בקשר לרפואה המערבית מול הסינית – הסינים בחיים לא היו מוציאים למישהו חתיכה מהמוח, או נותנים לכל ילד שובב רטלין. הרפואה הסינית מבינה שלכל התערבות בגוף יש השלכות. זה מצחיק שדווקא המערב עם כל המדע ותאוריית הכאוס, לא מבין שלכל התערבות בגוף יש מחיר. הרפואה הסינית היא יותר הוליסטית. כשרופא מערבי רוצה לרפא לך את הכבד, הוא יסתכל רק על הכבד. לא איכפת לו אם תהליך הריפוי יפגע לך בריאות או בכיבה. כל המטרה שלו היא לרפא את הכבד – זאת ההתמחות שלו, והוא לא יודע הרבה מעבר. הרפואה הסינית מסתכלת לגמרי אחרת על העניין. הרפואה הסינית לא תראה את הבעיה בכבד, אלא בעיה בכל הגוף. בנוסף לכך, רוב התרופות הסיניות לא נלחמות במחלה, אלא מחזקות את הגוף – כדי שהוא יוכל להלחם יותר טוב.
הגישות לגמרי שונות. ולדעתי הגישה של הרפואה הסינית הרבה יותר חכמה ומתקדמת מהרפואה המערבית. לכן שום התקדמות טכנולוגית לא תשפר את הרפואה המערבית, כי הבסיס הפילוסופי שלה שגוי לגמרי.

כמובן, שלרפואה המערבית יש יתרונות בתחומים מסויימים – כמו למשל טראומה. אם הייתי מאבד רגל בתאונה, דיקור לא ממש היה עוזר לי. אבל בכל מה שקשור למחלות, הרפואה הסינית יותר מפותחת מהרפואה המערבית.
בכל אופן, אני לא מבין גדול ברפואה סינית, ואם הייתה לי מחלה רצינית, אני בספק אם הייתי פונה לרפואה הסינית – אולי כן, אבל הייתי מחפש רופא ממש טוב. מה שבטוח זה שלא הייתי פונה לרפואה מערבית כמעט עם שום מחלה.
לדעתי הרפואה הכי טובה זאת רפואה מונעת – הכי פשוט זה להמנע ממחלות ע"י אורך חיים בריא, ולא לנסות לתקן את הגוף אחרי שנים של הזנחה.

באחד המחקרים נתנו החוקרים עציץ לדיירים הקשישים בבית אבות מקומי. הם אמרו לחצי מהדיירים שהשליטה בטיפול בצמח והשקייתו נתונה בידיהם (קבוצת שליטה גבוהה); לשאר הדיירים נאמר שאיש צוות יטפל בצמח (קבוצת שליטה נמוכה). כעבור שישה חודשים נמצא ש-30 אחוז מהדיירים בקבוצת השליטה הנמוכה מתו, בהשוואה ל-15 אחוז בלבד מבין הדיירים בקבוצת השליטה הגבוהה.

(צאלון: ועכשיו לא לגמרי ברור לי אם מדובר בעציץ אחד לכולם או עציץ לכל קשיש – במקרה של טיפול משותף של הקשישים בעציץ משותף יש לקחת בחשבון את השפעת האינטראקציה החברתית ביניהם).

מספר הרהורים בנושא:

* ההתערבות הרפואית האלימה והמזיקה בגוף מזכירה לי את ההערבות של השלטון בכלכלה לפי עצת "המומחים". בעתיד הם יידעו להסביר למה זה לא פעל כפי שציפו ולמנות את הנזקים.

* בניגוד אליך, אני חושב שהרפואה המסורתית של שאר עמי הגלובוס לא פחות בעייתית. אני בטוח שניתן להרעיל גם בעזרת שיקויים צמחיים ואבקות סלעים צבעוניים (= מינרלים פעילים).
(אגב, אתה מכיר את הסיפור ההיסטורי על קיסר סין שהקפיד לשתות כל יום כספית כסגולה לחיים ארוכים? מעניין מה הרופאים אמרו לו, והאם הרעיון בא מהם…)

* אם נעזוב לרגע את הצד הרפואי וההומני ונסתכל על הצד המדעי – תודה שהופק פה ידע מרתק לגבי השיוך בין פונקציה מנטלית כמו תכנון לעתיד ובין אזור ספציפי במוח.
(אגב, קראתי ספר בשם "מדריך למשתמש במוח" שטוען שהשיוכים האלה לא כ"כ פשוטים וגם לא זהים בין אדם לאדם).

צאלון, הנה קצת יותר פרטים על המחקר בסוף הסיקור הזה.
עוד משהו מעניין בסיקור הזה הוא הדוגמה שהוא נתן על התיפקוד של המוח הקידמי – שהוא החלק שהתפתח הכי מאוחר אצל האדם. גילו שאם מורידים את החלק הזה, אנשים נהיים פחות עצבנים ופחות מודאגים. אז בשנות ה-30 זה היה מקובל לעשות ניתוח ולהוציא חלק מהמוח למי שמראה חרדות רבות.
כל כך אופייני לרפואה המערבית "המפותחת"!
מישהו דואג יותר מדי? בואו נחתוך לו חלק מהמוח, מה כבר יכול להיות?
הרי אין לזה שום תופעות לוואי – אחרי הניתוח אנשים מתנהגים נורמלי לחלוטין ואין פגיעה באינטיליגנציה שלהם.

