הגן האולימפי - צ'ונג צ'ינג

שנת 2011 הייתה השנה בה התפוצצה הבועה הסינית, ושנת 2012 התחילה עוד יותר רע. הנתונים מהשבועיים הראשונים של 2012 אינם טובים, אבל אני לא רוצה להגיע למסקנות חפוזות כיוון שראש השנה הסיני נחגג השנה מוקדם, ולכן הנתונים של ינואר לא משקפים בהכרח את מה שיקרה בהמשך השנה.

מה שבטוח זה ש-2011 החלה מאוד חזק אבל החל מיולי-אוגוסט החלה התדרדרות שהלכה והחריפה לאורך השנה. למשל, בבייג'ינג הייתה ירידה של כ-12% במספר הדירות שנמכרו ב-2011 לעומת 2010. זה לא הפריע לקבלנים להגדיל ב-10% את ההשקעות בנדל"ן. מה שאומר שהלחץ על מחירי הדירות הולך להחמיר בשנים הקרובות.
נתונים דומים ניתן לראות גם בערים אחרות – גם ערי-TIER 1 וגם TIER 2. סך הכל מ-70 ערים שנבדקו בדצמבר – ב-70% נרשמה ירידה במחירי הדירות.

במקום להלאות אותכם בפרטים על כל עיר ועיר ועל המצב הקשה של שוק הנדל"ן בסין, אני אביא סיפור שמראה יפה את הלך הרוחות בסין שאחרי פיצוץ הבועה.

הסיפור מתרחש באחת הערים הגדולות בסין – צ'ונג צ'ינג (Chong Qing). עיר זאת היא אחת מ-40+ הערים בהן החלו לפני מספר חודשים להגביל את מספר הדירות שמותר לכל תושב לקנות. לפי הכתבה, זוג נשוי שברשותו כבר דירה אחת בעיר, רצה לקנות דירה נוספת. לפי חוקי העיר, על קנייה של דירה שנייה, הזוג אינו רשאי לקחת משכנתה בשווי הגבוה מ-40% מערך הנכס. אולם כשהם ביקרו באולם התצוגה של "הגן האולימפי" (פרויקט מגורים בעיר), איש המכירות אמר להם שאין שום בעיה לקבל משכנתה גבוהה יותר. כל מה שהם צריכים זאת תעודת גירושין מזויפת, ואת את זה ניתן לסדר להם כאן. הזוג החליט לקנות את אחת הדירות בפרויקט – דופלקס בגודל של 107 מ"ר ובמחיר של יותר מ-10,000 יואן למ"ר.

בהמשך השיחה עם הזוג, גילה נציג המכירות כי הזוג בכלל אינו מתושבי העיר, ועל כן בכלל אסור להם לקנות נכסים בעיר (לפי התקנות החדשות מלפני כחצי שנה). אבל גם מכשול זה לא ימנע מהקבלנים למכור – אין בעיה, אמר נציג החברה, נסדר לכם פה אישור מזויף שאתם משלמים מסים בעיר (ואז מותר להם לקנות נכסים). בקיצור הקבלן מוכן לזייף להם שלושה מסמכים – תעודת גירושין, תעודת רווקות ואישור תשלום מס.

למחרת חזר הזוג למשרד המכירות וגילה לתדהמתו שבכניסה למשרד אנשי המכירות מוכרים את אותן הדירות במחיר של 7,500 יואן למ"ר! הזוג הנדהם שאל את איש המכירות לפשר פער המחירים. איש המכירות הלך להתייעץ עם הבוס שלו, חזר לזוג ואמר – אין בעיה, אתם יכולים לשלם רק 6,700 למ"ר, אבל על זה אתם צריכים להוסיף 80 אלף יואן של-"דמי פרוטקציה" שיש לקבלן מול הבנק (כלומר, לפי דעתי, משתמע מכך שהבנק מודע לכך שהמסמכים מזויפים אבל בגלל הקשרים שלו מול הקבלן, הם יאשרו את הבקשה). ככה שאחרי "דמי הפרוטקציה" המחיר יעמוד על קצת יותר מ-7,000 יואן למ"ר.

