הנה הכותרת מגלובס שתפסה את תשומת לבי אתמול – מספר הבתים החדשים שנמכרו ביוני הסתכם ב-330 אלף.

כיוון שבדיוק פרסמתי כאו רשומה על וולס-פארגו הנתונים עדיין היו טריים במוח הסנילי שלי, וישר קלטתי את הטעות בכתבה – מספר הבתים החדשים שנמכרו ביוני עמד על קצב שנתי של 330 אלף. יחי ההבדל.  ניתן לראות את הכתבה המקורית בבלומברג.

טעויות שכאלו מוכיחות לי יותר ויותר מדוע עדיף לקרוא נתונים כמה שיותר קרוב למקור. אם הנתונים באים מארה"ב – עדיף לקרוא את בלומברג או וול-סטריט ג'ורנל, או לגשת ישר לפרסומים הממשלתיים. סך הכל, הדיווחים בעיתונים הרבה פעמים שגויים. פעמים רבות עיתונאים פשוט מעתיקים מעיתונים אחרים ולא בודקים את המקור בעצמם.

אם נחזור לנתון, אז מדובר בעלייה יחסית לחודש שעבר, שאלו חדשות טובות בשביל וולס-פארגו וכמובן סטיוארט (סימול STC). קצת ציפיתי לכך שהנתונים יעלו בהדרגה מהשפל של מאי. הרי ברור שבחודש שאחרי שהסתיימה הטבת המס תהיה נפילה במספר הבתים שנמכרו.

בנוסף לכך ניתן לראות מהכתבה של בלומברג שהמלאי של בתים חדשים עומד רק על 210,000 ושזהו המספר הנמוך ביותר מאז 1968. אני חושב שזה נתון מעולה לכלכלה האמריקאית, אבל לפני שאני אסביר מדוע, בואו נעבור על עוד מספר נתונים.

אז אמרנו שישנם 210,000 דירות חדשות שעומדות ריקות. מספר זה שוב הדליק לי כמה נורות בראש, כי זכרתי שרק לפני מספר ימים קראתי בבלוג מסויים שמספר הדירות הריקות בארה"ב עומד על המספר העצום של 12 מליון. מהי הסיבה להפרש בין שני הנתונים?

הבלוגר טוען שיש 12 מליון בתים ריקים בארה"ב ע"י כך שהוא מחבר שני נתונים – הראשון הוא מספר הבתים הקיימים הריקים (כולל בתים חדשים וישנים). מספר זה עומד על 3.89 מליון בתים. המספר השני הוא מה שנקרא – בתים מוחבאים, והכוונה היא לבתים שעוקלו ע"י הבנקים. מספר זה עומד על 8 מליון.

נתחיל דווקא מהנתון השני. נתון זה הוא הערכה של מורגן-סטנלי (דבר שכבר אמור להדליק נורות אדומות). בהערכה זאת מורגן סטנלי לא הסתפקו רק בבתים שעוקלו, אלא הוסיפו להם אחוז נכבד מהבתים אשר בעליהם מתקשים בתשלומי המשכנתה. הם כללו בחישוב את כל בעלי הבתים שמאחרים 90 יום או יותר בתשלומי המשכנתה, ואת רוב בעלי הבתים שמאחרים ב 30-60 יום. ישנם מקרים רבים בהם אנשים יכולים להתעכב 30 יום או יותר בתשלומי המשכנתה – למשל גרושה שלא קיבלה מזונות, הוצאה חד פעמית על בריאות, איבוד זמני של מקום העבודה, עצמאי שלקוחותיו מאחרים בתשלומים ועוד ועוד. להגיד שרובם יפשטו רגל זוהי הגזמה פראית.

בעיה נוספת עם המחקר של מורגן-סטנלי היא שהם טוענים שהדירות המעוקלות תשארנה ריקות. בואו נניח שיעקלו 8 מליון בתים. איפה יגורו 8 מליון המשפחות שפונו מהבתים? האם באמת מורגן-סטנלי מאמינים ש-8 מליון משפחות יעברו לגור ברחוב?

