לחיות אבל אחרת

אחרי שדיברנו על החשיבות של הכנסה גבוהה ושל חיסכון, הגיע הזמן לדבר על הסוד הגדול של העשירים – תשואה.

איינשטיין אמר שהכוח הכי חזק ביקום הוא ריבית דריבית. אבל מה שאיינשטיין ידע כבר אז, רבים גם היום עוד לא מבינים (תיקון – מסתבר שהאמרה הזאת של איינדטיין היא אגדה אורבנית). הבורות של האדם הרגיל לגבי הכוח הגדול של התשואה תמיד מפתיעה אותי. אני זוכר שכשרק נכנסתי לתחום של השקעות ערך וקראתי את פיטר לינץ', התלהבתי מאוד מהעובדה שניתן להרוויח תשואה של עשרה אחוזים או יותר בשנה. יום אחד דיברתי עם עובד בכיר בחברה. העובד היה מנהל פיננסי בתפקיד די בכיר, וסיפרתי לו על הספר של פיטר לינץ'. הפתיעה אותי מאוד העובדה שלמרות שעובד זה מרוויח משכורת מאוד גבוהה, הוא פשוט שם את הכסף שלו בתכנית חיסכון בבנק. כששאלתי אותו מדוע הוא לא משקיע בבורסה (במיוחד לאור העובדה שהוא שוחה בכל העניין של כספים ודוחות כספיים), הוא ענה לי "מה כבר ההבדל הגדול אם אני ארוויח 4% בשנה או 8% בשנה". אני כמעט נפלתי מהכיסא.

למרות שבאותה תקופה לא הבנתי כלום בשוק ההון, הכרתי טוב מאוד את הכוח של התשואה. הייתי יושב שעות, משחק במחשבון של MSN ומחשב כמה כסף יהיה לי בעוד מספר שנים, אם אשיג תשואה שנתית של 10%, 12% או יותר טוב – 15%. כבר אז ידעתי שההבדל בין 4% בשנה לבין 8% בשנה הוא עצום.

בואו נעזור למנהל הכספים, ונחשב בשבילו כמה כסף הוא מפסיד בגלל הבורות שלו. (בחישוב הנ"ל כמו בכל החישובים פה אני מתעלם ממסים). נניח שבאותה תקופה הוא כבר הצליח לשים בצד מאה אלף דולר, וכל חודש הוא מסוגל לחסוך עוד 4,000$ (סכום סביר לעובד בכיר כמוהו). עם תשואה של 4% בשנה, עוד 30 שנה לאיש הכספים יהיו 3.1 מליון דולר, אבל עם 8% בשנה, הוא ישב על 7 מליון דולר. יחי ההבדל הקטן!

העצלות שלו או הבורות שלו גורמים לו להפסד של כ-4 מליון דולר. למעשה הריבית שהוא ירוויח אם הוא ישיג תשואה של 8% בשנה, תגיע לסכום אגדי של 5.5 מליון דולר. וזאת בהשוואה ל-1.4 מליון בלבד שהוא יחסוך באותה תקופה. יתרה מזאת – סביר להניח שה 5.5 מליון הוא סכום גבוה יותר מאשר תהיה המשכורת שלו לאורך אותה תקופה של 30 שנה. כלומר איש הכספים הנכבד מוכן לעבוד קשה מאוד כל יום מצאת החמה עד צאת הנשמה, אבל הוא אינו מוכן לבצע כמה פעולות פשוטות אשר יניבו לו סכומי כסף גדולים יותר.

זה משהוא שאף פעם לא הבנתי. איך אנשים מוכנים לעבוד כל כך קשה בשביל הכסף – פעמים רבות בעבודות שהם שונאים, אבל הם לא מוכנים להשקיע פרומיל מזמנם בשביל לנהל את הכסף שלהם. וזאת למרות שניהול הכסף יכול להוות הכנסה לא קטנה בכלל, אולי אפילו יותר גדולה מההכנסה מעבודה.