מספר מסקנות

כמו רוב משקיעי הערך, הדבר הראשון שעשיתי אחרי קריאת כתבה זו זה לבדוק האם הקבלן זאת חברה ציבורית – ואכן מצאתי שהחברה נסחרת בהונג-קונג (סימול 1918). היה לי ברור שהמניה הולכת לפול אחרי כתבה שכזו, אבל להפתעתי זה לא קרה. בכל מדינה מתוקנת מדובר בעבירות חמורות מאוד – זיוף מסמכים. גם די ברור מהכתבה שהזיוף נעשה ללקוחות נוספים ובתוך אולם התצוגה של החברה, ככה שסביר להניח שהחלונות הגבוהים בחברה מעורבים בעניין. קשה לי להאמין שהרשויות הסיניות לא יפעלו כנגד החברה, אבל אני לא מבין הרבה בחוקים הסינים, אז אולי לא מדובר בעבירה חמורה.

לא רק שמחיר המניה לא ירד, לא הייתה גם שום התייחסות לכתבה מצד החברה. בד"כ נהוג להגיב על כתבות שכאלו בצורה רשמית בפרסום באתר הבורסה. דבר שמראה הרבה על רמת השקיפות של החברות הסיניות.

בכל הקשור למצב הנדל"ן בסין, ניתן להסיק עוד מספר מסקנות.

ראשית, עצם העובדה שהקבלן מוכן להסתכן ולזייף מסמכים מראה עד כמה הוא לחוץ למכור נכסים. בנוסף, המהירות בה הוא חתך את מחיר הדירה (ב-25% מהמחיר המקורי) מראה גם עד כמה הקבלנים נואשים.

שנית, שימו לב שמדובר בצ'ונג-צ'ינג שהיא עיר TIER 2. אחת הטענות העיקריות של אלו שטענו שבסין אין בועת נדל"ן הייתה שגם אם יש בועה היא קיימת רק בשנחאי ובבייג'ינג. אבל הנה גם בצ'ונג צ'ינג הרחוקה הקבלנים חותכים מחירים בצורה חדה ביותר (ועדיין לא מצליחים להיפטר ממלאי הדירות). הורדות מחירים חדות מתרחשות היום בכל סין ובכך נשמטת אחת הטענות המרכזיות של חסידי התאוריה שבסין לא קיימת בועת נדל"ן.

שלישית, שימו לב שהזוג היה זקוק למשכנתה בשביל לקנות דירה, וזאת בניגוד לטענות כי הסינים קונים דירות במזומן ולכן לא תהיה בעיית אשראי במדינה. שימו לב גם שהקבלן פתח בית-חרושת לזיופים באולם התצוגה שלו – מה שמראה שבני הזוג הם לא היחידים שזקוקים למשכנתה.

רביעית, מעיון מהיר בדוח הכספי של החברה עולה כי הבנייה בפרויקט המדובר תסתיים ב-2014. זה משהו שמאוד חשוב להבין כשמדברים על הנדל"ן הסיני – רוב הדירות נמכרות לפני סיום הבנייה. לכל עיר יש חוקים משלה בנושא – בחלקן מותר להתחיל לשווק דירות רק אחרי שהשלד מוכן ובחלקן השיווק מתחיל עוד לפני החפירה באדמה. אבל רוב רובן של הדירות נמכרות לפני סיום הבנייה. כאשר הקבלנים תלויים מאוד בכסף שהם מקבלים מהקונים בשביל לסיים את הבנייה. שיטת עבודה זו תגרום להרבה בעיות בעתיד הקרוב.

בעיה אחת שכבר החלה היא הפער בין מחירים של דירות שמשווקות היום לעומת אלו ששווקו לפני מספר חודשים. חלק מהפרויקטים האלו ממש גדולים – אלפי דירות ולפעמים אף עשרות אלפי דירות שמשווקות בשלבים – לפעמים על פני מספר שנים (הגן-האולימפי, למשל, כולל כ-2 מליון מ"ר של שטח בנוי). הקבלנים משחררים כל כמה חודשים כמה מאות דירות. בעבר זאת לא הייתה בעיה כי כל פעם שהם שחררו דירות חדשות הם העלו את המחירים, אבל היום בגלל המצב הקשה של שוק הנדל"ן, הקבלנים נאלצים להוריד מחירים. ככה נוצר מצב שאדם שקנה דירה לפני נגיד שלושה חודשים פתאום גילה שהיום אותה הדירה משווקת ב-20% או 30% פחות מהדירה שלו, וזה עוד לפני שהדירה נבנתה בכלל.