ברור שלא. רובן המוחלט של המשפחות תעבורנה לגור בדירה אחרת – סביר להניח שהם יגורו בשכירות, אבל עדיין הם יצטרכו קורת-גג. לא רק שאני חושב שהנתון של מורן סטנלי מנופח מאוד, אלא שאני חושב שההשפעה של עיקולי הבתים על מספר הדירות הריקות יהיה שולי. אנשים פשוט יעברו לגור מדירה אחת לדירה אחרת.

כך שנשארנו עם  המספר הראשון – הנתון כנראה נכון, אבל השאלה היא כמה מספר זה גבוה יחסית להיסטוריה. השקעתי הרבה זמן בחיפוש אחר נתונים היסטוריים ולא מצאתי. אז חסר לי חלק בפזל. צריך לזכור שתמיד יש איזה שהוא מלאי של בתים. אף פעם אין תפוסה מלאה. היתרון הגדול של ארה"ב על פני מדינות רבות הוא שהאוכלוסיה שלה צומחת כל הזמן. צמיחה זאת יוצרת ביקוש גנרי של כ-1.2 מליון בתים בשנה (לפי באפט בדוח השנתי האחרון).

מספר התחלות הבנייה בארה"ב עומד כעת על כ-0.5-0.6 מליון – כלומר כחצי מהביקוש. לכן, כל עוד מספר התחלות הבנייה יישאר נמוך, מלאי הבתים לאט לאט יתרוקן. מתי שהוא הקבלנים האמריקאים יצטרכו לחזור ולבנות 1.2 מליון בתים, דבר שיעזור מאוד לכלכלה האמריקאית. אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל באפט טען במכתב האחרון שלו למשקיעים שזה יקרה בסוף השנה או תחילת 2011.

לסיכום, אני צופה שני קטליזטורים שיעזרו לכלכלה האמריקאית להתאושש:

1 – מספר הבתים החדשים הנמכרים יעלה מתישהו משפל של 330 אלף ל 1.2 מליון (כמה שנים כבר אפשר לגור עם ההורים?)

2 – מספר התחלות הבנייה יעלה מקצב של 0.6 מליון ל 1.2 מליון.

סין

המירוץ לדירה נוסח בייג'ינג

בועת נדל"ן בסין

בועת נדל"ן בסין – נדל"ן מסחרי

בועת נדל"ן בסין – מסקנות והשלכות

מי צודק מרטין ויטמן או אני?

ארה"ב

מספר נתונים על מספר הבתים בארה"ב

רשימת קריאה

סקירות ספרים

לרמות חלק מהאנשים כל הזמן

מתחילת השנה ה SPY ירד ב-6.4%, ה DIA ירד ב-5.2% וההאנג-סנג ירד ב-6.2%. התיק שלי עלה ב-10.5%.

תשואה זו לא כוללת מינוף. התיק הממונף שלי ירד מתחילת השנה ב-3.2% (בלי להתחשב בהוצאות הריבית), כך שאם הייתי מחשיב גם את התיק הממונף, התשואה שלי הייתה יותר נמוכה.

סך הכל התיק שלי עבר חודשיים מאוד קשים – במיוחד המניות בארה"ב. אומנם התשואה שלי חיובית, אבל ההרגשה היא כאילו אני בהפסד השנה.

דוחות ודיווחים

אי-בון (סימול 599) פרסמה את הדוח השנתי לשנת הכספים של 2009. התוצאות היו יפות מאוד עם עלייה יפה בהכנסות וברווח. הרווחים עמדו על 41 מליון דולר, כאשר שווי השוק של החברה עומד על 280 מליון. אי-בון היא אחת מהחברות הכי קטנות בהן השקעתי. הצמיחה שלה לאורך התקופה הייתה די מרשימה. כיום החברה מתחילה להיכנס לשוק בשנחאי. נראה איך זה יעבוד.

