יפן בפשיטת רגל

הדולר מתכווץ ומתנפח כמו בלון

רמי פורטיס

הין יורד היום לשפל חדש. הדולר-ין עלה ל-117 – מקום בו הוא לא ביקר מאז 2007.

הנפילה הזאת של הין באה אחרי שהבנק המרכזי הודיע לפני מספר שבועות שהוא מגדיל את רכישות האג"ח. לדעתי, בתכלס מה שקורה ביפן זה שהמדינה פשטה רגל.

פול קרוגמן וחבריו יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל חוב מוגזם זה דבר רע. יחס החוב לתל"ג ביפן כבר הגיע ל-230% ועדיין צומח בכ-10% בשנה. זה דבר שלא יכול להמשיך זמן רב. המדינה הגיעה למצב של פשיטת רגל ולעולם לא תוכל להחזיר את החוב שלה.

ליפן יש שתי אפשרויות – האחת היא חדלון פירעון והסדרת החוב והשנייה היא מיסוס המטבע.
יפן בחרה בדרך השנייה. הבנק המרכזי "קונה" את האג"חים של המדינה, או במילים אחרות – הוא ממיר את החוב של יפן (שאין סיכוי שהיא תשלם) בשטרות חדשים. בכך הוא מפחת את המטבע.

אוקיי, אני יודע, גם הבנק המרכזי בארה"ב עשה את זה. אבל ביפן המצב שונה מאוד לדעתי וזאת משתי סיבות:

1 – הרמה. ב QE III הבנק הפדרלי רכש 80 מיליארד דולר של אג"ח בחודש. כיום הבנק המרכזי של יפן רוכש 80 טריליון ין של אג"ח בשנה. מה ששם את QE III קצת מעל ההקלה הכמותית של יפן בערכים מוחלטים, אבל אם זוכרים שהכלכלה האמריקאית היא בערך פי 3 יותר גדולה מזו של יפן, אז ברור שהיפנים מקלים יותר.

אפשר לראות את זה יפה מהגרף שבכתבה של ה-WSJ. סך הנכסים כחלק מהתל"ג שהבנק היפני מחזיק עומד על יותר מחצי לעומת כרבע שמחזיק מקבילו האמריקאי.

2 – העתיד. לכל ה-QE-ים למיניהם בארה"ב היה תאריך תפוגה. למרות שהמשקיעים לא ידעו בדיוק מתי ההקלה תפסק, זה היה ברור שמדובר בצעדים חד פעמיים עד שהכלכלה תשתפר. ביפן, הסוף לא נראה באופק. הממשלה ממשיכה לתפעל גירעון ענק, והבנק המרכזי מכסה את החוב עם ינים חדשים. לא סתם משקיעים מסוימים קוראים לזה – הונאת פונזי.

אפשר להשוות את זה לסיפור פיקטיבי על שני אנשים – אדון לוי ואדון כהן. שניהם חוו לאחרונה הורדת שכר משמעותית.
אדון לוי החליט לחתוך בהוצאות אבל עד רמה מסוימת. הוא לא מוכן לוותר על על כל המותרות שלו בשביל להתאים את ההוצאות עם ההכנסה החדשה. למשל, הוא לא מוכן לוותר על הרכב שמהווה כלי עבודה חשוב בשבילו. או לוותר על תיקונים הכרחיים בדירה. לכן בינתיים הוא ייקח קצת הלוואות מהבנק בשביל לעבור את התקופה הקשה הזאת, אבל באותו הזמן הוא יעשה מאמצים למצוא עבודה חדשה, או ילך לעשות קורסים מקצועיים כדי שמצבו ישתפר בעתיד.

אדון כהן, לעומת זאת, החליט לחיות כאילו אין מחר. להתעלם לגמרי ממצבו החדש ולא רק שהוא לא חתך בהוצאות אלא אפילו החליט לבזבז יותר – הכל הוא מממן דרך הלוואות. עכשיו הוא נוסע לחו"ל יותר מאשר בעבר ולא חוסך במסעדות פאר. כל הסובבים אותו בטוחים שמצבו הכלכלי מעולה ולא מבינים שהוא חי על זמן שאול.

אני יודע שהאנלוגיה הזאת לא מושלמת, אבל היא די מייצגת את ההבדל בין ארה"ב לבין יפן. זה נכון שהבנק הפדרלי רכש כמויות גדולות של אג"ח, אבל באותו הזמן הממשל עבד מאוד קשה כדי להוריד את יחס החוב לתל"ג, וכדי לאפשר צמיחה עתידית בכלכלה.

אפשר להתווכח על הרבה מהדברים שהממשל והקונגרס עשו או לא עשו ועל הריבים ביניהם בשנים האחרונות, אבל אין ספק שנעשו דברים – קיצוצים רבים בתקציב. הרשויות המקומיות עוברות תהליך הבראה. הצבא האמריקאי חזר מעיראק ואפגניסטן. נעשו רפורמות במערכת הבנקאות וכו'.

כל אלו הביאו לכך שהגירעון התקציבי ירד אל מתחת ל-3% והכלכלה האמריקאית החלה לצמוח שוב.
יפן כנראה הקשיבה יותר מדי לאנשים כמו קרוגמן, והחליטה שאת כל הבעיות אפשר לטאטא מתחת לשטיח, לא להתמודד עם הגורמים האמתיים שמחלישים את הכלכלה ולפתור את הכל באמצעים מוניטריים.

יפן פשטה רגל והיא תמשיך לפחת את הין. הדולר-ין כבר עלה מ-80 ומשהו כשפתחתי את ההימור נגד הין ל-117 היום. כל עוד יפן ממשיכה במדיניות הכלכלית הלא אחראית הזו, הין ימשיך ליפול. קשה להגיע למסקנה אחרת.
אני עדיין מחזיק בהימור הזה, אם כי, לצערי, לא הגדלתי אותו השנה.

למזלנו גם ארה"ב וגם אירופה נמנעו מללכת בדרך של קרוגמן/יפן, אבל נראה שהכלכלה השנייה בגודלה בעולם לקחה את ספר ההוראות היפני לתמריצים אין סופיים מה שיביא אותה למקום מאוד לא טוב בשנים הקרובות.

Somebody like Paul Krugman, who's overdosed on mathematics, and uses the king's English better than practically anybody alive, so he's very dangerous. He just thinks there's no limit to the amount of  [money printing]– he wouldn't say that, but he thinks the limit is so faraway you don't need to worry about it at all.

צ'רלי מנגר

פורסם בקטגוריה כלכלה | כתיבת תגובה

כשואלי פגשה מספר חד ספרתי

והנה זה קרה. בשבוע שעבר ואלי (סימול VALE) חצתה את ה-10$ במסעה המתמשך דרומה. זה מביא אותי חזרה להשוואה שנהגתי לעשות כאן בעבר – כשפתחתי את השורט על ואלי לפני כ-3 שנים, מחיר המניה שלה היה גבוה מזה של וולס-פארגו (סימול WFC). בשעתו ואלי נסחרה קצת מעל ל-30$ ווולס – פחות מ-25$. היום, שלוש שנים מאוחר יותר, וולס כבר מעל ל-53$ וואלי, כאמור, ירדה מתחת ל-10$.

האסטרטגיה של ללכת לונג על וולס ושורט על ואלי עבדה לא רע בכלל.

ואלי ירדה כל שנה בשלושת השנים מאז שפתחתי את השורט (שהיה השורט הראשון שלי בחיים). כתבתי אז שלמרות שאני לא אוהב שורטים, המקרה של ואלי הוא פשוט כסף על הרצפה ושבחיים לא הייתי בטוח כל כך לגבי השקעה שעשיתי. זה היה מקרה מאוד פשוט של היצע וביקוש. ההיצע של הברזל הולך לזנק בזמן שהביקוש יירד. טוב, אני לא מתכוון לחזור שוב על התאוריה מאחורי השורט. כבר כתבתי על כך (כנראה) הרבה יותר מדי לאורך השנים.

הפעם אני רוצה להסתכל על העניין מהכיוון ההפוך. מהכיוון של השקעת לונג במניה שעל פניו נראית זולה.

מה היה המצב של ואלי בזמן שפתחתי את השורט?
– מכפיל רווח של 8.
– חברה שצומחת בטירוף. לא זוכר בדיוק את המספרים, אבל הרווח עלה ביותר מפי 10 תוך 10 שנים.
– תשואה על ההון (ROE) הזויה של כ-40%.

רגע! זאת נראית כמו מניה שכל משקיע ערך היה מזיל עליה ריר. מי לא היה שמח להשקיע בחברה שעושה 40% על ההון ונסחרת במכפיל רווח חד ספרתי?

