מה עושה עיר שאחוזי התפוסה בנדל"ן המשרדי שלה כבר יורדים לאזור ה-60%?
הנה התשובה:
על העיר צ'ונגצ'ינג כתבתי קצת בעבר. אחוזי התפוסה של הנדל"ן המשרדי בעיר כבר מתקרבים ל-60% (מתקרבים מלמעלה), אבל זה לא מפריע לקבלנים להמשיך ולבנות בקצב מסחרר. ההיגיון אומר שאם אחוזי הנדל"ן הלא מאוכלס (קרי – Vacancy Rates) מטפסים מעל ל-15% ובטח מעל ל-20%, הקבלנים צריכים לעצור בניה ולתת לעודף ההיצע להיספג. אבל הגיון זה כנראה לא הצד החזק של הסינים היום (המילה "לוגיקה" בכלל לא הייתה קיימת בסינית והיא "יובאה" מהמערב).
דרך אגב, מה שיותר מעניין זה שחברת הנדל"ן שבונה את הפרויקט שבתחתית התמונה היא לא אחרת מאשר Wharf Holdings Ltd. חברה בה הייתי מושקע בעבר דרך חברת האם שלה (Wheelock and Company Limited) ויצאתי לפני מספר שנים ברווח יפה. מאז החברה יצאה מהחממה המאוד רווחית שלה בהונג-קונג והחלה לקנות אדמות בסין בקצב מטורף. אולי כשהבועה בסין תתפוצץ, תהיה לי הזדמנות נוספת להיכנס למניה במחירי רצפה. מי יודע?
בנוסף לפרויקט הזה, בצ'ונגצ'ינג נבנים עוד מספר רק של מתחמי נדל"ן מכל הסוגים והצבעים. מתישהו, זה ברור, הבועה תתפוצץ, וזה לא יהיה נעים בכלל.
אני ממשיך להתכונן לחורף הסיני, והגדלתי עוד את ההימור נגד הבועה. פרטים יגיעו עוד כחודש בעדכון הרבעוני.
ללא קשר להגיון הסיני יש הגיון פיננסי, מאיפה יש לחברות האלה כסף להמשיך לבנות ללא קונים?
כמו כן אך אפשר בחוסר הגיון פיננסי להעריך מתי תהיה הנפילה?
תראה איך האמרקאים הצליחו לעורר את הכלכלה באחת ההדפסות כסף הגדולות בהיסטוריה עם חוב שרק גדל.
אם מישהו מכיר מאמרים על ההגיון הכלכלי העולמי עם כל חובות הענק האלה, אשמח לקבל הפניות.
בארה"ב רמת החוב לתל"ג דווקא קטנה מזה מספר שנים.
בכל מקרה ההשוואה לארה"ב בעייתית כי האמריקאים מבצעים הקלה כמותית בזמן משבר פיננסי, אבל הסינים מבצעים הקלה כמותית כדאי שהכלכלה תמשיך לצמוח בקצב מאוד גבוה. לדעתי, זה הבדל מאוד גדול. זאת גם הסיבה שסין מגדילה את החוב בקצב הרבה יותר מהיר מאשר ארה"ב.
בנוסף, ארה"ב מעולם לא בנתה גשרים לשום מקום ובתים שלעולם לא יאוכלסו. המצב בסין בכלל לא דומה לארה"ב.
עדו, מה שיורד בארה"ב זה הגירעון כאחוז מהתמ"ג. החוב הכולל ביחס לתמ"ג עוד עולה אם כי בצורה מאוד מתונה לאחרונה. אני חושב שאתה מבלבל מושגים בהקשר להקלה כמותית. הקלה כמותית היא קניה של חוב ציבורי בידי הבנק המרכזי. אצל הסינים זה הגדלת האשראי בידי הבנקים לציבור שגדלה. למעשה ההקלה הכמותית לא השפיעה כלל על האשראי שהבנקים נותנים לציבור ולכן יש כל כך הרבה רזרבות עודפות בבנקים אמריקניים.