חברה נוספת שפרסמה תוצאות לשנה שנגמרת ב-30 במרץ היא אסיה סטנדרט (סימול 129). תהיה לי חוות דעת מלאה על החברה רק אחרי שהיא תפרסם את הדוח המלא, אבל מהתוצאות ניתן לראות שהחברה הרוויחה סכום היסטרי מהשקעה במניות השנה. שווי השוק של החברה עומד על 1.6 מיליארד דולר (הונג-קונגי כמובן) כאשר החברה הרוויחה השנה כמעט 2.4 מיליארד. כן, זאת לא טעות – שווי השוק נמוך מהרווחים שלה השנה.

ואיך השוק הגיב לדוח הזה? כמובן שהמניה ירדה!

חשוב לציין שרוב הרווחים נבעו מרווחי הון – הן ממניות והן מנדל"ן, אבל עדיין החברה נראית זולה מדי. אפשר לראות זאת בברור ממאזן החברה:

ההון של החברה עומד על 7.3 מיליארד ומורכב ברובו ממניות, מלונות ונדל"ן. שווי השוק כאמור הוא רק 1.6 מיליארד.

הנה דוח הרווח/הפסד של החברה:

רדיו-ואן (סימול ROIAK) דיווחה על הסכם מימון חדש ורכישה של חלק נוסף מטי-וי-ואן. לא אהבתי את ההודעה הזאת – הוצאות הריבית של החברה תעלנה בצורה משמעותית מ-9.2 מליון ברבעון ל 16.5 מליון. קשה לי להעריך עד כמה ההכנסות מטי-וי-ואן תכסנה על הוצאות הריבית, ולכן מכרתי חלק מהמניות ביום ההודעה.

פעילות בתיק

כמו שציינתי, ביום ההודעה על הסכם המימון החדש של רדיו-ואן, מכרתי חלק נכבד מההשקעה שלי שם במחיר ממוצע של 2.8$, וקניתי במקום מניות של וולס-פארגו (סימול WFC) במחיר ממוצע של 27.66$ ועוד מניות של סטיוארט (סימול STC) במחיר של 9.44$.

כמו כן קניתי כמות קטנה של מניות של טימברלנד (סימול TBL) תמורת 18.03$. בעברי הרחוק כבר החזקתי במניה זאת, ואפילו הצלחתי להרוויח על השקעה זו (זה היה בשנים 2003-2004). המניה נסחרת היום בפחות מאשר היא נסחרה אז, וזאת למרות שמספר המניות של החברה קטן בצורה די משמעותית. ללא ספק המשבר הכלכלי פגע בעסקי החברה, ובנוסף לכך היו לטימברלנד כמה קשיים נקודתיים. החברה עברה ארגון מחדש בשנים 2006-2007 אשר פגעו ברווחים שלה.

שווי השוק של טימברלנד עומד על מיליארד דולר (לפי המחיר שאני שילמתי. כיום שווי השוק עוד יותר נמוך). בשלושת השנים האחרונות החברה הרוויחה כ 40-50 מליון דולר בשנה. בשנים 2005-2006 החברה הרוויחה 100-150 מליון דולר. אני מאמין שהחברה תחזור להרוויח 150 מליון דולר וצפונה כשהמשבר ייגמר. לחברה אין חובות והיא יושבת על כרית מזומנים בעובי של יותר מ-200 מליון דולר. בנוסף, החברה רוכשת כ-3 מליון מניות בשנה. כיום מספר המניות של החברה עומד על כ-55 מליון. כאשר לפני עשר שנים היו לחברה 85 מליון מניות. בקצב שכזה החברה תקצץ בחצי את מספר המניות שלה תוך 10 שנים.

אם נניח שתוך 3 שנים לחברה יהיו 45 מליון מניות והחברה תרוויח 150 מליון דולר, עם מכפיל רווח של 12 – המניה צריכה להגיע למחיר של 40$. אם החברה תרוויח 180 מליון ומכפיל רווח של 15 – המניה תגיע למחיר של 60$. במקרה הגרוע יותר, החברה תרוויח 100 מליון ותסחר במכפיל של 12, ואז מחיר המניה יגיע ל-26$ – אבל זה נראה לי כתרחיש פסימי מדי.

