ותראה גם ביצוע חסר משמעותי (כמובן שהכל התהפך ב2002)הייתה בזמנו גם כתבה על הבאפט שאמרה שהוא איבד את מגע הקסם…

    יהונתן הנושא של מניות צמיחה והתמחור שלהם מאוד מעניין אותי על איזה ספר של סיגל אתה מדבר?

  23. מאת יהונתן‏:

    הספר של סיגל הוא
    The Future for Investors : Why the Tried and the True Triumph Over the Bold and the New (2005).

  24. מאת עדו מרוז‏:

    יהונתן, הספר "Security Analysis" מפרט יותר איך לנתח חברות. גם הוא מיושן, וחוקים חשבונאים רבים השתנו מאז, אבל זה לא ממש משנה, לדעתי, כי מי שמכיר את עולם החשבונאות היום, יכול להתאים את מה שהוא אמר לימינו.
    זה הספר הטוב ביותר שקראתי על השקעות. למעשה, אין לי ממש מוטיבציה לקרוא ספרי השקעות אחרים, כי אני מסופק כמה הם יתרמו לי אחרי הספר של גראהם. אני יודע שזאת טעות לחשוב ככה, אבל זאת ההרגשה שלי.

    בעצם, אני רוצה עוד לקרוא את הספר הראשון של גרינבלט, כי שמעתי שהוא מעולה. אני מתאר לעצמי שאני אמשיך לקרוא ספרי השקעות מדי פעם, אבל אני באמת מרגיש שאחרי גראהם, אני מעדיף לקרוא ספרים בתחומים אחרים (היסטוריה, ביוגרפיות, פסיכולוגיה וכו'), וכמובן לקרוא המון דוחות כספיים.

  25. מאת עמיחי‏:

    יהונתן תודה רבה.

    עדו אתה כנראה צודק בנוגע לשאר הספרים ועדיף להתמקד בניתוח דוחות. בנוגע לגרהם אני מוצא את הספרים שלו כמלאים בהמון מידע ואני לפחות צריך לקרוא אותם כמה וכמה פעמים בכדי להבין ולהפנים.
    כנראה שעדיף להשקיע בלימוד לעומק והבנה של הספרים שלו, גרינבלט נחמד מאוד אבל אני לא חושב שהוא יחדש לך משהו – הוא אגב זה שהדליק לי בפעם הראשונה את הרעיון של לקנות עסק בהנחה.

  26. מאת א לוי‏:

    עידו, אני מתחיל לקרוא את Security Analysis ישר מהפרק של common stocks והיתה שם הפניה לחלק של fixed income.
    רצוי לקרוא את כל הספר או שמספיק רק החלק של מניות רגילות (common stock) ?

  27. מאת עדו מרוז‏:

    אני קראתי את כל הספר. לדעתי זה כדאי – אפילו אם זה יקח לך עוד 100 ימים, זה עדיין כדאי. אני לא מהרתי וקראתי רק 10 עמודים כל יום. כמו כן סימנתי במרקר את המקומות החשובים, ועברתי עליהם פעם נוספת כמה חודשים אחרי שגמרתי לקרוא את הספר. אני מתכנן לעבור עוד פעם על כל הסימונים עוד כמה חודשים, ואז עוד שנה או שנתיים לקרוא שוב את כל הספר.

  28. מאת מירב‏:

    לעידו שלום
    קודם כל תודה על הדברים המעניינים.
    יש לי בעיה, ואני מאד אשמח לקבל תשובה על כך.
    גם אני רוצה להפוך את העיסוק בבורסה לפרנסה. התחלתי לקרא את הספרים לא בסדר שאמרת אבל אנסה שוב לחזור לספרים שהמלצת כראשונים.
    הבעיה שלי היא כזאת:
    מצד אחד אתה אומר שאתה מתפרנס מזה ופותח במשפט "….כשאני אומר לחברים שאני מתפרנס מהבורסה, הרבה מהם חושבים שאני מטורף…." מצד שני אתה אומר שזה מתאים רק למי שיש לו אופק של 20 שנים לכסף. קשה לי קצת להבין איך זה משתלב יחד. כשקונים נכס נדל"ן יש שכר דירה. זה נותן תשואה חודשית די מובטחת ואפשר להתפרנס מזה אם יש מספיק נכסים. המקביל כאן הוא הדיבידנד? איפה בכל התהליך נכנסת ההכנסה החודשית?
    ברגע שאבין את זה אוכל ללכת ביתר ביטחון לכיוון הזה. לכן אני אשמח מאד אם תוכל להרחיב בנושא הזה

