כסף – מה שלא לימדו אותך בבית-הספר – תשואה

אחרי שדיברנו על החשיבות של הכנסה גבוהה ושל חיסכון, הגיע הזמן לדבר על הסוד הגדול של העשירים – תשואה.

איינשטיין אמר שהכוח הכי חזק ביקום הוא ריבית דריבית. אבל מה שאיינשטיין ידע כבר אז, רבים גם היום עוד לא מבינים (תיקון – מסתבר שהאמרה הזאת של איינשטיין היא אגדה אורבנית). הבורות של האדם הרגיל לגבי הכוח הגדול של התשואה תמיד מפתיעה אותי. אני זוכר שכשרק נכנסתי לתחום של השקעות ערך וקראתי את פיטר לינץ', התלהבתי מאוד מהעובדה שניתן להרוויח תשואה של עשרה אחוזים או יותר בשנה. יום אחד דיברתי עם עובד בכיר בחברה. העובד היה מנהל פיננסי בתפקיד די בכיר, וסיפרתי לו על הספר של פיטר לינץ'. הפתיעה אותי מאוד העובדה שלמרות שעובד זה מרוויח משכורת מאוד גבוהה, הוא פשוט שם את הכסף שלו בתכנית חיסכון בבנק. כששאלתי אותו מדוע הוא לא משקיע בבורסה (במיוחד לאור העובדה שהוא שוחה בכל העניין של כספים ודוחות כספיים), הוא ענה לי "מה כבר ההבדל הגדול אם אני ארוויח 4% בשנה או 8% בשנה". אני כמעט נפלתי מהכיסא.

למרות שבאותה תקופה לא הבנתי כלום בשוק ההון, הכרתי טוב מאוד את הכוח של התשואה. הייתי יושב שעות, משחק במחשבון של MSN ומחשב כמה כסף יהיה לי בעוד מספר שנים, אם אשיג תשואה שנתית של 10%, 12% או יותר טוב – 15%. כבר אז ידעתי שההבדל בין 4% בשנה לבין 8% בשנה הוא עצום.

בואו נעזור למנהל הכספים, ונחשב בשבילו כמה כסף הוא מפסיד בגלל הבורות שלו. (בחישוב הנ"ל כמו בכל החישובים פה אני מתעלם ממסים). נניח שבאותה תקופה הוא כבר הצליח לשים בצד מאה אלף דולר, וכל חודש הוא מסוגל לחסוך עוד 4,000$ (סכום סביר לעובד בכיר כמוהו). עם תשואה של 4% בשנה, עוד 30 שנה לאיש הכספים יהיו 3 מליון דולר, אבל עם 8% בשנה, הוא ישב על 6.4 מליון דולר. יחי ההבדל הקטן!

העצלות שלו או הבורות שלו גורמים לו להפסד של כ-3.4 מליון דולר. למעשה הריבית שהוא ירוויח אם הוא ישיג תשואה של 8% בשנה, תגיע לסכום אגדי של 4.9 מליון דולר. וזאת בהשוואה ל-1.5 מליון בלבד שהוא יחסוך באותה תקופה. יתרה מזאת – סביר להניח שה 4.9 מליון הוא סכום גבוה יותר מאשר תהיה המשכורת שלו לאורך אותה תקופה של 30 שנה. כלומר איש הכספים הנכבד מוכן לעבוד קשה מאוד כל יום מצאת החמה עד צאת הנשמה, אבל הוא אינו מוכן לבצע כמה פעולות פשוטות אשר יניבו לו סכומי כסף גדולים יותר.

זה משהוא שאף פעם לא הבנתי. איך אנשים מוכנים לעבוד כל כך קשה בשביל הכסף – פעמים רבות בעבודות שהם שונאים, אבל הם לא מוכנים להשקיע פרומיל מזמנם בשביל לנהל את הכסף שלהם. וזאת למרות שניהול הכסף יכול להוות הכנסה לא קטנה בכלל, אולי אפילו יותר גדולה מההכנסה מעבודה.