מדובר בחברה עם מותג מאוד חזק והרכישה העצמית של המניות מאוד מושכת אותי. החיסרון הגדול בחברה זו היא המשכורות המנופחות להנהלה. בינתיים מדובר בהשקעה מאוד קטנה בשבילי – פחות מ-1% מהתיק.

שונות

אני מאוד רוצה להכין שורה של רשומות על הכלכלה הסינית. נראה אם יהיה לי כוח לכך. בינתיים אני הופך ליותר ויותר פסימי בקשר לכלכלה כאן בטווח הבינוני-ארוך, אבל גם בטווח הקצר יותר יש סימנים די ברורים להאטה בצמיחה של סין.

לפני מספר ימים פטריק-צ'וונאק פרסם מאמר על ביקורו בעיר צ'אנג-צ'ון בצפון מזרח סין. הוא מתאר איך תעשיית הרכב בסין פורחת, וחוזר על הדאגה שלו משוק הנדל"ן. כמה ימים לאחר פרסום כתבה זו, יצא לי להיפגש עם בן-דוד של אשתי. הוא די קרוב לתעשיית הרכב, ועד כמה שהוא יודע יש דווקא האטה משמעותית ברכישות הרכב בסין. לטענתו, רכבים מתחילים להיערם בסוכנויות הרכב. כנראה שמדובר בתופעה חדשה, ולכן המפעלים עדיין עובדים בתפוקה מלאה.

ענף הרכב עד עכשיו צמח בצורה מאוד מרשימה, אם גם כאן יש סימני האטה, כנראה שההאטה מגיעה לסין בקצב מהיר יותר מאשר ציפיתי. צריך לזכור, אבל, שלממשלה הסינית יש הרבה מאוד תחמושת להילחם בהאטה כלכלית (הן אם מדובר בהורדת ריבית או העלאת הגירעון), לכן לא הייתי מהמר על כך שבשנתיים הקרובות נראה צמיחה נמוכה מ-8% בשנה, אבל מתישהו התחמושת שלהם תיגמר, ואז הבלתי נמנע ייקרה, והכלכלה של סין תקלע לצרות.

אני לא מקנא בממשלה החדשה שתיכנס לתפקידה ב 2012-2013. הם יצטרכו להתמודד עם צרות שסין לא ראתה מזה עשורים רבים.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.

חודש שעבריי      ייחודש הבא

לפני הנסיעה שלי ליפן הבטחתי לנתח את שון-הו-טק (סימול 219), אז הנה לפניכם באיחור קל הניתוח.

אני מודע לכך שרוב הקוראים שלי לא משקיעים בהונג-קונג, אבל אני חושב שהניתוח הזה יכול להועיל לחלקם – במיוחד לאלו שחדשים בתחום ההשקעות. בנוסף לכך, מהתכתבויות שלי עם משקיעים, אני יודע שהרבה מהם נרתעים מחברות נדל"ן. כיוון שבשנים האחרונות השקעתי בהרבה חברות נדל"ן בהונג-קונג, אני מאמין שרחשתי קצת ניסיון בתחום.

בגדול, אני לא חושב שזה כל כך מסובך לנתח חברת נדל"ן, ואני מקווה שהרשומה הזאת תפיג קצת את פחד הנדל"ן אצל חלק מהמשקיעים.

שון-הו-טק היא למעשה חברת החזקות. כאשר יש מעליה חברת אם ומתחתיה חברת בת. אני חושב שמבנה שכזה קיים גם בהרבה חברות בארץ, כך שבטח חלקים מהניתוח יהיו רלוונטים לחברות רבות בארץ.

על החברה

שון-הו-טק היא חברת החזקות כאשר עיקר הערך שלה מגיע מחברת הבת שלה מגניפיסנט (סימול – 201). מגניפיסנט מחזיקה ארבעה בתי-מלון – שניים בהונג-קונג, אחד במאקו ואחד בשנחאי. כמו כן מחזיקה מגניפיסנט שני בנייני משרדים בהונג-קונג ובונה כעת עוד ארבעה בתי מלון בהונג-קונג.