    תודה מראש

  29. מאת עדו מרוז‏:

    היי מירב, שאלה קשה!
    ההכנסה תלויה מאוד באיזה סוג השקעות את בוחרת. למי שלא מתאים להשקיע זמן רב בניתוח מניות, ולמי שלא מוכן לקרוא דוחות כספיים, כדאי להשקיע בתעודת סל. במקרה כזה, הייתי ממליץ להתפרנס מהדיבידנדים. כמו שהראתי בפוסט איך להתפרנס מדיבידנדים. במקרה כזה, צריך הון די משמעותי כמו שכתבתי בפוסט.

    מי שרוצה לראות בהשקעה כעיסוק מרכזי, ומוכן להשקיע זמן רב בעניין, ישקיע במניות ספציפיות ולא בתעודת סל. במקרה כזה סביר להניח שהמשקיע לא ירצה להגביל את עצמו לקנייה של מניות שמחלקות דיבידנדים, ולכן סביר להניח שהוא יתפרנס משילוב של דיבידנדים ורווחי הון.

  30. מאת ידידיה‏:

    Hi Ido

    Does "One up on wall street" include interesting material that is worth reading even if I read "Beating the street"?

  31. מאת מוטי‏:

    הי עדו,
    נחשפתי לאתר שלך דרך דה מרקר,
    ומכיוון שהתעניינתי בשוק ההון כבר מלפני שנתיים,
    הפוסט שלך הגיע אליי בזמן הנכון…
    גם אני כמוך,
    איש "היי טק" שמבין שמשהו בנוסחא לא עובד כמו שצריך, הרי לא ייתכן שנגזר עלינו (למרות ההשכלה שרכשנו) לעבוד עד הפנסיה, בשעות מטורפות, עם שחיקה גבוהה וללא כל הבטחה שבגיל 45 נפוטר, ואז כבר נהיה מבוגרים על מנת להשתלב בשוק…
    לכך יש גם להוסיף, שתחום ההי טק – כבר פחות מעניין אותי מבעבר…
    בכל מקרה,
    אני פועל לפי המלצתך: התחלתי לקרוא ספרים (הספר הראשון הינו Beating the street של לינץ.
    נתקלתי במונח שאינני מבין ואודה לך אם תוכל להסבירו: Equity funds
    אני עובר על האתר שלך בשיטתיות, אך עדיין לא מצאתי באתר פוסט בו אתה מבאר מתי בעצם אתה מחליט לממש את האחזקה: האם לאחר שהושג הרווח הצפוי, או אם מצאת מניה עדיפה?
    תודה עבור כל הפוסטים והזמן שאתה משקיע באתר,
    ומאמין שאצור קשר גם בהמשך…
    תודה 🙂

  32. מאת טדי‏:

    מוטי שלום
    Equity funds אלו קרנות נאמנות המשקיעות במניות

  33. מאת עדו מרוז‏:

    ידידיה, אני לא ממש זוכר את ההבדל בין הספרים, אבל אהבתי מאוד את שניהם, ולא זכור לי שהוא חזר על עצמו. מבחינת הזמן, בהחלט כדאי לקרוא את הספר, אם הסיבה היא כספית, אולי כדאי לך לקנות מיד שניה. אני קניתי את שני הספרים של לינץ' בחנות יד שניה. הספרים שלו היו מאוד פופולרים ולכן הרבה מהם מסתובבים בשוק.