העשירים חושבים אחרת

אני תומך נלהב של חסכנות. כמו שציינתי בפוסט הקודם, חסכנות היא דבר הכרחי בשביל רובנו על מנת לצבור הון סביר. כמו כן גם משכורת גבוהה יכולה לעזור. אבל האמת היא שאנשים עשירים לא הגיעו לאן שהגיעו בגלל משכורת גבוהה או בגלל חסכון.

כמה מעשירי העולם היו שכירים שחסכו חלק נכבד ממשכורתם, ושמו את הכסף בתכנית חסכון?

רוב העשירים מבינים טוב מאוד את עניין התשואה. בשביל להתעשר צריך למקסם כמה שיותר את התשואה. עשירי העולם משקיעים את כספם בעסק שלהם, בבורסה או בנדל"ן. אתם לא תמצאו הרבה עשירים שיושבים על תכניות חיסכון, או שמים מליוני דולרים בפק"ם.

אני רוצה לשתף אותכם בשיחה שהייתה לי לפני מספר שבועות עם חברה טובה שלנו. בעלה של החברה הוא בכיר בחברה תעשייתית אירופאית, ומרוויח משכורת מאוד גבוהה. שני בני הזוג הם סינים שכילדים, כמו כל הדור ההוא, גדלו בתנאי עוני. השניים הצליחו יפה מאוד לאורך השנים. לא רק שהם הרוויחו משכורות יפות אלא שהם גם ידעו לחסוך יפה, ולכן הגיעו לסכום די נכבד של כסף. בשיחה שלי עם החברה (נקרה לה גב' צ'ן), סיפרתי לה ששמתי לי מטרה להגיע לסכום כספי מסוים תוך 10 שנים או פחות. הסכום הזה הוא בערך פי 5 ממה שהיה לי באותו זמן, ובערך פי 2.5 מהכסף שיש לגב' צ'ן.

גב' צ'ן אמרה – וואו זהו סכום מאוד נכבד.
הפתיע אותי שהיא חשבה כך, במיוחד לאור העובדה שיש לה פי 2 יותר כסף מאשר לי. אבל לאחר מכן חשבתי על כך, והבנתי מדוע גב' צ'ן התלהבה מהסכום. קו המחשבה של גב' צ'ן הוא כזה – בעלי עבד קשה מאוד במשך עשרים שנה בשביל שנגיע לאן שהגענו. לאורך רוב התקופה הזאת לא היו לנו ילדים, אז הצלחנו לחסוך יפה. עכשיו בשביל להכפיל את הכסף הזה, בעלי צריך לעבוד עוד 20 שנה, וגם זה לא בטוח, כי אנחנו עוד צריכים לשלוח את הילדים שלנו לאוניברסיטה.

קו המחשבה של גב' צ'ן שונה מאוד משלי. אני חושב במושגים של תשואה ולא במושגים של חסכון. כשחושבים במושגים של תשואה, העולם נראה אחרת לגמרי. קו המחשבה שלי הוא – עם 20% תשואה שנתית אני צריך פחות מ-9 שנים להכפיל את הכסף שלי פי 5. לכן זה אפשרי לעשות זאת תוך 10 שנים.

מי שחושב במושגים של תשואה אינו מתייחס לסכום הכספי אלא רק לאחוזי התשואה. כלומר, מבחינתו להגדיל את הכסף מעשרת אלפים שקל למאה אלף שקל, זה בדיוק אותו הדבר כמו להגדיל את הכסף ממילון לעשרה מליון. פי עשר זה פי עשר, והסכום הנדון אינו רלוונטי. רוב האנשים, לעומת זאת, חושבים במונחים של חסכון, ולכן מבחינתם להגדיל את הכסף ממליון לשני מליון, הרבה הרבה יותר קשה מאשר להגדיל את הכסף ממאה אלף למאתיים אלף.