שווי השוק של החברה עומד היום (לפי מחיר מניה של כ-0.9$) על כ-500 מליון דולר.

הנה תמצית הרווחים של החברה בחמשת השנים האחרונות:

חוץ מבשנת 2007, הרווחים של שון-הו-טק עמדו על 50-80 מליון דולר בשנה. על פניו נראה כי החברה נסחרת במכפיל רווח נמוך מ-10, אבל נצטרך אח"כ לבדוק את מקור הרווחים, וכמובן לבדוק את הסיבה לרווח הגבוה ב-2007 (מבדיקה זאת תגלו שהרווחים היו גבוהים עקב שיערוך נכסים שעשתה החברה בשנה זו).

הנה תמצית המאזן של החברה בחמשת השנים האחרונות

ניתן לראות שהחברה נסחרת בהנחה משמעותית על ההון.

האם החברה זולה?

בואו נבדוק יותר לעומק את הדוח של השנה האחרונה.

נתחיל מהשורה שמוקפת בעיגול אדום. זאת השורה שמציינת את הרווח הנקי. ב-2009 החברה הרוויחה 144 מליון דולר, וב-2008 היא הרוויחה 128 מליון. אם תעלו מספר שורות למעלה, תראו שורה שמוקפת בעיגול שחור. אלו הם רווחים שנובעים מעלייה בערך הנכסים של החברה. כיוון שהחברה לא מרוויחה ממכירת נכסים, אלא רק משכירה אותם, צריך להוריד רווח זה מהרווח לפני מס.

החברה הרוויחה 170 מליון דולר לפני מס (135 מליון בשנת 2008). נוריד מרווח זה את הרווח משיערוך נכסים, ונקבל שהחברה הרוויחה בערך 100 מליון לפני מס (110 בשנת 2008). למרות, שלפי הדוח, הרווח של החברה עלה השנה, אם מבצעים את ההתאמה שאני בצעתי, מגלים שהרווח בעצם ירד – עובדה לא מפתיעה לאור כך ש-2009 הייתה שנה רעה לתיירות העולמית, וששפעת החזירים בתחילת השנה השפיעה על התיירות מסין.

כעת נוריד 17% מס (זה שיעור המס בהונג-קונג), ונקבל שהרווח הנקי עמד השנה על בערך 80 מליון דולר, ו-90 מליון בשנה שעברה. רווחים אלו כוללים את הרווחים של בעלי המיעוט (כלומר רווחים של בעלי מניות המיעוט במגניפיסנט). אם נרד לסוף הדוח נראה שמתוך 144 מליון רווח, 84 שייכים לבעלי המניות של שון-הו-טק – או 58% מהרווחים. את נחשב את אותו היחס כלפי הרווחים האמיתיים, נקבל שהחברה הרוויחה 58 מליון דולר ב-2009 ו 64 מליון ב 2008. למען האמת, החישוב הזה הוא לא כל כך מדויק, וזאת בגלל שבעוד כל הרווחים הנובעים משיערוך הנכסים שייכים למגניפיסנט, יש לשון-הו-טק רווחים משל עצמה (כלומר לא דרך מגניפיסנט). כלומר הרווחים של שון-הו-טק יהיו קצת יותר גבוהים. אפשר לחשב בדיוק את הרווחים של שון-הו-טק ע"י השוואה בין הרווחים שלה מול הרווחים של מגניפיסנט. כיוון שההפרש לא גדול, אני לא מרגיש צורך לעשות זאת.

עוד דבר שחייבים לבדוק לגבי הרווחים של החברה הוא את הסעיף "Other Income". מדובר בכ-15 מליון דולר בשנה – סכום לא מבוטל.