המחשבה הזאת קצת מלחיצה אותי. הדוגמה של ואלי רק מראה לנו כמה לפעמים "השקעת ערך" נהפכת ל-"מלכודת ערך". איך מניה שנראית לכאורה זולה, מתבררת בדיעבד כיקרה. אז איך ניתן להבדיל בין הערך האמתי לבין החיקוי?

זה רק בגלל שאני גר בסין וראיתי כאן את הבעיה עם הנדל"ן שבכלל הגעתי לואלי. לכן, במקרה שלי, באתי מראש למניה בידיעה שהחברה משחקת באש, אבל מה אם לא הייתי מודע לבעיות של סין? איך אפשר היה להימנע מהטעות של ללכת לונג על ואלי?

במקרה הזה של ואלי אני יכול לחשוב לפחות על שני דברים שהיו יכולים לעזור למשקיע הערך להבין שמדובר במלכודת.

תמרור האזהרה הראשון הוא שהחברה מייצרת מוצר שהוא קומדטי. ושאני אומר קומדטי אני לא מתכוון בהכרח לסחורת אלא לכל מוצר שאין לו מיתוג. עופרת-הברזל שואלי כורה אינה שונה מעופרת-הברזל שנמצאת באדמה של אוסטרליה או של דרום-אפריקה.

במקרה הזה שולי הרווח הגבוהים והתשואה הגבוהה על ההון היו צריכים דווקא להוות תמרור אזהרה למשקיע הפוטנציאלי ולא גורם מאיץ. ידוע שהאויב מספר 1 של מחיר גבוה של קומודטי הוא – מחיר גבוה של קומודטי. כלומר, ברגע שאפשר להרוויח הרבה ממכירה של קומודטי מסוים, יבואו מתחרים רבים שיגרמו לעליה בהיצע ואז לנפילה במחיר הקומודטי. זה ההבדל הגדול בין קומודטי לבין מוצר ממותג.

חברה כמו פרדה יכולה ליצור שולי רווח ותשואה על ההון מאוד גבוהים בגלל שאנשים מוכנים לשלם הרבה על התיקים והבגדים שהחברה מוכרת. אבל אף אחד לא יהיה מוכן לשלם יותר על עופרת-ברזל רק בגלל שהעמיסו אותה על נמל ליד באהיה ולא על נמל ליד פרת'. אז המסקנה הראשונה צריכה להיות שעסק של קומודטי לרוב לא יכול להיות רווחי מאוד לאורך הרבה שנים, כי רווחיות גבוהה תמשוך תחרות וזאת תוריד את המחירים. (יש לכלל הזה יוצא מן הכלל, וזה כאשר יש מחסור תמידי בקומודטי – כמו למשל במקרה של הנפט).

הדבר השני שהיה צריך להדליק נורות אזהרה אצל מי ששקל לקנות מניות של ואלי הוא השוק בו ואלי פעלה. לפני שמשקיעים במניה צריך להבין קצת את התעשייה של החברה. במקרה של ואלי היה אפשר להגיע די מהר למסקנה שעתיד החברה תלוי בנדל"ן הסיני ומשם הדרך הייתה צריכה להיות קצרה בשביל להבין ששוק היעד של ואלי נמצא בבעיה. שוב, בגלל שטחנתי את הנושא בעבר, אני לא אחזור על זה כאן. מה שחשוב לזכור זה לעשות את שיעורי הבית, ללמוד את העסק של החברה ולהבין האם הרווחים הנוכחיים הם דבר שיכול להימשך או לאו.

איך שלא יהיה, המקרה של ואלי עדיין מלחיץ אותי. לא תמיד קל ללמוד תעשייה ולא תמיד המקרה הוא כל כך פשוט כמו במקרה של ואלי. קחו למשל את תחום הקמעונאות. זוהי עוד מלכודת ערך ענקית שהצלחתי להימנע ממנה בשנים האחרונות. אבל גם זה רק בגלל שאני חי בסין ואני רואה איך האינטרנט הופך את התעשייה לגמרי. אבל משקיעי ערך רבים נפלו למלכודת הזאת (אפילו באפט נפל קצת עם טסקו).

הקמעונאות היא גם תעשייה שנמצאת בלב שינויים טקטוניים, אבל את זה היה הרבה יותר קשה לראות מאשר את הבעיות של תעשיית הברזל.

בקיצור, קשה מאוד להימנע לגמרי מטעויות, ואין לי ספק שלאורך השנים אני אפול הרבה מאוד פעמים על סעיף 2 שלעיל. זה מה שמפחיד אותי. במיוחד לאור העובדה שאני קצת עצלן ולא תמיד לומד את התעשייה לעומק.

ועכשיו… בחזרה לואלי.

המניה התרסקה לשפל חדש אחרי הדוח הרבעוני האחרון של החברה. אפילו אני, שהייתי הרבה יותר דובי לגבי החברה מאשר רוב המשקעים, הופתעתי עד כמה הדוח של ואלי היה רע. החברה דיווחה על הפסד לא קטן, אבל אפילו אם ניקח את הרווח הלא GAAP-י של החברה – רווח של 600 ומשהו מליון – אפילו אם ניקח את הרווח הבולשיט הזה, עדיין מדובר בדוח רע מאוד. החברה עשתה איזה 24 מיליארד דולר של רווח נקי בשנת 2011, ועכשיו, לפי הרווח הרבעוני האחרון, היא עושה במקרה הטוב 2.5 מיליארד. (במקרה הטוב, כי הרבעון הראשון של השנה תמיד חלש יותר).

וזה עוד לא הכל, כי מאז סוף הרבעון קרו מספר דברים שיפגעו עוד ברווחי החברה:
– מחירי הברזל ירדו בעוד כ-10$ (13$ נכון להיום). תחשבו שואלי מוכרת כ-60-70 מליון טון ברבעון. אז 10$ פחות לכל טון אומר 600 מליון דולר פחות ברווח לפני מס. ואופס, זה מוחק כמעט את כל שארית הרווח של החברה!

– גם מחירי הסחורות האחרות שהחברה כורה ירדו מתחילת הרבעון, ובמיוחד הניקל שירד ממש חזק.

– סין הכריזה על מס-מגן על פחם מיובא. אלו חדשות ממש רעות. ראשית בגלל שפחם הוא אחד מהחטיבות הכי גדולות בואלי. כבר עכשיו הפחם מיצר לחברה הפסדים, אבל המס הזה דופק אותם לגמרי. אבל יותר חשוב מזה, מס המגן הזה מראה שסין תעשה הרבה כדי לשמור על התעשיות המקומיות. או במילים אחרות, ישנו סיכוי לא קטן שבעתיד סין תטיל מס מגן גם על עופרת הברזל, וזה יכול להרוג לגמרי את הכורות הזרות.

לאורך השנים ואלי תמיד נראתה זולה ביחס לרווח הנוכחי שלה. מאז שפתחתי את השורט על החברה, מכפיל הרווח שלה תמיד עמד על כ-7. אבל עכשיו פתאום המניה סוף סוף נראית יקרה גם ביחס לרווח הנוכחי שלה. ב-2011 מחיר המניה עמד על 30$ ומכפיל הרווח היה 7-8. היום המחיר נמוך מ-10 ומכפיל הרווח הוא 20 (וגם זה לפי הרווח המשופץ והלא GAAP-י של החברה).

כשקראתי את הדוח האחרון זאת הייתה הפעם הראשונה שחשבתי שיש סיכוי שהחברה תפשוט רגל. זאת אפשרות שלא חשבתי עליה בכלל בעבר. התיזה שלי הייתה שמרנית ודיברה על כך שואלי תרד אל מתחת ל-10 דולר, אבל לא העזתי להיות אגרסיבי עם ההנחות שלי ולפנטז על פשיטת רגל.

עם מחירי ברזל במגמת ירידה, המשך הצפת השוק עם ברזל אוסטרלי וחוב גבוה, ואלי מתחילה להיכנס לטריטוריה מסוכנת.

פורסם בקטגוריה מניות | כתיבת תגובה

ברבא שריר וברבא נבון

הפוסט מדבר על שני מנהיגים אמריקאים וכיתרתי אותו בשם – ברבא-שריר וברבא-נבון. למרות תיוג זה, ברבא-שריר לא היה סתם הבריון השכונתי, אלא איש חריף במיוחד עם הרבה מאוד מוח, למעשה, לדעתי, במובנים רבים המוח שלו פעל הרבה יותר טוב מאשר מוחו של ברבא-נבון. כמו כן, ברבא-נבון לא היה החנון התורן. כשהיה צעיר היה מאוד ספורטיבי, ושהתבגר היה איש חברותי מאוד (אפילו חברותי בצורה קיצונית).

רשימת ספרים מלאה יותר, ניתן למצוא ברשימת-הקריאה שלי.

