הברזל שוב מתחת ל-100 דולר

לא צריך סיווג ביטחוני גבוה כדי לדעת שהגדלתי מאוד את השורט על סין בחודשים האחרונים. מתחילת השנה:

– הכפלתי את השורט על ואלי.
– פתחתי שורט גדול על ריו-טינטו.
– קניתי פוטים של ריו-טינטו.
– ובשבוע האחרון פתחתי שורט על פורטסקיו.

מנגד, סגרתי כמה שורטים על חברות סיניות וגם הקטנתי את השורט על אנחווי (בדיוק דקה לפני שהמניה התרסקה!). אבל נט-נט, הגדלתי מאוד את השורט על סין. רק הפוטים שקניתי על ריו-טינטו תופסים היום יותר מ-5% מהתיק שלי. זהו ההימור הגדול ביותר שעשיתי על אופציות (אם מתעלמים מכתבי האופציות לטווח ארוך של WFC, JPM ו AIG).

בימים ובשבועות האחרונים הגדלתי מאוד את השורט על סין, בגלל שנקודת המפנה כבר הגיעה והשוק מתעלם מזה לחלוטין. לדעתי השוק מפספס פה בגדול וזה הזמן להיות אגרסיבי. מתחילת השנה מחיר עופרת הברזל ירד מ-130 וקצת דולר לטון לאזור ה-100 דולר היום. מדובר בירידה משמעותית ביותר, אבל מחירי מניות הכרייה לא מגלמים ירידה זו – במיוחד ריו-טינטו שבקושי זזה השנה למרות ירידה זו של כ-30% במחירי עופרת-הברזל.

כנראה שהשוק חושב שמדובר בירידה זמנית. זה קרה לנו, למי שזוכר, ב-2012. מחירי הברזל ירדו עד לתחתית של 86$ ואז טיפסו להם די מהר חזרה ל-150$. אולי השוק מצפה שוק להתאוששות. אני לא יודע. בכל אופן, השוק טועה. בואו נמספר את הסיבות לכך:

1 – הביקוש לא ממש חזק. מי שקצת עוקב אחרי התעשייה הזו כבר יודע שהכל מתחיל ונגמר בביקוש הסיני (סין צורכת יותר ממיליארד טון בשנה לעומת בערך 30 מליון טון שצורכת הכלכלה האמריקאית!). אז הכל מתחיל ונגמר בסין. השנה הצמיחה ביצור הפלדה הסיני חלשה ביותר – משהו כמו 2%-3%. זאת צמיחה ממש אטית ביחס לשנים עברו, אבל המצב עוד גרוע יותר ממה שמספרים אלו מראים.

2 – ייצוא הפלדה הסיני גדל. גדל בערך ב-8% אחוז השנה. למשל, באפריל יצור הפלדה בסין גדל ב-1.3 מליון טון, אבל היצוא צמח ב-2.5 מליון טון. מה שאומר שבעצם צריכת הפלדה בסין מתכווצת. אבל המצב (כלפי כורות הברזל) עוד יותר קשה כיוון ש:

3 – תמיד צריך לזכור שבעולם המפותח רוב הפלדה מגיע ממחזור ולא מעופרת-ברזל. בסין, בגלל: א' – שכ-50% מהפלדה הולכת לבנייה. ו-ב' – שבום הפלדה חדש ולוקח כמה שנים עד שהפלדה ממוחזרת, אז מה שקורה זה שרוב הפלדה מיוצרת מעופרת-ברזל ולא מפלדה ממוחזרת. מצב זה עם השנים יעבור יותר ויותר לכיוון הפלדה הממוחזרת. כל שנה תגיע לשוק כמות יותר ויותר גדולה של פסולת-פלדה. ככה שגם אם צריכת הפלדה בסין הייתה צומחת ב-2%-3% בשנה, הביקוש לברזל היה כנראה סטטי ואולי אפילו יורד בגלל הפסולת.

אז אלו שלושת הסיבות לחולשה של הברזל מהכיוון של הביקוש. כיוון ששוק הדיור בסין מפוצץ בעודף עצום של דירות (דבר שכיום גם בסין מכירים בו), אין מצב שהביקוש לפלדה בסין יצמח. סין הגיעה לשיא הביקוש ומכאן הדרך היא רק דרומה. וזה לא משנה מה ממשלת סין תעשה ואם היא תתחיל עם תכנית תמריצים חדשה או לא. ישנה רק דרך אחת לפתור את בעית עודף ההיצע בשוק הנדל"ן והיא לבנות פחות.

מה שיפה בהימור נגד חברות הברזל זה שאפילו אם לגמרי טעיתי בכל מה שכתבתי בשלושת הסעיפים שלמעלה, עדיין ההימור הזה יעבוד. וזאת מאותה הסיבה שהוא עבד טוב עד היום. את השורט על ואלי התחלתי בסוף שנת 2010 כשהמניה נסחרה מעל ל-30$. מאז היא ירדה ביותר מחצי וזאת למרות שהביקוש הסיני לפלדה צמח ממש יפה. הסיבה שמניית ואלי ירדה היא שמחירי הברזל ירדו מאזור ה-190$ כשפתחתי את השורט לאזור ה-100 דולר היום. והסיבה לכך היא – היצע.