אתה יכול לראות כאן שרמת החוב של משקי הבית בארה"ב יורדת בהתמדה מ-2008:
http://1.bp.blogspot.com/-AquuCYJRNpI/UoT181Nhr8I/AAAAAAAAc5k/rW6eRAmS_kg/s1600/NYFQ32013.jpg
וזה עוד במספרים מוחלטים. ביחס לתל"ג זה עוד יותר משמעותי. אין לי כח לחפש אבל גם חברות מורידות מינוף מזה שנים. לכן אם משקי הבית מורידים מינוף, וחברות מורידות מינוף והממשלה מורידה מינוף, אז ברור שרמת המינוף במשק יורדת.
בכל מקרה המצב בארה"ב בכלל לא דומה למה שקורה בסין. בכלל אני לא מבין את כל המקטרגים על ארה"ב. אותי זה די מדהים שאמריקה הצליחה לצמוח בזמן שהיא הורידה מינוף כל הזמן.
בסין המצב לגמרי שונה כי רמת המינוף רק עולה. אבל מעבר לזה חשוב גם להבין לאיפה הולך הכסף. יש הבדל מאוד גדול בין חברה עם תשואה של 15% על ההון שלוקחת הלוואה ב-6% בשנה – כמו שקורה (בגדול) בארה"ב לבין חברה עם תשואה של 6% שלוקחת הלוואה ב-15% (כמו שקורה הרבה בסין). המצב הראשון הוא סביר והשני הוא מתכון לאסון.
ככה שמעבר לרמת המינוף חשוב גם לראות מה קורה עם הכסף. בסין הכסף הולך לפרויקטים עם תשואה מאוד נמוכה על ההון שאין להם בכלל הצדקה כלכלית וזה מתכון לאסון.
עדו, מה מיצג החוב האמרקאי שעבר את השבע עשרה טרליון ושכל תקופה נדרש אישור להעלות את תקרת החוב מחדש? למי האמרקאים חייבים אותו ומהם המקורות לכסות אותו?
עידו, בלבלת גם אותי מקודם. אני התייחסתי לחוב הממשלתי. אני יודע שמשקי הבית בתהליך של הורדת מינוף, תהליך שדרך אגב הסתיים ממש לאחרונה.
רון, השבע עשרה טריליון זה חוב ממשלתי. הם חייבים אותו בעיקר לאזרחים שלהם וחלק למשקיעים/מדינות זרות. עם זאת, מכיוון שכל החוב הנ"ל נתון בדולרים אז הוא לא מהווה מגבלה על הממשל האמריקני.
ברק, אכן החוב הממשלתי כחלק מהתל"ג עלה, אבל הגירעון הממשלתי יורד יפה, ולכן סביר שהחוב גם יתחיל לרדת (כחלק מהתל"ג. לא במספרים מוחלטים).
אבל, באמת שאני לא רוצה לדבר הרבה על ארה"ב, כי לדעתי גם אם יש שם בעיות הן בכלל לא ברמה שמתקרבת לחוסר האיזון שיש היום בסין. מי שהימר בשלושת השנים האחרונות נגד ארה"ב, הפסיד. מי שהימר נגד סין, עשה לא רע בכלל. לא יודע מה יקרה בשלושת השנים הקרובות עם הבורסה האמריקאית, אבל אני מהמר שסין תהיה בצרות שיפתיעו הרבה מאוד אנשים.
היי רון, בנוגע לשאלה שלך מדוע מדינות המערב צוברות יותר ויותר חובות, הסיבה היא שכל דולר שמתווסף למחזור, צמוד אליו חוב[עסק או צרכן לווים כסף מהבנק], וכאשר החוב מוחזר, הדולר נעלם מין המחזור. היעד של מדינות המערב, הוא לשמור על סביבה אינפלציונית, אבל זה לא יכול לקרות כאשר גם ציבור הצרכנים וגם בעלי העסקים מקטינים חובות. לכן כדי לעמוד ביעדי האינפלציה המדינה לוקחת על עצמה את האחריות, ומגדילה את כמות החובות שלה.
להסבר מפורט יותר אתה יכול ללחוץ פה
שלו עדו
כתבת באחד ההשקעות הראשונות (טאי פאנאג)שהצגת אני מצטט:"האם הון החברה גדל. לדעתי זה יותר חשוב מאשר האם החברה רווחית, כיוון שעם רווח והפסד הרבה יותר קל לעשות מניפולציות. הון החברה גדל כל שנה במשך 5 השנים האחרונות בקצב של כ-10% בשנה. דבר המראה שהחברה רווחית אם כי צומחת לאט."