ברבא נבון

וולטר אייזקסון עשה עבודה מעולה בביוגרפיה שלו על בנג'מין פרנקלין – Benjamin Franklin: An American Life. הספר מעולה ומקבל אצלי את מרב הכוכבים – 5. פרנקלין היה איש אשכולות אמתי. אי אפשר שלא להתפעם מכמות התחומים בהם פרנקלין הצטיין – כמובן – הוא היה פוליטיקאי מוכשר, אבל גם דיפלומט, מחבר, עיתונאי, איש עסקים, בירוקרט וכמובן-כמובן – מדען (הוא תרם רבות להבנת החשמל. וכל אמריקאי מכיר את הסיפור המפורסם של איך הוא הוכיח שברקים הם פריקה של מטען חשמלי).

מה עוד הוא המציא? תנור חימום, שכלל את מנורות הרחוב, עשה ניסויים על טמפ' האוקיינוס ועוד כמה דברים שכנראה שכחתי.
בתחום הבירוקרטיה הוא שיפר מאוד את כוח השיטור, את רשות הדואר האמריקאית, הקים את הספרייה הציבורית הראשונה בעולם ואת הקולג' הראשון בעולם (ועוד כמה דברים ששכחתי).
בפוליטיקה – הוא האמריקאי היחידי שחתום על ארבעת המסמכים שהביאו לעצמאות ארה"ב – מסמך ההבנות עם צרפת, הסכם השלום עם אנגליה וצרפת, החוקה והכרזת העצמאות. בנוסף, אין ספק שהדיפלומטיה אותה ניהל מול הצרפתים עזרה מאוד לאמריקאים לנצח במלחמה מול הבריטים.

ישנם הסבורים שאם הוא לא היה כה מבוגר וחולה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-18, הוא היה נבחר לנשיא הראשון, אבל, לפחות לפי מה שקראתי, אני מפקפק בכך. לפרנקלין היו חסרונות רבים (הוא לא היה ישר כסרגל) ואויבים רבים. וושינגטון היה בנוי הרבה יותר טוב למשימה.

למרות התנהגות לא מוסרית בתחומים רבים (גם המשפחתי וגם הציבורי), פרנקלין הייתה אישיות מרשימה ביותר והביוגרפיה של אייזקסון היא ספר חובה.

 

ברבא-שריר

אם הייתי צריך להשתמש במילה אחת כדי לתאר את ג'ורג'-וושינגטון, הייתי משתמש ב-"הרקולס". האיש היה בריון אמתי – גבוה, שרירי וחזק. כמו כן הוא היה לוחם אמיץ ביותר – הוא לא מצמץ גם כשפגזים נחתו לרגליו. גם העובדה שהוא נראה מעולה על סוס עזרה לא מעט לדימוי שלו כמנהיג.

אבל אם אלו היו התכונות החיוביות היחידות של וושינגטון, הוא לא היה מגיע לאן שהגיע. וושינגטון נולד לבית עני ואביו מת כשהיה צעיר. אין לי כמעט ספק שהיה לו איי-קיו גבוה מאוד, ולכן, למרות שהוא לא זכה לחינוך רשמי, הוא התקדם מאוד במשך חייו – הרבה בזכות הרצון והיכולות שלו ללמוד.

למשל, כבר בגיל צעיר הוא הבין שהוא צריך להתברג למעמד העליון וכדי לעשות זאת הוא קנה ספר נימוסים צרפתי – שכלל בין היתר הוראות כמו – לא לאכול בפה פתוח, לא לתופף עם האצבעות ליד אנשים או לא לדבר קרוב מדי לבן השיחה. זה די מרשים שבן למעמד נמוך הבין עד כמה נימוסים והליכות חשובים בשביל להתברג בחלונות הגבוהים (דבר שאפילו היום אנשים רבים לא מבינים). במובן הזה וושינגטון מזכיר קצת את פרנקלין שגם לו היו מנטרות-נימוסין אשר היו חוזר עליהן ללא הרף (כמו למשל – לא לדבר יותר מדי). היכולת של השניים להבין את החשיבות של כישורים חברתיים עזרה להם מאוד להתקדם בחיים.

וושינגטון התגלה במלא גדולתו בזמן מלחמת העצמאות בה הוא מונה לרמטכ"ל "הצבא" האמריקאי – שהיה בעצם קובץ איכרים עניים שרבים מהם נלחמו ללא חולצות וללא נעליים! אז נכון שברוב הקרבות הצבא האמריקאי הפסיד, אבל בסופו של דבר צבא האיכרים הזה הביס את המעצמה הכי גדולה באותה התקופה. ההישג הגדול של וושינגטון היה שהצבא שלו לא התפורר. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה למנוע עריקה המונית ולהמשיך להכות בבריטים עד שלאלו ימאס. הוא הצליח לעשות זאת בגלל שהיה כל כך פופולרי.

מעולם לא היה לארה"ב מנהיג כה פופולרי כמו וושינגטון, ולכן אני לא חושב שפרנקלין היה מקבל את כס המלוכה. בכל מקום שוושינגטון הגיע אליו, חיכו לו המונים ברחובות שצעקו "הוד מלכותו" "הוד מלכותו" – כבוד שאף מנהיג אחר של המהפכה לא זכה לו.

אז למה הוא זכה לכבוד הזה? ממספר רב של סיבות – אני מניח שזה שהוא היה גבר אלפא עזר, אבל גם בגלל שהוא היה פשוט "איש טוב". וושינגטון הקריב את חייו למען המלחמה. הוא שילם על כך מחיר אישי וכלכלי כבד. בזמן שירותו כרמטכ"ל המהפכה הוא לא קיבל משכורת. אפילו כשהוא מונה לנשיא, הוא רצה לוותר על משכורת (למזלו לא אישרו לו). הוא לא ניצל את מעמדו לרעה ולא ניסה להרוויח כלכלית ממעמדו (מה, שלמשל, פרנקלין כן עשה). הוא לא מינה קרובים וחברים. כל המינויים שלו היו מקצועיים לגמרי. בזמן המלחמה, הוא נשאר וישן עם החיילים ולא פרש למגורי קצינים. וכו' וכו'. בקיצור הוא היה איש צנוע או במילים אחרות "איש של העם".

גם אחרי שמונה לנשיא, וושינגטון מינה שרים, שופטים ופקידים רק על בסיס מקצועי. הוא לעולם לא מינה חברים או קרובים. יותר מזה, הוא לא מינה לפי דעות פוליטיות, והממשלה שלו הייתה מורכבת משרים משתי המפלגות הגדולות. השיקולים שלו היו מקצועיים לגמרי. הוא בחר אנשים לתפקיד רק לפי הכישורים שלהם, דבר שהביא לממשלה מקצוענית ביותר. וושינגטון ידע לבחור את האנשים הכי טובים לתפקידים המתאימים. דבר שאני חושב אף מנהיג אחר לא עשה אי פעם במדינה דמוקרטית אחרת. (תחשבו על כך, שנגיד, נתניהו ימנה את אחמד טיבי לשר הבריאות).

וושינגטון היה כנראה הנשיא הטוב ביותר שארה"ב ידעה. (והיה היחידי שנבחר פה אחד כנשיא – ועוד פעמיים). מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים (הרי בכל מקרה, אתם חייבים לרוץ ולקנות את הספר), הסיבה שארה"ב עובדת כמו שהיא עובדת, היא הרבה מאוד בזכותו. החוקה האמריקאית רק הניחה תשתית לדמוקרטיה הראשונה בעולם, אבל איך בדיוק הדמוקרטיה תתנהל – את זה הינדס וושינגטון – למשל – מי ממנה שרים? מי ממנה שופטים? מה התפקיד של סגן הנשיא? מי מאשר חוקים? ועוד ועוד…

וושינגטון קבע והחליט כמעט הכל, ובכך הניח את התשתית של הדמוקרטיה הראשונה בעולם. התשתית הזאת כמעט שלא שונתה עד היום – דבר המראה יותר מכל עד כמה איכותית הייתה התשתית שבנה וושינגטון. זאת הייתה הגדולה האמתית של ג'ורג' וושינגטון – הוא היה גאון פוליטי.

באמת שהבן-אדם כמעט מושלם, אבל גם לו היו חסרונות – הגדול ביותר הוא כמובן היחס שלו לעבדות. אני תמיד טוען שצריך לשפוט אדם ביחס לתקופה, ולכן, לאור זאת, החיסרון הזה נראה קטן יותר כשמבינים איך העולם נראה במאה ה-18, אבל אני אשאיר לקוראים לשפוט בעצמם. החיסרון השני הוא חוסר משמעת פיננסית. וושינגטון היה מסוג האנשים שמרוויחים שקל וישר מבזבזים שניים. זה שהוא הקדיש את חייו למהפכה לא ממש עזר למצבו הפיננסי העגום, אבל גם במציאות אחרת, אני מאמין שכל מי שחי ללא משמעת פיננסית, לעולם יחיה בדוחק.