הסינים, שכמו הישראלים, ממש לא אוהבים לצאת פריירים, תובעים מהקבלנים לקבל החזר על פער זה במחיר. בכמה מקומות אפילו נערכו הפגנות מחוץ למשרדי המכירות של הקבלנים והושחת רכוש. כל אלו מכניסים את הקבלנים לפינה מאוד קשה – מצד אחד הם חייבים להוריד מחירים אחרת הם לא מצליחים למכור, אבל ברגע שהם מורידים מחירים, הם צריכים להתמודד עם רוכשי העבר הזועמים.

בעיה נוספת שהולכת לצוץ בקרוב לפי דעתי היא עיכוב ארוך בפרויקטים רבים. מה שקורה זה שסינים רבים משלמים חלק נכבד מסכום הדירה (והרבה פעמים את כל הסכום) עם חתימת החוזה וזמן רב לפני שהבנייה מסתיימת. מה שקורה היום זה שהקבלנים לא מצליחים לשווק דירות רבות, ולכן יהיה להם קשה לסיים את הפרויקטים. נגיד למשל שקבלן משווק פרויקט של 1000 דירות והוא מצליח למכור רק 200 ושחלק גדול מאלו שקנו את הדירות שילם את כל הסכום. אבל בגלל שהקבלן לא הצליח לשווק את כל הדירות, אין לו מספיק כסף לסיים את הפרויקט. זה יגרום לעיכובים ארוכים ולכעס גדול מצד אלו ששילמו את כל סכום הקנייה. בנוסף, יש סיכוי גדול שנתחיל לראות פשיטות רגל של קבלנים ואז הקונים יישארו גם בלי הכסף וגם בלי הדירה.

חזרה לאי חאי-נאן

כתבתי כאן כבר בעבר על הנדל"ן בחאי-נאן (אי בדרום סין עם שטח קצת יותר גדול מישראל ו-8 מליון תושבים). כתבה שקראתי לאחרונה דיברה על כך שלפי קצב רכישות הבתים באי, מלאי הדירות אצל הקבלנים מספיק לכ-10 שנים!

מה שמעניין בחאי-נאן זה שרק בשתי הערים הגדולות באי (שהן – חאי-קואו ו סאן-יה) ישנה מגבלה על רכישת דירות. בכל שאר האי (שמן הסתם כולל לפחות עשרות ערים ועיירות ועוד הרבה כפרים) אין מגבלה. טענה שאני שומע הרבה בסין היא שברגע שהמגבלות על רכישת הדירות תגענה לסיומן, הסינים יחזרו לקנות נדל"ן. תמיד טענתי שזה לא ייקרה, כי ברגע שבועה מתפוצצת, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. מה שקורה בחאי-נאן מוכיח זאת.

היינו מצפים שאם ישנה הגבלה על רכישת דירות בשתי הערים הגדולות באי, אז ערים אחרות באי בהן אין מגבלה תרווחנה מכך, ובהן תהיה פריחה בשוק הנדל"ן, אבל זה לא קורה והחולשה פזורה על פני כל האי.

חאי-נאן זאת הפלורידה של הבועה הסינית – רק שהיקף הבעיה שם גדול יותר מאשר היה בפלורידה. בדיוק כמו שהיקף בועת הנדל"ן הסינית גדול בהרבה מאשר היה בארה"ב.

בעוד כשלושה שבועת תחל לה שנת הדרקון. שנה שאמורה להיות שנה טובה לפי המסורת הסינית, אבל לפי התחזית שלי, תהיה דווקא שנה מאתגרת מאוד לסינים.
זה כמובן לא ימנע מהסינים להוליד יותר ילדים ולערוך יותר חתונות בשנה זה – כמו שהם נוהגים בכל 12 שנים כששנת הדרקון מגיעה.