ניתן לראות שרוב הרווחים האחרים נובעים מפעילות ניהול הנכסים של החברה. לשון-הו-טק חברות בת שעוסקות בניהול נכסים (שירותי ועד בית). כלומר ההכנסות האחרות הן לגיטימיות ואמיתיות, וצריך להוסיף אותן לשורה התחתונה של החברה.

הרווחים של שון-הו-טק מגיעים בעיקר מהמלונות ומהשכרת שני בנייני משרדים. אלו רווחים יציבים יחסית ועומדים על כ-60 מליון דולר בשנה. אין כאן שום "שטיקים" ברווחים, רווחים חד פעמיים או משהו שנראה מסריח. לכאורה, מדובר בחברה מאוד פשוטה להבנה עם מכפיל רווח של 9.

אבל מכפיל 9 זאת לא כזאת מציאה – בטח לא היום כשכל כך הרבה חברות נסחרות בזול. מן הסתם יש סיבות אחרות בגללן אני אוהב את המניה.

קטליזטור ראשון

קודם כל, הרווחים של 2009 נמוכים יחסית לכוח הרווח של החברה בגלל ששנה זאת הייתה שנה כלכלית קשה ורווחי המלונות הושפעו מכך. בואו נראה זאת בחלק המפרט את ההכנסות לפי החטיבות השונות:

הרווחים של החברה מהמלונות מסומנים באדום. ניתן לראות כי הרווחים ירדו מ-75 מליון דולר ל-40 מליון דולר. אם נניח שהרווחים יחזרו לרמה של 2008, אז מדובר בתוספת של כ – 12-15 מליון דולר לרווח הנקי (אחרי שהגדלתי ב-5-10 מליון את ההוצאות, הפרשתי 44% לבעלי המיעוט והורדתי את תשלומי המס).

אם כך, מדוע החברה הרוויחה 58 מליון ב-2009 ורק 64 מליון ב-2008 ולא 70-75 מליון?
הסיבה לכך תמונה בכך שהכנסות השכירות שלה ב-2008 היו נמוכות יותר. גם בגלל שדמי השכירות ב-2009 בהונג-קונג עלו, אבל בעיקר בגלל העלייה בדמי השכירות מהבניין ברחוב קינג. סימנתי את ההכנסות משכירות בירוק, ואפשר לראות שהן עלונה מ-48 מליון ב-2008 ל 61 מליון ב-2009. הסיבה לכך היא שבניית הבניין ברחוב קינג הסתיימה רק ב-2007 ולקח זמן עד שהוא אוכלס. למעשה גם בשנת 2009 הבניין לא היה מושכר במלואו. כיום דמי השכירות כבר מגיעים ל-71 מליון דולר בשנה (לפי עמוד 5 בדוח השנתי).

שאלה לקוראים – למה בדקתי את הרווחים של המלונות, אבל את ההכנסות (ולא הרווחים) של בנייני המשרדים?

ניתוח זה מביא אותי למסקנה שאפשר להוסיף לרווחים של 2009 עוד 12 מליון דולר כתוצאה מעלייה בהכנסות המלונות ועוד 8 מליון כתוצאה מעלייה בדמי השכירות של הבניין ברחוב קינג.

זה כבר מביא אותנו לרווחים של 80 מליון בשנה.

קטליזטור שני

בימים אלו בונה מגניפיסנט עוד ארבע בתי מלון בהונג-קונג. כלומר היא הולכת להכפיל את מספר בתי-המלון שלה. כיום לחברה יש 1,000 חדרים, ובימים אלו נבנים עוד 1,300 חדרים. כל המלונות נבנים בהונג-קונג ושלושה מתוך הארבעה באי הונג-קונג – איפה שהלינה במלונות יקרה יותר. אפילו אם נהיה שמרנים, אפשר להניח שהרווחים מהמלונות יכפילו את עצמם כתוצאה מבנייה זו. כלומר – יתווספו עוד 75 מליון דולר בשנה לפני הוצאות ולפני מסים. או לפחות עוד 25 מליון דולר של רווח נקי – אחרי שהורדתי כ-20 מליון דולר הוצאות, 10 מליון מסים והורדתי 20 מליון רווח של בעלי המיעוט במגניפיסנט.