קשה שלא לחשוב על כך שאם השניים היו חיים היום, הם כנראה לא היו מצליחים להגיע לגדולה אליה הגיעו לפני עידן המדיה המודרנית. גם פרנקלין וגם וושינגטון היו נואמים גרועים. למזלם, בתקופה ההיא זה לא היה חשוב.

הספר Washington: A Life, לצערי, מקבל רק ארבעה כוכבים, וזאת בגלל שרון צ'רנוב קצת פישל כאן. הספר ארוך מדי. האם באמת כל פורטרייט וכל פסל של וושינגטון זקוק לעמוד וחצי של תיאורים?
חוץ מזה, הספר הוא ספר חובה.

פורסם בקטגוריה ספרים | כתיבת תגובה

תיק המניות ברבעון השלישי של 2014

שוק המניות בארה"ב יציב מאוד השנה. התשואות על ה DIA וה SPY הן 8.1% ו-4.4% בהתאמה. ההאנג-סנג הניב השנה 2.3%. התיק שלי, לעומת זאת, הפכפך. בדיוק כמו בשני הרבעונים הקודמים, ישר אחרי שפרסמתי את העדכון לרבעון השני (עם תשואה של כ-12%), התיק החל ליפול עד שדי מהר הגעתי לתשואה שלילית של 3%-4%. אולם מתחילת החודש השורטים החלו לעבוד לטובתי והפיננסים החלו לעלות מה שגרם למהפך בתיק. סגרתי את הרבעון עם תשואה של 20.4%.

מה קורה בהונג-קונג?

אי אפשר שלא להקדיש כמה מילים להתרחשויות בהונג-קונג. ההתנהגות של ממשלת סין הייתה ממש מוזרה. זה היה צפוי שההונג-קונגים ייצאו לרחובות אם סין לא תתגמש ולא תנהל משא ומתן עם האופוזיציה באי. סין מונהגת היום ע"י נשיא חדש שרואה בפוטין דגם למנהיג האידאלי, וזה מסביר הרבה ממה שקורה בסין בשנתיים האחרונות – סכסוכי גבולות עם השכנות, החמרת הצנזורה, הגברת שטיפת המוח במערכת החינוך ובתקשורת, הצקה לחברות זרות ועכשיו – חוסר הגמישות בקשר לדמוקרטיה בהונג-קונג. אם לסין היה נשיא אחר, אז הייתי מהמר שהמפלגה הקומוניסטית תתפשר, אבל עם ההנהגה הנוכחית, אני ממש לא יודע מה יקרה, ולכן אני עוקב במתח אחרי האירועים דרך חשבון הטוויטר שלי.

דבר אחד בטוח – ההנהגה הנוכחית בסין רעה מאוד לכלכלה. תוסיפו לכך את הרוח הנגדית העצומה שסין מקבלת היום משוק הנדל"ן, וקיבלנו את הנשיא הלא נכון בזמן הלא נכון. אני פסימי מאוד לגבי הכלכלה הסינית בשנים הקרובות. אני שומע מזרים רבים שהסביבה העסקית במדינה התדרדרה מאוד. אם סין תשתמש בכוח כדי לפתור את המשבר בהונג-קונג, יש מצב שהכלכלה כאן תחזור אחורה שנים רבות, אבל גם אם לא, קשה לי לראות צמיחה משמעותית בתל"ג בעשור הקרוב.

קוביות המקרו מתחילות ליפול למשבצות הנכונות

אחת הסיבות להתאוששות בתיק שלי היא שפתאום הימורי המקרו החלו לפעול מאוד לטובתי. מן הסתם, ההימור הגדול נגד חברות הברזל – בעדכון האחרון כתבתי שאני מניח שעד סוף השנה מחירי הברזל ירדו לאזור ה-80$, ושבניגוד לתחזיות-האנליסטים, אני לא צופה חזרה ל-100$. ובכן, קיבלנו 80$ די מהר, כאשר מחירי הברזל היום כבר באזור ה-77$. במחירים כאלו פורטסקיו כבר מפסידה. כשפתחתי את השורט על המניה רק לפני כחודשים היא נסחרה במכפיל רווח של 6-7 והיום היא כבר במכפיל רווח שלילי!

עוד הימור שעזר לי הרבעון הוא המט"ח. הדולר התחזק מאוד – וגרם לי להרוויח הן בהימור נגד הין היפני והן בהימור נגד הדולר האוסטרלי. על הפוטים שקניתי על ה FXY (קרן שמחזיקה בינים) עשיתי כבר כמעט פי 4 תוך שנה וקצת. ההיגיון כאן מאוד פשוט – מדינה שמדפיסה יותר מדי תגרום לנפילה במטבע שלה. זה כל כך פשוט שקשה לי להאמין שקיים בכלל ויכוח על נושא זה.

הפוטים פגים בתחילת שנה הבאה. את ההחזקה ב USD/JPY אני מתכוון להמשיך ולהחזיק כל עוד יפן ממשיכה להזנות את המטבע שלה.

פעולות בתיק

הגדלתי את ההשקעה בגולדמן-זאקס תמורת 166.8$ ו-161.8$. בנוסף בניתי פוזיציה של כ-2% מהתיק ב GS Jan 15 '16 $200 Call במחיר ממוצע של קצת פחות מ-4$. ואם זה לא מספיק, אז החלטתי גם לקחת הימור קטנצ'יק (של בערך 0.1% מהתיק) על  GS Jan 15 '16 $250 Call. שילמתי 55 סנט על התענוג. ההיגיון מאחורי ההימור הזה הוא שיש כאן סיכוי לעשות אפילו פי 100 על הכסף (במקרה שגולדמן תגיע ל-300$). (אולי במקום לשים 0.1% הייתי צריך לשים 10% מההון שלי בקולים אלו, ואז אם ההימור היה מצליח הייתי קונה בית ליד ג'קי-צ'אן).

דיללתי עוד את קונרד ב-38.5$ וב-38.1$.

סגרתי את הפוזיציה ב WFC Jan 17 '15 $45 Call ב-7.55$, 7.4$, 6.5$ ו 6.6$. קניתי את האופציות האלו תמורת 70 ומשהו סנט. עוד השקעה שמוכיחה כמה אופציות יכולות להועיל לתשואה.

גם את האופציות של גולדמן  – GS Jan 17 '15 $180 Call סגרתי במחיר של 6.75$. כשמכרתי האופציות עדיין היו מחוץ לכסף וסוף השנה התקרב לכן לא רציתי להסתכן. בהתחשב בעובדה שפתחתי פוזיציה גדולה יותר עם הליפים של 2016 רק כמה שבועות מוקדם יותר כשגולדמן הייתה זולה יותר, נראה לי הגיוני לדלל את החשיפה כעת כשמניה עלתה. סך הכל הפסדתי כאן כ-15%.

הוספתי עוד קצת לכתבי האופציה של AIG תמורת 26.15$.

סגרתי את השורט על ITUB תמורת 15.75$. החברה פרסמה שהיא מוכרת חטיבה מסוימת והמניה זינקה. מכרתי כי אין לי כוח לעקוב אחרי ההשקעה הזאת. מדובר בפחות מ-2% מהכסף שלי וזה לא שווה את הזמן. סך הכל הפסדתי כאן איזה 15%. זה לא המון כסף, אבל הדברים האלו מצטברים. כאן אחוז שם אחוז – עוד סיבה מדוע יש לי שנה לא-מי-יודע-מה.

פתחתי פוזיציה של אחוז-וחצי מהתיק על VALE Jan 15 '16 $15 Put ושילמתי על כך 2.75$. הפעם, לשם שינוי, החלטתי לקנות פוטים בתוך הכסף. אני לא אעשה כאן מכה, אבל יש סיכוי מאוד גדול לעשות פי 2, והסבירות להפסיד הכל די נמוכה.

הוספתי עוד לאנטרפרייז-אינס (ETI) תמורת 118 פני – בערך 2% מהתיק. ככה שההחזקה עומדת כעת על כ-10% מהתיק.

העלות של השורט על אנחווי (סימול 914) עלתה ל-10% בשנה, אז החלטתי לסגור את הפוזיציה. סגרתי ב-28.1$ – שזה בערך המחיר הממוצע של השורט. עדיין הפסדתי על ההשקעה הזאת בגלל הקנייה (סגירת הפוזיציה) הקודמת שביצעתי לפני מספר חודשים.

