תאונת הרכבת הגדולה בהיסטוריה

בימים אלו יש לנו הזדמנות נדירה לצפות בתאונת הרכבת הגדולה בהיסטוריה, וכל זאת בהילוך אטי. הילוך מאוד מאוד אטי. כל כך אטי עד שרוב האנשים לא מצליחים לראות את זה, ובטוחים שבדקה ה-90 הרכבת תצליח להתעופף והתאונה תמנע.

טוב, אולי אני מגזים. אולי זאת לא תהיה התאונה הגדולה בהיסטוריה, אבל ללא ספק היא תהיה אחת מהגדולות. והיא מתרחשת פה בסין, ולא הרבה רואים את זה.

אלו שלא רואים את זה בוחרים להתעלם מהעובדות שמצביעות בבירור כבר יותר משנה שהתאונה היא כמעט בלתי נמנעת. הם בטוחים שהתחתית של הכלכלה תגיע עוד חודש או עוד רבעון, ואז בא החודש הבא או הרבעון הבא ושוב "הנתונים גרועים יותר ממה שחזו המומחים".

אז אולי המומחים לא כאלו מומחים אם הם מופתעים כל פעם מחדש. אולי הם כבר צריכים להחליף תקליט?

בשבוע שעבר פרסמה סין את הנתונים הכלכליים לחודש יולי, ובצורה לא מפתיע הם שוב הפתיעו את המומחים (לרעה כמובן). הסיבה שהמומחים מפספסים את התאונה היא שהם מסתכלים מתחת לפנס – ושם לא נמצא הפתרון. הפנס הוא הממשלה הסינית. כולם בטוחים שהממשלה כמו סופרמן תציל את המצב ותרים את הרכבת שנייה לפני התאונה. כי ממשלת סין היא גיבור על כל יכול – יותר חזק מגרינספן ומברננקי וממרקל ביחד. אבל לפני שנבדוק את הכוח האמתי של הסופרמן המלוכסן, בואו נראה מה קרה ביולי שנראה לי כל כך מפחיד.

כאמור המומחים ציפו שהתחתית של הכלכלה הסינית תירשם בחצי השנה הראשונה (וזאת אחרי שבמאי הם היו בטוחים שהתחתית הגיעה במאי, ובפברואר הם היו בטוחים שהתחתית הייתה ברבעון הראשון, ובדצמבר שנה שעברה הם היו בטוחים שהתחתית הייתה ברבעון הרביעי של 2011). אבל הנה הגיע לו יולי והנתונים מצביעים על המשך מגמת ירידה בכלכלה הסינית.

היצוא צמח רק באחוז אחד מסכן בחודש יולי, והעודף המסחרי אפילו הצטמק ביחס לשנה שעברה. הצריכה הפרטית צמחה ב-13.1% ביחס לשנה שעברה – שזה עדיין מספר גבוה אבל נמצא במגמת ירידה. צריך לזכור שרבים ציפו שהצריכה הפרטית תבוא ותציל את המצב כאשר תירשם ירידה בהשקעות. אבל צריכה לא חיה לה בוואקום, ואם ההשקעות יורדות זה גם משפיע על הצריכה.

מה שאני טוען כבר הרבה זמן זה שישנם שלושה דברים שעליהם צריך להסתכל בשביל לדעת מה קורה בכלכלה הסינית – נדל"ן, נדל"ן ונדל"ן. אחרי שמסתכלים על שלושת אלו אפשר להשתעשע בנתונים פחות חשובים ולבדוק מה רמת המינוף במשק, כמות ההלוואות של הבנקים, צריכת מכוניות וכו'. אבל הנתון החשוב ביותר הוא הנדל"ן. כמעט כל משבר כלכלי בהיסטוריה המודרנית של האנושות החל ממשבר נדל"ן. זה מה שקרה ביפן בתחילת שנות ה-90, במזרח אסיה בסוף שנות ה-90 וכמובן בשנים האחרונות בארה"ב וגם בספרד ואירלנד.

עודף הבנייה בסין עליו כתבתי בשנתיים האחרונות צריך להיפסק מתישהו. זאת הייתה התזה שלי – אם יש ביקוש ל-5-7 יחידות דיור בשנה, אבל בונים 20 מליון, נוצר עודף היצע עצום, וזה משהו שלא יכול להמשיך לעד. מתישהו זה ייפסק וכשזה ייקרה, שום דבר לא יוכל למנוע מהכלכלה הסינית מלהאט. כמה להאט? ממש ממש אין לי מושג. אני רק יודע שהכלכלה תאט בצורה שתפתיע את רוב העולם (שוב, וזה בגלל שאנשים לא מסתכלים במקום הנכון).