דוגמה ריאלית

למרות שאני חושב במושגים של 20% בשנה, אני מודע לכך שיכול להיות שאני מכוון גבוה מדי, כמו כן זה ברור לי שתשואה שכזאת היא מחוץ לתחום בשביל הרוב המוחלט של הקוראים. אז בואו נחזור לקרקע המציאות, וניתן דוגמה ריאלית.

בני הזוג כהן הם בני 30 ולמרות גילם הצעיר, הם הצליחו להתברג בתפקידים בכירים, להרוויח יפה ולחסוך 12 אלף שקלים כל חודש. לעומתם בני הזוג לוי עובדים בתפקידים פחות בכירים. גם הם בני שלושים, אבל בגלל שהמשכורות שלהם נמוכות יותר, הם מצליחים לחסוך 4,000 ש"ח כל חודש.

לכהנים אין כוח להתעסק עם הכסף, הם שמים אותו בתכנית חיסכון ומקבלים 4% בשנה. אחרי 35 שנים של עבודה קשה וחיסכון מרשים, הכהנים צברו חיסכון נאה מאוד של 10.6 מליון ש"ח. בהחלט חיסכון מרשים. הלוים עבדו פחות קשה ובתפקידים פחות בכירים, אבל הם קראו בצעירותם על כך שניתן להשקיע בצורה די בטוחה בבורסה ע"י השקעה חודשית קבועה בתעודת סל. לכן הלוים שמו חודש אחרי חודש את כספם בתעודת סל, וזאת בלי להשקיע דקת מחקר או מאמץ. בזכות זאת הם הצליחו להשיג תשואה שנתית של 9% בשנה. למרות שהם חסכו רק רבע מהכהנים כל חודש, בגיל 65 הם הצליחו לחסוך סכום מרשים מאוד של 10.4 מליון ש"ח.

כלומר למרות משכורות נמוכות משמעותית מהכהנים, הצליחו הלוים, בלי כל מאמץ מצידם, כמעט ולהדביק את כמות ההון של הכהנים.

עכשיו בואו נגיד שהלוים החליטו להשקיע חלק מזמנם הפנוי בלימוד שוק ההון. הם קראו ספרים, למדו לנתח חברות, קראו הרבה דוחות כספיים וע"י השקעות חכמות לאורך השנים הם הצליחו להשיג תשואה שנתית של 12%.

כמה חסכו הלוים אחרי 35 שנה?

הם חסכו סכום מדהים של 20.7 מליון ש"ח, ובכך השאירו את הכהנים הרבה הרבה מאחור. וזאת למרות שהם חסכו שליש ממה שחסכו הכהנים.
למעשה מצבם של הלוים אפילו יותר טוב, וזאת כיוון שהחיים אינם מפסיקים בגיל 65. הפער בינם לבין הכהנים רק ילך ויגדל.

הנה טבלה אשר מסכמת את התשואות השונות לחסכון למשך 30 שנה:
[table id=19 /]

תשואה היא הפרמטר החשוב ביותר

דוגמה זאת מראה לנו בברור שתשואה חשובה הרבה יותר מאשר הכנסה או חסכון. מי שמצליח להשיג תשואה גבוהה יותר, בד"כ ידו תהיה על העליונה. זה נכון שבתחילת דרכנו, כשעוד אין לנו ממון רב, נראה כי התשואה היא חסרת משמעות. למשל, אם למישהו יש 10,000 ש"ח, זה נראה לו חסר משמעות אם הוא ישיג תשואה של 4% או 10%, אבל מה שרוב האנשים אינם מבינים הוא את הכוח המדהים של הריבית דריבית. כוח זה הוא מה שהופך את התשואה לכל כך חשובה.