החלפתי חלק מהשורט בריו-טינטו (סימול RIO) בפורטסקיו (סימול FMG). אני חושב שפורטסקיו בוודאות תפשוט רגל. ריו-טינטו, לעומת זאת, לא תפשוט רגל ובמקרה הגרוע תרד באיזה 70%. לפי חישוב זה, היה הגיוני להחליף את כל הפוזיציה של ריו בפוזיציית שורט בפורטסקיו. ישנן שתי סיבות מדוע לא עשיתי זאת:
1 – אם מחירי עופרת-הברזל פתאום יעלו באופן זמני מסיבה זו או אחרת (למשל השבתה של הנמלים בברזיל), אז פורטסקיו תזנק הרבה יותר מאשר ריו, וזה סיכון שלא כדאי לקחת.
2 – המינוף שאני מקבל על ריו גדול יותר, אז קשה לי להחליף מבלי להוסיף עוד ביטחונות אצל הברוקר.

סך הכל כיסיתי כשליש מהשורט על ריו במחיר של 56.47$, והוספתי לשורט על פורטסקיו במחיר של 4.56$. אחרי הדוחות הכספיים של השתיים החלטתי להחליף עוד. כיסיתי חלק מריו ב-57.09$, והוספתי לפורטסקיו ב-4.53$. מספר שבועות לאחר מכן הוספתי עוד לשורט בפורטסקיו במחיר 4.03$.

פורטסקיו היא מת-מהלך, יעני – זומבי. החברה מתה וזאת רק שאלה של זמן. עלות הנפקת הברזל שלה גבוהה יותר מאשר של המתחרות הגדולות האחרות. המתחרות יגדילו תפוקה עד שהן תהרוגנה את פורטסקיו. לאור זאת, יש מצב שאני אמשיך להגדיל את השורט ככול שהמניה תיפול, למרות שאני עוד לא בטוח שאני אעשה זאת. אם השורטים בתיק שלי ימשיכו ליפול, זה יוסיף לי הרבה נזילות, ויכול להיות שעדיף לי להוסיף להשקעות הלונג מאשר להמשיך ולהכות בשורטים. ההתלבטות הזאת תלווה אותי בחודשים הקרובים (אם באמת השורטים יתמוססו לאט לאט).

פתחתי פוזיציה די גדולה על FAF ב 27.17$-28.21$. FAF היא אחת מהמתחרות של סטיוארט (סימול STC). את הרעיון להשקעה קיבלתי מלירון מנור. לכאורה מדובר בחברה שנסחרת במכפיל 11-12. אבל אם מנרמלים את הפסדי-הביטוח, מניחים שמכירות הנדל"ן יעלו לפחות ב-10% בשנה-שנתיים הקרובות ומניחים ריבית יותר גבוהה בעתיד הקרוב, מקבלים מניה שנסחרת במכפיל רווח קרוב יותר ל-7. אני גם מאוד אוהב את התעשייה הזאת ומכיר את הסיפור לא רע בזכות סטיוארט.

לסיכום – מקבלים כאן חברה סבירה, בתעשייה מעולה ובתמחור זול.

מכרתי חצי מהמניות של שומרי משקל (סימול WTW) לפני שהיא פרסמה את הדוח בערך ב-20$ ולאחר הדוח מכרתי את החצי השני בערך ב-24$. ממש תזמון מעולה, בהתחשב בכך שהמניה כבר נסחרת מעל ל-27$. לא התלהבתי מהדוח שלה. אני עדיין מאמין שהמותג חזק, אבל המינוף הרב בחברה מטריד אותי.

חשבתי לכתוב על הנושא הזה רשומה נפרדת, אבל אין לי כוח לזה – אז אם לסכם את זה בכמה משפטים – אני מעדיף לחזור למקורות של השקעות ערך פליין-ונילה – כלומר להשקעות בחברות זולות עם מינוף נמוך. הביטחון שלי בסיפור של WTW עומד על 40%-50%, אבל במקרה של VSEC, או FAF או GS – אני מאמין בסיפור ביותר מ-90%. אני מעדיף לעשות פי 2-3 על הכסף בסבירות של 90 ומשהו אחוז מאשר לעשות פי 4-5 על הכסף בסבירות של 40%.

פתחתי פוזיציה קטנה מאוד בחברה קטנה אותה החזקתי בעבר. מדובר בחברה קטנה עם מסחר דליל, אז אני לא מוכן לחשוף פרטים עליה. חברה אחרת בה אני מחזיק עלתה הרבה מאוד בחודשים האחרונים. חיזקתי מאוד את הפוזיציה שם מתחילת השנה כי יש שם התפתחויות מעניינות. אני מניח שהסיפור שם רחוק מלהסתיים ואני מצפה שהמניה תתן לי תשואה יותר מנאה בשנים הקרובות. אני מקווה לדבר עליה בעתיד כאשר שווי השוק שלה יהיה גדול יותר. סיפור מאוד מעניין.

חיזקתי את ההשקעה ב VSEC ב-62$, 54.87$ ועוד קצת ב-48.7$. המניה כבר יותר מהכפילה את עצמה מאז שהתחלתי לקנות, ועדיין היא נסחרת רק במכפיל 8.

חיסלתי את ההשקעה ב EBIX במחיר של כ-14.7$. איביקס פרסמה 8K בו היא דיווחה כי הם קנו נדל"ן בהודו שישמש את פעילות החברה במדינה. את המשרדים עיצב לא אחר מאשר המנכ"ל המוכשר שלהם. זה כבר הדליק אצלי נורות אדומות, אבל אמרתי לעצמי – לא צריך לשפוט מהר מדי, לכל אחד יש תחביבים מחוץ לעבודה. גם צ'רלי מנגר תכנן סירות מפרש. החברה שמה סרטון בעמוד הבית שלה שמראה את המשרדים החדשים. לאחר צפייה בסרטון ההזוי בכיכובו של המנכ"ל הנרקיסיסטי, לחצתי מיד על כפתור "המכירה".

פורסם בקטגוריה מניות | כתיבת תגובה

מתי ואיך הומצא העם היהודי

אחרי שקראתי את הספר של שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי" סיפרתי עליו לחברים וקרובים. נראה שלא מעט שמעו על הספר או על חלק מהרעיונות שעלו בספר, וכמעט כולם פסלו אותם על הסף, כאשר הם מביאים טיעונים שונים ומשונים – שגויים כמובן. למשל – שהטענה שיהדות אשכנז מקורה מהכוזרים הוכחה כשגויה (מי הוכיח את זה? ומתי?) או שיש גן יהודי (שטות מוחלטת). אלו שלא פסלו את הספר אמרו – זה ברור שהעם היהודי (כמו כל עם) חי על סיפורי עבר מפוברקים, אבל מה זה בכלל חשוב?

לטעון שזה לא חשוב, זה כמו לטעון שלא משנה אם בבית-ספר מלמדים שהעולם נברא בשבע ימים או נוצר בתהליך ארוך יותר. אין שום סיבה שמערכת החינוך החילונית תלמד תכנים שגויים.

בנוסף, רבים התפלאו שאהבתי את הספר בגלל שזנד שמאלני קיצוני ואני ימני. אני לא רואה שום חשיבות לדעות הפוליטיות של זנד. כל מה שמעניין אותי זה האם הספר מעלה נקודות חשובות או לא, והאם הוא מדייק או לא.

את ה-50 העמודים הראשונים שבספר קראתי בקושי רב וכמעט ויתרתי עליו (יותר מדי רקע). אבל אח"כ הספר מצליח לנפץ את כל האתוס היהודי עליו חונכו דורות רבים של ישראלים. כשהגעתי בערך לחצי הספר אמרתי לעצמי – אוקיי, הספר מעלה טענות רציניות ביותר, אבל מה אני באמת מבין בהיסטוריה. אולי זנד מורח אותי לגמרי?

אומנם דגמתי אותו רבות לאורך הספר, ולא מצאתי טעויות, אבל החלטתי שמין הראוי יהיה לקרוא ביקורות על הספר. ו- ואוו – כמה ביקורות יש עליו ועל הספר. אין ספק שהאיש משך המון אש מכיוונים רבים. מה שמעניין פה זה שדווקא הביקורות על הספר חיזקו אצלי את הדעה שהטענות של זנד נכונות. אם פרופסורים להיסטוריה מעלים טענות כל כך מפגרות, אז כנראה שהאמת קרובה יותר לתיאוריה של זנד.

למשל הביקורת של פרופ' יאיר הופמן. שלא באמת אומר שום דבר חוץ מאשר לקלל (במילים יפות) את שלמה זנד.

ביקורת קצת יותר רצינית ניתן למצוא אצל אבשלום לניאדו מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א. לכאורה מדובר במאמר שכותש לרסיסים את הספר של זנד, אבל המאמר מדבר רק על חלק מסוים מהספר – על הגליית היהודים מהארץ. אין לי ידע רב בנושא הזה ולכן קשה לדעת מי מהשניים צודקים, אבל הטענות של לניאדו לא עונות להרבה מהטענות של זנד, בנוסף לניאדו מעוות חלק מטענותיו של זנד וגם מכניס לו לא אחת מילים לפה. חוץ מזה, אני אוהב לדגום אנשים – במיוחד כשמדובר בנושאים שאני לא מכיר. לכן גם עשיתי לא מעט דגימות לספר של זנד. אני לא יכול לבדוק כל טענה וכל ציטוט שבספר, אבל מכמה דגימות שעשיתי, נראה שזנד לא טועה.