    מוטי, אין לי נוסחת קסם שאומרת לי מתי למכור. למעשה זה אחד הדברים הכי קשים בהשקעות לדעתי. הרבה יותר קל לזהות חברה זולה ולקנות מאשר לדעת מתי למכור.
    כבר קרה לי מספר פעמים שמניה שמכרתי עלתה חדות. אתה יכול לעשות חיפוש בבלוג הזה על החוויה שלי עם המניה PME. זאת הייתה מניה של חברה תעשייתית משעממת, וקניתי אותה רק על בסיס תמחור זול. לאחר כמה חודשים, ללא סיבה, המניה החלה לזנק. לא סתם עליות של 4% או 5% אחוז ביום, אלא היא החלה לעלות כל יום באיזה 20%-30%. זה היה מטורף. כבר אחרי שהמניה עלתה פי 2-3 חשבתי למכור, אבל החלטתי לחכות קצת ולהנות מהמומנטום. בסוף מכרתי אחרי שהמניה הכפילה את עצמה פי 5. יום אחרי שמכרתי, המניה עלתה בעוד כמה עשרות אחוזים, ויום לאחר מכאן המניה עלתה ב 100%!
    תוך מספר שבועות המניה עלתה בפי 10 מהמחיר בו מכרתי, וסך הכל פי 50 ממחיר הקנייה שלי. למרות שזאת לא הייתה השקעה גדולה בשבילי, אם הייתי עושה עליה פי 50, זה היה משפר את מצבי הכלכלי בצורה משמעותית מאוד.

    זאת לא חוויה הכי קלה, ובעקבותה חשבתי שבפעמים הבאות אני אהיה יותר סבלני, ואנסה לרכב זמן ארוך יותר על המומנטום. אבל ככל שהזמן עובר אני לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות. על כל PME כזאת יש גם מספר חברות שהייתי צריך למכור ולא מכרתי, רק בשביל לצפות בכאב לב איך המניה מתרסקת לה.
    היום אני בדיעה שצריך למכור מניה אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
    1 – גיליתי שעשיתי טעות נוראית בקשר למניה.
    2 – משהו השתנה בחברה שכבר לא גורם למניה להיות זולה (כמו שקרה לאחרונה ב SALM).
    3 – ישנה מניה זולה יותר.

    הסיבה השלישית היא הקשה ביותר לביצוע, אבל אני לאט לאט מאמין שככה אני אפעל בעתיד – צריך כל הזמן לחפש מניות זולות, ולהחליף את היקרות יותר בזולות יותר. זאת אומרת שכמעט תמיד תמכור מניה מתחת לשווי הכלכלי שלה, וזאת בגלל שמצאת חברה זולה יותר.

  34. מאת א לוי‏:

    עידו, למה לדעתך SALM כבר לא זולה כ"כ?

  35. מאת עדו מרוז‏:

    אלי, כתבתי על כך לפני מספר ימים כאן.

  36. מאת רונן‏:

    שלום לכל החברים. קודם כל הייתי רוצה להלל ולשבח את הבלוג. באמת נפלא למצוא כזה דבר בבליל המילים שהינו האינטרנט 🙂
    תהייה קטנה: אנגלית אני מבין, וגם פחות או יותר את המושגים הטכניים/חשבונאיים. אולם לעיתים ה"תרגום הישיר" לעברית אינו מספק או מדוייק. האם מישהו מכיר מילון חשבונאי למונחים אלה? אם לא, מה אתם עושים במצבים כאלה (במידה ואתם ניגשים לניתוח חברה הנסחרת בישראל ומפרסמת את דוחותיה בשפת העם היושב בציון).
    (עידו, מילון כזה יכול להיות רעיון טוב לפוסט 🙂 )

  37. מאת עדו מרוז‏:

    רונן, קיוותי שמישהו אחר ירים את הכפפה, כי אני לא מכיר מילון חשבונאי. סביר להניח שכל מי שקורא דוחות בעברית, מכיר את המושגים העברים. כיוון שאני לא משקיע בארץ, אני לא מכיר את כל המונחים, לכן יכול להיות שהעברות בבלוג הזה גם לא מדוייק.