הכוח של ריבית דריבית הוא עצום, ולא צריך להיות איינשטיין בשביל להבין זאת. מי שמבין את הכוח הזה יכול לשפר את מצבו הכלכלי בצורה משמעותית גם אם הכנסתו לא גבוהה. עובדה זאת נכונה במיוחד אם אתה עדיין צעיר, אבל את זה אני אשאיר לפרק האחרון בסדרה…

פורסם בקטגוריה כסף. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

65 תגובות בנושא כסף – מה שלא לימדו אותך בבית-הספר – תשואה

  1. מאת אמתי זומר‏:

    עידו שלום,
    רציתי לשאול אותך שאלה בקשר למצב כרגע. אני אישית לא מתעניין מספיק בדוחות מניה וכאלה והגעתי למסקנה שהדבר הכי יעיל שאני יכול לעשות זה פשוט לקנות תעודת סל שעוקבת אחרי ת"א 25. שאלה ראשונה היא – לא עדיף להשקיע בתעודת סל שהיא פי 2 או 3 מהמדד? ככה ארויח יותר, לא?
    שאלה שנייה היא כזו – כרגע לקראת שוף שנת 2010 מדד ת"א 25 נמצא על שיא כל הזמנים. נכון שאם להסתמך על העבר גם אם אתחיל להשקיע(ע"י סכום חודשי קבוע) אני ארויח, אבל עדיין – לא עדיף לי לחכות שהבורסה תתמוטט? הרי ירידה של 10% 20% מתרחשת כל כמה שנים ואז אני אקנה. גם אם לא בנקודה הכי נמוכה בשפל, עדיין, עם סבלנות בלי בעיה אפשר לחכות שמדד יהיה מתחת לשיא של עכשיו. אני טועה? צודק? ומדוע?
    תודה מראש,
    אמתי

  2. מאת עדו מרוז‏:

    1 – התשובה היא לא. בגלל שהתעודות האלו ממונפות באופן יומי. כלומר יכול להיות מצב שהבורסה תעלה ב-2011, ותעודת סל פי 2 תרד באותה השנה.
    2 – באופן עקרוני אני חושב שהמשקיע הפסיבי לא צריך לנסות לתזמן את השוק. ראיתי מספר מחקרים בעניין שמראים שהמשקיע הממוצע ששם כסף בתעודת סל מרוויח הרבה פחות מאשר התשואה של התעודה, וזאת בגלל שהמשקיעים מנסים לתזמן כל הזמן את השוק.
    אם החלטת שאתה לא מתעניין בדוחות כספיים, פשוט שים כסף כל חודש בתעודת סל כמו רובוט, ואל תנסה לתזמן את השוק. אם אתה רואה שאתה לא מצליח להשאר רגוע בתקופה של קריסה של הבורסה (משהו שבטוח יקרה בעתיד כל כמה שנים), אז עדיף לך לא להתקרב לשוק ההון בכלל.

  3. מאת טדי‏:

    לאמתי, הסבר על תעודות ממונפות:
    נניח שת"א 25 עלה ביום א' 10 אחוז, ביום ב' ירד 10 אחוז, אז ללא מינוף, אתה נמצאה ב 99% ( השקעה* 1.1* 0.9 ), בתעודה ממונפת פי 2, עליה של 10 אחוז במדד, התעודה עולה ב 20 אחוז, ירידה של 10 אחוז במדד, התעודה יורדת ב 20 אחוז ואתה עם 96%, בתעודה פי 3, אתה ב91% אחרי יומיים.
    גם תעודות סל שורט ממונפות הן בעלות תוכלת השקעה שלילית, לכן תעודות ממונפות טובות רק לספקולציות לטווח קצר מאוד.

  4. מאת אמתי זומר‏:

    @עדו מרוז
    עידו אני חייב לשאול –
    עם יד על הלב , אתה רגוע גם כשהבורסה מתמוטטת?

  5. מאת עדו מרוז‏:

    זה תלוי. כל עוד זאת נפילה קטנה, זה ממש לא מזיז לי.
    במפולת הגדולה של 2008-2009 – בהתחלה זה בכלל לא הזיז לי. ואפילו צחקתי על כל אלה במשרד שלי שנלחצו כשהבורסה נפלה ב 10%-20%.