לניאדו, לעומת זאת, עובד עלינו בעיניים. למשל, קחו את הטענה הבאה שלו:

עוד לפני כן, שנים ספורות לאחר המרד, כתב הסופר הנוצרי יוסטינוס מרטיר את חיבורו דיאלוג עם טריפון היהודי, ושם נאמר כי היהודים גורשו (או נושלו) בעקבות תבוסתם במלחמה.

החיבור "דיאלוג עם טריפון היהודי" הוא מאמר תאולוגי דתי. הוא אינו מסמך היסטורי אלא שיחה דמיונית בין שתי דמויות דמיוניות בה הדמות הנוצרית מנסה לשכנע את הדמות היהודית בעליונות הדת הנוצרית. כאמור – מדובר בשיחה מפוברקת לחלוטין, אז איך לניאדו בכלל מעז להסתמך עליה כעל מסמך היסטורי שמוכיח שהיהודים גורשו מהארץ?

המשפט עליו הוא מבסס את דעתו הוא:

ברם אם נושלתם משהובסתם במלחמה – בדין סבלתם זאת.

משפט זה לא רק שאינו סותר את טענתו של זנד, אלא ההפיך. אחת מהטענות של זנד היא שהגלות הנה מיתוס נוצרי שאומץ מאוחר יותר ע"י היהודים. המיתוס טוען שהיהודים נושלו מארץ אבותיהם כעונש מאלוהים על אי האמונה בישו.

מי שלא יבדוק את המקורות עליהם מסתמך לניאדו, באמת יקבל את הרושם שהוא מנפץ את התיאוריות של זנד, אבל בבדיקה רצינית יותר, לי לפחות נראה שהטענות של זנד הרבה יותר רציניות ומגובות טוב יותר.

עוד טוויסט קטן מהדיאלוג – הנה מה שכתוב בויקיפדיה על דיאלוג זה:

החוקרים סבורים שהחיבור משקף בעיקר את המאבק שהתחולל בין יהודים לנוצרים על נפשות הפגנים. הוא ממוען בראש ובראשונה לגויים הקשורים ביהדות ואשר אינם בטוחים לגבי הנצרות. יוסטינוס מנסה לשכנעם לפסוח על היהדות ולעבור הישר אל הנצרות ואז לדבוק בה. לדבריו, היו גם גויים שהגיעו דרך הנצרות אל היהדות ולא להפך. יש בדבריו גם משום עדות למחלוקת בקרב הנוצרים בדבר שמירת המצוות. יוסטינוס עצמו גורס כי לנוצרים ממוצא יהודי מותר לשמור את מצוות היהדות, ואילו לגויים נוצרים אסור הדבר.

כלומר החיבור שבחר לניאדו לצטט דווקא מחזק את הטענות של זנד כי היהדות הייתה דת מיסיונרית שנלחמה עם הנצרות על הנשמות האבודות של עובדי האלילים.

סך הכל שלמה זנד עושה עבודה ממש יפה בספר. המסקנה שלי היא שסיפור "היהודי הנודד" וסיפור ההגליה אינם שלמים במקרה הטוב או כמעט לגמרי שגויים. רוב היהודים שגרו בישראל לא הוגלו ממנה ע"י הרומאים, והיהודים של ימינו הם צאצאים של מתייהדים מקומיים (רומאים, תימנים, הודים, אתיופים, ברברים, כוזרים וכו').

אם לא ניחשתם כבר, הספר מקבל אצלי את מלוא הניקוד – או חמישה כוכבים. אני ממליץ על הספר בחום. בעיקר לכל מי שרוצה לקבל חוות דעת קצת שונה ממה שקיבלנו בבית-הספר ובספרי ההיסטוריה לגבי מקור העם היהודי.

פורסם בקטגוריה ספרים | כתיבת תגובה

שנה של טעויות

כמו בכל שנה, גם השנה התיק שלי מתאפיין בתנודתיות גבוהה. יוצא הדופן השנה הוא שהתיק מתנדנד בין תשואה שלילית לחיובית. רק לפני שלושה שבועות התיק שלי היה בתשואה שלילית של כ-3%-4%, ועכשיו הוא שוב מעל ל-0. מה שאומר שמדובר בשנה די חלשה.

יש לכך מספר סיבות.

שלוש סיבות לתשואה הנמוכה

הראשונה היא שקשה לשבור את השוק בכל שנה. ישנן פשוט שנים חלשות וזה טבעי. לפעמים המניות בהן מחזיקים לא מצליחות לעקוף את השוק בשנה מסוימת. זה בדיוק המקרה עם גולדמן-זאקס השנה. למרות שהמניה זולה מהשוק, היא לא מצליחה להתרומם. אם זאת הייתה הסיבה היחידה לביצועים החלשים שלי השנה, אז זה לא משהו שהיה מטריד אותי בכלל. ישנן שנים כאלו, וצריך לדעת לחיות עם זה.

הסיבה השנייה היא שהשנה שעברה הייתה שנה מאוד חזקה, וחלק מההשקעות שלי עלו יפה בשנה שעברה, וזה השפיע על העלייה שלהן השנה. אם לוקחים את הממוצע של השנה הזאת ושל השנה שעברה, אז מדובר בתשואה מכובדת מאוד. גם כאן, אם זאת הייתה הסיבה לתשואה החלשה, זאת לא הייתה בעיה.

אך אי אפשר להתעלם מכך שהיו לי מספר טעויות בחודשים האחרונים שממש פגעו בי.

שלוש טעויות

הטעות הראשונה הייתה כמובן – COCO. כיוון שכבר דיברתי על כך, לא אחזור על הדברים.

הטעות השנייה שעשיתי השנה היא ההשקעה הגדולה מדי באופציות הפוט של ריו-טינטו. עכשיו, זה קצת מוקדם להספיד את ההשקעה הזאת, ומי יודע? אולי יתמזל מזלי ואני עוד ארוויח כאן, אבל בלי כל קשר למה שיקרה בשנה וחצי הבאות, עשיתי כאן טעות די גדולה. כנראה שהתלהבתי יותר מדי מכך שהבועה בסין מתפוצצת, והתלהבות זאת הביאה אותי לשים פה חלק גדול מהתיק, אבל ההימור היה בלי ספק גדול מדי. הפוזיציה כאן הייתה של יותר מ-5% מהתיק שזה הרבה יותר מדי בשביל ליפים. הייתי צריך לפתוח פוזיציה של כ 2%-3%, ובמקרה שהתזה שלי לא תתממש בשנה וחצי הקרובות, לפתוח פוזיציה חדשה ל-2017 עם 3% מהתיק. זאת אסטרטגיה הרבה יותר חכמה.

מה שקיבלתי כעת היא פוזיציה שבסיכוי גבוהה מאוד תמחק לי 5% מהתיק. כיוון שהפוטים כבר התרסקו באיזה 40% מאז שפתחתי את הפוזיציה, אין לי שום טעם לתקן את הטעות. אז הנה טעות שפגעה בי (בינתיים) ביותר מ-2 נקודות האחוז של תשואה השנה.

הטעות השלישית היא טעות של עצלות. השנה לא מצאתי שום רעיון ממש ממש טוב. רעיון שיעשה לי את העשרות אחוזי תשואה. אם הייתי יותר חרוץ והופך יותר אבנים, הייתי בטוח מגלה משהו. אבל אפילו מבלי להפוך אבנים לבד, אפילו אם הייתי מסתכל לעומק על דברים ששמעתי מחברים, הייתי עושה השנה יותר טוב. יש לפחות רעיון אחד שחבר טוב סיפר לי עליו, אבל לא בדקתי לעומק בגלל עצלות, ורעיון זה עשה כמה עשרות אחוזים טובים השנה.

בגילי המופלג אני כבר יודע שיש דברים שאני לא אשנה אצלי, ולכן אני בטוח שאחזור כל שנה על טעות מספר 3. והאמת היא שאני חי בשלום עם החיסרון הזה שלי, ולא כואב לי הלב (לפחות לא כואב יותר מדי) לפספס מדי פעם רעיון. יש לי חיים מעבר להשקעות, ויש גבול לכמות השעות שאני מוכן להשקיע בעבודה הזאת.

הרבה יותר מפריעות לי שתי הטעויות הראשונות, ואני מקווה לא לחזור עליהן. אבל אפילו כאן, אסור לאכול את הלב יותר מדי. טעויות הן חלק מהמשחק, ואני לא מאמין בהלקאה עצמית מוגזמת.