  38. מאת יניב‏:

    עדו שלום,
    לגבי מילון חשבונאי תנסו את האתר:
    http://www.yediothsfarim.co.il/lex3/glosMarkers/glosItems18.asp
    בנוסף אני חדש בתחום, סיימתי לקרוא השבוע את הספר הראשון של גרינבלאט ואני בדרך לקרוא את הספרים של לינ'ץ וגרהאם.
    שאלתי הגדולה איך מוצאים בין אלפי החברות את אלו עם היחסים הרצויים, אני מכיר את הסקרינר של גביזי אך האם יש עוד דרכים למציאת החברות ה"מעניינות" מבחינת השקעות הערך?
    איך אתה מוצא את החברות שאתה מתאר באתר?
    תודה,
    יניב

  39. מאת רונן‏:

    היי יניב, תודה רבה על המילון, נראה טוב!
    לגבי סקרינרים, נסה את MSN, YAHOO, GOOGLE. על מנת לעשות סינון ראשוני למניות שעשויות להתאים ל"השקעת ערך" אני ממליץ לך לקרוא את הספר THE INTELLIGENT INVESTOR (אם ובלי קשר לנושא הפוסט שלך), שם מתאר גרהאם את הדרישות המינימליות שלו מניירות ערך שעשויים להיות ראויים להשקעה.
    כמובן שסינון כזה אינו מספיק (אין תחליף לקריאת דוחות ו\או האזנה לשיחות ועידה של החברה המדוברת), אלא רק נועד לקצר את הרשימה למספר מועמדות סופיות.
    בהצלחה, רונןץ

  40. מאת עדו מרוז‏:

    יניב, בד"כ אני מוצא חברות ע"י חיפוש ידני כמו שתארתי למעלה בפוסט – אני פשוט עובר חברה חברה ומחפש. חלק מהחברות אני "גונב" ממשקיעים אחרים. אני קורא הרבה פורומים ובלוגים ומחפש רעיונות.

  41. מאת עמיחי‏:

    הי עידו
    תודה רבה על החומר המעניין
    רציתי לדעת איך/מתי אתה מחליט לחתוך מניה כאשר מתברר שההשקעה כושלת
    האם אתה יודע מראש כמה תהיה מוכן להפסיד.

  42. מאת עדו מרוז‏:

    הי עמיחי,
    לפעמים אני מוכן גם להפסיד 100%. זה תלוי במקרה. לפני מספר חודשים השקעתי ב RGCI שם יש סיכוי שאני אפסיד את כל ההשקעה שלי. לפעמים אני מוכן לקחת הימורים כאלו על סכומי כסף קטנים. אבל זאת רק אם אני חושב שהסיכוי/סיכון שווה את זה.
    נגיד שיש לי סיכוי של 50% להפסיד הכל וסיכוי של 50% להרוויח פי 4. זה הימור לא רע בכלל, אבל אני לא מוכן ללכת על הימורים כאלו עם סכומים גדולים.

    בדרך כלל אני חותך הפסד לפי מצב החברה ולא לפי מצב המניה. ברגע שאני חושב שההשקעה אינה כדאית, אני אחתוך את ההפסד ללא קשר לאחוז ההפסד.

  43. מאת עדו מרוז‏:

    אני רק רוצה להדגיש שחוק מספר אחד של באפט – שאסור להפסיד כסף – הוא מאוד נכון. אסור בשום מקרה להפסיד 100% מהכסף.
    אבל, לפעמים כדאי להשקיע חלק קטן מהכסף במקומות בהם יש סיכוי גם להפסיד הכל. זה תלוי ביחס של הסיכוי/סיכון. אבל אף פעם לא הייתי מסכן סכום גבוה בהימורים כאלו. אני מוכן לקחת אחד עד שני הימורים כאלו בשנה עם חלק קטן מהכסף שלי. גובה ההימור יהיה לפי הסבירות שהחברה תשרוד. אם למשל אני מעריך שיש סיכוי של יותר מ-20% שהחברה תפשוט רגל, אני לא אסכן יותר מ-2%-3% מהכסף שלי.
    ב RGCI, למשל, שמתי פחות מחצי אחוז מהכסף שלי. כך שגם אם החברה תפשוט רגל, זה לא מאוד יכאב לי.