והנה הנתון שהפחיד אותי החודש, ולדעתי צריך להפחיד עוד יותר את כל מי שעדיין שורי על סין – סך התחלות הבנייה בסין ירד בחודש יולי בכ-27% לעומת השנה שעברה. כאשר הירידה בהתחלות הבנייה של נדל"ן למגורים עמדה על כ-30%. צריך לזכור שעד מרץ עדיין נרשמה עלייה בהתחלות הבניה שנה-ביחס-לשנה, ורק באפריל החלה הירידה. כאשר עכשיו הירידה כבר מתקרבת ל-30% – וזה אומר שהדברים קורים כאן די מהר.

לדעתי, אבל יכול להיות שאני טועה כאן בגדול, הבנייה צריכה לרדת עוד הרבה הרבה יותר. לכאורה אנחנו צריכים לרדת מ-20 מליון יחידות לכ-6 מליון – או ירידה של איזה 70%, אבל בגלל שכבר יש כזה עודף של דירות בסין – במיוחד דירות יד שנייה, אני לא אתפלא אם נראה ירידה של 90%. ירידה שכזאת תהיה מאוד משמעותית לכלכלה הסינית. תהיה פגיעה עצומה בענפים רבים כגון – פלדה, מלט, ספנות, ריהוט ועוד. כבר היום רואים סימנים לכך בסין – במיוחד בתעשייה הפלדה והספנות.

כתמונת מראה להתחלות הבנייה, מכירות הבתים דווקא עולות – 27% עלייה בשטח הנדל"ן שנמכר ביולי השנה לעומת השנה שעברה (30% עלייה בנדל"ן למגורים). אז למרות העלייה ברכישות הבתים (ולפי דעתי הצנועה – מדובר בעלייה זמנית בלבד), הקבלנים מתחילים לבנות פחות וגם קונים פחות קרקעות – צניחה של כמעט 55% לעומת יולי שעבר. הסיבה לכך היא שלמרות העלייה במכירות, הן עדיין לא מצליחות להדביק את היצע הדירות שמגיע מהקבלנים.

כמובן שצריך לקחת את כל הסטטיסטיקות האלו עם הרבה מלח. כמעט כל סטטיסטיקה שיוצאת מסין אינה מדויקת – וזה בלשון המעטה. אבל המגמה כאן די ברורה, ובזה אפשר להיות די בטוחים – הכלכלה הסינית מאטה מאוד.

בגלל הבעייתיות שבסטטיסטיקה הסינית ישנם כאלו שאוהבים להסתכל על שני מדדים אחרים – צריכת החשמל ושילוח ברכבות. לפי שני אלו סין כמעט ולא צומחת השנה בכלל, אבל אני לא בטוח גם כמה שני מדדים אלו משקפים את מה שקורה במדינה. לדעתי עוד מדד לא רע  הוא ייצור הפלדה במדינה – וגם שם העלייה מול שנה שעברה די אנמית – באזור ה-1% – וגם זה בא על חשבון עלייה במלאי הפלדה, ככה שבכלל לא בטוח שצריכת הפלדה עלתה השנה. ובגלל הירידה בהתחלות הבנייה, אני מניח שהשנה נראה ירידה בצריכת הפלדה בסין, ואם זה ייקרה, זאת תהיה הפעם הראשונה מזה 31 שנה שזה קורה.

בינתיים, מאז אפריל, מחירי הפלדה נמצאים בצניחה חופשית וכך גם מחירי עופרת הברזל שבימים האחרונים כבר ירדו אל מתחת ל-115$ לטון – המחירים הנמוכים ביותר מאז דצמבר 2009!

אז עכשיו כשמספר התחלות הבניה במדינה ירד, וזה רק שאלה של זמן עד שירידה זו תשפיע על סך הבניה בסין, מה צופן לנו העתיד?

האמת היא שאני לא יודע. רבים עדיין מאמינים שממשלה תבוא ותציל את המשק עם עוד תכנית תמריצים נוסך 2009, בעבר טענתי שאני בספק האם זה יקרה. הסיבה לסקפטיות שלי היא שלפי מה שנראה, לממשלה הסינית אין את הנזילות שהייתה לה לפני ארבע שנים. בחודשים האחרונים כמות החובות הבעייתיים בסין מזנקת וזאת בגלל שתעשיות רבות קורסות תחת החוב שהן לקחו על עצמן בשנים האחרונות וגם עקב עודף היצע.