העשירים חושבים אחרת

אני תומך נלהב של חסכנות. כמו שציינתי בפוסט הקודם, חסכנות היא דבר הכרחי בשביל רובנו על מנת לצבור הון סביר. כמו כן גם משכורת גבוהה יכולה לעזור. אבל האמת היא שאנשים עשירים לא הגיעו לאן שהגיעו בגלל משכורת גבוהה או בגלל חסכון.

כמה מעשירי העולם היו שכירים שחסכו חלק נכבד ממשכורתם, ושמו את הכסף בתכנית חסכון?

רוב העשירים מבינים טוב מאוד את עניין התשואה. בשביל להתעשר צריך למקסם כמה שיותר את התשואה. עשירי העולם משקיעים את כספם בעסק שלהם, בבורסה או בנדל"ן. אתם לא תמצאו הרבה עשירים שיושבים על תכניות חיסכון, או שמים מליוני דולרים בפק"ם.

אני רוצה לשתף אותכם בשיחה שהייתה לי לפני מספר שבועות עם חברה טובה שלנו. בעלה של החברה הוא בכיר בחברה תעשייתית אירופאית, ומרוויח משכורת מאוד גבוהה. שני בני הזוג הם סינים שכילדים, כמו כל הדור ההוא, גדלו בתנאי עוני. השניים הצליחו יפה מאוד לאורך השנים. לא רק שהם הרוויחו משכורות יפות אלא שהם גם ידעו לחסוך יפה, ולכן הגיעו לסכום די נכבד של כסף. בשיחה שלי עם החברה (נקרה לה גב' צ'ן), סיפרתי לה ששמתי לי מטרה להגיע לסכום כספי מסוים תוך 10 שנים או פחות. הסכום הזה הוא בערך פי 5 ממה שהיה לי באותו זמן, ובערך פי 2.5 מהכסף שיש לגב' צ'ן.

גב' צ'ן אמרה – וואו זהו סכום מאוד נכבד.
הפתיע אותי שהיא חשבה כך, במיוחד לאור העובדה שיש לה פי 2 יותר כסף מאשר לי. אבל לאחר מכן חשבתי על כך, והבנתי מדוע גב' צ'ן התלהבה מהסכום. קו המחשבה של גב' צ'ן הוא כזה – בעלי עבד קשה מאוד במשך עשרים שנה בשביל שנגיע לאן שהגענו. לאורך רוב התקופה הזאת לא היו לנו ילדים, אז הצלחנו לחסוך יפה. עכשיו בשביל להכפיל את הכסף הזה, בעלי צריך לעבוד עוד 20 שנה, וגם זה לא בטוח, כי אנחנו עוד צריכים לשלוח את הילדים שלנו לאוניברסיטה.

קו המחשבה של גב' צ'ן שונה מאוד משלי. אני חושב במושגים של תשואה ולא במושגים של חסכון. כשחושבים במושגים של תשואה, העולם נראה אחרת לגמרי. קו המחשבה שלי הוא – עם 20% תשואה שנתית אני צריך פחות מ-9 שנים להכפיל את הכסף שלי פי 5. לכן זה אפשרי לעשות זאת תוך 10 שנים.

מי שחושב במושגים של תשואה אינו מתייחס לסכום הכספי אלא רק לאחוזי התשואה. כלומר, מבחינתו להגדיל את הכסף מעשרת אלפים שקל למאה אלף שקל, זה בדיוק אותו הדבר כמו להגדיל את הכסף ממילון לעשרה מליון. פי עשר זה פי עשר, והסכום הנדון אינו רלוונטי. רוב האנשים, לעומת זאת, חושבים במונחים של חסכון, ולכן מבחינתם להגדיל את הכסף ממליון לשני מליון, הרבה הרבה יותר קשה מאשר להגדיל את הכסף ממאה אלף למאתיים אלף.