אני מעדיף ללכת נגד מומחי הפנג-שווי (风水) ולהתרחק השנה מסין. החלק של המניות ההונג-קונגיות בתיק שלי הוא הקטן ביותר מאז 2002. אם אכן אני צודק לגבי הבועה הסינית, אז עדיף להתרחק קצת ממניות סיניות. אני מעריך שבעוד שנתיים-שלוש תהיינה הזדמנויות מדהימות בהונג-קונג אחרי שהבורסה שם תרד, ואז יהיה כדאי לחזור לשוק ההונג-קונגי.

למרות הפסימיות שלי לגבי סין, אני אופטימי מאוד לגבי התיק שלי השנה. לאחר שנה לא קלה, אני מעריך שתהיה לי שנה טובה, ואני מקווה לתשואה גבוהה מ-20%. כמובן שאין לי דרך לדעת בוודאות שזה מה שייקרה, אבל משום מה אני מאוד אופטימי.

ככה נראה התיק שלי בתחילת השנה:

כפי שניתן לראות מצבן של וולס-פארגו וסטיוארט יקבע את תשואת התיק שלי השנה. אלו שתי ההחזקות הגדולות שלי. ההחזקה השלישית הגדולה אצלי זה השורט על ואלי. ככה שאפשר להגיד שיש כאן מאין הימור על שנה טובה לכלכלה האמריקאית ושנה לא טובה בסין. אבל למעשה אמירה זו לא ממש נכונה. וולס-פארגו וסטיוארט יכולות לככב גם אם תהיה שנה די פושרת לכלכלה האמריקאית. מספיק שלא תהיה עלייה במספר עיקולי הבתים באמריקה בשביל שהרווחים של סטיוארט יזנקו בעשרות אחוזים. בדומה, כבר היום וולס מרוויחה כמעט 3$ למניה. מספיק שהשוק ייתן לה מכפיל רווח סביר יותר, בשביל שהמניה תעלה ב 30%-50%.

במקרה של ואלי, אפילו אם צריכת הברזל של סין לא תרד, בשנה-שנתיים הקרובות השוק הולך להיות מוצף ביותר ממאה מליוני טון של עופרת-ברזל, דבר שיביא לירידה של מחירי הברזל אל מתחת ל-100$ לטון. ירידה שכזאת תפגע קשות ברווחים של ואלי.

לאור זאת, אני מאמין שתיק ההשקעות שלי יניב תשואה יפה אפילו אם הימורי המקרו שלי לגבי ארה"ב וסין לא יתממשו במלואם.

וכמו שראינו בשנתיים האחרונות, הימורי מקרו הם ממש לא הצד החזק שלי, ועל כן השנה אני לא מתכוון לתת שום תחזית מעבר לכך שאני מאמין שהתל"ג הסיני יעלה השנה בפחות מ-8%.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

שנה שעברה..      ..חודש הבא

מה הייתם עושים אם לפני שנה הייתם מקבלים כדור בדולח במתנה אשר היה מראה לכם את האירועים המרכזיים של 2011:

- צונמי חסר תקדים הכה את יפן וגרם לאסון גרעיני נוסך צ'רנוביל כמאה קילומטרים מטוקיו.
- שיטפונות בתאילנד השביתו חלקים מתעשיית הדיסקים הקשיחים וגרמו לעלייה במחירים של אלו.
- משבר האשראי באירופה מחמיר. יוון פושטת רגל דה-פקטו ויש חששות רציניים לגבי עתידן של ספרד ואיטליה. תשואת האג"ח של אלו עולה אל מעל 7%. חשש אמיתי לגורל הבנקים האירופאים.
-העולם הערבי גועש. מהפיכות מביאות להתחזקות האסלאם הקיצוני.
-ההפגנות שהחלו באירופה מגיעות גם לארה"ב (ולישראל). המונים קוראים ל-"צדק חברתי" ולכבוש את וול-סטריט.
-בועת הנדל"ן בסין מתפוצצת.