אני מקווה שהבנתי נכון, הרווחים של החברה יבואו לידי ביטוי בהון חברה שמוגדר השקעת הבעלים בחברה ועוד העודפים שנצברו בחברה וזה נראה לך יותר מהימן מזה שכתוב בדוח- רווח נקי.האם זה מה שהתכוונת??
תודה רבה
שלומי – זה נדיר ביותר המצב שאתה מציג. בעיקרון הון גדל מרווחים (ולכן לא גדל כשהחברה מפסידה) ההון יכול לגדול מסעיפים אחרים (אבל לא לאורך זמן) כמו שערוכים שלא עוברים בדוח רוו"ה או הנפקת הון..
הצטוט של עידו אולי יצא מהקשרו. אולי התכוון שבפירמות סיניות אכות הדיווח ירודה ופעמים רבות התגלו בדיעבד מניפולציות..אבל..ברור שאם חברה מציגה רווח שאינו אמיתי, היא כמובן תוסיף אותו להון – ככה זה עובד – ואז גם ההון יגדל. לסיכום – לא נראה לי סביר לשקול השקעה בחברה שאתה לא סומך על דיווחיה ומתעלם מדוח רוו"ה ומקבל החלטה על סמך הצצה במגמת ההון..
יובל, לא לזה התכוונתי.
שלומי, אני תמיד בודק את העלייה בהון העצמי למניה על פני מספר שנים. זה לדעתי נותן תמונה די טובה לרווחיות של החברה.
עדו – האם לדעתך הבעיה העיקרית בסין היא בועת אשראי או בועת נדלן (או שילוב)? אם משקי הבית שמים חסכונותיהם בדירות להשקעה ולא באמצעות משכנתאות (כמו שהיה בארהב במשבר ב-2008) אז הבעיה לא כל כך גדולה. נכון שיש הרבה דירות שלא הצליחו להמכר אבל איך זה שחברות בניה לא פשטו את הרגל ולמעט מקרה קטן שדווח לפני כשבוע לא היו מקרים של אג"ח קונצרני חדלי פרעון? נכון שיש BUILD UP של בעיה עם הכלכלה הסינית שצומחת בקצב גדול כשבאותו זמן הדיווח, דירוג, שקיפות ופיקוח לא מתפתחים באותו קצב.
יובל, ובקשר למשכנתאות. זה ממש לא נכון שהסינים קונים במזומן. אולי זה היה נכון לפני 10 שנים, אבל זה לא המצב היום. תחשוב שכל דירה עלובה בבייג'ינג עולה לפחות 500 אלף דולר. אם הסינים היו יכולים לקנות במזומן, הם היו העם הכי עשיר בעולם.
כל מי שאני מכיר שקנה דירה בשלוש שנים האחרונות לקח משכנתה. וגם לפי חברים שלי בתעשיה, רוב הסינים לוקחים משכנתאות. זאת סתם אגדה שהסינים משלמים במזומן.
עדו שלום
איפה אתה מוצא את הטבלאות כמו שמצאת על טאי פאנאג?
כמו כן שאתה בודק רווח למה דווקא תקופה של חמש שנים? תקופה של שנתיים לא נותנת מספיק בטחון בכך שהחברה תצליח?
כמו כן אחרי שמצאת חברה שעומדת בקריטריונים שלך איך אתה קובע אם מחיר המניה יקר או זול?
תודה
שלומי, אני ממליץ לך לקרוא את הספר של בנג'מין גרהאם "the intelligent investor" הוא מסביר שם הכל.
רון, תקרא את הבלוג של פול קרוגמן והוא מאוד קריא. הוא מדבר הרבה על ההגזמה הפרועה בייחוס ערך שלילי לחובות. אבל יש כאלו שמסבירים את זה עוד יותר טוב ממנו, וזה אנשי אסכולה שנקראת MMT. חפש חומר בנושא, אם מעניינך.
עדו, אתה יודע אם יש מידע לגבי כמה מההון של משקי הבית בסין מושקע בנדל"ן?