ככה עובדת הרפואה, הם חושבים שהם יותר חכמים ממליוני שנים של אבולוציה – נחתוך פה, נחתוך שם. חסר אינסולין, נזריק לגוף אינסולין בכוח וכו'.
רק אחרי הרבה שנים מגלים את הנזק, ואז עוברים לפרקטיקה אחרת שגורמת זנק אחר, אבל יגלו את הנזק רק עוד 20 שנה, אז מה זה משנה?
במקרה של ניתוח המוח, המטופלים התנהגו נורמלי לחלוטין. רק אחרי מספר שנים גילו שאנשים אלו אבדו את היכולת לתכנן לעתיד. לא היה להם שום מושג מה הם יעשו מחר או בחופשת הקיץ.

רונית, בתחילת כל שנה אני בודק כמה כסף יש לי, כופל מספר זה בשני אחוז וזה התקציב שלי לשנה החדשה.
2% זה מאוד שמרני, ולכן זאת לא בעיה לחיות מהקרן גם בשנה קשה לשוק ההון. אני מניח שאם תהיה שנה שהתיק שלי יפול בהרבה, אז אני אגדיל את התקציב שלי ל 3%-4%, זה עדיין בסדר גמור אם אני אמשיך לעשות יותר מ-20% בשנה. אפילו אם אני ארד ל-15%, זה עדיין בסדר. למעשה זה מה שעשיתי ב-2009 – חייתי על יותר מ-2% מההון שלי.

מאז שהקמתי את הבלוג בשנת 2006 ועד סוף 2009, התשואה השנתית שלי עומדת על בערך 28% בשנה. את יכולה לראות את זה פה. השנה עוד לא נסגרה, אבל נראה שהשנה התשואה תהיה אפילו יותר גבוהה.
את הרכב התיק שלי אני מפרסם בכל תחילת שנה, ומדווח על השינויים בדיווח החודשי שלי.

מתשובות שונות עשויות לנבוע מסקנות שונות. אני סתם מעלה השערות:

אם הצוות המטפל נתן, אז יתכן שההסבר בכלל נעוץ ברגשות של הצוות ולא באלה של הקשישים.
אחרי שנתת לקשיש עציץ והתפתחה שיחה ידידותית, פחות סביר שתשכח למדוד לו לחץ דם,
ויותר סביר שתתעקש על כך שהרופא יקשיב לתלונותיו, ותכעס על קולגה אנטיפט שהעז לצעוק על הקשיש "שלך" וכו'.

לגבי אלה שלא קיבלו: אם אני קשיש ואני רואה שהנהלת המקום נתנה עציצים לחצי מהקשישים ולי לא, אני אשאל את עצמי מה ההסבר לכך.
כנראה הם פחות אוהבים אותי. האם הם נוהגים לזרז את לכתם של אלה שהם פחות אוהבים?
אולי כדאי לי להיזהר עם המזון שנותנים לי או לירוק את התרופות?

כלומר, לפי ההשערה הזאת ההסבר הוא לא באלה שקיבלו את העציץ אלא באלה שקופחו באופן בוטה וגלוי.

לגבי דתיים, אני לא מכיר את הנתונים.
אני מהמר שזה קשור לחובת טיפול עצמי בהורים הזקנים.

הסבר חלופי אפשרי (אני לא מדבר מתוך ידע אלא רק מעלה השערה):
לצעירים מרדנים ונוטלי סיכונים יש סיכוי גבוה יותר למות בטרם עת, למשל בתאונות דרכים.
באותה העת, לצעירים כאלה יש גם סיכוי גבוה יותר לעזוב את הקהילה הסגורה.
וכך, חתך הפזיזות הגבוה יחסית של העוזבים מטה את התוצאות.

לסיום, בתגובה הקודמת שלי שכחתי לציין גורם נוסף שעלול להטות תוצאות של שאלונים:
הסתרת הכביסה המלוכלכת מפני העולם העוין לקהילה.

נניח שהשאלון לגבי האושר מוגש מטעם ארגון "ישראלים אבל נסבלים", במימון אוניברסיטה גרמנית, ואני סבור שתוצאות השאלון ישמשו לצורך תעמולה אנטי ישראלית.
האם אני לא אייפה קצת את התוצאות כדי לא לפגוע במדינה שלי?

כנ"ל לגבי חרדי שיודע שהקהילה שלו מותקפת בתקשורת.

לא סיפקתי הסבר מדוע אנשים דתיים חיים יותר, אלא רק ציינתי את זה כעובדה. יכולות להיות לזה מספר סיבות (כמו קשרי משפחה חזקים או השלמה עם אסונות). אין לי מושג לסיבה, אבל זאת עובדה שדתיים חיים יותר.
בקשר להתנדבות, אני אנסה לבדוק את העניין יותר לעומק. בינתיים אני אספר לך על מחקר שעשו בבית אבות. לחצי מהזקנים נתנו עציץ ולחצי השני לא. אלו שקיבלו עציץ, חיו זמן ארוך יותר. כלומר אפילו טיפול בעציץ מאריך את תוחלת החיים של האדם. ההרגשה שצריכים אותך ושאתה עושה משהו משמעותי (אפילו אם מדובר רק בלהשקות עציץ) מעלה את תוחלת החיים.