    אבל אח"כ כשהירידות המשיכו, כבר לא הייתי כל כך רגוע. התיק שלי ירד באיזה 60% מהשיא, ותוסיף לזה שבדיוק עזבתי את העבודה שלי כשכיר, אז זה לא היה הכי קל. אבל גם אז לא נלחצתי יותר מדי, כי היה לי ברור שזה זמני.
    בזמן המסחר הייתי רואה כל יום איך הכסף שלי הולך ונעלם וזה השביז אותי. כל יום לא האמנתי מחדש שהבורסה לא יכולה להמשיך ולרדת, אבל כשהתחיל המסחר, התברר שטעיתי והירידות המשיכו, וזה היה מעצבן ללא ספק.
    אבל ברגע שהפסיק המסחר, חזרתי למצב רוח נורמלי. הייתי מרגיע את עצמי. ידעתי שהשוק השתגע ושזה משהו זמני. היה לי ברור שסאונדוויל שווה יותר מ-2$ (היום המחיר שלה גבוה מ-8$) והיה לי ברור שוולס-פארגו שווה יותר מ-10$ (היום המחיר שלה עומד על 30$). פשוט הכרתי את החברות בהן אני מחזיק, ידעתי שהן שוות הרבה יותר ולכן לא ממש נלחצתי.

    גם ידעתי שבמקרה הכי גרוע אני יכול לחזור לעבוד. הרי סך הכל מדובר בכסף. יש דברים יותר גרועים מאשר להפסיד כסף.

    אז כן, זה לא היה הכי קל, אבל עובדה ששרדתי את זה ולא מכרתי את המניות שלי. היום יש לי יותר מפי 2 יותר כסף מאשר היה לי כשעזבתי את העבודה בקיץ 2008 ופי 4 יותר מאשר בתחתית של מרץ 2009.
    הטעות הכי גדולה זה להילחץ בירידות. אני מכיר כמה שעשו את זה, והם בטוח מתחרטים היום.

  6. מאת עדו מרוז‏:

    בכלל העניין המנטלי הוא הדבר הכי חשוב בהשקעות.
    כל אלו שמתלהבים כשהם מכפילים את הכסף שלהם באיזה השקעה, ופותחים בקבוקי שמפניה או רוקדים משמחה בבית והולכים לחגוג במסעדה, הם גם אלו שיכנסו לדיכאון כשמניה שהם קנו תרד ב-50%. ולדעתי אין לאנשים כאלו סיכוי להצליח בבורסה. בכלל אני לא מבין איך אנשים כאלו שורדים בחיים בלי כל קשר לבורסה 🙂

    מי שמצליח בבורסה אלו תמיד אנשים עם אופי מסויים שלדעתי הוא הרבה יותר מאוזן. לא צריך להיות גאון בשביל לעשות 20% בשנה, אבל צריך אופי מסויים שכנראה לרוב המוחלט של האנשים אין אותו.

  7. מאת אמתי זומר‏:

    @עדו מרוז
    קודם כל עידו,
    תודה על התשובה הכנה. אני חייב לומר שבדרך כלל כשאתה שואל אנשים שהצליחו , איך הם עשו את זה, אז אתה מקבל רק התחמקויות ולא כך זה אצלך וסחטיין.
    יש לי תוכנית שאני קורא לה פרויקט 20,000. מהותה היא להגיע ל 20000 שקלים שיהיו לי ואז להכניס כל חודש לתעודת סל ( לא ממונפת בעקבות מה שכתבת) 500 ש"ח.
    להשקיע בממונפות ושורט אנ מבין שלאכדאי, אבל מה בדבר תעודה שעוקבת במקום אחרי תל אביב 25, אחרי יתר 50?
    הסתכלתי על גרף וראיתי שמשנת 2005 היתר עלה יותר מהמעוף. אז לא עדיף להשקיע בתעודת סל שעוקבת אחריו?