אני מניח שרובנו היינו מניחים ששוקי המניות יתרסקו בשנה שכזאת, אבל הנה הדאו-ג'ונס הניב 7.4% בשנה שחלפה. פעמים רבות שאני מדבר עם אנשים על שוק ההון אני שומע דברים בנוסח – אירופה הולכת להתמוטט, תהיה מלחמה עם איראן (וכו') – ולכן עכשיו זה לא הזמן להשקיע בבורסה. העניין הוא שאין קשר בין מאורעות שכאלו לבין התשואות של הבורסה. הנה בסין הכלכלה בפריחה והתל"ג עולה ביותר מ-10% בשנה, ולמרות זאת הבורסה כאן נמצאת בשפל של שנים רבות. לעומת זאת הבורסה האמריקאית עלתה למרות האסון הגרעיני ביפן, למרות הבעיות באירופה ולמרות ההתאוששות האטית בארה"ב.

שאר המדדים פיגרו אחרי הדאו-ג'ונס. ב-2011 התשואה של ה SPY עמדה על 1.24%, התשואה של ה DIA עמדה על 7.4%, התשואה של מדד ההאנג-סנג עמדה על מינוס 17.2% והתשואה של התיק שלי היא 0.36%.

התיק הממונף ירד ב-12.72%, אז אם הייתי מחשיב אותו, התשואה שלי הייתה עוד יותר נמוכה. סך הכל התיק הממונף הוא בעל ערך של כעשירית מהתיק הלא ממונף שלי, אז ההשפעה שלו לא הייתה מאוד גבוהה אם הייתי מחשיב אותו, אבל זה היה מכניס אותי לטריטוריה שלילית השנה. כדי לא לסבך יותר מדי את העניינים, משנה הבאה אני מתכוון להחזיק רק תיק אחד שיכלול גם את המניות שקניתי ע"י מינוף.

אני מרגיש שאיך שהוא הצלחתי לצאת בשן ועין מהשנה הזאת. בתחילת השנה עוד כתבתי שאני מרגיש שזאת תהיה שנה לא טובה ושאני חושב שאני לא אצליח לעקוף את המדדים. בסופו של דבר התמקמתי איפה שהוא באמצע בין התשואה הגרועה של הונג-קונג לתשואה הסבירה של המדדים בארה"ב. המצב של התיק שלי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. זאת הייתה שנה לא קלה להרבה משקיעי ערך, ואני מרגיש שהייתי לא רחוק מתשואה הרבה יותר גרועה. שתי החלטות השנה הצילו לי את התשואה:

האחת הייתה לפתוח פוזיציית שורט נגד ואלי (סימול VALE) ולהגדיל אותה שוב ושוב לאורך השנה. ואלי ירדה ביותר מ-30%. רק השקעה זו הוסיפה לי כמעט 10 נקודות האחוז לתשואה.
ההחלטה השנייה הייתה למכור את סאונדוויל (סימול בהונג-קונג 878) כשהיא נסחרה ב 11$-12$. עם תחילת השנה סאונדוויל זינקה בכ-30%, וכיוון שזאת הייתה ההחזקה הגדולה ביותר אצלי בתיק, ההשפעה שלה על התיק שלי הייתה משמעותית מאוד. לשמחתי החלטתי למכור מניה זו די קרוב לשיא שלה.

ללא שתי פעולות אלו מצבי השנה היה גרוע בהרבה.

סך הכל, מ-2006 – אז התחלתי בכתיבת הבלוג הזה – התשואה שלי עוקפת את המדדים בצורה יפה מאוד:

עכשיו, כשאני מסתכל על הטבלה, התשואה השנה נראית מאוד מאכזבת. חוץ מב-2008 שהייתה שנה נוראית, בכל שאר השנים הכיתי את המדדים שוק על ירך. אבל השנה לא הצלחתי לעשות זאת. למרות זאת, אני לא מצליח לחשוב על אף טעות שעשיתי. הטעות היחידה אולי היא שלא קראתי את הדוחות של GMCR ישר אחרי שדויד איינהורן דיבר עליה. יש סיכוי שאם הייתי עושה זאת, הייתי פותח פוזיציית שורט על המניה. אבל חוץ מזה, אני לא מצליח לחשוב על אף טעות רצינית שעשיתי השנה.

היו לי שתי מניות שאכזבו בגדול השנה – הראשונה היא כמובן אנטרפרייז-אינס (סימול בלונדון ETI) והשנייה היא האצ'ינסון (סימול HTCH). אבל בשני המקרים אני לא חושב שעשיתי טעות בהשקעות האלו. ימים יגידו.