אני לא רוצה להפוך את הרשומה הזאת לגדולה מדי אז אני רק אגיד שמספר רק של תעשיות נמצא במצוקת נזילות קשה ביניהן – נדל"ן, פלדה, מספנות, ספנות וכמובן הרשויות המקומיות. ככה שהממשלה צריכה עכשיו לגייס כספים רבים רק בשביל להציל את הקיים, ולכן יהיה לה קשה למצוא עוד כספים כדי להמריץ את הכלכלה. זאת התאוריה שלי, אבל יכול להיות שאני טועה והממשלה כן תצליח לעשות הוקוס-פוקוס ולהציל את המצב. אבל אם זה ייקרה אז זה יהיה כמו מסומם שמנסה להתגבר על תסמיני הגמילה ע"י לקיחה של עוד מנת סם. במוקדם או במאוחר סין צריכה להיגמל מהתלות שלה בהשקעות בתשתיות ובנדל"ן. לעודד עוד בום של תשתיות, ואחרי כמה שנים כשהכלכלה מאטה – עוד בום, זה בדיוק כמו בשיר של פורטיס – "עוד מנה ועוד מנה, ייתכן שזאת הפעם האחרונה". אולי זה יביא להקלה זמנית, אבל ללא ספק זאת תהיה המנה האחרונה – זאת תהיה הפעם האחרונה שסין תצליח להמריץ את הכלכלה, וזה יגבה מחיר הרבה יותר כבד עם תסמיני גמילה חזקים בהרבה עוד שנתיים או שלוש.

בעיה נוספת עם תכנית תמריצים נוספת היא שבשביל לחזור לצמיחה של 8% או יותר, סין תצטרך הפעם להשקיעה הרבה הרבה יותר כסף מאשר היא עשתה ב-2009 וזאת בגלל שתי סיבות – הראשונה היא שהתל"ג היום יותר גדול והשנייה היא שהתשואה על ההשקעות ירדה מאוד. בכדי להבין למה התשואה על ההשקעות יורדת, אפשר להביא דוגמה מישראל. נניח שהממשלה בארץ רוצה להגדיל את התל"ג. הדרך הקלה לעשות זאת היא להשקיע בתשתיות. אז הממשלה בונה רכבת בין תל-אביב לירושלים – השקעה גדולה, אבל בגלל ששתי הערים האלו גדולות ומרכזיות, התשואה על ההשקעה סבירה. ברגע שעבודת הבניה מסתיימת הממשלה חושבת איך להמשיך ולהגדיל את התל"ג, ואז היא מחליטה להמשיך לבנות קווי רכבת – נגיד עוד קו לאילת, ולאשקלון ולקריית שמונה. התשואה על קוים אלו כבר הרבה יותר נמוכה – אבל ההשקעה גדולה. נגיד, קו לקריית שמונה מחיפה יעלה יותר מהקו מתל-אביב לירושלים, אבל התשואה שהוא יניב תהיה הרבה יותר נמוכה. אחרי מספר שנים גם הבנייה של קוים אלו הסתיימה, אבל הממשלה עדיין רוצה להקפיץ את התל"ג, אז מחליטים לבנות עוד קוים – נגיד קו בין בית-שאן לקצרין. קו כזה שוב יעלה בערך כמו קו מתל-אביב לירושלים אבל התשואה שלו תהיה שלילית.

זה מה שקורה בסין היום. הממשלה השקיעה כל כך הרבה בתשתיות בעשור או שניים האחרונים שכבר אין לה הרבה מקומות להשקיע בהם התשואה על ההון סבירה. כל הערים המרכזיות עומדות להתחבר לרכבת המהירה בעתיד הקרוב, בכל הערים המרכזיות יש כבר לפחות שדה תעופה ענק אחד, כמה עשרות ערים בונות כיום רשת של רכבות תחתית וכו'. ככול שעובר הזמן ההשקעות של המדינה מנותבות לאפיקים פחות כדאיים מבחינה כלכלית.

אלו הן הסיבות שסין לפחות בינתיים לא יצאה עם תכניות תמריצים, למרות שכלכלה מאוד מאטה ובניגוד לצפיות של מומחים רבים. זה לא שממשלת סין לא רוצה להמריץ את הכלכלה, אלא שהיא לא יכולה!

לסיכום, אני עדיין ממשיך להחזיק בדעה שהיום בגלל שבועת הנדל"ן כבר התפוצצה, סין לא תצליח לשמור על צמיחה גבוהה. אני ממשיך להאמין שהשנה נראה צמיחה בתל"ג נמוכה מ-8% ובשנה הבאה נמוכה מ-6% (ואני לא פוסל את האפשרות שיהיה מיתון בעוד שנה או שנתיים). אבל אם הממשלה תבוא ותציל את המצב, אז הנחות אלו לא תתממשנה, אבל אז בעוד שנתיים או שלוש סין תכנס למיתון מאוד קשה עם משבר חובות ענק.