דוגמה ריאלית

למרות שאני חושב במושגים של 20% בשנה, אני מודע לכך שיכול להיות שאני מכוון גבוה מדי, כמו כן זה ברור לי שתשואה שכזאת היא מחוץ לתחום בשביל הרוב המוחלט של הקוראים. אז בואו נחזור לקרקע המציאות, וניתן דוגמה ריאלית.

בני הזוג כהן הם בני 30 ולמרות גילם הצעיר, הם הצליחו להתברג בתפקידים בכירים, להרוויח יפה ולחסוך 12 אלף שקלים כל חודש. לעומתם בני הזוג לוי עובדים בתפקידים פחות בכירים. גם הם בני שלושים, אבל בגלל שהמשכורות שלהם נמוכות יותר, הם מצליחים לחסוך 3000 ש"ח כל חודש.

לכהנים אין כוח להתעסק עם הכסף, הם שמים אותו בתכנית חיסכון ומקבלים 4% בשנה. אחרי 35 שנים של עבודה קשה וחיסכון מרשים, הכהנים צברו חיסכון נאה מאוד של 11 מליון ש"ח. בהחלט חיסכון מרשים. הלוים עבדו פחות קשה ובתפקידים פחות בכירים, אבל הם קראו בצעירותם על כך שניתן להשקיע בצורה די בטוחה בבורסה ע"י השקעה חודשית קבועה בתעודת סל. לכן הלוים שמו חודש אחרי חודש את כספם בתעודת סל, וזאת בלי להשקיע דקת מחקר או מאמץ. בזכות זאת הם הצליחו להשיג תשואה שנתית של 9% בשנה. למרות שהם חסכו רק רבע מהכהנים כל חודש, בגיל 65 הם הצליחו לחסוך סכום מרשים מאוד של 8.8 מליון ש"ח.

כלומר למרות משכורות נמוכות משמעותית מהכהנים, הצליחו הלוים, בלי כל מאמץ מצידם, כמעט ולהדביק את כמות ההון של הכהנים.

עכשיו בואו נגיד שהלוים החליטו להשקיע חלק מזמנם הפנוי בלימוד שוק ההון. הם קראו ספרים, למדו לנתח חברות, קראו הרבה דוחות כספיים וע"י השקעות חכמות לאורך השנים הם הצליחו להשיג תשואה שנתית של 12%.

כמה חסכו הלוים אחרי 35 שנה?

הם חסכו סכום מדהים של כמעט 20 מליון ש"ח, ובכך השאירו את הכהנים הרבה הרבה מאחור. וזאת למרות שהם חסכו רבע ממה שחסכו הכהנים.
למעשה מצבם של הלוים אפילו יותר טוב, וזאת כיוון שהחיים אינם מפסיקים בגיל 65. הפער בינם לבין הכהנים רק ילך ויגדל.

הנה טבלה אשר מסכמת את התשואות השונות לחסכון למשך 30 שנה:

תשואה היא הפרמטר החשוב ביותר

דוגמה זאת מראה לנו בברור שתשואה חשובה הרבה יותר מאשר הכנסה או חסכון. מי שמצליח להשיג תשואה גבוהה יותר, בד"כ ידו תהיה על העליונה. זה נכון שבתחילת דרכנו, כשעוד אין לנו ממון רב, נראה כי התשואה היא חסרת משמעות. למשל, אם למישהו יש 10,000 ש"ח, זה נראה לו חסר משמעות אם הוא ישיג תשואה של 4% או 10%, אבל מה שרוב האנשים אינם מבינים הוא את הכוח המדהים של הריבית דריבית. כוח זה הוא מה שהופך את התשואה לכל כך חשובה.

הכוח של ריבית דריבית הוא עצום, ולא צריך להיות איינשטיין בשביל להבין זאת. מי שמבין את הכוח הזה יכול לשפר את מצבו הכלכלי בצורה משמעותית גם אם הכנסתו לא גבוהה. עובדה זאת נכונה במיוחד אם אתה עדיין צעיר, אבל את זה אני אשאיר לפרק האחרון בסדרה…