כבר הגענו לרווח של 105 מליון דולר הונג-קונגי בשנה.

קטליזטור שלישי

כיום ההחזקה של שון-הו-טק במגניפיסנט עומדת על 56%, אולם מגניפיסנט הנפיקה לפני כשנה אג"ח להמרה, כאשר שון-הו-טק רכשה חלק נכבד ממנו. בעקבות כך ההחזקה של שון-הו-טק במגניפיסנט תעלה מ-56% ל 71% – כלומר 15% נוספים מהרווחים של מגניפיסנט יעברו לשון-הו-טק. דבר זה יתרום עוד כ-30 מליון לרווח הנקי של שון-הו-טק

זאת אומרת שתוך 3-4 שנים הרווחים של שון-הו-טק יעמדו על כ-135 מליון דולר הונג-קונגי. עם שווי שוק נוכחי של 500-550 מליון, אנחנו מקבלי שמכפיל הרווח עומד על בערך 4.

שימו לב שכל הרווחים עליהם תדווח שון-הו-טק יהיו רווחים מדמי-שכירות והשכרת חדרי מלון. לא מדובר כאן על רווחים חד-פעמיים מפעילויות פיננסיות מסובכות, אלא רווחים די קבועים מעסק פשוט. אני בטוח שכשרווחים קבועים אלו יגיעו עוד מספר שנים, המניה תסחר במחיר הרבה יותר גבוה ממחירה היום. כמו כן, בניתוח הזה שלי התעלמתי לחלוטין מהחזקה נוספת של שון-הו-טק – החברה מחזיקה כ-20% משון-הו-ריזורס (סימול 253). בגלל שההחזקה בשון-הו-ריזורס קטנה מ-50%, החברה לא מחשיבה את חלקה ברווחים של שון-הו-ריזורס, אלא מדווחת על רווח או הפסד בחברה לפי עלייה או ירידה במחיר המניה של שון-הו-ריזורס.

למשל, אם שון-הו-ריזורס הרוויחה 40 מליון דולר בשנת 2009, ובאותה שנה מחיר המניה של ירד ב-10%, אז שון-הו-טק תדווח על הפסד של 10% מההשקעה שלה בשון-הו-ריזורס, ולא על רווח של 8 מליון דולר (20% של 40 מליון). אם נחשיב את הרווח היחסי של שון-הו-טק בשון-הו-ריזורס, נקבל עוד כמה מליוני דולרים של רווח בשנה.

רוב הרווחים של שון-הו-ריזורס מגיעים מההשקעה שלה בשון-הו-טק ובמגניפיסנט. יש פה בעצם מבנה החזקה מעגלי כאשר שון-הו-טק מחזיקה במניות של שון-הו-ריזורס ובמגניפיסנט, מגניפיסנט מחזיקה מניות בשון-הו-טק ושון-הו-ריזורס מחזיקה מניות בשון-הו-טק ובמגניפיסנט. יכול להיות שאחת הסיבות לתמחור החסר של שון-הו-טק הוא המבנה המסובך הזה.

הערה חשובה – במקרה כזה, שחברת בת אחראית לרוב הרווחים של חברת האם (ואפילו במקרה שחברת הבת אחראית לחלק יותר קטן מהרווחים), חייבים לקרוא גם את הדוח של חברת הבת. אפשר לדלג על חלק מהעמודים כי הרבה דברים חוזרים על עצמם מהדוח של חברת האם, אבל בד"כ יש אינפורמציה נוספת ומעניינת בדוחות של חברת הבת.

חשוב לציין שניתוח זה של שון-הו-טק הוא דעתי האישית בלבד, ואין זה אומר שהניתוח נכון או מדויק. כמו כן אני מחזיק במניה, אבל אני יכול למכור אותה בכל עת מבלי לדווח על כך כאן או בכל מקום אחר. ובשום פנים ואופן אין לראות בניתוח זה המלצה לקנות את המניה (או כל מניה אחרת לצורך העניין).