בנושא אחר, למי שתהה מה קרה לרשומה האחרונה שלי – "מספרי ברזל" – היא פשוט נמחקה באופן מסתורי ולא נמצאו עקבותיה. אז מי שקרא, הרוויח, ומי שלא, כנראה לא הפסיד יותר מדי. השורה התחתונה של הרשומה הייתה שמחירי הברזל ממשיכים לרדת די מהר, ושהחלפתי חלק גדול מהשורט על ריו-טינטו בשורט על פורטסקיו. (הנה, אם הצלחתי לתמצת פוסט של 1,500 מילים לשני משפטים, זה אומר שאני כנראה מבזבז יותר מדי דיו…).

פורסם בקטגוריה מניות | כתיבת תגובה

תיק המניות ברבעון השני של 2014

נקודה בזמן.
ה-30 ביוני הוא סך הכל נקודה מסוימת בזמן. התשואה שלי נכון ליום הספציפי הזה לא אומרת יותר מדי לגבי מה שקורה לתיק שלי השנה.

מתחילת השנה התיק שלי מדשדש, והתשואה ממש לא מי יודע מה. במשך החודשיים הראשונים של השנה התשואה שלי נעה לה בין מינוס 2% לפלוס 2%, ואז פתאום מתחילת מרץ המניות שלי החלו לעלות והביאו את התיק לתשואה של כ-8% בסוף הרבעון הראשון.

אולם, עם תחילת אפריל התיק שלי ישר ירד וחזר לדשדש עם תשואה של כ-2% וככה הוא שייט לו בין התשואה של הדאו-ג'ונס לבין זאת של ה-S&P 500 עד שנכנס לו חודש יוני, ואז שוב התיק שלי החל במסע מהיר צפונה (בזכות וולס-פארגו).

לכן, למרות שגמרתי את החצי הראשון של השנה עם תשואה של 12.2%, עדיין אני לא מרגיש שיש לי שנה טובה. במיוחד אם ניזכר בכל הכישלונות שהיו לי השנה – הפייסקו באנחווי, ההתרסקות של קוקו, הנפילה הפתאומית של כ-15% ביום אחד באיביקס והליפים של גולדמן.

פשוט זה יצא במקרה שבסוף הרבעון התיק הכה את המדדים. עד לתחילת יוני, זה לא היה המצב. המדדים, בינתיים, חיוביים השנה. ה-SPY עם תשואה של 6.9%, ה-DIA עם 2.5% והטרקר-פאונד (שמחקה את ההאנג-סנג) עם 1.9%.

קוקו הייתה טעות

לא בגלל שהפסדתי במניה, כי אני מוכן מדי פעם לעשות השקעות בידיעה שיש סיכוי לא קטן שאפסיד, אלא בגלל שהתעלמתי ממשהו שלא הייתי צריך.

הנה משהו שכתבתי לפני 4 שנים כשהייתי צעיר יותר (וכנראה גם חכם יותר):

במקרה של הנהלה, אני אהיה מוכן להשקיע כמעט בכל חברה – גם אם ההנהלה שלה לא טובה – בתנאי שהמחיר זול מספיק. לכלל זה יש שני יוצאי מהכלל:

– כשההנהלה מושחתת – אם המנהלים הם גנבים, שום מחיר לא מצדיק רכישה של המניה. (זאת הסיבה שהחלטתי לא להשקיע במניות סיניות)

– כשההנהלה כל כך גרועה עד שזה די ברור לי שיש סכנה מוחשית לעתיד החברה

קוקו (סימול COCO), ללא ספק, הייתה שייכת לתנאי השני לעיל, ומשום מה התעלמתי מזה, וזאת הייתה טעות. באחת התביעות כנגד החברה נטען שהחברה השתמשה בחותמות של הצבא ללא אישור (או במילים קצת פחות יפות – היא זייפה מסמכים). ברגע שקראתי חלק זה בדוח של החברה, הייתי צריך לזרוק את הדוח לפח ולעבר לרעיון הבא. משום מה, ואין לי מושג למה, לא עשיתי את זה, וזאת הייתה טעות. טעות שעלתה לי בהמון כסף. לאורך הרבעון אפילו עוד "ניצלתי" את הירידות במניה והוספתי לא מעט במחיר ממוצע של כ-90 סנט. לקחתי את המניה לכ-5% מהתיק שלי, מה שגרם להפסד כאן להיות לא קטן בכלל.

מכרתי את כל המניות בערך ב-33 סנט ביום בו החברה דיווחה על ההסתבכות הרגולטורית שלה.

אני מקווה מאוד להיות זהיר יותר בעתיד, ולא לשכוח להתרחק מחברות שמנוהלות ע"י נוכלים. אנשים יכולים לעשות דברים מאוד מפגרים, ואסור לעולם להתעלם מהיכולת של הנהלה גרועה להרוס עד יסוד את החברה אותה היא מנהלת.

ההפסד בקוקו היה גדול, והייתי מת להגיד לכם שלקחתי את ההפסד בקלילות, אבל זה לא אני. ישנם אנשים (כמו למשל אשתי) שבאמת דברים כאלו לא מזיזים להם, אבל אותי זה כן השביז, לא יותר מדי, אבל עדיין השביז. אחרי יום וחצי זה עבר לי ועכשיו אני ממשיך להסתכל קדימה. בסופו של דבר אני צריך למצוא השקעה אחת שתעשה לי פי 2 ולשים שם 5% מהתיק כדי לכפר על ההפסד בקוקו. זאת לא נראית לי משימה בלתי אפשרית.

סין במצב סופני

הם יכולים להדפיס כמה כסף שהם רוצים ולנסות ולהתסיס את הכלכלה ולבנות כמה מסילות ברזל שבא להם, אבל זה כבר לא יעזור להם. סין קרובה למשבר פיננסי ואני מוכן להמר על זה עם הרבה מאוד כסף. אני לא ארחיב בעניין, כי אני כבר טוחן את הנושא עד אבק בטוויטר.

הגדלתי עוד את ההימור נגד בועת הנדל"ן בסין וכיום השורטים כבר תופסים בערך 40% מהתיק שלי. ככה שאני עכשיו בערך 130% לונג ו-40% שורט.

הוספתי בצורה מאוד משמעותית להימור נגד ריו-טינטו. גם הכפלתי את השורט הרגיל תמורת 54.5$, וגם קניתי הרבה RIO Jan 15 '16 $35 Put במחירים של 1.9$-2.1$.

הגדלתי גם את ההימור נגד המטבע האוסטרלי. קניתי עוד USD/AUD במחיר 1.081. הגדלתי קצת את השורט של ואלי ב 13.25$, וגם פתחתי שורט על פורטסקיו (סימול FMG) במחיר ממוצע של 4.47 דולר אוסטרלי.

ככול שהזמן עובר וסין מצליחה לגלגל את פחית האשראי עוד כמה מטרים קדימה, מבחינתי זאת הזדמנות להגדיל את השורט. כבר שמתי עין על חברת נדל"ן או שתיים שכנראה תתווספנה לתיק-השורטים שלי בימים הקרובים.

פעילויות נוספות בתיק

מימשתי חלק מ VSEC תמורת 64.05$ וקונרד תמורת 40$. הסיבה העיקרית למימושים הייתה להוסיף לדברים אחרים בתיק (קוקו והליפים של ריו).

החברה של עדן-אלפא ביקרו במטה החברה של קונרד ולפי מה שיניב כתב בבלוג שלו קיבלתי את הרושם שהחברה צמחה בשנים האחרונות יותר כתוצאה של התרוממות התעשייה מאשר יכולות מופלאות של ההנהלה.

כבר לפני הדוח של הרבעון הראשון מימשתי קצת מניות, אבל כשקראתי את הדוח הרבעוני כמעט ומכרתי הכל. החברה נסחרת במכפיל 2 על ההון, וגולדמן במכפיל 1 וקצת. מי לדעתכם יצליח ב-10 השנים הבאות לעשות תשואה גבוהה יותר על ההון?

לדעתי – גולדמן, ולכן זה נראה לי טבעי למכור קונרד ולקנות גולדמן, אבל כשהמשכתי לקרוא את הדוח שמתי לב שהייתה להם עלייה ממש יפה בהזמנות חדשות – מה שאומר שהרבעון השני יהיה כנראה ממש חזק.

יש כאן דילמה. גם באפט וגם פיטר לינץ' אמרו שהם יעדיפו תעשייה טובה על הנהלה טובה, ואני מסכים לגמרי. ראיתי את זה במו עיני. בשנות ה-90 קומברס (חברה בה עבדתי) הייתה אחת החברות שצמו הכי מהר בעולם. הצמיחה שלה הייתה פשוט היסטרית ולכן גם רבים חשבו שהיא מנוהלת ע"י גאונים. כמובן שזה היה רחוק מאוד מהמציאות. קומברס הרוויחה מאוד מהבום העצום של עולם הסלולר. אנשי שיווק בחברה לא היו צריכים להזיז אצבע. הלקוחות היו מצלצלים אליהם כל הזמן לבקש עוד ועוד מערכות כדי להדביק את קצב הגידול במנויים.