    ועוד שאלה – אתה קונה גם מניות מהבורסה בתל אביב?
    תודה
    אמתי

  8. מאת עדו מרוז‏:

    אני לא משקיע בתל-אביב ולכן לא כל כך מכיר את השוק המקומי. אם אני לא טועה חברת טבע מרכיבה חלק נכבד מהבורסה המקומים. זה לפחות היה המצב עד ללפני כמה שנים.
    אם זה עדיין נכון, אז תעודת סל על תל-אביב הם יותר השקעה בטבע מאשר פיזור ב-25 או 50 חברות.

    בגלל זה אני חושב שעדיף להשקיע בתעודת סל SPY שהיא תעודת הסל של ה S&P 500. ככה אתה מקבל פיזור יפה על 500 חברות גדולות.
    כמו כן הבורסה האמריקאית לא עלתה כבר 10 שנים והמחירים שם היום סבירים ביותר, ככה שנקודת הכניסה שלך תהיה לא רעה. אין לי מושג מה רמת המחירים בתל-אביב.

  9. מאת טדי‏:

    בת"א 25 יש הגבלה של 9.5 אחוז לחברה במדד( בזמן עדכון המדד) , נכון להיום טבע מייצגת 9.4 אחוז מהמדד למרות שבפועל היא צריכה להיות כ 20-40 אחוז ממנו.
    אם אתה רוצה להשקיע בישראל בפיזור עדיף ת"א 100, על ת"א 25 ( לפי דעתי ), אני משקיע בפיזור רק כשאני לא בטוח בחברה מסויימת אבל אני רוצה חשיפה לענף, לכן אני לא משקיע בת"א 25 או ת"א 100.

  10. מאת שיר‏:

    שלום עדו,
    יש לך בלוג נהדר שמסביר דברים מאוד חשובים בגובה העיניים ובלי בלבולי שכל. תודה.

    נראה לי שיש איזה בלבול בחישוב התשואה. אתה מחשב את התשואה השנתית שלך (לפי מה שהבנתי), על פי כמה שווה התיק בתחילת שנה כמה הוא שווה בסוף שנה וההפרש זה בעצם התשואה.

    אבל חישוב התשואה בפוסט מחשב את התשואה השנתית לא בסוף כל שנה (כמו שאתה עושה) אלא בסוף כל חודש. לדוגמא: אם התשואה היא 24% לשנה, אז החישוב הוא שכל חודש נוספים 2 אחוזים לקרן.

    בדוגמא שאתה הבאת של חיסכון 3000 ₪ בחודש בתשואה של 20% אם מחשבים את ה20 אחוז רק בסוף שנה ולא בסוף כל חודש זה יוצא במקום 68,933,513 "רק" 10,073,493.

    הנה אקסל עם שתי צורות החישוב. https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AtvU4ntwFl4ldHQ5ZlBuRjZtOE00NldwMkxzOVhVQWc

  11. מאת עדו מרוז‏:

    שיר, התשואה, כמו שגם אתה ציינת, זהה בשני המקרים. בשני החישובים שלך התשואה היא 20% בשנה, נכון?
    הסכום שהגעת אליו שונה בשני המקרים בגלל שבאחד התחשבת בהפקדות החודשיות ובשני התעלמת מהן. אבל זה לא משנה את התשואה השנתית.

    כשאני מחשב את התשואה שלי אני אכן מתעלם מההפקדות החודשיות. אני רק בודק את התשואה של הכסף בו החזקתי בתחילת השנה. אם הייתי מחשיב את ההפקדות החודשיות, אני מניח שהייתי מגיע לתוצאות דומות של תשואה, אבל זה היה מסבך מאוד את החישוב.

    היום, אני כבר לא מפקיד יותר אלא רק מושך כסף. כיוון שגם ככה יש לי מרג'ין, אני מושך מהמרג'ין כל פעם שאני צריך מזומן. מה שזה אומר זה שהריבית שאני משלם היא גבוהה יותר מאשר אם לא הייתי מבצע משיכות. אבל אני מתעלם מעובדה זו כשאני מחשב את התשואה שלי, ואני מוריד את כל הריביות שאני משלם. אומנם זה יוצר מצב שבו התשואה שאני מדווח כאן קצת יותר נמוכה מאשר התשואה האמיתית שלי, אבל מדובר בסכום לא משמעותי, וזה לא שווה את הסיבוך של החישוב.