  44. מאת יניב נחמני‏:

    שלום עידו,

    האם הספר של גראהם Security Analysis מתאים לדוחות הכספיים של היום אחרי ששונתה השיטה ל- IFRS?

    בארה"ב אני יודע שהשיטה היא עדיין השיטה הישנה, האם נכון?

    בהערת אגב – אהבתי מאוד את הפוסט על "מיקור החוץ בחיינו" – בהרת לי ברבה דברים שרצים אצלי בראש בזמן האחרון. תודה.

  45. מאת עדו מרוז‏:

    יניב,
    ל Security Analysis יצאו 4 מהדורות אשר נכתבו ע"י גראהם ודוד. אני קראתי את המהדורה השלישית (זאת שיצאה ב-1951). מאז עברו כבר כמעט 70 שנה, ומן הסתם המון השתנה בעולם החשבונאות. כיוון שאני מכיר קצת את החוקים היום, ידעתי לסנן את הדברים הלא רלוונטים. בסך הכל הספר הוא ספר מעולה, אבל מן הסתם הוא לא מעודכן.
    הסיבה שאני מאוד אוהב את הספר היא שזה הספר היחידי שקראתי שממש מכסה את רוב הנושאים של השקעת-ערך – רווח/הפסד, מאזן, שולי רווח, היחס עם הנהלת החברה, מינוף וכו'.

    אני מרגיש שהספר תרם לי המון, אבל קראתי אותו רק השנה. כלומר אחרי שצברתי קצת נסיון בקריאת דוחות כספיים. אם הייתי קורא את הספר לפני 5 שנים, היה לי הרבה יותר קשה. בתחילת השנה יצאה גרסה חדשה לספר. מן הסתם הספר לא נכתב ע"י גראהם, אבל באפט כתב הקדמה לספר. לא קראתי אותו, אז אני לא יכול להמליץ. אבל אם באפט כתב הקדמה לספר, אני מניח שהוא ספר טוב.

  46. מאת יניב נחמני‏:

    תודה עידו.

    אתה מציין שהתלת לקרוא דוחות כספיים. החלק הכי חשוב כנראה.
    איך התחלת לקרוא דוחות כספיים? עשית קורס בנושא? ספר מסויים?

  47. מאת עדו מרוז‏:

    לא לקחתי קורס. התחלתי לקרוא דוחות בערך כשקראתי את ספרי ההשקעות הראשונים שלי – כלומר כשקראתי את הספרים של פיטר לינץ'.
    בדוחות הראשונים שקראתי לא הבנתי הרבה, אבל משתפרים עם הזמן.

    לדעתי, כדאי להתחיל לקרוא דוחות כמה שיותר מוקדם. חשוב לקפוץ למים כבר בהתחלה, אחרת תמיד תפחד לעשות את הצעד הזה.

  48. מאת יניב נחמני‏:

    תודה על העידוד.

    זאת אומרת שהספרים הדריכו אותך כיצד לקרוא?

    כמה שנים אתה קורא אחורה? אני מניח שזה שונה מסקטור לסקטור אבל יש איזשהו כלל אצבע

    בנושא? אתה מוציא את הנתונים הרלוונטים לאקסל?

    תודה על העידוד.

  49. מאת יניב נחמני‏:

    הספרים של לינץ' לימדו איך להתחיל לקרוא?

    פשוט להתחיל לקרוא?

    @עדו מרוז

  50. מאת עדו מרוז‏:

    יניב, בספרים של פיטר לינץ' יש קצת הסברים על דוחות כספיים. יש גם את הספר של גראהם "The Interpretation…." שציינתי למעלה. אבל הספר קצת מיושן. אולי אחד הקוראים מכיר ספר טוב בעברית.
    אני פשוט התחלתי לקרוא דוחות כספיים – בלי שום השכלה בחשבונאות. לאט לאט אתה לומד עוד ועוד. כשקראתי את הדוחות הראשונים עצרתי מדי פעם ובדקתי בגוגל מושגים שלא ידעתי. למעשה, עד היום אני נעזר בגוגל, כי ישנם עוד הרבה דברים שאני לא יודע.

סגור לתגובות.