דוגמאות טובות נוספות הן החברות שהרוויחו מבום הנדל"ן בסין בעשור האחרון. המנהלים של ואלי (סימול VALE) רחוקים מלהיות גאונים ולמרות זאת המניה עלתה מ-2$ ל-30$ תוך 5 שנים. והמניה של אנחווי (סימול 914) עלתה פי 100 תוך 15 שנים! הכל תודות לבום בסין.

מה שאני רוצה להגיד זה שאם קונרד נמצאת במקום הנכון ובזמן הנכון אז החברה יכולה לצמוח בטירוף גם אם למנכ"ל שלה לא קוראים סם וולטון. לכן אני קצת בדילמה. בינתיים מה שעשיתי זה דיללתי קצת את קונרד באזור ה-40$ ויש סיכוי שאני אמשיך לדלל, אם כי אני לא בטוח בזה. במקביל הגדלתי את ההחזקה בגולדמן זאקס ב-162 ו 164 דולר.

סגרתי את ההחזקה בסטיוארט במחירים של 30.7$ ו 31.9$. כתבתי כאן כבר כמה פעמים ש-"סטיוארט ב-30$ זה לא סטיוארט ב-10$". זאת הייתה אחלה השקעה – גם כסף בטוח וגם בלי סיכון. ממש כסף על הרצפה, אבל כבר עשיתי כאן פי 3 ואני לא בטוח אם יש כאן עוד פי 2 בשנתיים-שלוש הקרובות, ולכן החלטתי לעבור הלאה.

מכרתי 40% מהמניות שהיו לי באיביקס במחיר ממוצע של 16.5$. המניה עלתה יפה ותפסה חלק גדול מדי בתיק שלי ולכן החלטתי לדלל. למזלי זה היה מספר שבועות לפני שהמניה התרסקה באופן מוזר למדי. מעניין יהיה לקרוא את הדוח ולראות האם הייתה סיבה לירידה.

חוץ מאיביקס, אני צופה רבעון די חלש לחלק מההחזקות שלי. השילוב של הריבית הנמוכה ושוק משכנתאות עגום, יפגע ברווחים של וולס-פארגו וג'יי-פי. גם גולדמן לא תפגיז כנראה. שוק ההנפקות והמיזוגים רותח אבל עסקי הברוקרז' חלשים ביותר. עד לפני שנה-שנתיים כולם היו בטוחים ששוק המיזוגים וההנפקות לא יחזור לימי הפאר שלו. כמה שנה יכולה לשנות! תוך 12 חודשים התחום פשוט עף. אם יקרה דבר דומה לשוק הברוקרז', גולדמן תזנק פי 2 די מהר. בינתיים אני מחכה בסבלנות, ואנצל ירידות בשביל לחזק השקעה זו.

תאורטית, ובמחיר הנכון, אין לי שום בעיה להפוך את גולדמן להחזקה של 30%.

מעניין גם יהיה לראות איך הירידה במחירי הברזל השפיעה על הרווחים של הכורות. ואלי דיווחה בדוח הרבעוני הראשון שהם החליטו שלא למכור כמה מליוני טונות של עופרת-ברזל בגלל התמחור הזול. המחיר הממוצע של העופרת עמד ברבעון הראשון על 120$ והיום הוא כבר מתחת ל-100$. כל הכבוד לואלי שהצליחה לשרוף למשקיעים שלה עוד קצת כסף, עם אסטרטגית תזמון השוק שלה.

ואלי מתכננת עוד מרכז הפצה באירופה ופורטסקיו חושבת על בניית צי אוניות. החברה האלה עדיין חיים בסרט סיני של ג'אנג-יי-מואו.

אז בינתיים הצלחתי לשרוד לא רע השנה למרות הטעויות שעשיתי. אני מקווה שחצי השנה השני יהיה טוב יותר.

פורסם בקטגוריה מניות | סגור לתגובות על תיק המניות ברבעון השני של 2014

הדבר החם הבא – מכונות דפוס

מי שרוצה לעשות מכה רצינית, צריך לברר מי החברה שמייצרת את מכונות הדפוס לבנק המרכזי של סין. בקצב שמכונות הדפוס עובדות כאן, אני די בטוח שכל יום נשרפות כמה מכונות משימוש יתר.

כבר כתבתי בעבר על הנושא הזה של הדפסות הכספים בסין. זה אומנם לא מדעי אבל לפי מדד-הכספומט, התופעה רק מחריפה. לפני מספר ימים אשתי משכה 4,000 יואן ויצאו לה 40 שטרות חדשים לגמרי עם מספרים עוקבים.

סין, בועה, אינפלציה, יואן

מ-688 ל-729 40 ברצף

כמו תמיד, ניתן ללחוץ על התמונה כדי להגדיל אותה, וככה גם ניתן לראות בקלות שהמספרים עוקבים.

מעניין מה היה קורה אם היינו מושכים 10 אלף יואן, האם גם אז המספרים היו עוקבים? מה עם 50 אלף או 100 אלף?

כמות הכסף בסין גבוהה בכ-50% מכמות הכסף שבמחזור בארה"ב, וזאת למרות שהכלכלה הסינית קטנה בכחצי מהאמריקאית. ברור שיש כאן מינוף יתר. אני ממש לא מבין הרבה במקרו כלכלה, ולכן קשה לי לנתח מה זה אומר.

איך זה שאין כאן היפר-אינפלציה ו/או פיחות גדול ביואן?
באמת שזאת חידה בשבילי.

פורסם בקטגוריה כלכלה, מקרו סין | סגור לתגובות על הדבר החם הבא – מכונות דפוס

מתיחת פנים

הבלוג עבר בימים האחרונים מתיחת פנים. הגעתי למצב שכבר הפריע לי בעיניים איך שהבלוג נראה.

הייתי צריך לעשות את זה כבר מזמן, אבל החלפה של תבנית ואח"כ לעברת אותה זה דבר שגוזל הרבה זמן. במיוחד למישהו כמוני שלא מבין כלום בבניית אתרים (רק להחליף את המשפט "Continue Reading" ב-"קרא עוד" לקח לי בערך חצי יום). ניסיתי לעשות את המיטב במסגרת הזמן שהייתי מוכן להקציב לזה. ישנם עוד כמה שיפורים שאני חושב להכניס בימים הקרובים, אבל בגלל שכבר התחלתי לקבל אימיילים מקוראים מודאגים, החלטתי להעלות את האתר לאוויר ולהוסיף את השינויים לאט לאט בשבועות הקרובים. אז לא להיבהל אם הבלוג ימשיך להיות לא יציב בזמן הקרוב.

כאמור, לא משהו שאני גאה בו, אבל לדעתי יותר טוב מהבלוג הקודם. אם היה לי יותר כוח או יותר ידע טכני הייתי משקיע יותר, אבל זה כנראה לא יקרה.

סביר להניח שמי שרשום לבלוג עם קורא-פידים יקבל מבול של פידים (RSS) בדקות הקרובות. אפשר להתעלם מהם. מדובר ברשומות ישנות שמסיבות טכניות הייתי צריך לפרסם מחדש.

פורסם בקטגוריה Blog | סגור לתגובות על מתיחת פנים

תנאי שימוש

מידע באתר

באתר מידע פיננסי רב. אין בפרסומם משום המלצה או חוות דעת בדבר עסקאות והתנהלות פיננסית, ובכלל זה רכישת או מכירת ניירות ערך, אג"ח או מטבע חוץ. מידי פעם מפרסם העורך, עדו מרוז, מכירה וקנייה של ניירות ערך. אין לראות בפרסום זה משום המלצה לקניית מניות.

בעבר עורך האתר הפסיד פעמים רבות מבחירה שגויה של מניות. כמו כן עורך האתר יכול למכור מניה שקנה זמן קצר לפני כן וזאת מבלי לדווח על כך באתר זה. על כן כל החלטה בדבר השימוש בתכנים הכלכליים שתמצא באתר זה תיעשה על אחריותך בלבד.

מדיניות תגובות

לרוב התכנים באתר לא ניתן להגיב. במקרה של תכנים להם ניתן להגיב, עורך האתר לוקח זכות מלאה, לשנות, לצנזר או למחוק תגובות. כמו כן, גם לאחר פרסום התגובות, יכול להיות שעורך האתר יחליט להסירן.

קניין רוחני

אין להעתיק או לפרסם תכנים מהאתר ללא רשות בכתב מעורך האתר.

פורסם בקטגוריה Blog | כתיבת תגובה