  12. מאת שיר‏:

    אין קשר להפקדות החודשיות.

    התשואה לא זהה בשני המקרים. בשתי המקרים משתמשים במילים 20 אחוז אבל מתייחסים לשתי דברים שונים לגמרי. ההבדל הוא שבחישוב במחשבון של msn המספר שהכנסת כתשואה, מתחלק במספר החודשים והתשואה מחושבת כל חודש, ובחישוב של התשואה בתיק שלך החישוב הוא בסוף שנה.

    אני אתן דוגמא בלי הפקדה חודשית כדי שתראה שאין קשר. ניקח תשואה של 24 ל-30 שנה על מאה אלף ש"ח.

    מה שקורה במחשבון של msn שאיתו עשית את החישובים לפוסט הוא כזה- 24 אחוזי התשואה מתחלקים ב12 (מס' החודשים)כלומר 2% לחודש. בסוף החודש הראשון הקרן גדלה ל102 אלף, בסוף החודש השני הקרן גדלה ל104 אלף וכן הלאה. אחרי 12 חודשים שכל חודש הוסיף את הריבית גם על הריבית של החודש שלפניו- הסכום הוא 126,824 שהם 26% (לא 24) אם מחשבים את התשואה כהפרש בין כמה היה בתיק בתחילת השנה לסוף השנה. אחרי 30 שנה התיק יהיה שווה 124,756,113.

    לעומת זאת כשאתה אומר שעשית השנה 24 אחוז זה אומר שממאה אלף התיק עלה ל124 אלף. אחרי 30 שנה שווי התיק הוא 63 מיליון, כמעט חצי מהחישוב הקודם.

    תסתכל באקסל, בגיליון "תשואה לפי חודש" כל שורה מייצגת חודש ומראה כמה התיק עלה כל חודש. בגיליון "תשואה לפי שנה" כל שורה מייצגת שנה. https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AtvU4ntwFl4ldHQ5ZlBuRjZtOE00NldwMkxzOVhVQWc#gid=0

  13. מאת עדו מרוז‏:

    שיר, תודה רבה על התיקון. אתה צודק – המחשבון של MSN מחשב תשואה חודשית, ולא לזה התכוונתי. אני אצטרך לערוך את הרשומה הזאת מחדש כשאחזור מהחופשה.
    בינתיים, אם זה בסדר מבחינתך, תשאיר את המסמך בגוגל כדי שאוכל להסתמך עליו.

  14. מאת שיר‏:

    עדו,

    הייתה לי טעות חמורה באקסל בחישוב התוספת החודשית (הוספתי את התשלום החודשי פעם אחת במקום 12) – ולכן מה שכתבתי שבמקום 68 מיליון יוצא 10 מיליון הוא טעות. זה יוצא 42 מיליון. מצטער על הטעות.

    אבל כן יש הבדל בין ריבית שמחושבת כל חודש לריבית שמחושבת בסוף שנה. יש נוסחה שממירה בין שני הריביות. מחלקים את הריבית הנקובה במספר התקופות בשנה שהריבית משולמת. אצלנו זה 0.2 (20% בשנה) לחלק ל12 (חודשים) למספר שמתקבל מוסיפים 1. את המספר הזה מעלים בחזקה של מספר התקופות (חזקת 12)ובסוף מחסירים 1. זה יוצא 21.93911%. אם תכניס את המספר הזה למחשבון של msn התוצאה תהייה שווה.

  15. מאת עדו מרוז‏:

    עדכנתי את הרשומה. עכשיו התשואות אמורות להיות נכונות.
    שיר, תודה על הזמן שהקדשת לנושא.

סגור לתגובות.