הסיבה העיקרית לתשואה הנמוכה שלי השנה היא ששתי ההשקעות הגדולות שלי (ובעוד כמה ימים כשאני אפרסם את הרכב התיק שלי, תכלו לראות עד כמה השקעות אלו גדולות) – סטיוארט (סימול STC) ווולס-פארגו (סימול WFC) טרם הבשילו. אני עדיין מאמין שמניות אלו תככבנה בשנים הקרובות, אבל זה לא קרה השנה. כשזה יקרה, התיק שלי יעוף צפונה. עד אז אני מתאזר בסבלנות.

תחזיות כמו חול

כמו בכל שנה, גם השנה נכשלתי בנבואות המקרו שנתתי בתחילת השנה. בואו נבדוק:

השנה תמשיך ההתאוששות בכלכלה האמריקאית. הנדל"ן יגיע לשפל והמחירים יתחילו לטפס מתי שהוא השנה. קצב התחלות הבנייה יעבור את ה 700-800 אלף לקראת סוף השנה.

הכלכלה האמריקאית אכן התאוששה, אבל בקצב איטי ביותר. מחירי הנדל"ן דווקא המשיכו לרדת, וקצב התחלות הבנייה הגיע ל 685 אלף.

אחרי שיהיה ברור לכולם שהכלכלה האמריקאית ממשיכה להתאושש, חברות תתחלנה לגייס עובדים, ונראה ירידה ברמת האבטלה.

האבטלה אכן החלה לרדת אבל בקצב איטי מאוד.

הבנקים יתחילו להלוות יותר. אני מצפה שוולס פרגו תככב השנה.

הבנקים אכן החלו להלוות יותר – בעיקר לשוק העסקי. השוק הביתי עדיין חלש. וולס-פארגו אומנם מצליחה להגדיל את הרווחים אבל המניה רחוקה הייתה מלככב.

כשיהיה ברור שאמריקה לא נופלת ושאירופה מתייצבת, תשומת הלב תופנה מזרחה לבעיות בסין.

כאן טעיתי בגדול. תשומת הלב הופנתה השנה לאירופה. רק בודדים מסתכלים ורואים את הבעיות של סין.

השנה תהיה ירידה בפעילות הנדל"ן בסין וכמו גם במחירים. הסינים ינסו לעשות הכל כדי למנוע משבר, אבל לדעתי זה לא כל כך יעבוד. אני לא צופה שתהיה השנה מפולת בסין כיוון שלוקח זמן לדברים האלו להתגלגל, אבל מחירי הנדל"ן יירדו וזה יהיה סימן ראשון לשנים הבאות שיהיו קשות יותר לכלכלה הסינית.

כאן צדקתי בגדול. ישנה ירידה משמעותית בפעילות הנדל"ן ובמחירים בסין. ואכן כמו שכתבתי, המפולת עוד לא הגיעה לסין, אבל היא בדרך….

התפתחויות בהחזקות

החודש לא יצאו דוחות חדשים. מי שיש לו קצת זמן יכול להקשיב למצגות של שלוש מהחברות בהן אני מושקע.

המנכ"ל החדש של סטיוארט הרצה בכנס משקיעים. הנה המצגת. וכאן ניתן למצוא את ההרצאה.
המנכ"ל של וולס-פארגו הרצה בכנס בנקאים של גולדמן-זקס.
מי שמתעניין בואלי, יכול לצפות ביום ואלי בלונדון וביום ואלי בניו-יורק. את המצגת ניתן למצוא כאן.

פעולות בתיק

שוב דבר מעניין לא קרה בגזרה הזאת. המשכתי להגדיל את הפוזיציות בדברים הרגילים – קניתי עוד וורנטים של וולס-פארגו ל-2018 תמורת 8.82$, קניתי עוד ליפים - WFC Jan 18 '14 $35 Call תמורת 2.05$ והגדלתי עוד קצת את השורט על ואלי במחיר של 21$.

שתהייה שנה טובה. אני מקווה לכתוב בקרוב את הרשומה הראשונה לשנה החדשה שתכלול גם את הרכב תיק-ההשקעות שלי.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

חודש שעבר..      ..שנה הבאה