4 – השנה היא שנת מפתח בהיצע הברזל. הולכים להתווסף יותר מ-150 מליון טון של ברזל השנה. רק אוסטרליה תוסיף בערך 150 מליון טון – תוספת של כ-50 מליון טון מכל אחת מהשלוש – ריו, BHP ופורטסקיו. עכשיו, בואו נתעלם מהעובדה שהצמיחה ביצור הפלדה הסיני היא בגלל יצוא העודפים, ונתעלם מההאטה בבנייה בסין וגם מעניין המחזור, ובואו נניח שהביקוש הסיני יעלה השנה ב-3%. אתה יודעים מה – בואו נהפוך את זה ל-4%. סין מייצרת 800 מליון טון פלדה. לכך צריך בערך 1.2 מיליארד טון של ברזל. 4% של 1.2 מיליארד יוצא 48 מליון טון. ככה שהיצע הברזל השנה יעלה בכ-100 מליון טון על הביקוש.

5 – 150 מליון טון של היצע חדש? לא ממש. המספר גבוה בהרבה בגלל שיש שחקן אחד בשוק שמשבש לגמרי את התכניות של הכורות האוסטרו-ברזילאיות. מדובר בשחקן הסיני. גם בסין יש המון ברזל (אם כי מאיכות מאוד נמוכה) והכמות שנכרת כל שנה הולכת וצומחת. באפריל, למשל, כריית הברזל בסין עלתה ב-12% משנה שעברה. מדובר בעוד כ-120 מליון טון שמתווספים לשוק השנה. מדובר בברזל מאיכות נמוכה, אז סביר להניח ש-120 מליון טון של ברזל סיני מספיקים ליצור של נגיד 40-50 מליון טון של ברזל. עדיין מדובר בכמות גבוהה מאוד.

רבים טוענים שחברות הכרייה הסיניות מפסיקות להרוויח ברגע שמחירי הברזל נופלים מתחת ל 120$-110$ לטון. לכן ישנה ציפייה בשוק שהמחירים של הברזל לא יכולים לרדת מתחת לטווח זה לאורך זמן. לדעתי מדובר בחלומות באספמיה. מי שחושב שסין תתן לחברות הברזל המקומיות לפשוט רגל לא מבין את צורת המחשבה של השלטון כאן. בסופו של דבר לא תהיה ברירה והשלטון ייתן לאלו ליפול, אבל זה ייקח הרבה מאוד זמן (כמה שנים ככל הנראה). תסתכלו על תעשיות אחרות בסין שמפסידות כסף (כמו למשל – פלדה, ספנות, אלומיניום) ותראו איך השלטון מחזיק אותן בחיים לאורך שנים.

זה מה שאנחנו מקבלים כאן – עלייה בהיצע וירידה (או קיפאון) בביקוש. ולכן אין שום מצב שמחירי הברזל יתאוששו. והנה הסיבה האחרונה מדוע אני חושב שהמחירים לא יתאוששו:

6 – בניגוד ל-2012 שאז הנפילה במחירי הברזל באה יד-ביד עם נפילה במלאי הברזל בנמלים הסיניים, הפעם המלאי רק הולך וגדל. כלומר הנפילה במחיר אינה נובעת מניקוי המלאי אלא מעודף היצע.

לדעתי אנחנו מקבלים כאן את הסופה המושלמת – זינוק בהיצע בדיוק בזמן שהביקוש הסיני הולך להתרסק. אבל אפילו אם הסופה לא תהיה מושלמת והביקוש הסיני לא יתרסק, עדיין נקבל שהיצע הברזל יעלה בהרבה על הביקוש. במקרה שכזה נקבל ירידה במחירים. לדעתי הירידה תהיה דרסטית הרבה יותר ממה שהשוק מצפה. גולדמן, למשל, גם מאמינים שישנו עודף היצע, אבל הם מצפים שזה יביא לירידה די מתונה במחירים – 108$ השנה ו-80$ בשנה הבאה. אני מהמר שהתיקון במחירים יהיה הרבה יותר אגרסיבי. השוק עוד יפלרטט אולי כמה שבועות עם ה-100 דולר לטון, אבל עד סוף השנה המחיר כבר ירד ל-80 דולר או פחות. זה ההימור שלי. זאת הפעם הראשונה מזה לפחות 10 שנים שההיצע עולה על הביקוש. במצב שכזה ירידת המחירים צריכה להיות מאוד אגרסיבית – מספיק אגרסיבית כדי שכורות הברזל תתחלנה לייצר בהפסד. אבל אפילו אם ניקח את האנליזה של גולדמן, הירידה במחיר תגרום להרבה כאב אצל הכורות.

קחו למשל את ריו-טינטו. נגיד שהמחיר יתאזן ב-100 דולר. ב-2012 החברה הרוויחה כ-10 מיליארד דולר על יצור 210 מליון טון ומחיר הברזל עמד על 130$. למרות שהשנה החברה תגדיל את הייצור ל-250 מליון טון, עדיין נקבל נפילה של יותר מ-2 מיליארד דולר בהכנסות. ברור שחלק גדול מזה יגיע לשורה התחתונה. מה יקרה לרווח של החברה אם מחיר הברזל ייפול ל-80$ או 60$?
משום מה השוק עדיין אינו מתמחר את הירידה במחיר הברזל. ריו טינטו נסחרת במחיר די דומה לממוצע המחיר ב-12 החודשים האחרונים. השוק מגיב ממש ממש לאט להתפתחויות האחרונות וזאת הזדמנות להכות בכל הכוח וזאת הסיבה שאני מגדיל את השורט כל הזמן.

פורסם בקטגוריה כלכלה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.